Michna Beroura 537

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 537 →

(א) דבר האבד - ר"ל שאם לא יעשהו עכשיו יבא לידי הפסד. ואם הדבר אצלו בספק עיין במ"א שמקיל ובח"א כתב שיעשהו ע"י עכו"ם ולא בעצמו ועיין בבה"ל שצידדנו דכונת המ"א הוא ג"כ אם אותו החשש שהוא חושש הוא מצוי שיבוא ואז נראה דיש להקל גם ע"י עצמו אכן יראה לעשות בצנעא אם אפשר ועיין בפמ"ג שכתב דלדברי המ"א יש להקל נמי בספק צורך המועד והיינו ג"כ אם בעיניו קרוב שיהיה זה לצורך המועד:
(1) Un cas de perte – c'est-à-dire que s'il ne le fait pas maintenant, il en viendra à une perte. Et si la chose est pour lui dans le doute, voir le Maguen Avraham, qui est indulgent ; et le 'Hayé Adam a écrit qu'il le fasse par l'intermédiaire d'un non-Juif et non lui-même. Et voir le Biour Halakha, où nous avons penché pour dire que l'intention du Maguen Avraham est aussi qu'on est indulgent si la crainte qu'il redoute est fréquente et susceptible de se produire ; et alors il semble qu'on puisse être indulgent même en le faisant soi-même ; cependant, qu'il veille à le faire en privé si possible. Et voir le Peri Megadim, qui a écrit que d'après les paroles du Maguen Avraham, on peut aussi être indulgent dans un doute de besoin du Moèd, c'est-à-dire aussi s'il lui paraît probable que ce sera pour les besoins du Moèd.
séif katan 1
(ב) הארץ הצמאה - ועיפה למים שאם לא ישקנה תמיד תפסד:
(2) Une terre assoiffée – et altérée d'eau, de sorte que si on ne l'arrose pas constamment, elle se perdra.
séif katan 2
(ג) שכיון שהתחיל וכו' - אבל אם לא התחיל לא תפסד ע"י איחור איזה ימים ואסור:
(3) Car puisqu'on a commencé etc. – mais si on n'a pas commencé, elle ne se perdra pas par un retard de quelques jours, et c'est interdit.
séif katan 3
(ד) שדה הבעל - פי' שדי לה במטר השמים:
(4) Un champ baal – explication : la pluie du ciel lui suffit.
séif katan 4
(ה) בין חדש - שהתחיל לנבוע מחדש וקמ"ל דלא חיישינן כיון שחדש הוא דלמא יפלו כותליו ואתי לתקן במועד א"נ דלמא אתי לאיתויי ממקום אחר והוי טרחא יתירא:
(5) Qu'elle soit nouvelle – qui a commencé à jaillir récemment ; et le texte nous enseigne que nous ne craignons pas, du fait qu'elle est nouvelle, que ses parois ne s'effondrent et qu'il n'en vienne à la réparer pendant le Moèd ; ou bien qu'il ne tarisse et qu'il n'en vienne à apporter de l'eau d'un autre endroit, ce qui serait un effort excessif.
séif katan 5
(ו) הבריכה - מים מכונסין בבור עמוק והוי טרחא יתירא שצריך לדלות בכלי:
(6) Un bassin – de l'eau rassemblée dans une fosse profonde ; et c'est un effort excessif, car il faut puiser avec un récipient.
séif katan 6
(ז) ממי הגשמים - ואפילו אינו דולה אלא ממשיך מהן ברגל דהיינו שהבור או מקום המקובץ מהגשמים מלא על כל גדותיו דאז אין צריך לדלות אסור מפני שסופו לדלות כשיחסרו. וממעין נמי בהמשכה ברגליו שרי להשקות אבל כל שדולה בדלי או בכד אסור:
(7) D'eaux de pluie – et même s'il ne puise pas, mais dérive l'eau à partir d'elles avec le pied, c'est-à-dire que la fosse ou l'endroit où s'est rassemblée l'eau de pluie est plein à ras bord, de sorte qu'alors il n'est pas nécessaire de puiser, c'est interdit, car il finira par puiser lorsqu'elles diminueront. Et à partir d'une source aussi, en dérivant l'eau avec ses pieds, il est permis d'arroser ; mais chaque fois qu'il puise avec un seau ou une cruche, c'est interdit.
séif katan 7
(ח) אפילו ערוגה אחת וכו' - וכ"ש כשהם שתי ערוגות ואחת גבוה מחבירתה אין דולין מהתחתונה להשקות העליונה. ואם היה ערוגה של ירק וכונתו כדי לאוכלן במועד מותר וכדלקמיה בס"ד:
(8) Même pour une seule plate-bande etc. – et à plus forte raison lorsqu'il y a deux plates-bandes, dont l'une est plus haute que l'autre : on ne puise pas de la plus basse pour arroser la plus haute. Et si c'était une plate-bande de légumes et que son intention est de les manger pendant le Moèd, c'est permis, comme il est dit ci-après au séif 4.
séif katan 8
(ט) שלא פסקו - ר"ל שאינו פוסק בשום פעם אלא מושך תמיד מן האגמים [וגם האגמים גופא צריך שלא יפסקו תמיד] אבל אם דרכן לפסוק בשום פעם אף דעכשיו יש ריבוי מים בהם באופן שבכל חוה"מ לא יצטרך לדלות בדלי ויוכל להמשיך ברגלו אפ"ה אסור משום לא פלוג דשמא יהיה נדמה לו שיש בו מים די על כל חוה"מ ובאמת אינו כן ויבוא לדלות בדלי:
(9) Qu'ils n'aient pas cessé – c'est-à-dire qu'ils ne cessent jamais, mais s'écoulent toujours des lacs [et il faut aussi que les lacs eux-mêmes ne cessent jamais] ; mais s'ils ont l'habitude de cesser parfois, même si maintenant il y a beaucoup d'eau, de sorte que pendant tout 'Hol HaMoèd il n'aura pas besoin de puiser avec un seau et pourra dériver l'eau avec son pied, c'est néanmoins interdit, en vertu du principe « on ne distingue pas » (lo plough) ; car il pourrait lui sembler qu'il y a assez d'eau pour tout 'Hol HaMoèd alors qu'en réalité il n'en est rien, et il en viendrait à puiser avec un seau.
séif katan 9
(י) עוברת ביניהן מותר להשקות מהן - היינו מן הבריכות ע"י המשכה ולא חיישינן דלמא פסקי וטרח ואזיל ואייתי ממקום אחר דאי פסקי יכול ליקח מאמת המים. ועיין בב"י שכתב בשם הנ"י בשם הראב"ד דדוקא כשאמת המים נכנס בתוך הבריכות אבל אי לא עיילה לגווה אע"ג דנכנס לתוך השדה אסור דאיכא למיחש דלמא אתי למטרח ולאתויי ובחידושי הריטב"א כתב דלאו דוקא כל שעוברת בסמוך לשדה ממש קרי ביניהם. ועיין בטור וב"י לענין חריצין הנעשין להמשיך בתוכן מים מן הנהר לצורך שדות אימתי מותר להשקות מהן את השדות בהמשכה ועיין בט"ז מש"כ בזה:
(10) Passe entre eux, il est permis d'arroser à partir d'eux – c'est-à-dire à partir des bassins, en dérivant l'eau ; et nous ne craignons pas qu'ils ne cessent et qu'il ne se donne la peine d'aller en apporter d'un autre endroit, car s'ils cessent, il peut prendre du canal d'eau. Et voir le Beit Yossef, qui a écrit au nom du Nimoukei Yossef au nom du Raavad que ce n'est que lorsque le canal d'eau entre dans les bassins ; mais s'il n'y entre pas, même s'il entre dans le champ, c'est interdit, car il y a lieu de craindre qu'il n'en vienne à se donner de la peine et à apporter de l'eau. Et dans les 'Hidouchei HaRitva il a écrit que ce n'est pas précis : tout canal qui passe tout près du champ est appelé « entre eux ». Et voir le Tour et le Beit Yossef au sujet des rigoles faites pour y dériver l'eau du fleuve pour les besoins des champs : quand est-il permis d'en arroser les champs en dérivant l'eau ; et voir ce que le Taz a écrit à ce sujet.
séif katan 10
(יא) וכן בריכה שנטפה וכו' - היינו בית השלחין שהוא גבוה והיה מעין נובע מצדו ובצד אחר היה בית השלחין נמוך ובין אלו בית השלחין היה בצד בית השלחין הנמוך בריכה קטנה וכשמשקין בית השלחין הגבוה ממעין שלו נוטפין טיפין טיפין מתוך בית השלחין הגבוה לתוך הבריכה הנמוכה:
(11) Et de même, un bassin dans lequel l'eau a coulé goutte à goutte etc. – c'est-à-dire un champ irrigué qui est haut, avec une source qui jaillit à côté de lui ; et de l'autre côté il y avait un champ irrigué bas ; et entre ces champs irrigués, du côté du champ irrigué bas, il y avait un petit bassin ; et lorsqu'on arrose le champ irrigué haut à partir de sa source, l'eau coule goutte à goutte du champ irrigué haut dans le bassin bas.
