Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 468 →- (א) מחצות ולמעלה - הטעם מפני שהוא זמן שחיטת הפסח שכ"א מישראל חייב בו ויום שמביאין קרבן הוא כיו"ט ולכן אסור מד"ס במלאכה ואפילו בזה"ז דליכא קרבן עדיין האיסור במקומו עומד:(1) À partir de midi – la raison en est que c'est le moment de l'abattage du sacrifice de Pessa'h, auquel chaque Juif est astreint ; et le jour où l'on apporte un sacrifice est comme un Yom Tov (jour de fête) ; c'est pourquoi le travail y est interdit par les paroles des Scribes (d'ordre rabbinique). Et même à notre époque, où il n'y a pas de sacrifice, l'interdit reste en vigueur.
séif katan 1
- (ב) משמתין אותו - וגם אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה:(2) On le met au ban – et de plus, il ne voit pas de signe de bénédiction dans ce travail.
séif katan 2
- (ג) בחנם אסור - אם הוא מלאכה גמורה וכדלקמיה בס"ב:(3) Gratuitement, c'est interdit – s'il s'agit d'un travail complet (véritable ouvrage), comme il est dit plus loin, au séif 2.
séif katan 3
- (ד) אפילו ע"י א"י - כמו בחול המועד:(4) Même par l'intermédiaire d'un non-Juif – comme à 'Hol HaMoèd (les demi-fêtes).
séif katan 4
- (ה) ויש מי שמתיר - אפילו הוא עושה בביתו של ישראל דס"ל דלא החמירו בזה באמירה לעכו"ם כמו בחול המועד ויו"ט. ולענין להסתפר ע"י עכו"ם אחר חצות הסכימו הרבה אחרונים להקל אף שמטה ראשו לצד המספר ומסייע קצת אבל ע"י ישראל אסור אפילו בחנם משום דהיא מלאכה גמורה. ונטילת צפרנים אם שכח ליטול אותן קודם חצות יש להקל אפילו ע"י עצמו או ע"י אחר בחנם:(5) Et il y a un avis qui permet – même s'il (le non-Juif) travaille dans la maison du Juif, car cet avis estime qu'on n'a pas été rigoureux en cela concernant la demande faite à un non-Juif, comme on l'a été à 'Hol HaMoèd et à Yom Tov. Quant à se faire couper les cheveux par un non-Juif après midi, beaucoup d'A'haronim (décisionnaires tardifs) se sont accordés à être indulgents, bien qu'il incline la tête vers le coiffeur et l'aide un peu ; mais par un Juif, c'est interdit, même gratuitement, car c'est un travail complet. Et pour se couper les ongles, s'il a oublié de les couper avant midi, on peut être indulgent, même s'il les coupe lui-même ou par un autre qui le fait gratuitement.
séif katan 5
- (ו) מלאכה להשתכר - ובזה אפילו אינו מלאכה גמורה אסור ואפילו אם הוא לצורך יו"ט. כתבו האחרונים דפועל שאין לו מה יאכל מותר לעשות מלאכה להשתכר:(6) Un travail pour gagner de l'argent – et dans ce cas, même si ce n'est pas un travail complet, c'est interdit, et même si c'est pour les besoins de Yom Tov. Les A'haronim ont écrit qu'un ouvrier qui n'a pas de quoi manger a le droit de faire un travail pour gagner de l'argent.
séif katan 6
- (ז) והוא מלאכה גמורה - ובזה אסור אפילו לצורך יו"ט. וכיבוס כליו הוא בכלל מלאכה גמורה ואסור. ולכובסת עכו"ם מותר בכל גווני ליתן אחר חצות. כתבו האחרונים דכל מה שמותר לעשות בחוש"מ כגון דבר האבד או שעושה מעשה הדיוט ולא מעשה אומן ויש בו צורך המועד וכיו"ב משאר דברים המותרים בחולו של מועד כ"ש שמותרים בע"פ אחר חצות וכן כל אותן שהתירו לספר ולכבס בחולו של מועד כגון הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מותרין ג"כ בע"פ אחר חצות:(7) Et que ce soit un travail complet – et dans ce cas, c'est interdit même pour les besoins de Yom Tov. Laver ses vêtements fait partie des travaux complets, et c'est interdit. Mais les donner à une blanchisseuse non juive est permis dans tous les cas, après midi. Les A'haronim ont écrit que tout ce qu'il est permis de faire à 'Hol HaMoèd, par exemple pour éviter une perte (davar haaved), ou s'il fait un travail de profane et non un travail d'artisan, et qu'il y en a besoin pour la fête, et autres choses semblables parmi les autres choses permises à 'Hol HaMoèd, à plus forte raison sont-elles permises la veille de Pessa'h après midi. De même, tous ceux à qui l'on a permis de se couper les cheveux et de laver leurs vêtements à 'Hol HaMoèd, comme celui qui revient d'outre-mer et celui qui sort de prison, en ont aussi le droit la veille de Pessa'h après midi.
