Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 497 →- {א} מן הביברים - היינו בריכות של מים מוקפים מד' רוחות. ובמן הנהר לא איצטריך ליה לאשמועינן דבודאי אסור דכולהו איתנהו ביה צידה גמורה דאסור כקצירה וטחינה ושארי מלאכות וכדלעיל סימן תצ"ה ס"ב וגם מוקצה:(1) Dans les viviers – c'est-à-dire des bassins d'eau entourés des quatre côtés. Et pour la capture dans le fleuve, il n'avait pas besoin de nous l'enseigner, car c'est certainement interdit : on y trouve toutes les conditions d'une capture complète, qui est interdite comme la moisson, la mouture et les autres travaux, comme il est dit plus haut, siman 495, séif 2 ; et c'est aussi mouktsé.
séif katan 1
- {ב} אפילו במקום שאינם מחוסרים צידה - ר"ל שהיה הביבר קטן שא"צ לומר הבא מצודה ונצודנו ובחיה ועוף כה"ג חשיב אין מחוסר צידה כדלקמן בס"ז גבי דגים הואיל והם מכוסים מן העין והביבר רחב לעולם הם נשמטים לחורין ולסדקין ולכן לא חשיבי כניצודים הואיל ויש עכ"פ טורח לתפסם וכתב המ"א דאם המים צלולים ורואה הדגים מותר אם אין מחוסר צידה שהביבר קטן ויש מאחרונים שסוברין דעכ"פ מטעם מוקצה אסור לצודן:(2) Même là où ils ne requièrent pas de capture – c'est-à-dire que le vivier était petit, de sorte qu'il n'est pas nécessaire de dire « apporte un piège et capturons-le » ; et pour un animal sauvage ou un oiseau, dans un tel cas, on le considère comme ne requérant pas de capture, comme il est dit plus loin au séif 7. Pour les poissons en revanche, puisqu'ils sont cachés à la vue et que le vivier est large, ils s'esquivent toujours dans les trous et les fentes ; c'est pourquoi ils ne sont pas considérés comme capturés, puisqu'il y a en tout cas une peine à les attraper. Et le Maguen Avraham a écrit que si l'eau est limpide et qu'il voit les poissons, c'est permis s'ils ne requièrent pas de capture parce que le vivier est petit ; et certains A'haronim considèrent qu'en tout cas, à cause du mouktsé, il est interdit de les capturer.
séif katan 2
- {ג} והדגים נשמטים וכו' - ולענין אם נתנם מבע"י בתוך התיבה יבואר לקמיה בס"ה:(3) Et les poissons s'esquivent, etc. – et quant au cas où il les a mis, alors qu'il faisait encore jour, dans une caisse (immergée), cela sera expliqué plus loin, au séif 5.
séif katan 3
- {ד} דגים ועופות וכו' שהם מוקצה - מדתלה הטעם במוקצה משמע דה"ה בהמה כגון בהמה מדברית המבואר לקמן בסימן תצ"ח ס"ג או כגון אווז ותרנגולת העומדת לגדל ביצים אף דלא שייך בהן צידה כיון דהם מוקצה אסור להשקותן וליתן לפניהם מזונות שמא יבוא לאכול מהן ביו"ט אבל לקמן בסעיף ז' סתם המחבר כדעת הפוסקים דתלוי הדבר בצידה דכל שאין מחוסרין צידה מותר ליתן לפניהם מזונות וכתב הפר"ח דכן נוהגין העולם וכן הוא העיקר עי"ש:(4) Des poissons, des oiseaux, etc. qui sont mouktsé – puisqu'il a fait dépendre la raison du mouktsé, il en ressort qu'il en est de même pour une bête domestique, par exemple une bête « du désert » (qui pâture au loin), expliquée plus loin au siman 498, séif 3, ou par exemple une oie ou une poule destinée à produire des œufs : bien que la capture ne s'applique pas à elles, puisqu'elles sont mouktsé, il est interdit de leur donner à boire et de placer de la nourriture devant elles, de peur qu'on en vienne à en manger le Yom Tov. Mais plus loin, au séif 7, l'auteur a tranché sans mention d'avis contraire selon l'avis des décisionnaires pour qui la chose dépend de la capture : tout ce qui ne requiert pas de capture, il est permis de placer de la nourriture devant lui. Et le Peri 'Hadach a écrit que tel est l'usage général, et que c'est l'essentiel ; voir là-bas.
séif katan 4
- {ה} אין משקין וכו' ואין נותנין לפניהם - כתבו האחרונים דוקא לפניהם ממש אסור ליתן אבל אם נותן ברחוק קצת מהם והם באים ואוכלים לית לן בה כיון דעושה הכירא מדכר ולא אתי ליקח מהם:(5) On ne leur donne pas à boire, etc., et on ne place pas devant eux – les A'haronim ont écrit que c'est seulement juste devant eux qu'il est interdit de la mettre ; mais s'il la met un peu loin d'eux et qu'ils viennent manger, il n'y a pas de mal, puisqu'il fait ainsi une distinction, il s'en souvient et n'en viendra pas à en prendre.
séif katan 5
- {ו} שמא יבוא ליקח מהם - לאכלם ובבהמה טמאה דלא שייך זה מותר לכו"ע:(6) De peur qu'on en vienne à en prendre – pour les manger ; et pour un animal impur, auquel cela ne s'applique pas, c'est permis selon tous les avis.
séif katan 6
- {ז} ספק צידה - ואע"ג דלכמה פוסקים עיקר צידה ביו"ט אינה מן התורה וכמו שסתם ג"כ המחבר בסימן תצ"ה ס"ב מ"מ החמירו כאן אפילו בספיקא משום דהוא דבר שיש לו מתירין שהרי אפשר לו לאוכלם אחר יו"ט ובדבר שיש לו מתירין החמירו חכמים אפילו בספק דרבנן:(7) Un doute de capture – et bien que selon plusieurs décisionnaires la capture le Yom Tov ne soit pas, en son principe, interdite de la Torah, comme l'a aussi tranché l'auteur sans mention d'avis contraire au siman 495, séif 2, néanmoins on a été rigoureux ici même dans le doute, parce que c'est une chose qui a une voie de permission (davar chéyech lo matirin), puisqu'il lui est possible de les manger après le Yom Tov ; et pour une chose qui a une voie de permission, les Sages ont été rigoureux même dans un doute d'ordre rabbinique.