séif katan 11
(יב) ועדיין היא נוטפת מותר וכו' אחרת - ר"ל בית השלחין הנמוכה ואע"ג דבריכה עבידה דפסקא ואפשר דאזיל וטרח ומייתי ממקום אחר הואיל ומטפטף עדיין מבית השלחין הגבוה מים שבאו ממעינו אמרינן דבוודאי לא פסקא:
(12) Et qui reçoit encore des gouttes, il est permis etc. un autre – c'est-à-dire le champ irrigué bas. Et bien qu'un bassin soit susceptible de cesser, et qu'il soit possible qu'il aille se donner de la peine et apporter de l'eau d'un autre endroit, puisque coule encore goutte à goutte, du champ irrigué haut, de l'eau qui vient de sa source, nous disons qu'il ne cessera certainement pas.
séif katan 12
(יג) והוא שלא פסק המעיין וכו' - אבל אי פסק המעיין אע"ג דעדיין מטפטף מבית השלחין הגבוה לתוך הבריכה אין משקין מהבריכה לבית השלחין הנמוך דלמא פסק ואזיל וטרח ומייתי ממעיין אחר:
(13) À condition que la source n'ait pas cessé etc. – mais si la source a cessé, bien que l'eau coule encore goutte à goutte du champ irrigué haut dans le bassin, on n'arrose pas à partir du bassin le champ irrigué bas, de peur qu'il ne cesse et qu'il n'aille se donner de la peine et apporter de l'eau d'une autre source.
séif katan 13
(יד) שרוצה לאכלן וכו' - אין הכונה דוקא כשרוצה לאכול בעצמו אלא ר"ל שיהיו ראויין לאכילה במועד ועומדין לימכר [ריטב"א]:
(14) Qu'il veut manger etc. – l'intention n'est pas précisément lorsqu'il veut les manger lui-même ; mais cela signifie qu'ils seront propres à la consommation pendant le Moèd et destinés à être vendus [Ritva].
séif katan 14
(טו) לדלות וכו' - דכל שהוא לצורך אוכל נפש אפילו טרחא יתירא התירו. ועיין בפמ"ג שכתב די"ל דוקא צורך המועד באוכל נפש הא לצורך המועד מכשירי אוכל נפש וכדומה י"ל דטרחא יתירא אסור אמנם בחידושי הרמב"ן (בליקוטיו) על מו"ק כתב בהדיא דמכשירי אוכל נפש כאוכל נפש וכעין שהתירה התורה והשווה מכשירי או"נ כאו"נ כשא"א לעשותן מעיו"ט:
(15) Puiser etc. – car pour tout ce qui est pour les besoins de la nourriture (okhel nefech), on a permis même un effort excessif. Et voir le Peri Megadim, qui a écrit qu'on peut dire que ce n'est permis que pour un besoin du Moèd relevant de la nourriture ; mais pour un besoin du Moèd relevant des préparatifs de la nourriture (makhchirei okhel nefech) et choses semblables, on peut dire qu'un effort excessif est interdit. Cependant, dans les 'Hidouchei HaRamban (dans ses Likoutim) sur Moèd Katan, il a écrit explicitement que les préparatifs de la nourriture sont comme la nourriture, à la manière dont la Torah les a permis (à Yom Tov) en assimilant les préparatifs de la nourriture à la nourriture lorsqu'il n'est pas possible de les faire dès la veille de Yom Tov.
séif katan 15
(טז) ועושה כדי להשביחן אסור - היינו אפילו בהמשכה בלא הדלאה דאז היה מותר אם היה חשש פסידא דהיינו בבית השלחין אבל בזה שא"צ אלא להשבחה בעלמא אסור:
(16) Et qu'il le fait pour les améliorer, c'est interdit – c'est-à-dire même en dérivant l'eau sans puiser ; car alors, ce serait permis s'il y avait crainte de perte, c'est-à-dire pour un champ irrigué ; mais ici, où il n'en a besoin que pour une simple amélioration, c'est interdit.
séif katan 16
(יז) אין עושין וכו' - דהוא טרחא יתירא ואסור אף דאיכא פסידא:
(17) On ne fait pas etc. – car c'est un effort excessif, et c'est interdit même s'il y a une perte.
séif katan 17
(יח) ונתקלקלו - ועדיין ניכר החריץ מעט אפילו פחות מטפח דאלו נסתם לגמרי אסור דהוי כחדתי:
(18) Et se sont abîmées – et la rigole est encore un peu visible, même moins d'un téfa'h ; car si elle a été complètement bouchée, c'est interdit, car c'est comme en faire une nouvelle.
séif katan 18
(יט) ה"ז מתקנן במועד - דליכא טרחא כולי האי:
(19) On peut les réparer pendant le Moèd – car il n'y a pas tant d'effort.
séif katan 19
(כ) אסור להעמיקן - וה"ה דאסור להרחיבן:
(20) Il est interdit de les creuser plus profondément – et il en est de même qu'il est interdit de les élargir.
séif katan 20
(כא) אמת המים - היינו החריצין העשויין בקרקע שבהם המים הולכות סביבות השדה ומשקות אותו ונקרא אמה לפי שהוא רחב אמה ועמוק אמה:
(21) Un canal d'eau – c'est-à-dire les rigoles faites dans le sol, dans lesquelles l'eau circule autour du champ et l'arrose ; et on l'appelle ama (coudée) parce qu'il est large d'une coudée et profond d'une coudée.
séif katan 21
(כב) שנתקלקלה מתקנין אותה - אבל אין עושין אותה לכתחלה וה"ה אם נסתמה לגמרי שלא נשאר אפילו טפח ג"כ אסור לתקנה דזה הוי כעשיה לכתחלה:
(22) Qui s'est abîmé, on le répare – mais on ne le fait pas initialement. Et de même, s'il a été complètement bouché, au point qu'il ne reste même pas un téfa'h, il est aussi interdit de le réparer, car c'est comme le faire initialement.
séif katan 22
(כג) עמוקה טפח וכו' - מלשון זה משמע דס"ל דאפילו לא היתה חפורה מבעיו"ט אלא טפח מותר לחפור בחוה"מ יותר וכ"ש כשהיתה חפורה ונסתמה עד טפח אבל מלשון הגמרא דקאמר ומתקנין את המקולקלת משמע דוקא לתקן המקולקל מותר אבל לחפור מחדש אסור בכל גווני [מ"א] וכן משמע מכמה פוסקים:
(23) Profond d'un téfa'h etc. – de cette formulation, il ressort qu'il (l'auteur) pense que même s'il n'avait été creusé, avant la veille de Yom Tov, que d'un téfa'h, il est permis de creuser davantage pendant 'Hol HaMoèd ; et à plus forte raison lorsqu'il avait été creusé et s'est bouché jusqu'à un téfa'h. Mais de la formulation de la Guemara, qui dit : « et on répare le canal abîmé », il ressort que seul est permis le fait de réparer ce qui est abîmé, mais creuser à neuf est interdit dans tous les cas [Maguen Avraham] ; et c'est aussi ce qui ressort de plusieurs décisionnaires.
séif katan 23
(כד) עד ששה - דזהו שיעור אמת המים וצריך לצמצם השיעור לא יותר ולא פחות דזהו שיעור אמת המים שיעברו בה המים שפיר וכן ברוחב האמה דבעי ששה טפחים. ואפילו היתה אמה זו עמוקה יותר מששה טפחים קודם שנתקלקלה אינו רשאי לתקן בה עכשיו אלא עד ששה טפחים בלבד בלבד [ריטב"א]:
(24) Jusqu'à six – car c'est la mesure d'un canal d'eau, et il faut s'en tenir exactement à la mesure, ni plus ni moins, car c'est la mesure d'un canal d'eau pour que l'eau y passe bien ; et de même pour la largeur du canal, qui doit être de six téfa'him. Et même si ce canal était plus profond que six téfa'him avant de s'abîmer, il n'a le droit maintenant de le réparer que jusqu'à six téfa'him seulement [Ritva].
séif katan 24
(כה) עד שבעה - שזהו ג"כ הוספה בחפירה חמשה טפחים. ואם היתה עמוקה שלשה אפשר דאסור לחפור עד שמנה דטרחה יתירא היא להשליך העפר לחוץ מעומק האמה [מ"א] ונכון להחמיר בזה דבמאי דהקיל השו"ע עד שבעה ג"כ יש מהפוסקים שמחמירין בזה:
(25) Jusqu'à sept – car c'est aussi un ajout de cinq téfa'him de creusement. Et s'il était profond de trois, il se peut qu'il soit interdit de creuser jusqu'à huit, car c'est un effort excessif de rejeter la terre au dehors depuis la profondeur du canal [Maguen Avraham]. Et il est bon d'être rigoureux sur ce point, car même ce sur quoi le Choulhan Aroukh a été indulgent, jusqu'à sept, certains décisionnaires sont aussi rigoureux.
