Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 540 →- (א) בנין אפילו כ"ש אסור - היינו אפילו לצורך המועד דלא הותר משום זה אלא מלאכת הדיוט:(1) Construire, même une quantité minime, est interdit – C'est-à-dire même pour les besoins du Moed, car pour cela on n'a permis qu'un travail de profane.
séif katan 1
- (ב) גדר גנתו וכו' שבינו לחבירו - דליכא למיחש לגנבי אלא משום שאר אנשים שיכנסו שם וליכא כ"כ פסידא לפיכך לא הותר כ"א מעשה הדיוט:(2) La clôture de son jardin, etc. (le mur) qui se trouve entre lui et son voisin – Car il n'y a pas à craindre les voleurs, mais seulement d'autres personnes qui y entreraient, et il n'y a pas une si grande perte ; c'est pourquoi on n'a permis qu'un travail de profane.
séif katan 2
- (ג) ואינו טח בטיט - דהטיחה בטיט הוא מעשה אומן ודוקא זה שעושה אותה עם מלאכת הגדר משא"כ להטיח הגג בטיט מעשה הדיוט הוא ושרי לצורך המועד וכן עשיית סולם מעשה הדיוט הוא ושרי לצורך המועד [ט"ז] ועיין בפמ"ג דלהטיח סדקים שבגג מעשה אומן נקרא כדלקמן בס"ג והכא מטיחו רק שיהא חלק (ובמדינתינו אין מצוי זה) ובעשיית סולם ג"כ אם מייפיהו כדרך האומנים בודאי מעשה אומן הוא ואסור אף לצורך המועד:(3) Sans enduire de mortier – Car enduire de mortier est un travail d'artisan ; et cela ne vaut que pour l'enduit qu'il fait avec le travail de la clôture. Mais enduire le toit de mortier est un travail de profane, et c'est permis pour les besoins du Moed ; de même, fabriquer une échelle est un travail de profane, et c'est permis pour les besoins du Moed [le Taz]. Et vois le Peri Megadim : enduire les fissures du toit est appelé travail d'artisan, comme il est dit plus loin au séif 3, alors qu'ici (dans le cas du Taz) il l'enduit seulement pour qu'il soit lisse (et dans nos contrées cela ne se rencontre pas) ; et pour la fabrication d'une échelle également, s'il l'embellit à la manière des artisans, c'est certainement un travail d'artisan, et c'est interdit même pour les besoins du Moed.
séif katan 3
- (ד) או גודר אותו וכו' - משמע לכאורה דדוקא תיקון פרצה בעלמא הא לגדור כל הגינה מעשה הדיוט נמי אסור [פמ"ג]:(4) Ou bien il la clôt, etc. – Il ressort apparemment que cela n'est permis que pour la simple réparation d'une brèche ; mais clôturer tout le jardin, même d'un travail de profane, est interdit [le Peri Megadim].
séif katan 4
- (ה) הסמוך לר"ה וכו' - דעי"ז שהוא סמוך לר"ה איכא פסידא יתירא דעייל שם גנבי ודבר האבד הוא ולא בעי שינוי וה"ה בכותל לחצר שבינו לחבירו שנפל אם יש שם אנשים שחשודים על הגנבה או אם דרים שם עובדי כוכבים מותר לבנותו כדרכו. ועיין מ"א דלא התירו אלא ד"א דהיינו לבנותו אם הוא כבר סתור אבל לסתרו (אם הוא רעוע) ולבנותו מחדש לא התירו אם לא מפני הסכנה וכדלקמיה וכתב הפמ"ג דאפשר שאם הוא רעוע כ"כ שיש חשש ברור וכ"ש היכא שיש חשש שיבואו הגנבים גם לידי עסקי נפשות שרי לסתור ולבנות ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד:(5) Attenant au domaine public, etc. – Car, du fait qu'il est attenant au domaine public, il y a une perte accrue : des voleurs y entreront ; c'est une perte, et il n'est pas besoin de modification. Il en va de même pour le mur de la cour entre lui et son voisin qui est tombé : s'il y a là des gens suspects de vol, ou si des idolâtres y habitent, il est permis de le reconstruire normalement. Et vois le Maguen Avraham : on n'a permis que le premier cas, c'est-à-dire de le reconstruire s'il est déjà démoli ; mais de le démolir (s'il est branlant) et de le reconstruire à neuf, on ne l'a permis qu'à cause du danger, comme il est dit plus loin. Et le Peri Megadim a écrit qu'il est possible que, s'il est branlant au point qu'il y ait une crainte manifeste qu'il tombe, et à plus forte raison là où l'on craint que les voleurs en viennent aussi à mettre des vies en danger, il soit permis de démolir et de reconstruire, à condition qu'il n'ait pas fait exprès de reporter son travail au Moed.
