Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 504 →- {א} דכין את התבלין וכו' - ר"ל אף דטחינה לכו"ע אסור ביו"ט וכדלעיל בסי' תצ"ה ס"ב ולכמה פוסקים יש בזה איסור תורה אף שכונתו לצורך או"נ באותו יום מ"מ דיכת תבלין מותר וכ"ש שום ובצל ושחליים וכדומה:(1) On pile les épices, etc. – c'est-à-dire : bien que la mouture soit, selon tous les avis, interdite le Yom Tov (jour de fête), comme il a été dit plus haut, siman 495, séif 2, et que selon plusieurs décisionnaires il y ait là un interdit de la Torah, même si son intention est pour les besoins de la nourriture (okhel néfech) de ce jour-là, néanmoins piler des épices est permis, et à plus forte raison l'ail, l'oignon, le cresson et autres choses semblables.
séif katan 1
- {ב} כדרכן - במדוך ובמדוכה שכותשין בו בחול בלי שום שינוי:(2) À leur manière habituelle – avec le pilon et le mortier avec lesquels on pile en semaine, sans aucun changement (chinouï).
séif katan 2
- {ג} שאם ידוך וכו' - ר"ל אפילו ידע מאתמול שצריך לו למחר ג"כ לא אמרינן דהו"ל להכין מאתמול שאם ידוך וכו':(3) Car s'il pilait, etc. – c'est-à-dire : même s'il savait dès la veille qu'il en aurait besoin le lendemain, on ne dit pas non plus qu'il aurait dû préparer cela dès la veille, car s'il pilait la veille, etc.
séif katan 3
- {ד} יפיג טעמן - ופלפלין וחרדל בכלל תבלין הם וג"כ מפיגין טעמן כששוהין הרבה כתושין:(4) Elles perdraient leur saveur – le poivre et la moutarde font partie des épices et perdent eux aussi leur saveur lorsqu'ils restent longtemps pilés.
séif katan 4
- {ה} אבל מלח וכו' - כגון מלח גסה שצריך כתישה ונתבאר לעיל סימן שכ"א ס"ח דאיסור כתישה במלח אינו אלא במלח ים שהיא גסה מתחלתה משא"כ מלח שקורין שליני"ש שנעשה דק מתחלתו ואח"כ נתבשל ועושין ממנו פתיתין גדולים אין בו איסור כתישה מן הדין ורק מפני מראית העין יש שמחמירין בזה:(5) Mais le sel, etc. – par exemple du gros sel qui a besoin d'être pilé. Et il a été expliqué plus haut, siman 321, séif 8, que l'interdit de piler le sel ne concerne que le sel de mer, qui est gros dès l'origine ; ce qui n'est pas le cas du sel qu'on appelle chlinich, qui est fin à l'origine, puis cuit, et dont on fait de gros morceaux : il n'y a pas en lui d'interdit de piler selon la stricte loi, et ce n'est qu'à cause de l'apparence (marit ha'ayin) que certains sont rigoureux à ce sujet.
séif katan 5
- {ו} אינו נידוך וכו' - ואם מעורב המלח עם התבלין דך כדרכו ואינו חושש הואיל ואינו טורח בה בפני עצמה:(6) On ne le pile pas, etc. – et si le sel est mélangé aux épices, il pile à sa manière habituelle sans rien craindre, puisqu'il ne se donne pas de peine pour le sel à part.
séif katan 6
- {ז} וכיוצא בה - דהיינו שידוך במדוך של עץ:(7) Ou de manière semblable – c'est-à-dire qu'il pile avec un pilon en bois.
séif katan 7
- {ח} שאם שחק המלח וכו' - ויש פוסקים שכתבו דה"ה במיני תבלין שאין מפיגין טעם כגון כרכום שקורין זאפרע"ן דידוע שאינו מפיג טעם ובפרט היכא שידע מאתמול שיהיה צריך לו למחר כרכום לקדרתו שאסור לו לכתוש בלי שינוי ויש להחמיר ולחוש לסברא זו:(8) Car s'il avait broyé le sel, etc. – certains décisionnaires ont écrit qu'il en est de même pour les sortes d'épices qui ne perdent pas leur saveur, comme le karkom, qu'on appelle safran, dont on sait qu'il ne perd pas sa saveur, et surtout lorsqu'il savait dès la veille qu'il aurait besoin le lendemain de safran pour sa marmite : il lui est interdit de le piler sans changement. Et il faut être rigoureux et tenir compte de ce raisonnement.
