Michna Beroura 514

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 514 →

{א} לכבות דליקה ביו"ט - דמשום הפסד ממון לא הותר כיבוי ביו"ט:
(1) Éteindre un incendie le Yom Tov – car pour éviter une perte d'argent, l'extinction n'a pas été permise le Yom Tov.
séif katan 1
{ב} ביתו שנשרף - היינו אפילו אין לו בית אחר לדור שם וימנע משמחת יו"ט אסור לדעה זו דמ"מ לא חשיב זה צורך אוכל נפש:
(2) Sa maison qui brûle – c'est-à-dire même s'il n'a pas d'autre maison où habiter et qu'il sera privé de la joie du Yom Tov, c'est interdit selon cet avis, car cela n'est néanmoins pas considéré comme un besoin de nourriture (okhel néfech).
séif katan 2
{ג} ואפילו כדי וכו' - ר"ל וכ"ש אם כונתו לכבות בשביל שחס עליו שלא ישרף כולו אף שדעתו שישאר לבשל בו עוד הפעם באותו היום דאסור:
(3) Et même pour, etc. – il veut dire : et à plus forte raison si son intention est d'éteindre la bûche parce qu'il y tient, pour qu'elle ne brûle pas entièrement, même s'il compte qu'il en restera pour cuisiner encore avec elle ce même jour : c'est interdit.
séif katan 3
{ד} או הקדרה - ולא חשיב כיבוי זה אוכל נפש אף שאין לו מקום אחר להעמיד הקדרה שם מפני שאין כיבוי הבקעת מסייע כלום לאוכל נפש אלא שמונע ההיזק ע"י כיבויה ואף דעכ"פ לא גריעא דבר זה ממכשירי אוכל נפש שא"א לעשותן מבעוד יום דקי"ל דשרי כדלקמן בסימן תק"ט בהג"ה ס"ל לדעה זו דלאו כל מכשירי אוכל נפש התירו אלא דוקא אותן שהן קרובין יותר לתיקון האוכל:
(4) Ou la marmite – et cette extinction n'est pas considérée comme un besoin de nourriture, même s'il n'a pas d'autre endroit où poser la marmite, car l'extinction de la bûche n'aide en rien à la nourriture : elle ne fait qu'empêcher le dommage par son extinction. Et bien qu'en tout cas cela ne soit pas pire que les préparatifs de la nourriture (makhchirei okhel néfech) qu'il était impossible de faire de jour (avant la fête), que nous retenons comme permis, comme il est dit plus loin au siman 509, dans la glose, cet avis estime qu'on n'a pas permis tous les préparatifs de la nourriture, mais seulement ceux qui sont plus proches de l'apprêt de l'aliment.
séif katan 4
{ה} או כדי לשמש וכו' - דאסור לשמש בפני הנר ואיתא בגמרא דאפילו אין לו בית אחר להוציא שם הנר ולא כלי לכפות על הנר אפ"ה אסור ואפילו היא בעילת מצוה ועיין בה"ל:
(5) Ou pour avoir des relations, etc. – car il est interdit d'avoir des relations à la lumière de la lampe ; et il est rapporté dans la Guemara que même s'il n'a pas d'autre maison où sortir la lampe, ni de récipient pour couvrir la lampe, c'est néanmoins interdit, et même s'il s'agit d'une union de mitsva. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 5
{ו} אם אפשר להציל הקדרה - מעישון כגון שיכול לעשות אש במקום אחר ולהעמידה שם או שיש לו עכ"פ מקום להשליך הבקעת לחוץ ולא לכבותה ממש:
(6) S'il est possible de sauver la marmite – de la fumée, par exemple s'il peut faire un feu à un autre endroit et l'y poser, ou s'il a en tout cas un endroit où jeter la bûche dehors, sans l'éteindre à proprement parler.
séif katan 6
{ז} מותר לכבות - ס"ל דזהו צורך אוכל נפש ממש ומותר הכיבוי כמו שהתירה התורה לאפות ולבשל ועיין ט"ז סי' תק"ב דאם האש גדול ומקדיח להתבשיל וצריך להסיר משם קצת אף שעי"ז בודאי יכבה האש מהן שרי:
(7) Il est permis d'éteindre – il estime que c'est là un véritable besoin de nourriture, et l'extinction est permise, de même que la Torah a permis de cuire au four et de faire cuire. Et voir le Taz au siman 502 : si le feu est grand et qu'il brûle le plat, et qu'on a besoin d'en retirer un peu, même si par là le feu de ces braises s'éteindra certainement, c'est permis.
séif katan 7
{ח} וכנ"ל - וכן העתיקו האחרונים וגם בדין שאח"ז העתיקו כהרמ"א:
(8) Et c'est ce qui me paraît l'essentiel – et ainsi l'ont reproduit les A'haronim ; et aussi, dans la règle qui suit, ils ont reproduit l'avis du Rema.
séif katan 8
{ט} אם ישרף הבית - מדדילג הרמ"א ולא כתב דינו גם לענין עישון הבית משמע דבזה מודה להמחבר דאף אם אין לו בית אחר אסור לכבות:
(9) Si la maison brûle – du fait que le Rema a passé ce point et n'a pas écrit sa règle aussi à propos de la fumée qui envahit la maison, il ressort que, sur ce point, il reconnaît l'avis de l'auteur : même s'il n'a pas d'autre maison, il est interdit d'éteindre.
séif katan 9
{י} לא יהיה לו מקום - אבל אם ימצא מקום לאכול אפילו בבית עכו"ם אסור לכבות [מ"א] ובא"ר מסתפק בזה:
(10) Il n'aura plus d'endroit – mais s'il trouve un endroit où manger, même chez un non-Juif, il est interdit d'éteindre [Maguen Avraham] ; et l'Eliya Rabba hésite à ce sujet.
séif katan 10
{יא} ויפסיד סעודתו - אין ר"ל שיתקלקל סעודתו המוכנת ע"י השריפה דבזה אפילו היה מוצא אח"כ מקום לאכול ג"כ שרי לכבות בשביל הסעודה גופא אלא מיירי שעצם הסעודה יכול להציל בלי כיבוי הדליקה כלל ורק שבשביל שלא יהיה לו מקום לאכול יתבטל אצלו סעודת יו"ט ואפ"ה שרי דזהו בכלל כיבוי לצורך אוכל נפש וה"ה כשישרפו כלי אכילה ולא יכול להשיג כלים אחרים לסעודתו ג"כ מותר לכבות:
(11) Et perdra son repas – il ne veut pas dire que son repas préparé sera gâté par l'incendie, car dans ce cas, même s'il trouvait ensuite un endroit pour manger, il serait également permis d'éteindre pour sauver le repas lui-même ; mais le cas traite de celui qui peut sauver le repas lui-même sans éteindre du tout l'incendie, et c'est seulement faute d'endroit où manger que le repas de Yom Tov sera annulé pour lui ; et même ainsi c'est permis, car cela entre dans la catégorie de l'extinction pour un besoin de nourriture. Et de même, si des ustensiles de table vont brûler et qu'il ne peut se procurer d'autres ustensiles pour son repas, il est également permis d'éteindre.
séif katan 11
{יב} אסור לכבות - ועיין לעיל בסימן של"ד סכ"ו דבזה"ז שאנו שרויים בין הנכרים דיש חשש סכנת נפשות מותר לכבות אפילו בשבת:
(12) Il est interdit d'éteindre – et voir plus haut au siman 334, séif 26 : de nos jours, où nous vivons parmi les nations, il y a crainte de danger pour des vies, et il est permis d'éteindre, même le Chabbat.
séif katan 12
{יג} כדי להרחיק - ר"ל ויכבה מהר:
(13) Pour éloigner – il veut dire : et qu'elle s'éteigne vite.
séif katan 13
{יד} חשיב כיבוי - ואצ"ל שאסור להסתפק מן השמן שבנר בשעה שהוא דולק דכיון שמסיר שמן מעט מהנר עי"ז כהה אורו קצת והרי זה כמכבה:
(14) Est considéré comme éteindre – et il va sans dire qu'il est interdit de se servir de l'huile qui est dans la lampe pendant qu'elle brûle : puisqu'il retire un peu d'huile de la lampe, sa lumière s'affaiblit de ce fait un peu, et c'est comme éteindre.
séif katan 14
{טו} ואסור - וחתיכות חלב או שעוה המונחות בנר מותר ליקח אחת מן החתיכות הרחוקות מן הפתילות אחרי שאין הפתילה יונק עדיין מהם כלל [מ"א וש"א]:
(15) Et c'est interdit – mais pour des morceaux de suif ou de cire posés dans la lampe, il est permis de prendre l'un des morceaux éloignés des mèches, puisque la mèche n'en tire encore rien du tout [Maguen Avraham et d'autres décisionnaires].
