Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 461 →- (א) כשיסיקוהו - ואף שהתנורים שלנו נעשו מלבנים הנשרפים בכבשן ויש להן דין כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו מ"מ מהני היסק כיון דהסיקן מבפנים ולא חייס עלייהו דלמא פקעי וכמבואר לעיל סימן תנ"א ס"א. ואין חילוק בין תנורים שפיהן מן הצד כמו שלנו ובין תנורים קטנים שפיהן למעלה:(1) Quand on le chauffe – et bien que nos fours soient faits de briques cuites au four à chaux et aient le statut de récipient d'argile, qui ne se libère jamais de son absorption, néanmoins le chauffage est efficace, puisqu'on les chauffe de l'intérieur et qu'on ne se soucie pas de les ménager de peur qu'ils n'éclatent, comme cela est expliqué plus haut, siman 451, séif 1. Et il n'y a pas de différence entre les fours dont l'ouverture est sur le côté, comme les nôtres, et les petits fours dont l'ouverture est en haut.
séif katan 1
- (ב) על פני כולו - ודי בהיסק זה גופא שמכשירו לאפות בו מצה. ואם ספק לו בהיסק זה אם הלכו הגחלים ע"פ כולו יש לאסור בדיעבד המצות שאפו בו ודוקא אם הוא עדיין בתוך מעת לעת שנשתמשו בו החמץ דאל"ה מותר בדיעבד אם הוא קודם פסח [פמ"ג וע"ש עוד] אך אם הסיקו כמה פעמים אף שלא כוון להתירו לצורך פסח מותר בדיעבד דבכמה פעמים תלינן שמסתמא הוסק כל התנור:(2) Sur toute sa surface – et ce chauffage même, qui le cachérise, suffit pour y cuire la matsa. Et s'il a un doute, pour ce chauffage, si les braises sont passées sur toute sa surface, il faut interdire bediavad les matsot qu'on y a cuites ; et cela seulement si l'on est encore dans les vingt-quatre heures (mé'et lé'et) depuis qu'on s'en est servi pour le 'hamets ; sinon, c'est permis bediavad, si c'est avant Pessa'h [Peri Megadim ; et vois encore là-bas]. Mais si on l'a chauffé plusieurs fois, même sans avoir eu l'intention de le rendre permis pour Pessa'h, c'est permis bediavad, car avec plusieurs fois, nous présumons que vraisemblablement tout le four a été chauffé.
séif katan 2
- (ג) קרקע חדש - כעובי אצבע [לבוש] והחמץ הבלוע בגגו ובקירותיו הוא נפלט ע"י ליבון השלהבת כשמסיקין אותו לאפות בו המצות וכן הכירה צריך להסיק ושילכו הגחלים ע"פ כולו או שיטיח בטיט קרקעיתו וגם בצדדיו בגובה המקום שעומדין הקדירות. וקאכלין העשוי בתוך התנורים צריך שילבינו ע"י גחלים או שיטיח בטיט קרקעיתו וסביביו וגם למעלה ובבית מאיר מקיל שאין צריך להטיח למעלה כלל ובצדדין מצריך רק בגובה טפח עי"ש:(3) Un sol neuf – de l'épaisseur d'un doigt [Levouch]. Et le 'hamets absorbé dans sa voûte et ses parois est rejeté par l'incandescence de la flamme lorsqu'on le chauffe pour y cuire les matsot. Et de même, le fourneau (kira) doit être chauffé de sorte que les braises passent sur toute sa surface, ou bien on enduira d'argile son fond, ainsi que ses côtés jusqu'à la hauteur où se tiennent les marmites. Et les carreaux de faïence (kakhlin) faits à l'intérieur des fours doivent être portés à incandescence par des braises, ou bien on enduira d'argile le fond, le pourtour et aussi le haut ; et dans le Beit Méïr, il est indulgent en disant qu'il n'est pas du tout nécessaire d'enduire le haut, et pour les côtés il n'exige que sur la hauteur d'un téfa'h ; vois là-bas.
