Michna Beroura 559

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 559 →

(א) אין אומרים וכו' - מידי דהוי אר"ח שחל להיות באחד בשבת שא"א צו"ץ בשבת דט"ב נמי איקרי מועד:
(1) « On ne dit pas, etc. » – de même que pour Roch 'Hodech qui tombe le premier jour de la semaine, où l'on ne dit pas Tsidkatekha tsédek le Chabbat ; car le 9 Av aussi est appelé « fête » (moèd).
séif katan 1
(ב) וכן עושים וכו' - ויפסיק בין כל פסוק מעט ובין כל איכה יותר מעט ופסוק האחרון שבכל איכה אומר בקול רם. ולענין ברכה לפניה עיין לעיל בסימן ת"צ סוף ס"ח בהג"ה ובמ"ב שם. וטוב שיחיד יקרא איכא גם ביום:
(2) « Et on fait de même, etc. » – et il fera une petite pause entre chaque verset, et entre chaque « Eikha » (chapitre) une pause un peu plus longue ; et le dernier verset de chaque « Eikha », il le dit à voix haute. Et concernant la bénédiction qui la précède, voir plus haut, siman 490, fin du séif 8, dans la glose du Rema et dans la Michna Beroura là-bas. Et il est bien qu'un particulier lise Eikha aussi le jour.
séif katan 2
(ג) וכן החזן - ואח"כ חוזר החזן ומתחיל זכור ד' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה"ל וכן חולק כל הפסוקים אמצעיתן באוי וסופן באמה"ל [ד"מ]:
(3) « Et de même le 'hazan » – et ensuite le 'hazan reprend et commence : « Souviens-Toi, Hachem, de ce qui nous est arrivé » – « Oï » ! – « Regarde et vois notre opprobre » – « Oï, qu'est-ce qui nous est arrivé ! » ; et ainsi il divise tous les versets : au milieu, « Oï », et à la fin, « Oï, qu'est-ce qui nous est arrivé » [Darkhei Moché].
séif katan 3
(ד) מתפללין ערבית - בתחלה. ואומר קדיש שלם דהיינו עם תתקבל אחר תפלת ערבית. ואם חל במו"ש אין מברכין הבנים [במקום שנוהגין בזה] מהרי"ל:
(4) « On prie Arvit » – d'abord. Et on dit le Kaddich complet, c'est-à-dire avec Titkabal, après la prière d'Arvit. Et s'il tombe à la sortie de Chabbat, on ne bénit pas les enfants [là où l'on a cet usage] (Maharil).
séif katan 4
(ה) ואומרים איכה וקינות - ואפילו כשהוא ביחיד [ח"א]:
(5) « Et on dit Eikha et les Kinot » – même lorsqu'il est seul ['Hayé Adam].
séif katan 5
(ו) מואתה קדוש - ולא יאמר ובא לציון גואל שאין גאולה בלילה ולא ואני זאת בריתי שנראה כמקיים ברית על הקינות ועוד דאסור בד"ת ולא שייך לומר ולא ימושו מפיך [טור]:
(6) « À partir de Veata kadoch » – et il ne dira pas « Ouva leTsion goël », car il n'y a pas de délivrance la nuit, ni « Vaani zot beriti », car il semblerait qu'il établisse une alliance sur les Kinot ; et de plus, les paroles de Torah sont interdites, et il ne convient pas de dire « ne quitteront pas ta bouche » [Tour].
séif katan 6
(ז) אין אומרים ויהי נועם - לפי שעיקרו נתיסד על הקמת המשכן ועתה נחרב:
(7) « On ne dit pas Vihi noam » – car il a été institué principalement pour l'érection du Michkan (le Tabernacle), et maintenant il est détruit.
séif katan 7
(ח) ולא למנצח וכו' - שאינו מסדר היום ואסור:
(8) « Ni Lamenatséa'h, etc. » – car il ne fait pas partie de l'ordre du jour, et c'est interdit.
séif katan 8
(ט) ולא ויתן לך - שאינו זמנו בט"ב:
(9) « Ni Veyiten lekha » – car ce n'est pas son moment le 9 Av.
séif katan 9
(י) יושבים וכו' - דומיא דאבל שיושב ע"ג קרקע כל שבעה ומ"מ אינו חמור כ"כ כמו הה' עינוים ולכך לא בעי כל היום:
(10) « On s'assied, etc. » – à l'image de l'endeuillé qui s'assied par terre durant les sept jours ; et néanmoins, ce n'est pas aussi grave que les cinq afflictions, et c'est pourquoi ce n'est pas requis toute la journée.
séif katan 10
(יא) לארץ - היינו אחר שענו ברוך ד' המבורך וכו' דזה צריך להיות בעמידה ועיין באחרונים דמותר להניח תחתיו שק או כר קטן. וגם יוכל לישב על ספסל נמוך למי שקשה לו לישב על הארץ:
(11) « Par terre » – c'est-à-dire après qu'ils ont répondu « Baroukh Hachem hamevorakh, etc. », car cela doit se faire debout. Et voir les A'haronim, selon lesquels il est permis de mettre sous soi un sac ou un petit coussin. Et celui pour qui il est difficile de s'asseoir par terre peut aussi s'asseoir sur un banc bas.
séif katan 11
(יב) מיד אחר שיצאו מביהכ"נ וכו' - ר"ל דהולכין אח"כ לבית הקברות כמו שכתבו בסוף הסימן ועם שיעור זה ימשך עד חצות דאז רשאי לישב על הספסל:
(12) « Aussitôt après être sortis de la synagogue, etc. » – c'est-à-dire qu'ensuite on va au cimetière, comme ils l'ont écrit à la fin du siman, et avec ce temps, cela se prolongera jusqu'à 'hatsot, moment où il a le droit de s'asseoir sur le banc.
séif katan 12
(יג) ומאריכין עם הקינות וכו' - כדי שלא יבואו לעשות מלאכה בעת ההוא:
(13) « Et on prolonge les Kinot, etc. » – afin qu'on n'en vienne pas à faire un travail pendant ce temps.
séif katan 13
(יד) אין מדליקין וכו' - משום דכתיב במחשכים הושיבני וגו':
(14) « On n'allume pas, etc. » – parce qu'il est écrit : « Il m'a fait habiter dans les ténèbres, etc. » (Lamentations 3, 6).