séif katan 15
{טז} מיד הוא מכבה - ר"ל שמתמעט אורה עכ"פ וחשיב כיבוי ומה מועיל שידליקנה אח"כ. בד"א כשמוציאה לגמרי מן השמן אבל מותר להוציא מקצתה העליון חוץ לשמן כדי שתאחוז האור בזה המקצת שהוציא מן השמן ותהא הפתילה דולקת יפה ואם אינו יכול לאחוז בפתילה להוציא מקצתה חוץ לשמן מחמת שהשמן סמוך מאד לאש הדולק מותר להגביה הנר מעט כדי שיסתלק השמן מעט לאחוריו ויוכל לאחוז בפתילה ולהוציא מקצתה כדי שתאחוז בו האור ואח"כ יחזור ויקרב השמן אל האש כמו שהיה:
(16) Dès qu'on la retire, on l'éteint – il veut dire : sa lumière diminue en tout cas, et c'est considéré comme éteindre ; et à quoi sert qu'il la rallume ensuite ? Dans quel cas est-ce dit ? Lorsqu'on la retire entièrement de l'huile ; mais il est permis d'en sortir la partie supérieure hors de l'huile, afin que le feu prenne sur cette partie sortie de l'huile et que la mèche brûle bien. Et s'il ne peut saisir la mèche pour en sortir une partie hors de l'huile, parce que l'huile est très proche du feu qui brûle, il est permis de soulever un peu la lampe pour que l'huile recule un peu en arrière, afin qu'il puisse saisir la mèche et en sortir une partie pour que le feu y prenne ; puis il ramènera l'huile près du feu, comme elle était.
séif katan 16
{יז} להוסיף פתילות - וה"ה דמותר לכפול נר שעוה הדלוק ולהדליק גם ראש התחתון כדי שישרף במהרה:
(17) Ajouter des mèches – et de même il est permis de plier une bougie de cire allumée et d'en allumer aussi l'extrémité inférieure, pour qu'elle brûle rapidement.
séif katan 17
{יח} ויכבה במהרה - עיין בבה"ל דאם מכוין שיכבה אורה לאו לכו"ע הוא ואינו אלא רק לדעת היש מתירין לקמן בס"ג ולפמש"כ שם דראוי להחמיר בזה ה"ה כאן. אסור לחמם נר של שעוה ולדבקו בכותל או במנורה גזירה שמא ימרח דהיינו שישפשפנו להחליקו ע"פ שטח הכותל והוא תולדה דממחק:
(18) Et s'éteigne vite – voir le Biour Halakha : si son intention est que sa lumière s'éteigne vite, ce n'est pas permis selon tous, mais seulement selon l'avis de ceux qui permettent, plus loin au séif 3 ; et selon ce que nous avons écrit là-bas, qu'il convient d'être rigoureux sur ce point, il en va de même ici. Il est interdit de chauffer une bougie de cire et de la coller au mur ou au chandelier, par décret, de crainte qu'il n'étale la cire, c'est-à-dire qu'il ne la frotte pour la lisser sur la surface du mur, ce qui est un dérivé (tolada) de l'interdit de lisser (mema'hek).
séif katan 18
{יט} ליתן סביבו וכו' - דלחתכו בסכין אסור דמה שחותכה לשתים ועושה לכל אחת נר בפ"ע הוא בכלל תיקון מנא ולחתכה ע"י אור קודם הדלקה דמותר לכו"ע וכדלקמן בס"ח אינו רוצה כי כונתו שישאר לו חתיכת נר להדליק עוד פעם אחרת ואם ידליקנה באור ידלקו שתיהם ולא ישאר מאומה:
(19) Placer autour d'elle, etc. – car la couper avec un couteau est interdit : le fait de la couper en deux et de faire de chacune une bougie à part entre dans la catégorie de la réparation d'un objet (tikoun mana) ; et la couper par le feu avant de l'allumer, ce qui est permis selon tous, comme il est dit plus loin au séif 8, il ne le veut pas, car son intention est qu'il lui reste un morceau de bougie à allumer une autre fois ; or s'il l'allume par le feu, les deux morceaux brûleront et il ne restera rien.
séif katan 19
{כ} קודם שידליקנו - דאע"ג דקיי"ל בסימן של"ד סכ"ב דגרם כיבוי שרי היינו שם שאינו נוגע בדבר הדולק עיין שם אבל כאן נוגע בשעוה שמוכנת כולה להדלקה ולכן בין שחותך אותה ומקצרה ובין שעושה איזה דבר סביבה שיכבה הפתילה כשתגיע לשם אסור זהו סברת המחבר אבל כמה אחרונים חולקים ע"ז וס"ל דאפילו לאחר שהדליקה ג"כ מותר ליתן דבר המונע מלישרף מאחר שאינו עושה מעשה בגוף דבר הנדלק:
(20) Avant de l'allumer – car bien que nous retenions, au siman 334, séif 22, que provoquer indirectement l'extinction (guerama kibouy) est permis, c'est là un cas où l'on ne touche pas l'objet qui brûle, voir là-bas ; mais ici, on touche la cire, qui est tout entière destinée à brûler. C'est pourquoi, qu'il la coupe pour la raccourcir ou qu'il mette quelque chose autour d'elle pour éteindre la mèche quand elle y arrivera, c'est interdit une fois allumée. Telle est la conception de l'auteur ; mais plusieurs A'haronim divergent sur ce point et estiment que, même après l'avoir allumée, il est également permis de placer une matière qui l'empêche de brûler, puisqu'on n'agit pas sur l'objet même qui brûle.
séif katan 20
{כא} דבר המונע מלישרף - כגון שיתן סביבו חול וכה"ג וה"ה דמותר לתחוב אותו לתוך חול תיחוח בענין שאין בו משום עשיית גומא כמו שכתבנו בסימן תצ"ח סט"ז במ"ב כדי שכשיגיע לחול יכבה ולפי מה שביארנו בשם כמה אחרונים דדבר המונע מותר ליתן אפילו אחר הדלקה יהיה מותר לתחוב אותו בחול אפי' אחר הדלקה אבל לא יניח הנר בצוויינגי"ל אחר הדלקה או להדביק הנר בכותל בענין שיכבה כשיגיע לשם דהוי כאלו חותך מן הנר וזה אסור לכו"ע לדעה ראשונה מאחר שעושה מעשה בגוף דבר הנדלק כדי למהר כיבויו הוי בכלל מכבה:
(21) Une matière qui l'empêche de brûler – par exemple s'il met autour d'elle du sable ou une chose semblable ; et de même il est permis de l'enfoncer dans du sable meuble, de façon qu'il n'y ait pas d'interdit de faire un creux, comme nous l'avons écrit au siman 498, séif 16, dans la Michna Beroura, afin qu'elle s'éteigne en arrivant au sable. Et d'après ce que nous avons expliqué au nom de plusieurs A'haronim, qu'il est permis de placer une matière qui empêche de brûler même après l'allumage, il sera permis de l'enfoncer dans le sable même après l'allumage. Mais on ne posera pas la bougie dans une pince (tsvaïnguel) après l'allumage, ni ne collera la bougie au mur, de façon qu'elle s'éteigne en arrivant là, car c'est comme s'il coupait une partie de la bougie ; et cela est interdit selon tous d'après le premier avis, puisqu'il agit sur l'objet même qui brûle pour hâter son extinction, ce qui entre dans la catégorie d'éteindre.
séif katan 21
{כב} ויש מתירין לחתוך וכו' - היינו אפילו אחר הדלקה וטעמם דעד כאן לא אסרו משום מכבה אלא במסתפק מן השמן שבנר בשעה שהוא דולק ומשום שבשעה שמסתפק מכהה אורו קצת משא"כ בנר של שעוה דבשעה שחותך למטה אינו נוגע זה להאור כלל ורק שאח"כ ימהר ליכבות וזהו רק בכלל גרם כיבוי ושרי:
(22) Et certains permettent de couper, etc. – c'est-à-dire même après l'allumage. Et leur raison : on n'a interdit au titre d'éteindre que pour celui qui se sert de l'huile de la lampe pendant qu'elle brûle, parce qu'au moment où il s'en sert, il affaiblit un peu sa lumière ; ce qui n'est pas le cas pour une bougie de cire, car au moment où il coupe en bas, cela ne touche pas du tout à la lumière ; c'est seulement qu'ensuite elle s'éteindra plus vite, et cela n'entre que dans la catégorie de l'extinction indirecte, qui est permise.