séif katan 3
- (ד) טוב וישר הוא וכו' - ר"ל אף דמן הדין די בהיסק אחד להכשר ולאפיה מ"מ טוב וישר וכו' והטעם אולי נשאר בפעם ראשון מקום אחד מבלי גחלים ולאו אדעתיה ועוד דבהיסק אחד יש לחוש שלא ילבן יפה מטעם שיתיירא שישרף הפת ולפי טעם זה צריך להמתין מלהסיק פעם שני עד שיצטנן קצת וכן נהגו. וכתבו האחרונים דאם שכח להסיק התנור ולהכשירו קודם יו"ט וצריך להכשירו ביו"ט דמותר לעשות הכל בהיסק אחד ושלא לעשות הבערה שלא לצורך יו"ט כיון דמן הדין מותר רק שיזהר שילכו הגחלים ע"פ כולה:(4) Il est bon et droit, etc. – c'est-à-dire : bien que, selon la loi, un seul chauffage suffise pour la cachérisation et la cuisson, néanmoins il est bon et droit, etc. Et la raison : peut-être, la première fois, est-il resté un endroit sans braises sans qu'il s'en aperçoive ; et de plus, avec un seul chauffage, il faut craindre qu'il ne porte pas bien le four à incandescence, de crainte que le pain ne brûle. Et selon cette raison, il faut attendre, avant de chauffer une seconde fois, qu'il refroidisse un peu, et tel est l'usage. Et les A'haronim ont écrit que s'il a oublié de chauffer le four et de le cachériser avant Yom Tov, et qu'il doit le cachériser pendant Yom Tov, il est permis de tout faire en un seul chauffage, pour ne pas faire un allumage qui ne soit pas pour les besoins de Yom Tov, puisque selon la loi c'est permis ; seulement, il veillera à ce que les braises passent sur toute sa surface.
séif katan 4
- (ה) אבל צריך להסיק תחלה וכו' - דאל"ה יש לחוש שיתחמץ קודם שיתחיל לאפות:(5) Mais il faut chauffer d'abord, etc. – car sinon, il faut craindre que la pâte ne fermente avant que la tuile commence à cuire.
séif katan 5
- (ו) בין כוביא - היינו טפקא הנ"ל:(6) Que ce soit une kouvia – c'est-à-dire la tafka (tuile) mentionnée plus haut.
séif katan 6
- (ז) באלפס - קערות רחבות ואופין בה לפעמים:(7) Une poêle (ilpas) – des plats larges, dans lesquels on cuit parfois.
séif katan 7
- (ח) בלא מים - דאם יהיה שם מים אפילו אם ישים העיסה שם אחר שיהיו המים רותחין ג"כ אסור דזהו חליטה ואסור כמו שכתב לעיל בסימן תנ"ד ס"ג:(8) Sans eau – car s'il y a là de l'eau, même si l'on y met la pâte après que l'eau bout, c'est aussi interdit, car c'est un ébouillantage ('halita), qui est interdit, comme il est écrit plus haut, siman 454, séif 3.
séif katan 8
- (ט) בין בקרקע - והוא טרוקנין המבואר לעיל בסימן ס"ח סעיף ט"ו וע"ש דאין רשאי לברך עליו המוציא אא"כ קבע סעודתו עליו ואיתא בגמרא דאדם יוצא בזה י"ח מצה בפסח דהוא חשוב לחם עוני:(9) Ou à même le sol – il s'agit du troknin (pain cuit dans un creux du sol) expliqué plus haut, siman 168, séif 15 ; et vois là-bas qu'on n'a pas le droit de réciter sur lui la bénédiction Hamotsi, à moins d'en avoir fait la base de son repas. Et il est rapporté dans la Guemara qu'on s'acquitte avec lui de l'obligation de la matsa à Pessa'h, car il est considéré comme « pain de pauvreté » (le'hem oni).
séif katan 9
- (י) יש אוסרים - היינו לכתחלה [הגר"א] ודוקא אם לא נשתהה שיעור מיל עד התחלת האפיה דאל"ה לכו"ע אסור אף בדיעבד:(10) Certains l'interdisent – c'est-à-dire lekhat'hila [le Gaon de Vilna] ; et seulement si la pâte n'est pas restée le temps de la mesure d'un mil jusqu'au début de la cuisson ; car sinon, selon tous les avis, c'est interdit, même bediavad.