séif katan 14
(טו) כ"א נר אחד - ולפי מנהגינו שכל הקהל אומרים איכה בלחש עם החזן וגם קינות יש להדליק נר אחד בכל שכונה שע"י הדחק יוכלו לומר קינות לאורו. ואין מדליקין נר תפלה בביהכ"נ בט"ב שחרית. ולמנחה מדליקין. ולברית מילה מדליקין נרות בשעה שמביאין התינוק למול:
(15) « Sauf une seule bougie » – et selon notre usage, où toute l'assemblée dit Eikha à voix basse avec le 'hazan, ainsi que les Kinot, il faut allumer une bougie dans chaque coin, de sorte qu'ils puissent, avec difficulté, dire les Kinot à sa lumière. Et on n'allume pas la bougie de la prière à la synagogue le 9 Av au matin ; et pour Min'ha, on l'allume. Et pour une circoncision, on allume des bougies au moment où l'on amène l'enfant pour la circoncision.
séif katan 15
(טז) א"א תחנון וכו' - בשחרית משכימין קצת לביהכ"נ ואם עי"ז יגמרו לומר קינות זמן הרבה קודם חצות טוב שלא להשכים כ"כ:
(16) « On ne dit pas Ta'hanoun, etc. » – le matin, on se rend un peu tôt à la synagogue ; et si, de ce fait, on termine de dire les Kinot longtemps avant 'hatsot, il est bien de ne pas venir si tôt.
séif katan 16
(יז) משום דמקרי מועד - כדכתיב קרא עלי מועד וגו' ומ"מ מותר לעשות הספד על חכם שמת ולישב על גבי קרקע ואפילו אחר חצות דכל ההוא יומא קבוע לבכיה והספד ולענין זה לא אשגחינן במאי דקרוי מועד:
(17) « Parce qu'il est appelé “fête” » – comme il est écrit : « Il a convoqué contre moi une fête (moèd), etc. » (Lamentations 1, 15). Et néanmoins, il est permis de faire un éloge funèbre pour un sage qui est mort, et de s'asseoir par terre, même après 'hatsot, car tout ce jour est fixé pour les pleurs et l'éloge funèbre, et à cet égard nous ne tenons pas compte du fait qu'il est appelé « fête ».
séif katan 17
(יח) אסוף אסיפם - בניגון איכה:
(18) « Assof assifem » – sur la mélodie d'Eikha.
séif katan 18
(יט) ולא למנצח - דכתיב שם יענך ד' ביום צרה ישגבך וגו' ואין שייך לומר זה:
(19) « Ni Lamenatséa'h » – car il y est écrit : « Que Hachem te réponde au jour de la détresse, qu'il te protège, etc. » (Psaumes 20, 2), et il ne convient pas de dire cela.
séif katan 19
(כ) ולא פיטום הקטרת - דלא מיקרי סדר היום שאין כל אדם אומר אותו. אבל מזמור לתודה אומרים שהוא בכלל סדר היום:
(20) « Ni Pitoum HaKetoret » – car il n'est pas appelé « ordre du jour », puisque tout le monde ne le dit pas. Mais Mizmor letoda (Psaume 100), on le dit, car il fait partie de l'ordre du jour.
séif katan 20
(כא) וא"צ לשנות מקומו - שדיינו במה שאנו מראין סימני אבילות במה שאנו יורדין מהספסלין ויושבין על הארץ:
(21) « Et il n'est pas nécessaire de changer de place » – car il nous suffit de montrer des signes de deuil en descendant des bancs et en nous asseyant par terre.
séif katan 21
(כב) אסור לספר דבר - וכ"ש שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות וזורקין זה לזה בביהכ"נ. ועון גדול הוא דאפילו שלא בט"ב אסור להראות קלות בביהכ"נ וכ"ש בט"ב ובשעת קינות שעם ישראל מקוננים על בית ד' שנחרב ועל עמו שנפזרו בכל העולם:
(22) « Il est interdit de parler de quoi que ce soit » – et à plus forte raison, je trouve mauvaise la conduite de certains qui ont l'usage de la légèreté et se lancent des choses les uns aux autres à la synagogue. C'est une grande faute, car même en dehors du 9 Av il est interdit de faire preuve de légèreté à la synagogue, et à plus forte raison le 9 Av, au moment des Kinot, quand le peuple d'Israël se lamente sur la maison de Hachem qui a été détruite et sur Son peuple qui a été dispersé dans le monde entier.
séif katan 22
(כג) וכ"ש שלא לשוח וכו' - דבזה ודאי מסיח דעתו מן האבילות:
(23) « Et à plus forte raison, il ne conversera pas, etc. » – car par cela, il détourne certainement son esprit du deuil.
séif katan 23
(כד) אם יש אבל בעיר וכו' - היינו אפילו תוך ג' ימים ואף דשאר אבל אסור לצאת תוך ג' ימים אפילו לבית אבל אחר הכא כיון דכולם אבלים קיל טפי ויש מחמירין באבל תוך ג' ימים והגר"ש קלוגר הכריע דבלילה שיש קינות מועטים לא ילך אבל ביום שיש הרבה קינות וצער לו אם לא ילך שרי ואחר ג' ימים גם בלילה ילך לביהכ"נ. אונן בלילה יושב בביתו ולמחר לאחר הקבורה לדעת המקילין לעיל באבל תוך ג' ימים גם הוא מותר ליכנס לביהכ"נ עד שיגמרו הקינות ואח"כ ילך לביתו:
(24) « S'il y a un endeuillé dans la ville, etc. » – c'est-à-dire même pendant les trois premiers jours ; et bien qu'un autre endeuillé (le reste de l'année) ait l'interdiction de sortir pendant les trois premiers jours, même pour aller chez un autre endeuillé, ici, puisque tous sont endeuillés, c'est plus léger. Et certains sont rigoureux pour un endeuillé pendant les trois premiers jours ; et le Gaon Rabbi Chlomo Kluger a tranché que, la nuit, où il y a peu de Kinot, il n'ira pas ; mais le jour, où il y a beaucoup de Kinot et où il souffrirait s'il n'y allait pas, c'est permis ; et après trois jours, il ira à la synagogue même la nuit. L'onen (le proche d'un défunt avant l'enterrement), la nuit, reste chez lui ; et le lendemain, après l'enterrement, selon l'avis de ceux qui sont indulgents, plus haut, pour l'endeuillé pendant les trois premiers jours, il a lui aussi le droit d'entrer à la synagogue jusqu'à ce qu'on termine les Kinot, et ensuite il ira chez lui.
