Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 472 →- (א) כדי לאכול מיד - לאו דוקא והכונה כדי שיהיה אפשר לו להתחיל הסדר תיכף משתחשך ולא ישתהה:(1) Afin de manger aussitôt – ce n'est pas précis (pas à prendre à la lettre), et le sens est : afin qu'il lui soit possible de commencer le Séder immédiatement dès qu'il fait nuit, et qu'il ne tarde pas.
séif katan 1
- (ב) בבית המדרש - ר"ל שעוסק בלמודו וה"ה לענין תפלה צריך לזרז עצמו לקרות ק"ש ולהתפלל ולילך תיכף לביתו:(2) À la maison d'étude – c'est-à-dire qu'il est occupé à son étude. Et de même, pour la prière, il doit se dépêcher de lire le Chema et de prier, et de rentrer aussitôt chez lui.
séif katan 2
- (ג) שמצוה למהר ולאכול וכו' - ר"ל לזרז לעשות הסדר כדי שלא יישנו התינוקות כשידעו שלא ישתהה הרבה עד האכילה וממילא ישאלו מה נשתנה וישיב להם ויקיים מה שכתוב והגדת לבנך ביום ההוא:(3) Car c'est une mitsva de se hâter de manger, etc. – c'est-à-dire de se dépêcher de faire le Séder, afin que les enfants ne s'endorment pas, lorsqu'ils sauront qu'il ne tardera pas beaucoup jusqu'au repas ; et ainsi ils demanderont « Ma nichtana » (« Qu'est-ce qui distingue… »), il leur répondra, et il accomplira ce qui est écrit : « Tu raconteras à ton fils en ce jour-là » (Exode 13, 8).
séif katan 3
- (ד) אבל לא יאמר קידוש - ר"ל דלא תימא כיון שמצוה למהר יתחיל הקידוש וההגדה מבעוד יום כמו שמצינו בשבת ויו"ט שיכול להוסיף מחול על הקודש ולקדש ולאכול מבעוד יום וכנ"ל בסימן רס"ז קמ"ל דלגבי פסח אינו כן לפי שאכילת מצה הוקשה לפסח שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ופסח אינו נאכל אלא בלילה והקידוש צריך להיות בשעה הראויה למצה ועוד דכוס של קידוש הוא אחד מארבע כוסות וכולהו בתר הגדה ומצה ומרור גרירי:(4) Mais il ne dira pas le Kiddouch – c'est-à-dire : ne dis pas que, puisque c'est une mitsva de se hâter, il commencera le Kiddouch et la Haggada pendant qu'il fait encore jour, comme nous le trouvons pour Chabbat et Yom Tov, où l'on peut ajouter du profane au sacré, faire le Kiddouch et manger pendant qu'il fait encore jour, comme il a été dit plus haut, au siman 267 ; il nous enseigne que pour Pessa'h il n'en est pas ainsi, parce que la consommation de la matsa a été rapprochée (hékech) du sacrifice de Pessa'h, comme il est dit : « Avec des matsot et des herbes amères ils le mangeront » (Nombres 9, 11), et le sacrifice de Pessa'h ne se mange que la nuit ; et le Kiddouch doit avoir lieu au moment qui convient pour la matsa. De plus, la coupe du Kiddouch est l'une des quatre coupes, et toutes sont entraînées à la suite de la Haggada, de la matsa et du maror (et doivent donc avoir lieu la nuit).
séif katan 4
- (ה) עד שתחשך - ר"ל לאחר צאת הכוכבים ולא בין השמשות:(5) Avant qu'il fasse nuit – c'est-à-dire après la sortie des étoiles, et non pendant le crépuscule (bein hachmachot).
séif katan 5
- (ו) בכלים נאים וכו' - ואע"ג דבכל השנה טוב למעט בזה משום זכר לחורבן בליל פסח מצוה להרבות שזהו בכלל דרך חירות ואמרו על מהרי"ל שכשהיו בידו משכנות של נכרים כלים נאים לא היה משתמש בהם בשום פעם רק בפסח היה מנהגו להשים אותם על שולחן מיוחד לשמוח בראייתם:(6) Avec de beaux ustensiles, etc. – et bien que toute l'année il soit bien de restreindre cela, en souvenir de la destruction du Temple, la nuit de Pessa'h c'est une mitsva d'en ajouter, car cela fait partie de la manière des hommes libres. Et l'on a dit du Maharil que, lorsqu'il avait entre les mains de beaux objets reçus en gage de non-Juifs, il ne s'en servait jamais, sauf à Pessa'h, où son usage était de les placer sur une table spéciale, pour se réjouir en les voyant.
