Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 465 →- (א) אין שורין וכו' - משום דמחמיצין כתבואה עצמה:(1) On ne fait pas tremper, etc. – parce qu'ils fermentent comme la céréale elle-même.
séif katan 1
- (ב) מורסן - וה"ה סובין ג"כ מחמיץ. [ולעיל בסימן תנ"ד במ"ב סק"ב נתבאר מהו מורסין ומהו סובין] והקליפה של הקש שהגרגר מונח בו שקורין שפרייא"ר אינו מחמיץ וכשאר קש בעלמא דמי:(2) Du son (morsan) – et il en est de même du soubin (son grossier), qui fermente également. [Et plus haut, au siman 454, dans la Michna Beroura, séif katan 2, il a été expliqué ce qu'est le morsan et ce qu'est le soubin.] Et l'enveloppe de paille dans laquelle repose le grain, qu'on appelle Spreuer (la balle), ne fermente pas, et elle est comparable à n'importe quelle autre paille.
séif katan 2
- (ג) בשום פנים - ר"ל דלא מהני שיהא עומד שם לראות שלא ישהו המורסן במים שיעור מיל דשיעור זה אינו אלא לענין דיעבד אבל לכתחלה אסור להשהות אפילו רגע אחד וכדלעיל סימן תנ"ט ס"ב ועיין ביאור הלכה:(3) En aucune façon – c'est-à-dire qu'il ne sert à rien de se tenir là pour veiller à ce que le son ne reste pas dans l'eau la mesure d'un mil, car cette mesure ne vaut que bediavad (a posteriori), mais lekhat'hila (a priori) il est interdit de laisser (la farine dans l'eau sans la travailler) même un seul instant, comme il a été dit plus haut, siman 459, séif 2 ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 3
- (ד) ולא חולטין - חליטה מקרי שמרתיחין המים יפה יפה ואח"כ נותנין הקמח או הסובין לתוכן ואף דחליטה אינו מחמיץ מ"מ אסור משום שאין אנו בקיאין בחליטה וכדלעיל בסימן תנ"ד ס"ג וע"ש במ"ב כמה פרטי דינים בזה:(4) Et on ne l'ébouillante pas – on appelle 'halita le fait de faire bouillir l'eau très fortement, puis d'y mettre la farine ou le son. Et bien que l'ébouillantage ne fasse pas fermenter, c'est néanmoins interdit, parce que nous ne sommes pas experts en matière d'ébouillantage, comme il a été dit plus haut, au siman 454, séif 3 ; et voir là-bas, dans la Michna Beroura, plusieurs détails de lois à ce sujet.
séif katan 4
- (ה) שלא להשליכם וכו' - היינו מתחלת שש ומעלה ויש מי שכתב דאף קודם פסח יש ליזהר בזה [אא"כ עומד עליהם בשעת אכילתם עד שיגמרו לאכול ומה שנשתייר לא יניחנו מוטל לפניהם] שמא יחמיץ וישאר לשם תוך הפסח:(5) De ne pas les jeter, etc. – c'est-à-dire à partir du début de la sixième heure et au-delà (la veille de Pessa'h). Et il y a un avis selon lequel, même avant Pessa'h, il faut y prendre garde [à moins qu'on ne se tienne auprès d'eux pendant qu'ils mangent jusqu'à ce qu'ils aient fini de manger, et que ce qui reste, on ne le laisse pas étalé devant eux], de peur que cela ne fermente et ne reste là pendant Pessa'h.
séif katan 5
- (ו) במקום לח - ואפילו הניחן במקום יבש טוב ליזהר שלא ליתן לפניהם מים לשתות בעוד שהשעורים מונחין לפניהם אלא יכבד מתחלה אותו מקום היטב ואח"כ יתן שם מים:(6) Dans un endroit humide – et même si on les a déposés dans un endroit sec, il est bien de prendre garde de ne pas leur donner de l'eau à boire tant que l'orge est déposée devant eux ; mais on balaiera d'abord bien cet endroit, et ensuite on y mettra de l'eau.
séif katan 6
- (ז) אפילו יבש - היינו שדרכם היה לכנוס למרחץ ולהזיע ולשוף הגוף במורסן ובזה אין קפידא כיון שהמורסן לא נשרה במים ועל הגוף ג"כ ליכא מים מאליו רק זיעה מחום המרחץ וזיעת אדם אינו מחמיץ רק דצריכה ליזהר להעביר כל המורסן מעל כל בשרה קודם שתרחץ גופה במים בין בחמין בין בצונן ולפי שהנשים אין בקיאות עכשיו בכך לפיכך יש למונעם מלתת מורסן על בשרם אפי' הוא יבש. ואם עברה ושפה אין לשטוף בצונן אחר זה עד זמן מה שידוע שכבר עבר הכל או ישטוף עצמו במי פירות תחלה [ח"י]:(7) Même sec – c'est-à-dire que leur habitude était d'entrer au bain, de transpirer et de frotter le corps avec du son ; et en cela il n'y a pas d'inconvénient (de stricte loi), puisque le son n'a pas trempé dans l'eau, et sur le corps non plus il n'y a pas d'eau en soi, mais seulement de la sueur due à la chaleur du bain, et la sueur humaine ne fait pas fermenter ; seulement, elle doit prendre garde d'enlever tout le son de toute sa chair avant de laver son corps à l'eau, qu'elle soit chaude ou froide. Et parce que les femmes ne sont plus expertes en cela aujourd'hui, il faut donc les empêcher de mettre du son sur leur chair, même s'il est sec. Et si elle a transgressé et s'est frottée, elle ne se rincera pas à l'eau froide après cela avant un certain temps, lorsqu'il est connu que tout (le son) est déjà parti, ou bien elle se rincera d'abord avec des jus de fruits ['Hok Yaakov].
