Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 511 →- {א} מותר לעשות מדורה - דאף דכתיב בתורה אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם קי"ל דמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותר אף שלא לצורך אוכל נפש ובלבד שיהא שוה לכל נפש וצורך יו"ט וי"א דכל מידי דהנאת הגוף בכלל אך אשר יאכל לכל נפש הוא ורק שיהא שוה לכל נפש:(1) Il est permis de faire un feu – car, bien qu'il soit écrit dans la Torah : « Seulement ce qui se mange pour toute personne, cela seul pourra être fait pour vous » (Exode 12, 16), nous tenons pour établi que, puisque l'allumage a été permis pour les besoins de la nourriture, il a été permis même hors des besoins de la nourriture, pourvu que ce soit une chose commune à tous (chavé lekhol néfech) et pour les besoins de Yom Tov. Et certains disent que toute chose relevant du bien-être du corps est incluse dans « ce qui se mange pour toute personne », pourvu seulement que ce soit commun à tous.
séif katan 1
- {ב} י"א דאסור - ודוקא על ידי ישראל אבל ע"י עכו"ם לכו"ע שרי והמנהג להקל אף ע"י ישראל וכדלקמיה:(2) Certains disent qu'il est interdit – et seulement par un Juif ; mais par l'intermédiaire d'un non-Juif, c'est permis selon tous. Et l'usage est d'être permissif même par un Juif, comme il est dit plus loin.
séif katan 2
- {ג} להחם בית החורף וכו' - היינו שאין מבשל שם שום תבשיל רק להחם בלבד:(3) De chauffer la pièce d'hiver etc. – c'est-à-dire qu'il n'y cuit aucun plat, mais seulement pour chauffer.
séif katan 3
- {ד} דלפעמים אין הקור גדול - פי' בזמן שאין הקור גדול שאין דרך סתם בני אדם להקפיד על צינה זו דאם נזדמן ביו"ט שהיה קור גדול כמו שמצוי לפעמים בפסח וסוכות מותר לכו"ע ואף אם לא היה קור כ"כ שצריך להבעיר מפני צינה ורק שהמאכלים השמנים [שבשלם בכירה] יקרשו מחמת קור מותר לו לכו"ע להבעיר תנור בית החורף להעמידם שם כדי שלא יקרשו דהוא צורך אוכל נפש ממש:(4) Car parfois le froid n'est pas grand – explication : à une époque où le froid n'est pas grand, où les gens ordinaires n'ont pas l'habitude de prêter attention à ce froid. Car s'il se trouve que, le jour de Yom Tov, il fait très froid, comme cela arrive parfois à Pessa'h et à Souccot, c'est permis selon tous. Et même s'il ne faisait pas si froid qu'il faille allumer à cause du froid, mais que les plats gras [qu'il a cuits sur le réchaud] se figeraient à cause du froid, il lui est permis selon tous d'allumer le poêle de la pièce d'hiver pour les y placer afin qu'ils ne se figent pas, car c'est réellement un besoin de la nourriture.
séif katan 4
- {ה} אלא למפונקין - דכיון דאינו אלא למפונקין לא הוי שוה בכל נפש:(5) Que pour les gens délicats – puisque ce n'est que pour les gens délicats, ce n'est pas commun à tous.
séif katan 5
- {ו} כמרחץ ומוגמר - היינו דין דלהחם מים לצורך רחיצת כל גופו דס"ב דאסור מטעם זה ודין דמוגמר בס"ד לקמיה דאיסורו הוא גם כן מטעם זה:(6) Comme le bain et le mouguemar – c'est-à-dire la règle selon laquelle chauffer de l'eau pour laver tout son corps, au séif 2, est interdit pour cette raison, et la règle du mouguemar, au séif 4 plus loin, dont l'interdit est également pour cette raison.
séif katan 6
- {ז} ונהגו להקל - כיון דעיקר מלאכת ההבערה בשביל קור הוא מלאכה המותרת דהוא שוה בכל נפש לא קפדינן אם הקור גדול או קטן:(7) Et on a l'usage d'être permissif – puisque l'essentiel du travail de l'allumage pour combattre le froid est un travail permis, car c'est commun à tous, nous ne prêtons pas attention à ce que le froid soit grand ou petit.