séif katan 22
{כג} וכן נוהגין - וכמה אחרונים כתבו דנכון להחמיר כדעה ראשונה שאוסר בזה:
(23) Et tel est l'usage – et plusieurs A'haronim ont écrit qu'il convient d'être rigoureux selon le premier avis, qui interdit cela.
séif katan 23
{כד} ע"י סכין אסור - שעל ידי חיתוכו עושה עוד פתילה להאיר והוי בכלל תיקון מנא אע"פ שאינו מכוין לכך:
(24) Avec un couteau, c'est interdit – car en la coupant, il fait une mèche de plus pour éclairer, et cela entre dans la catégorie de réparation d'un objet, bien qu'il n'en ait pas l'intention.
séif katan 24
{כה} במקום שהרוח שולט - ר"ל שיכול לשלוט כשיבא וטעם ההיתר משום דאינו אלא גרם כיבוי בעלמא ויש מאחרונים שמחמירין בזה דבכל רגע ורגע הרוח מנשב ומטעם זה המנהג בליל יו"ט שאין לוקחין הנרות מביהכ"נ לביתם כדרך שעושין במו"ש אלא תוחבו בחול וכנ"ל בסקכ"א:
(25) À un endroit où le vent souffle – il veut dire : où il peut souffler quand il viendra ; et la raison de la permission est que ce n'est qu'une simple extinction indirecte. Et certains A'haronim sont rigoureux sur ce point, car à chaque instant le vent souffle. Et pour cette raison, l'usage, la nuit de Yom Tov, est de ne pas emporter les bougies de la synagogue chez soi comme on le fait à la sortie du Chabbat ; mais on les enfonce dans le sable, comme dit plus haut au séif katan 21.
séif katan 25
{כו} הרוח מנשב - אפילו הוא רק רוח מצויה דאז חשיב כמכבה ממש:
(26) Le vent souffle – même si ce n'est qu'un vent ordinaire, car alors c'est considéré comme éteindre véritablement.
séif katan 26
{כז} בו ביום - דאם רוצה להכין על יום אחר אפילו על יו"ט שני אסור:
(27) Le jour même – car s'il veut préparer pour un autre jour, même pour le second jour de Yom Tov, c'est interdit.
séif katan 27
{כח} לחתוך ראש הפתילה - כלומר הפתילה הנשרפת ולא חשיב בזה תיקון מנא במה שמסיר הגחלת אבל לחתוך בכלי מגוף הפתילה מסתברא דאסור וכמו שסתם המחבר לקמן בס"י:
(28) Couper l'extrémité de la mèche – c'est-à-dire la partie de la mèche déjà brûlée ; et ce n'est pas considéré comme réparation d'un objet du fait qu'il retire le charbon ; mais couper avec un instrument une partie du corps même de la mèche, il est logique que ce soit interdit, comme l'auteur l'a énoncé sans réserve plus loin au séif 10.
séif katan 28
{כט} ושיורי שמן ופתילה וכו' - ור"ל לאפוקי מדעת הפוסקים שס"ל דאם כבו בשבת אסור להדליקן אח"כ ביו"ט וכן אם כבו ביו"ט ראשון של ר"ה אסור להדליקן ביום שני קמ"ל דשרי ועיין לעיל בסוף סימן תק"א במ"ב מה שכתבנו בזה בשם האחרונים דלכתחלה טוב להחמיר. ועכ"פ יראה להדליק הפתילות מצד השני:
(29) Et les restes d'huile et de mèche, etc. – il veut ainsi exclure l'avis des décisionnaires qui estiment que, s'ils se sont éteints le Chabbat, il est interdit de les rallumer ensuite le Yom Tov, et de même, s'ils se sont éteints le premier jour de Roch Hachana, il est interdit de les rallumer le second jour : il nous enseigne que c'est permis. Et voir plus haut, à la fin du siman 501, dans la Michna Beroura, ce que nous avons écrit à ce sujet au nom des A'haronim : lekhat'hila (a priori), il est bien d'être rigoureux. Et en tout cas, il veillera à allumer les mèches par l'autre côté.
séif katan 29
{ל} דהיינו שא"צ לו - ולא מיבעי אם אין לו בהבערתו צורך כלל דאסור [ולכמה פוסקים איכא בזה חיוב מלקות עיין סי' תקי"ח] אלא אפילו עושה זה לאיזה צורך כגון להראות עשרו ופזרונותיו כיון שאין מתכוין בזה לצורך יו"ט או לצורך גופו כלל אסור אכן אם עושה זה לכבוד יו"ט פשוט דמותר וגם מצוה איכא ואע"ג שכבר הדליק נרות של ברכה כשמוסיף נרות להרבות אור בביתו איכא שמחת יו"ט ודוקא בלילה אבל ביום בודאי אסור בביתו ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא:
(30) C'est-à-dire dont on n'a pas besoin – il va sans dire que, s'il n'a aucun besoin de l'allumer, c'est interdit [et selon plusieurs décisionnaires, on est là passible de flagellation, voir siman 518] ; mais même s'il le fait pour un certain besoin, par exemple pour montrer sa richesse et ses largesses, puisqu'il n'a nullement l'intention de le faire pour le besoin du Yom Tov ou pour un besoin corporel, c'est interdit. Cependant, s'il le fait en l'honneur du Yom Tov, il est évident que c'est permis, et il y a même une mitsva ; et bien qu'il ait déjà allumé les lumières sur lesquelles on récite la bénédiction, lorsqu'il ajoute des lumières pour augmenter la lumière dans sa maison, il y a là joie du Yom Tov. Et cela uniquement la nuit ; mais le jour, c'est certainement interdit dans sa maison. Et s'il y a une circoncision (brit mila) dans la maison, où l'on a l'usage d'allumer des bougies, il est logique que ce soit permis, car tout cela est honneur et amour de la mitsva.
séif katan 30
{לא} אבל של בהכ"נ לא חשיב וכו' - ולא מיבעי בלילה שהרי יש כאן צורך מצות היום שאם אין נרות דולקים לא יתאספו שם העם להתפלל אלא אפילו ביום נמי מותר שהוא כבוד המקום כמו שנאמר כבדו ה' באורים:
(31) Mais celle de la synagogue n'est pas considérée, etc. – il va sans dire que c'est permis la nuit, car il y a là un besoin de la mitsva du jour : si des lumières ne brûlent pas, le peuple ne s'y rassemblera pas pour prier ; mais même le jour, c'est aussi permis, car c'est l'honneur du lieu, comme il est dit : « Honorez Hachem par les lumières » (Isaïe 24, 15).
séif katan 31
{לב} אחר מנחה - וכ"ש קודם מנחה דמותר שהוא ג"כ לכבוד התפלה:
(32) Après Min'ha – et à plus forte raison avant Min'ha, c'est permis, car c'est aussi en l'honneur de la prière.
séif katan 32
{לג} יש מצוה וכו' - ר"ל אפילו א"צ להאור שעוד היום גדול אפ"ה איכא מצוה להדליק משום כבוד בית הכנסת ואם הוא כבר סמוך לחשיכה אפילו בביתו שרי להדליק דהרי צריך הוא לו באותה שעה:
(33) Il y a une mitsva, etc. – il veut dire : même s'il n'a pas besoin de la lumière, car il fait encore grand jour, il y a néanmoins une mitsva d'allumer en l'honneur de la synagogue. Et s'il est déjà proche de la nuit, même dans sa maison il est permis d'allumer, car il en a besoin à ce moment-là.
séif katan 33
{לד} לאותה שעה - ומשמע אפילו אין שם אדם בביהכ"נ שרי מהאי טעמא ועיין בבה"ל:
(34) Pour ce moment – et il en ressort que même s'il n'y a personne dans la synagogue, c'est permis pour cette raison ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 34
{לה} ולתקן הפתילות וכו' - ואפילו להעמיד נרות של שעוה לצורך הלילה אסור דגם טרחא בעלמא אסור משום הכנה ואפילו מיו"ט ראשון לשני:
(35) Et arranger les mèches, etc. – et même placer des bougies de cire pour la nuit est interdit, car même un simple effort est interdit au titre de préparation, et ce même du premier jour de Yom Tov pour le second.