séif katan 5
- (ו) ובונהו כדרכו - דאם לא נתיר לו לבנות ימנע ולא יסתור [מ"א]:(6) Et le reconstruit normalement – Car si nous ne lui permettons pas de reconstruire, il s'abstiendra et ne démolira pas [le Maguen Avraham].
séif katan 6
- (ז) גבשושית שבבית - שלא יתקל בם ומותר ליטול אפי' כדרכו דאע"ג דמלאכה גמורה היא [ובשבת חייב ע"ז משום בונה] ואינו דבר האבד ולצורך המועד בעלמא אינו שרי כ"א בשינוי אפ"ה מתירינן אפילו כדרכו משום דנטילת גבשושית לית בה טורח [ב"י]:(7) Une bosse qui se trouve dans la maison – Pour qu'il ne trébuche pas dessus. Et il est permis de l'enlever même normalement : bien que ce soit un véritable travail [et le Chabbat on en est passible au titre de « construire »], et que ce ne soit pas une perte, et que pour de simples besoins du Moed ce ne soit permis qu'avec une modification, malgré cela nous permettons même normalement, parce qu'enlever une bosse n'implique pas de peine [le Beit Yossef].
séif katan 7
- (ח) סדקין שבגג - שהמים יורדים דרך שם [טור] יכול לסתמן ביד וברגל דהיינו שבועט ביד וברגל לסתום הסדקין ואפילו הוא עושה יפה יפה כעין שעושין בכלי אומנות ג"כ שרי דכ"ז נקרא מעשה הדיוט [שם במשנה]:(8) Les fissures du toit – Par où l'eau descend [le Tour]. Il peut les boucher à la main ou au pied, c'est-à-dire qu'il tasse avec la main et le pied pour boucher les fissures ; et même s'il le fait très bien, comme on le fait avec un outil d'artisan, c'est également permis, car tout cela est appelé travail de profane [là-bas, dans la Michna].
séif katan 8
- (ט) אבל לא בכלי אומנות - דהוא מלאכה גמורה ויש בה טורח ואסור אפילו לצורך המועד. ודע דכל דבר שמתירין לצורך המועד במעשה הדיוט הוא דוקא שלא יכוין מלאכתו במועד [שם]:(9) Mais pas avec un outil d'artisan – Car c'est un véritable travail qui implique de la peine, et c'est interdit même pour les besoins du Moed. Et sache que toute chose que l'on permet pour les besoins du Moed par un travail de profane n'est permise qu'à condition qu'il n'ait pas fait exprès de reporter son travail au Moed [là-bas].
séif katan 9
- (י) ציר הדלת - כמו הדלת תסוב על צירה רגל הדלת הסובבת:(10) Les gonds de la porte – Comme dans l'expression « la porte tourne sur son gond » : le pied de la porte qui pivote.
séif katan 10
- (יא) והצנור - הוא חור שבאסקופה התחתונה שהדלת סובב בו והקורה הוא המשקוף שעל הפתח מה שחוזרת בו הדלת:(11) La crapaudine – C'est le trou dans le seuil inférieur dans lequel la porte tourne. Et la poutre, c'est le linteau qui est au-dessus de l'entrée, contre lequel la porte vient se fermer.
séif katan 11
- (יב) בין שהם של ברזל - ר"ל אף שבו נשמע קול הפטיש כשמתקנו:(12) Qu'ils soient en fer – C'est-à-dire même si en les réparant on entend le bruit du marteau.
séif katan 12
- (יג) שנשברו - וה"ה לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אף זה אסור:(13) Qui se sont cassés – Il en va de même pour fixer le linteau avec des clous : c'est permis s'il y a lieu de craindre les voleurs ; sinon, cela aussi est interdit.