séif katan 7
- {ח} אסורים - ואפילו בטלטול מיהו לערב מותר באכילה ואפילו בודאי ניצוד היום ולא בעינן בכדי שעושה כיון דלא ניצוד בידי אדם רק ממילא והסכימו הפוסקים דלאו דוקא ספק צידה אלא ה"ה כל ספק מוקצה וכ"ש ספק נולד דמחמרינן בהו כשל תורה ובספק אם בא מחוץ לתחום יש דעות בפוסקים ויתבאר לקמן בסי' תצ"ח ס"ג וד':(8) Elles sont interdites – et même à la manipulation. Toutefois, le soir (après la fête), elles sont permises à la consommation, et même si elles ont été certainement capturées aujourd'hui ; et l'on n'exige pas d'attendre le temps qu'il faut pour le faire (bikhdé chéyaassou), puisqu'elles n'ont pas été capturées par des mains d'homme, mais d'elles-mêmes. Et les décisionnaires ont convenu que ce n'est pas seulement un doute de capture, mais qu'il en est de même de tout doute de mouktsé, et à plus forte raison d'un doute de nolad (chose venue à l'existence pendant la fête), pour lesquels nous sommes rigoureux comme pour un doute de la Torah. Et pour un doute sur la question de savoir si la chose est venue de hors du te'houm (limite de déplacement), il y a des opinions divergentes chez les décisionnaires, et cela sera expliqué plus loin, siman 498, séifim 3 et 4.
séif katan 8
- {ט} ואם מצא המצודות מקולקלות - כלומר שהמצודות פרוסות באורך רב וכשחיה נופלת בראשו א' מתוך שמתפרקת ומתנתקת לצאת מתקלקלות כולן וראשן השני ג"כ ניתק ממקום שנתקע וע"כ אף שבמקום זה לא ראה שום דבר ניצוד מ"מ סימן הוא שניצוד חיה או עוף בראש השני:(9) Et s'il a trouvé les pièges abîmés – c'est-à-dire que les pièges sont tendus sur une grande longueur ; et lorsqu'un animal tombe à l'une de leurs extrémités, du fait qu'il se débat et s'arrache pour sortir, ils s'abîment tous, et leur autre extrémité se détache aussi de l'endroit où elle était fichée. C'est pourquoi, bien qu'à cet endroit-ci il n'ait vu aucune prise, c'est néanmoins un signe qu'un animal ou un oiseau a été capturé à l'autre extrémité.
séif katan 9
- {י} ביו"ט שני - וביום טוב שני של ראש השנה אסור דב' ימים כיומא אריכתא הוא וכן ביו"ט שני הסמוך לשבת:(10) Le second jour de Yom Tov – mais le second jour de Yom Tov de Roch Hachana, c'est interdit, car les deux jours sont comme un long jour unique (yoma arikhta) ; et de même pour un second jour de Yom Tov attenant au Chabbat.
séif katan 10
- {יא} דהוי ס"ס - שמא אין היום יו"ט ושמא ניצוד מאתמול וכבר הוכן ולא מחמרינן משום יש לו מתירין למחר כיון דהוא ס"ס גמורה להיתרא אין כאן איסור כלל ויש חולקין בזה וסבירא להו דלדידן יו"ט שני לא מטעם ספק הוא שהרי בקיאין אנו בקביעא דירחי ויודעין אנו שהוא חול אלא שאנו מקיימין מנהג אבותינו והוי כיו"ט ודאי מדרבנן ואין כאן אלא ספק אחד ואסור וכמו בסעיף ג' ויש להחמיר כסברא זו אם לא במקום הפסד גדול:(11) Car c'est un double doute – peut-être aujourd'hui n'est-il pas Yom Tov, et peut-être la prise a-t-elle été capturée la veille et était-elle déjà préparée. Et l'on n'est pas rigoureux au titre de « chose qui a une voie de permission le lendemain », puisque c'est un double doute complet en faveur de la permission : il n'y a là aucun interdit. Et certains divergent sur ce point et considèrent que, pour nous, le second jour de Yom Tov n'est pas observé en raison d'un doute, puisque nous sommes experts dans la fixation des mois et nous savons que c'est un jour profane ; mais nous maintenons l'usage de nos pères, et c'est donc comme un Yom Tov certain d'ordre rabbinique ; il n'y a donc là qu'un seul doute, et c'est interdit, comme au séif 3. Et il faut être rigoureux selon cet avis, sauf en cas de grande perte.
séif katan 11
- {יב} בכניסה וביציאה - כדי שלא יכנסו חדשים ושלא יצאו הישנים:(12) À l'entrée et à la sortie – afin que de nouveaux poissons n'entrent pas et que les anciens ne sortent pas.