séif katan 6
- (ז) שישב בהסיבה - ר"ל ראשו מוטה לצד שמאל על המטה או על הספסל וכרים תחת ראשו אצל השולחן:(7) Pour s'asseoir accoudé – c'est-à-dire la tête inclinée sur le côté gauche, sur le lit ou sur le banc, avec des coussins sous la tête, près de la table.
séif katan 7
- (ח) יסב על הספסל - כצ"ל. ולצד שמאלו ואם אין לו ספסל והוא יושב על הקרקע (וכמו בארצות המזרח) גם כן צריך להסב על צד שמאל [פמ"ג] עוד כתבו הפוסקים דאם סומך עצמו על ברכי חבירו גם זה מיקרי הסיבה ע"פ הדחק אבל לא על ברכי עצמו דמיחזי כדואג:(8) Il s'accoudera sur le banc – c'est ainsi qu'il faut lire (yassev et non yechev), et sur son côté gauche. Et s'il n'a pas de banc et qu'il est assis par terre (comme dans les pays d'Orient), il doit aussi s'accouder sur le côté gauche [Peri Megadim]. Les décisionnaires ont encore écrit que s'il s'appuie sur les genoux de son prochain, cela aussi est appelé accoudement, en cas de nécessité ; mais pas sur ses propres genoux, car il aurait l'air d'un homme soucieux.
séif katan 8
- (ט) לא יטה וכו' - דזה לא מיקרי דרך חירות:(9) Il ne s'inclinera pas, etc. – car cela n'est pas appelé une manière d'hommes libres.
séif katan 9
- (י) ולא על ימינו - דלא שמה הסיבה כיון שצריך לאכול בימינו ועוד טעם אחר יש דשמא יקדים קנה לוושט דוושט הוא בצד ימין וכשהוא מטה ראשו כלפי ימין נפתח הכובע שע"פ הקנה מאליו ויכנס שם המאכל ויבא לידי סכנה:(10) Ni sur sa droite – car ce n'est pas ce qu'on appelle un accoudement, puisqu'il doit manger de sa main droite. Et il y a encore une autre raison : de peur que la trachée ne précède l'œsophage ; car l'œsophage est du côté droit, et lorsqu'il incline la tête vers la droite, le couvercle (l'épiglotte) qui est sur l'ouverture de la trachée s'ouvre de lui-même, la nourriture y entre, et il en viendrait à un danger.
séif katan 10
- (יא) ואין חילוק וכו' - ר"ל דגם איטר צריך להסב על שמאל כל אדם ואע"ג דהוא אוכל תמיד בשמאלו וא"כ לטעם א' היה צריך להסב על ימינו מ"מ אין לחלק מפני טעם ב' שמא יקדים קנה לוושט והאי טעמא עדיפא לן משום דהוי סכנתא וחמירא סכנתא מאיסורא ויאכל אותו הפעם בימין כל אדם. ובדיעבד אם היסב על צד ימין יצא דימין שלו הרי הוא כשמאל כל אדם:(11) Et il n'y a pas de différence, etc. – c'est-à-dire que le gaucher aussi doit s'accouder sur la gauche de tout le monde ; et bien qu'il mange toujours de sa main gauche, et qu'ainsi, selon la première raison, il devrait s'accouder sur sa droite, on ne fait néanmoins pas de différence, à cause de la seconde raison : de peur que la trachée ne précède l'œsophage. Et cette raison est prioritaire pour nous, parce qu'il s'agit d'un danger, et le danger est plus grave que l'interdit ; et cette fois-là, il mangera de la droite de tout le monde. Et bediavad (a posteriori), s'il s'est accoudé sur le côté droit, il s'est acquitté, car sa droite à lui est comme la gauche de tout le monde.
séif katan 11
- (יב) אינה צריכה הסיבה - דסתם אשה אין דרכה להסב בשום פעם:(12) N'a pas besoin de s'accouder – car une femme ordinaire n'a jamais l'habitude de s'accouder.