séif katan 7
- (ח) מתקן הוא כליו ליו"ט - ר"ל כלי ישן שנתקלקל קצת או בגדיו שנקרעו קצת רשאי לתקן ולתופרם לצורך יו"ט וה"ה שמותר כ"ז לצורך חבירו אם הוא בחנם וכתבו האחרונים דאפילו מעשה אומן מותר בזה:(8) Il répare ses ustensiles pour Yom Tov – c'est-à-dire qu'un vieil ustensile un peu abîmé, ou ses vêtements un peu déchirés, il a le droit de les réparer et de les coudre pour les besoins de Yom Tov. Et de même, tout cela est permis pour les besoins de son prochain, si c'est gratuit. Et les A'haronim ont écrit que même un travail d'artisan est permis dans ce cas.
séif katan 8
- (ט) לעצמו דרך לימודו - דכיון שדרך לימודו ולעצמו הוא כותב אינה נראית כמלאכה גמורה שבודאי אינו מתכוין לכתיבה גמורה והגונה והוי כתיקון בעלמא שהתירו לצורך המועד. ולאחרים אפילו בחנם אסור בזה:(9) Pour lui-même, à la manière de son étude – car puisque c'est à la manière de son étude et pour lui-même qu'il écrit, cela n'a pas l'air d'un travail complet, car il n'a certainement pas l'intention de faire une écriture complète et soignée, et c'est comme une simple réparation, qu'on a permise pour les besoins de la fête. Mais pour d'autres, même gratuitement, c'est interdit dans ce cas.
séif katan 9
- (י) מקום שנהגו וכו' עושים - ואפילו בשכר ובס"ה יבואר סעיף זה עי"ש במחבר ורמ"א:(10) Là où l'on a l'usage, etc., on en fait – et même contre salaire. Et au séif 5, ce séif sera expliqué ; vois là-bas les propos de l'auteur (le Choulhan Aroukh) et du Rema.
séif katan 10
- (יא) שלא לעשות - היינו מנץ החמה ולמעלה [וכל הלילה מותר] ואפילו בניהם אחריהם עד סוף כל הדורות אין רשאין לעשות משום אל תטוש תורת אמך ואפילו התרה אין מועיל בזה [אחרונים]:(11) De ne pas faire – c'est-à-dire à partir du lever du soleil (nets ha'hama) [et toute la nuit c'est permis]. Et même leurs enfants après eux, jusqu'à la fin de toutes les générations, n'ont pas le droit de faire ce travail, à cause du verset : « N'abandonne pas l'enseignement de ta mère » (Proverbes 1, 8), et même une annulation (hatara, levée de l'usage) n'est pas efficace en cela [A'haronim].
séif katan 11
- (יב) ולדידן וכו' - עיין בלבוש ובשארי אחרונים שאין זה מוסכם כי יש הרבה מקומות שנוהגין לעשות עד חצות וע"כ תלוי כ"א לפי מנהג מקומו:(12) Et pour nous, etc. – vois le Levouch et les autres A'haronim, selon lesquels cela n'est pas unanimement admis, car il y a beaucoup d'endroits où l'on a l'usage de travailler jusqu'à midi ; c'est pourquoi cela dépend, pour chacun, de l'usage de son lieu.
séif katan 12
- (יג) ודוקא מלאכות גמורות וכו' - כנ"ל בס"ב בהג"ה בלאחר חצות:(13) Et seulement des travaux complets, etc. – comme il a été dit plus haut, au séif 2, dans la glose du Rema, à propos de l'après-midi.