séif katan 25
(כו) מושכין את המים וכו' - פי' שעושין סביב האילן חפירות למלאות אותן מים ותו אין בזה טורח הרבה לעשות חריץ שימשכו בו המים מאילן לאילן:
(26) On dérive l'eau etc. – explication : on fait autour de l'arbre des cuvettes qu'on remplit d'eau ; et il n'y a guère d'effort à faire une rigole par laquelle l'eau s'écoule d'un arbre à l'autre.
séif katan 26
(כז) ובלבד שלא ישקה וכו' - דאף אם לא ישקה כולה ליכא פסידא לאילנות דאף שע"י ההשקאה יהיה הרוחה לאילנות לא שרינן טרחא רבה בשביל הרוחה:
(27) À condition de ne pas arroser etc. – car même s'il n'arrose pas tout le champ, il n'y a pas de perte pour les arbres ; et bien que l'arrosage apporte un mieux aux arbres, nous ne permettons pas un grand effort pour un mieux.
séif katan 27
(כח) את כולה - שכיון שהיתה לחה במים מקודם אין בה טורח יותר ע"י ההשקאה:
(28) Tout entier – car puisqu'il était déjà humide d'eau auparavant, l'arrosage n'y demande pas davantage d'effort.
séif katan 28
(כט) כדי שיכנסו בה מים וכו' - דהוי כמזבל שדה במועד וכנ"ל:
(29) Pour y faire entrer de l'eau etc. – car c'est comme fumer un champ pendant le Moèd, comme ci-dessus.
séif katan 29
(ל) כדי לאכלן במועד - עיין בבית מאיר שדעתו דאינו אסור רק אם כונתו כדי להשאיר כל הדגים אלאחר המועד אבל אם כונתו כדי לאכול מהן אפי' אין דעתו כדי לאכול כולן שפיר דמי אולם מביאור הגר"א דמדמה זה להא דתנן בדף י"ג ע"ב הדשושות עושין בצנעא לצורך המועד ושם הלא כתב המחבר לעיל בסימן תקל"ג ס"א שלא יערים לטחון יותר בכונה [אכן דין הערמה גופא לאו מלתא ברירה היא לאיסור עי"ש] ועיין בפמ"ג שמסתפק ג"כ בזה:
(30) Afin de les manger pendant le Moèd – voir le Beit Méïr, dont l'avis est que ce n'est interdit que si son intention est de garder tous les poissons pour après le Moèd ; mais si son intention est d'en manger, même s'il n'a pas l'intention de les manger tous, c'est bien. Cependant, du Biour du Gaon de Vilna il ressort autrement, car il compare cela à ce que nous avons appris (Moèd Katan, page 13b) : « les grains concassés (hadechouchot), on les fait en privé pour les besoins du Moèd » ; et là, l'auteur a écrit plus haut, siman 533, séif 1, qu'il ne doit pas user de ruse pour moudre davantage intentionnellement [cependant, la règle de la ruse elle-même n'est pas clairement établie comme interdite ; voir là-bas]. Et voir le Peri Megadim, qui est aussi dans le doute à ce sujet.
séif katan 30
(לא) כגון שפותח למעלה מקום וכו' - דאף על פי שכונתו לדגים בעינן שיהיו מעשיו ניכרים לכך יש לפתוח שני פתחים הא חד פתח אף על פי שכונתו לדגים אסור כיון שאין מעשיו ניכרין ומתחזי כמו שמכוין להשקותה וכתב הריטב"א בחידושיו דכ"ז רק לענין איסור לכתחלה אבל בדיעבד לא קנסינן ליה אם הוא אומר שדעתו להיתר וכן הדין לענין סעיף טי"ת ויו"ד וי"א:
(31) Par exemple s'il ouvre en haut un passage etc. – car bien que son intention soit pour les poissons, nous exigeons que ses actes soient visibles ; c'est pourquoi il doit ouvrir deux ouvertures. Mais avec une seule ouverture, même si son intention est pour les poissons, c'est interdit, puisque ses actes ne sont pas visibles, et on dirait qu'il a l'intention d'arroser le champ. Et le Ritva a écrit dans ses 'Hidouchim que tout cela ne concerne que l'interdiction lekhat'hila (a priori) ; mais bediavad (a posteriori), nous ne le sanctionnons pas s'il dit que son intention était pour une chose permise ; et la règle est la même pour les séifim 9, 10 et 11.
séif katan 31
(לב) ולמטה מקום שיצאו - דהיינו שעושה שם חור קטן שיזובו המים משם וישארו הדגים ניצודין מאליהן ואע"פ שממילא השדה שותה מהמים שרי דדבר שאין מתכוין הוא:
(32) Et en bas un passage par où l'eau sort – c'est-à-dire qu'il y fait un petit trou pour que l'eau s'en écoule et que les poissons restent pris d'eux-mêmes. Et bien que, de ce fait, le champ boive de l'eau, c'est permis, car c'est une chose non intentionnelle (davar ché-eino mitkaven).
séif katan 32
(לג) כגון שמשוה כולה - שיותר צריך קרקע שוה לדוש מלחרוש והרבה ראשונים ס"ל להיפוך וע"כ תרוייהו אסירי [ב"ח וכן משמע מביאור הגר"א שיש לחוש לדברי אלו ראשונים ואפשר דגם הוא מודה להב"ח דתרווייהו אסירי]:
(33) Par exemple s'il l'aplanit tout entier – car on a davantage besoin d'un sol plat pour battre que pour labourer. Et beaucoup de Richonim pensent l'inverse ; c'est pourquoi les deux cas sont interdits [Ba'h ; et c'est aussi ce qui ressort du Biour du Gaon de Vilna, qu'il faut tenir compte des paroles de ces Richonim ; et il se peut que lui aussi reconnaisse, comme le Ba'h, que les deux sont interdits].
séif katan 33
(לד) ואם ניכר שמכוין בשביל הענפים וכו' - ובכל הדברים האלו וכיו"ב תרתי בעינן שיהא כונתו להיתר ומעשיו יהיו מוכיחין וניכרין שלדעת צורך ההיתר הוא עושה כמו שכתבנו אבל אם כונתו לאיסור אע"פ שמעשיו מוכיחין שלצורך ההיתר הוא עושה וכן אם כונתו לענין היתר ואין מעשיו מוכיחין עליו אסור:
(34) Mais s'il est visible qu'il a l'intention de les couper pour les branches, etc. – et dans toutes ces choses et celles qui leur ressemblent, nous exigeons deux conditions : que son intention soit pour une chose permise, et que ses actes démontrent et rendent visible qu'il le fait en vue du besoin permis, comme nous l'avons écrit. Mais si son intention est pour une chose interdite, même si ses actes démontrent qu'il le fait pour le besoin permis, ou de même si son intention est pour une chose permise mais que ses actes n'en témoignent pas, c'est interdit.
séif katan 34
(לה) אין מתליעין וכו' - שנוטל התולעין שנפלו באילנות אע"פ שנפסד האילן אסור דטרחא יתירא הוא:
(35) On n'ôte pas les vers etc. – c'est-à-dire qu'il enlève les vers qui sont tombés sur les arbres ; bien que l'arbre se perde, c'est interdit, car c'est un effort excessif.
séif katan 35
(לו) ולא מזהמין - כשנשרה קצת קליפתו מדביקין שם זבל שלא ימות ואיסורו ג"כ משום טרחא יתירא:
(36) Et on n'enduit pas – lorsqu'un peu de son écorce est tombée, on y applique du fumier pour qu'il ne meure pas ; et son interdiction est aussi due à l'effort excessif.
séif katan 36
(לז) בשמן - דהיינו שקטעו נופו קודם המועד כדי שיוציא נופות הרבה סביב מקום הקטיעה מותר לסוכו בשמן במקום הקטיעה כדי שלא ימות וכן הפירות מותר לסוך בשמן כדי שלא יפסדו דכל זה לא הוי טרחא יתירא ושרי:
(37) D'huile – c'est-à-dire un arbre dont on a coupé la cime avant le Moèd pour qu'il fasse sortir beaucoup de branches autour de l'endroit de la coupe : il est permis de l'enduire d'huile à l'endroit de la coupe, pour qu'il ne meure pas ; et de même les fruits, il est permis de les enduire d'huile pour qu'ils ne se gâtent pas ; car tout cela n'est pas un effort excessif, et c'est permis.