séif katan 12
- {יג} מותר ליקח וכו' - ומוקצה אין כאן דמעשה הסכירה חשוב כמו שהזמין דגים ידועים. ואם מותר לו לברור כפי מה שצריך ולהחזיר השאר למים תלוי בזה אם בשעה שסכר חשב שאפשר שיצטרך ביו"ט לכל הדגים שימצא בהאמה א"כ הרי הוכנו כל הדגים ושפיר יכול להעלות כמו שירצה ולברור הגדולים המשובחים ולהחזיר השאר למים אבל אם בשעה שסתם אמת המים היה יודע בודאי שלא יצטרך ביו"ט רק איזה דגים א"כ הרי לא הוכנו כלום וכשבורר ומניח הקטן אגלאי מלתא דהאי לא הוכן א"כ טלטלם שלא לצורך כדלקמן סעיף יו"ד ולכן לא יברור ויניח השאר אלא צריך ליקח ולאכול כל מה שיעלה בידו בין טוב ובין רע ולא יחזיר מה שלא ייטב לו:(13) Il est permis d'en prendre, etc. – et il n'y a pas ici de mouktsé, car l'acte de barrer le canal est considéré comme s'il avait désigné des poissons déterminés. Et quant à savoir s'il lui est permis de trier selon ce dont il a besoin et de remettre le reste dans l'eau, cela dépend de ceci : si, au moment où il a barré le canal, il pensait qu'il pourrait avoir besoin, le Yom Tov, de tous les poissons qu'il trouverait dans le canal, alors tous les poissons ont été préparés, et il peut bien en sortir autant qu'il voudra, trier les gros, les meilleurs, et remettre le reste dans l'eau. Mais si, au moment où il a fermé le canal d'eau, il savait avec certitude qu'il n'aurait besoin, le Yom Tov, que de quelques poissons, alors rien n'a été préparé ; et lorsqu'il trie et laisse le petit, il se révèle que celui-ci n'avait pas été préparé ; il les a donc manipulés sans nécessité, comme il est dit plus loin au séif 10. C'est pourquoi il ne triera pas en laissant le reste, mais il doit prendre et manger tout ce qui lui tombe sous la main, bon ou mauvais, et ne remettra pas ce qui ne lui plaît pas.
séif katan 13
- {יד} היא צרה - עיין בב"ח וש"א שכתבו דאם היא רחבה יותר מן ו' טפחים אסור ולענין ארכה מקילין הרבה אחרונים אפילו אם ארוכה כמה כיון שאינה רחבה בקל יש לתפוס הדגים. ואפילו באופן המותר ג"כ יש מחמירין שלא לצודן במצודה כדרך שעושין בחול אלא ביד ויש לחוש לסברא זו לכתחלה ולאו דוקא אמת המים אלא ה"ה אם הכניס דגים לתיבה מלאה נקבים והעמידה במים נמי שייכי כל הני דיני ויש מי שאומר דדוקא בביבר ובאמת המים שעכ"פ הדגים הם בקרקע מקום חיותם מה שא"כ כשהם מונחים בכלי לא שייך בהו כלל צידה ואפילו צריך להביא מצודה שרי וע"כ נראה שאין להחמיר בתיבה ליטול ביד אפילו אם רחבה התיבה יותר מן ו' טפחים הרבה. כתבו האחרונים דאם הכניס דגים מבע"י לבאר וצריך לצוד אותם ע"י כלי דוקא אסור לצודם ביו"ט ומ"מ אם הם בבור עמוק א"צ לירד למטה כדי לתופסן בידו אלא עומד למעלה ותופסן על ידי כלי:(14) Est étroit – voir le Ba'h et d'autres décisionnaires, qui ont écrit que s'il est plus large que six tefa'him (palmes), c'est interdit ; et quant à sa longueur, de nombreux A'haronim sont indulgents, même s'il est très long, puisque, n'étant pas large, il est facile d'attraper les poissons. Et même dans le cas permis, certains sont rigoureux pour ne pas les capturer avec un filet, comme on le fait en semaine, mais à la main ; et il faut tenir compte de cet avis lekhat'hila (a priori). Et il ne s'agit pas seulement d'un canal d'eau : de même, s'il a mis des poissons dans une caisse pleine de trous et l'a placée dans l'eau, toutes ces lois s'appliquent aussi. Et il y a un avis selon lequel cela ne vaut que pour un vivier et un canal d'eau, où en tout cas les poissons sont dans le sol, leur lieu de vie ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'ils sont placés dans un récipient : la capture ne s'y applique pas du tout, et même s'il faut apporter un filet, c'est permis. C'est pourquoi il semble qu'il ne faut pas être rigoureux, pour la caisse, à les prendre à la main, même si la caisse est bien plus large que six tefa'him. Les A'haronim ont écrit que s'il a mis des poissons, alors qu'il faisait encore jour, dans un puits et qu'il faut les capturer précisément au moyen d'un ustensile, il est interdit de les capturer le Yom Tov. Et néanmoins, s'ils sont dans une fosse profonde, il n'est pas obligé de descendre pour les attraper à la main, mais il se tient en haut et les attrape au moyen d'un ustensile.
séif katan 14
- {טו} שבבית וכו' - ר"ל שגדלין בבית:(15) Qui sont dans la maison, etc. – c'est-à-dire qui sont élevés dans la maison.
séif katan 15
- {טז} העומדים לאכילה - לאפוקי אם הם עומדים לביצים אסור למאן דאוסר מוקצה ביו"ט. ואם קנה עופות אלו ולא חשב כלל לאיזה דבר יעמידם מותרים דסתמייהו לאכילה קיימי:(16) Destinés à être mangés – à l'exclusion du cas où ils sont destinés aux œufs : c'est interdit selon celui qui interdit le mouktsé le Yom Tov. Et s'il a acheté ces volailles sans penser du tout à quoi il les destinerait, elles sont permises, car, sans précision, elles sont destinées à être mangées.