séif katan 12
- (יג) דבזמן הזה אין להסב - טעמו כיון דאין רגילות בארצנו בשאר ימות השנה להסב אלא יושב כדרכו. אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו או תוך שלשים על שאר קרובים כגון שלא נהג שבעה לפני הרגל אף שהוא חייב בהסיבה מ"מ הנכון שלא יסב על מטה כבודה וכלולה אלא יסב בשינוי קצת דהיינו על מטה וכר אחד תחת מראשותיו או על ברכי חבירו. וקיטל נהגו שלא ללבוש ומ"מ הלובש אין מוחין בידו:(13) Qu'à notre époque on n'a pas à s'accouder – sa raison : puisqu'on n'a pas l'habitude dans notre pays, les autres jours de l'année, de s'accouder, mais on s'assied normalement. Mais celui qui est dans les douze mois de deuil pour son père ou sa mère, ou dans les trente jours pour les autres proches, par exemple s'il n'a pas observé les sept jours de deuil (chiv'a) avant la fête, bien qu'il soit obligé de s'accouder, il est néanmoins correct qu'il ne s'accoude pas sur une couche d'honneur parée ; il s'accoudera plutôt avec un léger changement, c'est-à-dire sur une couche avec un seul coussin sous sa tête, ou sur les genoux de son prochain. Et le kittel (vêtement blanc), on a l'usage que l'endeuillé ne le revête pas ; toutefois, s'il le revêt, on ne l'en empêche pas.
séif katan 13
- (יד) צריך הסיבה אפילו וכו' - דאף דהבן חייב בכבודו ובמוראו וכ"ש אם הוא רבו מ"מ צריך הסיבה דמסתמא אב מחיל לבניה:(14) Doit s'accouder, même, etc. – car bien que le fils soit obligé de l'honorer et de le craindre, et à plus forte raison s'il est son maître, il doit néanmoins s'accouder, car on présume qu'un père renonce à son honneur envers ses enfants.
séif katan 14
- (טו) אינו צריך הסיבה - משום דברישא אמר צריך נקט הכא אינו צריך אבל באמת איסורא נמי איכא להסב בפניו דמורא רבו כמורא שמים:(15) N'a pas besoin de s'accouder – parce qu'au début (du séif) il a dit « doit », il a employé ici « n'a pas besoin » ; mais en vérité il y a même un interdit de s'accouder devant lui, car la crainte de son maître est comme la crainte du Ciel.
séif katan 15
- (טז) אלא א"כ וכו' - ואז מחויב להסב:(16) À moins que, etc. – et alors il est obligé de s'accouder.
séif katan 16
- (יז) יתן לו רבו רשות - היינו שירשהו בפירוש [ח"י] ואז מהני אפילו ברבו מובהק:(17) Que son maître ne lui en donne la permission – c'est-à-dire qu'il le lui permette explicitement ['Hok Yaakov] ; et alors cela est efficace même pour son maître principal.
séif katan 17
- (יח) על שלחן בפני עצמו וכו' - אע"פ שהוא בפני רבו וטעמו כיון דהוא בשולחן בפ"ע אין הסיבה שלו זלזול לכבוד הרב ופר"ח חולק בזה ולדידיה כל שרואהו רבו אינו יכול להסב משום מוראו ופמ"ג כתב שבאופן זה טוב שיטול ממנו רשות:(18) À une table à part, etc. – bien qu'il soit devant son maître ; et sa raison : puisqu'il est à une table à part, son accoudement n'est pas un manque de respect envers l'honneur du maître. Et le Peri 'Hadach est en désaccord sur ce point ; selon lui, dès que son maître le voit, il ne peut pas s'accouder, à cause de la crainte qu'il lui doit. Et le Peri Megadim a écrit que dans ce cas, il est bien qu'il lui en demande la permission.
séif katan 18
- (יט) צריך הסיבה - ואפילו בפני אדונו דאע"פ שהוא תמיד משועבד להתעסק בצרכי הבית מ"מ מחויב הוא להראות חירות בליל פסח ולאכול עכ"פ כזית מצה וכזית אפיקומן וד' כוסות בהסיבה. וה"ה פועל שיש לו תלמיד ללמדו אומנות חייב התלמיד בהסיבה וכן עבדים עברים חייבים בהסיבה עכ"פ בכזית ראשון כשמש ולענין עבד כנעני עיין באחרונים:(19) Doit s'accouder – et même devant son maître (patron) ; car bien qu'il soit toujours astreint à s'occuper des besoins de la maison, il est néanmoins obligé de manifester la liberté la nuit de Pessa'h, et de manger au moins un kezayit de matsa, un kezayit d'afikomane et de boire les quatre coupes en s'accoudant. Et de même, un artisan qui a un apprenti à qui il enseigne le métier : l'apprenti est obligé de s'accouder. Et de même, des esclaves hébreux sont obligés de s'accouder, au moins pour le premier kezayit, comme le serviteur. Et pour l'esclave cananéen, vois les A'haronim.