séif katan 8
- {ט} משום דהוי כעובדין דחול - טפי ויש שכתבו משום דהוי עי"ז טוחן גמור דאסור ביו"ט לכו"ע וכדלעיל בסימן תצ"ה ואפילו רוצה לעשות שינוי כגון לטחון חדא חדא וכה"ג נמי אסור בריחיים. וה"ה לטחון קאוו"י בריחיים שלהן נמי אסור אלא יכתוש במכתשת ועיין בה"ל:(9) Parce que c'est comme une activité de semaine – davantage (qu'avec le mortier). Et certains ont écrit que c'est parce que, de ce fait, il est comme quelqu'un qui moud véritablement, ce qui est interdit le Yom Tov selon tous les avis, comme il a été dit plus haut, siman 495. Et même s'il veut faire un changement, par exemple moudre les grains un par un ou de manière semblable, c'est également interdit avec un moulin. Et de même, moudre du café dans son moulin spécifique est également interdit ; mais il le pilera dans un mortier. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 9
- {י} אלא דך אותם וכו' - מיהו צריך ליזהר שלא ידוך אותם אלא מה שצריך ליום זה ואפילו להכין ליו"ט שני נמי אסור:(10) Mais il les pile, etc. – toutefois, il faut faire attention à ne piler que ce dont il a besoin pour ce jour-là ; et même pour préparer en vue du second jour de Yom Tov, c'est également interdit.
séif katan 10
- {יא} ומיהו נוהגין וכו' - הטעם משום דיש פוסקין המחמירין ואומרים דגם בתבלין המפיגין טעם אין מותר לדוכן ביו"ט כדרכן אא"כ לא ידע מאתמול שיצטרך להם ביו"ט וחוששין אנו לדבריהם לכתחלה מיהו גם הם לא אמרו אלא בתבלין אבל בשום ובצל ושחליים לכו"ע אין לו לדוכם מעיו"ט אפילו ידע שיצטרך להם למחר שמפיגין טעמם לגמרי ומתקלקלים ויש שכתבו דלפי המנהג אין חילוק בין ידע מאתמול ללא ידע ובכל גווני אין נוהגים לדוך ביו"ט אא"כ ע"י איזה שינוי שמתוך כך יהיו העם זכורים שאסור לדוך רק מה שצריך לאותו היום:(11) Toutefois, on a l'usage, etc. – la raison en est qu'il y a des décisionnaires rigoureux qui disent que même pour les épices qui perdent leur saveur, il n'est permis de les piler le Yom Tov de la manière habituelle que s'il ne savait pas dès la veille qu'il en aurait besoin le Yom Tov ; et nous tenons compte de leurs paroles lekhat'hila (a priori). Toutefois, eux aussi ne l'ont dit que pour les épices ; mais pour l'ail, l'oignon et le cresson, selon tous les avis, il ne doit pas les piler dès la veille du Yom Tov, même s'il savait qu'il en aurait besoin le lendemain, car ils perdent complètement leur saveur et se gâtent. Et certains ont écrit que selon l'usage, il n'y a pas de distinction entre le cas où il savait dès la veille et celui où il ne savait pas : dans tous les cas, on n'a pas l'usage de piler le Yom Tov, sauf au moyen d'un certain changement, grâce auquel les gens se souviendront qu'il est interdit de piler plus que ce dont on a besoin pour ce jour-là.
séif katan 11
- {יב} ומדוך אצל מדוכה - מדוך היינו הבוכנא שמכין בו בתוך המדוכה:(12) Et le pilon près du mortier – le madokh (pilon), c'est le manche avec lequel on frappe à l'intérieur du mortier.
séif katan 12
- {יג} אפילו דרך ר"ה - ולא חיישינן דלמא מימלך ולא ידוך ונמצא שהוציא שלא לצורך וכדלעיל סימן תצ"ח ס"ב עי"ש:(13) Même par le domaine public – et on ne craint pas qu'il change peut-être d'avis et ne pile pas, et se trouve ainsi avoir transporté sans nécessité, comme il a été dit plus haut, siman 498, séif 2 ; vois là-bas.
séif katan 13
- {יד} אין כותשין הריפות וכו' - שזהו כמו טחינה גמורה שאסור ביו"ט וכמו פלפלין בריחיים שלהם. ואם כיתש משמע בגמרא שאסור לאכול מזה:(14) On ne pile pas les grains concassés, etc. – car c'est comme une véritable mouture, qui est interdite le Yom Tov, comme le poivre dans son moulin. Et s'il a pilé, il ressort de la Guemara qu'il est interdit d'en manger.