séif katan 37
(לח) אישות - הוא שרץ קטן שאין לו עינים ודרכו לחפור בפנים הקרקע וכאשר ימצא בשדה יקלקל האילנות ע"י חפירותיו:
(38) Les taupes (ichout) – c'est un petit animal rampant qui n'a pas d'yeux et qui a l'habitude de creuser à l'intérieur du sol ; et lorsqu'il se trouve dans un champ, il abîme les arbres par ses galeries.
séif katan 38
(לט) אין צדין אותן אלא וכו' - דלא מפסיד כולי האי בשדה לבן:
(39) On ne les attrape qu'avec etc. – car elles ne causent pas autant de dégâts dans un champ nu.
séif katan 39
(מ) וי"א וכו' - עיין בבה"ל:
(40) Et certains disent etc. – voir le Biour Halakha.
séif katan 40
(מא) צאן לדיר - היינו שמכניסין בהמות לשדה ושוכבות שם בלילה וכל הלילה מטיילות הבהמות ממקום למקום עד שמזדבלת כל השדה:
(41) Des moutons dans un enclos – c'est-à-dire qu'on fait entrer des bêtes dans le champ, et elles y couchent la nuit ; et toute la nuit les bêtes se déplacent d'un endroit à l'autre jusqu'à ce que tout le champ soit fumé.
séif katan 41
(מב) לזבל השדה - אע"פ שאינו בידים מפני שנראה כמזבל בעצמו והמזבל הוא תולדה דחורש מפני שמיפה את הקרקע לזרוע בה:
(42) Pour fumer le champ – bien que ce ne soit pas fait de ses mains, parce qu'on dirait qu'il fume lui-même le champ ; et fumer est un dérivé (tolda) du labour, parce que cela améliore la terre pour y semer.
séif katan 42
(מג) אפילו אם מחזיק לו טובה - ר"ל אפילו בשבת גופא:
(43) Même s'il lui est reconnaissant – c'est-à-dire même le Chabbat lui-même.
séif katan 43
(מד) וביו"ט יכול וכו' - ר"ל לאחר יו"ט דמזונות לא מיחזי כשכר ממש. [ומ"מ היינו דוקא בזה דאינה מלאכה גמורה אבל עכו"מ העושה מלאכה גמורה ביו"ט בשביל ישראל אסור ליתן לו שכר מזונו דמראה שהיה ניחא ליה במלאכתו שעשה בשבילו] וה"ה דיכול ליתן לו מזונות ביו"ט גופא:
(44) Et à Yom Tov, il peut etc. – c'est-à-dire après Yom Tov, car la nourriture n'a pas l'apparence d'un véritable salaire. [Néanmoins, ce n'est que dans ce cas, qui n'est pas un travail à part entière ; mais pour un non-Juif qui fait un travail à part entière à Yom Tov pour un Juif, il est interdit de lui donner un salaire sous forme de nourriture, car cela montre que son travail, qu'il a fait pour lui, lui convenait.] Et il en est de même qu'il peut lui donner de la nourriture à Yom Tov même.
séif katan 44
(מה) ובלבד שלא יתן לו שכר אחר - דכשיתן לו ידעו שעשה מדעת ישראל ויסברו ששכרו לעשות מלאכה לימים:
(45) À condition de ne pas lui donner d'autre salaire – car lorsqu'il le lui donne, on saura qu'il l'a fait avec l'accord du Juif, et on pensera qu'il l'a engagé pour faire un travail pendant ces jours.
séif katan 45
(מו) ובלבד שלא יזכירנו - ר"ל שלא יאמר לעכו"מ עשה ואתן לך שכר לאחר המועד דכל שאין עושה אין אומר לעכו"מ לעשות כדלקמן בסימן תקמ"ג ס"א:
(46) À condition de ne pas le mentionner (yazkirénou ; le Choulhan Aroukh imprimé porte « de ne pas l'engager ») – c'est-à-dire qu'il ne dise pas au non-Juif : « Fais cela et je te donnerai un salaire après le Moèd » ; car tout ce qu'on ne fait pas soi-même, on ne dit pas au non-Juif de le faire, comme il est dit plus loin, siman 543, séif 1.
séif katan 46
(מז) ולא ימסור לו שומר וכו' - מפני שנראה כאלו שכרו לעכו"מ מתחלה לשם זה [לבוש]:
(47) Et de ne pas lui confier un gardien etc. – parce qu'on dirait qu'il a engagé le non-Juif dès le départ dans ce but [Levouch].
séif katan 47
(מח) בחול המועד - אבל בשבת ויו"ט אסור אפילו בשכיר שנה וכן למסור לו שומר אסור בשבת ויו"ט:
(48) Pendant 'Hol HaMoèd – mais le Chabbat et à Yom Tov c'est interdit, même pour un employé à l'année ; et de même, lui confier un gardien est interdit le Chabbat et à Yom Tov.
séif katan 48
(מט) ומוסרין לו וכו' - אבל לשכור לו שומר במועד אסור אפילו בכגון זה:
(49) Et on lui confie etc. – mais engager pour lui un gardien pendant le Moèd est interdit, même dans un tel cas.
séif katan 49
(נ) אם אינו נפסד וכו' - דאם הוא נפסד מותר לקצרו ומסתברא דאפילו אם רק אבוד מקצתו ג"כ מותר:
(50) S'il ne se perd pas etc. – car s'il se perd, il est permis de le moissonner ; et il est logique que même si seule une partie se perd, ce soit aussi permis.
séif katan 50
(נא) אין מצריכין אותו ליקח וכו' - וכן אין מחייבין אותו לשאול מחבירו:
(51) On ne l'oblige pas à acheter etc. – et de même on ne l'oblige pas à emprunter à son prochain.
séif katan 51
(נב) ובורר כדרכו - ובורר וטוחן כדרכו כצ"ל. ור"ל דאין צריך שינוי ומה דהחמירו שלא ידוש בפרות משום דאוושא מילתא. ומ"מ אין לו לעשות כל אלו מלאכות אלא לפי מה שהוא צריך לאכילתו:
(52) Et trie de la manière habituelle – il faut lire : « et trie et moud de la manière habituelle ». Et cela signifie qu'il n'a pas besoin de changement ; et ce qu'on a été rigoureux pour qu'il ne batte pas avec des vaches, c'est parce que la chose fait du bruit (attire l'attention). Néanmoins, il ne doit faire tous ces travaux que selon ce dont il a besoin pour se nourrir.
séif katan 52
(נג) שלא ידוש בפרות - הטעם כנ"ל. ולפ"ז גם בשאר בע"ח אסור:
(53) De ne pas battre avec des vaches – la raison est comme ci-dessus ; et d'après cela, avec d'autres animaux aussi c'est interdit.
séif katan 53
(נד) יכול וכו' - עיין ט"ז מה שכתב בשם רוקח דאדם חשוב צריך להחמיר אף בדבר האבד ובבדק הבית מפקפק בזה. ומ"מ טוב שיעשה בצינעא אם לא שאירע פעם אחת תקלה ע"י שהעולם דימו שמותר לעשות לכוין לכתחלה ולהניח המלאכות על חוה"מ דאז אפשר דממידת חסידות צריך תו ליזהר בכגון זה מעתה [פמ"ג]:
(54) Il peut etc. – voir le Taz, ce qu'il a écrit au nom du Rokéa'h : un homme important doit être rigoureux même dans un cas de perte ; et dans le Bédek HaBayit il en doute. Néanmoins, il est bien qu'il le fasse en privé ; à moins qu'il ne soit arrivé une fois un incident, du fait que les gens ont pensé qu'il est permis d'avoir l'intention, a priori, de laisser les travaux pour 'Hol HaMoèd : car alors il se peut que, par piété (midat 'hassidout), il doive désormais se garder dans un tel cas [Peri Megadim].
séif katan 54
(נה) לבצרו - ופועלים ישראלים יכולים ליטול שכר אף שיש להם מה לאכול ואצלם לא הוי דבר האבד מ"מ הותר אצלם לעשות בשבילו דומיא דפועל עני עני שאין לו מה יאכל דמותר לבעה"ב ליתן לו מלאכה:
(55) Il peut la vendanger – et des ouvriers juifs peuvent prendre un salaire, même s'ils ont de quoi manger ; et bien que pour eux ce ne soit pas un cas de perte, il leur a néanmoins été permis de faire ce travail pour lui, à l'image de l'ouvrier pauvre qui n'a pas de quoi manger, à qui il est permis au maître de maison de donner du travail.
séif katan 55
(נו) ולדרוך היין - היינו כשהענבים יתקלקלו עד לאחר המועד [הגר"א]:
(56) Et fouler les raisins pour faire le vin – c'est-à-dire lorsque les raisins se gâteraient s'il attendait jusqu'après le Moèd [Gaon de Vilna].