séif katan 35
{לו} נר וכו' מעיו"ט - דביו"ט פשיטא דאסור דהנחה בכלל שימוש הוא אלא אפילו אם הניח מעיו"ט ע"ד שיהיה מונח שם ביו"ט אסור דכיון דביו"ט מותר לטלטל הנר חיישינן שיבוא ליטול משם וגם זהו בכלל שימוש דאסרו חכמים וכנ"ל בסימן של"ו ס"ב בהג"ה וזהו מה שסיים המחבר שמא יבואו וכו' וכבר נשנה הדין הזה לעיל בסימן רע"ז ס"ד:
(36) Une lampe, etc., dès la veille du Yom Tov – car le Yom Tov lui-même, il est évident que c'est interdit, puisque poser une lampe sur l'arbre entre dans la catégorie de l'usage de l'arbre ; mais même s'il l'a posée dès la veille du Yom Tov, dans l'idée qu'elle reste posée là durant le Yom Tov, c'est interdit : puisque le Yom Tov il est permis de déplacer la lampe, nous craignons qu'il n'en vienne à la prendre de là, et cela aussi entre dans la catégorie de l'usage de l'arbre que les Sages ont interdit, comme dit plus haut au siman 336, séif 2, dans la glose ; et c'est ce que l'auteur a conclu : « de peur qu'on en vienne, etc. ». Et cette règle a déjà été enseignée plus haut au siman 277, séif 4.
séif katan 36
{לז} עושה כלי - וה"ה לפעמים כשעדיין הוא רך משימין קש או שאר דבר באוירו מדופן לדופן כדי שלא יפלו הדפנות יחד אסור ליטול הקש מתוכו ביו"ט מהאי טעמא וכן שני כלים שהם מחוברין יחד בתחלת עשייתן כגון שני נרות או כוסות וכה"ג אין פוחתין אותן לשנים שהוא כמתקן כלי ואם נדבקו ממילא אח"כ דרך עראי מותר לפותחן [אחרונים]:
(37) On fabrique un récipient – et de même, parfois, quand la lampe est encore molle, on place de la paille ou une autre chose dans son creux, d'une paroi à l'autre, pour que les parois ne retombent pas l'une sur l'autre : il est interdit de retirer la paille le Yom Tov, pour cette raison. Et de même, deux récipients qui sont joints dès le début de leur fabrication, par exemple deux lampes ou deux coupes et autres semblables, on ne les sépare pas en deux, car c'est comme réparer un objet ; mais s'ils se sont collés d'eux-mêmes par la suite, de façon temporaire, il est permis de les séparer [A'haronim].
séif katan 37
{לח} אין חותכין - על ידי סכין ואם רוצה לנתק ביד עיין בבה"ל:
(38) On ne coupe pas – avec un couteau ; et s'il veut la détacher à la main, voir le Biour Halakha.
séif katan 38
{לט} הפתילה לשנים - דהוא בכלל תיקון מנא שמתקן ועושה מפתילה אחת שתים וה"ה אם היתה ארוכה ביותר ואין נאה לו וחותך ממנה כדי לקצרה ג"כ אסור דהוא ג"כ בכלל תיקון מנא:
(39) La mèche en deux – car cela entre dans la catégorie de réparation d'un objet, puisqu'il répare et fait d'une mèche deux. Et de même, si elle était trop longue et ne lui plaisait pas, et qu'il en coupe pour la raccourcir, c'est aussi interdit, car cela aussi entre dans la catégorie de réparation d'un objet.
séif katan 39
{מ} ומדליקה באמצע - ויהיו שני נרות דולקות ולא מוכח אז דלתקוני מנא קמכוין אלא להדלקה בעלמא קמכוין:
(40) Et en l'allumant au milieu – et deux lampes brûleront ; il n'est alors pas manifeste qu'il ait l'intention de réparer un objet, mais qu'il n'a l'intention que d'allumer.
séif katan 40
{מא} לשתיהן - דאם אינו צריך א"כ מוכח דלתקון מנא קמכוין. ודע דדין זה ה"ה בנר של שעוה או של חלב שלא היה דלוק עדיין ורוצה לחתכו לשנים בסכין אסור אך להדליק באור באמצע שיעשו מהם שני נרות דולקות שרי [אחרונים]:
(41) Des deux – car s'il n'en a pas besoin, il est alors manifeste qu'il a l'intention de réparer un objet. Et sache que cette règle vaut de même pour une bougie de cire ou de suif qui n'a pas encore été allumée et qu'il veut couper en deux avec un couteau : c'est interdit ; mais l'allumer par le feu au milieu, pour en faire deux bougies allumées, est permis [A'haronim].
séif katan 41
{מב} אין גודלין וכו' - פי' כששוזרה עביד כלי ביו"ט ועיין באחרונים דה"ה דאסור להתיר קליעת הפתילה או להתיר נר של שעוה הקלועה ואפילו אם מכוין לצורך הדלקה:
(42) On ne tresse pas, etc. – explication : lorsqu'il la torsade, il fabrique un objet le Yom Tov. Et voir les A'haronim : de même, il est interdit de défaire la tresse de la mèche ou de défaire une bougie de cire tressée, même s'il le fait pour l'allumage.
séif katan 42
{מג} ולא מהבהבין - להסיר הנימין כדי שתדלק יפה וגם בזה משום תיקון מנא:
(43) Et on ne la flambe pas – pour ôter les fibres qui dépassent, afin qu'elle brûle bien ; là aussi, c'est interdit au titre de réparation d'un objet.
séif katan 43
{מד} בידו - דתקון כלאחר יד הוא:
(44) À la main – car c'est une réparation faite de manière inhabituelle (kil'a'har yad).
séif katan 44
{מה} לשרותה בשמן - כדי שתדלק אח"כ יפה בו ביום:
(45) La tremper dans de l'huile – pour qu'elle brûle ensuite bien, le jour même.
séif katan 45
{מו} שאין בו נר דלוק - דכשנר דולק ושורה בתוכו נתמעט השמן קצת ואמרינן בעלמא המסתפק מן השמן שבנר חייב משום מכבה:
(46) Dans laquelle aucune lampe ne brûle – car quand une lampe y brûle et qu'il y trempe la mèche, l'huile diminue un peu ; or nous disons ailleurs que celui qui se sert de l'huile de la lampe est passible au titre d'éteindre.
séif katan 46
{מז} להסיר הפחם - היינו מה שכבר נשרף ונעשה פחם ועי"ז מחשיך הנר מותר להסירו ומדסתם המחבר משמע דאפילו בכלי מותר ומה שסיים אבל אינו חותך ראש הפתילה שם שאני שהוא מגוף הפתילה והוא בכלל תיקון מנא וי"א דכונת המחבר להחמיר בסוף דבריו גם לענין פחם דאסור להסירו בכלי וכ"ז מדינא אבל אנו במדינתנו נהגו להחמיר בין בנר של שמן ובין בנר של שעוה וחלב שלא למחוט כל עיקר אפילו פחם בין ביד בין בכלי ואין היתר אלא לנפץ הפחם באצבעו שאינו מכבהו בידים ואצ"ל שמותר להטות באצבעו את ראש הפתילה כדי שתדלק יפה:
(47) Ôter le charbon – c'est-à-dire ce qui a déjà brûlé et est devenu charbon, et qui de ce fait assombrit la lampe : il est permis de l'ôter. Et du fait que l'auteur s'est exprimé sans réserve, il ressort que c'est permis même avec un instrument ; et quant à ce qu'il a conclu : « mais on ne coupe pas l'extrémité de la mèche », là c'est différent, car c'est du corps même de la mèche, et cela entre dans la catégorie de réparation d'un objet. Et certains disent que l'intention de l'auteur, à la fin de ses propos, est d'être rigoureux aussi pour le charbon : il est interdit de l'ôter avec un instrument. Et tout cela est selon la stricte loi ; mais nous, dans nos contrées, avons l'usage d'être rigoureux, aussi bien pour une lampe à huile que pour une bougie de cire ou de suif, et de ne pas moucher du tout, même le charbon, ni à la main ni avec un instrument ; il n'y a de permission que de faire tomber le charbon d'une chiquenaude du doigt, car il ne l'éteint pas de ses mains ; et il va sans dire qu'il est permis d'incliner du doigt l'extrémité de la mèche pour qu'elle brûle bien.
séif katan 47
{מח} צריך לברך אקב"ו וכו' - שהדלקת נר ביו"ט ג"כ מצוה היא כמו בשבת. ואם חל בשבת אומר של שבת ושל יו"ט. וגם ביו"ט שני של גליות צריך לברך:
(48) Doit réciter la bénédiction : « … qui nous as sanctifiés par Ses commandements et nous as ordonné… », etc. – car allumer une lampe le Yom Tov est aussi une mitsva, comme le Chabbat. Et s'il tombe un Chabbat, il dit : « … la lampe de Chabbat et de Yom Tov ». Et même le second jour de Yom Tov de la diaspora, il faut réciter la bénédiction.