séif katan 19
- (כ) ונ"ל אם לא שתה וכו' - ר"ל דבין כוסות הראשונות דמותר לשתות כמה דבעי כדמוכח לקמן סימן (ת"פ) [תע"ג] [דבהו לא אמרינן שנראה כמוסיף על הכוסות] צריך לחזור ולשתות אם לא עשה הסיבה דלו יהא אלא שתיית רשות נמי שרי משא"כ אם שכח להסב בכוסות אחרונות אין לחזור ולשתות שהרי שתיית רשות אסור שם מפני שנראה כמוסיף על הכוסות וא"כ כיון דלהראבי"ה אין צריך להסב ממילא הוא שתיית רשות דאסור בין כוסות אחרונות:(20) Et il me semble que s'il n'a pas bu, etc. – c'est-à-dire qu'entre les premières coupes, où il est permis de boire autant qu'il veut, comme cela ressort plus loin, siman 473 [car pour celles-là nous ne disons pas qu'il a l'air d'ajouter aux coupes], il doit boire de nouveau s'il ne s'est pas accoudé, car même si ce n'était qu'une boisson facultative, ce serait aussi permis ; ce qui n'est pas le cas s'il a oublié de s'accouder aux dernières coupes : il ne doit pas boire de nouveau, car là une boisson facultative est interdite, parce qu'il a l'air d'ajouter aux coupes ; et ainsi, puisque selon le Raavia il n'est pas besoin de s'accouder, ce serait de toute façon une boisson facultative, qui est interdite entre les dernières coupes.
séif katan 20
- (כא) בלי ברכה - כתב מג"א דכל זה לעיקר הדין דרשות בידו לשתות כמה כוסות אבל למנהגנו שאין שותין שום כוס אפילו בין כוסות ראשונות וכדמבואר בסימן תע"ג ס"ג הוי ליה כנמלך ואם שותה צריך לברך. והוסיף עוד דלפי זה אפילו בין ראשון לשני אין כדאי שיחזור וישתה דכיון שמברך עליו נראה כמוסיף עוד כוס על הכוסות [וכדמבואר בטור סימן תע"ג בשם אבי העזרי] ולכן לא יחזור וישתה ויסמוך על דעת אבי העזרי כמו בכוסות אחרונות ומיהו אם שכח ולא היסב בכוס שני יחזור וישתה בהסיבה בלי ברכה דלא הוי כנמלך שהרי גם בתוך הסעודה אם רוצה לשתות אין צריך לברך וסומך על ברכת כוס שני. ונכון שקודם שמברך על כוס ראשון יהיה בדעתו לחזור ולשתות בין הכוסות הראשונות ואז אפילו יטעה וישתה כוס ראשון בלי הסיבה יוכל לשתות כוס אחר בהסיבה ובלי ברכה ולא יהא נראה כמוסיף:(21) Sans bénédiction – le Maguen Avraham a écrit que tout cela est selon la stricte loi, où il a le droit de boire plusieurs coupes ; mais selon notre usage, où l'on ne boit aucune coupe, même entre les premières coupes, comme cela est expliqué au siman 473, séif 3, c'est comme s'il avait changé d'avis (nimlakh), et s'il boit, il doit réciter une bénédiction. Et il a encore ajouté que, selon cela, même entre la première et la deuxième coupe, il ne convient pas qu'il boive de nouveau, car puisqu'il récite une bénédiction dessus, il a l'air d'ajouter encore une coupe aux coupes [comme cela est expliqué dans le Tour, siman 473, au nom de l'Avi HaEzri] ; c'est pourquoi il ne boira pas de nouveau, et il s'appuiera sur l'avis de l'Avi HaEzri (le Raavia), comme pour les dernières coupes. Cependant, s'il a oublié et ne s'est pas accoudé pour la deuxième coupe, il boira de nouveau en s'accoudant, sans bénédiction, car ce n'est pas comme s'il avait changé d'avis, puisque même au cours du repas, s'il veut boire, il n'a pas besoin de réciter de bénédiction et s'appuie sur la bénédiction de la deuxième coupe. Et il convient qu'avant de réciter la bénédiction sur la première coupe, il ait à l'esprit de boire encore entre les premières coupes ; et alors, même s'il se trompe et boit la première coupe sans s'accouder, il pourra boire une autre coupe en s'accoudant et sans bénédiction, et il n'aura pas l'air d'ajouter aux coupes.
séif katan 21
- (כב) וכן באכילת מצה - היינו שיחזור ויאכל הכזית מצה ובלא ברכה מיהו באפיקומן אם שכח לאכלו בהסיבה לא יחזור ויאכלנו דהא אסור לאכול שני פעמים אפיקומן:(22) Et de même pour la consommation de la matsa – c'est-à-dire qu'il mangera de nouveau le kezayit de matsa, sans bénédiction. Cependant, pour l'afikomane, s'il a oublié de le manger en s'accoudant, il ne le mangera pas de nouveau, car il est interdit de manger l'afikomane deux fois.