séif katan 56

Siman 538 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 537 →

(א) דבר האבד - ר"ל שאם לא יעשהו עכשיו יבא לידי הפסד. ואם הדבר אצלו בספק עיין במ"א שמקיל ובח"א כתב שיעשהו ע"י עכו"ם ולא בעצמו ועיין בבה"ל שצידדנו דכונת המ"א הוא ג"כ אם אותו החשש שהוא חושש הוא מצוי שיבוא ואז נראה דיש להקל גם ע"י עצמו אכן יראה לעשות בצנעא אם אפשר ועיין בפמ"ג שכתב דלדברי המ"א יש להקל נמי בספק צורך המועד והיינו ג"כ אם בעיניו קרוב שיהיה זה לצורך המועד:
(1) Un cas de perte – c'est-à-dire que s'il ne le fait pas maintenant, il en viendra à une perte. Et si la chose est pour lui dans le doute, voir le Maguen Avraham, qui est indulgent ; et le 'Hayé Adam a écrit qu'il le fasse par l'intermédiaire d'un non-Juif et non lui-même. Et voir le Biour Halakha, où nous avons penché pour dire que l'intention du Maguen Avraham est aussi qu'on est indulgent si la crainte qu'il redoute est fréquente et susceptible de se produire ; et alors il semble qu'on puisse être indulgent même en le faisant soi-même ; cependant, qu'il veille à le faire en privé si possible. Et voir le Peri Megadim, qui a écrit que d'après les paroles du Maguen Avraham, on peut aussi être indulgent dans un doute de besoin du Moèd, c'est-à-dire aussi s'il lui paraît probable que ce sera pour les besoins du Moèd.
séif katan 1
(ב) הארץ הצמאה - ועיפה למים שאם לא ישקנה תמיד תפסד:
(2) Une terre assoiffée – et altérée d'eau, de sorte que si on ne l'arrose pas constamment, elle se perdra.
séif katan 2
(ג) שכיון שהתחיל וכו' - אבל אם לא התחיל לא תפסד ע"י איחור איזה ימים ואסור:
(3) Car puisqu'on a commencé etc. – mais si on n'a pas commencé, elle ne se perdra pas par un retard de quelques jours, et c'est interdit.
séif katan 3
(ד) שדה הבעל - פי' שדי לה במטר השמים:
(4) Un champ baal – explication : la pluie du ciel lui suffit.
séif katan 4
(ה) בין חדש - שהתחיל לנבוע מחדש וקמ"ל דלא חיישינן כיון שחדש הוא דלמא יפלו כותליו ואתי לתקן במועד א"נ דלמא אתי לאיתויי ממקום אחר והוי טרחא יתירא:
(5) Qu'elle soit nouvelle – qui a commencé à jaillir récemment ; et le texte nous enseigne que nous ne craignons pas, du fait qu'elle est nouvelle, que ses parois ne s'effondrent et qu'il n'en vienne à la réparer pendant le Moèd ; ou bien qu'il ne tarisse et qu'il n'en vienne à apporter de l'eau d'un autre endroit, ce qui serait un effort excessif.
séif katan 5
(ו) הבריכה - מים מכונסין בבור עמוק והוי טרחא יתירא שצריך לדלות בכלי:
(6) Un bassin – de l'eau rassemblée dans une fosse profonde ; et c'est un effort excessif, car il faut puiser avec un récipient.
séif katan 6
(ז) ממי הגשמים - ואפילו אינו דולה אלא ממשיך מהן ברגל דהיינו שהבור או מקום המקובץ מהגשמים מלא על כל גדותיו דאז אין צריך לדלות אסור מפני שסופו לדלות כשיחסרו. וממעין נמי בהמשכה ברגליו שרי להשקות אבל כל שדולה בדלי או בכד אסור:
(7) D'eaux de pluie – et même s'il ne puise pas, mais dérive l'eau à partir d'elles avec le pied, c'est-à-dire que la fosse ou l'endroit où s'est rassemblée l'eau de pluie est plein à ras bord, de sorte qu'alors il n'est pas nécessaire de puiser, c'est interdit, car il finira par puiser lorsqu'elles diminueront. Et à partir d'une source aussi, en dérivant l'eau avec ses pieds, il est permis d'arroser ; mais chaque fois qu'il puise avec un seau ou une cruche, c'est interdit.
séif katan 7
(ח) אפילו ערוגה אחת וכו' - וכ"ש כשהם שתי ערוגות ואחת גבוה מחבירתה אין דולין מהתחתונה להשקות העליונה. ואם היה ערוגה של ירק וכונתו כדי לאוכלן במועד מותר וכדלקמיה בס"ד:
(8) Même pour une seule plate-bande etc. – et à plus forte raison lorsqu'il y a deux plates-bandes, dont l'une est plus haute que l'autre : on ne puise pas de la plus basse pour arroser la plus haute. Et si c'était une plate-bande de légumes et que son intention est de les manger pendant le Moèd, c'est permis, comme il est dit ci-après au séif 4.
séif katan 8
(ט) שלא פסקו - ר"ל שאינו פוסק בשום פעם אלא מושך תמיד מן האגמים [וגם האגמים גופא צריך שלא יפסקו תמיד] אבל אם דרכן לפסוק בשום פעם אף דעכשיו יש ריבוי מים בהם באופן שבכל חוה"מ לא יצטרך לדלות בדלי ויוכל להמשיך ברגלו אפ"ה אסור משום לא פלוג דשמא יהיה נדמה לו שיש בו מים די על כל חוה"מ ובאמת אינו כן ויבוא לדלות בדלי:
(9) Qu'ils n'aient pas cessé – c'est-à-dire qu'ils ne cessent jamais, mais s'écoulent toujours des lacs [et il faut aussi que les lacs eux-mêmes ne cessent jamais] ; mais s'ils ont l'habitude de cesser parfois, même si maintenant il y a beaucoup d'eau, de sorte que pendant tout 'Hol HaMoèd il n'aura pas besoin de puiser avec un seau et pourra dériver l'eau avec son pied, c'est néanmoins interdit, en vertu du principe « on ne distingue pas » (lo plough) ; car il pourrait lui sembler qu'il y a assez d'eau pour tout 'Hol HaMoèd alors qu'en réalité il n'en est rien, et il en viendrait à puiser avec un seau.
séif katan 9
(י) עוברת ביניהן מותר להשקות מהן - היינו מן הבריכות ע"י המשכה ולא חיישינן דלמא פסקי וטרח ואזיל ואייתי ממקום אחר דאי פסקי יכול ליקח מאמת המים. ועיין בב"י שכתב בשם הנ"י בשם הראב"ד דדוקא כשאמת המים נכנס בתוך הבריכות אבל אי לא עיילה לגווה אע"ג דנכנס לתוך השדה אסור דאיכא למיחש דלמא אתי למטרח ולאתויי ובחידושי הריטב"א כתב דלאו דוקא כל שעוברת בסמוך לשדה ממש קרי ביניהם. ועיין בטור וב"י לענין חריצין הנעשין להמשיך בתוכן מים מן הנהר לצורך שדות אימתי מותר להשקות מהן את השדות בהמשכה ועיין בט"ז מש"כ בזה:
(10) Passe entre eux, il est permis d'arroser à partir d'eux – c'est-à-dire à partir des bassins, en dérivant l'eau ; et nous ne craignons pas qu'ils ne cessent et qu'il ne se donne la peine d'aller en apporter d'un autre endroit, car s'ils cessent, il peut prendre du canal d'eau. Et voir le Beit Yossef, qui a écrit au nom du Nimoukei Yossef au nom du Raavad que ce n'est que lorsque le canal d'eau entre dans les bassins ; mais s'il n'y entre pas, même s'il entre dans le champ, c'est interdit, car il y a lieu de craindre qu'il n'en vienne à se donner de la peine et à apporter de l'eau. Et dans les 'Hidouchei HaRitva il a écrit que ce n'est pas précis : tout canal qui passe tout près du champ est appelé « entre eux ». Et voir le Tour et le Beit Yossef au sujet des rigoles faites pour y dériver l'eau du fleuve pour les besoins des champs : quand est-il permis d'en arroser les champs en dérivant l'eau ; et voir ce que le Taz a écrit à ce sujet.
séif katan 10
(יא) וכן בריכה שנטפה וכו' - היינו בית השלחין שהוא גבוה והיה מעין נובע מצדו ובצד אחר היה בית השלחין נמוך ובין אלו בית השלחין היה בצד בית השלחין הנמוך בריכה קטנה וכשמשקין בית השלחין הגבוה ממעין שלו נוטפין טיפין טיפין מתוך בית השלחין הגבוה לתוך הבריכה הנמוכה:
(11) Et de même, un bassin dans lequel l'eau a coulé goutte à goutte etc. – c'est-à-dire un champ irrigué qui est haut, avec une source qui jaillit à côté de lui ; et de l'autre côté il y avait un champ irrigué bas ; et entre ces champs irrigués, du côté du champ irrigué bas, il y avait un petit bassin ; et lorsqu'on arrose le champ irrigué haut à partir de sa source, l'eau coule goutte à goutte du champ irrigué haut dans le bassin bas.
