Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 512 →- {א} אין מבשלין וכו' - וה"ה כל מלאכות שמותר לעשות בשביל ישראל בשביל נכרי אסור:(1) On ne cuisine pas etc. – et de même, tous les travaux qu'il est permis de faire pour un Juif, il est interdit de les faire pour un non-Juif.
séif katan 1
- {ב} לצורך כותים - דכתיב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ודרשו חז"ל לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. ולצורך קראי"ם בתשובת ר' בצלאל סי' ס"ג אוסר ויש מתירין דטועים הם ומנהג אבותיהם בידיהם. ומומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם:(2) Pour des non-Juifs – car il est écrit : « Seulement ce qui se mange pour toute personne, cela seul pourra être fait pour vous » (Exode 12, 16), et nos Sages, de mémoire bénie, ont interprété : « pour vous », et non pour les non-Juifs ; « pour vous », et non pour les chiens. Et pour des Karaïtes, Rabbi Betsalel (Ashkenazi), dans sa responsa, siman 63, l'interdit ; et certains le permettent, car ils sont dans l'erreur et suivent la coutume de leurs pères. Et un apostat qui s'adonne à l'idolâtrie ou qui profane le Chabbat publiquement, sa règle est comme celle d'un non-Juif.
séif katan 2
- {ג} להזמינו - ואינו מועיל מה שכבר הכינו כל צרכי סעודה דיש לחוש שמא יבשל עוד בקדרה אחרת בשבילו אחרי שמזמינו ורוצה לכבדו:(3) L'inviter – et il ne sert à rien qu'il ait déjà préparé tous les besoins du repas, car il y a lieu de craindre qu'il ne cuisine encore dans une autre marmite pour lui, puisqu'il l'invite et veut l'honorer.
séif katan 3
- {ד} שמא ירבה בשבילו - פי' שמא יבשל קדירה לבדה שלא היה מבשל אם לא בשביל העכו"ם ומשו"ה יש היתר לקמיה בעבדו דאין לחוש שמא יבשל בקדרה אחרת בשבילו:(4) De peur qu'on n'en ajoute pour lui – explication : de peur qu'il ne cuise une marmite à part, qu'il n'aurait pas cuite si ce n'était pour le non-Juif. C'est pourquoi il y a une permission plus loin pour son serviteur : il n'y a pas lieu de craindre qu'il ne cuisine pour lui dans une autre marmite.
séif katan 4
- {ה} ודוקא להזמינו לביתו וכו' - ר"ל דכיון שרוצה לכבדו ואוכל על שלחנו חיישינן שיבוא לבשל בקדרה אחרת בשבילו אבל לא בששולח לו לביתו:(5) Et seulement l'inviter chez soi etc. – cela veut dire : puisqu'il veut l'honorer et qu'il mange à sa table, nous craignons qu'il n'en vienne à cuisiner dans une autre marmite pour lui ; mais pas lorsqu'il lui envoie chez lui.
