Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 460 →- (א) אין לשין וכו' - וה"ה עריכת המצה. ולעני ניקור שמנקרין המצות טוב ליזהר לכתחלה שלא לעשות על ידם לענין מצות של מצוה ויש שמקילין בזה אף לכתחלה לעשות הנקבים ע"י קטן וכה"ג כיון שגם גדולים עומדים ע"ג ועי"ז יהיו הרבה עוזרים למהר בענין עשייתן:(1) On ne pétrit pas, etc. – et il en va de même du façonnage de la matsa. Et pour ce qui est du perçage, quand on perce les matsot, il est bien de faire attention, lekhat'hila, à ne pas le faire faire par eux (le sourd-muet, l'aliéné ou le mineur) pour les matsot de la mitsva. Et certains sont indulgents en cela, même lekhat'hila, pour faire percer les trous par un mineur ou ce qui est semblable, puisque des adultes se tiennent aussi au-dessus d'eux pour surveiller ; et de cette manière il y aura de nombreux aides pour accélérer leur fabrication.
séif katan 1
- (ב) מצת מצוה - משא"כ בשאר מצות א"צ שימור לשם מצוה רק שיזהר שלא יהיה בהן חשש חימוץ ומותר לעשות על ידיהן אם משגיח עליהן אך ישראל קדושים הן ונהגו לעשות שימור לשם מצה בכל המצות כדאיתא בסימן תע"ז כ"כ האחרונים ועיין מה שכתבנו לקמיה:(2) La matsa de la mitsva – ce qui n'est pas le cas des autres matsot (mangées pendant la fête), qui n'ont pas besoin de surveillance (chimour) en vue de la mitsva ; il faut seulement veiller à ce qu'il n'y ait pas en elles de risque de fermentation, et il est permis de les faire par leur intermédiaire, si l'on les surveille. Mais les Bnei Israël sont saints, et ils ont l'usage de faire la surveillance en vue de la matsa pour toutes les matsot, comme cela figure au siman 477 ; ainsi l'ont écrit les A'haronim. Et vois ce que nous avons écrit plus loin.
séif katan 2
- (ג) ע"י א"י וכו' - הטעם דכתיב ושמרתם את המצות ומשמע מזה דשמירה שאתה משמרה שלא תחמיץ התכוין לשם מצה של מצוה ונכרי וחש"ו לאו בני שימור נינהו והסכימו הרבה פוסקים דאפילו ישראל עומד ע"ג ומזהירן שיכונו לשם מצות מצה ג"כ לא מהני ואינו יוצא י"ח אפילו בדיעבד ויש מן הפוסקים שמקילין בעומד ע"ג ומזהירן שיכוונו בעשייתו לשם מצה דאז אמרינן אדעתא דישראל קעביד וכתבו הב"ח והמ"א דיש לסמוך עלייהו כשא"א בענין אחר וטוב שהישראל בעצמו יסייעם ג"כ קצת ומ"מ מוטב לעשות ע"י חש"ו מע"י עכו"ם. ודע דאפילו לדעת המקילין בעומד ע"ג לא יסתפק במה שאומר לו פ"א קודם העשיה שיכוין לשם מצות מצה רק צריך להזהירו בכל שעה ע"ז שלא יסיחו דעתם מזה. ולענין טחינה עיין בביאור הלכה:(3) Par un non-Juif, etc. – la raison : car il est écrit : « Vous surveillerez les matsot » (Exode 12, 17), et on en déduit que la surveillance par laquelle tu la surveilles pour qu'elle ne fermente pas, tu dois l'avoir en vue d'une matsa de mitsva ; or un non-Juif, un sourd-muet, un aliéné ou un mineur ne sont pas aptes à la surveillance. Et de nombreux décisionnaires se sont accordés que même si un Juif se tient au-dessus d'eux et les avertit d'avoir l'intention de faire des matsot de mitsva, cela n'aide pas non plus, et l'on ne s'acquitte pas de son obligation, même bediavad. Et il y a des décisionnaires qui sont indulgents lorsqu'il se tient au-dessus d'eux et les avertit d'avoir l'intention, dans leur fabrication, de la faire en vue de la matsa, car alors nous disons : « c'est selon l'intention du Juif qu'il agit ». Et le Ba'h et le Maguen Avraham ont écrit qu'on peut s'appuyer sur eux lorsqu'il n'est pas possible autrement ; et il est bien que le Juif lui-même les aide aussi un peu. Et néanmoins, il vaut mieux le faire par un sourd-muet, un aliéné ou un mineur que par un idolâtre. Et sache que même selon l'avis de ceux qui sont indulgents lorsqu'il se tient au-dessus d'eux, il ne se contentera pas de lui dire une fois, avant la fabrication, d'avoir l'intention de faire des matsot de mitsva ; mais il faut l'avertir à tout moment à ce sujet, pour qu'ils n'en détournent pas leur attention. Et pour ce qui est de la mouture, vois dans le Biour Halakha.