séif katan 16
- {יז} מותר לצודן - ואפילו מר"ה ואפילו צריך להביא מצודה דכיון דבאין לכלובן בערב וגם ניזונין תמיד בבית הרי הם כניצודים. וכ"ז אם תופסן כדי לשוחטן והתירו משום שמחת יו"ט הא לא"ה אסור לכמה פוסקים וכמו שהובא דעתם לעיל סימן שט"ז סעיף י"ב בהגה. וכתבו האחרונים עוף שקנה מחדש ועדיין לא הורגל בבית ואינו בא לכלובו בערב דבזה חייב בשבת אם צד וכדלעיל סימן שט"ז גם ביו"ט אסור לצודן אפילו הם בבית אא"כ נכנסו במקום צר. ובח"א כתב דבלילה כשהן יושבין על הקורה מותר לצודן דעיניהם מתעורות אז ואינן נשמטין מיד התופסן:(17) Il est permis de les capturer – et même s'ils sont dans le domaine public, et même s'il faut apporter un filet ; car puisqu'ils viennent à leur cage le soir et sont aussi toujours nourris à la maison, ils sont comme déjà capturés. Et tout cela, c'est s'il les attrape pour les abattre ; et on l'a permis en raison de la joie du Yom Tov ; mais sinon, c'est interdit selon plusieurs décisionnaires, comme leur avis a été rapporté plus haut, siman 316, séif 12, dans la Haga. Et les A'haronim ont écrit qu'une volaille achetée récemment, qui n'est pas encore habituée à la maison et ne vient pas à sa cage le soir – pour laquelle on est passible le Chabbat si on la capture, comme il est dit plus haut, siman 316 – il est aussi interdit de la capturer le Yom Tov, même si elle est dans la maison, à moins qu'elle ne soit entrée dans un endroit étroit. Et le 'Hayé Adam a écrit que la nuit, lorsqu'elles sont posées sur la poutre, il est permis de les capturer, car leurs yeux sont alors aveuglés et elles ne s'esquivent pas des mains de celui qui les attrape.
séif katan 17
- {יח} ואינו צריכין זימון - דמוכנים הם וכתבו הפוסקים דמ"מ ירא שמים יתן עיניו בתחלה בהעופות ויברור איזה שירצה כדי שלא יבא למחר ליטול ולהניח ואעפ"י שכולם מוכנים הם מ"מ טורח טרחא יתירה ביו"ט:(18) Et ils n'ont pas besoin de désignation – car ils sont prêts. Et les décisionnaires ont écrit que néanmoins, celui qui craint le Ciel posera d'abord son regard sur les volailles et choisira celle qu'il voudra, afin de ne pas en venir le lendemain à prendre et à reposer (à manipuler sans nécessité) ; car bien qu'elles soient toutes prêtes, il se donne néanmoins une peine superflue le Yom Tov.
séif katan 18
- {יט} שצ"ל הבא מצודה וכו' - עיין לעיל סימן שט"ז מ"ב ס"ק א' ושם נתבאר דכל שאין יכולין לתופסו בריצה אחת אלא צריך להנפש קודם שיגיענו כמי שצ"ל הבא מצודה ונצודנו דמי. ולפי המבואר עוד שם בעוף אפילו היה במקום דחוק שאפשר לתופסו בשחיה אחת מ"מ אם החלון או הגג פתוח שיכול לברוח דרך שם אסור לצודו:(19) Qu'il faut dire « apporte un piège », etc. – voir plus haut, siman 316, Michna Beroura, séif katan 1 ; et il y est expliqué que tout ce qu'on ne peut attraper d'une seule course, mais pour lequel il faut reprendre haleine avant de l'atteindre, est considéré comme ce dont on doit dire « apporte un piège et capturons-le ». Et d'après ce qui y est encore expliqué, pour un oiseau, même s'il était dans un endroit resserré où l'on peut l'attraper d'un seul élan, néanmoins, si la fenêtre ou le toit est ouvert, de sorte qu'il peut s'échapper par là, il est interdit de le capturer.
séif katan 19
- {כ} מותר לצודן וכו' - היינו אם הזמינם דלית בהו משום מוקצה הא לא"ה אסור לתופסן שהרי אסורים גם בטלטול:(20) Il est permis de les capturer, etc. – c'est-à-dire s'il les a désignés, de sorte qu'il n'y a pas à leur sujet d'interdit de mouktsé ; mais sinon, il est interdit de les attraper, puisqu'ils sont interdits même à la manipulation.
séif katan 20
- {כא} בפרדס - גדור שהוא מקום המשתמר שאין הולד יכול לצאת משם וקל לצודו:(21) Dans un verger – clôturé, qui est un endroit gardé dont le petit ne peut pas sortir, et il est facile de le capturer.
séif katan 21
- {כב} מותרים בלא זימון - דמסתמא דעתיה עלייהו לכל שעה שיצטרך:(22) Ils sont permis sans désignation – car vraisemblablement son esprit est tourné vers eux à tout moment où il en aura besoin.
séif katan 22
- {כג} בתוך ע' - וד' טפחים וכדלעיל בסי' שנ"ח:(23) À moins de soixante-dix coudées – et quatre tefa'him (et deux tiers de coudée), comme il est dit plus haut, au siman 358.
séif katan 23
- {כד} דדעתיה עלייהו - דכיון שהמקום קרוב ורואה אותם תמיד לא אסח דעתיה מינייהו אפילו בסתמא אבל אם אינו סמוך אי זמין אין אי לא זמין לא:(24) Car son esprit est tourné vers eux – car puisque l'endroit est proche et qu'il les voit constamment, il n'en détourne pas son esprit, même sans précision. Mais si le verger n'est pas proche : s'il les a désignés, oui (ils sont permis) ; s'il ne les a pas désignés, non.
séif katan 24
- {כה} כיון שמחוסרת צידה - ומיירי שהפרדס גדול שצ"ל הבא מצודה ונצודנו ואפילו תהא ניצודה מאליה ביו"ט ג"כ אסור משום מוקצה כיון שהזמנתו מבעוד יום לא חלתה:(25) Puisqu'elle requiert une capture – et il s'agit du cas où le verger est grand, de sorte qu'il faut dire « apporte un piège et capturons-la ». Et même si elle se trouvait capturée d'elle-même le Yom Tov, ce serait aussi interdit à cause du mouktsé, puisque sa désignation, faite alors qu'il faisait encore jour, n'a pas pris effet.
séif katan 25
- {כו} יוני שובך וכו' - ר"ל יוני מדבריות שקננו בשובך שבחצירו או שקננו בעליתו:(26) Les pigeons de colombier, etc. – c'est-à-dire des pigeons sauvages qui ont niché dans le colombier de sa cour ou qui ont niché dans son grenier.