séif katan 13
- (יד) ההולך וכו' - כללו של סעיף זה לפי דעת מ"א וכמה מפרשים שהחליטו כמותו להלכה הוא כן. כשאדם הולך מעירו לעיר אחרת ובעירו נהגו להקל באיזה דבר ובעיר שבא בה מחמירים בזה אם אין דעתו להשתקע בעיר הזאת בתמידות אינו חל עליו חומרי מקום זה מעיקר הדין ויכול לנהוג להקל כמנהג מקומו בצנעא בתוך ביתו אבל בפרהסיא אין לו להקל מפני המחלוקת. וכ"ז בדברים שאפשר לעשותן בצנעא ולא יתודע לאנשי המקום אכן בדברים שא"א לעשותן כ"כ בצנעא כמו מלאכה אין לו לעשות אף בצנעא בתוך העיר אלא יצא לשדה חוץ לתחום העיר ושם יוכל להקל כמנהג מקומו. ובדעתו להשתקע חל עליו מנהג המקום תיכף כשבא לתחום העיר ואפילו אם ירצה אח"כ לצאת חוץ לתחומה של עיר ולהקל כמנהגו אינו רשאי שכבר חל עליו מנהג מקום זה כיון שבא לכאן לקבוע מקומו. וכן ה"ה אם מנהג מקומו להחמיר והלך למקום שמקילין תלוי ג"כ בזה דאם דעתו להשתקע שם נפקע ממנו חומרת מקום שיצא משם משבא למקום החדש ומותר לו להקל כמנהג אותו המקום ואם אין דעתו להשתקע במקום זה עדיין לא נפקע ממנו חומרי המקום שיצא משם ואסור לו להקל באותו דבר כמנהג המקום הזה ומ"מ אין לו להתראות בפני אנשי אותו מקום שיכירו בו שאינו נוהג כמוהם מפני מחלוקת אלא יחמיר בצנעא ועתה נבאר בפרטיות:(14) Celui qui va, etc. – la règle générale de ce séif, selon l'avis du Maguen Avraham et de plusieurs commentateurs qui ont tranché comme lui pour la halakha, est la suivante. Lorsqu'une personne va de sa ville à une autre ville, et que dans sa ville on avait l'usage d'être indulgent sur une certaine chose, tandis que dans la ville où il arrive on est rigoureux sur ce point : s'il n'a pas l'intention de s'établir définitivement dans cette ville, les rigueurs de ce lieu ne s'appliquent pas à lui selon la stricte loi, et il peut se conduire avec indulgence selon l'usage de son lieu, en privé, à l'intérieur de sa maison ; mais en public, il ne doit pas être indulgent, à cause de la discorde (ma'hloket). Et tout cela concerne les choses qu'il est possible de faire en privé sans que les gens du lieu le sachent ; mais pour les choses qu'on ne peut pas faire tellement en privé, comme un travail, il ne doit pas le faire, même en privé, à l'intérieur de la ville ; il doit plutôt sortir dans les champs, hors du territoire (te'houm) de la ville, et là il pourra être indulgent selon l'usage de son lieu. Mais s'il a l'intention de s'établir là, l'usage du lieu s'applique à lui aussitôt qu'il arrive dans le territoire de la ville ; et même s'il voulait ensuite sortir hors du territoire de la ville pour être indulgent selon son usage, il n'en a pas le droit, car l'usage de ce lieu s'est déjà appliqué à lui, puisqu'il est venu ici pour y fixer sa résidence. Et de même, si l'usage de son lieu est d'être rigoureux et qu'il est allé dans un lieu où l'on est indulgent, cela dépend aussi de ceci : s'il a l'intention de s'y établir, la rigueur du lieu d'où il est parti cesse de s'appliquer à lui dès qu'il arrive dans le nouveau lieu, et il lui est permis d'être indulgent selon l'usage de ce lieu ; et s'il n'a pas l'intention de s'établir dans ce lieu, les rigueurs du lieu d'où il est parti ne cessent pas encore de s'appliquer à lui, et il lui est interdit d'être indulgent sur ce point selon l'usage de ce lieu. Toutefois, il ne doit pas se montrer devant les gens de ce lieu de sorte qu'ils remarquent qu'il ne se conduit pas comme eux, à cause de la discorde ; il doit plutôt être rigoureux en privé. Et à présent, nous allons expliquer en détail.
séif katan 14
- (טו) לא יעשה וכו' - ומיירי כשדעתו לחזור למקומו דאי אין דעתו לחזור אפילו במדבר אסור:(15) Il ne fera pas, etc. – et le texte parle du cas où il a l'intention de retourner dans son lieu ; car s'il n'a pas l'intention de retourner, même dans le désert (hors de la ville) c'est interdit.