séif katan 10
- (יא) וטוב ליזהר - ואפילו בדיעבד נכון להחמיר שלא לאכלה אם אפשר לו. אם שמו מצה על הנייר בתוך התנור לאפותה עם הנייר אין לאסור בדיעבד שבודאי שלט חום האור דרך הנייר ונאפית במהרה קודם שתתחיל להתחמץ אבל לכתחלה אין לעשות כן [אחרונים]:(11) Et il est bien de faire attention – et même bediavad, il convient d'être rigoureux et de ne pas la manger, si c'est possible pour lui. Si l'on a mis une matsa sur du papier à l'intérieur du four, pour la cuire avec le papier, il ne faut pas interdire bediavad, car assurément la chaleur du feu a dominé à travers le papier et elle a cuit rapidement, avant de commencer à fermenter ; mais lekhat'hila, il ne faut pas faire ainsi [A'haronim].
séif katan 11
- (יב) ברמץ - היינו שלא לאפותם בתוך הרמץ שיש לחוש שמא יחמיצו קודם שיתחילו לאפות ואם עבר ואפה אין לאסור:(12) Dans la cendre chaude – c'est-à-dire : ne pas les cuire à l'intérieur de la cendre chaude, car il faut craindre qu'elles ne fermentent avant de commencer à cuire ; et si l'on a transgressé et cuit ainsi, il ne faut pas interdire.
séif katan 12
- (יג) אין חוטין נמשכים - ואפילו אם היא נפרכת כשמטלטלין אותה יוצאין בה. כתב הח"י דאם יש לספק אי חוטין נמשכין ממנה ותוחב אצבע תוך המצה ואינו נדבק בה עיסה יש להתירה דזהו סימן שאין חוטין נמשכין ממנה. וכ"ז אם המצה חמה אבל אם נצטננה אפשר דאין ראיה מזה [א"ר]:(13) Aucun fil ne s'étire – et même si elle s'émiette quand on la déplace, on s'en acquitte. Le 'Hok Yaakov a écrit que s'il y a un doute sur la question de savoir si des fils s'en étirent, et qu'on enfonce un doigt dans la matsa et qu'aucune pâte n'y colle, il faut la permettre, car c'est un signe qu'aucun fil ne s'en étire. Et tout cela, si la matsa est chaude ; mais si elle a refroidi, il est possible que cela ne constitue pas une preuve [Eliya Rabba].
séif katan 13
- (יד) ממנה - וסימן זה אינו כ"א בזמן שהמצה עדיין חם ולא בזמן שנצטננה:(14) D'elle – et ce signe ne vaut que lorsque la matsa est encore chaude, et non lorsqu'elle a refroidi.
séif katan 14
- (טו) יוצאין בה - ידי חובת מצה. ואפילו אם הוא אוכלה אחר זמן מרובה דמשנאפית כשיעור הזה לכו"ע תו לא אתי לידי חימוץ וקודם שיעור הזה עדיין איננה בכלל לחם רק בצק ויש עוד סימן לפת שהגיעה לכלל לחם והוא כשאנו רואין שנקרמו פניה והוא חד שיעורא וע"כ אם נצטננה המצה ופרסה וראה בה ריעותא מבפנים שניכר שלא נאפה יפה ואינו יכול שוב להכירה בסימן הנ"ל יביט בפני המצה ואם יראה שנקרמו פניה קרימה מעליא שאין בו ספק יש להתירה אבל אם גם בהקרימה גופא יש בו ספק הוא ספק דאורייתא לכמה פוסקים ואסור אפילו בהפסד מרובה ומניעת שמחת יו"ט:(15) On s'en acquitte – de l'obligation de la matsa. Et même si on la mange longtemps après, car une fois qu'elle a cuit dans cette mesure, selon tous les avis elle n'en vient plus à fermenter ; et avant cette mesure, elle n'entre pas encore dans la catégorie du pain, mais c'est de la pâte. Et il y a encore un autre signe pour savoir qu'un pain a atteint le statut de pain : c'est lorsque nous voyons que sa surface s'est couverte d'une croûte ; et c'est une seule et même mesure. C'est pourquoi, si la matsa a refroidi, qu'on l'a rompue et qu'on y a vu un défaut à l'intérieur, de sorte qu'on remarque qu'elle n'a pas bien cuit, et qu'on ne peut plus le reconnaître par le signe mentionné plus haut, on regardera la surface de la matsa ; et si l'on voit que sa surface s'est couverte d'une bonne croûte, sans aucun doute, il faut la permettre ; mais si dans la croûte elle-même il y a un doute, c'est un doute portant sur un interdit de la Torah selon plusieurs décisionnaires, et c'est interdit, même en cas de grande perte et même si cela empêche la joie de Yom Tov.
