Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 541 →- (א) מותר לעשות וכו' - ודוקא לצורך המועד:(1) Il est permis de fabriquer, etc. – Et seulement pour les besoins du Moed.
séif katan 1
- (ב) מעשה הדיוט - ולא הוי בכלל מכשירי אוכל נפש כמו תנור וסכין דמותר שם אפילו מעשה אומן משום דלא מקרי מכשירין אלא דבר המכשירו לאכילה (כי התנור ע"י האפיה וסכין ע"י השחיטה) משא"כ ברשתות:(2) Un travail de profane – Et ce n'est pas inclus dans la catégorie de la préparation des besoins alimentaires (makhchirei okhel néfech), comme le four et le couteau, pour lesquels c'est permis même par un travail d'artisan, car on n'appelle « préparation » qu'une chose qui rend l'aliment propre à la consommation (le four par la cuisson et le couteau par l'abattage rituel), ce qui n'est pas le cas des filets.
séif katan 2
- (ג) לתקן הפתילות - לצורך מועד ויש שמחמירין בזה ואף לגדל מצמר גפן דלאו שזור ג"כ יש ליזהר לעשות מקודם ועיין בח"א שכתב דלכתחלה נכון להכין מעיו"ט אכן בדיעבד מותר לגדל מצמר גפן וכן בברכי יוסף כתב דהמנהג פשוט להתיר עוד כתב הח"א דלכו"ע אסור לעשות נרות של חלב ופשיטא של שעוה דאיכא ג"כ מירוח וכמדומה שנוהגין היתר לצורך מועד עכ"ל ובפמ"ג משמע דיש ליזהר בזה:(3) Préparer les mèches – Pour les besoins du Moed. Et certains sont rigoureux en cela ; et même pour les rouler à partir de coton non retors, il faut aussi veiller à le faire auparavant. Et vois le 'Hayé Adam, qui a écrit que lekhat'hila (a priori) il convient de les préparer avant la fête ; cependant, bediavad (a posteriori), il est permis de rouler des mèches de coton. Et de même, le Birkei Yossef a écrit que l'usage répandu est de permettre. Le 'Hayé Adam a encore écrit que, de l'avis de tous, il est interdit de fabriquer des bougies de suif, et à plus forte raison de cire, car il y a aussi le travail d'étaler (miroua'h) ; « et il me semble qu'on a l'usage de permettre pour les besoins du Moed », fin de citation. Et du Peri Megadim il ressort qu'il faut y prendre garde.
séif katan 3
- (ד) מסרגין - פי' שעושין בה חבלים שתי וערב לשכוב בה במועד וכ"ש כשהם במטה מכבר אלא שנעשו רפויים דמותר למתחן ודוקא לצורך המועד דאל"ה אף זה אסור ואפילו לצורך המועד דוקא שלא כיון מלאכתו למועד:(4) On entrelace – Explication : on y fait (dans le lit) des cordes en long et en large pour s'y coucher pendant le Moed ; et à plus forte raison lorsqu'elles sont déjà dans le lit mais se sont relâchées : il est permis de les tendre. Et seulement pour les besoins du Moed, sinon même cela est interdit ; et même pour les besoins du Moed, seulement s'il n'a pas fait exprès de reporter son travail au Moed.
séif katan 4
- (ה) אבל אין מפשילין וכו' - ר"ל שאין גודלין החבלין משום זה ויש מן הפוסקים שמחמירים שלא להטילם במטה במועד אפילו הם מגודלין מכבר ומה שהתירו חכמים לסרג במטה היינו כשהמשיכן בנקבי המטה קודם המועד:(5) Mais on ne tresse pas, etc. – C'est-à-dire qu'on ne tresse pas les cordes pour cela. Et certains décisionnaires sont rigoureux, de ne pas les mettre dans le lit pendant le Moed, même si elles sont déjà tressées ; et ce que les Sages ont permis d'entrelacer dans le lit, c'est lorsqu'on les a passées dans les trous du lit avant le Moed.
séif katan 5
- (ו) מותר למעך בגדי פשתן וכו' - עיין סימן ש"ב ס"ה דשם לענין שבת אסור לעשות כן בבגדי פשתן ואפילו בחלוק אם מתכוין כדי ללבנו אסור והכא מותר אפילו במתכוין ללבנו ודוקא כשצריך לו במועד:(6) Il est permis de froisser des vêtements de lin, etc. – Vois siman 302, séif 5 : là, concernant le Chabbat, il est interdit de faire cela avec des vêtements de lin, et même avec une chemise, si l'on a l'intention de la blanchir, c'est interdit ; alors qu'ici c'est permis même avec l'intention de la blanchir, et seulement s'il en a besoin pendant le Moed.