séif katan 3
- (ד) חרש - היינו שאינו שומע ואינו מדבר דאם הוא מדבר אינו מדינא בכלל חרש. וקטן היינו שלא הגיע לי"ג שנים ויום אחד ובאשה בת י"ב שנים ושוטה היינו שמאבד מה שנותנים לו. ובעו"ה כמה אנשים מקילין ומניחין לקטן וקטנה ליתן מים לתוך הקמח ושלא כדין עושין דנתינת מים לתוך הקמח הוא בכלל לישה לדעת הי"א בסי' שכ"ד ס"ג ולא נפיק ידי חובת מצה במצה כזו אם לא שלוקח מצות אחרות ללילי הסדר לקיים המ"ע דאכילת מצה:(4) Un sourd-muet ('hérech) – c'est-à-dire qui n'entend pas et ne parle pas ; car s'il parle, il n'entre pas, selon la stricte loi, dans la catégorie de sourd-muet. Et un mineur, c'est celui qui n'a pas atteint treize ans et un jour, et pour une femme, douze ans (et un jour). Et un aliéné, c'est celui qui perd ce qu'on lui donne. Et, à cause de nos nombreux péchés, beaucoup de gens sont indulgents et laissent un garçon ou une fille mineurs verser l'eau dans la farine ; et ils n'agissent pas selon la loi, car verser l'eau dans la farine fait partie du pétrissage selon l'avis de ceux qui le disent au siman 324, séif 3 ; et on ne s'acquitte pas de l'obligation de la matsa avec une telle matsa, à moins de prendre d'autres matsot pour les nuits du Séder, afin d'accomplir le commandement positif de manger la matsa.
séif katan 4
- (ה) הרא"ש וכו' - דמצוה בו יותר מבשלוחו:(5) Le Roch, etc. – car accomplir une mitsva soi-même vaut mieux que par son envoyé.
séif katan 5
- (ו) במצת מצוה - ומהרי"ל פסק ליזהר כן לכתחלה בכל המצות וכ"כ הפר"ח דגם באפיית שאר המצות הנעשות לכל ימי הפסח היה נוהג לעמוד על גביהן כי רבה המכשלה וכ"כ בח"י בשם השב"ל שאין להאמין לנשים בענין לישה ואפיה כי כמה דברים יעלו על לב נשים שהן מותרות או שמא שוכחות ועושות דבר שלא כהוגן ואינן יודעות שכר מצוה והפסד עבירה לכן רוב הת"ח והרבנים עומדים על רקידתה ועל לישתה ועל אפייתה:(6) De la matsa de la mitsva – et le Maharil a tranché qu'il faut faire ainsi attention, lekhat'hila, pour toutes les matsot. Et ainsi a écrit le Peri 'Hadach, que même pour la cuisson des autres matsot, faites pour tous les jours de Pessa'h, il avait l'usage de se tenir au-dessus d'eux, car le risque de faute est grand. Et ainsi a écrit le 'Hok Yaakov au nom du Chibolei HaLéket, qu'il ne faut pas se fier aux femmes en matière de pétrissage et de cuisson, car bien des choses viennent à l'esprit des femmes comme étant permises, ou peut-être elles oublient et font une chose de manière incorrecte, et elles ne connaissent pas la récompense de la mitsva et la perte qu'entraîne la faute. C'est pourquoi la plupart des érudits (talmidei 'hakhamim) et des rabbins assistent à son tamisage, à son pétrissage et à sa cuisson.