séif katan 22
- (כג) כל הסעודה - באכילתו ובשתייתו ובדיעבד יצא בשעת אכילת כזית מצה וד' כוסות ולגבי שמש כיון שהוא טרוד דיינינן ליה כדיעבד לגבי כל אדם:(23) Tout le repas – en mangeant et en buvant ; et bediavad, il s'est acquitté s'il s'est accoudé au moment de manger le kezayit de matsa et de boire les quatre coupes. Et pour le serviteur, puisqu'il est occupé, nous le jugeons comme le cas bediavad de tout un chacun.
séif katan 23
- (כד) על הסדר - פירוש שיאמר ההגדה בינתים:(24) Dans l'ordre – explication : qu'il dise la Haggada entre elles.
séif katan 24
- (כה) זה אחר זה - וכ"ש אם שפכן כולן בכוס אחד ושתאן לא יצא ובפמ"ג מצדד שאפילו הפסיק בינתים ואמר הגדה נמי לא יצא דארבע כוסות בעינן:(25) L'une après l'autre – et à plus forte raison, s'il les a toutes versées dans une seule coupe et les a bues, il ne s'est pas acquitté. Et le Peri Megadim penche à dire que même s'il s'est interrompu entre-temps et a dit la Haggada, il ne s'est pas non plus acquitté, car il nous faut quatre coupes.
séif katan 25
- (כו) לא יצא - וצריך לחזור ולשתות עוד שלש כוסות על הסדר ונראה דצריך לברך עתה על כל כוס וכוס ולא הוי כמוסיף על הכוסות כיון דלא יצא בראשונה. [וכ"מ בפמ"ג] ופשוט דלאו דוקא אם שתאן כולן שלא על הסדר דה"ה אם שתה כוס רביעית תיכף אחר שלישית גם כן לא יצא דהא כולהו כסדר בעינן:(26) Il ne s'est pas acquitté – et il doit boire encore trois coupes, dans l'ordre. Et il semble qu'il doive alors réciter une bénédiction sur chacune des coupes, et ce n'est pas comme ajouter aux coupes, puisqu'il ne s'est pas acquitté la première fois [et c'est ce qui ressort aussi du Peri Megadim]. Et il est évident que cela ne vaut pas seulement s'il les a toutes bues hors de l'ordre ; de même, s'il a bu la quatrième coupe aussitôt après la troisième, il ne s'est pas non plus acquitté, car il nous les faut toutes dans l'ordre.
séif katan 26
- (כז) רביעית - ושעורו עיין לעיל בסימן רע"א ס"ק ס"ח במ"ב שם:(27) Un revi'it – et pour sa mesure, vois plus haut, au siman 271, séif katan 68, dans la Michna Beroura là-bas.
séif katan 27
- (כח) לאחר שימזגנו - היינו דלא בעינן רביעית יין חי אלא רביעית ביחד עם המים שמזוג בו. ובזמניהם שהיו היינות חזקים מאד היו מוזגין על חד תלת ובזמנינו שהיינות חלושים עיין לעיל בסימן ער"ב ס"ק ט"ז במ"ב:(28) Après qu'il l'a coupé d'eau – c'est-à-dire qu'il ne nous faut pas un revi'it de vin pur, mais un revi'it en tout, avec l'eau dont il est coupé. Et à leur époque, où les vins étaient très forts, on les coupait à raison d'une part de vin pour trois d'eau ; et à notre époque, où les vins sont faibles, vois plus haut, au siman 272, séif katan 16, dans la Michna Beroura.
séif katan 28
- (כט) אם רוצה למזגו - ר"ל דבזמנינו שהיינות חלושים אין חיוב למוזגו אפילו לכתחלה. ודע דאפילו אם שותה יין חי וחזק מ"מ צריך דוקא רביעית שלם דלא חלקו חז"ל בשיעורים:(29) S'il veut le couper – c'est-à-dire qu'à notre époque, où les vins sont faibles, il n'y a aucune obligation de le couper, même lekhat'hila. Et sache que même s'il boit du vin pur et fort, il faut néanmoins un revi'it complet, car nos Sages n'ont pas fait de distinction dans les mesures.