séif katan 15
- (טז) בישוב - של ישראל וכל שבא לתוך תחומו של אותו המקום מקרי בא בישוב:(16) Dans un lieu habité – par des Juifs ; et quiconque arrive à l'intérieur du territoire de ce lieu est considéré comme étant arrivé dans le lieu habité.
séif katan 16
- (יז) מפני המחלוקת - ואפילו בצנעא דמלאכה א"א לעשות כ"כ בצנעא שלא יתוודע:(17) À cause de la discorde – et même en privé c'est interdit, car un travail, on ne peut pas le faire tellement en privé sans que cela se sache.
séif katan 17
- (יח) במדבר - ר"ל בשדה העיר חוץ לתחום שאין אנשי הישוב מצויין שם כיון שדעתו לחזור למקום הראשון שמקילין שם:(18) Dans le désert – c'est-à-dire dans les champs de la ville, hors du territoire, là où les habitants du lieu ne se trouvent pas ; c'est permis puisqu'il a l'intention de retourner au premier lieu, où l'on est indulgent.
séif katan 18
- (יט) לא יעשה - זה מיירי גם כן בדעתו לחזור למקומו וע"כ לא נפקע ממנו חומרי מקום שיצא משם אבל בדעתו להשתקע כאן לעולם אין צריך להחמיר כמנהג מקומו שיצא משם ויכול להתנהג כקולי המקום שיושב ביניהם עכשיו וכמו שמוכח מדברי המחבר לקמן סימן תקע"ד:(19) Il ne fera pas – cela aussi parle du cas où il a l'intention de retourner dans son lieu ; c'est pourquoi les rigueurs du lieu d'où il est parti ne cessent pas de s'appliquer à lui. Mais s'il a l'intention de s'établir ici pour toujours, il n'a pas besoin d'être rigoureux selon l'usage du lieu d'où il est parti, et il peut se conduire selon les allègements du lieu parmi les habitants duquel il réside maintenant, comme cela ressort des propos de l'auteur (le Choulhan Aroukh) plus loin, siman 574.
séif katan 19
- (כ) וחומרי מקום שהלך לשם - ואע"פ שדעתו לחזור מפני המחלוקת וכנ"ל בריש הסעיף:(20) Et les rigueurs du lieu où il est allé – bien qu'il ait l'intention de retourner chez lui, à cause de la discorde, comme il a été dit plus haut, au début du séif.
séif katan 20
- (כא) ואעפ"כ לא יתראה וכו' - קאי אהיכי דנותנין עליו חומרי המקום שיצא משם לא יתראה וכו' וכל זמן שלא יראה היכר לפניהם שהוא בטל מחמת איסור לא יהיה שום מחלוקת דמימר אמרי מלאכה הוא דלית ליה [גמרא]:(21) Et malgré cela, il ne se montrera pas, etc. – cela se rapporte au cas où on lui impose les rigueurs du lieu d'où il est parti : il ne se montrera pas, etc. ; et tant qu'il ne laisse pas voir de signe distinctif devant eux montrant qu'il chôme à cause d'un interdit, il n'y aura aucune discorde, car ils se disent simplement : c'est du travail qu'il n'a pas [Guemara].
séif katan 21
- (כב) וכן וכו' - הלשון מגומגם מאוד דהא כל הסעיף קאי בדעתו לחזור למקומו וכמו שכתבנו וכתבו האחרונים דקיצור לשון יש כאן וחסר תיבת כל והכונה דלאו דוקא ממקום שעושין מלאכה למקום שאין עושין דה"ה בכל מנהג שבמקום זה נוהגין כן ובמקום אחר נוהגין באופן אחר:(22) Et de même, etc. – la formulation est très confuse, car tout le séif traite du cas où il a l'intention de retourner dans son lieu, comme nous l'avons écrit ; et les A'haronim ont écrit qu'il y a ici une formulation abrégée et qu'il manque le mot « tout » ; et le sens est que cela ne vaut pas seulement pour celui qui va d'un lieu où l'on travaille à un lieu où l'on ne travaille pas, mais qu'il en va de même pour tout usage : dans ce lieu-ci on se conduit ainsi, et dans un autre lieu on se conduit autrement.