séif katan 5
- {ו} אבל לשלוח לו לביתו וכו' - עיין במאמר מרדכי ועוד כמה אחרונים שהסכימו דדוקא אם שולח לו ממה שהכין לעצמו אבל אם הרבה בשבילו אפילו באותה קדרה שבישל ג"כ לעצמו אסור דכיון שמרבה בשבילו חיישינן שיבוא לבשל עבורו בקדרה אחרת ומזה תראה דמה שנוהגין רבים לשלוח ביו"ט דורון לנכרי שרוצה לכבדו ומוסיפין בשבילו שלא כדין הם עושין ולא מבעיא שאסור לאפות בשבילו חלה אחת כמו שנוהגין או לעשות בשבילו חרעמזי"ל ובלינצע"ס דכל אחד ואחד צריך טרחא לעצמו וגם אין אחד משביח מחמת הריבוי אלא אפילו מה שמרבין לבשל בשבילו דגים כשמבשל ביחד גם לצורך עצמו אסור וכנ"ל ויש מאחרונים שמקילין כשמבשל ביחד גם לצורך עצמו ובמקום איבה או הפסד ממון אפשר שיש לסמוך ע"ז:(6) Mais envoyer chez lui etc. – vois le Maamar Mordekhaï et plusieurs autres A'haronim, qui sont d'accord que cela ne vaut que s'il lui envoie de ce qu'il a préparé pour lui-même ; mais s'il en a ajouté pour lui, même dans la même marmite où il a cuisiné aussi pour lui-même, c'est interdit, car puisqu'il en ajoute pour lui, nous craignons qu'il n'en vienne à cuisiner pour lui dans une autre marmite. De là tu verras que ce que beaucoup ont l'usage d'envoyer le jour de Yom Tov un présent à un non-Juif qu'ils veulent honorer, en ajoutant pour lui, ils ne le font pas conformément à la loi. Et non seulement il est interdit de lui cuire une 'hala (pain tressé) comme on en a l'usage, ou de lui faire des chremzel et des blintzes (beignets et crêpes), car chacun d'eux demande un effort propre et aucun ne s'améliore par la quantité ; mais même ajouter du poisson à cuire pour lui, lorsqu'on cuit ensemble aussi pour soi-même, est interdit, comme ci-dessus. Et certains A'haronim sont permissifs lorsqu'on cuit ensemble aussi pour soi-même ; et en cas d'hostilité (eiva) ou de perte d'argent, il est possible qu'on puisse s'appuyer sur cela.
séif katan 6
- {ז} ע"י עכו"ם - אבל לא ע"י ישראל ומיירי שיש איסור טלטול לבית העכו"ם אפילו אם הוא רק כרמלית אבל אם העכו"ם דר תוך הרחוב שהוא מותר לטלטל שם גם על ידי שליח ישראל מותר:(7) Par l'intermédiaire d'un non-Juif – mais pas par un Juif. Et il s'agit d'un cas où il y a un interdit de transporter jusqu'à la maison du non-Juif, même si ce n'est qu'un karmelit (domaine intermédiaire) ; mais si le non-Juif habite dans la rue où il est permis de transporter, c'est permis même par l'intermédiaire d'un messager juif.
séif katan 7
- {ח} שרי - היכא דאיכא משום דרכי שלום ואפילו דרך ר"ה וכדלעיל סי' שכ"ה ס"ב עי"ש במ"ב:(8) Est permis – là où il y a une considération de « voies de la paix » (darkhei chalom), et même par un domaine public, comme il est dit plus haut, siman 325, séif 2 ; vois là-bas dans la Michna Beroura.
séif katan 8
- {ט} עבדו ושפחתו וכן שליח וכו' וכן עכו"ם וכו' - דדוקא כשמזמן העכו"ם אצלו דחפץ ביקרו חיישינן שמא ירבה בשבילו לבשל בקדרה לבדה משא"כ בעבדו ושפחתו וכן כל אלו שבאו מאליו לא חיישינן לזה:(9) Son serviteur et sa servante, ainsi qu'un messager etc., ainsi qu'un non-Juif etc. – car ce n'est que lorsqu'il invite le non-Juif chez lui, voulant l'honorer, que nous craignons qu'il n'en ajoute pour lui en cuisinant dans une marmite à part ; il n'en est pas ainsi pour son serviteur et sa servante, ainsi que pour tous ceux-là qui sont venus d'eux-mêmes : nous ne craignons pas cela.