séif katan 14
- {טו} שזה השינוי שלה - דבחול אין דרך לכתוש בקטנה מפני שאין נכתש דק היטב:(15) Car c'est là son changement – car en semaine on n'a pas l'habitude de piler dans un petit mortier, parce que le grain n'y est pas pilé suffisamment fin.
séif katan 15
- {טז} ובארץ ישראל וכו' - כמה פירושים יש בזה יש מפרשים דאסרו בא"י משום דהיו רגילים להחזיק עבדים ומזלזלי בזה שעושין כדרכן בחול ואומרים בקטנה עשינו לפיכך אסרו חכמים לגמרי וא"כ לדינא בזמנינו תלוי בזה היכי שמחזיקים עבדים כנענים אסור בכל גווני ויש שכתבו דבא"י היו החטים משובחים שאין מתקלקלים ולא נשתנה מראיתם אם יכתשם מעיו"ט ולפיכך לא התירו להם חכמים לכתוש ביו"ט וא"כ ה"ה בכל מקום ומקום שהחטים טובים ואינם נפגמים אם יהיו נידוכים מלפני יו"ט אסור ויש שכתבו דבבבל היו רגילים לאכול תדיר דייסא ומתוך שהיה צרכיהן מרובה לזה לא כתשו במכתשות קטנות וכשכותש ביו"ט בקטנה הוי שינוי משא"כ בא"י שלא היו רגילין הרבה בזה גם בימות החול מצוי שכותשים במכתשת קטנה וליכא שום שינוי ביו"ט ולהכי אסור וה"ה בזמנינו תלוי ג"כ בזה אם אין דרך לכתוש בקטנה בחול שרי ויש להחמיר ככל הפירושים:(16) Et en Erets Israël, etc. – il y a à ce sujet plusieurs explications. Certains expliquent qu'on l'a interdit en Erets Israël parce qu'on avait l'habitude d'y avoir des esclaves, et ceux-ci étaient négligents en la matière : ils faisaient le travail à leur manière habituelle de semaine, et disaient : « Nous l'avons fait dans le petit mortier » ; c'est pourquoi les Sages l'ont interdit totalement. Et s'il en est ainsi, en pratique de nos jours, cela dépend de cela : là où l'on a des esclaves cananéens, c'est interdit dans tous les cas. Et certains ont écrit qu'en Erets Israël le blé était d'excellente qualité, ne se gâtait pas et ne changeait pas d'aspect si on le pilait dès la veille du Yom Tov ; c'est pourquoi les Sages ne leur ont pas permis de piler le Yom Tov. Et s'il en est ainsi, il en est de même en tout lieu où le blé est bon et ne s'abîme pas s'il est pilé avant le Yom Tov : c'est interdit. Et certains ont écrit qu'à Babel on avait l'habitude de manger constamment de la bouillie (daïssa), et comme leurs besoins étaient grands pour cela, ils ne pilaient pas dans de petits mortiers ; aussi, lorsqu'on pile le Yom Tov dans un petit, c'est un changement. Ce qui n'est pas le cas en Erets Israël, où l'on n'en avait pas beaucoup l'habitude : même les jours de semaine, il est courant de piler dans un petit mortier, et il n'y a aucun changement le Yom Tov ; c'est pourquoi c'est interdit. Et de même de nos jours, cela dépend également de cela : s'il n'est pas d'usage de piler dans un petit mortier en semaine, c'est permis. Et il faut être rigoureux selon toutes les explications.
séif katan 16
- {יז} וכיון שאין וכו' - עיין בה"ל:(17) Et puisqu'il n'y a pas, etc. – voir le Biour Halakha.
séif katan 17
- {יח} ומותר לגרור וכו' - ולא דמי לפלפלין וחרדל בריחיים דבריחיים הוי עובדא דחול טפי:(18) Et il est permis de râper, etc. – et ce n'est pas comparable au poivre et à la moutarde dans un moulin, car avec un moulin c'est davantage une activité de semaine.