séif katan 22
- (כג) והוא שלא יתראה וכו' - כולל בזה שני גווני א) היכי דמנהג מקומו להקל ומיקל צריך ליזהר עכ"פ שלא יתראה בפני אנשי המקום ד"ז וכנ"ל בריש הסעיף אלא דבזה לא הצריך לצאת במדבר כמו ברישא לענין מקום שעושין מלאכה דשאני מלאכה דא"א שלא יתודע לאנשי המקום כשיעשה בעיר משא"כ בשארי מנהגים לא יתודע כשיעשה בצנעא וע"כ לא החמיר עליו רק שלא יתראה בפני וכו' ר"ל שלא יעשה בפרהסיא. ב) היכי דמנהג מקומו להחמיר ומחמיר צריך ליזהר ג"כ שלא יראה בפניהם שהוא מחמיר וכנ"ל לענין מלאכה. אמנם היכי שא"א לו שלא ירגישו בו שהוא משנה ממנהגם יש לו לנהוג לקולא כמותם אפילו בשדעתו לחזור למקומו שמחמירים מפני המחלוקת. ודוקא אם הדבר הזה אינו אסור מעיקר הדין אלא שנהגו לאיסור אבל דבר שהוא אסור מצד הדין אפילו איסור דרבנן ח"ו לעבור מפני חשש איבה ומחלוקת ומוטב לסבול ע"ע קטטות ולא לעבור על ד"ס שהעובר על ד"ס חייב מיתה בידי שמים:(23) Pourvu qu'il ne se montre pas, etc. – il inclut en cela deux cas. a) Lorsque l'usage de son lieu est d'être indulgent et qu'il est indulgent, il doit au moins prendre garde à ne pas se montrer devant les gens de ce lieu, comme il a été dit plus haut, au début du séif ; seulement, dans ce cas, il n'a pas exigé qu'il sorte dans le désert, comme au début du séif à propos d'un lieu où l'on travaille, car le travail est différent : il est impossible que les gens du lieu ne le sachent pas s'il le fait en ville, ce qui n'est pas le cas des autres usages, qui ne se sauront pas s'il les pratique en privé ; c'est pourquoi on ne lui a imposé que de ne pas se montrer devant, etc., c'est-à-dire de ne pas le faire en public. b) Lorsque l'usage de son lieu est d'être rigoureux et qu'il est rigoureux, il doit aussi prendre garde à ne pas laisser voir devant eux qu'il est rigoureux, comme il a été dit plus haut à propos du travail. Toutefois, lorsqu'il lui est impossible qu'ils ne remarquent pas qu'il s'écarte de leur usage, il doit se conduire avec indulgence comme eux, même s'il a l'intention de retourner dans son lieu, où l'on est rigoureux, à cause de la discorde. Et seulement si cette chose n'est pas interdite selon la stricte loi, mais qu'on a pris l'usage de l'interdire ; mais une chose qui est interdite selon la loi, même un interdit d'ordre rabbinique, à D.ieu ne plaise qu'on la transgresse par crainte d'inimitié et de discorde ; mieux vaut supporter des querelles que de transgresser les paroles des Scribes, car celui qui transgresse les paroles des Scribes est passible de mort par la main du Ciel.
séif katan 23
- (כד) מפני המחלוקת - כתבו הפוסקים דאם מנהג אנשי מקומו להקל ועשה כמנהגו בצנעא ומצאוהו אנשי המקום שהוא בו עכשיו צריך להפסיק ממנהגו שלא יכירו בו מפני המחלוקת אבל אם מצאו ת"ח אין צריך להפסיק דת"ח יודע שזה תלוי במנהג ואין כאן מחלוקת ומ"מ לכתחלה לא יעשה כמנהגו אפילו בפני ת"ח:(24) À cause de la discorde – les décisionnaires ont écrit que si l'usage des gens de son lieu est d'être indulgent, qu'il a agi selon son usage en privé, et que les gens du lieu où il se trouve maintenant l'ont trouvé ainsi, il doit interrompre la pratique de son usage, afin qu'ils ne le remarquent pas, à cause de la discorde. Mais si c'est un érudit (talmid 'hakham) qui l'a trouvé, il n'a pas besoin d'interrompre, car l'érudit sait que cela dépend de l'usage, et il n'y a pas là de discorde. Toutefois, lekhat'hila (a priori) il ne doit pas agir selon son usage, même devant un érudit.