séif katan 15
- (טז) קודם לכן ולהחזירה - ר"ל לא מיבעיא ליטלה שלא להחזירה בודאי אסור דכיון שחוטין נמשכין ממנה הרי היא עדיין בכלל בצק ותתחמץ בודאי עכ"פ בשיעור שהיית מיל אלא אפילו לקחה ע"מ להחזירה תיכף ג"כ יש ליזהר כי תוכל לבוא לידי חמץ אפילו בשהיה מועטת כיון שנתחממה מחום התנור וכעין שנתבאר לעיל בתנ"ט בס"א וס"ב. ומ"מ אם עבר והוציאה והחזירה מיד אין לאסור:(16) Avant cela et la remettre – c'est-à-dire : il va sans dire que la prendre sans la remettre est certainement interdit, car, puisque des fils s'en étirent, elle entre encore dans la catégorie de la pâte et fermentera certainement, du moins si elle reste le temps de la mesure d'un mil ; mais même si on l'a prise pour la remettre aussitôt, il faut aussi faire attention, car elle pourrait en venir au 'hamets même avec une courte attente, puisqu'elle s'est réchauffée par la chaleur du four, à l'image de ce qui est expliqué plus haut, siman 459, séifim 1 et 2. Néanmoins, si l'on a transgressé, qu'on l'a sortie et remise aussitôt, il ne faut pas interdire.
séif katan 16
- (יז) יוצא אדם וכו' - היינו דיעבד. ולזקן ולחולה שקשה לו לאכול מצה יבשה מותר אפילו לכתחלה לשרות המצה במים אך צריך ליזהר שלא יהיה שרוי מעל"ע דכבוש כמבושל:(17) On s'acquitte, etc. – c'est-à-dire bediavad. Et pour un vieillard ou un malade à qui il est difficile de manger une matsa sèche, il est permis même lekhat'hila de tremper la matsa dans l'eau ; seulement, il faut faire attention qu'elle ne reste pas trempée vingt-quatre heures, car ce qui est macéré est comme cuit.
séif katan 17
- (יח) שרויה - במים ואם מותר לשרותה בשאר משקין ומי פירות או במרק יש דעות בין הפוסקים י"א דאסור לפי שהן מפיגין את טעם המצה שנותנין בה טעם שלהן וי"א דוקא ע"י בישול מפיג טעם מצה ולא ע"י שריה וע"כ זקן או חולה שא"א לו לאכול מצה השרויה במים מותר לו לשרותה ביין או בשאר משקין אבל שאר כל אדם שאכל מצה השרויה בשאר משקין חוץ ממים לא יצא י"ח וצריך לחזור ולאכול מצה אחרת בין הכזית של ברכת מצה בין הכזית של אפיקומן. וכ"ז דוקא כששורה את המצה בהן אבל להטביל אותה בהן כתב רבינו מנוח בפשיטות דשרי דבזה לא נתבטל טעם מצה. ודע עוד דמה דמקילינן בשרויה במים דוקא כששורה כזית שלם ביחד אבל אם ישרה פרוסות פחותות מכזית אינו יוצא בהן י"ח אם נישרו כ"כ עד שנתלבנו המים מחמתן שכבר נתבטלו מתורת לחם עי"ז כן כתב המ"א בסימן קס"ח סק"ל ועי"ש במ"ב ס"ק ס"ג דביררנו שם דאם שורה אותן זמן מועט ולא נתלבן המים עי"ז אפילו הם פחותות מכזית לא אבד מהן שם לחם:(18) Trempée – dans l'eau. Et quant à savoir s'il est permis de la tremper dans d'autres liquides, dans du jus de fruits ou dans du bouillon, il y a des avis divergents parmi les décisionnaires. Certains disent que c'est interdit, car ils dissipent le goût de la matsa en lui donnant leur propre goût ; et certains disent que seule la cuisson dissipe le goût de la matsa, et non le trempage. C'est pourquoi un vieillard ou un malade qui ne peut pas manger de matsa trempée dans l'eau a le droit de la tremper dans du vin ou dans d'autres liquides ; mais toute autre personne qui a mangé une matsa trempée dans d'autres liquides que l'eau ne s'est pas acquittée de son obligation, et doit de nouveau manger une autre matsa, aussi bien pour le kezayit (volume d'une olive) de la bénédiction de la matsa que pour le kezayit de l'afikoman. Et tout cela, seulement quand on trempe la matsa dans ces liquides ; mais la tremper brièvement dedans, Rabbénou Manoa'h a écrit simplement que c'est permis, car ainsi le goût de la matsa ne s'annule pas. Et sache encore que ce en quoi nous sommes indulgents pour la matsa trempée dans l'eau, c'est seulement quand on trempe un kezayit entier d'un seul tenant ; mais si l'on trempe des morceaux de moins d'un kezayit, on ne s'en acquitte pas, s'ils ont trempé au point que l'eau a blanchi à cause d'eux, car ils ont déjà perdu de ce fait le statut de pain. Ainsi l'a écrit le Maguen Avraham au siman 168, séif katan 30 ; et vois là-bas dans la Michna Beroura, séif katan 63, où nous avons établi que si on les trempe peu de temps et que l'eau n'a pas blanchi de ce fait, même s'ils font moins d'un kezayit, ils n'ont pas perdu le nom de pain.