séif katan 6
- (ז) בידים וכו' - לפי מה שכתב לקמיה בהג"ה האי בידים לאו דוקא דה"ה דמותר לגלגל אותם ע"י כלי כנהוג:(7) À la main, etc. – D'après ce qu'il (le Rema) a écrit ensuite dans la glose, ce « à la main » n'est pas limitatif : il est permis de même de les rouler (les calandrer) au moyen d'un instrument, comme c'est l'usage.
séif katan 7
- (ח) קשרי - היינו לקמט שקורין קרונצלי"ן בל"א ודוקא כשהקמטין אינם מתפשטין כשלובשן דכיון דהקמטים חזקים כ"כ הו"ל מעשה אומן ואסור אפילו לצורך המועד. ולפ"ז אסור לקמט הענק שקורין קאלנע"ר בעצים המיוחדין לכך דעי"ז נשאר מקומט אף כשלובשו:(8) Les plis – C'est-à-dire plisser, ce qu'on appelle « krenzlen » en langue allemande (yiddish) ; et seulement lorsque les plis ne s'effacent pas quand on le porte : puisque les plis sont si solides, c'est un travail d'artisan, et c'est interdit même pour les besoins du Moed. Et en conséquence, il est interdit de plisser le col, qu'on appelle « kalner », avec les bois spécialement prévus à cet effet, car de ce fait il reste plissé même quand on le porte.
séif katan 8
- (ט) עם הזכוכית - היינו עם אבן עגולה של זכוכית ומשמע דלא חשיב זה כ"א מעשה הדיוט ובח"א העתיק דמותר להחליקן בכלי כדרכן משמע דס"ל דזכוכית ל"ד דה"ה שאר כלים הרגיל להחליק בהן ולפ"ז מותר להחליק גם בכלי ברזל חלק שנוהגין חייטים להחליק דהכל מעשה הדיוט הוא ומותר לצורך המועד:(9) Avec le verre – C'est-à-dire avec une pierre ronde en verre. Et il ressort que cela n'est considéré que comme un travail de profane. Et le 'Hayé Adam a rapporté qu'il est permis de les lisser avec un instrument, comme d'habitude ; il ressort qu'il pense que le « verre » n'est pas limitatif, et qu'il en va de même pour d'autres instruments avec lesquels on a l'habitude de lisser. Et en conséquence, il est permis de lisser aussi avec un instrument de fer lisse, avec lequel les tailleurs ont l'habitude de lisser (un fer à repasser), car tout cela est un travail de profane, et c'est permis pour les besoins du Moed.
séif katan 9
- (י) אסור לתקן - אע"פ שיתקרעו יותר אם לא יתקן אסור דלא מיקרי דבר אבד אלא שעיקר הדבר נפסד אבל בשביל מעט תוספות קלקול לא ואם יתקרעו לגמרי כשלא יתקנם מותר אף ע"י ישראל לתקן וא"צ שינוי דהוי דבר האבד. וה"מ כשצריך לילך בהם בחוה"מ הא אין צריך להם בחוה"מ פשיטא דאסור דיניחם ולא ישתמש בהם עד לאחר המועד [פמ"ג]. ודע דבכל זה אין חילוק בין אם נתקרעו במועד או שנתקרעו לפני המועד:(10) Il est interdit de réparer – Bien qu'ils se déchireront davantage s'il ne les répare pas, c'est interdit, car on n'appelle « perte » que lorsque la chose même est perdue, mais non pour un léger surcroît de détérioration. Et s'ils se déchireront complètement s'il ne les répare pas, il est permis de les réparer même par un Juif, et il n'est pas besoin de modification, car c'est une perte. Et cela ne vaut que lorsqu'il a besoin de les porter pendant 'Hol HaMoed ; mais s'il n'en a pas besoin pendant 'Hol HaMoed, il est évident que c'est interdit : il les laissera et ne s'en servira pas jusqu'après le Moed [le Peri Megadim]. Et sache qu'en tout cela il n'y a pas de différence entre s'ils se sont déchirés pendant le Moed ou avant le Moed.