séif katan 29
- (ל) כולו או רובו - היינו כולו לכתחלה או רובו בדיעבד ובמדינות שהיין ביוקר אפילו לכתחלה סגי ברובו אך כוס הרביעית ישתה כולו כדי שיהא יכול לברך ברכה אחרונה לכו"ע [אחרונים]. יש שמקמצין וכועסין על המשרתים אם שותין הרבה ועתידין ליתן את הדין שמכשילן ומונען מן המצוה [ח"א]:(30) Entièrement ou en majeure partie – c'est-à-dire entièrement lekhat'hila, ou en majeure partie bediavad. Et dans les pays où le vin est cher, même lekhat'hila la majeure partie suffit ; mais la quatrième coupe, il la boira entièrement, afin de pouvoir réciter la bénédiction finale selon tous les avis [A'haronim]. Il y a des gens qui lésinent et se fâchent contre les domestiques s'ils boivent beaucoup ; ils devront rendre des comptes pour les faire trébucher et les empêcher d'accomplir la mitsva ['Hayé Adam].
séif katan 30
- (לא) שותין ממנו וכו' - מלשון זה משמע דאפילו לכתחלה שרי כל שיש רביעית לכל אחד ואע"ג דבעינן לכתחלה כוס מלא וגם שלא יהיה פגום הכא כיון דלהראשון היה כוס מלא כולהו אתיין מכח הראשון ואפשר עוד דהמחבר עיקר דינא אתא לאשמועינן דשניהם יוצאין בכוס אחד:(31) Autant de personnes peuvent en boire, etc. – de cette formulation, il ressort que même lekhat'hila c'est permis, dès lors qu'il y a un revi'it pour chacun. Et bien qu'il faille lekhat'hila une coupe pleine, et aussi qu'elle ne soit pas entamée (pagoum), ici, puisque pour le premier c'était une coupe pleine, tous les autres en profitent par la force du premier. Et il est encore possible que l'auteur (le Choulhan Aroukh) soit venu nous enseigner la règle de base : que les deux s'acquittent avec une seule coupe.
séif katan 31
- (לב) כמנין רביעיות שבו - ובדיעבד סגי אפילו היה לכל אחד רק רוב רביעית:(32) Autant qu'il y a de revi'iot dedans – et bediavad, cela suffit même si chacun n'a eu que la majeure partie d'un revi'it.
séif katan 32
- (לג) רוב הכוס אפי' וכו' - אף שבעלמא די ברוב רביעית אפילו מכוס גדול הכא לענין כוסות חמיר טפי דבעינן דוקא רוב כוס ואם לאו לא יצא. ולדינא קיי"ל כדעה הראשונה. ומ"מ אם אין בדעתו לשתות הרבה לא יקח כוס גדול רק כוס שמחזיק רביעית כדי לחוש לדעה זו:(33) La majeure partie de la coupe, même, etc. – bien qu'en général la majeure partie d'un revi'it suffise, même d'une grande coupe, ici, pour les quatre coupes, on est plus rigoureux, et il faut précisément la majeure partie de la coupe ; sinon, il ne s'est pas acquitté. Et selon la loi, nous retenons le premier avis. Toutefois, s'il n'a pas l'intention de boire beaucoup, il ne prendra pas une grande coupe, mais seulement une coupe contenant un revi'it, afin de tenir compte de cet avis.
séif katan 33
- (לד) שלא בהפסק גדול - דהיינו שלא ישהה בשתיית רוב הכוס יותר מכדי אכילת פרס ואם שהה יותר משיעור זה אין מצטרף תחלת השתיה לסופה ואפילו בדיעבד לא יצא וצריך לחזור ולשתות אפילו בכוסות אחרונות [דאין כאן משום מוסיף על הכוסות כיון דלכו"ע לא יצא] ולכתחלה יש ליזהר שלא לשהות בשתיית רוב הכוס יותר מכדי שתיית רביעית לחוש לדעה ראשונה המבואר בסימן תרי"ב ע"ש ומ"מ בדיעבד אם שהה בשתי כוסות אחרונות לא יחזור וישתה וכעין המבואר לעיל בס"ז בהג"ה עי"ש. ובשתי כוסות ראשונות יחזור וישתה. ולכתחלה נכון לשתות רוב הרביעית בבת אחת:(34) Sans grande interruption – c'est-à-dire qu'il ne prenne pas, pour boire la majeure partie de la coupe, plus que le temps de manger un peras (une demi-miche) ; et s'il a pris plus que cette mesure, le début de la boisson ne se joint pas à sa fin, et même bediavad il ne s'est pas acquitté ; il doit boire de nouveau, même pour les dernières coupes [car il n'y a pas là de problème d'ajouter aux coupes, puisque selon tous il ne s'est pas acquitté]. Et lekhat'hila, il faut prendre garde à ne pas prendre, pour boire la majeure partie de la coupe, plus que le temps de boire un revi'it, pour tenir compte du premier avis exposé au siman 612 ; vois là-bas. Toutefois, bediavad, s'il a pris plus de temps pour les deux dernières coupes, il ne boira pas de nouveau, à l'image de ce qui a été expliqué plus haut au séif 7, dans la glose du Rema ; vois là-bas ; et pour les deux premières coupes, il boira de nouveau. Et lekhat'hila, il convient de boire la majeure partie du revi'it d'un seul trait.