séif katan 18
- (יט) והוא שלא נימוחה - עיין בה"ל:(19) À condition qu'elle ne se soit pas dissoute – vois le Biour Halakha.
séif katan 19
- (כ) בישלה וכו' - אפילו אם יש בכל פתיתה כזית וגם יש עדיין תואר לחם עליה לפי שאחר הבישול נתבטל ממנה טעם מצה. וכתבו האחרונים דלאו דוקא בישלה דה"ה בשרוי לתוך רותחין. ואפילו בכלי שני יש להחמיר דלא לשרותה אם לא לצורך וכ"ז בשהיד סולדת בו. ודוקא במים אבל במרק יש להחמיר בכל גווני:(20) Il l'a cuite, etc. – même si chaque morceau fait un kezayit et qu'il a encore l'apparence de pain, car après la cuisson, le goût de la matsa s'en est annulé. Et les A'haronim ont écrit que « cuite » n'est pas à prendre à la lettre, car il en va de même si on la trempe dans un liquide bouillant ; et même dans un keli chéni (second récipient), il faut être rigoureux et ne pas l'y tremper, sauf en cas de besoin ; et tout cela, quand la main se rétracte à son contact (yad soledet bo). Et cela seulement pour l'eau ; mais pour le bouillon, il faut être rigoureux dans tous les cas.
séif katan 20
- (כא) אם אפו וכו' - אפילו תוך הפסח:(21) Si l'on a cuit, etc. – même pendant Pessa'h.
séif katan 21
- (כב) חמץ עם מצה - בתנור אחד אפילו בתנור קטן וסתום דמחמירין לעיל בסימן תמ"ז סוף ס"א בכאן שרי דריח פת היתר בפת איסור אין נחשב לכלום והסכימו האחרונים להתיר בזה אפילו היו נילושים בשמן או שומן ומ"מ אותו מקום שעמד החמץ בתנור צריך היסק כדי להכשירו אבל שארי מקומות בתנור א"צ הכשר דאין מוליך ומתפשט בליעתו בכולו בכחוש בלי רוטב:(22) Du 'hamets avec de la matsa – dans un même four, même dans un four petit et fermé ; bien que nous soyons rigoureux plus haut, siman 447, à la fin du séif 1, ici c'est permis, car l'odeur d'un pain permis dans un pain interdit n'est comptée pour rien. Et les A'haronim se sont accordés à permettre en cela même s'ils étaient pétris avec de l'huile ou de la graisse. Néanmoins, l'endroit où se trouvait le 'hamets dans le four doit être chauffé afin de le cachériser ; mais les autres endroits du four n'ont pas besoin de cachérisation, car un aliment sec, sans sauce, ne propage pas et ne répand pas son absorption dans tout le four.
séif katan 22
- (כג) נגעה בחמץ - היינו בתנור כשהם חמין:(23) Elle a touché le 'hamets – c'est-à-dire dans le four, quand ils sont chauds.
séif katan 23
- (כד) כדי נטילת מקום - היינו כעובי רוחב אצבע אגודל בינוני ויש מאחרונים שמחמירין בנעשה תוך הפסח לאסור כולו ולפי מש"כ הגר"א בסקי"ז יש להקל גם בזה:(24) L'équivalent d'une netilat makom – c'est-à-dire l'épaisseur de la largeur d'un pouce moyen. Et il y a des A'haronim qui sont rigoureux, lorsque cela s'est produit pendant Pessa'h, pour interdire tout (la matsa) ; mais selon ce qu'a écrit le Gaon de Vilna au séif katan 17, on peut être indulgent aussi en cela.