séif katan 48

Siman 515 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 514 →

{א} לכבות דליקה ביו"ט - דמשום הפסד ממון לא הותר כיבוי ביו"ט:
(1) Éteindre un incendie le Yom Tov – car pour éviter une perte d'argent, l'extinction n'a pas été permise le Yom Tov.
séif katan 1
{ב} ביתו שנשרף - היינו אפילו אין לו בית אחר לדור שם וימנע משמחת יו"ט אסור לדעה זו דמ"מ לא חשיב זה צורך אוכל נפש:
(2) Sa maison qui brûle – c'est-à-dire même s'il n'a pas d'autre maison où habiter et qu'il sera privé de la joie du Yom Tov, c'est interdit selon cet avis, car cela n'est néanmoins pas considéré comme un besoin de nourriture (okhel néfech).
séif katan 2
{ג} ואפילו כדי וכו' - ר"ל וכ"ש אם כונתו לכבות בשביל שחס עליו שלא ישרף כולו אף שדעתו שישאר לבשל בו עוד הפעם באותו היום דאסור:
(3) Et même pour, etc. – il veut dire : et à plus forte raison si son intention est d'éteindre la bûche parce qu'il y tient, pour qu'elle ne brûle pas entièrement, même s'il compte qu'il en restera pour cuisiner encore avec elle ce même jour : c'est interdit.
séif katan 3
{ד} או הקדרה - ולא חשיב כיבוי זה אוכל נפש אף שאין לו מקום אחר להעמיד הקדרה שם מפני שאין כיבוי הבקעת מסייע כלום לאוכל נפש אלא שמונע ההיזק ע"י כיבויה ואף דעכ"פ לא גריעא דבר זה ממכשירי אוכל נפש שא"א לעשותן מבעוד יום דקי"ל דשרי כדלקמן בסימן תק"ט בהג"ה ס"ל לדעה זו דלאו כל מכשירי אוכל נפש התירו אלא דוקא אותן שהן קרובין יותר לתיקון האוכל:
(4) Ou la marmite – et cette extinction n'est pas considérée comme un besoin de nourriture, même s'il n'a pas d'autre endroit où poser la marmite, car l'extinction de la bûche n'aide en rien à la nourriture : elle ne fait qu'empêcher le dommage par son extinction. Et bien qu'en tout cas cela ne soit pas pire que les préparatifs de la nourriture (makhchirei okhel néfech) qu'il était impossible de faire de jour (avant la fête), que nous retenons comme permis, comme il est dit plus loin au siman 509, dans la glose, cet avis estime qu'on n'a pas permis tous les préparatifs de la nourriture, mais seulement ceux qui sont plus proches de l'apprêt de l'aliment.
séif katan 4
{ה} או כדי לשמש וכו' - דאסור לשמש בפני הנר ואיתא בגמרא דאפילו אין לו בית אחר להוציא שם הנר ולא כלי לכפות על הנר אפ"ה אסור ואפילו היא בעילת מצוה ועיין בה"ל:
(5) Ou pour avoir des relations, etc. – car il est interdit d'avoir des relations à la lumière de la lampe ; et il est rapporté dans la Guemara que même s'il n'a pas d'autre maison où sortir la lampe, ni de récipient pour couvrir la lampe, c'est néanmoins interdit, et même s'il s'agit d'une union de mitsva. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 5
{ו} אם אפשר להציל הקדרה - מעישון כגון שיכול לעשות אש במקום אחר ולהעמידה שם או שיש לו עכ"פ מקום להשליך הבקעת לחוץ ולא לכבותה ממש:
(6) S'il est possible de sauver la marmite – de la fumée, par exemple s'il peut faire un feu à un autre endroit et l'y poser, ou s'il a en tout cas un endroit où jeter la bûche dehors, sans l'éteindre à proprement parler.
séif katan 6
{ז} מותר לכבות - ס"ל דזהו צורך אוכל נפש ממש ומותר הכיבוי כמו שהתירה התורה לאפות ולבשל ועיין ט"ז סי' תק"ב דאם האש גדול ומקדיח להתבשיל וצריך להסיר משם קצת אף שעי"ז בודאי יכבה האש מהן שרי:
(7) Il est permis d'éteindre – il estime que c'est là un véritable besoin de nourriture, et l'extinction est permise, de même que la Torah a permis de cuire au four et de faire cuire. Et voir le Taz au siman 502 : si le feu est grand et qu'il brûle le plat, et qu'on a besoin d'en retirer un peu, même si par là le feu de ces braises s'éteindra certainement, c'est permis.
séif katan 7
{ח} וכנ"ל - וכן העתיקו האחרונים וגם בדין שאח"ז העתיקו כהרמ"א:
(8) Et c'est ce qui me paraît l'essentiel – et ainsi l'ont reproduit les A'haronim ; et aussi, dans la règle qui suit, ils ont reproduit l'avis du Rema.
séif katan 8
{ט} אם ישרף הבית - מדדילג הרמ"א ולא כתב דינו גם לענין עישון הבית משמע דבזה מודה להמחבר דאף אם אין לו בית אחר אסור לכבות:
(9) Si la maison brûle – du fait que le Rema a passé ce point et n'a pas écrit sa règle aussi à propos de la fumée qui envahit la maison, il ressort que, sur ce point, il reconnaît l'avis de l'auteur : même s'il n'a pas d'autre maison, il est interdit d'éteindre.
séif katan 9
{י} לא יהיה לו מקום - אבל אם ימצא מקום לאכול אפילו בבית עכו"ם אסור לכבות [מ"א] ובא"ר מסתפק בזה:
(10) Il n'aura plus d'endroit – mais s'il trouve un endroit où manger, même chez un non-Juif, il est interdit d'éteindre [Maguen Avraham] ; et l'Eliya Rabba hésite à ce sujet.
séif katan 10
{יא} ויפסיד סעודתו - אין ר"ל שיתקלקל סעודתו המוכנת ע"י השריפה דבזה אפילו היה מוצא אח"כ מקום לאכול ג"כ שרי לכבות בשביל הסעודה גופא אלא מיירי שעצם הסעודה יכול להציל בלי כיבוי הדליקה כלל ורק שבשביל שלא יהיה לו מקום לאכול יתבטל אצלו סעודת יו"ט ואפ"ה שרי דזהו בכלל כיבוי לצורך אוכל נפש וה"ה כשישרפו כלי אכילה ולא יכול להשיג כלים אחרים לסעודתו ג"כ מותר לכבות:
(11) Et perdra son repas – il ne veut pas dire que son repas préparé sera gâté par l'incendie, car dans ce cas, même s'il trouvait ensuite un endroit pour manger, il serait également permis d'éteindre pour sauver le repas lui-même ; mais le cas traite de celui qui peut sauver le repas lui-même sans éteindre du tout l'incendie, et c'est seulement faute d'endroit où manger que le repas de Yom Tov sera annulé pour lui ; et même ainsi c'est permis, car cela entre dans la catégorie de l'extinction pour un besoin de nourriture. Et de même, si des ustensiles de table vont brûler et qu'il ne peut se procurer d'autres ustensiles pour son repas, il est également permis d'éteindre.
séif katan 11
{יב} אסור לכבות - ועיין לעיל בסימן של"ד סכ"ו דבזה"ז שאנו שרויים בין הנכרים דיש חשש סכנת נפשות מותר לכבות אפילו בשבת:
(12) Il est interdit d'éteindre – et voir plus haut au siman 334, séif 26 : de nos jours, où nous vivons parmi les nations, il y a crainte de danger pour des vies, et il est permis d'éteindre, même le Chabbat.
séif katan 12
{יג} כדי להרחיק - ר"ל ויכבה מהר:
(13) Pour éloigner – il veut dire : et qu'elle s'éteigne vite.
séif katan 13
{יד} חשיב כיבוי - ואצ"ל שאסור להסתפק מן השמן שבנר בשעה שהוא דולק דכיון שמסיר שמן מעט מהנר עי"ז כהה אורו קצת והרי זה כמכבה:
(14) Est considéré comme éteindre – et il va sans dire qu'il est interdit de se servir de l'huile qui est dans la lampe pendant qu'elle brûle : puisqu'il retire un peu d'huile de la lampe, sa lumière s'affaiblit de ce fait un peu, et c'est comme éteindre.
séif katan 14
{טו} ואסור - וחתיכות חלב או שעוה המונחות בנר מותר ליקח אחת מן החתיכות הרחוקות מן הפתילות אחרי שאין הפתילה יונק עדיין מהם כלל [מ"א וש"א]:
(15) Et c'est interdit – mais pour des morceaux de suif ou de cire posés dans la lampe, il est permis de prendre l'un des morceaux éloignés des mèches, puisque la mèche n'en tire encore rien du tout [Maguen Avraham et d'autres décisionnaires].