séif katan 24
(כה) אחר שגומרים הקינות - דמצוה זו עושין אותה ישראל בשמחה ולכן אין מלין בשעת קינות והספד:
(25) « Après avoir terminé les Kinot » – car cette mitsva, Israël l'accomplit dans la joie ; et c'est pourquoi on ne circoncit pas pendant les Kinot et l'éloge funèbre.
séif katan 25
(כו) עד אחר חצות - דמקודם חל עדיין אבילות ואינו כדאי וסברא ראשונה ס"ל דאעפ"כ מצוה להקדים דזריזין מקדימין למצות:
(26) « Jusqu'après 'hatsot » – car auparavant, le deuil s'applique encore, et ce n'est pas convenable ; et le premier avis pense que, malgré cela, c'est une mitsva d'avancer la circoncision, car les zélés devancent les mitsvot.
séif katan 26
(כז) בלא בשמים - אף שתמיד ג"כ אין מביאין בשמים למילה מ"מ צריך להשמיענו דכהיום ג"כ אין מביאין ולאפוקי מדעת הגאונים שסוברין דהיום אין מביאין כוס לברכה אפי' ליתן לתינוק אלא מביאין בשמים במקום כוס לברכה קמ"ל דלא דבט"ב צריך למעט תענוג בכל מה דאפשר:
(27) « Sans aromates » – bien que d'habitude aussi on n'apporte pas d'aromates pour la circoncision, il fallait néanmoins nous apprendre qu'en ce jour non plus on n'en apporte pas, pour exclure l'avis des Guéonim, selon lesquels aujourd'hui (le 9 Av) on n'apporte pas de coupe pour la bénédiction, même pour la donner à un enfant, mais on apporte des aromates à la place de la coupe pour la bénédiction. Il nous apprend que non, car le 9 Av il faut diminuer le plaisir autant que possible.
séif katan 27
(כח) והמנהג כסברא הראשונה - הג"ה זו צריכה להיות קודם תיבת ומברכין:
(28) « Et l'usage est selon le premier avis » – cette glose doit se placer avant les mots « Et on dit la bénédiction ».
séif katan 28
(כט) היולדת - עיין לעיל בסימן תקנ"ד ס"ו ובמ"ב שם:
(29) « L'accouchée » – voir plus haut, siman 554, séif 6, et dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 29
(ל) לתינוקות - ולא חיישינן דלמא אתי להתרגל ולשתות אף בגדלותו כיון שאינו דבר קבוע אע"ג דגבי הבדלה כשחל ט"ב במו"ש חיישינן ואין נותנין לתינוקת וכדלעיל בסימן תקנ"ו היינו משום דלפי קביעות השנים שלנו ע"כ יבא לפעמים לסוף ג' או ד' שנים פעם אחד במו"ש וחשוב כמו דבר קבוע משא"כ במילה שאין לה קביעות כלל לא חיישינן לזה:
(30) « Aux enfants » – et nous ne craignons pas qu'il en vienne à s'y habituer et à boire le 9 Av même une fois adulte, puisque ce n'est pas une chose fixe. Et bien que pour la havdala, lorsque le 9 Av tombe à la sortie de Chabbat, nous le craignions et ne la donnions pas à un enfant, comme plus haut au siman 556, c'est parce que, selon la fixation de nos années (le calendrier), cela arrivera forcément de temps en temps, au bout de trois ou quatre ans, une fois à la sortie de Chabbat, et c'est considéré comme une chose fixe ; ce qui n'est pas le cas de la circoncision, qui n'a aucune fixité : nous ne craignons pas cela.
séif katan 30
(לא) בגדים אחרים - ומותרים להחליף הכתונת כמו בשבת חזון:
(31) « D'autres vêtements » – et ils ont le droit de changer de chemise, comme lors du Chabbat 'Hazon.
séif katan 31
(לב) ואבי הבן - וה"ה אמו:
(32) « Et le père du fils » – et de même sa mère.
séif katan 32
(לג) בגדי שבת - ואם הם חדשים שניכר הגיהוץ בהן אסור ללובשן [מ"א ודה"ח] ובספר בגדי ישע מצדד דוקא אם הם חדשים ממש אבל בלא"ה אף שניכר הגיהוץ שלהם מותר:
(33) « Des vêtements de Chabbat » – et s'ils sont neufs, de sorte que le repassage s'y voit, il est interdit de les porter [Maguen Avraham et Dérekh Ha'Hayim] ; et dans le livre Bigdei Yécha, il penche à dire que ce n'est que s'ils sont vraiment neufs ; mais sinon, même si leur repassage se voit, c'est permis.
séif katan 33
(לד) ובאין למול התינוק - ולאחר המילה פושטין בגדיהן:
(34) « Et qu'ils viennent circoncire l'enfant » – et après la circoncision, ils ôtent leurs vêtements (de Chabbat).
séif katan 34
(לה) ונדחה וכו' - אבל אם חל מילה בט"ב שלא נדחה צריך להשלים התענית ולאו דוקא בט"ב דה"ה בסתם תענית שגזרו הצבור או בכל ד' צומות אם לא היו דחויין צריך להשלים וכן הדין לענין חתן ביום חופתו בסתם ת"צ או בכל ד' צומות אם לא היו דחויין צריך להשלים התענית ונותנין הכוס לתינוק לשתות אבל אם היו דחויין א"צ להשלים ומותר לשתות הכוס וכן לאכול אחר חופתו דרגל שלו הוא:
(35) « Et est reporté, etc. » – mais si une circoncision tombe un 9 Av qui n'est pas reporté, il faut terminer le jeûne. Et pas seulement le 9 Av : il en est de même pour un jeûne ordinaire décrété par le public, ou pour tous les quatre jeûnes : s'ils n'étaient pas reportés, il faut terminer. Et telle est la loi concernant le marié le jour de sa 'houppa, lors d'un jeûne public ordinaire ou de l'un des quatre jeûnes : s'ils n'étaient pas reportés, il doit terminer le jeûne, et on donne la coupe à boire à un enfant ; mais s'ils étaient reportés, il n'a pas besoin de terminer, et il est permis de boire la coupe, et aussi de manger après sa 'houppa, car c'est sa fête.