séif katan 10
- (יא) וכן אסור לומר לנכרי - רבותא נקט המחבר דאף דבזה יש קצת הפסד אם לא יתקנם אפ"ה אסור וכ"ש בשאר דברים וכדלקמן בריש סימן תקמ"ג:(11) Et de même il est interdit de dire à un non-Juif – L'auteur (le Choulhan Aroukh) a énoncé une nouveauté : bien que dans ce cas il y ait une certaine perte s'il ne les répare pas, c'est malgré tout interdit ; et à plus forte raison pour d'autres choses, comme il est dit plus loin, au début du siman 543.
séif katan 11
- (יב) מיהו ע"י שינוי - היינו אם היה אומן צריך שינוי והשינוי מבואר לקמיה בס"ה אבל אם הוא הדיוט תופר כדרכו וכדלקמיה. וכ"ז אינו מותר רק בצריך למועד:(12) Toutefois, avec une modification – C'est-à-dire que s'il est un artisan, il faut une modification, et la modification est expliquée plus loin au séif 5 ; mais s'il est un profane, il coud comme d'habitude, comme il est dit plus loin. Et tout cela n'est permis que s'il en a besoin pour le Moed.
séif katan 12
- (יג) מי שצריך לו בגד - תינוק שנולד בחג אסור לעשות לו בגדים חדשים במועד למול אותו ולא מיקרי לצורך המועד לכבוד אביו לישא אותו להמילה דיכול לכורכו בחתיכת שיראין. בח"א כלל ק"ט נסתפק הצריך לתפור לצורך המועד ואין לו חוטים במה לתפור אם מותר לטוות חוטים בשביל זה ע"ש:(13) Celui qui a besoin d'un vêtement – Pour un bébé né pendant la fête, il est interdit de lui confectionner des vêtements neufs pendant le Moed pour le circoncire ; et on n'appelle pas cela « pour les besoins du Moed » au titre de l'honneur de son père qui le porte à la circoncision, car on peut l'envelopper dans un morceau de soie. Le 'Hayé Adam (règle 109) s'est demandé, lorsqu'on a besoin de coudre pour les besoins du Moed et qu'on n'a pas de fils pour coudre, s'il est permis de filer des fils pour cela ; vois là-bas.
séif katan 13
- (יד) הדיוט ואינו מהיר - סימן אחד הוא דסתם אומן מהיר [הגר"א]. וכל מי שיודע להוציא מלא מחט בבת אחת או שיודע לכוין אמרא בשפת חלוקו תו אינו בכלל הדיוט אלא אומן ודיניה כדלקמיה:(14) Un profane et n'est pas habile – C'est un seul critère, car un artisan ordinaire est habile [le Gaon de Vilna]. Et quiconque sait tirer une longueur d'aiguillée d'un seul coup, ou sait aligner l'ourlet au bord de sa chemise, n'est plus dans la catégorie du profane mais de l'artisan, et sa loi est comme il est dit ensuite.
séif katan 14
- (טו) וכל אדם יחמיר ע"ע וכו' - כי רוב בני אדם יכולים להוציא מלא מחט בבת אחת והם בכלל אומן:(15) Et chacun sera rigoureux envers lui-même, etc. – Car la plupart des gens savent tirer une longueur d'aiguillée d'un seul coup, et ils sont dans la catégorie de l'artisan.
séif katan 15
- (טז) שינוי הניכר - היינו שיהיה ניכר בתפירה עצמה ולא בענין אחר. ודע דבין להדיוט שעושה אותה כדרכו ובין לאומן שעושה מעשה הדיוט אינו מותר כ"א כשעושה אותה לעצמו או בשביל אחרים בחנם אבל כשעושה אותה בשביל אחרים בשכר אסור אף שהוא לצורך המועד אם לא שאין לו מה יאכל וכדלקמן בסימן תקמ"ב ועיין בבה"ל:(16) Une modification reconnaissable – C'est-à-dire qu'elle soit reconnaissable dans la couture elle-même, et non d'une autre manière. Et sache que, que ce soit pour le profane qui la fait comme d'habitude ou pour l'artisan qui la fait d'un travail de profane, ce n'est permis que lorsqu'il la fait pour lui-même, ou pour d'autres gratuitement ; mais lorsqu'il la fait pour d'autres contre salaire, c'est interdit, bien que ce soit pour les besoins du Moed, à moins qu'il n'ait pas de quoi manger, comme il est dit plus loin au siman 542. Et vois le Biour Halakha.
séif katan 16