séif katan 7
- {ח} מים - אף שאינן ראוין לשתיה רק לרחיצה:(8) De l'eau – même si elle n'est pas propre à boire, mais seulement à se laver.
séif katan 8
- {ט} ידיו - וה"ה פניו ורגליו דרחיצת פניו ידיו ורגליו הוא דבר השוה לכל נפש ומ"מ לא ירחצם במרחץ שמא יבוא לרחוץ שם כל גופו [ב"י]:(9) Ses mains – et de même son visage et ses pieds, car se laver le visage, les mains et les pieds est une chose commune à tous ; néanmoins, il ne les lavera pas dans les bains, de peur qu'il en vienne à y laver tout son corps [Beit Yossef].
séif katan 9
- {י} אבל לא כל גופו - פי' להחם מים כדי רחיצת כל גופו דרחיצת כל גופו הוא דבר שאין שוה לכל נפש רק למעונגין הרגילין בזה:(10) Mais pas tout le corps – explication : chauffer de l'eau pour laver tout son corps, car laver tout son corps est une chose qui n'est pas commune à tous, mais propre aux gens raffinés qui y sont habitués.
séif katan 10
- {יא} אפילו אינו רוחצו בבת אחת - אלא אבר אבר דבמים שהוחמו ביו"ט אסור לרחוץ בכל גווני:(11) Même s'il ne le lave pas en une seule fois – mais membre par membre ; car avec de l'eau qui a été chauffée le jour de Yom Tov, il est interdit de laver le corps de toute manière.
séif katan 11
- {יב} אבל מותר וכו' ע"י ישראל ביו"ט - פי' כגון שעבר וחממו או שהוחם לצורך שתיה או פניו ידיו ורגליו דשרי ולגדול אסור אף בכה"ג לרחוץ ביו"ט [אף להמתירין רחיצה בחמין שהוחמו מעיו"ט] כיון שעכ"פ הוחמו ביו"ט אבל לקטן מותר דהיינו רביתיה ולא גזרו בו. ודוקא בקטן שרגילין לרחצו בכל יום אז אמרינן היינו רביתיה אבל כל שרגילין שלא לרחצו ב' או ג' ימים אז לאו היינו רביתיה ואסור:(12) Mais il est permis etc. par un Juif le jour de Yom Tov – explication : par exemple s'il a transgressé et l'a chauffée, ou qu'elle a été chauffée pour boire ou pour laver le visage, les mains et les pieds, ce qui est permis. Pour un adulte, il est interdit, même dans un tel cas, de se laver le jour de Yom Tov [même selon ceux qui permettent de se laver avec de l'eau chaude chauffée dès la veille de Yom Tov], puisqu'en tout cas elle a été chauffée le jour de Yom Tov ; mais pour un petit enfant, c'est permis, car c'est sa croissance (une nécessité de son développement), et ils n'ont pas décrété d'interdit pour lui. Et seulement pour un enfant qu'on a l'habitude de laver chaque jour, alors nous disons que c'est sa croissance ; mais pour tout enfant qu'on a l'habitude de ne pas laver pendant deux ou trois jours, alors ce n'est pas une nécessité de sa croissance, et c'est interdit.
séif katan 12
- {יג} אפילו ע"י עכו"ם - דלכמה פוסקים הוא איסור דאורייתא דרחיצת כל הגוף אינו שוה לכל נפש וע"י עכו"ם הוא שבות ואפילו לדעת הסוברים דהוא איסור דרבנן עכ"פ הוי שבות דשבות מיהו במקום חולי קצת יש להתיר:(13) Même par l'intermédiaire d'un non-Juif – car selon plusieurs décisionnaires c'est un interdit de la Torah, puisque laver tout le corps n'est pas commun à tous, et par l'intermédiaire d'un non-Juif c'est un chevout (interdit rabbinique) ; et même selon ceux qui pensent que c'est un interdit rabbinique, en tout cas c'est un chevout de chevout (double interdit rabbinique) ; toutefois, en cas de légère maladie, on peut le permettre.