séif katan 24
- (כה) לא יתחיל וכו' - ר"ל אפילו אם ירצה לעשותם לצורך המועד והא דהוזכר לעיל דבמקום שנהגו לעשות עושין היינו לגמור מלאכות שהתחיל בהן מקודם או דמיירי בג' אומניות וכדמסיים:(25) Il ne commencera pas, etc. – c'est-à-dire même s'il veut les faire pour les besoins de la fête. Et ce qui a été mentionné plus haut, que là où l'on a l'usage de travailler on travaille, cela signifie : achever des travaux qu'il avait commencés auparavant ; ou bien cela parle des trois métiers (artisanats), comme le séif le conclut.
séif katan 25
- (כו) ואלו הן החייטים וכו' - ר"ל אם הן לצורך יו"ט ולא הקילו אלא באלו מפני שהעם צריכים להם הרבה:(26) Et ce sont les tailleurs, etc. – c'est-à-dire s'ils travaillent pour les besoins de Yom Tov ; et l'on n'a été indulgent que pour ceux-ci, parce que les gens en ont beaucoup besoin.
séif katan 26
- (כז) קודם וכו' - והוא שעושה אותן לצורך המועד:(27) Avant, etc. – et pourvu qu'il les fasse pour les besoins de la fête.
séif katan 27
- (כח) אפילו במקום וכו' - פי' מפני שהן צורך גדול למועד:(28) Même dans un lieu, etc. – explication : parce qu'ils répondent à un grand besoin pour la fête.
séif katan 28
- (כט) ואם התחיל וכו' - ר"ל ובשאר אומנות להתחיל אסור בכל גווני כיון שהוא מקום שנהגו שלא לעשות אלא דאם התחיל קודם יום י"ד מותר לגמור אם הוא לצורך המועד וכ"ז במקום שנהגו שלא לעשות אבל במקום שנהגו לעשות מותר בין להתחיל בכל המלאכות בין לגמור לצורך המועד ושלא לצורך המועד:(29) Et s'il a commencé, etc. – c'est-à-dire que dans les autres métiers, commencer est interdit dans tous les cas, puisque c'est un lieu où l'on a l'usage de ne pas travailler ; seulement, s'il a commencé avant le jour du 14, il lui est permis d'achever, si c'est pour les besoins de la fête. Et tout cela s'applique dans un lieu où l'on a l'usage de ne pas travailler ; mais dans un lieu où l'on a l'usage de travailler, il est permis aussi bien de commencer tous les travaux que d'achever, pour les besoins de la fête comme sans que ce soit pour les besoins de la fête.
séif katan 29
- (ל) מבעוד יום - היינו קודם הנץ של יום י"ד:(30) Pendant qu'il fait encore jour – c'est-à-dire avant le lever du soleil du jour du 14.
séif katan 30
- (לא) בשאר אומנות - ורצענין הוא בכלל שאר אומנות לרוב הפוסקים וכ"ז לעשות מנעלים חדשים אבל לתקן המקורעים ליו"ט לכו"ע שרי להתחיל ולתקן עד חצות [אחרונים]:(31) Dans les autres métiers – et les cordonniers font partie des autres métiers selon la plupart des décisionnaires. Et tout cela concerne le fait de fabriquer des chaussures neuves ; mais réparer celles qui sont déchirées pour Yom Tov, selon tous, il est permis de commencer et de réparer jusqu'à midi [A'haronim].
séif katan 31
- (לב) עושין עד חצות - ומכיון שהגיע חצות מחוייב להפסיק באמצע מלאכה:(32) On travaille jusqu'à midi – et dès que midi est arrivé, il est obligé de s'arrêter au milieu du travail.
séif katan 32
- (לג) מושיבין שובכין וכו' - ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות מותר להתחיל ולעשות כל אלו המלאכות [המוזכרות עד סוף הסימן] כל היום [אחרונים]:(33) On installe des pigeons dans les pigeonniers, etc. – et même dans un lieu où l'on a l'usage de ne pas travailler, il est permis de commencer et de faire tous ces travaux [mentionnés jusqu'à la fin du siman] toute la journée [A'haronim].
