Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 502 →- {א} אין מוציאין וכו' - מפני שבכל אלו הוא מוליד אש ביו"ט והואיל ואפשר להמציא אש מעיו"ט שיהיה מוכן לו ביו"ט לא הותר להוליד ביו"ט דלא עדיף משארי מכשירין שאפשר לעשותן מבע"י דאסור:(1) On ne fait pas jaillir, etc. – car dans tous ces cas, il fait naître un feu le jour de fête ; et puisqu'il est possible de se procurer du feu la veille de Yom Tov, pour qu'il soit prêt le jour de fête, on n'a pas permis d'en faire naître le jour de fête, car ce n'est pas mieux que les autres préparations (makhchirin) qu'on peut faire pendant qu'il fait jour, qui sont interdites.
séif katan 1
- {ב} לא מן העצים וכו' - כגון שחוככין זו בזו או מכין זו בזו עד שתצא האש:(2) Ni du bois, etc. – par exemple lorsqu'on les frotte l'un contre l'autre ou qu'on les frappe l'un contre l'autre jusqu'à ce que le feu jaillisse.
séif katan 2
- {ג} ולא מן העפר - קרקע קשה כשחופרין אותה מוציאה האור וכן כה"ג כשיחכך רגבי אדמה אלו זו בזו יוציאו אור:(3) Ni de la terre – un sol dur, lorsqu'on le creuse, fait jaillir le feu ; et de même, lorsqu'on frotte des mottes de terre l'une contre l'autre, elles font jaillir du feu.
séif katan 3
- {ד} ולא מן המים - היינו שנותנין מים בכלי זכוכית לבנה ונותנין בחמה וכשהשמש חם מאד מקרבין אליו נעורת פשתן והיא בוערת. ובדיעבד אם עבר והוציא מותר להשתמש בהם ועיין בתשובת כתב סופר סימן ס"ז שאוסר להדליק צינדהאלץ (שקורין שוועבעלעך) ע"י שיתחוב אותו באפר כירה חם שאין בו אש רק חום אש דהלא ממציא דבר חדש וכן לחכך הצינדהאלץ בברזל חם מלובן כמו בתנור ברזל כתב ג"כ דלא נראה להתיר אבל אם יש שם גחלת בוערת מותר ליגע בה הצינדהאלץ שתדליק אף שאין בהגחלת שלהבת קשורה וגם מגחלים עוממות מצדד שם דשרי:(4) Ni de l'eau – c'est-à-dire qu'on met de l'eau dans un récipient de verre blanc et qu'on l'expose au soleil, et lorsque le soleil est très chaud, on en approche de l'étoupe de lin, et elle brûle. Et bediavad (a posteriori), s'il a transgressé et a fait jaillir le feu, il est permis de s'en servir. Et voir la responsa Ktav Sofer, siman 67, qui interdit d'allumer des allumettes (tsindhölts, qu'on appelle schwebelech) en les plongeant dans la cendre chaude du foyer, où il n'y a pas de feu mais seulement la chaleur du feu, car on produit ainsi une chose nouvelle ; et de même, frotter l'allumette contre un fer chauffé à blanc, comme sur un poêle en fer, il a écrit aussi qu'il ne lui paraît pas possible de le permettre. Mais s'il y a là une braise ardente, il est permis d'y toucher l'allumette pour qu'elle s'allume, même si la braise n'a pas de flamme attachée ; et même avec des braises qui s'éteignent, il penche là-bas à permettre.
séif katan 4
- {ה} ואין עושין פחמין - הטעם דהוא כלי לצורפי זהב וגם דהוא מכבה:(5) Et on ne fabrique pas de charbons de bois – la raison : c'est un matériau pour les orfèvres, et aussi c'est éteindre.
séif katan 5
- {ו} ואין נופחין במפוח - משום שדומה למלאכת אומן ואין בכלל זה מה שנופפין על האש בבגד או בכלי העשוי לכך מנוצות דאין זה דומה כלל למפוח [ח"א]:(6) Et on ne souffle pas avec un soufflet – car cela ressemble au travail d'un artisan. Et cela n'inclut pas le fait d'éventer le feu avec un vêtement ou avec un ustensile en plumes fait pour cela, car cela ne ressemble pas du tout à un soufflet ['Hayé Adam].
séif katan 6
- {ז} במפוח של בע"ב וכו' - אבל במפוח גדול של אומנין אפילו ע"י שינוי אסור:(7) Avec le soufflet des particuliers, etc. – mais avec le grand soufflet des artisans, c'est interdit même avec une modification.