séif katan 24
- (כה) ודבוקה - אבל באינה דבוקה ממש אין לאסור. ומ"מ אם לא קרמו פניה דלמטה במקום הכפל ואפילו יש לו ספק בזה אסור:(25) Et collée – mais si elle n'est pas réellement collée, il ne faut pas interdire. Néanmoins, si la croûte ne s'est pas formée sur sa face inférieure à l'endroit du repli, et même s'il a un doute à ce sujet, c'est interdit.
séif katan 25
- (כו) עד שאין שולט שם האש - ר"ל דכיון שנדבק ואין האש יכול לשלוט שם בכח לאפות מיד חיישינן שאדהכי והכי נתחמצה:(26) Au point que le feu n'y domine pas – c'est-à-dire : puisqu'elle s'est collée et que le feu ne peut pas y dominer avec force pour la cuire aussitôt, nous craignons qu'entre-temps elle n'ait fermenté.
séif katan 26
- (כז) אוסרין אותה - כולה דכיון שהחמץ מחובר במצה בחתיכה אחת חוששין שמא נתפשט טעם החמץ בכל המצה ואע"פ שיש במצה ששים נגדו אין מתבטל בתוכה שחמץ בפסח במשהו:(27) On l'interdit – tout entière ; car, puisque le 'hamets est attaché à la matsa en un seul morceau, on craint que le goût du 'hamets ne se soit répandu dans toute la matsa ; et bien qu'il y ait dans la matsa soixante fois son volume, il ne s'y annule pas, car le 'hamets à Pessa'h interdit en quantité infime (bemachehou).
séif katan 27
- (כח) תוך הפסח - ר"ל אם האפיה היה תוך הפסח דאז דינו במשהו [הגר"א]:(28) Pendant Pessa'h – c'est-à-dire : si la cuisson a eu lieu pendant Pessa'h, car alors sa règle est l'interdit en quantité infime [le Gaon de Vilna].
séif katan 28
- (כט) אבל שאר מצות שבתנור וכו' - אפילו אם נוגעים ונושכים בזו דאין איסור כחוש יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ורק צריך ליזהר שיניח מעט מן ההיתר עם האיסור במקום הנגיעה כדי נטילה:(29) Mais les autres matsot qui sont dans le four, etc. – même si elles touchent celle-ci et s'y collent, car un interdit sec ne passe pas d'un morceau à l'autre sans sauce ; il faut seulement faire attention à enlever un peu du permis avec l'interdit, à l'endroit du contact, l'équivalent d'une netila (épaisseur d'un doigt).
séif katan 29
- (ל) מותרים - אפילו אם נגעו בה במקום הכפל ואם היתה אחת מהן משוחה שומן אפילו ההיתר שמן אם נגע במקום הכפל כולו אסור דאזיל ההיתר ומפטם לאיסור והוי כאלו הוא ג"כ שמן ומתפשט האיסור בכולו אבל שלא במקום הכפל סגי לה בכדי נטילה ואם היתה המצה הכפולה שמן אוסרת לחברתה הנוגע בה בכולה:(30) Sont permises – même si elles l'ont touchée à l'endroit du repli. Et si l'une d'elles était enduite de graisse, même si c'est la matsa permise qui est grasse, si elle a touché l'endroit du repli, elle est entièrement interdite, car le permis (gras) va engraisser l'interdit, et c'est comme si celui-ci était aussi gras, et l'interdit se répand dans tout (le permis) ; mais si elle a touché hors de l'endroit du repli, il lui suffit d'enlever l'équivalent d'une netila. Et si c'est la matsa repliée qui était grasse, elle interdit entièrement sa voisine qui la touche.
séif katan 30
- (לא) וקודם פסח - היינו אפילו בנמצא תוך הפסח כיון שנאפית קודם פסח:(31) Et avant Pessa'h – c'est-à-dire : même si on la trouve pendant Pessa'h, puisqu'elle a été cuite avant Pessa'h.