séif katan 13
- {יד} מותר להרבות בשבילו - כדי שישאר גם לקטן לרחיצה ובלבד שלא יוסיף מים בקדרה לאחר שהעמיד אותה על האש רק שיקח מתחלה כלי גדול. ולענין מה שנוהגין ליתן מטפחת (ווינדלי"ן) בעריבה תחת הקטן בעת הרחיצה והנה יש בזה איסור כיבוס דשורה אותם במים וע"כ יש ליזהר עכ"פ שיהיו הווינדלי"ן נקיים מכובסים מכבר דבלא"ה אין להקל ליתנם לתוך המים כ"א ע"י עכו"ם. ואפילו אם הם נקיים ומכובסים טוב שיתנן לתוך המים ע"י עכו"ם אם באפשר כ"ז ביארתי לעיל בסימן ש"ב ס"י בבה"ל ע"ש:(14) Il est permis d'en ajouter pour lui – afin qu'il en reste aussi pour laver l'enfant ; pourvu qu'il n'ajoute pas d'eau dans la marmite après l'avoir placée sur le feu, mais qu'il prenne dès le début un grand récipient. Et concernant l'usage de mettre un lange (windeln) dans la bassine sous l'enfant au moment du bain : il y a là un interdit de laver (un tissu), car on les trempe dans l'eau ; c'est pourquoi il faut au moins prendre garde à ce que les langes soient propres, déjà lavés, car sinon on ne doit pas être permissif en les mettant dans l'eau, sauf par l'intermédiaire d'un non-Juif. Et même s'ils sont propres et lavés, il est bien de les mettre dans l'eau par l'intermédiaire d'un non-Juif, si c'est possible. Tout cela, je l'ai expliqué plus haut au siman 302, séif 10, dans le Biour Halakha ; vois là-bas.
séif katan 14
- {טו} מעיו"ט מותר - אף דבשבת אסור אף אבר אבר וכ"ש כל גופו כאחד כדאיתא בסי' שכ"ו ביו"ט קיל טפי:(15) Dès la veille de Yom Tov, c'est permis – bien que le Chabbat ce soit interdit, même membre par membre, et à plus forte raison tout le corps à la fois, comme il est rapporté au siman 326, le jour de Yom Tov est plus léger.
séif katan 15
- {טז} אבל במרחץ וכו' - היינו אפילו בבית החיצון של מרחץ אסור לרחוץ בחמין ולא הותר שם אלא להשתטף בהם:(16) Mais dans les bains etc. – c'est-à-dire que même dans la salle extérieure des bains, il est interdit de se laver à l'eau chaude, et il n'y a été permis que de s'en asperger.
séif katan 16
- {יז} אסור - דאסרו חכמים רחיצה במרחץ משום גזירת הבלנין שהיו מזלזלין בזה לעשות באיסור כמבואר בשבת דף מ':(17) C'est interdit – car les Sages ont interdit de se laver dans les bains à cause du décret concernant les tenanciers de bains, qui étaient négligents en cela et agissaient de manière interdite (en chauffant l'eau le Chabbat), comme il est expliqué dans Chabbat, page 40.
séif katan 17
- {יח} ויש אוסרין בכל ענין - דס"ל דאין חילוק בין שבת ליו"ט ואסרו רחיצה ביו"ט כמו בשבת. [ודוקא כל גופו כאחד אבל אבר אבר לכו"ע מותר לרחוץ] ואפילו להשתטף באותן חמין אסור לדעה זו. מיהו לענין תינוק גם לדידהו מקילינן ביו"ט יותר מבשבת ומותר לרחצו אפילו בחמין שהוחמו ביו"ט וכנ"ל וכ"ש בחמין שהוחמו מעיו"ט. אכן בתינוק שאין מורגל כ"כ אף בימי החול ברחיצת כל הגוף אפשר דאף בהוחמו מעיו"ט יש להחמיר ולעת הצורך בודאי יש להקל. ועיין בא"ר שכתב דרוב הפוסקים ס"ל כדעה ראשונה אלא שנוהגין לאסור ואין לשנות המנהג:(18) Et certains l'interdisent de toute manière – car ils pensent qu'il n'y a pas de différence entre le Chabbat et Yom Tov, et ils ont interdit de se laver le jour de Yom Tov comme le Chabbat [et seulement tout le corps à la fois ; mais membre par membre, il est permis selon tous de se laver]. Et même s'asperger avec cette eau chaude est interdit selon cet avis. Toutefois, pour un petit enfant, même selon eux, nous sommes plus permissifs le jour de Yom Tov que le Chabbat, et il est permis de le laver même avec de l'eau chaude chauffée le jour de Yom Tov, comme ci-dessus, et à plus forte raison avec de l'eau chaude chauffée dès la veille de Yom Tov. Cependant, pour un enfant qui n'est pas tellement habitué, même en semaine, à être lavé tout le corps, il est possible que même avec de l'eau chauffée dès la veille de Yom Tov il faille être rigoureux ; et en cas de besoin, on peut certainement être permissif. Et vois l'Eliya Rabba, qui a écrit que la plupart des décisionnaires pensent comme le premier avis, mais qu'on a l'usage d'interdire et qu'on ne doit pas changer l'usage.