séif katan 11
(יב) ועדיין היא נוטפת מותר וכו' אחרת - ר"ל בית השלחין הנמוכה ואע"ג דבריכה עבידה דפסקא ואפשר דאזיל וטרח ומייתי ממקום אחר הואיל ומטפטף עדיין מבית השלחין הגבוה מים שבאו ממעינו אמרינן דבוודאי לא פסקא:
(12) Et qui reçoit encore des gouttes, il est permis etc. un autre – c'est-à-dire le champ irrigué bas. Et bien qu'un bassin soit susceptible de cesser, et qu'il soit possible qu'il aille se donner de la peine et apporter de l'eau d'un autre endroit, puisque coule encore goutte à goutte, du champ irrigué haut, de l'eau qui vient de sa source, nous disons qu'il ne cessera certainement pas.
séif katan 12
(יג) והוא שלא פסק המעיין וכו' - אבל אי פסק המעיין אע"ג דעדיין מטפטף מבית השלחין הגבוה לתוך הבריכה אין משקין מהבריכה לבית השלחין הנמוך דלמא פסק ואזיל וטרח ומייתי ממעיין אחר:
(13) À condition que la source n'ait pas cessé etc. – mais si la source a cessé, bien que l'eau coule encore goutte à goutte du champ irrigué haut dans le bassin, on n'arrose pas à partir du bassin le champ irrigué bas, de peur qu'il ne cesse et qu'il n'aille se donner de la peine et apporter de l'eau d'une autre source.
séif katan 13
(יד) שרוצה לאכלן וכו' - אין הכונה דוקא כשרוצה לאכול בעצמו אלא ר"ל שיהיו ראויין לאכילה במועד ועומדין לימכר [ריטב"א]:
(14) Qu'il veut manger etc. – l'intention n'est pas précisément lorsqu'il veut les manger lui-même ; mais cela signifie qu'ils seront propres à la consommation pendant le Moèd et destinés à être vendus [Ritva].
séif katan 14
(טו) לדלות וכו' - דכל שהוא לצורך אוכל נפש אפילו טרחא יתירא התירו. ועיין בפמ"ג שכתב די"ל דוקא צורך המועד באוכל נפש הא לצורך המועד מכשירי אוכל נפש וכדומה י"ל דטרחא יתירא אסור אמנם בחידושי הרמב"ן (בליקוטיו) על מו"ק כתב בהדיא דמכשירי אוכל נפש כאוכל נפש וכעין שהתירה התורה והשווה מכשירי או"נ כאו"נ כשא"א לעשותן מעיו"ט:
(15) Puiser etc. – car pour tout ce qui est pour les besoins de la nourriture (okhel nefech), on a permis même un effort excessif. Et voir le Peri Megadim, qui a écrit qu'on peut dire que ce n'est permis que pour un besoin du Moèd relevant de la nourriture ; mais pour un besoin du Moèd relevant des préparatifs de la nourriture (makhchirei okhel nefech) et choses semblables, on peut dire qu'un effort excessif est interdit. Cependant, dans les 'Hidouchei HaRamban (dans ses Likoutim) sur Moèd Katan, il a écrit explicitement que les préparatifs de la nourriture sont comme la nourriture, à la manière dont la Torah les a permis (à Yom Tov) en assimilant les préparatifs de la nourriture à la nourriture lorsqu'il n'est pas possible de les faire dès la veille de Yom Tov.
séif katan 15
(טז) ועושה כדי להשביחן אסור - היינו אפילו בהמשכה בלא הדלאה דאז היה מותר אם היה חשש פסידא דהיינו בבית השלחין אבל בזה שא"צ אלא להשבחה בעלמא אסור:
(16) Et qu'il le fait pour les améliorer, c'est interdit – c'est-à-dire même en dérivant l'eau sans puiser ; car alors, ce serait permis s'il y avait crainte de perte, c'est-à-dire pour un champ irrigué ; mais ici, où il n'en a besoin que pour une simple amélioration, c'est interdit.
séif katan 16
(יז) אין עושין וכו' - דהוא טרחא יתירא ואסור אף דאיכא פסידא:
(17) On ne fait pas etc. – car c'est un effort excessif, et c'est interdit même s'il y a une perte.
séif katan 17
(יח) ונתקלקלו - ועדיין ניכר החריץ מעט אפילו פחות מטפח דאלו נסתם לגמרי אסור דהוי כחדתי:
(18) Et se sont abîmées – et la rigole est encore un peu visible, même moins d'un téfa'h ; car si elle a été complètement bouchée, c'est interdit, car c'est comme en faire une nouvelle.
séif katan 18
(יט) ה"ז מתקנן במועד - דליכא טרחא כולי האי:
(19) On peut les réparer pendant le Moèd – car il n'y a pas tant d'effort.
séif katan 19
(כ) אסור להעמיקן - וה"ה דאסור להרחיבן:
(20) Il est interdit de les creuser plus profondément – et il en est de même qu'il est interdit de les élargir.
séif katan 20
(כא) אמת המים - היינו החריצין העשויין בקרקע שבהם המים הולכות סביבות השדה ומשקות אותו ונקרא אמה לפי שהוא רחב אמה ועמוק אמה:
(21) Un canal d'eau – c'est-à-dire les rigoles faites dans le sol, dans lesquelles l'eau circule autour du champ et l'arrose ; et on l'appelle ama (coudée) parce qu'il est large d'une coudée et profond d'une coudée.
séif katan 21
(כב) שנתקלקלה מתקנין אותה - אבל אין עושין אותה לכתחלה וה"ה אם נסתמה לגמרי שלא נשאר אפילו טפח ג"כ אסור לתקנה דזה הוי כעשיה לכתחלה:
(22) Qui s'est abîmé, on le répare – mais on ne le fait pas initialement. Et de même, s'il a été complètement bouché, au point qu'il ne reste même pas un téfa'h, il est aussi interdit de le réparer, car c'est comme le faire initialement.
séif katan 22
(כג) עמוקה טפח וכו' - מלשון זה משמע דס"ל דאפילו לא היתה חפורה מבעיו"ט אלא טפח מותר לחפור בחוה"מ יותר וכ"ש כשהיתה חפורה ונסתמה עד טפח אבל מלשון הגמרא דקאמר ומתקנין את המקולקלת משמע דוקא לתקן המקולקל מותר אבל לחפור מחדש אסור בכל גווני [מ"א] וכן משמע מכמה פוסקים:
(23) Profond d'un téfa'h etc. – de cette formulation, il ressort qu'il (l'auteur) pense que même s'il n'avait été creusé, avant la veille de Yom Tov, que d'un téfa'h, il est permis de creuser davantage pendant 'Hol HaMoèd ; et à plus forte raison lorsqu'il avait été creusé et s'est bouché jusqu'à un téfa'h. Mais de la formulation de la Guemara, qui dit : « et on répare le canal abîmé », il ressort que seul est permis le fait de réparer ce qui est abîmé, mais creuser à neuf est interdit dans tous les cas [Maguen Avraham] ; et c'est aussi ce qui ressort de plusieurs décisionnaires.
séif katan 23
(כד) עד ששה - דזהו שיעור אמת המים וצריך לצמצם השיעור לא יותר ולא פחות דזהו שיעור אמת המים שיעברו בה המים שפיר וכן ברוחב האמה דבעי ששה טפחים. ואפילו היתה אמה זו עמוקה יותר מששה טפחים קודם שנתקלקלה אינו רשאי לתקן בה עכשיו אלא עד ששה טפחים בלבד בלבד [ריטב"א]:
(24) Jusqu'à six – car c'est la mesure d'un canal d'eau, et il faut s'en tenir exactement à la mesure, ni plus ni moins, car c'est la mesure d'un canal d'eau pour que l'eau y passe bien ; et de même pour la largeur du canal, qui doit être de six téfa'him. Et même si ce canal était plus profond que six téfa'him avant de s'abîmer, il n'a le droit maintenant de le réparer que jusqu'à six téfa'him seulement [Ritva].
séif katan 24
(כה) עד שבעה - שזהו ג"כ הוספה בחפירה חמשה טפחים. ואם היתה עמוקה שלשה אפשר דאסור לחפור עד שמנה דטרחה יתירא היא להשליך העפר לחוץ מעומק האמה [מ"א] ונכון להחמיר בזה דבמאי דהקיל השו"ע עד שבעה ג"כ יש מהפוסקים שמחמירין בזה:
(25) Jusqu'à sept – car c'est aussi un ajout de cinq téfa'him de creusement. Et s'il était profond de trois, il se peut qu'il soit interdit de creuser jusqu'à huit, car c'est un effort excessif de rejeter la terre au dehors depuis la profondeur du canal [Maguen Avraham]. Et il est bon d'être rigoureux sur ce point, car même ce sur quoi le Choulhan Aroukh a été indulgent, jusqu'à sept, certains décisionnaires sont aussi rigoureux.