séif katan 34
- (לה) מפני שמזיקו - ר"ל שמצטער בשתייתו וכואב בראשו מזה ואין בכלל זה כשיפול למשכב מזה:(35) Parce que cela lui nuit – c'est-à-dire qu'il souffre en le buvant et qu'il en a mal à la tête ; mais n'est pas inclus dans cela le cas où il en tomberait malade au lit.
séif katan 35
- (לו) לקיים מצות וכו' - משא"כ בשבתות וימים טובים יכול לשמוע קידוש מאחר ויוצא בזה אבל הכא חל חיוב השתייה על כל אדם:(36) Pour accomplir la mitsva, etc. – ce qui n'est pas le cas les Chabbatot et les Yamim Tovim, où il peut entendre le Kiddouch d'un autre et s'acquitter ainsi ; mais ici, l'obligation de boire repose sur chaque personne.
séif katan 36
- (לז) ארבע כוסות - ויכול למזגו היטב אכן בעינן שיהא עדיין ראוי לקידוש [עיין לעיל סימן ער"ב ס"ק ט"ז במ"ב] וגם יכול ליקח יין צמוקים או חמר מדינה:(37) Les quatre coupes – et il peut bien le couper d'eau ; cependant il faut qu'il reste propre au Kiddouch [vois plus haut, siman 272, séif katan 16, dans la Michna Beroura] ; et il peut aussi prendre du vin de raisins secs ou une boisson du pays ('hamar medina).
séif katan 37
- (לח) יין אדום - דכתיב אל תרא יין כי יתאדם אלמא דהאדמימות מעלה וחשיבות ועוד זכר לדם שהיה פרעה שוחט ב"י ובמקומות שמצויין הגוים להעליל עלילות שקרים נמנעים מליקח יין אדום:(38) Du vin rouge – car il est écrit : « Ne regarde pas le vin quand il rougeoie » (Proverbes 23, 31) ; il en ressort que la rougeur est une qualité et une importance. Et de plus, c'est en souvenir du sang (des enfants) des Bnei Israël que Pharaon égorgeait. Et dans les endroits où se trouvent des non-Juifs susceptibles de répandre des accusations mensongères (de crime rituel), on s'abstient de prendre du vin rouge.
séif katan 38
- (לט) יוצאין ביין מבושל - ולכתחלה טוב יותר ליקח יין שאינו מבושל אם לא שהמבושל טוב יותר וכן כה"ג לענין קונדיטון:(39) On s'acquitte avec du vin cuit – et lekhat'hila, il est préférable de prendre du vin qui n'est pas cuit, à moins que le cuit ne soit meilleur ; et de même pour le kondition.
séif katan 39
- (מ) ובקונדיטון - פי' שמעורב בו דבש ופלפלין ועיין לעיל סימן ער"ב ס"ח ובמש"כ שם וה"ה לכאן:(40) Et avec du kondition – explication : un vin dans lequel sont mêlés du miel et du poivre. Et vois plus haut, siman 272, séif 8, et ce que nous avons écrit là-bas ; et il en va de même ici.
séif katan 40
- (מא) אפילו עני וכו' - ומי שאין לו אלא ד' כוסות אחר המזיגה יקחם הכל ללילה ראשונה. ונר ביתו עדיף מארבע כוסות משום שלום בית. ומי שאין לו אלא ב' וג' כוסות עיין סימן תפ"ג במ"א ס"ק ב' איך ינהג:(41) Même un pauvre, etc. – et celui qui n'a que quatre coupes (de vin) après le coupage les prendra toutes pour la première nuit. Et la lumière de sa maison (la bougie de Chabbat ou de Yom Tov) a priorité sur les quatre coupes, à cause de la paix du foyer. Et celui qui n'a que deux ou trois coupes, vois au siman 483, dans le Maguen Avraham, séif katan 2, comment il se conduira.