séif katan 7
- {ח} לכסות האש - דהיינו שמכסהו בלילה כדי שיהא האש שמור לו למחר:(8) Couvrir le feu – c'est-à-dire qu'il le couvre la nuit afin que le feu lui soit conservé pour le lendemain.
séif katan 8
- {ט} בעפר מוכן - לאפוקי אם הוסק בו ביום והוא צונן דהוא מוקצה:(9) Avec de la terre préparée – pour exclure le cas où l'on y a fait du feu le jour même et qu'elle est froide, car elle est mouktsé.
séif katan 9
- {י} אם אינו מכבהו - ר"ל באופן שלא יהיה פסיק רישא דאז אסור ואף דכונתו בהכיבוי לצורך או"נ למחר וכיבוי לצורך או"נ ממש אין לאסור דהא צולין בשר ע"ג גחלים שאני התם דהכיבוי בשעת תיקון האוכל משא"כ הכא דהוא הרבה מקודם ויש מאחרונים שמקילין בכל גווני כיון שעכ"פ אינו מכוין לכבות רק שימצא עי"ז אש למחר לצורך אותו היום:(10) S'il ne l'éteint pas – c'est-à-dire de manière que ce ne soit pas un pessik reicha (conséquence inévitable), car alors c'est interdit. Et bien que son intention, en éteignant, soit pour les besoins de la nourriture (okhel néfech) du lendemain, et qu'on n'interdise pas d'éteindre pour les besoins réels de la nourriture, puisqu'on rôtit de la viande sur des braises, là c'est différent, car l'extinction a lieu au moment de la préparation de l'aliment, ce qui n'est pas le cas ici, où c'est bien avant. Et certains A'haronim sont indulgents dans tous les cas, puisqu'en tout cas il n'a pas l'intention d'éteindre, mais seulement de trouver ainsi du feu le lendemain, pour les besoins de ce jour-là.
séif katan 10
- {יא} לצורך יו"ט שני - כגון ביו"ט ראשון בשחרית מכסה שיהא מוכן לערב בלילה אסור משום דאין להטריח מיו"ט א' לחבירו:(11) Pour les besoins du second jour de Yom Tov – par exemple, le premier jour de Yom Tov au matin, il couvre (le feu) pour qu'il soit prêt le soir, la nuit : c'est interdit, car on ne doit pas se donner de la peine d'un jour de fête pour l'autre.
séif katan 11
- {יב} אינו מניח זה על זה וכו' - היינו כשעושה שתי שורות משני הצדדים ומניח עצים עליהם מלמעלה דאז נראה כאהל אבל שורה אחת להניח זה על זה מותר:(12) Ne pose pas l'une sur l'autre, etc. – c'est-à-dire lorsqu'il fait deux rangées des deux côtés et pose des bûches sur elles par-dessus, car alors cela ressemble à une tente (ohel) ; mais pour une seule rangée, poser les bûches l'une sur l'autre est permis.
séif katan 12
- {יג} מפני שנראה כבונה - דוקא אם מסדר גם השורות שמן הצדדין ביו"ט אבל אם היו מסודרים מבע"י מותר להניח עצים עליהם מלמעלה:(13) Car cela ressemble à construire – uniquement s'il arrange aussi les rangées des côtés le jour de fête ; mais si elles ont été arrangées pendant qu'il faisait jour, il est permis de poser des bûches sur elles par-dessus.
séif katan 13
- {יד} ע"ג האבנים - היינו כשסדרן היום אבל אם היו מונחים שם מאתמול מותר להניח הקדרה עליהם וכנ"ל:(14) Sur les pierres – c'est-à-dire lorsqu'il les a arrangées le jour même ; mais si elles étaient posées là depuis la veille, il est permis de poser la marmite sur elles, comme dit plus haut.
séif katan 14
- {טו} שורה ע"ג שורה - ומדברי האחרונים משמע דלפי מה שכתב הרמ"א לקמיה דאינו אסור אלא כשצריך לאויר שתחתיו ה"נ גבי ביצים אין לאסור אלא כשמניח אחת ע"ג שתים ויש אויר כדי להניח אש ביניהם לצלותן כולן יחד:(15) Rangée sur rangée – et des propos des A'haronim il ressort que, selon ce qu'écrit le Rema ensuite, à savoir que ce n'est interdit que lorsqu'on a besoin de l'espace en dessous, de même pour les œufs, il ne faut interdire que lorsqu'il en pose un sur deux et qu'il y a un espace permettant de placer du feu entre eux pour les rôtir tous ensemble.
séif katan 15
- {טז} שיש לו דפנות וכו' - דאל"ה אין שם אהל ע"ז בלא מחיצות:(16) Qui a des parois, etc. – car sinon, sans cloisons, on ne lui donne pas le nom de « tente ».