séif katan 9
- {י} שבא מאליו וכו' - אף אם הוא אדם חשוב כיון שלא הזמינו לבוא ודוקא שבא אחר שכבר הכין סעודתו ויש חולקין דאכתי אם הוא אדם חשוב וראוי לכבוד חוששין שמא ירבה בשבילו אלא צריך שיאמר לו הישראל קודם שמאכילו אם יספיק לך במה שהכינו לעצמנו בא ואכול והט"ז מכריע להלכה דאם בא מאליו והישראל נותן לו לאכול בלי הזמנה והפצרה שיאכל אצלו מותר דבזה אין חשש שמא ירבה אבל אם מפציר בו שיאכל אצלו אע"פ שבא מאליו מ"מ כיון שחביב לו שיאכל אצלו חיישינן שמא יבשל לו קדרה אחרת עוד דמה לי שמזמינו דרך שליחות לביתו או שמזמינו אחר שבא אליו:(10) Venu de lui-même etc. – même s'il est une personne importante, puisqu'il ne l'a pas invité à venir ; et seulement s'il est venu après qu'il a déjà préparé son repas. Et certains sont en désaccord et disent que, malgré tout, s'il est une personne importante et digne d'honneur, on craint qu'il n'en ajoute pour lui ; il faut donc que le Juif lui dise avant de le faire manger : « Si ce que nous avons préparé pour nous te suffit, viens et mange. » Et le Taz tranche, pour la halakha, que s'il est venu de lui-même et que le Juif lui donne à manger sans invitation ni insistance pour qu'il mange chez lui, c'est permis, car en cela il n'y a pas de crainte qu'il n'en ajoute ; mais s'il insiste pour qu'il mange chez lui, bien qu'il soit venu de lui-même, néanmoins, puisqu'il lui est cher qu'il mange chez lui, nous craignons qu'il ne lui cuise encore une autre marmite : quelle différence y a-t-il entre l'inviter par un messager envoyé chez lui et l'inviter après qu'il est venu chez lui ?
séif katan 10
- {יא} ומותר להרבות - הנה המחבר כלל דין עבדו ושפחתו הכנענים ועכו"ם שבא מאליו בחדא מחתא ובא הרמ"א לפרש שיש חילוק ביניהם דבעבדו ושפחתו אפילו אם מרבה בקדירתו לכתחלה בשבילם שרי כיון דחד טרחא הוא ולא חיישינן בדידהו שמא יבשל קדירה אחרת בשבילם [אך צריך ליזהר שלא יאמר בפירוש שמבשל בשבילם] אבל בעכו"ם הבא מאליו שהוא מכובד אצלו דוקא כשנותנו ממה שהכין עבור עצמו אבל להרבות בשבילו אפילו בקדירה אחת אסור דחיישינן שמא יבשל עבורו לבד עוד בקדירה אחרת:(11) Et il est permis d'en ajouter – voici que l'auteur (le Choulhan Aroukh) a englobé la règle de son serviteur et de sa servante cananéens et celle du non-Juif venu de lui-même en une seule catégorie, et le Rema vient expliquer qu'il y a une différence entre eux : pour son serviteur et sa servante, même s'il ajoute lekhat'hila dans sa marmite pour eux, c'est permis, puisque c'est un seul effort, et nous ne craignons pas, à leur sujet, qu'il ne cuise une autre marmite pour eux [mais il faut prendre garde à ne pas dire explicitement qu'il cuisine pour eux] ; mais pour un non-Juif venu de lui-même, qui est honoré à ses yeux, c'est permis seulement lorsqu'il lui donne de ce qu'il a préparé pour lui-même ; mais en ajouter pour lui, même dans une seule marmite, est interdit, car nous craignons qu'il ne cuise encore pour lui seul une autre marmite.