séif katan 15
{טז} מיד הוא מכבה - ר"ל שמתמעט אורה עכ"פ וחשיב כיבוי ומה מועיל שידליקנה אח"כ. בד"א כשמוציאה לגמרי מן השמן אבל מותר להוציא מקצתה העליון חוץ לשמן כדי שתאחוז האור בזה המקצת שהוציא מן השמן ותהא הפתילה דולקת יפה ואם אינו יכול לאחוז בפתילה להוציא מקצתה חוץ לשמן מחמת שהשמן סמוך מאד לאש הדולק מותר להגביה הנר מעט כדי שיסתלק השמן מעט לאחוריו ויוכל לאחוז בפתילה ולהוציא מקצתה כדי שתאחוז בו האור ואח"כ יחזור ויקרב השמן אל האש כמו שהיה:
(16) Dès qu'on la retire, on l'éteint – il veut dire : sa lumière diminue en tout cas, et c'est considéré comme éteindre ; et à quoi sert qu'il la rallume ensuite ? Dans quel cas est-ce dit ? Lorsqu'on la retire entièrement de l'huile ; mais il est permis d'en sortir la partie supérieure hors de l'huile, afin que le feu prenne sur cette partie sortie de l'huile et que la mèche brûle bien. Et s'il ne peut saisir la mèche pour en sortir une partie hors de l'huile, parce que l'huile est très proche du feu qui brûle, il est permis de soulever un peu la lampe pour que l'huile recule un peu en arrière, afin qu'il puisse saisir la mèche et en sortir une partie pour que le feu y prenne ; puis il ramènera l'huile près du feu, comme elle était.
séif katan 16
{יז} להוסיף פתילות - וה"ה דמותר לכפול נר שעוה הדלוק ולהדליק גם ראש התחתון כדי שישרף במהרה:
(17) Ajouter des mèches – et de même il est permis de plier une bougie de cire allumée et d'en allumer aussi l'extrémité inférieure, pour qu'elle brûle rapidement.
séif katan 17
{יח} ויכבה במהרה - עיין בבה"ל דאם מכוין שיכבה אורה לאו לכו"ע הוא ואינו אלא רק לדעת היש מתירין לקמן בס"ג ולפמש"כ שם דראוי להחמיר בזה ה"ה כאן. אסור לחמם נר של שעוה ולדבקו בכותל או במנורה גזירה שמא ימרח דהיינו שישפשפנו להחליקו ע"פ שטח הכותל והוא תולדה דממחק:
(18) Et s'éteigne vite – voir le Biour Halakha : si son intention est que sa lumière s'éteigne vite, ce n'est pas permis selon tous, mais seulement selon l'avis de ceux qui permettent, plus loin au séif 3 ; et selon ce que nous avons écrit là-bas, qu'il convient d'être rigoureux sur ce point, il en va de même ici. Il est interdit de chauffer une bougie de cire et de la coller au mur ou au chandelier, par décret, de crainte qu'il n'étale la cire, c'est-à-dire qu'il ne la frotte pour la lisser sur la surface du mur, ce qui est un dérivé (tolada) de l'interdit de lisser (mema'hek).
séif katan 18
{יט} ליתן סביבו וכו' - דלחתכו בסכין אסור דמה שחותכה לשתים ועושה לכל אחת נר בפ"ע הוא בכלל תיקון מנא ולחתכה ע"י אור קודם הדלקה דמותר לכו"ע וכדלקמן בס"ח אינו רוצה כי כונתו שישאר לו חתיכת נר להדליק עוד פעם אחרת ואם ידליקנה באור ידלקו שתיהם ולא ישאר מאומה:
(19) Placer autour d'elle, etc. – car la couper avec un couteau est interdit : le fait de la couper en deux et de faire de chacune une bougie à part entre dans la catégorie de la réparation d'un objet (tikoun mana) ; et la couper par le feu avant de l'allumer, ce qui est permis selon tous, comme il est dit plus loin au séif 8, il ne le veut pas, car son intention est qu'il lui reste un morceau de bougie à allumer une autre fois ; or s'il l'allume par le feu, les deux morceaux brûleront et il ne restera rien.
séif katan 19
{כ} קודם שידליקנו - דאע"ג דקיי"ל בסימן של"ד סכ"ב דגרם כיבוי שרי היינו שם שאינו נוגע בדבר הדולק עיין שם אבל כאן נוגע בשעוה שמוכנת כולה להדלקה ולכן בין שחותך אותה ומקצרה ובין שעושה איזה דבר סביבה שיכבה הפתילה כשתגיע לשם אסור זהו סברת המחבר אבל כמה אחרונים חולקים ע"ז וס"ל דאפילו לאחר שהדליקה ג"כ מותר ליתן דבר המונע מלישרף מאחר שאינו עושה מעשה בגוף דבר הנדלק:
(20) Avant de l'allumer – car bien que nous retenions, au siman 334, séif 22, que provoquer indirectement l'extinction (guerama kibouy) est permis, c'est là un cas où l'on ne touche pas l'objet qui brûle, voir là-bas ; mais ici, on touche la cire, qui est tout entière destinée à brûler. C'est pourquoi, qu'il la coupe pour la raccourcir ou qu'il mette quelque chose autour d'elle pour éteindre la mèche quand elle y arrivera, c'est interdit une fois allumée. Telle est la conception de l'auteur ; mais plusieurs A'haronim divergent sur ce point et estiment que, même après l'avoir allumée, il est également permis de placer une matière qui l'empêche de brûler, puisqu'on n'agit pas sur l'objet même qui brûle.
séif katan 20
{כא} דבר המונע מלישרף - כגון שיתן סביבו חול וכה"ג וה"ה דמותר לתחוב אותו לתוך חול תיחוח בענין שאין בו משום עשיית גומא כמו שכתבנו בסימן תצ"ח סט"ז במ"ב כדי שכשיגיע לחול יכבה ולפי מה שביארנו בשם כמה אחרונים דדבר המונע מותר ליתן אפילו אחר הדלקה יהיה מותר לתחוב אותו בחול אפי' אחר הדלקה אבל לא יניח הנר בצוויינגי"ל אחר הדלקה או להדביק הנר בכותל בענין שיכבה כשיגיע לשם דהוי כאלו חותך מן הנר וזה אסור לכו"ע לדעה ראשונה מאחר שעושה מעשה בגוף דבר הנדלק כדי למהר כיבויו הוי בכלל מכבה:
(21) Une matière qui l'empêche de brûler – par exemple s'il met autour d'elle du sable ou une chose semblable ; et de même il est permis de l'enfoncer dans du sable meuble, de façon qu'il n'y ait pas d'interdit de faire un creux, comme nous l'avons écrit au siman 498, séif 16, dans la Michna Beroura, afin qu'elle s'éteigne en arrivant au sable. Et d'après ce que nous avons expliqué au nom de plusieurs A'haronim, qu'il est permis de placer une matière qui empêche de brûler même après l'allumage, il sera permis de l'enfoncer dans le sable même après l'allumage. Mais on ne posera pas la bougie dans une pince (tsvaïnguel) après l'allumage, ni ne collera la bougie au mur, de façon qu'elle s'éteigne en arrivant là, car c'est comme s'il coupait une partie de la bougie ; et cela est interdit selon tous d'après le premier avis, puisqu'il agit sur l'objet même qui brûle pour hâter son extinction, ce qui entre dans la catégorie d'éteindre.
séif katan 21
{כב} ויש מתירין לחתוך וכו' - היינו אפילו אחר הדלקה וטעמם דעד כאן לא אסרו משום מכבה אלא במסתפק מן השמן שבנר בשעה שהוא דולק ומשום שבשעה שמסתפק מכהה אורו קצת משא"כ בנר של שעוה דבשעה שחותך למטה אינו נוגע זה להאור כלל ורק שאח"כ ימהר ליכבות וזהו רק בכלל גרם כיבוי ושרי:
(22) Et certains permettent de couper, etc. – c'est-à-dire même après l'allumage. Et leur raison : on n'a interdit au titre d'éteindre que pour celui qui se sert de l'huile de la lampe pendant qu'elle brûle, parce qu'au moment où il s'en sert, il affaiblit un peu sa lumière ; ce qui n'est pas le cas pour une bougie de cire, car au moment où il coupe en bas, cela ne touche pas du tout à la lumière ; c'est seulement qu'ensuite elle s'éteindra plus vite, et cela n'entre que dans la catégorie de l'extinction indirecte, qui est permise.