séif katan 35
(לו) בעל ברית - בכלל זה אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק אבל לא המכניס והמוציא וכ"ש שארי קרואים. ומ"מ אף שמותרים לאכול לא יעשו ביום סעודה גדולה כמו שעושין בשאר הימים אלו לא הי' בט"ב:
(36) « Le baal berit » – sont inclus le père du fils et sa mère, le mohel et le sandak, mais pas celui qui fait entrer l'enfant ni celui qui le fait sortir, et à plus forte raison les autres invités. Et néanmoins, bien qu'ils aient le droit de manger, ils ne feront pas dans la journée un grand repas, comme celui qu'on ferait les autres jours, si ce n'était pas le 9 Av.
séif katan 36
(לז) מתפלל מנחה - והסכימו האחרונים דהיינו מנחה גדולה אחר חצות היום ומותר אח"כ לאכול אך צריך להבדיל על הכוס קודם שיאכל:
(37) « Prie Min'ha » – et les A'haronim ont conclu qu'il s'agit de Min'ha guedola (le plus tôt possible), après 'hatsot, et ensuite il est permis de manger ; mais il doit faire la havdala sur la coupe avant de manger.
séif katan 37
(לח) שיו"ט שלו הוא - י"א שה"ה אם חל פדיון הבן בט"ב שנדחה נקרא ג"כ אצלו יו"ט והאב והכהן א"צ להשלים התענית ומ"מ אינו מותר לעשות הסעודה שאין מצות הסעודה דוחה התענית וכנ"ל לענין בעל ברית ודוקא כשחל פדיון הבן בזמנו שחל יום ל"א שלו בו ביום אבל שלא בזמנו ואפילו היה יום ל"א בשבת דאעפ"כ הוא שלא בזמנו צריכין להשלים:
(38) « Car c'est son jour de fête » – certains disent qu'il en est de même si un pidyon haben (rachat du premier-né) tombe un 9 Av reporté : c'est aussi appelé pour lui un jour de fête, et le père et le Cohen n'ont pas besoin de terminer le jeûne ; et néanmoins, il n'est pas permis de faire le repas, car la mitsva du repas ne repousse pas le jeûne, comme ci-dessus à propos du baal berit. Et ce n'est que lorsque le pidyon haben tombe à son moment, c'est-à-dire que son trente et unième jour tombe ce jour-là ; mais s'il n'est pas à son moment – et même si le trente et unième jour était le Chabbat, car malgré cela il n'est pas à son moment –, ils doivent terminer le jeûne.
séif katan 38
(לט) נוהגים שלא לשחוט וכו' - היינו לאותן הנוהגים לאכול בשר בלילה דאלו הנוהגים מנהג כשר שלא לאכול גם בליל עשירי כדלעיל בסימן תקנ"ח אסור לשחוט בט"ב אף אחר חצות [ורק להכין שאר צרכי סעודה מותר אחר חצות] כ"כ הט"ז ובספר א"ר מקיל בזה ובמקום הדחק יש להקל:
(39) « On a l'usage de ne pas abattre, etc. » – c'est-à-dire pour ceux qui ont l'usage de manger de la viande la nuit (qui suit) ; car pour ceux qui suivent l'usage valable de ne pas en manger aussi la nuit du dix, comme plus haut au siman 558, il est interdit d'abattre le 9 Av, même après 'hatsot [et seulement préparer les autres besoins du repas est permis après 'hatsot] ; ainsi l'a écrit le Taz. Et le livre Eliya Rabba est indulgent en cela, et en cas de nécessité, on peut être indulgent.
séif katan 39
(מ) עד אחר חצות - ואסור להקל במקום שנהגו איסור אכן לצורך סעודת מצוה שיהיה בלילה מותר לשחוט אפילו קודם חצות:
(40) « Jusqu'après 'hatsot » – et il est interdit d'être indulgent là où on a l'usage d'interdire ; cependant, pour les besoins d'un repas de mitsva qui aura lieu la nuit, il est permis d'abattre même avant 'hatsot.
séif katan 40
(מא) על הקברות - של ישראל כדי שיבקשו עלינו רחמים ואם אין של ישראל הולכים אפילו על קברי עכו"ם לומר שאנו חשובין כמתים וכ"ז היינו לילך לביה"ק ברחוק ד' אמות אבל לא על הקברות ממש אפילו קברי ישראל כי יש לחוש שיתדבקו בו החיצונים. כתב בשל"ה שנכון שלא לילך בכנופיא גדולה כי אין זה אלא טיול וגם מביא לידי שיחת חולין ומסיחין דעתן מאבלות רק ילך יחידי או עם עוד אחד שלא יפסקו מלדבר בענין החורבן ולהתעורר באבילות ונראה עוד דאם ע"י ההליכה לביה"ק יהיה מוכרח לילך במנעלים טוב יותר שלא ילך כלל:
(41) « Aux cimetières » – ceux d'Israël, afin que (les défunts) implorent la miséricorde pour nous ; et s'il n'y en a pas d'Israël, on va même sur les tombes des non-Juifs, pour dire que nous sommes considérés comme des morts. Et tout cela, c'est pour aller au cimetière à une distance de quatre coudées, mais pas sur les tombes elles-mêmes, même des tombes d'Israël, car il est à craindre que les forces extérieures (impures) s'attachent à lui. Le Chla a écrit qu'il convient de ne pas y aller en grand groupe, car ce n'est alors qu'une promenade, et cela amène aussi à des conversations profanes, et l'on détourne son esprit du deuil ; mais il ira seul, ou avec une autre personne, afin qu'ils ne cessent de parler de la destruction et de s'éveiller au deuil. Et il semble encore que si, pour aller au cimetière, il est obligé de marcher avec des chaussures, il vaut mieux qu'il n'y aille pas du tout.
séif katan 41
(מב) אין אומרים צדוק הדין - דאקרי מועד וכנ"ל בריש הסימן:
(42) « On ne dit pas Tsidouk hadin » – car ce jour est appelé « fête », comme ci-dessus au début du siman.