séif katan 11
- {יב} באותה קדרה - ודוקא בב"א דחד טרחא הוא אבל להוסיף אח"כ בשר בשבילם אסור אלא א"כ יש לו מאכלים אחרים שיוכל לפייסם בם ונמצא שכל הבשר היה ראוי בשביל ישראל ואז מותר ליתן להם לאכול מזה. ולענין פת מסקי האחרונים דכיון שיש על כל ככר וככר טרחא בפ"ע ע"כ אין להתיר אפילו אופה בתנור אחד אא"כ יוכל לפייסן בדברים אחרים ונמצא שכל הפת ראוי בשביל ישראל ואז מותר ליתן גם להם לאכול ממנו ולפי המבואר לעיל בסימן תק"ז ס"י כל היתר הפת אינו כ"א בתנורים שלהם אבל בתנורים שלנו אפילו בשביל ישראל אין לאפות יותר ממה שצריך לו אכן לעת הצורך יש להקל גם בתנורים שלנו:(12) Dans la même marmite – et seulement en mettant tout en même temps, car c'est un seul effort ; mais ajouter ensuite de la viande pour eux est interdit, à moins qu'il n'ait d'autres aliments avec lesquels il pourrait les satisfaire, de sorte que toute la viande se trouvait destinée au Juif ; alors il est permis de leur en donner à manger. Et concernant le pain, les A'haronim concluent que, puisque chaque miche demande un effort propre, on ne doit pas le permettre, même s'il cuit dans un seul four, à moins qu'il ne puisse les satisfaire avec d'autres choses, de sorte que tout le pain se trouvait destiné au Juif ; alors il est permis de leur en donner aussi à manger. Et d'après ce qui est expliqué plus haut au siman 507, séif 10, toute la permission concernant le pain ne vaut que pour leurs fours (de l'époque du Talmud) ; mais dans nos fours, même pour un Juif, on ne doit pas cuire plus que ce dont il a besoin. Cependant, en cas de besoin, on peut être permissif même dans nos fours.
séif katan 12
- {יג} נותן ממנו לתינוק - יש מאחרונים שכתבו דלא שרי אא"כ נותן ממש לאכול ולא ע"י שיכול ליתן:(13) Le Juif en donne à un petit enfant – certains A'haronim ont écrit que ce n'est permis que s'il lui en donne réellement à manger, et non du seul fait qu'il pourrait lui en donner.
séif katan 13
- {יד} מותר לאפות וכו' - שהרי אם לא יאפה כל הפת לא יוכל ליתן לתינוק אף פת אחד וא"כ נחשבת כל האפיה בשביל פת זה שנותן לתינוק וכיון שאינו מיוחד איזה פת יתנו לתינוק מצינו למימר על כל אחד ואחד זהו שיתננו לתינוק. וכתבו האחרונים דה"ה אם הישראל נותן להם הקמח מחוק המלכות אלא שאין הישראל רשאי לאפות מקמח פת אחת לתינוק אא"כ יאפה להם כל הפת מותר לאפות להם ביו"ט ע"י שיתן פת אחד מהם לתינוק:(14) Il est permis de cuire etc. – car s'il ne cuit pas tout le pain, il ne pourra pas donner à l'enfant même un seul pain ; ainsi, toute la cuisson est considérée comme faite pour ce pain qu'il donne à l'enfant ; et puisqu'il n'est pas déterminé quel pain on donnera à l'enfant, nous pouvons dire de chacun : « c'est celui-là qu'il donnera à l'enfant ». Et les A'haronim ont écrit qu'il en va de même si le Juif leur fournit la farine en vertu de la loi du royaume, mais que le Juif n'a pas le droit de cuire de la farine un pain pour l'enfant à moins de leur cuire tout le pain : il est permis de leur cuire le jour de Yom Tov, en donnant l'un de ces pains à l'enfant.
séif katan 14
- {טו} להם - עיין בט"ז שכתב דאין לסמוך על קולא זו דנתינת פת אחת אלא בכגון זה שהוא שעת הדחק:(15) Pour eux – vois le Taz, qui a écrit qu'on ne doit s'appuyer sur cet allègement du don d'un seul pain que dans un cas comme celui-ci, qui est une situation de contrainte.
séif katan 15
- {טז} לצורך כלבים - אפילו כלבים דמזונותיהם עליו ומכ"ש כלבים של הפקר ולאו דוקא כלבים אלא ה"ה שאר בהמה חיה ועוף אסור לעשות שום מלאכה עבורם דקרא דלכם ממעט עובד גלולים ובהמה:(16) Pour des chiens – même des chiens dont la nourriture lui incombe, et à plus forte raison des chiens errants. Et pas seulement des chiens : il en va de même pour tout autre animal domestique, bête sauvage ou oiseau, il est interdit de faire un quelconque travail pour eux, car le verset « pour vous » exclut l'idolâtre et l'animal.