séif katan 26
- {כז} וצפרים וכו' - מיירי גם כן כנ"ל שאינם מורגלים אצלו אלא פורחים כל היום בשדות ולערב באים שם ללון:(27) Et les oiseaux, etc. – il s'agit aussi, comme ci-dessus, d'oiseaux qui ne sont pas habitués à lui, mais qui volent toute la journée dans les champs et viennent le soir y passer la nuit.
séif katan 27
- {כח} אסור לצודן - אפילו בכלובן כיון שיכולין לצאת משם ובשבת חייב חטאת ולא דמי ליונים שבבית שניזונים בבית. ובאין תדיר לאכול וכניצודין דמי וגם עי"ז בני תרבות הם ואינן בורחין ונשמטין כ"כ כשרוצים לאחוז אותם משא"כ ביונים אלו שניזונין מעלמא ואין מניחים עצמן ליתפס ביד:(28) Il est interdit de les capturer – même dans leur cage, puisqu'ils peuvent en sortir ; et le Chabbat, on est passible d'un sacrifice expiatoire ('hatat). Et ce n'est pas comparable aux pigeons qui sont dans la maison, qui sont nourris à la maison et viennent constamment manger, et sont comme capturés ; et de plus, de ce fait, ils sont domestiqués et ne fuient ni ne s'esquivent tant que cela lorsqu'on veut les saisir ; ce qui n'est pas le cas de ces pigeons-ci, qui se nourrissent au dehors et ne se laissent pas attraper à la main.
séif katan 28
- {כט} שאינם מפריחין - אלא מדדין וה"ה אפילו יכולין לפרוח מעט כל שבקל לתופסו עד שא"צ לומר הבא מצודה שרי:(29) Qui ne volent pas encore – mais sautillent. Et il en est de même même s'ils peuvent voler un peu : tant qu'il est facile de l'attraper, au point qu'il n'est pas nécessaire de dire « apporte un piège », c'est permis.
séif katan 29
- {ל} אבל זימון צריכים - ולא דמי לעפרים בס"ז שאפילו הזמנה א"צ שאני עוף שיכול לדדות ולהתרחק מחוץ לקן ולהכי כל שלא הזמינם אסור. ודע דאפילו מאן דמתיר מוקצה ביו"ט מודה הכא דאסור בלי הזמנה:(30) Mais ils ont besoin de désignation – et ce n'est pas comparable aux faons du séif 8, qui n'ont même pas besoin de désignation : c'est différent pour un oiseau, qui peut sautiller et s'éloigner hors du nid ; c'est pourquoi, tant qu'il ne les a pas désignés, c'est interdit. Et sache que même celui qui permet le mouktsé le Yom Tov admet ici que c'est interdit sans désignation.
séif katan 30
- {לא} וא"צ לנענעם - לאפוקי מדעת ב"ש דלא הוי זימון אא"כ עביד מעשה דהיינו שינענע הקן וכ"ש אם יאחוז היונים שבורר בידים ולא קי"ל כן רק אפילו בעומד מרחוק ובראית עינו בורר איזה מהם סגי ומ"מ צריך שיסמן בדעתו או יטבע עיניו בטביעת עין גמור שלא יחליף למחר באחרת:(31) Et il n'est pas nécessaire de les remuer – à l'exclusion de l'avis de Beit Chamaï, selon lequel il n'y a de désignation que s'il accomplit un acte, à savoir remuer le nid, et à plus forte raison s'il saisit de ses mains les pigeons qu'il choisit. Mais nous ne retenons pas ainsi : même s'il se tient de loin et choisit du regard lesquels d'entre eux il prendra, cela suffit. Et néanmoins, il faut qu'il les marque dans son esprit ou qu'il les fixe dans son regard par une reconnaissance visuelle complète, afin de ne pas les échanger le lendemain contre un autre.
séif katan 31
- {לב} לא סגי - משום דלא פירש בהדיא איזה מהן יקח ולא אמרינן האי דלוקח למחר הוברר דאליו כוון בהזמנתו דחששו חכמים שמא כשיבוא ליקח אחד מהם ימשמשנו וימצאנו כחוש ויניחו ויקח אחר שמן ממנו ונמצא אותו קמא טלטל שלא לצורך ומוקצה הוא שהרי לא הזמין אלא אותו שיקח לבסוף ומשום זה אפילו אם ירצה אח"כ ליקח מן הבא בידו ג"כ אסור אמנם אם מזמין עוף פלוני בפירוש אפילו לא משמשו ולא מחזי כלל לא חיישינן שמא כשיקחנו למחר ימצאנו כחוש ויניחנו שכיון שבעיו"ט אפשר היה לו למשמשו היטב אם שמן הוא ולא עשה כן מסתמא נתרצה איך שיהיה:(32) Cela ne suffit pas – parce qu'il n'a pas précisé explicitement lequel d'entre eux il prendrait. Et l'on ne dit pas que celui qu'il prend le lendemain, il est clarifié rétroactivement que c'est à lui qu'il pensait dans sa désignation ; car les Sages ont craint que, lorsqu'il viendra en prendre un, il ne le tâte, le trouve maigre, le laisse et en prenne un autre plus gras que lui ; il se trouverait alors qu'il a manipulé le premier sans nécessité, et il est mouktsé, puisqu'il n'a désigné que celui qu'il prendrait finalement. Et à cause de cela, même s'il veut ensuite prendre celui qui lui est venu en main, c'est aussi interdit. Cependant, s'il désigne explicitement tel oiseau, même s'il ne l'a pas tâté et ne l'a pas du tout examiné, nous ne craignons pas que, lorsqu'il le prendra le lendemain, il le trouve maigre et le laisse ; car puisque, la veille du Yom Tov, il lui était possible de bien le tâter pour voir s'il est gras, et qu'il ne l'a pas fait, vraisemblablement il l'a accepté tel qu'il serait.
séif katan 32
- {לג} אם זימן כל השובך - וה"ה לזימן זוג וא"צ אלא לאחד מהם:(33) S'il a désigné tout le colombier – et il en est de même s'il a désigné un couple alors qu'il n'a besoin que d'un seul d'entre eux.