séif katan 13
- (יד) ולכן מותר - ואפילו מעשה אומן וכנ"ל בס"א [פמ"ג]:(14) C'est pourquoi c'est permis – Même un travail d'artisan, comme il a été dit plus haut au séif 1 [le Peri Megadim].
séif katan 14
- (טו) ובלבד שלא יכוין וכו' - היינו שלא התירו אלא בשכח מעיו"ט לתקן ולא במכוין להניח לתקן במועד:(15) À condition qu'il n'ait pas fait exprès, etc. – C'est-à-dire qu'on ne l'a permis que s'il a oublié de réparer avant la fête, et non s'il a fait exprès de laisser la réparation pour le Moed.
séif katan 15
- (טז) מעשה הדיוט - דכל דבר שאינו צורך אוכל נפש אע"פ שהוא צורך המועד לא התירו לעשות מלאכה כ"א בשינוי:(16) D'un travail de profane – Car pour toute chose qui n'est pas un besoin alimentaire (okhel néfech), bien que ce soit un besoin du Moed, on n'a permis de faire un travail qu'avec une modification.
séif katan 16
- (יז) מעשה הדיוט אצטבא וכו' - הטעם כנ"ל נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא [טור] ואפשר דלהחליקו ברהיטני מעשה אומן הוא [פמ"ג]. וה"ה לענין אבוס של בהמה הנ"ל. ועיין בטור דלדעת הרא"ש אפילו אצטבא של אבנים מותר לעשות לישב עליו אם עושיהו מעשה הדיוט ורבינו פרץ חולק ע"ז:(17) D'un travail de profane, une banquette, etc. – La raison est comme ci-dessus. Une planche à laquelle on fixe des pieds, à la manière de notre banc, est un travail de profane [le Tour] ; et il est possible que la lisser au rabot soit un travail d'artisan [le Peri Megadim]. Il en va de même pour la mangeoire de l'animal mentionnée ci-dessus. Et vois le Tour : selon l'avis du Roch, même une banquette de pierres, il est permis de la faire pour s'y asseoir, si on la fait d'un travail de profane ; et Rabbénou Peretz est en désaccord sur ce point.
séif katan 17
- (יח) עושין - אפילו מעשה אומן כיון שהוא צורך אוכל נפש ואם היה אפשר לו לעשות מעיו"ט וכיון מלאכתו לעשותן במועד נראה דאסור וכדלקמן סוף סעיף ח' בהג"ה עיי"ש במ"ב:(18) On les fabrique – Même par un travail d'artisan, puisque c'est un besoin alimentaire. Mais s'il avait pu les faire avant la fête et a fait exprès de reporter son travail pour les faire pendant le Moed, il semble que ce soit interdit, comme il est dit plus loin, à la fin du séif 8, dans la glose du Rema ; vois là-bas dans la Michna Beroura.
séif katan 18
- (יט) אין עושין אותם - בהא אסור אפילו מעשה הדיוט כיון דלאו צורך מועד הוא ואם הזמן הוא קור מותר להעמיד תנור בית החורף להסיק הבית אפילו אם אינו ראוי לאפות בו דהכל חולים אצל צינה. וה"ה אם נשבר החלון בענין שאם לא יתקנו ישב בקור ג"כ מותר לתקנו [ח"א]:(19) On ne les fabrique pas – Dans ce cas, c'est interdit même par un travail de profane, puisque ce n'est pas un besoin du Moed. Et si l'époque est froide, il est permis d'installer un poêle d'hiver pour chauffer la maison, même s'il n'est pas propre à y cuire, car tous sont considérés comme malades face au froid. De même, si la fenêtre s'est cassée de sorte que, s'il ne la répare pas, il restera au froid, il est également permis de la réparer [le 'Hayé Adam].