séif katan 7
- (ח) באווז לח - בטור איתא ששרו המורסן מתחלה במים והמחבר נקט דיניה אפילו במורסן יבש רק שהאווז לח ממים והוי רבותא טפי שאפילו במעט לחות שיש על העוף ג"כ מחמיץ המורסן ואסור האווז אפילו לא ידיחו אח"כ במים רק במי פירות:(8) Sur une oie humide – dans le Tour, il est rapporté qu'on avait d'abord fait tremper le son dans l'eau ; et l'auteur (le Choulhan Aroukh) a énoncé sa règle même pour du son sec, à condition seulement que l'oie soit humide d'eau, et c'est une nouveauté plus grande : même avec la petite humidité qui se trouve sur la volaille, le son fermente aussi, et l'oie est interdite, même si on ne la rince pas ensuite à l'eau, mais seulement avec des jus de fruits.
séif katan 8
- (ט) שהאווז אסור - מפני שיש בה בעורה נקבי נקבי ונשאר שם המורסן ואפילו אם ירצה לשפשף אח"כ ולהדיחו לא מהני:(9) Que l'oie est interdite – parce qu'il y a dans sa peau de nombreux petits trous, et le son reste là, et même si l'on veut ensuite la frotter et la rincer, cela ne sert à rien.
séif katan 9
- (י) והכי נהוג לענין איסור חמץ וכו' - ר"ל אע"ג דלענין שאר איסורים לא מהני טעמא דנקבי נקבי לאסור אלא א"כ היה הבשר רותח או עכ"פ מבושל או צלי דרכיכי ונכנס בעומק הכא לענין חמץ דאיסורו במשהו חיישינן אפילו בחי שנשאר משהו חמץ תוך הנקבים שיש באווז. וכתבו האחרונים דאפילו אם ירצה להפשיט העור כולו ממנה אסור דהמורסן נכנס דרך העור בעומק הבשר:(10) Et tel est l'usage au sujet de l'interdit du 'hamets, etc. – c'est-à-dire que, bien que pour les autres interdits la raison des petits trous ne suffise pas pour interdire, à moins que la viande n'ait été bouillante, ou du moins cuite ou rôtie, car elle est alors tendre et (l'interdit) pénètre en profondeur, ici, au sujet du 'hamets, dont l'interdit s'applique en quantité infime, nous craignons, même lorsque la viande est crue, qu'il reste une infime quantité de 'hamets dans les trous qui se trouvent dans l'oie. Et les A'haronim ont écrit que même si l'on veut lui enlever toute la peau, c'est interdit, car le son pénètre à travers la peau dans la profondeur de la chair.
séif katan 10
- (יא) שהוא במשהו - וכתבו האחרונים דכיון דעיקר הטעם משום שאיסורו במשהו א"כ בע"פ משש שעות ולמעלה עד הפסח דיעורו אז בששים יש להתיר האווז בשפשוף והדחה היטב במים ובתנאי שיאכלנו קודם הפסח דשמא ישאר משהו בעין וחוזר וניעור בפסח ויש מקילין אף לאכלו תוך הפסח במקום הפסד מרובה:(11) Qui interdit en quantité infime – et les A'haronim ont écrit que, puisque la raison principale est que son interdit s'applique en quantité infime, alors la veille de Pessa'h, de la sixième heure et au-delà jusqu'à Pessa'h, où son annulation se fait alors dans soixante fois plus, on peut permettre l'oie au moyen d'un frottement et d'un bon rinçage à l'eau, à condition qu'on la mange avant Pessa'h, car peut-être restera-t-il une infime quantité (de son) de façon tangible, qui « se réveillera » ('hozer veniʿor, retrouvera son statut d'interdit) à Pessa'h. Et certains sont indulgents même pour la manger pendant Pessa'h, en cas de perte importante.
séif katan 11
- (יב) שלא להבהב וכו' חיטים או דגן מחומץ - פי' שנפלו עליו מים לאחר שנתלש ונתחמץ והסכימו האחרונים דכל זה אינו אלא זהירות בעלמא לכתחלה אבל מעיקר הדין אפילו היו שם חטים לא מחזקינן שהיו מחומצים ואפילו ידעינן שהיו מחומצים נמי אין לאסור כיון שאין נוגע העוף בהדגן שמחזיק את העוף מלמעלה והלהב עולה מלמטה. אם נמצא שבולת ריקנית בתבשיל נימוח אין חוששין שמא היה דגן מחומץ בשבולת ונפל לתוך התבשיל ונימוח שם:(12) De ne pas flamber, etc., des grains de blé ou des céréales fermentées – explication : sur lesquels de l'eau est tombée après qu'ils ont été arrachés (du sol), et qui ont fermenté. Et les A'haronim sont tombés d'accord que tout cela n'est qu'une simple précaution lekhat'hila ; mais selon la stricte loi, même s'il y avait là des grains de blé, nous ne présumons pas qu'ils étaient fermentés ; et même si nous savions qu'ils étaient fermentés, il n'y aurait pas lieu d'interdire, puisque la volaille ne touche pas la céréale, car on tient la volaille par-dessus, et la flamme monte d'en bas. Si l'on a trouvé un épi vide dans un plat dissous (une bouillie), on ne craint pas qu'il y ait eu de la céréale fermentée dans l'épi, qu'elle soit tombée dans le plat et s'y soit dissoute.
séif katan 12