séif katan 33
- {לד} אינו מועיל - דאדרבה כיון שהזמין יותר ממה שצריך מסתמא דעתו היה לברור למחר את השמן ביותר ואיכא חשש דטלטול מוקצה וכנ"ל:(34) Cela n'est d'aucune utilité – car au contraire, puisqu'il a désigné plus que ce dont il a besoin, vraisemblablement son intention était de choisir le lendemain le plus gras ; il y a donc à craindre la manipulation de mouktsé, comme ci-dessus.
séif katan 34
- {לה} נוטל מה שצריך - ומותר לו אפילו לטלטל ולהניח שכולם מזומנים הם:(35) Il prend ce dont il a besoin – et il lui est même permis de manipuler et de reposer, car ils sont tous désignés.
séif katan 35
- {לו} זימן שנים וכו' - וא"כ איכא עכ"פ חד דאתי מעלמא שאינו מזומן ולא מיבטל דבע"ח חשיבי ולא בטלי גם הוא דבר שיש לו מתירין וכתבו האחרונים דכל זה בהניחן קשורים או מותרין ומצא גם השלישי קשור או מותר הא אם הניחן קשורין ומצאן כמו שהניחן רק מצא אצלן שלישי אינו מקושר אין לאסור השנים ואמרינן בודאי הן הם שהכינן וזה שאינו מקושר הוא דאתי מעלמא. עוד כתבו דאין האחד אוסר כולם רק באם היו כולם לפנינו הא אם נאכל אחד מהם או נפל לים שכבר אינו בעולם מותרים השאר דאמרינן איסורא נפל או נאכל וע"פ האופנים המבוארים ביו"ד סימן ק"י סעיף ז' ח' וע"ש בהג"ה:(36) S'il en a désigné deux, etc. – et il y en a donc en tout cas un venu d'ailleurs, qui n'est pas désigné ; et il n'est pas annulé (dans la majorité), car les êtres vivants sont importants et ne s'annulent pas ; de plus, c'est une chose qui a une voie de permission. Et les A'haronim ont écrit que tout cela s'applique lorsqu'il les a laissés attachés ou détachés et qu'il a trouvé aussi le troisième attaché ou détaché de la même manière ; mais s'il les a laissés attachés et les a trouvés tels qu'il les avait laissés, et a seulement trouvé auprès d'eux un troisième non attaché, il ne faut pas interdire les deux, et nous disons : ce sont certainement eux qu'il a préparés, et celui qui n'est pas attaché est venu d'ailleurs. Ils ont encore écrit que l'un (non désigné) n'interdit tous les autres que s'ils sont tous devant nous ; mais si l'un d'eux a été mangé ou est tombé dans la mer, de sorte qu'il n'existe plus, les autres sont permis, car nous disons que c'est l'interdit qui est tombé ou qui a été mangé ; et cela selon les modalités expliquées dans le Yoré Déa, siman 110, séifim 7 et 8 ; et voir là-bas dans la Haga.
séif katan 36
- {לז} בקנים המובדלים וכו' - כדרך כל שובכין עשויין עליות עליות הרבה וכל עליה יש בה מחיצות הרבה אבל זימן שחורים ולבנים בקן אחד ומצאן שלא במקומן מותרין דהני ודאי איתהפוכי איתהפך:(37) Dans des nids séparés, etc. – selon la manière de tous les colombiers, qui sont faits de nombreux étages, et chaque étage comporte de nombreuses cloisons. Mais s'il a désigné des noirs et des blancs dans un même nid et les a trouvés hors de leur place, ils sont permis, car ceux-ci se sont certainement simplement intervertis.
séif katan 37
- {לח} ומצא שחורים במקום וכו' - ובמשכח להו בדוכתייהו שהניחם אע"פ שיש עוד הרבה לבנים בשובך או שחורים שלא הזמין לא חיישינן שמא איתהפוכי איתהפך:(38) Et il a trouvé des noirs à la place, etc. – et s'il les trouve à l'endroit où il les a laissés, bien qu'il y ait encore dans le colombier beaucoup de blancs ou de noirs qu'il n'a pas désignés, nous ne craignons pas qu'ils se soient intervertis.
séif katan 38
- {לט} אסורין - דבזימן שנים ומצא וכו' בודאי עכ"פ חד אתי מעלמא ובזימן שחורים וכו' ג"כ חיישינן דהני שהזמין פרחו והני אחריני נינהו דאתו מעלמא ומיירי דאיכא שובכים בתוך חמשים אמה או שהיונים יכולים לפרוח קצת דאל"ה מוטב לנו לומר דאיתהפוכי איתהפך משנאמר דמעלמא אתי וכמו שכתב המחבר בסי"ד:(39) Ils sont interdits – car lorsqu'il en a désigné deux et en a trouvé, etc., certainement au moins un est venu d'ailleurs ; et lorsqu'il a désigné des noirs, etc., nous craignons aussi que ceux qu'il a désignés se soient envolés et que ceux-ci soient d'autres, venus d'ailleurs. Et il s'agit du cas où il y a des colombiers à moins de cinquante coudées, ou bien où les pigeons peuvent voler un peu ; car sinon, il vaut mieux pour nous dire qu'ils se sont intervertis plutôt que de dire qu'ils sont venus d'ailleurs, comme l'a écrit l'auteur au séif 14.
séif katan 39
- {מ} זימן ג' ומצא שנים וכו' - דלא מחזקינן ריעותא ואמרינן דהשנים הן הם שהכינן רק אחת אזלא לעלמא:(40) S'il en a désigné trois et en a trouvé deux, etc. – car nous ne présumons pas un défaut (lo ma'hazkinan reïouta), et nous disons que les deux sont ceux-là mêmes qu'il a préparés, et qu'un seul s'en est allé ailleurs.
