Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 528 →- {א} יו"ט א"צ עירובי חצרות וכו' - דכל אלו ניתקן משום גדר הוצאה וביו"ט קי"ל דמתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך וכדלעיל בסימן תקי"ח ומשמע מסתימת לשונו דלא תקנו כלל עירובי חצרות ליו"ט וכן סתם לעיל בסימן תט"ז ס"ה אכן מדברי רמ"א לעיל בסי' תקי"ח ס"א בהג"ה מוכח דסבירא ליה דדברים שאין בהם צורך כלל אסור להוציא מבית לחצר בלא עירובי חצרות וע"כ כתבו האחרונים דכשמערב עירובי חצרות בע"פ בשביל שבתות השנה יכלול גם יו"ט [כדי שיהיה יכול להוציא עי"ז אף דברים שאין צורך היום כלל] ויאמר לכל שבתות ויו"ט של שנה זו ומי שמניח בכל ע"ש ואיקלע יום טוב סמוך לו יאמר לשבת זה ויו"ט הבע"ל [אחרונים]:(1) Yom Tov n'a pas besoin d'érouvé 'hatserot, etc. – car tous ceux-ci ont été institués comme barrière contre l'interdit du transport (hotsaa) ; or, à Yom Tov, nous tenons que, puisque le transport a été permis pour les besoins de la nourriture (okhel néfech), il a été permis aussi sans une telle nécessité, comme il est dit plus haut au siman 518. Et il ressort de la formulation générale de l'auteur que les Sages n'ont pas du tout institué d'érouvé 'hatserot pour Yom Tov, et c'est aussi ce qu'il a écrit sans réserve plus haut au siman 416, séif 5. Toutefois, d'après les paroles du Rema plus haut, au siman 518, séif 1, dans la glose, il est prouvé qu'il est d'avis que les choses dont on n'a aucun besoin, il est interdit de les transporter de la maison à la cour sans érouvé 'hatserot. C'est pourquoi les A'haronim ont écrit que, lorsqu'on fait l'érouvé 'hatserot la veille de Pessa'h pour les Chabbatot de l'année, on inclura aussi Yom Tov [afin de pouvoir transporter par ce moyen même les choses dont on n'a aucun besoin ce jour-là], et on dira : « pour tous les Chabbatot et Yamim Tovim de cette année » ; et celui qui le pose chaque veille de Chabbat, et qu'un Yom Tov survient près de Chabbat, dira : « pour ce Chabbat et le Yom Tov qui vient » [A'haronim].
séif katan 1
- {ב} אין מערבין וכו' - דמחזי כמתקן לצורך מחר ואם הניח עירובי חצרות מערב יום טוב לשם יו"ט ועדיין העירוב קיים סומך עליו גם לשבת:(2) On ne fait pas l'érouv, etc. – car cela paraît comme une préparation faite à Yom Tov pour les besoins du lendemain. Et s'il a posé l'érouvé 'hatserot dès la veille de Yom Tov à l'intention de Yom Tov, et que l'érouv existe encore, il s'appuie sur lui aussi pour Chabbat.
séif katan 2
- {ג} אפילו וכו' ע"ת - דעירובי תבשילין אינו מתיר אלא לתקן צרכי סעודה לצורך מחר:(3) Même, etc., un érouv tavchilin – car l'érouv tavchilin ne permet que de préparer les besoins du repas pour le lendemain.
séif katan 3
- {ד} של גליות - לאפוקי שני ימים של ראש השנה דכיום אחד אריכתא דמיא:(4) De la diaspora – pour exclure les deux jours de Roch Hachana, qui sont considérés comme un seul long jour.
séif katan 4
- {ה} בתנאי - דהיינו שיאמר אם היום חול אני מניחו בשביל ע"ח לשבת ואם היום קודש איני אומר כלום ולמחר יאמר אם היום קודש הרי עירבתי אתמול ואם היום חול אני מניחו לשם עירובי חצרות. ועיין בסי' שצ"ג במשנה ברורה:(5) Sous condition – c'est-à-dire qu'il dise : « Si aujourd'hui est un jour profane, je le pose à titre d'érouvé 'hatserot pour Chabbat ; et si aujourd'hui est saint, je ne dis rien » ; et le lendemain il dira : « Si aujourd'hui est saint, j'ai déjà fait l'érouv hier ; et si aujourd'hui est profane, je le pose à titre d'érouvé 'hatserot. » Et voir au siman 393, dans la Michna Beroura.
séif katan 5
- {ו} אבל עירובי תחומין אין מניחין וכו' - דקנין שביתה הוא כקנין בית ובית לא קנינן ביום טוב אפילו בתנאי וכתב בא"ר דהיינו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד כשכבר עירב מהני בשני יו"ט של גליות והביאו הפמ"ג גם כן לעיל בסימן תט"ז וע"ש בבה"ל ד"ה מפני:(6) Mais l'érouv te'houmin, on ne le pose pas, etc. – car l'acquisition du lieu de résidence (kinyan chevita) est comme l'acquisition d'une maison, et on n'acquiert pas une maison à Yom Tov, même sous condition. Et l'Eliya Rabba a écrit que c'est seulement lekhat'hila ; mais bediavad, lorsqu'il a déjà fait l'érouv, c'est efficace lors des deux jours de Yom Tov de la diaspora ; et le Peri Megadim l'a également rapporté plus haut au siman 416 ; et voir là-bas dans le Biour Halakha, au passage commençant par « Mipené ».
séif katan 6