séif katan 6
- (ז) בעצמו - ויטריח עצמו במצת מצוה עד שיתחמם ויזיע וזה תיקון גדול לעון החמור [האר"י ז"ל]:(7) Lui-même – et il se donnera de la peine pour la matsa de la mitsva, jusqu'à ce qu'il ait chaud et transpire ; et c'est une grande réparation (tikoun) pour une faute grave [le Ari, de mémoire bénie].
séif katan 7
- (ח) אחר זמן איסור חמץ - דקודם זמן איסור אפילו היה ביום י"ד שכבר בדק שאר חמץ מ"מ א"צ לומר בשעת לישה ודי לו שיבטל סמוך לזמן איסורו ובלא"ה הוא אומר כל חמירא וגם פירורים אלו בכלל אבל לאחר זמן איסורו משנעשה חמץ אינו ברשותו לבטל ויש לחוש שמא לא יבערם מן העולם מיד ויעבור על ב"י וב"י וע"כ צריך לבטל קודם שיתחמץ. ואף אם אינו עומד שם יכול לבטלם בביתו [פמ"ג]:(8) Après le moment de l'interdit du 'hamets – car avant le moment de l'interdit, même si c'est le 14 Nissan, alors qu'il a déjà inspecté le reste du 'hamets, néanmoins il n'a pas besoin de le dire au moment du pétrissage, et il lui suffit d'annuler (le 'hamets) près du moment de son interdit ; et de toute façon, il dit alors « Kol 'hamira » (formule d'annulation), et ces miettes aussi sont incluses. Mais après le moment de son interdit, une fois que c'est devenu du 'hamets, il n'est plus en son pouvoir de l'annuler ; et il faut craindre qu'il ne les élimine pas du monde aussitôt et ne transgresse « il ne sera pas vu » et « il ne sera pas trouvé » (bal yéraé ouval yimatsé) ; c'est pourquoi il faut annuler avant que cela ne fermente. Et même s'il ne se tient pas là (où l'on pétrit), il peut les annuler dans sa maison [Peri Megadim].
séif katan 8
- (ט) יאמר בשעת לישה וכו' - ומ"מ אחר האפיה יכבד הבית וכן השולחן שערכו עליו המצות אע"פ שביטל ומה שימצא מן העיסה ישרפנו ויש שכתבו דמטעם זה טוב שידרוס הפירורים ברגליו בעפר תיכף משנפלו קודם שיבאו לידי חימוץ דאם יבואו לידי חימוץ צריך לשורפן:(9) Il dira au moment du pétrissage, etc. – néanmoins, après la cuisson, il balaiera la maison, ainsi que la table sur laquelle on a façonné les matsot, bien qu'il ait annulé ; et ce qu'il trouvera de la pâte, il le brûlera. Et certains ont écrit que pour cette raison, il est bien d'écraser les miettes avec ses pieds dans la poussière dès qu'elles sont tombées, avant qu'elles n'en viennent à fermenter, car si elles en viennent à fermenter, il faut les brûler.
séif katan 9
- (י) הנדבק בכלים - עיין לעיל בסימן תנ"ט ס"ד בהגה דאם לש ביו"ט מה יעשה בהכלים אח"כ והכא מיירי בלש בע"פ אחר זמן איסורו דיכול לגרר החמץ מעליהן אח"כ ולהדיחן (וכן צריך לעשות באמת אח"כ אע"פ שביטלן) אך שאנו חוששין שמא ישהה קצת ויעבור על בל יראה:(10) Collée aux ustensiles – vois plus haut, siman 459, séif 4, dans la Haga, ce qu'il doit faire des ustensiles ensuite, s'il a pétri pendant Yom Tov ; et ici, il s'agit de celui qui pétrit la veille de Pessa'h, après le moment de son interdit, qui peut gratter le 'hamets de dessus les ustensiles ensuite et les rincer (et c'est d'ailleurs ce qu'il faut faire réellement ensuite, bien qu'il les ait annulés) ; mais nous craignons qu'il ne tarde un peu et ne transgresse « il ne sera pas vu ».