séif katan 25
(כו) מושכין את המים וכו' - פי' שעושין סביב האילן חפירות למלאות אותן מים ותו אין בזה טורח הרבה לעשות חריץ שימשכו בו המים מאילן לאילן:
(26) On dérive l'eau etc. – explication : on fait autour de l'arbre des cuvettes qu'on remplit d'eau ; et il n'y a guère d'effort à faire une rigole par laquelle l'eau s'écoule d'un arbre à l'autre.
séif katan 26
(כז) ובלבד שלא ישקה וכו' - דאף אם לא ישקה כולה ליכא פסידא לאילנות דאף שע"י ההשקאה יהיה הרוחה לאילנות לא שרינן טרחא רבה בשביל הרוחה:
(27) À condition de ne pas arroser etc. – car même s'il n'arrose pas tout le champ, il n'y a pas de perte pour les arbres ; et bien que l'arrosage apporte un mieux aux arbres, nous ne permettons pas un grand effort pour un mieux.
séif katan 27
(כח) את כולה - שכיון שהיתה לחה במים מקודם אין בה טורח יותר ע"י ההשקאה:
(28) Tout entier – car puisqu'il était déjà humide d'eau auparavant, l'arrosage n'y demande pas davantage d'effort.
séif katan 28
(כט) כדי שיכנסו בה מים וכו' - דהוי כמזבל שדה במועד וכנ"ל:
(29) Pour y faire entrer de l'eau etc. – car c'est comme fumer un champ pendant le Moèd, comme ci-dessus.
séif katan 29
(ל) כדי לאכלן במועד - עיין בבית מאיר שדעתו דאינו אסור רק אם כונתו כדי להשאיר כל הדגים אלאחר המועד אבל אם כונתו כדי לאכול מהן אפי' אין דעתו כדי לאכול כולן שפיר דמי אולם מביאור הגר"א דמדמה זה להא דתנן בדף י"ג ע"ב הדשושות עושין בצנעא לצורך המועד ושם הלא כתב המחבר לעיל בסימן תקל"ג ס"א שלא יערים לטחון יותר בכונה [אכן דין הערמה גופא לאו מלתא ברירה היא לאיסור עי"ש] ועיין בפמ"ג שמסתפק ג"כ בזה:
(30) Afin de les manger pendant le Moèd – voir le Beit Méïr, dont l'avis est que ce n'est interdit que si son intention est de garder tous les poissons pour après le Moèd ; mais si son intention est d'en manger, même s'il n'a pas l'intention de les manger tous, c'est bien. Cependant, du Biour du Gaon de Vilna il ressort autrement, car il compare cela à ce que nous avons appris (Moèd Katan, page 13b) : « les grains concassés (hadechouchot), on les fait en privé pour les besoins du Moèd » ; et là, l'auteur a écrit plus haut, siman 533, séif 1, qu'il ne doit pas user de ruse pour moudre davantage intentionnellement [cependant, la règle de la ruse elle-même n'est pas clairement établie comme interdite ; voir là-bas]. Et voir le Peri Megadim, qui est aussi dans le doute à ce sujet.
séif katan 30
(לא) כגון שפותח למעלה מקום וכו' - דאף על פי שכונתו לדגים בעינן שיהיו מעשיו ניכרים לכך יש לפתוח שני פתחים הא חד פתח אף על פי שכונתו לדגים אסור כיון שאין מעשיו ניכרין ומתחזי כמו שמכוין להשקותה וכתב הריטב"א בחידושיו דכ"ז רק לענין איסור לכתחלה אבל בדיעבד לא קנסינן ליה אם הוא אומר שדעתו להיתר וכן הדין לענין סעיף טי"ת ויו"ד וי"א:
(31) Par exemple s'il ouvre en haut un passage etc. – car bien que son intention soit pour les poissons, nous exigeons que ses actes soient visibles ; c'est pourquoi il doit ouvrir deux ouvertures. Mais avec une seule ouverture, même si son intention est pour les poissons, c'est interdit, puisque ses actes ne sont pas visibles, et on dirait qu'il a l'intention d'arroser le champ. Et le Ritva a écrit dans ses 'Hidouchim que tout cela ne concerne que l'interdiction lekhat'hila (a priori) ; mais bediavad (a posteriori), nous ne le sanctionnons pas s'il dit que son intention était pour une chose permise ; et la règle est la même pour les séifim 9, 10 et 11.
séif katan 31
(לב) ולמטה מקום שיצאו - דהיינו שעושה שם חור קטן שיזובו המים משם וישארו הדגים ניצודין מאליהן ואע"פ שממילא השדה שותה מהמים שרי דדבר שאין מתכוין הוא:
(32) Et en bas un passage par où l'eau sort – c'est-à-dire qu'il y fait un petit trou pour que l'eau s'en écoule et que les poissons restent pris d'eux-mêmes. Et bien que, de ce fait, le champ boive de l'eau, c'est permis, car c'est une chose non intentionnelle (davar ché-eino mitkaven).
séif katan 32
(לג) כגון שמשוה כולה - שיותר צריך קרקע שוה לדוש מלחרוש והרבה ראשונים ס"ל להיפוך וע"כ תרוייהו אסירי [ב"ח וכן משמע מביאור הגר"א שיש לחוש לדברי אלו ראשונים ואפשר דגם הוא מודה להב"ח דתרווייהו אסירי]:
(33) Par exemple s'il l'aplanit tout entier – car on a davantage besoin d'un sol plat pour battre que pour labourer. Et beaucoup de Richonim pensent l'inverse ; c'est pourquoi les deux cas sont interdits [Ba'h ; et c'est aussi ce qui ressort du Biour du Gaon de Vilna, qu'il faut tenir compte des paroles de ces Richonim ; et il se peut que lui aussi reconnaisse, comme le Ba'h, que les deux sont interdits].
séif katan 33
(לד) ואם ניכר שמכוין בשביל הענפים וכו' - ובכל הדברים האלו וכיו"ב תרתי בעינן שיהא כונתו להיתר ומעשיו יהיו מוכיחין וניכרין שלדעת צורך ההיתר הוא עושה כמו שכתבנו אבל אם כונתו לאיסור אע"פ שמעשיו מוכיחין שלצורך ההיתר הוא עושה וכן אם כונתו לענין היתר ואין מעשיו מוכיחין עליו אסור:
(34) Mais s'il est visible qu'il a l'intention de les couper pour les branches, etc. – et dans toutes ces choses et celles qui leur ressemblent, nous exigeons deux conditions : que son intention soit pour une chose permise, et que ses actes démontrent et rendent visible qu'il le fait en vue du besoin permis, comme nous l'avons écrit. Mais si son intention est pour une chose interdite, même si ses actes démontrent qu'il le fait pour le besoin permis, ou de même si son intention est pour une chose permise mais que ses actes n'en témoignent pas, c'est interdit.
séif katan 34
(לה) אין מתליעין וכו' - שנוטל התולעין שנפלו באילנות אע"פ שנפסד האילן אסור דטרחא יתירא הוא:
(35) On n'ôte pas les vers etc. – c'est-à-dire qu'il enlève les vers qui sont tombés sur les arbres ; bien que l'arbre se perde, c'est interdit, car c'est un effort excessif.
séif katan 35
(לו) ולא מזהמין - כשנשרה קצת קליפתו מדביקין שם זבל שלא ימות ואיסורו ג"כ משום טרחא יתירא:
(36) Et on n'enduit pas – lorsqu'un peu de son écorce est tombée, on y applique du fumier pour qu'il ne meure pas ; et son interdiction est aussi due à l'effort excessif.
séif katan 36
(לז) בשמן - דהיינו שקטעו נופו קודם המועד כדי שיוציא נופות הרבה סביב מקום הקטיעה מותר לסוכו בשמן במקום הקטיעה כדי שלא ימות וכן הפירות מותר לסוך בשמן כדי שלא יפסדו דכל זה לא הוי טרחא יתירא ושרי:
(37) D'huile – c'est-à-dire un arbre dont on a coupé la cime avant le Moèd pour qu'il fasse sortir beaucoup de branches autour de l'endroit de la coupe : il est permis de l'enduire d'huile à l'endroit de la coupe, pour qu'il ne meure pas ; et de même les fruits, il est permis de les enduire d'huile pour qu'ils ne se gâtent pas ; car tout cela n'est pas un effort excessif, et c'est permis.