séif katan 41
- (מב) ימכור מלבושו - היינו אם הגבאים לא נתנו לו אעפ"כ אין לו לפטור עצמו אכן באמת הם מחויבים ליתן לעניים ארבע כוסות ותמיהני על איזה מקומות שאין משגיחין ע"ז הלא דבר זה פשוט ומבואר בכמה פוסקים:(42) Il vendra son vêtement – c'est-à-dire que si les administrateurs de la caisse de charité (gabbaïm) ne lui en ont pas donné, il ne doit pas pour autant s'en dispenser. Cependant, en vérité, eux sont obligés de donner aux pauvres les quatre coupes ; et je m'étonne de certains endroits où l'on n'y veille pas, alors que c'est une chose simple et expliquée chez plusieurs décisionnaires.
séif katan 42
- (מג) לד' כוסות - של יין או חמר מדינה וד' כוסות נתקנו כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם:(43) Pour les quatre coupes – de vin ou de boisson du pays. Et les quatre coupes ont été instituées en correspondance avec les quatre expressions de la délivrance : « Je vous ferai sortir », « Je vous sauverai », « Je vous délivrerai » et « Je vous prendrai » (Exode 6, 6-7).
séif katan 43
- (מד) גם הנשים חייבות - דאף שהוא מצוה שהזמן גרמא מ"מ חייבות שאף הן היו באותו הנס:(44) Les femmes aussi sont obligées – car bien que ce soit une mitsva liée au temps, elles y sont néanmoins obligées, car elles aussi ont fait partie de ce miracle.
séif katan 44
- (מה) מצות הנוהגות וכו' - כגון מצה ומרור ואמירת הגדה:(45) Les mitsvot qui s'appliquent, etc. – comme la matsa, le maror et la récitation de la Haggada.
séif katan 45
- (מו) מצוה ליתן וכו' - אבל אינו מעכב:(46) C'est une mitsva de donner, etc. – mais ce n'est pas indispensable.
séif katan 46
- (מז) כוסו לפניו - עיין בסימן רע"א סי"ג בבה"ל שצדדנו דקטן אינו צריך לשתות רוב רביעית רק כמלא לוגמיו דידיה:(47) Sa coupe devant lui – vois au siman 271, séif 13, dans le Biour Halakha, où nous avons penché à dire qu'un enfant n'a pas besoin de boire la majeure partie d'un revi'it, mais seulement une gorgée (melo lougmav, plein ses joues) à sa mesure.
séif katan 47
- (מח) מפני וכו' - וכעין שמבואר לקמן בסימן תע"ה (ס"א) [ס"ו] לענין מצה ובדיעבד אינו מעכב אם לא שהה הרבה וכדלעיל בס"ק ל"ד:(48) Parce que, etc. – et à l'image de ce qui est expliqué plus loin au siman 475, séif 6, à propos de la matsa. Et bediavad, ce n'est pas indispensable, s'il n'a pas pris beaucoup de temps, comme il a été dit plus haut, au séif katan 34.
séif katan 48
- (מט) בלא"ה אין לוקחין אותו - שצריך ליתן עיניו בו כמבואר שם וכן לענין קידוש כה"ג:(49) De toute façon on ne la prend pas – car il faut y porter son regard, comme cela est expliqué là-bas (siman 183) ; et de même pour le Kiddouch, dans un cas semblable.
séif katan 49
- (נ) וישאלו - ר"ל שעי"ז יתעוררו לשום לב על כל השנויים ומנהגי לילה זה וישאלו שאלות המבוארים בנוסח מה נשתנה. ובש"ס איתא כדי שלא יישנו וישאלו. וצריך לעוררם שלא יישנו עד אחר עבדים היינו וכו' שידעו ענין יציאת מצרים דעיקר המצוה הוא התשובה על שאלת בנו וכמו שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה וגו' (ולא כמו שעושין איזה המון שאחר אמירת מה נשתנה מניחים לילדים לילך ולישן ואינם יודעים שום תשובה על שאלתם):(50) Et qu'ils posent des questions – c'est-à-dire que par cela ils seront éveillés à prêter attention à tous les changements et usages de cette nuit, et poseront les questions exposées dans le texte de « Ma nichtana ». Et dans le Talmud, il est rapporté : « afin qu'ils ne s'endorment pas et qu'ils posent des questions ». Et il faut les tenir éveillés pour qu'ils ne s'endorment pas avant la fin de « Avadim hayinou » (« Nous étions esclaves »), etc., afin qu'ils connaissent le sujet de la sortie d'Égypte ; car l'essentiel de la mitsva est la réponse à la question de son fils, comme il est dit : « Tu raconteras à ton fils en ce jour-là, en disant : c'est à cause de cela, etc. » (Exode 13, 8) (et non comme le font certaines gens du peuple, qui, après avoir dit « Ma nichtana », laissent les enfants aller dormir, et ceux-ci ne connaissent aucune réponse à leur question).
séif katan 50