séif katan 10
- (יא) אני מבטל אותם - או אני מפקיר אותם אבל לא יאמר פירורין הפקר דאינו לשון מבורר שמפקירן דאפשר לומר במשמעות הלשון שמעצמן הן הפקר ואינו כן וכתבו האחרונים דלשונות של ביטול והפקר צריך לומר דוקא בלשון שמבין:(11) Je les annule – ou « je les abandonne » (hefker) ; mais il ne dira pas « les miettes sont hefker », car ce n'est pas une formulation claire indiquant qu'il les abandonne : on pourrait comprendre, selon le sens des mots, qu'elles sont hefker d'elles-mêmes, et ce n'est pas le cas. Et les A'haronim ont écrit que les formules d'annulation et d'abandon doivent être dites justement dans une langue qu'il comprend.
séif katan 11
- (יב) שמבטלן קודם חימוצן - וממילא אף שיתחמצו אח"כ אינו עובר בבל יראה דאינו שלו:(12) Qu'il les annule avant leur fermentation – et par conséquent, même si elles fermentent ensuite, il ne transgresse pas « il ne sera pas vu », car elles ne sont pas à lui.
séif katan 12
- (יג) אין עושין וכו' - פי' לכתחלה ובדיעבד מותרין באכילה אם לא שהה בציורן שיעור חימוץ וגם יוצא בהן ידי חובתו:(13) On ne fait pas, etc. – c'est-à-dire lekhat'hila ; mais bediavad, elles sont permises à la consommation, si l'on ne s'est pas attardé à leur décoration le temps de la mesure de fermentation ; et l'on s'acquitte aussi avec elles de son obligation.
séif katan 13
- (יד) סריקין המצויירין וכו' - לפי שהוא שוהה עליה לציירן ופעמים יבוא לידי חימוץ ע"י שהיה זו ואפילו רוצה לעשות הציור ע"י דפוס שאינו שוהה כלום אעפ"כ לא חילקו חכמים ואסרו הכל לפי שהרואה שנאפו מצות אינו יודע שנעשו ע"י דפוס ויבוא להתיר אף בלא דפוס. וכן אין חילוק בין סריקין של בע"ב ובין של נחתומין אף דנחתומין קבועין ומורגלין בזה ואין שוהין בעשייתן אעפ"כ אסור ואפילו אם המצות הן רקיקין דקים שאינם ממהרין להחמיץ אעפ"כ אין לעשותם מצויירין:(14) Des galettes décorées, etc. – car on s'attarde sur elle pour les décorer, et parfois la pâte en viendra à fermenter du fait de cette attente. Et même si l'on veut faire la décoration au moyen d'un moule, qui ne fait pas attendre du tout, malgré cela les Sages n'ont pas fait de distinction et ont tout interdit, car celui qui voit que des matsot décorées ont été cuites ne sait pas qu'elles ont été faites au moyen d'un moule, et en viendra à permettre même sans moule. Et de même, il n'y a pas de différence entre des galettes décorées d'un particulier et celles de boulangers, bien que les boulangers soient habitués et exercés à cela et ne s'attardent pas dans leur fabrication ; malgré cela, c'est interdit. Et même si les matsot sont des galettes fines, qui ne fermentent pas vite, malgré cela il ne faut pas les faire décorées.
séif katan 14
- (טו) במסרק - פי' ואע"פ שנעשה כעין ציור על המצה מ"מ שרי דכיון שאינו מכוין לצייר לא יבוא עי"ז לידי שהיית שיעור חימוץ:(15) Avec un peigne – c'est-à-dire : et bien que cela forme une sorte de décoration sur la matsa, néanmoins c'est permis, car, puisqu'il n'a pas l'intention de décorer, il n'en viendra pas de ce fait à attendre le temps de la mesure de fermentation.
séif katan 15
- (טז) רקיקין - היינו אף דמבואר בס"ה דפחות מטפח מותר לעשות מ"מ נכון יותר לכתחלה לעשות רקיקין דקין:(16) Des galettes fines – c'est-à-dire : bien qu'il soit expliqué au séif 5 que du pain épais de moins d'un téfa'h est permis, néanmoins il convient davantage, lekhat'hila, de faire des galettes fines.