séif katan 40
- {מא} מנתחי מהדדי - שדרך בע"ח להתפרק ולהנתק מקשירתם ואמרינן שהשלישי נתפרק מהם ואזל לעלמא וה"ה אם מצא גם השנים שמותרים מקשירתם דשרי ג"כ מטעם זה והנה הרב ט"ז חולק אדין זה ולדבריו כל שלא מצא כפי שהניחן אמרינן הני שהזמין אזלו לעלמא והנהו אחריני נינהו [מיהו בהזמין שנים ומצא שנים גם הוא מודה דאפילו הניחם מקושרין ומצאן מותרין לא מחזקינן ריעותא ואמרינן דניתקו קשירתם] אבל כמה אחרונים מסכימים לדברי הג"ה בכל גווני:(41) Ils se sont détachés les uns des autres – car il est habituel que les êtres vivants se débattent et s'arrachent à leurs liens ; et nous disons que le troisième s'est détaché d'eux et s'en est allé ailleurs. Et il en est de même s'il a trouvé aussi les deux détachés de leurs liens : c'est également permis pour cette raison. Mais voici que le Rav Taz diverge sur cette loi ; selon ses paroles, tant qu'il ne les a pas trouvés tels qu'il les avait laissés, nous disons que ceux qu'il a désignés s'en sont allés ailleurs et que ceux-ci sont d'autres. [Toutefois, s'il en a désigné deux et en a trouvé deux, lui aussi admet que, même s'il les avait laissés attachés et les a trouvés détachés, nous ne présumons pas un défaut et nous disons que leurs liens se sont défaits.] Mais plusieurs A'haronim s'accordent avec les paroles de la Haga dans tous les cas.
séif katan 41
- {מב} ומצא לפני הקן - פי' דרך כל השובכין להיות מעט מדף העליה בולט מחוץ המחיצה החיצונה של קן וקן ושם היונים יוצאין לשאוף אויר ונוחין שם וחוזרין לקן ואע"ג דאשכחינהו לפני הקן שרגילין לצאת בו מכיון דלא אשכחינהו בדוכתייהו חיישינן דלמא הני דאזמין אזלו והני מעלמא אתו מהשובכין שסביבות שובך זה:(42) Et les a trouvés devant le nid – explication : il est habituel dans tous les colombiers qu'un peu de la planche de l'étage dépasse à l'extérieur de la cloison extérieure de chaque nid ; les pigeons y sortent pour prendre l'air, s'y reposent et retournent au nid. Et bien que nous les ayons trouvés devant le nid, d'où ils ont l'habitude de sortir, puisque nous ne les avons pas trouvés à leur place, nous craignons que ceux qu'il a désignés soient partis et que ceux-ci soient venus d'ailleurs, des colombiers qui entourent ce colombier-ci.
séif katan 42
- {מג} סביבותיהם - היינו בתוך חמשים אמה שדרכם לדדות עד שיעור זה וכדלקמיה:(43) Autour d'eux – c'est-à-dire à moins de cinquante coudées, car ils ont l'habitude de sautiller jusqu'à cette mesure, comme il est dit ci-après.
séif katan 43
- {מד} מותרים - דודאי אלו הן שהזמין בתוך הקן ובאו לפניה:(44) Ils sont permis – car ce sont certainement ceux qu'il a désignés à l'intérieur du nid, et ils sont venus devant celui-ci.
séif katan 44
- {מה} אבל אם הם מפריחים וכו' - ומיירי בהם מפריחים קצת דאם יכולין לפרוח כראוי אין בהם דין זימון כלל שהרי אסורים בצידה וכדלעיל בס"ט ואפ"ה חיישינן שיפרחו אפילו לחוץ מחמישים אמה:(45) Mais s'ils volent, etc. – et il s'agit du cas où ils volent un peu ; car s'ils peuvent voler convenablement, la loi de la désignation ne s'applique pas du tout à eux, puisqu'ils sont interdits à la capture, comme il est dit plus haut au séif 9. Et malgré cela (bien qu'ils volent peu), nous craignons qu'ils volent même au-delà de cinquante coudées.
séif katan 45
- {מו} ואפילו יש וכו' - ר"ל ובמדדין גופא ויש קן סביבותם בתוך נ' אמה אין לאסור אלא בשהשובך אחר עומד ביושר נגד שובך זה:(46) Et même s'il y a, etc. – c'est-à-dire que pour ceux qui sautillent eux-mêmes, s'il y a un nid autour d'eux à moins de cinquante coudées, il ne faut interdire que si l'autre colombier se trouve en ligne droite face à ce colombier-ci.
séif katan 46
- {מז} כיון שאין צריכים צידה - שהרי קטנים הם שאינם פורחין וכדלעיל בס"ט:(47) Puisqu'ils n'ont pas besoin de capture – car ils sont petits et ne volent pas, comme il est dit plus haut au séif 9.
séif katan 47
- {מח} מותרים - אף למי שהביאם דשל ישראל בכה"ג אין איסורם רק משום שלא הזמינם ואקצי דעתיה מהם עיו"ט והכא שהם של נכרי הנכרי לא אקצי דעתיה מהם וממילא מוכנים הם לכל ואם הביאם הנכרי מחוץ לתחום אסורין למי שהביא ומותרין לאחר וכדלקמן סימן תקט"ו ס"ה:(48) Ils sont permis – même à celui pour qui on les a apportés ; car pour ceux d'un Juif, dans un tel cas, leur interdit ne vient que de ce qu'il ne les a pas désignés et en a détourné son esprit la veille du Yom Tov ; mais ici, puisqu'ils appartiennent à un non-Juif, le non-Juif n'en a pas détourné son esprit, et ils sont donc d'eux-mêmes prêts pour tous. Et si le non-Juif les a apportés de hors du te'houm, ils sont interdits à celui pour qui on les a apportés et permis à un autre, comme il est dit plus loin, siman 515, séif 5.
séif katan 48
- {מט} עד שיפשיט - ולהפשיט עכ"פ מותר קודם שבדקה שאין חוששין שמא תטרף שרוב בהמות כשרות הן:(49) Avant de l'avoir dépouillée – et de dépouiller, en tout cas, c'est permis avant de l'avoir examinée, car on ne craint pas qu'elle se révèle terefa, puisque la majorité des bêtes sont cachères.