séif katan 31
- (לב) רק מקום דבוקה - וסביבו כדי נטילה והשאר מותר אף דלית בהו ששים נגד מקום הכפל. אם נמצא בביתו מצה כפולה ונפוחה לאחר הפסח אין להחמיר. וטוב להוציא מצה כפולה או נפוחה במרדה אחרת אם יש באפשרו:(32) Que l'endroit où elle est collée – et autour, l'équivalent d'une netila ; et le reste est permis, bien qu'il n'y ait pas en elles soixante fois le volume de l'endroit du repli. Si l'on trouve chez soi une matsa repliée ou gonflée après Pessa'h, il n'y a pas lieu d'être rigoureux. Et il est bien de sortir une matsa repliée ou gonflée du four avec une autre pelle, si c'est possible.
séif katan 32
- (לג) נפוחה - יש בזה שני פירושים א) שנחלקה עובי המצה באמצע וחלק העליון עלה למעלה ב) שלא נחלקה כלל אלא שתפח גוף המצה באמצעיתה ועלה כמו בלחם חמץ שמתחמץ ומתנשא למעלה באמצעיתה והסכימו האחרונים בשניהם להחמיר:(33) Gonflée – il y a à ce sujet deux explications : a) que l'épaisseur de la matsa s'est séparée en son milieu et que la partie supérieure est montée ; b) qu'elle ne s'est pas du tout séparée, mais que le corps de la matsa a gonflé en son milieu et est monté, comme dans le pain levé, qui fermente et s'élève en son milieu. Et les A'haronim se sont accordés à être rigoureux dans les deux cas.
séif katan 33
- (לד) אסורה - כל המצה אף במקום שלא נפחה ואפילו אם הנפיחה היתה רק באחת מן הקצוות כיון שנעשה חלל בעוביה תלינן שנתחמצה כולה ואפילו יש ס' במצה נגד מקום הזה לא מהני ואין חילוק בין קודם פסח או בפסח ועיין באחרונים שהסכימו שאין לאסור אא"כ החלל הוא גדול כ"כ כמו אגוז לוז (שקורין האזיל נוס) או כמו אצבע גודל בינוני ודוקא כשעלה החלק העליון מן המצה בגובה למעלה אבל אם לא עלה למעלה אלא שבתוך עובי המצה יש נקב חלול כשיעור שנתבאר אוסרים מקום הנקב לבד שאותו מקום דומה למצה כפולה שאין חום האש שולט שם והשאר מותר אפילו תוך הפסח ואין אוסרין אפילו במקום הנקב אלא כשיש בתוכו אבעבועות (שקורין בלעזליך) שהוא סימן לחימוץ אבל אם הוא חלק מותר ואם יש במצה שני נקבים נקב בתוך נקב חוששין לאסור כולה. וכ"ז אם הנפיחה נעשה בתנור בפעם ראשון אבל אם לאחר שנאפה טחו אותה בשומן והחזירוה לתנור ונתפחה שרי לכו"ע:(34) Est interdite – toute la matsa, même là où elle n'a pas gonflé, et même si le gonflement n'était qu'à l'une des extrémités ; puisqu'un vide s'est formé dans son épaisseur, nous présumons qu'elle a entièrement fermenté ; et même s'il y a dans la matsa soixante fois le volume de cet endroit, cela n'aide pas ; et il n'y a pas de différence entre avant Pessa'h et pendant Pessa'h. Et vois chez les A'haronim, qui se sont accordés à ne pas interdire, à moins que le vide ne soit aussi grand qu'une noisette (appelée hazelnuss) ou qu'un pouce moyen ; et seulement quand la partie supérieure de la matsa est montée en hauteur. Mais si elle n'est pas montée, et qu'il y a seulement dans l'épaisseur de la matsa un trou creux de la mesure expliquée, on interdit l'endroit du trou seul, car cet endroit ressemble à une matsa repliée, où la chaleur du feu ne domine pas ; et le reste est permis, même pendant Pessa'h. Et l'on n'interdit même l'endroit du trou que lorsqu'il y a à l'intérieur des bulles (appelées bleslekh), qui sont un signe de fermentation ; mais s'il est lisse, c'est permis. Et s'il y a dans la matsa deux trous, un trou dans un trou, on craint et l'on interdit tout. Et tout cela, si le gonflement s'est produit dans le four la première fois ; mais si, après qu'elle a cuit, on l'a enduite de graisse, remise au four, et qu'elle a gonflé, c'est permis selon tous les avis.