séif katan 42

Siman 560 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 559 →

(א) אין אומרים וכו' - מידי דהוי אר"ח שחל להיות באחד בשבת שא"א צו"ץ בשבת דט"ב נמי איקרי מועד:
(1) « On ne dit pas, etc. » – de même que pour Roch 'Hodech qui tombe le premier jour de la semaine, où l'on ne dit pas Tsidkatekha tsédek le Chabbat ; car le 9 Av aussi est appelé « fête » (moèd).
séif katan 1
(ב) וכן עושים וכו' - ויפסיק בין כל פסוק מעט ובין כל איכה יותר מעט ופסוק האחרון שבכל איכה אומר בקול רם. ולענין ברכה לפניה עיין לעיל בסימן ת"צ סוף ס"ח בהג"ה ובמ"ב שם. וטוב שיחיד יקרא איכא גם ביום:
(2) « Et on fait de même, etc. » – et il fera une petite pause entre chaque verset, et entre chaque « Eikha » (chapitre) une pause un peu plus longue ; et le dernier verset de chaque « Eikha », il le dit à voix haute. Et concernant la bénédiction qui la précède, voir plus haut, siman 490, fin du séif 8, dans la glose du Rema et dans la Michna Beroura là-bas. Et il est bien qu'un particulier lise Eikha aussi le jour.
séif katan 2
(ג) וכן החזן - ואח"כ חוזר החזן ומתחיל זכור ד' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה"ל וכן חולק כל הפסוקים אמצעיתן באוי וסופן באמה"ל [ד"מ]:
(3) « Et de même le 'hazan » – et ensuite le 'hazan reprend et commence : « Souviens-Toi, Hachem, de ce qui nous est arrivé » – « Oï » ! – « Regarde et vois notre opprobre » – « Oï, qu'est-ce qui nous est arrivé ! » ; et ainsi il divise tous les versets : au milieu, « Oï », et à la fin, « Oï, qu'est-ce qui nous est arrivé » [Darkhei Moché].
séif katan 3
(ד) מתפללין ערבית - בתחלה. ואומר קדיש שלם דהיינו עם תתקבל אחר תפלת ערבית. ואם חל במו"ש אין מברכין הבנים [במקום שנוהגין בזה] מהרי"ל:
(4) « On prie Arvit » – d'abord. Et on dit le Kaddich complet, c'est-à-dire avec Titkabal, après la prière d'Arvit. Et s'il tombe à la sortie de Chabbat, on ne bénit pas les enfants [là où l'on a cet usage] (Maharil).
séif katan 4
(ה) ואומרים איכה וקינות - ואפילו כשהוא ביחיד [ח"א]:
(5) « Et on dit Eikha et les Kinot » – même lorsqu'il est seul ['Hayé Adam].
séif katan 5
(ו) מואתה קדוש - ולא יאמר ובא לציון גואל שאין גאולה בלילה ולא ואני זאת בריתי שנראה כמקיים ברית על הקינות ועוד דאסור בד"ת ולא שייך לומר ולא ימושו מפיך [טור]:
(6) « À partir de Veata kadoch » – et il ne dira pas « Ouva leTsion goël », car il n'y a pas de délivrance la nuit, ni « Vaani zot beriti », car il semblerait qu'il établisse une alliance sur les Kinot ; et de plus, les paroles de Torah sont interdites, et il ne convient pas de dire « ne quitteront pas ta bouche » [Tour].
séif katan 6
(ז) אין אומרים ויהי נועם - לפי שעיקרו נתיסד על הקמת המשכן ועתה נחרב:
(7) « On ne dit pas Vihi noam » – car il a été institué principalement pour l'érection du Michkan (le Tabernacle), et maintenant il est détruit.
séif katan 7
(ח) ולא למנצח וכו' - שאינו מסדר היום ואסור:
(8) « Ni Lamenatséa'h, etc. » – car il ne fait pas partie de l'ordre du jour, et c'est interdit.
séif katan 8
(ט) ולא ויתן לך - שאינו זמנו בט"ב:
(9) « Ni Veyiten lekha » – car ce n'est pas son moment le 9 Av.
séif katan 9
(י) יושבים וכו' - דומיא דאבל שיושב ע"ג קרקע כל שבעה ומ"מ אינו חמור כ"כ כמו הה' עינוים ולכך לא בעי כל היום:
(10) « On s'assied, etc. » – à l'image de l'endeuillé qui s'assied par terre durant les sept jours ; et néanmoins, ce n'est pas aussi grave que les cinq afflictions, et c'est pourquoi ce n'est pas requis toute la journée.
séif katan 10
(יא) לארץ - היינו אחר שענו ברוך ד' המבורך וכו' דזה צריך להיות בעמידה ועיין באחרונים דמותר להניח תחתיו שק או כר קטן. וגם יוכל לישב על ספסל נמוך למי שקשה לו לישב על הארץ:
(11) « Par terre » – c'est-à-dire après qu'ils ont répondu « Baroukh Hachem hamevorakh, etc. », car cela doit se faire debout. Et voir les A'haronim, selon lesquels il est permis de mettre sous soi un sac ou un petit coussin. Et celui pour qui il est difficile de s'asseoir par terre peut aussi s'asseoir sur un banc bas.
séif katan 11
(יב) מיד אחר שיצאו מביהכ"נ וכו' - ר"ל דהולכין אח"כ לבית הקברות כמו שכתבו בסוף הסימן ועם שיעור זה ימשך עד חצות דאז רשאי לישב על הספסל:
(12) « Aussitôt après être sortis de la synagogue, etc. » – c'est-à-dire qu'ensuite on va au cimetière, comme ils l'ont écrit à la fin du siman, et avec ce temps, cela se prolongera jusqu'à 'hatsot, moment où il a le droit de s'asseoir sur le banc.
séif katan 12
(יג) ומאריכין עם הקינות וכו' - כדי שלא יבואו לעשות מלאכה בעת ההוא:
(13) « Et on prolonge les Kinot, etc. » – afin qu'on n'en vienne pas à faire un travail pendant ce temps.
séif katan 13
(יד) אין מדליקין וכו' - משום דכתיב במחשכים הושיבני וגו':
(14) « On n'allume pas, etc. » – parce qu'il est écrit : « Il m'a fait habiter dans les ténèbres, etc. » (Lamentations 3, 6).