séif katan 22
{כג} וכן נוהגין - וכמה אחרונים כתבו דנכון להחמיר כדעה ראשונה שאוסר בזה:
(23) Et tel est l'usage – et plusieurs A'haronim ont écrit qu'il convient d'être rigoureux selon le premier avis, qui interdit cela.
séif katan 23
{כד} ע"י סכין אסור - שעל ידי חיתוכו עושה עוד פתילה להאיר והוי בכלל תיקון מנא אע"פ שאינו מכוין לכך:
(24) Avec un couteau, c'est interdit – car en la coupant, il fait une mèche de plus pour éclairer, et cela entre dans la catégorie de réparation d'un objet, bien qu'il n'en ait pas l'intention.
séif katan 24
{כה} במקום שהרוח שולט - ר"ל שיכול לשלוט כשיבא וטעם ההיתר משום דאינו אלא גרם כיבוי בעלמא ויש מאחרונים שמחמירין בזה דבכל רגע ורגע הרוח מנשב ומטעם זה המנהג בליל יו"ט שאין לוקחין הנרות מביהכ"נ לביתם כדרך שעושין במו"ש אלא תוחבו בחול וכנ"ל בסקכ"א:
(25) À un endroit où le vent souffle – il veut dire : où il peut souffler quand il viendra ; et la raison de la permission est que ce n'est qu'une simple extinction indirecte. Et certains A'haronim sont rigoureux sur ce point, car à chaque instant le vent souffle. Et pour cette raison, l'usage, la nuit de Yom Tov, est de ne pas emporter les bougies de la synagogue chez soi comme on le fait à la sortie du Chabbat ; mais on les enfonce dans le sable, comme dit plus haut au séif katan 21.
séif katan 25
{כו} הרוח מנשב - אפילו הוא רק רוח מצויה דאז חשיב כמכבה ממש:
(26) Le vent souffle – même si ce n'est qu'un vent ordinaire, car alors c'est considéré comme éteindre véritablement.
séif katan 26
{כז} בו ביום - דאם רוצה להכין על יום אחר אפילו על יו"ט שני אסור:
(27) Le jour même – car s'il veut préparer pour un autre jour, même pour le second jour de Yom Tov, c'est interdit.
séif katan 27
{כח} לחתוך ראש הפתילה - כלומר הפתילה הנשרפת ולא חשיב בזה תיקון מנא במה שמסיר הגחלת אבל לחתוך בכלי מגוף הפתילה מסתברא דאסור וכמו שסתם המחבר לקמן בס"י:
(28) Couper l'extrémité de la mèche – c'est-à-dire la partie de la mèche déjà brûlée ; et ce n'est pas considéré comme réparation d'un objet du fait qu'il retire le charbon ; mais couper avec un instrument une partie du corps même de la mèche, il est logique que ce soit interdit, comme l'auteur l'a énoncé sans réserve plus loin au séif 10.
séif katan 28
{כט} ושיורי שמן ופתילה וכו' - ור"ל לאפוקי מדעת הפוסקים שס"ל דאם כבו בשבת אסור להדליקן אח"כ ביו"ט וכן אם כבו ביו"ט ראשון של ר"ה אסור להדליקן ביום שני קמ"ל דשרי ועיין לעיל בסוף סימן תק"א במ"ב מה שכתבנו בזה בשם האחרונים דלכתחלה טוב להחמיר. ועכ"פ יראה להדליק הפתילות מצד השני:
(29) Et les restes d'huile et de mèche, etc. – il veut ainsi exclure l'avis des décisionnaires qui estiment que, s'ils se sont éteints le Chabbat, il est interdit de les rallumer ensuite le Yom Tov, et de même, s'ils se sont éteints le premier jour de Roch Hachana, il est interdit de les rallumer le second jour : il nous enseigne que c'est permis. Et voir plus haut, à la fin du siman 501, dans la Michna Beroura, ce que nous avons écrit à ce sujet au nom des A'haronim : lekhat'hila (a priori), il est bien d'être rigoureux. Et en tout cas, il veillera à allumer les mèches par l'autre côté.
séif katan 29
{ל} דהיינו שא"צ לו - ולא מיבעי אם אין לו בהבערתו צורך כלל דאסור [ולכמה פוסקים איכא בזה חיוב מלקות עיין סי' תקי"ח] אלא אפילו עושה זה לאיזה צורך כגון להראות עשרו ופזרונותיו כיון שאין מתכוין בזה לצורך יו"ט או לצורך גופו כלל אסור אכן אם עושה זה לכבוד יו"ט פשוט דמותר וגם מצוה איכא ואע"ג שכבר הדליק נרות של ברכה כשמוסיף נרות להרבות אור בביתו איכא שמחת יו"ט ודוקא בלילה אבל ביום בודאי אסור בביתו ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא:
(30) C'est-à-dire dont on n'a pas besoin – il va sans dire que, s'il n'a aucun besoin de l'allumer, c'est interdit [et selon plusieurs décisionnaires, on est là passible de flagellation, voir siman 518] ; mais même s'il le fait pour un certain besoin, par exemple pour montrer sa richesse et ses largesses, puisqu'il n'a nullement l'intention de le faire pour le besoin du Yom Tov ou pour un besoin corporel, c'est interdit. Cependant, s'il le fait en l'honneur du Yom Tov, il est évident que c'est permis, et il y a même une mitsva ; et bien qu'il ait déjà allumé les lumières sur lesquelles on récite la bénédiction, lorsqu'il ajoute des lumières pour augmenter la lumière dans sa maison, il y a là joie du Yom Tov. Et cela uniquement la nuit ; mais le jour, c'est certainement interdit dans sa maison. Et s'il y a une circoncision (brit mila) dans la maison, où l'on a l'usage d'allumer des bougies, il est logique que ce soit permis, car tout cela est honneur et amour de la mitsva.
séif katan 30
{לא} אבל של בהכ"נ לא חשיב וכו' - ולא מיבעי בלילה שהרי יש כאן צורך מצות היום שאם אין נרות דולקים לא יתאספו שם העם להתפלל אלא אפילו ביום נמי מותר שהוא כבוד המקום כמו שנאמר כבדו ה' באורים:
(31) Mais celle de la synagogue n'est pas considérée, etc. – il va sans dire que c'est permis la nuit, car il y a là un besoin de la mitsva du jour : si des lumières ne brûlent pas, le peuple ne s'y rassemblera pas pour prier ; mais même le jour, c'est aussi permis, car c'est l'honneur du lieu, comme il est dit : « Honorez Hachem par les lumières » (Isaïe 24, 15).
séif katan 31
{לב} אחר מנחה - וכ"ש קודם מנחה דמותר שהוא ג"כ לכבוד התפלה:
(32) Après Min'ha – et à plus forte raison avant Min'ha, c'est permis, car c'est aussi en l'honneur de la prière.
séif katan 32
{לג} יש מצוה וכו' - ר"ל אפילו א"צ להאור שעוד היום גדול אפ"ה איכא מצוה להדליק משום כבוד בית הכנסת ואם הוא כבר סמוך לחשיכה אפילו בביתו שרי להדליק דהרי צריך הוא לו באותה שעה:
(33) Il y a une mitsva, etc. – il veut dire : même s'il n'a pas besoin de la lumière, car il fait encore grand jour, il y a néanmoins une mitsva d'allumer en l'honneur de la synagogue. Et s'il est déjà proche de la nuit, même dans sa maison il est permis d'allumer, car il en a besoin à ce moment-là.
séif katan 33
{לד} לאותה שעה - ומשמע אפילו אין שם אדם בביהכ"נ שרי מהאי טעמא ועיין בבה"ל:
(34) Pour ce moment – et il en ressort que même s'il n'y a personne dans la synagogue, c'est permis pour cette raison ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 34
{לה} ולתקן הפתילות וכו' - ואפילו להעמיד נרות של שעוה לצורך הלילה אסור דגם טרחא בעלמא אסור משום הכנה ואפילו מיו"ט ראשון לשני:
(35) Et arranger les mèches, etc. – et même placer des bougies de cire pour la nuit est interdit, car même un simple effort est interdit au titre de préparation, et ce même du premier jour de Yom Tov pour le second.