séif katan 49
- {נ} לא יהא רשאי להפשיטה - שהרי היא מלאכה שלא לצורך אכילה [וכן עוף שנטרפה בשחיטה אסור למרוט הנוצות] ואפילו להפשיט בדרך שאינו אסור אלא משום שבות גם כן אסור ולא שרינן ליה משום טעמא דלמא מימנע ולא שחיט ויתבטל משמחת יו"ט וכמו ההיא דתצ"ט ס"ג שהרי אפשר ליה להפשיט קודם בדיקה:(50) Il ne serait pas autorisé à la dépouiller – car c'est un travail qui n'est pas fait pour la nourriture. [Et de même, une volaille devenue terefa lors de l'abattage, il est interdit d'en arracher les plumes.] Et même la dépouiller d'une manière qui n'est interdite qu'au titre de chevout est aussi interdit ; et on ne le lui permet pas pour la raison que, peut-être, il s'abstiendrait d'abattre et se priverait de la joie du Yom Tov, comme dans ce cas du siman 499, séif 3 ; car il lui est possible de dépouiller la bête avant l'examen.
séif katan 50
- {נא} אסור לטלטלה - ואפילו עומדת בחמה ותסרח אסור להניחה במקום צל ולא התירו זה משום שמא מימנע ולא שחיט כיון שיוכל לשחטה במקום צל או להעמידה שם עכ"פ קודם הבדיקה ויש שכתבו דלהכי לא חששו לשמא מימנע ולא שחיט דמשום שמא ימצא טריפה לא מימנע דלא שכיחא טריפות ומשום זה יש שכתבו דהאידנא דמחמרינן בטריפות הריאה בכמה חומרות שכיחי טריפות ושפיר איכא למיחש שמא ימנע ולא שחיט כשלא נתיר לו עכ"פ להצניע הטריפה במקום מוצנע שלא יתקלקל וע"כ יש להתיר בזה"ז להצניע רק באווזין ותרנגולין דליכא בהו טריפות הריאה מוקמינן אדינא ואסורים בטלטול. וכל זה הוא לשיטת המחבר דמוקצה אסור ביו"ט וכדלעיל בסימן תצ"ה אבל לי"א שהביא הרמ"א שם דמוקצה שרי גם בעניננו שרי כן כתבו כמה פוסקים ויש מהן שסוברין דבהמה שנטרפה הוי נולד דמעיקרא הויא חזיא לאכילת אדם והשתא עומדת היא לאכילת כלבים וא"כ גם לי"א אסור שהרי כתב שם בהג"ה דמחמירין בנולד:(51) Il est interdit de la manipuler – et même si elle se trouve au soleil et va pourrir, il est interdit de la mettre à l'ombre ; et on ne l'a pas permis de crainte qu'il s'abstienne d'abattre, puisqu'il peut l'abattre à l'ombre ou l'y placer, en tout cas avant l'examen. Et certains ont écrit que si l'on n'a pas craint ici qu'il s'abstienne d'abattre, c'est parce qu'il ne s'abstiendra pas d'abattre de peur qu'elle se révèle terefa, puisque les terefot ne sont pas fréquentes. Et à cause de cela, certains ont écrit qu'aujourd'hui, où nous sommes rigoureux pour les terefot du poumon par plusieurs rigueurs, les terefot sont fréquentes, et il y a bien lieu de craindre qu'il s'abstienne d'abattre si on ne lui permet pas, au moins, de ranger la bête terefa dans un endroit abrité afin qu'elle ne se gâte pas. C'est pourquoi il y a lieu de permettre, de nos jours, de la ranger ; mais pour les oies et les poules, chez qui il n'y a pas de terefot du poumon, nous maintenons la loi, et elles sont interdites à la manipulation. Et tout cela est selon l'opinion de l'auteur, pour qui le mouktsé est interdit le Yom Tov, comme il est dit plus haut au siman 495 ; mais selon les « certains disent » rapportés là-bas par le Rema, pour qui le mouktsé est permis, dans notre cas aussi c'est permis : c'est ce qu'ont écrit plusieurs décisionnaires. Et certains d'entre eux considèrent qu'une bête devenue terefa est un nolad, car au départ elle était propre à la consommation humaine, et maintenant elle est destinée à la nourriture des chiens ; et dès lors, même selon les « certains disent », c'est interdit, puisqu'il (le Rema) a écrit là-bas dans la Haga qu'on est rigoureux pour le nolad.
séif katan 51
- {נב} אבל מותר וכו' - וכתבו האחרונים דה"ה בבהמה כשרה מקום שאין מנקר לנקר האחוריים מותר למוכרו לנכרי בדרך המבואר כאן וכ"ז אם חושש שמא יסרח ויתקלקל עד אחר יו"ט אבל אם אפשר לו לשמרו לא שרינן מכירה ביו"ט בין בטריפה ובין באחוריים ואפילו בחושש שיסריח לא שרינן אלא א"כ שחטה ביו"ט או בעיו"ט סמוך לערב שלא היה לו שהות למכור קודם יו"ט הא אם היה לו שהות אסור בכל גווני:(52) Mais il est permis, etc. – et les A'haronim ont écrit qu'il en est de même pour une bête cachère, dans un lieu où il n'y a personne qui sache faire le nikour (retrait des nerfs et graisses interdits) de l'arrière-train : il est permis de le vendre à un non-Juif de la manière expliquée ici. Et tout cela, s'il craint qu'il ne pourrisse et ne se gâte d'ici à la fin du Yom Tov ; mais s'il lui est possible de le conserver, on ne permet pas la vente le Yom Tov, ni pour une terefa ni pour l'arrière-train. Et même lorsqu'il craint que cela pourrisse, on ne le permet que s'il a abattu la bête le Yom Tov, ou la veille du Yom Tov à l'approche du soir, de sorte qu'il n'a pas eu le temps de vendre avant le Yom Tov ; mais s'il en a eu le temps, c'est interdit dans tous les cas.
séif katan 52