séif katan 16
- {יז} לטלטל מזונות וכו' - עיין לעיל בהלכות שבת סימן שכ"ד שנתבארו שם כל הדינים השייכים לענין הכנת מאכל לבהמה וה"ה כאן:(17) De déplacer de la nourriture etc. – vois plus haut dans les lois du Chabbat, siman 324, où ont été expliquées toutes les règles relatives à la préparation de la nourriture pour un animal ; et il en va de même ici.
séif katan 17
- {יח} אבל אסור להוציא וכו' - דלא הותר הוצאה ביו"ט כ"א לצורך האדם אבל לא לצורך בהמה:(18) Mais il est interdit de la transporter etc. – car le transport n'a été permis le jour de Yom Tov que pour les besoins de l'homme, mais pas pour les besoins d'un animal.
séif katan 18
- {יט} מרשות לרשות - היינו אפילו להוציא מרה"י לכרמלית. וע"י עכו"ם נראה דשרי:(19) D'un domaine à l'autre – c'est-à-dire même transporter d'un domaine privé à un karmelit. Et par l'intermédiaire d'un non-Juif, il semble que ce soit permis.
séif katan 19
- {כ} כ"א ע"י שינוי - שבכה"ג אף בשבת מותר כמבואר לעיל בסי' שכ"ד. ואופן השינוי מבואר שם בס"ג עי"ש:(20) Sauf avec un changement – car dans un tel cas, même le Chabbat c'est permis, comme il est expliqué plus haut au siman 324 ; et la manière de faire le changement est expliquée là-bas, au séif 3 ; vois là-bas.
séif katan 20
- {כא} בשביל הכלבים - וה"ה שאר בהמה וחיה אפילו לא היו מזונותיהן עליו:(21) Pour les chiens – et de même pour les autres animaux domestiques et sauvages, même si leur nourriture ne lui incombe pas.
séif katan 21
- {כב} אפילו אם יש לו ד"א וכו' - ט"ס וצ"ל אפילו אין לו ד"א וכו'. ועיין בביאור הגר"א שמפרש דברי הרמ"א דר"ל דאם היה לו ד"א במה לפייסן אפילו קדרה אחרת שרי להרבות בשבילן אם המאכל הזה ראוי לעצמו דאז חשבינן כאלו מבשל לצורך עצמו וכן מפרש המ"א בסק"ג את דעת הרמ"א וכן מבואר בד"מ אמנם במ"א סק"ג מוכח דלדינא דעתו כדעת המהרש"ל דבקדירה אחרת בשבילן אסור בכל ענין דבזה מוכח דהבישול שלא לצרכו הוא והעתיקו כמה אחרונים את דבריו ועיין בא"ר:(22) Même s'il a une autre chose etc. – c'est une erreur de copiste, et il faut lire : « même s'il n'a pas d'autre chose etc. ». Et vois le Biour du Gaon de Vilna, qui explique les paroles du Rema ainsi : s'il avait une autre chose avec laquelle les satisfaire, même dans une autre marmite il serait permis d'en ajouter pour eux, si cet aliment est propre à la consommation pour lui-même, car alors nous le considérons comme s'il cuisinait pour ses propres besoins. Et c'est ainsi que le Maguen Avraham, au séif katan 3, explique l'avis du Rema, et c'est ainsi qu'il est expliqué dans le Darkhei Moché. Cependant, dans le Maguen Avraham, séif katan 3, il est démontré que, pour la halakha, son avis est comme celui du Maharchal : dans une autre marmite pour eux, c'est interdit de toute manière, car alors il est évident que la cuisson n'est pas pour ses propres besoins. Plusieurs A'haronim ont recopié ses paroles ; et vois l'Eliya Rabba.
séif katan 22