séif katan 16
- {יז} המגיעות לארץ - וכשמגיע פחות משלשה טפחים סמוך לארץ דעת הב"י דכלבוד דמי וכן מסיק המ"א להחמיר בזה:(17) Descendant jusqu'au sol – et lorsqu'elles descendent à moins de trois téfa'him (palmes) du sol, l'avis du Beit Yossef est que c'est comme lavoud (considéré comme joint au sol), et le Maguen Avraham conclut aussi d'être rigoureux en cela.
séif katan 17
- {יח} וי"א דאפילו מגיע לארץ וכו' - עיין לעיל בסימן שט"ו ס"ג וס"ז ובמ"ב שם:(18) Et certains disent que même si elle descend jusqu'au sol, etc. – voir plus haut, siman 315, séifim 3 et 7, et la Michna Beroura là-bas.
séif katan 18
- {יט} אגודה וכו' כל עץ שלא אחזה וכו' - אבל אם אחזה בו האש אסור לסלקו דבזה ממעט האש של אגודה כולה כיון שאגודין יחד אבל אם אין אגודין יחד אפילו אותן שאחזה בהן האש מותר לסלקן ודעת הרמ"א שלא לחלק בין אגודין לשאינן אגודין דכל שהם במדוכה אחת אם יקח עץ אחת הדולק מהן יש בו משום כיבוי שעי"ז שמפריד אותו מן המדורה יוכל להתמעט אורו אבל אין זה פסיק רישא ולכן תלוי בכונתו דאם שומטו כך כדי שיכבה אסור ואם מכוין כדי להניחו בצד אחר או במדורה אחרת שרי:(19) Un fagot, etc. : toute bûche que le feu n'a pas atteinte, etc. – mais si le feu l'a atteinte, il est interdit de la retirer, car ainsi il diminue le feu de tout le fagot, puisqu'elles sont liées ensemble ; mais si elles ne sont pas liées ensemble, même celles que le feu a atteintes, il est permis de les retirer. Et l'avis du Rema est de ne pas distinguer entre liées et non liées : tant qu'elles sont dans un même feu, s'il en prend une bûche allumée, il y a là un interdit d'éteindre, car en la séparant du feu, sa lumière peut diminuer ; mais ce n'est pas un pessik reicha (conséquence inévitable), et c'est pourquoi cela dépend de son intention : s'il la retire afin qu'elle s'éteigne, c'est interdit ; et s'il a l'intention de la poser d'un autre côté ou dans un autre feu, c'est permis.
séif katan 19
- {כ} ולהניחו בצד אחר - וה"ה אם שומטו ולוקחו משם כדי להאיר לפניו גם כן שרי דהא אינו מכוין לכיבוי ויש מחמירין בזה ונכון להחמיר. וצריך להזהיר ב"ב כשמבשלין דגים שלאחר גמר הבישול לא יקחו האודים אלא יניחם לשרוף [ח"א]:(20) Et de la poser de l'autre côté – et de même s'il la retire et l'emporte de là pour s'éclairer devant lui, c'est aussi permis, puisqu'il n'a pas l'intention d'éteindre ; mais certains sont rigoureux en cela, et il convient d'être rigoureux. Et il faut avertir les gens de la maison, lorsqu'ils cuisent des poissons, de ne pas retirer les tisons après la fin de la cuisson, mais de les laisser brûler ['Hayé Adam].
séif katan 20
- {כא} בבקעת - דעצים להסקה הן עומדין ולא לדבר אחר ולכן אפילו בבקעת יבשה שנכונה להסקה אסור לטלטלה לצורך דבר אחר ובכלל מוקצה הוא לזה. ודעת כמה אחרונים דהמחבר אזיל לשיטתו דפסק בסימן תצ"ה ס"ד דמוקצה אסור ביו"ט אבל לדעת הפוסקים המתירין מוקצה ביו"ט מותר לסמוך בבקעת יבשה שראויה להסקה אבל בלחה כיון שאינה ראויה להסקה אסור דדינו כאבנים וכתב בבית מאיר דבשעת הדחק יש לסמוך להקל בבקעת יבשה:(21) Avec une bûche – car le bois est destiné au feu et non à un autre usage ; c'est pourquoi, même une bûche sèche, propre au feu, il est interdit de la déplacer pour un autre usage, et elle est incluse dans le mouktsé pour cela. Et l'avis de plusieurs A'haronim est que l'auteur suit sa propre méthode, puisqu'il a tranché au siman 495, séif 4, que le mouktsé est interdit le jour de fête ; mais selon l'avis des décisionnaires qui permettent le mouktsé le jour de fête, il est permis d'étayer avec une bûche sèche, propre au feu ; mais avec une bûche humide, puisqu'elle n'est pas propre au feu, c'est interdit, car sa règle est comme celle des pierres. Et le Beit Méïr a écrit qu'en cas de nécessité pressante, on peut s'appuyer sur l'avis indulgent pour une bûche sèche.