séif katan 14
(טו) כ"א נר אחד - ולפי מנהגינו שכל הקהל אומרים איכה בלחש עם החזן וגם קינות יש להדליק נר אחד בכל שכונה שע"י הדחק יוכלו לומר קינות לאורו. ואין מדליקין נר תפלה בביהכ"נ בט"ב שחרית. ולמנחה מדליקין. ולברית מילה מדליקין נרות בשעה שמביאין התינוק למול:
(15) « Sauf une seule bougie » – et selon notre usage, où toute l'assemblée dit Eikha à voix basse avec le 'hazan, ainsi que les Kinot, il faut allumer une bougie dans chaque coin, de sorte qu'ils puissent, avec difficulté, dire les Kinot à sa lumière. Et on n'allume pas la bougie de la prière à la synagogue le 9 Av au matin ; et pour Min'ha, on l'allume. Et pour une circoncision, on allume des bougies au moment où l'on amène l'enfant pour la circoncision.
séif katan 15
(טז) א"א תחנון וכו' - בשחרית משכימין קצת לביהכ"נ ואם עי"ז יגמרו לומר קינות זמן הרבה קודם חצות טוב שלא להשכים כ"כ:
(16) « On ne dit pas Ta'hanoun, etc. » – le matin, on se rend un peu tôt à la synagogue ; et si, de ce fait, on termine de dire les Kinot longtemps avant 'hatsot, il est bien de ne pas venir si tôt.
séif katan 16
(יז) משום דמקרי מועד - כדכתיב קרא עלי מועד וגו' ומ"מ מותר לעשות הספד על חכם שמת ולישב על גבי קרקע ואפילו אחר חצות דכל ההוא יומא קבוע לבכיה והספד ולענין זה לא אשגחינן במאי דקרוי מועד:
(17) « Parce qu'il est appelé “fête” » – comme il est écrit : « Il a convoqué contre moi une fête (moèd), etc. » (Lamentations 1, 15). Et néanmoins, il est permis de faire un éloge funèbre pour un sage qui est mort, et de s'asseoir par terre, même après 'hatsot, car tout ce jour est fixé pour les pleurs et l'éloge funèbre, et à cet égard nous ne tenons pas compte du fait qu'il est appelé « fête ».
séif katan 17
(יח) אסוף אסיפם - בניגון איכה:
(18) « Assof assifem » – sur la mélodie d'Eikha.
séif katan 18
(יט) ולא למנצח - דכתיב שם יענך ד' ביום צרה ישגבך וגו' ואין שייך לומר זה:
(19) « Ni Lamenatséa'h » – car il y est écrit : « Que Hachem te réponde au jour de la détresse, qu'il te protège, etc. » (Psaumes 20, 2), et il ne convient pas de dire cela.
séif katan 19
(כ) ולא פיטום הקטרת - דלא מיקרי סדר היום שאין כל אדם אומר אותו. אבל מזמור לתודה אומרים שהוא בכלל סדר היום:
(20) « Ni Pitoum HaKetoret » – car il n'est pas appelé « ordre du jour », puisque tout le monde ne le dit pas. Mais Mizmor letoda (Psaume 100), on le dit, car il fait partie de l'ordre du jour.
séif katan 20
(כא) וא"צ לשנות מקומו - שדיינו במה שאנו מראין סימני אבילות במה שאנו יורדין מהספסלין ויושבין על הארץ:
(21) « Et il n'est pas nécessaire de changer de place » – car il nous suffit de montrer des signes de deuil en descendant des bancs et en nous asseyant par terre.
séif katan 21
(כב) אסור לספר דבר - וכ"ש שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות וזורקין זה לזה בביהכ"נ. ועון גדול הוא דאפילו שלא בט"ב אסור להראות קלות בביהכ"נ וכ"ש בט"ב ובשעת קינות שעם ישראל מקוננים על בית ד' שנחרב ועל עמו שנפזרו בכל העולם:
(22) « Il est interdit de parler de quoi que ce soit » – et à plus forte raison, je trouve mauvaise la conduite de certains qui ont l'usage de la légèreté et se lancent des choses les uns aux autres à la synagogue. C'est une grande faute, car même en dehors du 9 Av il est interdit de faire preuve de légèreté à la synagogue, et à plus forte raison le 9 Av, au moment des Kinot, quand le peuple d'Israël se lamente sur la maison de Hachem qui a été détruite et sur Son peuple qui a été dispersé dans le monde entier.
séif katan 22
(כג) וכ"ש שלא לשוח וכו' - דבזה ודאי מסיח דעתו מן האבילות:
(23) « Et à plus forte raison, il ne conversera pas, etc. » – car par cela, il détourne certainement son esprit du deuil.
séif katan 23
(כד) אם יש אבל בעיר וכו' - היינו אפילו תוך ג' ימים ואף דשאר אבל אסור לצאת תוך ג' ימים אפילו לבית אבל אחר הכא כיון דכולם אבלים קיל טפי ויש מחמירין באבל תוך ג' ימים והגר"ש קלוגר הכריע דבלילה שיש קינות מועטים לא ילך אבל ביום שיש הרבה קינות וצער לו אם לא ילך שרי ואחר ג' ימים גם בלילה ילך לביהכ"נ. אונן בלילה יושב בביתו ולמחר לאחר הקבורה לדעת המקילין לעיל באבל תוך ג' ימים גם הוא מותר ליכנס לביהכ"נ עד שיגמרו הקינות ואח"כ ילך לביתו:
(24) « S'il y a un endeuillé dans la ville, etc. » – c'est-à-dire même pendant les trois premiers jours ; et bien qu'un autre endeuillé (le reste de l'année) ait l'interdiction de sortir pendant les trois premiers jours, même pour aller chez un autre endeuillé, ici, puisque tous sont endeuillés, c'est plus léger. Et certains sont rigoureux pour un endeuillé pendant les trois premiers jours ; et le Gaon Rabbi Chlomo Kluger a tranché que, la nuit, où il y a peu de Kinot, il n'ira pas ; mais le jour, où il y a beaucoup de Kinot et où il souffrirait s'il n'y allait pas, c'est permis ; et après trois jours, il ira à la synagogue même la nuit. L'onen (le proche d'un défunt avant l'enterrement), la nuit, reste chez lui ; et le lendemain, après l'enterrement, selon l'avis de ceux qui sont indulgents, plus haut, pour l'endeuillé pendant les trois premiers jours, il a lui aussi le droit d'entrer à la synagogue jusqu'à ce qu'on termine les Kinot, et ensuite il ira chez lui.