séif katan 19
- (כ) ובין כך ובין כך וכו' הטפילה שלהם - היינו הטיחה שעליהם בטיט כדי שישתמר חומו ומה שכתב בין כך ובין כך ר"ל בין אפשר שייבש הטפילה ובין לא אפשר שייבש עושין הטפילה שלהן משום דאפשר לאפות בתוכן אע"פ שלא נתייבשה הטפילה שעליהן כיון שעיקר התנור והכירה נתייבשו:(20) Et dans un cas comme dans l'autre, etc. leur enduit – C'est-à-dire le revêtement de mortier qu'on leur applique afin que leur chaleur soit conservée. Et ce qu'il a écrit « dans un cas comme dans l'autre » signifie : que l'enduit puisse sécher ou ne le puisse pas, on fait leur enduit, parce qu'il est possible de cuire à l'intérieur même si l'enduit qui les recouvre n'a pas séché, puisque l'essentiel du four et du réchaud a séché.
séif katan 20
- (כא) נוקרין וכו' - שכשהיא חלקה ואין החטין יכולין לפרך מנקרין אותה כדי שלא יהיה שוה כדי שיפרכו החטין תחתיה ומותר אפילו בפתיחת עין אף דמעשה אומן הוא ובעלמא אף לצורך המועד מותר רק ע"י שינוי הכא שרי במעשה אומן דחשיב כמכשירי אוכל נפש:(21) On repique, etc. – Car lorsqu'elle est lisse et que les grains de blé ne peuvent pas être broyés, on la pique afin qu'elle ne soit pas unie, pour que les grains soient broyés sous elle. Et c'est permis même pour l'ouverture de l'œil, bien que ce soit un travail d'artisan ; et ailleurs, même pour les besoins du Moed, ce n'est permis qu'avec une modification ; ici, c'est permis par un travail d'artisan, car c'est considéré comme une préparation de besoins alimentaires (makhchirei okhel néfech).
séif katan 21
- (כב) את הרחיים - ואפילו בחדשים מותר כיון שהוא לצורך המועד:(22) Les meules – Et même pour des neuves c'est permis, puisque c'est pour les besoins du Moed.
séif katan 22
- (כג) ומעמידים אותם - היינו שמתקנים אותם יפה על עמדם כדי להשתמש בהם [הרא"ש]:(23) On les installe – C'est-à-dire qu'on les ajuste bien sur leur support afin de s'en servir [le Roch].
séif katan 23
- (כד) ובונים אמת המים וכו' - שטוחנין על ידה:(24) Et on construit le canal d'eau, etc. – Grâce auquel on moud.
séif katan 24
- (כה) החמור - היינו החמור המגלגל הריחיים דגידול צפרניו מרעי ליה ולא מצי למיזל כ"כ וכל הני משום דהוא לצורך המועד ועיין לעיל בסימן תקל"ו ס"א:(25) L'âne – C'est-à-dire l'âne qui fait tourner la meule, car la croissance de ses sabots lui fait du mal et il ne peut pas tellement avancer. Et tout cela est permis parce que c'est pour les besoins du Moed. Et vois plus haut, siman 536, séif 1.
séif katan 25
- (כו) ומותר לחדד וכו' וסכין וכו' - דכיון דמלאכת אוכל נפש הוא מותר ואפילו מעשה אומן וא"צ שינוי:(26) Et il est permis d'aiguiser, etc. et un couteau, etc. – Car, puisque c'est un travail relatif aux besoins alimentaires, c'est permis, même par un travail d'artisan, et il n'est pas besoin de modification.
séif katan 26
- (כז) שנשבר במועד - ומשמע דבנשבר קודם המועד אסור כיון דאינו אלא מכשירי אוכל נפש ומוכח מהט"ז דכ"ז הוא באם היה יכול לעשותו מעיו"ט וכיון והניח המלאכה ליו"ט אבל אם לא כיון שרי:(27) Qui s'est cassé pendant le Moed – Et il ressort que, s'il s'est cassé avant le Moed, c'est interdit, puisque ce n'est qu'une préparation de besoins alimentaires. Et il est prouvé par le Taz que tout cela vaut s'il avait pu le faire avant la fête et a fait exprès de laisser le travail pour la fête ; mais s'il ne l'a pas fait exprès, c'est permis.
séif katan 27
- (כח) לעשות אחרת - ואפילו אפשר לו בשאלה. (מ"א וש"א):(28) D'en fabriquer un autre – Et même s'il lui est possible d'en obtenir un en l'empruntant (Maguen Avraham et d'autres A'haronim).
séif katan 28