séif katan 34
- (לה) קרום - היינו קרום דק מלמעלה ולא באמצע עובי המצה יש מאחרונים שכתבו דבמצות דקות שלנו אין לחוש להאבעבועות והחללים הנכרים מבחוץ ומבפנים כדרך רובא דרובא הנעשים מחמת האור שאפילו אינם קרומים דקים רק קצת בעובי אין לחוש ונפוח באמצעיתא היינו שנפרד חצי העובי העליון מהתחתון דזהו שכיח רק במצות העבות קצת. ודע דאפילו באופן שהיא נפוחה לכו"ע דעת הח"י שאין לאסור תערובתה כ"א אותה מצה עצמה שנתפחה וה"ה לענין כפולה ובא"ר מחמיר לאסור התערובות בנפוחה אך בהנאה יש להקל עי"ש ונראה דעכ"פ בששים יש להקל ובפרט ברקיקין דקין כמו מצות שלנו אפי' מי שירצה להחמיר עכ"פ אין להחמיר בתערובות כדעת הח"י:(35) Une croûte – c'est-à-dire une croûte fine en surface, et non au milieu de l'épaisseur de la matsa. Il y a des A'haronim qui ont écrit que, pour nos matsot fines, il n'y a pas lieu de craindre les bulles et les vides visibles à l'extérieur et à l'intérieur, comme dans l'immense majorité des cas, qui se forment à cause du feu ; et même s'ils ne sont pas des croûtes fines, mais d'une certaine épaisseur, il n'y a pas à craindre ; et une matsa « gonflée en son milieu », c'est celle dont la moitié supérieure de l'épaisseur s'est séparée de l'inférieure, ce qui n'est fréquent que dans les matsot un peu épaisses. Et sache que même dans le cas où elle est gonflée selon tous les avis, l'avis du 'Hok Yaakov est qu'il ne faut pas interdire son mélange, mais seulement la matsa même qui a gonflé ; et il en va de même pour la matsa repliée. Et l'Eliya Rabba est rigoureux et interdit le mélange pour la matsa gonflée, mais pour le profit on peut être indulgent ; vois là-bas. Et il semble qu'au moins lorsqu'il y a soixante fois son volume, on peut être indulgent, et surtout pour des galettes fines comme nos matsot : même celui qui veut être rigoureux (pour la matsa elle-même), du moins il ne doit pas être rigoureux pour le mélange, selon l'avis du 'Hok Yaakov.
séif katan 35
- (לו) אם שני מצות שוכבות - היינו אפילו רק מקצת מצה זו היה מונח בתנור על מקצת מצה זו והטעם לפי שמקום הדבוק אין האש שולט שם וע"כ דינו כמצה שנתכפלה במקצת ונאסרה כל מצה עליונה ומצה שתחתונה ואם היה זה קודם פסח מסיר מקום הדבוק עם רוחב גודל ממצה זו וכן כה"ג ממצה שתחתיה:(36) Si deux matsot sont posées – c'est-à-dire : même si seulement une partie de cette matsa était posée dans le four sur une partie de cette autre matsa ; et la raison est qu'à l'endroit où elles sont collées, le feu ne domine pas ; c'est pourquoi sa règle est comme celle d'une matsa partiellement repliée, et la matsa supérieure et la matsa inférieure sont entièrement interdites. Et si c'était avant Pessa'h, on enlève l'endroit collé avec la largeur d'un pouce de cette matsa, et de même de la matsa qui est en dessous.
séif katan 36
- (לז) קודם אפייתן - ר"ל והניח שם עד שנאפו כך אבל אם האופה הפרידן תיכף נראה להתיר [א"ר]:(37) Avant leur cuisson – c'est-à-dire : et il les a laissées là jusqu'à ce qu'elles aient cuit ainsi ; mais si le boulanger les a séparées aussitôt, il semble qu'il faille permettre [Eliya Rabba].
séif katan 37
- (לח) שלא יגעו זה בזה - ובדיעבד אם נגעו ונשכו זה בזה כיון ששניהם נוגעין למטה בחום התנור חום האש שולט למטה שפיר ונאפה כדינו ומותר:(38) Qu'elles ne se touchent pas l'une l'autre – et bediavad, si elles se sont touchées et collées l'une à l'autre, puisque toutes deux touchent en bas la chaleur du four, la chaleur du feu domine bien par en bas, et elle a cuit comme il convient, et c'est permis.
séif katan 38