séif katan 24
(כה) אחר שגומרים הקינות - דמצוה זו עושין אותה ישראל בשמחה ולכן אין מלין בשעת קינות והספד:
(25) « Après avoir terminé les Kinot » – car cette mitsva, Israël l'accomplit dans la joie ; et c'est pourquoi on ne circoncit pas pendant les Kinot et l'éloge funèbre.
séif katan 25
(כו) עד אחר חצות - דמקודם חל עדיין אבילות ואינו כדאי וסברא ראשונה ס"ל דאעפ"כ מצוה להקדים דזריזין מקדימין למצות:
(26) « Jusqu'après 'hatsot » – car auparavant, le deuil s'applique encore, et ce n'est pas convenable ; et le premier avis pense que, malgré cela, c'est une mitsva d'avancer la circoncision, car les zélés devancent les mitsvot.
séif katan 26
(כז) בלא בשמים - אף שתמיד ג"כ אין מביאין בשמים למילה מ"מ צריך להשמיענו דכהיום ג"כ אין מביאין ולאפוקי מדעת הגאונים שסוברין דהיום אין מביאין כוס לברכה אפי' ליתן לתינוק אלא מביאין בשמים במקום כוס לברכה קמ"ל דלא דבט"ב צריך למעט תענוג בכל מה דאפשר:
(27) « Sans aromates » – bien que d'habitude aussi on n'apporte pas d'aromates pour la circoncision, il fallait néanmoins nous apprendre qu'en ce jour non plus on n'en apporte pas, pour exclure l'avis des Guéonim, selon lesquels aujourd'hui (le 9 Av) on n'apporte pas de coupe pour la bénédiction, même pour la donner à un enfant, mais on apporte des aromates à la place de la coupe pour la bénédiction. Il nous apprend que non, car le 9 Av il faut diminuer le plaisir autant que possible.
séif katan 27
(כח) והמנהג כסברא הראשונה - הג"ה זו צריכה להיות קודם תיבת ומברכין:
(28) « Et l'usage est selon le premier avis » – cette glose doit se placer avant les mots « Et on dit la bénédiction ».
séif katan 28
(כט) היולדת - עיין לעיל בסימן תקנ"ד ס"ו ובמ"ב שם:
(29) « L'accouchée » – voir plus haut, siman 554, séif 6, et dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 29
(ל) לתינוקות - ולא חיישינן דלמא אתי להתרגל ולשתות אף בגדלותו כיון שאינו דבר קבוע אע"ג דגבי הבדלה כשחל ט"ב במו"ש חיישינן ואין נותנין לתינוקת וכדלעיל בסימן תקנ"ו היינו משום דלפי קביעות השנים שלנו ע"כ יבא לפעמים לסוף ג' או ד' שנים פעם אחד במו"ש וחשוב כמו דבר קבוע משא"כ במילה שאין לה קביעות כלל לא חיישינן לזה:
(30) « Aux enfants » – et nous ne craignons pas qu'il en vienne à s'y habituer et à boire le 9 Av même une fois adulte, puisque ce n'est pas une chose fixe. Et bien que pour la havdala, lorsque le 9 Av tombe à la sortie de Chabbat, nous le craignions et ne la donnions pas à un enfant, comme plus haut au siman 556, c'est parce que, selon la fixation de nos années (le calendrier), cela arrivera forcément de temps en temps, au bout de trois ou quatre ans, une fois à la sortie de Chabbat, et c'est considéré comme une chose fixe ; ce qui n'est pas le cas de la circoncision, qui n'a aucune fixité : nous ne craignons pas cela.
séif katan 30
(לא) בגדים אחרים - ומותרים להחליף הכתונת כמו בשבת חזון:
(31) « D'autres vêtements » – et ils ont le droit de changer de chemise, comme lors du Chabbat 'Hazon.
séif katan 31
(לב) ואבי הבן - וה"ה אמו:
(32) « Et le père du fils » – et de même sa mère.
séif katan 32
(לג) בגדי שבת - ואם הם חדשים שניכר הגיהוץ בהן אסור ללובשן [מ"א ודה"ח] ובספר בגדי ישע מצדד דוקא אם הם חדשים ממש אבל בלא"ה אף שניכר הגיהוץ שלהם מותר:
(33) « Des vêtements de Chabbat » – et s'ils sont neufs, de sorte que le repassage s'y voit, il est interdit de les porter [Maguen Avraham et Dérekh Ha'Hayim] ; et dans le livre Bigdei Yécha, il penche à dire que ce n'est que s'ils sont vraiment neufs ; mais sinon, même si leur repassage se voit, c'est permis.
séif katan 33
(לד) ובאין למול התינוק - ולאחר המילה פושטין בגדיהן:
(34) « Et qu'ils viennent circoncire l'enfant » – et après la circoncision, ils ôtent leurs vêtements (de Chabbat).
séif katan 34
(לה) ונדחה וכו' - אבל אם חל מילה בט"ב שלא נדחה צריך להשלים התענית ולאו דוקא בט"ב דה"ה בסתם תענית שגזרו הצבור או בכל ד' צומות אם לא היו דחויין צריך להשלים וכן הדין לענין חתן ביום חופתו בסתם ת"צ או בכל ד' צומות אם לא היו דחויין צריך להשלים התענית ונותנין הכוס לתינוק לשתות אבל אם היו דחויין א"צ להשלים ומותר לשתות הכוס וכן לאכול אחר חופתו דרגל שלו הוא:
(35) « Et est reporté, etc. » – mais si une circoncision tombe un 9 Av qui n'est pas reporté, il faut terminer le jeûne. Et pas seulement le 9 Av : il en est de même pour un jeûne ordinaire décrété par le public, ou pour tous les quatre jeûnes : s'ils n'étaient pas reportés, il faut terminer. Et telle est la loi concernant le marié le jour de sa 'houppa, lors d'un jeûne public ordinaire ou de l'un des quatre jeûnes : s'ils n'étaient pas reportés, il doit terminer le jeûne, et on donne la coupe à boire à un enfant ; mais s'ils étaient reportés, il n'a pas besoin de terminer, et il est permis de boire la coupe, et aussi de manger après sa 'houppa, car c'est sa fête.