séif katan 18
- {יט} מיהו צריך שינוי - דע"פ רוב אין מפיג טעם ומיהו אם מפיג טעם מותר אפילו בלי שינוי מן הדין אלא דליש נוהגין דלעיל בכל גווני משני. ותמכא שקורין חריי"ן אע"ג שכמה פעמים טוחנין התמכא בשיעור מרובה לב' או לג' ימים אעפ"כ יש לצדד ולומר דלא גזרו חכמים בזה לאסור אפילו בטוחן ליומו דלא גזרו אלא בריחיים שהוא מעשה חול גמור וכדרך כל טחינה. ומיהו עכ"פ יש לשנות קצת. וכשטוחן התמכא שלא ע"ג קערה אלא על המפה או על השולחן מקרי שינוי. מותר לחתוך ביו"ט ירקות דק דק בלי שינוי אכן כל אלה אינו מותר רק בכדי שיעור שצריך לאותו היום:(19) Toutefois, il faut un changement – car le plus souvent cela ne perd pas sa saveur. Toutefois, si cela perd sa saveur, c'est permis même sans changement selon la stricte loi ; mais pour ceux qui ont l'usage mentionné plus haut, on change dans tous les cas. Et le raifort (temakha), qu'on appelle khrein : bien que l'on moule plusieurs fois le raifort en grande quantité pour deux ou trois jours, on peut néanmoins pencher vers l'avis et dire que les Sages n'ont pas décrété d'interdiction dans ce cas, même pour celui qui moud pour son jour, car ils n'ont décrété que pour le moulin, qui est une activité de semaine complète, à la manière de toute mouture. Toutefois, en tout cas, il faut changer un peu. Et lorsqu'il râpe le raifort non pas au-dessus d'un plat, mais sur la nappe ou sur la table, cela s'appelle un changement. Il est permis de couper le Yom Tov des légumes très finement sans changement. Cependant, tout cela n'est permis que dans la quantité nécessaire pour ce jour-là.
séif katan 19
- {כ} וה"ה מצות בלא שינוי - ר"ל דה"ה מצות דמותר לכתוש בכלי המיוחד כמו שנהגו ולטחון אותם על מורג אכן בזה קיל יותר דמותר אפילו בלא שינוי כלל משום דאין טחינה אחר טחינה. ולאחר הטחינה נכון ליזהר שלא יברור פרורי מצות שלא נכתשו עדיין היטב מתוך הקמח אף ביד דהוי כמו פסולת מתוך אוכל דאסור גם ביו"ט לחד מאן דאמר וכמו שיתבאר לקמן סימן תק"ו ס"ב בהג"ה [מ"א בשם מהרי"ל] ואם ירצה ליקחם יקחם עם מעט קמח דליכא חששא דברירה וכמו שנתבאר בהלכות שבת סימן שי"ט ועיין בה"ל:(20) Et de même les matsot, sans changement – c'est-à-dire qu'il en est de même pour les matsot : il est permis de les piler dans l'ustensile réservé à cela, comme on en a l'usage, et de les moudre sur une râpe ; et dans ce cas c'est plus léger, car c'est permis même sans aucun changement, parce qu'il n'y a pas de mouture après mouture. Et après la mouture, il convient de faire attention à ne pas trier, même à la main, les miettes de matsot qui n'ont pas encore été bien pilées, de la farine, car c'est comme trier le rebut de la nourriture, ce qui est interdit même le Yom Tov selon un avis, comme il sera expliqué plus loin, siman 506, séif 2, dans la glose du Rema [le Maguen Avraham au nom du Maharil]. Et s'il veut les prendre, qu'il les prenne avec un peu de farine, car il n'y a alors pas de crainte de tri, comme il a été expliqué dans les lois de Chabbat, siman 319. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 20
- {כא} למדוד תבלין וכו' - אע"ג דקמח אסור למדוד וכדלקמן ר"ס תק"ו הכא שיקדיח תבשילו התירו וכדמסיים:(21) Mesurer des épices, etc. – bien qu'il soit interdit de mesurer de la farine, comme il est dit plus loin, au début du siman 506, ici, pour qu'il ne gâte pas son plat, ils l'ont permis, comme le texte conclut.
séif katan 21
- {כב} בשביל שלא יקדיח - דיפסיד כשיתן תבלין יותר מדאי ואם דרכו גם בחול ליקח בלי מדידה אלא באומד הדעת אסור לו למדוד ביו"ט:(22) Pour qu'il ne gâte pas – car il le gâcherait en mettant trop d'épices. Et si son habitude, même en semaine, est d'en prendre sans mesurer mais à l'estime, il lui est interdit de mesurer le Yom Tov.
séif katan 22