séif katan 16
- (יז) פת עבה טפח - דכשהיא עבה כ"כ יש לחוש שמא לא ישלוט חום האש בתוכה ותתחמץ בתוכה בשעת אפייתה אבל בפחות מטפח מותר ועיין בבה"ל שהבאנו דעת כמה פוסקים דאפילו בפחות מטפח יש ליזהר. ובדיעבד אם כבר אפה יש מתירין אפילו בעבה טפח ויש אוסרין אכן בפחות מטפח אין לאסור בדיעבד. ומ"מ כל שהיא עבה יש לעיין בתוכה אם נאפית יפה ולא נתחמצה:(17) Du pain épais d'un téfa'h – car lorsqu'il est aussi épais, il faut craindre que la chaleur du feu ne domine pas à l'intérieur et qu'il ne fermente à l'intérieur pendant sa cuisson ; mais moins d'un téfa'h, c'est permis. Et vois dans le Biour Halakha, où nous avons rapporté l'avis de plusieurs décisionnaires selon lequel même pour moins d'un téfa'h, il faut faire attention. Et bediavad, si on l'a déjà cuit, certains permettent même s'il est épais d'un téfa'h, et certains interdisent ; mais pour moins d'un téfa'h, il ne faut pas interdire bediavad. Néanmoins, tant qu'il est épais, il faut examiner son intérieur pour voir s'il a bien cuit et n'a pas fermenté.
séif katan 17
- (יח) פאנדי"ש וכו' - הם עיסות מצות ממולאות בבשר או בגבינה לפי שבשעת אפייה יוצא ליחה מהבשר והגבינה ומלחלחת העיסה ומעכבת אפייתה ועוד שליחה זו דינה כמי פירות שכשהן מתערבים בעיסה שנילושה במים היא ממהרת להחמיץ מיד כמו שיתבאר בסימן תס"ב וא"כ יש לחוש שמא כשיצאה הליחה לתוך העיסה נתחמצה מיד קודם שהספיק חום האש לשלוט בה לאפותה. ואפילו בדיעבד ששכח ונתן אותם לתוך המצה יש לאסור המצה:(18) Pandich, etc. – ce sont des pâtes de matsa farcies de viande ou de fromage ; car, au moment de la cuisson, du jus sort de la viande et du fromage, humidifie la pâte et retarde sa cuisson. Et de plus, ce jus a le statut de jus de fruits (mei perot), qui, lorsqu'il se mélange à une pâte pétrie avec de l'eau, la fait fermenter aussitôt, comme cela sera expliqué au siman 462 ; et donc il faut craindre que, lorsque le jus est sorti dans la pâte, celle-ci n'ait fermenté aussitôt, avant que la chaleur du feu n'ait eu le temps de la dominer pour la cuire. Et même bediavad, s'il a oublié et les a mis dans la matsa, il faut interdire la matsa.
séif katan 18
- (יט) אין ליתן וכו' - ג"כ מהאי טעמא לפי שהליחה היוצאת מהם מעכבת אפייתה ואפילו ביצה מבושלת אין ליתן אע"פ שאין ליחה יוצאה ממנה מ"מ במקום הביצה אין חום האש שולט שם ואין נאפה שם יפה:(19) Il ne faut pas mettre, etc. – c'est aussi pour cette raison : car le liquide qui en sort retarde sa cuisson. Et même un œuf cuit, il ne faut pas l'y mettre, bien qu'aucun liquide n'en sorte, car néanmoins, à l'endroit de l'œuf, la chaleur du feu ne domine pas et la pâte n'y cuit pas bien.
séif katan 19
- (כ) שתאפה עמהם - ואפילו בדיעבד יש לאסור לפי מה שאנו נוהגין לאסור מצה שנתכפלה בתנור לפי שאין חום האש שולט שם וה"נ בזה אבל אם נתן לתוכה זרעונים אפילו אינם כתושים מותרת באכילה לפי שדבר קטן כזה אינו מעכב אפייתה ומ"מ לכתחלה יש ליזהר גם בזה:(20) Qui sera cuite avec eux – et même bediavad, il faut interdire, selon notre usage d'interdire une matsa qui s'est repliée dans le four, car la chaleur du feu n'y domine pas ; et ici aussi c'est pareil. Mais si l'on y a mis des graines, même non broyées, elle est permise à la consommation, car une chose aussi petite ne retarde pas sa cuisson ; néanmoins, lekhat'hila, il faut faire attention aussi à cela.
séif katan 20