séif katan 21
- {כב} לצלות בו - היינו שתוחב בו הבשר לצליה ודוקא בעץ יבש שראויה להסקה ומטעם דאמרינן מה לי לצלות בו מה לי לצלות בגחלים אבל בעץ לח אסור לצלות בשר. ודוקא אם ראוי לצלות עליו כך בלא תיקון אבל לתקנו ביו"ט שיהא ראוי לצלות עליו אסור כדלקמן בסימן תק"ט:(22) D'y faire rôtir – c'est-à-dire qu'il y enfile la viande pour la rôtir ; et uniquement avec un bois sec, propre au feu, pour la raison que nous disons : quelle différence entre rôtir sur lui et rôtir sur des braises ? Mais avec un bois humide, il est interdit de rôtir de la viande. Et uniquement s'il est propre à y rôtir tel quel, sans préparation ; mais le préparer le jour de fête pour qu'il soit propre à y rôtir est interdit, comme il est dit plus loin au siman 509.
séif katan 22
- {כג} אע"ג שאינו ראוי וכו' - ר"ל ומטעם זה אסור להשתמש בו לשום דבר וכנ"ל מ"מ להיסק עם שאר עצים יבשים מותר. והנה אף דדין זה איירי בלחים ודינא דצליה איירי ביבשים דוקא וכנ"ל מ"מ שייך בזה כ"ש דיותר מסתבר להתיר בלח בהיסק גדול של שאר יבשים מלהתיר יבש לצלות בו:(23) Bien qu'elle ne soit pas propre, etc. – c'est-à-dire : et pour cette raison il est interdit de s'en servir pour quoi que ce soit, comme dit plus haut ; néanmoins, la brûler avec d'autres bois secs est permis. Et bien que cette règle-ci concerne les bûches humides et que la règle du rôtissage concerne uniquement les bûches sèches, comme dit plus haut, néanmoins le « à plus forte raison » s'applique ici, car il est plus raisonnable de permettre une bûche humide dans un grand feu d'autres bois secs que de permettre une bûche sèche pour y rôtir.
séif katan 23
- {כד} לדידן מותר וכו' - היינו משום דיש אוסרים לבשל בקדירה חדשה ביו"ט כמו שכתב הרמ"א משום דבבישול הראשון מתחזקת הקדירה דקודם הבישול ניכר בה פליטת המים מבחוץ ויש בזה משום תיקון מנא ודעת המחבר כרבינו ירוחם דבקדרות שלנו נגמר בישולן כבר אצל היוצר ולכן מותר לדידן לבשל בקדרה חדשה:(24) Pour nous, il est permis, etc. – c'est-à-dire : parce que certains interdisent de cuire dans une marmite neuve le jour de fête, comme l'a écrit le Rema, car lors de la première cuisson la marmite se renforce : avant la cuisson, on remarque que l'eau suinte à l'extérieur, et il y a là un interdit de « réparer un ustensile » (tikoun mana). Et l'avis de l'auteur est comme celui de Rabbénou Yero'ham : nos marmites ont déjà achevé leur cuisson chez le potier, et c'est pourquoi pour nous il est permis de cuire dans une marmite neuve.
séif katan 24
- {כה} וכן המנהג - ודעת המ"א לחלק דכלים המצופין שקורין גליזיר"ט מחזיקין מים בטוב אף קודם בישול ולכן מותר לבשל בהן ביו"ט אף בתחלה והמנהג להחמיר הוא רק בכלים שאינם גליזירט וכ"כ שארי אחרונים:(25) Et tel est l'usage – et l'avis du Maguen Avraham est de distinguer : les ustensiles vernissés, qu'on appelle glasiert, retiennent bien l'eau même avant la cuisson, et c'est pourquoi il est permis d'y cuire le jour de fête, même la première fois ; et l'usage d'être rigoureux ne concerne que les ustensiles qui ne sont pas vernissés. Et ainsi ont écrit d'autres A'haronim.
séif katan 25
- {כו} ע"י הדחק - כגון ששכח לבשל בהן קודם יו"ט ואין לו קדרה אחרת:(26) En cas de nécessité pressante – par exemple s'il a oublié d'y cuire avant Yom Tov et qu'il n'a pas d'autre marmite.
séif katan 26