séif katan 33
- (לד) שלשה ימים וכו' - דבשלשה ימים נפסלין מאכילה לגמרי ואיכא פסידא רבה אם לא יושיב אחרת תחתיה אבל קודם לכן שעדיין ראויין קצת למי שדעתו יפה ואינו איסטניס לא מקילינן להושיב עליהם תרנגולת:(34) Trois jours, etc. – car en trois jours, les œufs deviennent totalement impropres à la consommation, et il y a une grande perte si on n'installe pas une autre poule à sa place ; mais avant cela, alors qu'ils sont encore un peu mangeables pour celui qui n'est pas difficile et n'est pas délicat (istenis), on n'est pas indulgent pour installer une poule sur eux.
séif katan 34
- (לה) ומתה - וכ"ש אם ברחה שמחזירין אותה למקומה:(35) Et elle est morte – et à plus forte raison si elle s'est enfuie : on la ramène à sa place.
séif katan 35
- (לו) שלא יפסידו הביצים - מוכח מזה דלהושיב לכתחלה תרנגולת על ביצים בע"פ אסור אחר חצות. אכן כמה פוסקין מקילין בזה ויש להקל לעת הצורך קצת ולדעה זו אם מתה מושיבין אחרת תחתיה אפילו אם הראשונה לא ישבה עליהן ג' ימים:(36) Pour que les œufs ne se gâtent pas – il ressort de ceci que faire couver lekhat'hila (a priori) une poule sur des œufs la veille de Pessa'h est interdit après midi. Cependant, plusieurs décisionnaires sont indulgents à ce sujet, et l'on peut être indulgent en cas de besoin quelque peu important ; et selon cet avis, si elle est morte, on en installe une autre à sa place, même si la première n'a pas couvé sur eux pendant trois jours.
séif katan 36
- (לז) מתחת רגלי בהמה - ומשליכין אותו לחוץ לאשפה ועיין בב"ח דדעתו דדוקא כשעומדת הבהמה בחצר אבל כשעומדת ברפת אין מותר רק לסלק לצדדין:(37) De sous les pattes d'une bête – et on le jette dehors, au tas d'ordures. Et vois le Ba'h, dont l'avis est que c'est permis seulement lorsque la bête se tient dans la cour ; mais lorsqu'elle se tient dans l'étable, il n'est permis que de le pousser sur les côtés.
séif katan 37
- (לח) שלא להקיז - דבערב שבועות יצא שד דשמו טבוח ואלו לא קיבלו ישראל את התורה הוי טבח להי לבשרייהו ולדמייהו וגזרו רבנן על כל עיו"ט משום ערב שבועות ושרעפי"ן שקורין באנקע"ס או קעפ זעצי"ן יש מתירין מלבד הו"ר שהוא יום הדין ועכ"פ בערב שבועות יש להחמיר ובלילה שלפני עיו"ט מותר להקיז דם חוץ מליל הו"ר. ועיו"ט אחרון של פסח הכל מותר דאינו רגל בפ"ע. וכ"ז כשרוצה להקיז לבריאות אבל משום סכנה כבר דשו בו רבים ושומר פתאים ה' ואפילו בערב שבועות התיר בא"ר כשצוו הרופאים בחולי שיש בו סכנה אבל בלא"ה לא:(38) De ne pas faire de saignée – car la veille de Chavouot sort un démon dont le nom est « Tavoua'h » (« abattu ») ; et si les Bnei Israël n'avaient pas accepté la Torah, il les aurait abattus, leur chair et leur sang ; et nos Maîtres ont décrété sur toute veille de Yom Tov à cause de la veille de Chavouot. Quant aux ventouses scarifiées, qu'on appelle « Banques » ou « Kopf-Setzen » (ventouses posées sur la tête), certains les permettent, sauf la veille de Hochaana Rabba, qui est un jour de jugement ; et en tout cas, la veille de Chavouot il faut être rigoureux. Et la nuit qui précède la veille de Yom Tov, il est permis de faire une saignée, sauf la nuit de Hochaana Rabba. Et la veille du dernier Yom Tov de Pessa'h, tout est permis, car ce n'est pas une fête à part entière. Et tout cela concerne le cas où il veut faire une saignée pour la santé ; mais en cas de danger, beaucoup de gens ont déjà pris cette habitude, et « Hachem garde les simples » (Psaumes 116, 6) ; et même la veille de Chavouot, l'Eliya Rabba l'a permis quand les médecins l'ont prescrit, pour une maladie comportant un danger ; mais sans cela, non.
séif katan 38