séif katan 18
- {יט} וכן נוהגין - ולענין אשה שחל טבילתה ביו"ט הסכימו כמה אחרונים שצריך ליזהר שלא יהיה במקוה רק פושרין דאל"כ אסור לטבול בה וכ"ז אם הוחמו המים מעיו"ט אבל ביו"ט אסור להחם ע"י ישראל וע"י עכו"ם יש להקל וכ"ז להחם בליל יו"ט ב' אבל להחם ביו"ט א' לצורך ליל ב' אין להקל כלל אם לא שהישראל יקח מהמים לשתות מהם קאפע או להדיח כליו דבזה מותר מדינא כדין ממלא חבית מים המבואר בסוף סי' תק"ג ורק שצריך ליזהר בכל זה שלא להוסיף אח"כ מים להיורה אלא בתחלה ימלא כל היורה מים כפי השיעור הצריך לו:(19) Et tel est l'usage – et concernant une femme dont l'immersion au mikvé tombe le jour de Yom Tov, plusieurs A'haronim sont d'accord qu'il faut prendre garde à ce qu'il n'y ait dans le mikvé que de l'eau tiède, car sinon il est interdit de s'y immerger. Et tout cela si l'eau a été chauffée dès la veille de Yom Tov ; mais le jour de Yom Tov, il est interdit de la chauffer par un Juif, et par l'intermédiaire d'un non-Juif on peut être permissif. Et tout cela concerne le fait de chauffer la nuit du second jour de Yom Tov (pour cette nuit même) ; mais chauffer le premier jour de Yom Tov pour la nuit du second jour, on ne doit pas être permissif du tout, à moins que le Juif ne prenne de cette eau pour en boire du café ou pour rincer sa vaisselle, car en cela c'est permis selon la stricte loi, selon la règle de celui qui remplit un tonneau d'eau, expliquée à la fin du siman 503 ; seulement, il faut prendre garde en tout cela à ne pas ajouter ensuite d'eau dans la chaudière, mais à remplir dès le début toute la chaudière d'eau selon la quantité dont il a besoin.
séif katan 19
- {כ} אדם מותר לטבול וכו' - ר"ל אע"ג דכלי אסור להטבילו ולטהרו מטומאתו ביו"ט מפני שנראה כמתקן הכלי עי"ז אדם שאני מפני שהוא נראה כמצנן עצמו במים [גמרא] ועיין לעיל סימן שכ"ו ס"ח במ"ב ובה"ל שם ביארנו כל פרטי דין זה:(20) Une personne a le droit de s'immerger etc. – cela veut dire : bien qu'un ustensile, il soit interdit de l'immerger et de le purifier de son impureté le jour de Yom Tov, parce qu'on a l'air de réparer l'ustensile par là, une personne est différente, car elle a l'air de se rafraîchir dans l'eau [Guemara]. Et vois plus haut, siman 326, séif 8, dans la Michna Beroura et le Biour Halakha ; là-bas, nous avons expliqué tous les détails de cette règle.
séif katan 20
- {כא} מוגמר - דהוא דבר שאינו שוה לכל נפש אלא למעונגים ולא הותר ביום טוב ולענין שתיית טיטו"ן ביום טוב עיין בבה"ל:(21) Mouguemar – car c'est une chose qui n'est pas commune à tous, mais propre aux gens raffinés, et elle n'a pas été permise le jour de Yom Tov. Et concernant le fait de fumer du tabac le jour de Yom Tov, vois le Biour Halakha.