séif katan 37
(לח) אישות - הוא שרץ קטן שאין לו עינים ודרכו לחפור בפנים הקרקע וכאשר ימצא בשדה יקלקל האילנות ע"י חפירותיו:
(38) Les taupes (ichout) – c'est un petit animal rampant qui n'a pas d'yeux et qui a l'habitude de creuser à l'intérieur du sol ; et lorsqu'il se trouve dans un champ, il abîme les arbres par ses galeries.
séif katan 38
(לט) אין צדין אותן אלא וכו' - דלא מפסיד כולי האי בשדה לבן:
(39) On ne les attrape qu'avec etc. – car elles ne causent pas autant de dégâts dans un champ nu.
séif katan 39
(מ) וי"א וכו' - עיין בבה"ל:
(40) Et certains disent etc. – voir le Biour Halakha.
séif katan 40
(מא) צאן לדיר - היינו שמכניסין בהמות לשדה ושוכבות שם בלילה וכל הלילה מטיילות הבהמות ממקום למקום עד שמזדבלת כל השדה:
(41) Des moutons dans un enclos – c'est-à-dire qu'on fait entrer des bêtes dans le champ, et elles y couchent la nuit ; et toute la nuit les bêtes se déplacent d'un endroit à l'autre jusqu'à ce que tout le champ soit fumé.
séif katan 41
(מב) לזבל השדה - אע"פ שאינו בידים מפני שנראה כמזבל בעצמו והמזבל הוא תולדה דחורש מפני שמיפה את הקרקע לזרוע בה:
(42) Pour fumer le champ – bien que ce ne soit pas fait de ses mains, parce qu'on dirait qu'il fume lui-même le champ ; et fumer est un dérivé (tolda) du labour, parce que cela améliore la terre pour y semer.
séif katan 42
(מג) אפילו אם מחזיק לו טובה - ר"ל אפילו בשבת גופא:
(43) Même s'il lui est reconnaissant – c'est-à-dire même le Chabbat lui-même.
séif katan 43
(מד) וביו"ט יכול וכו' - ר"ל לאחר יו"ט דמזונות לא מיחזי כשכר ממש. [ומ"מ היינו דוקא בזה דאינה מלאכה גמורה אבל עכו"מ העושה מלאכה גמורה ביו"ט בשביל ישראל אסור ליתן לו שכר מזונו דמראה שהיה ניחא ליה במלאכתו שעשה בשבילו] וה"ה דיכול ליתן לו מזונות ביו"ט גופא:
(44) Et à Yom Tov, il peut etc. – c'est-à-dire après Yom Tov, car la nourriture n'a pas l'apparence d'un véritable salaire. [Néanmoins, ce n'est que dans ce cas, qui n'est pas un travail à part entière ; mais pour un non-Juif qui fait un travail à part entière à Yom Tov pour un Juif, il est interdit de lui donner un salaire sous forme de nourriture, car cela montre que son travail, qu'il a fait pour lui, lui convenait.] Et il en est de même qu'il peut lui donner de la nourriture à Yom Tov même.
séif katan 44
(מה) ובלבד שלא יתן לו שכר אחר - דכשיתן לו ידעו שעשה מדעת ישראל ויסברו ששכרו לעשות מלאכה לימים:
(45) À condition de ne pas lui donner d'autre salaire – car lorsqu'il le lui donne, on saura qu'il l'a fait avec l'accord du Juif, et on pensera qu'il l'a engagé pour faire un travail pendant ces jours.
séif katan 45
(מו) ובלבד שלא יזכירנו - ר"ל שלא יאמר לעכו"מ עשה ואתן לך שכר לאחר המועד דכל שאין עושה אין אומר לעכו"מ לעשות כדלקמן בסימן תקמ"ג ס"א:
(46) À condition de ne pas le mentionner (yazkirénou ; le Choulhan Aroukh imprimé porte « de ne pas l'engager ») – c'est-à-dire qu'il ne dise pas au non-Juif : « Fais cela et je te donnerai un salaire après le Moèd » ; car tout ce qu'on ne fait pas soi-même, on ne dit pas au non-Juif de le faire, comme il est dit plus loin, siman 543, séif 1.
séif katan 46
(מז) ולא ימסור לו שומר וכו' - מפני שנראה כאלו שכרו לעכו"מ מתחלה לשם זה [לבוש]:
(47) Et de ne pas lui confier un gardien etc. – parce qu'on dirait qu'il a engagé le non-Juif dès le départ dans ce but [Levouch].
séif katan 47
(מח) בחול המועד - אבל בשבת ויו"ט אסור אפילו בשכיר שנה וכן למסור לו שומר אסור בשבת ויו"ט:
(48) Pendant 'Hol HaMoèd – mais le Chabbat et à Yom Tov c'est interdit, même pour un employé à l'année ; et de même, lui confier un gardien est interdit le Chabbat et à Yom Tov.
séif katan 48
(מט) ומוסרין לו וכו' - אבל לשכור לו שומר במועד אסור אפילו בכגון זה:
(49) Et on lui confie etc. – mais engager pour lui un gardien pendant le Moèd est interdit, même dans un tel cas.
séif katan 49
(נ) אם אינו נפסד וכו' - דאם הוא נפסד מותר לקצרו ומסתברא דאפילו אם רק אבוד מקצתו ג"כ מותר:
(50) S'il ne se perd pas etc. – car s'il se perd, il est permis de le moissonner ; et il est logique que même si seule une partie se perd, ce soit aussi permis.
séif katan 50
(נא) אין מצריכין אותו ליקח וכו' - וכן אין מחייבין אותו לשאול מחבירו:
(51) On ne l'oblige pas à acheter etc. – et de même on ne l'oblige pas à emprunter à son prochain.
séif katan 51
(נב) ובורר כדרכו - ובורר וטוחן כדרכו כצ"ל. ור"ל דאין צריך שינוי ומה דהחמירו שלא ידוש בפרות משום דאוושא מילתא. ומ"מ אין לו לעשות כל אלו מלאכות אלא לפי מה שהוא צריך לאכילתו:
(52) Et trie de la manière habituelle – il faut lire : « et trie et moud de la manière habituelle ». Et cela signifie qu'il n'a pas besoin de changement ; et ce qu'on a été rigoureux pour qu'il ne batte pas avec des vaches, c'est parce que la chose fait du bruit (attire l'attention). Néanmoins, il ne doit faire tous ces travaux que selon ce dont il a besoin pour se nourrir.
séif katan 52
(נג) שלא ידוש בפרות - הטעם כנ"ל. ולפ"ז גם בשאר בע"ח אסור:
(53) De ne pas battre avec des vaches – la raison est comme ci-dessus ; et d'après cela, avec d'autres animaux aussi c'est interdit.
séif katan 53
(נד) יכול וכו' - עיין ט"ז מה שכתב בשם רוקח דאדם חשוב צריך להחמיר אף בדבר האבד ובבדק הבית מפקפק בזה. ומ"מ טוב שיעשה בצינעא אם לא שאירע פעם אחת תקלה ע"י שהעולם דימו שמותר לעשות לכוין לכתחלה ולהניח המלאכות על חוה"מ דאז אפשר דממידת חסידות צריך תו ליזהר בכגון זה מעתה [פמ"ג]:
(54) Il peut etc. – voir le Taz, ce qu'il a écrit au nom du Rokéa'h : un homme important doit être rigoureux même dans un cas de perte ; et dans le Bédek HaBayit il en doute. Néanmoins, il est bien qu'il le fasse en privé ; à moins qu'il ne soit arrivé une fois un incident, du fait que les gens ont pensé qu'il est permis d'avoir l'intention, a priori, de laisser les travaux pour 'Hol HaMoèd : car alors il se peut que, par piété (midat 'hassidout), il doive désormais se garder dans un tel cas [Peri Megadim].
séif katan 54
(נה) לבצרו - ופועלים ישראלים יכולים ליטול שכר אף שיש להם מה לאכול ואצלם לא הוי דבר האבד מ"מ הותר אצלם לעשות בשבילו דומיא דפועל עני עני שאין לו מה יאכל דמותר לבעה"ב ליתן לו מלאכה:
(55) Il peut la vendanger – et des ouvriers juifs peuvent prendre un salaire, même s'ils ont de quoi manger ; et bien que pour eux ce ne soit pas un cas de perte, il leur a néanmoins été permis de faire ce travail pour lui, à l'image de l'ouvrier pauvre qui n'a pas de quoi manger, à qui il est permis au maître de maison de donner du travail.
séif katan 55
(נו) ולדרוך היין - היינו כשהענבים יתקלקלו עד לאחר המועד [הגר"א]:
(56) Et fouler les raisins pour faire le vin – c'est-à-dire lorsque les raisins se gâteraient s'il attendait jusqu'après le Moèd [Gaon de Vilna].
séif katan 56

Siman 538 →