séif katan 35
(לו) בעל ברית - בכלל זה אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק אבל לא המכניס והמוציא וכ"ש שארי קרואים. ומ"מ אף שמותרים לאכול לא יעשו ביום סעודה גדולה כמו שעושין בשאר הימים אלו לא הי' בט"ב:
(36) « Le baal berit » – sont inclus le père du fils et sa mère, le mohel et le sandak, mais pas celui qui fait entrer l'enfant ni celui qui le fait sortir, et à plus forte raison les autres invités. Et néanmoins, bien qu'ils aient le droit de manger, ils ne feront pas dans la journée un grand repas, comme celui qu'on ferait les autres jours, si ce n'était pas le 9 Av.
séif katan 36
(לז) מתפלל מנחה - והסכימו האחרונים דהיינו מנחה גדולה אחר חצות היום ומותר אח"כ לאכול אך צריך להבדיל על הכוס קודם שיאכל:
(37) « Prie Min'ha » – et les A'haronim ont conclu qu'il s'agit de Min'ha guedola (le plus tôt possible), après 'hatsot, et ensuite il est permis de manger ; mais il doit faire la havdala sur la coupe avant de manger.
séif katan 37
(לח) שיו"ט שלו הוא - י"א שה"ה אם חל פדיון הבן בט"ב שנדחה נקרא ג"כ אצלו יו"ט והאב והכהן א"צ להשלים התענית ומ"מ אינו מותר לעשות הסעודה שאין מצות הסעודה דוחה התענית וכנ"ל לענין בעל ברית ודוקא כשחל פדיון הבן בזמנו שחל יום ל"א שלו בו ביום אבל שלא בזמנו ואפילו היה יום ל"א בשבת דאעפ"כ הוא שלא בזמנו צריכין להשלים:
(38) « Car c'est son jour de fête » – certains disent qu'il en est de même si un pidyon haben (rachat du premier-né) tombe un 9 Av reporté : c'est aussi appelé pour lui un jour de fête, et le père et le Cohen n'ont pas besoin de terminer le jeûne ; et néanmoins, il n'est pas permis de faire le repas, car la mitsva du repas ne repousse pas le jeûne, comme ci-dessus à propos du baal berit. Et ce n'est que lorsque le pidyon haben tombe à son moment, c'est-à-dire que son trente et unième jour tombe ce jour-là ; mais s'il n'est pas à son moment – et même si le trente et unième jour était le Chabbat, car malgré cela il n'est pas à son moment –, ils doivent terminer le jeûne.
séif katan 38
(לט) נוהגים שלא לשחוט וכו' - היינו לאותן הנוהגים לאכול בשר בלילה דאלו הנוהגים מנהג כשר שלא לאכול גם בליל עשירי כדלעיל בסימן תקנ"ח אסור לשחוט בט"ב אף אחר חצות [ורק להכין שאר צרכי סעודה מותר אחר חצות] כ"כ הט"ז ובספר א"ר מקיל בזה ובמקום הדחק יש להקל:
(39) « On a l'usage de ne pas abattre, etc. » – c'est-à-dire pour ceux qui ont l'usage de manger de la viande la nuit (qui suit) ; car pour ceux qui suivent l'usage valable de ne pas en manger aussi la nuit du dix, comme plus haut au siman 558, il est interdit d'abattre le 9 Av, même après 'hatsot [et seulement préparer les autres besoins du repas est permis après 'hatsot] ; ainsi l'a écrit le Taz. Et le livre Eliya Rabba est indulgent en cela, et en cas de nécessité, on peut être indulgent.
séif katan 39
(מ) עד אחר חצות - ואסור להקל במקום שנהגו איסור אכן לצורך סעודת מצוה שיהיה בלילה מותר לשחוט אפילו קודם חצות:
(40) « Jusqu'après 'hatsot » – et il est interdit d'être indulgent là où on a l'usage d'interdire ; cependant, pour les besoins d'un repas de mitsva qui aura lieu la nuit, il est permis d'abattre même avant 'hatsot.
séif katan 40
(מא) על הקברות - של ישראל כדי שיבקשו עלינו רחמים ואם אין של ישראל הולכים אפילו על קברי עכו"ם לומר שאנו חשובין כמתים וכ"ז היינו לילך לביה"ק ברחוק ד' אמות אבל לא על הקברות ממש אפילו קברי ישראל כי יש לחוש שיתדבקו בו החיצונים. כתב בשל"ה שנכון שלא לילך בכנופיא גדולה כי אין זה אלא טיול וגם מביא לידי שיחת חולין ומסיחין דעתן מאבלות רק ילך יחידי או עם עוד אחד שלא יפסקו מלדבר בענין החורבן ולהתעורר באבילות ונראה עוד דאם ע"י ההליכה לביה"ק יהיה מוכרח לילך במנעלים טוב יותר שלא ילך כלל:
(41) « Aux cimetières » – ceux d'Israël, afin que (les défunts) implorent la miséricorde pour nous ; et s'il n'y en a pas d'Israël, on va même sur les tombes des non-Juifs, pour dire que nous sommes considérés comme des morts. Et tout cela, c'est pour aller au cimetière à une distance de quatre coudées, mais pas sur les tombes elles-mêmes, même des tombes d'Israël, car il est à craindre que les forces extérieures (impures) s'attachent à lui. Le Chla a écrit qu'il convient de ne pas y aller en grand groupe, car ce n'est alors qu'une promenade, et cela amène aussi à des conversations profanes, et l'on détourne son esprit du deuil ; mais il ira seul, ou avec une autre personne, afin qu'ils ne cessent de parler de la destruction et de s'éveiller au deuil. Et il semble encore que si, pour aller au cimetière, il est obligé de marcher avec des chaussures, il vaut mieux qu'il n'y aille pas du tout.
séif katan 41
(מב) אין אומרים צדוק הדין - דאקרי מועד וכנ"ל בריש הסימן:
(42) « On ne dit pas Tsidouk hadin » – car ce jour est appelé « fête », comme ci-dessus au début du siman.
séif katan 42

Siman 560 →