séif katan 21
- {כב} על הגחלים - בגחלים של עץ אפילו אם הובערו לצורך אוכל נפש דיש בזה משום מכבה [הגחלים בתחלת נתינתן] ומבעיר שמבעיר הבשמים וכ"ש אם הבעיר הגחלים בשביל זה ואף בגחלת של חרס [פי' חרס שניסק לצלות עליו בשר] משמע בש"ס דאסור:(22) Sur les braises – sur des braises de bois, même si elles ont été allumées pour les besoins de la nourriture, car il y a en cela l'interdit d'éteindre [les braises, au moment où on les y met] et d'allumer, car il allume les aromates ; et à plus forte raison s'il a allumé les braises pour cela. Et même sur une braise de terre cuite [explication : de la terre cuite qu'on a chauffée pour y rôtir de la viande], il ressort du Talmud que c'est interdit.
séif katan 22
- {כג} לגמר הבית - דוקא כשעושה זה ביום טוב אבל מותר ליקח מעיו"ט כלי של ברזל מלא נקבים ומעשנין אותה בבשמים ופוקקין הנקבים ולמחר פותחין הנקבים ונמצא הבית מתגמר מאליו ושרי לעשות כן אפילו בשבת [גמרא]:(23) Pour parfumer la maison – seulement lorsqu'il fait cela le jour de Yom Tov ; mais il est permis de prendre dès la veille de Yom Tov un ustensile de fer plein de trous, qu'on enfume avec des aromates, puis on bouche les trous ; le lendemain, on ouvre les trous, et il se trouve que la maison se parfume d'elle-même ; et il est permis de faire ainsi même le Chabbat [Guemara].
séif katan 23
- {כד} למתקן לאכילה - ואפילו טובים כך אלא שרוצה למתקן יותר שרי:(24) Afin de les rendre meilleurs à manger – et même s'ils sont déjà bons ainsi, mais qu'il veut les rendre encore meilleurs, c'est permis.
séif katan 24
- {כה} של עץ - אף דיש בזה משום מכבה ומבעיר כנ"ל שרי דדבר זה שוה לכל נפש הוא דאף עניים מתאוין למתק אכילתן אלא שאינו מצוי להם ואף דבחרדל בסימן תק"י אסור בכה"ג התם משום דאפשר מבע"י שכן דרכו. ודע דיש מן הפוסקים שסוברין דדוקא אם הגחלים הובערו מכבר לצורך או"נ לקדרה וכה"ג אבל אסור להבעיר עצים לכתחלה כדי לפזר מיני בשמים תחת הפירות ע"ג גחלתן:(25) De bois – bien qu'il y ait en cela l'interdit d'éteindre et d'allumer, comme ci-dessus, c'est permis, car c'est une chose commune à tous : même les pauvres désirent rendre leur nourriture plus agréable, seulement ce n'est pas à leur portée. Et bien que pour la moutarde, au siman 510, ce soit interdit dans un tel cas, là-bas c'est parce qu'il était possible de le faire la veille, car telle est sa manière. Et sache que certains décisionnaires pensent que ce n'est permis que si les braises ont déjà été allumées pour les besoins de la nourriture, pour la marmite ou semblable ; mais il est interdit d'allumer du bois lekhat'hila pour répandre des aromates sous les fruits sur leurs braises.
séif katan 25
- {כו} ואסור וכו' על הבגדים - ואפילו בגד שמריח כבר אין ליתן עליו כדי שיריח יותר ומ"מ אתרוג שהיה מונח מעיו"ט על הבגד ונטלו ממנו מותר להחזירו דאינו מריח יותר בשביל כך:(26) Et il est interdit etc. sur les vêtements – et même un vêtement qui sent déjà bon, on ne doit pas le mettre sur lui pour qu'il sente davantage. Néanmoins, un etrog (cédrat) qui était posé dès la veille de Yom Tov sur le vêtement et qu'on en a retiré, il est permis de le remettre, car le vêtement ne sent pas davantage à cause de cela.
séif katan 26
- {כז} משום דמוליד וכו' - ואסור מדרבנן שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה:(27) Parce qu'on crée etc. – et c'est interdit d'ordre rabbinique, car celui qui crée une chose nouvelle est proche de celui qui fait un travail nouveau.
séif katan 27
- {כח} ריחא - וה"ה דאסור ליתן ביו"ט דבר המריח לתוך המים כדי שיריחו:(28) Une odeur – et de même il est interdit de mettre le jour de Yom Tov une chose odorante dans l'eau pour qu'elle sente.
séif katan 28