séif katan 35
{לו} נר וכו' מעיו"ט - דביו"ט פשיטא דאסור דהנחה בכלל שימוש הוא אלא אפילו אם הניח מעיו"ט ע"ד שיהיה מונח שם ביו"ט אסור דכיון דביו"ט מותר לטלטל הנר חיישינן שיבוא ליטול משם וגם זהו בכלל שימוש דאסרו חכמים וכנ"ל בסימן של"ו ס"ב בהג"ה וזהו מה שסיים המחבר שמא יבואו וכו' וכבר נשנה הדין הזה לעיל בסימן רע"ז ס"ד:
(36) Une lampe, etc., dès la veille du Yom Tov – car le Yom Tov lui-même, il est évident que c'est interdit, puisque poser une lampe sur l'arbre entre dans la catégorie de l'usage de l'arbre ; mais même s'il l'a posée dès la veille du Yom Tov, dans l'idée qu'elle reste posée là durant le Yom Tov, c'est interdit : puisque le Yom Tov il est permis de déplacer la lampe, nous craignons qu'il n'en vienne à la prendre de là, et cela aussi entre dans la catégorie de l'usage de l'arbre que les Sages ont interdit, comme dit plus haut au siman 336, séif 2, dans la glose ; et c'est ce que l'auteur a conclu : « de peur qu'on en vienne, etc. ». Et cette règle a déjà été enseignée plus haut au siman 277, séif 4.
séif katan 36
{לז} עושה כלי - וה"ה לפעמים כשעדיין הוא רך משימין קש או שאר דבר באוירו מדופן לדופן כדי שלא יפלו הדפנות יחד אסור ליטול הקש מתוכו ביו"ט מהאי טעמא וכן שני כלים שהם מחוברין יחד בתחלת עשייתן כגון שני נרות או כוסות וכה"ג אין פוחתין אותן לשנים שהוא כמתקן כלי ואם נדבקו ממילא אח"כ דרך עראי מותר לפותחן [אחרונים]:
(37) On fabrique un récipient – et de même, parfois, quand la lampe est encore molle, on place de la paille ou une autre chose dans son creux, d'une paroi à l'autre, pour que les parois ne retombent pas l'une sur l'autre : il est interdit de retirer la paille le Yom Tov, pour cette raison. Et de même, deux récipients qui sont joints dès le début de leur fabrication, par exemple deux lampes ou deux coupes et autres semblables, on ne les sépare pas en deux, car c'est comme réparer un objet ; mais s'ils se sont collés d'eux-mêmes par la suite, de façon temporaire, il est permis de les séparer [A'haronim].
séif katan 37
{לח} אין חותכין - על ידי סכין ואם רוצה לנתק ביד עיין בבה"ל:
(38) On ne coupe pas – avec un couteau ; et s'il veut la détacher à la main, voir le Biour Halakha.
séif katan 38
{לט} הפתילה לשנים - דהוא בכלל תיקון מנא שמתקן ועושה מפתילה אחת שתים וה"ה אם היתה ארוכה ביותר ואין נאה לו וחותך ממנה כדי לקצרה ג"כ אסור דהוא ג"כ בכלל תיקון מנא:
(39) La mèche en deux – car cela entre dans la catégorie de réparation d'un objet, puisqu'il répare et fait d'une mèche deux. Et de même, si elle était trop longue et ne lui plaisait pas, et qu'il en coupe pour la raccourcir, c'est aussi interdit, car cela aussi entre dans la catégorie de réparation d'un objet.
séif katan 39
{מ} ומדליקה באמצע - ויהיו שני נרות דולקות ולא מוכח אז דלתקוני מנא קמכוין אלא להדלקה בעלמא קמכוין:
(40) Et en l'allumant au milieu – et deux lampes brûleront ; il n'est alors pas manifeste qu'il ait l'intention de réparer un objet, mais qu'il n'a l'intention que d'allumer.
séif katan 40
{מא} לשתיהן - דאם אינו צריך א"כ מוכח דלתקון מנא קמכוין. ודע דדין זה ה"ה בנר של שעוה או של חלב שלא היה דלוק עדיין ורוצה לחתכו לשנים בסכין אסור אך להדליק באור באמצע שיעשו מהם שני נרות דולקות שרי [אחרונים]:
(41) Des deux – car s'il n'en a pas besoin, il est alors manifeste qu'il a l'intention de réparer un objet. Et sache que cette règle vaut de même pour une bougie de cire ou de suif qui n'a pas encore été allumée et qu'il veut couper en deux avec un couteau : c'est interdit ; mais l'allumer par le feu au milieu, pour en faire deux bougies allumées, est permis [A'haronim].
séif katan 41
{מב} אין גודלין וכו' - פי' כששוזרה עביד כלי ביו"ט ועיין באחרונים דה"ה דאסור להתיר קליעת הפתילה או להתיר נר של שעוה הקלועה ואפילו אם מכוין לצורך הדלקה:
(42) On ne tresse pas, etc. – explication : lorsqu'il la torsade, il fabrique un objet le Yom Tov. Et voir les A'haronim : de même, il est interdit de défaire la tresse de la mèche ou de défaire une bougie de cire tressée, même s'il le fait pour l'allumage.
séif katan 42
{מג} ולא מהבהבין - להסיר הנימין כדי שתדלק יפה וגם בזה משום תיקון מנא:
(43) Et on ne la flambe pas – pour ôter les fibres qui dépassent, afin qu'elle brûle bien ; là aussi, c'est interdit au titre de réparation d'un objet.
séif katan 43
{מד} בידו - דתקון כלאחר יד הוא:
(44) À la main – car c'est une réparation faite de manière inhabituelle (kil'a'har yad).
séif katan 44
{מה} לשרותה בשמן - כדי שתדלק אח"כ יפה בו ביום:
(45) La tremper dans de l'huile – pour qu'elle brûle ensuite bien, le jour même.
séif katan 45
{מו} שאין בו נר דלוק - דכשנר דולק ושורה בתוכו נתמעט השמן קצת ואמרינן בעלמא המסתפק מן השמן שבנר חייב משום מכבה:
(46) Dans laquelle aucune lampe ne brûle – car quand une lampe y brûle et qu'il y trempe la mèche, l'huile diminue un peu ; or nous disons ailleurs que celui qui se sert de l'huile de la lampe est passible au titre d'éteindre.
séif katan 46
{מז} להסיר הפחם - היינו מה שכבר נשרף ונעשה פחם ועי"ז מחשיך הנר מותר להסירו ומדסתם המחבר משמע דאפילו בכלי מותר ומה שסיים אבל אינו חותך ראש הפתילה שם שאני שהוא מגוף הפתילה והוא בכלל תיקון מנא וי"א דכונת המחבר להחמיר בסוף דבריו גם לענין פחם דאסור להסירו בכלי וכ"ז מדינא אבל אנו במדינתנו נהגו להחמיר בין בנר של שמן ובין בנר של שעוה וחלב שלא למחוט כל עיקר אפילו פחם בין ביד בין בכלי ואין היתר אלא לנפץ הפחם באצבעו שאינו מכבהו בידים ואצ"ל שמותר להטות באצבעו את ראש הפתילה כדי שתדלק יפה:
(47) Ôter le charbon – c'est-à-dire ce qui a déjà brûlé et est devenu charbon, et qui de ce fait assombrit la lampe : il est permis de l'ôter. Et du fait que l'auteur s'est exprimé sans réserve, il ressort que c'est permis même avec un instrument ; et quant à ce qu'il a conclu : « mais on ne coupe pas l'extrémité de la mèche », là c'est différent, car c'est du corps même de la mèche, et cela entre dans la catégorie de réparation d'un objet. Et certains disent que l'intention de l'auteur, à la fin de ses propos, est d'être rigoureux aussi pour le charbon : il est interdit de l'ôter avec un instrument. Et tout cela est selon la stricte loi ; mais nous, dans nos contrées, avons l'usage d'être rigoureux, aussi bien pour une lampe à huile que pour une bougie de cire ou de suif, et de ne pas moucher du tout, même le charbon, ni à la main ni avec un instrument ; il n'y a de permission que de faire tomber le charbon d'une chiquenaude du doigt, car il ne l'éteint pas de ses mains ; et il va sans dire qu'il est permis d'incliner du doigt l'extrémité de la mèche pour qu'elle brûle bien.
séif katan 47
{מח} צריך לברך אקב"ו וכו' - שהדלקת נר ביו"ט ג"כ מצוה היא כמו בשבת. ואם חל בשבת אומר של שבת ושל יו"ט. וגם ביו"ט שני של גליות צריך לברך:
(48) Doit réciter la bénédiction : « … qui nous as sanctifiés par Ses commandements et nous as ordonné… », etc. – car allumer une lampe le Yom Tov est aussi une mitsva, comme le Chabbat. Et s'il tombe un Chabbat, il dit : « … la lampe de Chabbat et de Yom Tov ». Et même le second jour de Yom Tov de la diaspora, il faut réciter la bénédiction.
séif katan 48

Siman 515 →