Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 459 →- (א) במקום וכו' - שהשמש מחמם העיסה וקרוב להחמיץ. ודעת ח"י שכל שאינו מתקרב ללוש במקום השמש ממש רק שהוא קרוב אל השמש אין לחוש אבל דעת כמה אחרונים להחמיר גם בזה ואין מותר רק במקום הצל:(1) Dans un endroit, etc. – car le soleil chauffe la pâte et celle-ci est proche de fermenter (le'hmits). Et l'avis du 'Hok Yaakov est que tant que l'on ne s'approche pas pour pétrir à l'endroit même du soleil, mais seulement près du soleil, il n'y a pas à craindre ; mais l'avis de plusieurs A'haronim (décisionnaires tardifs) est d'être rigoureux même dans ce cas, et il n'est permis de pétrir qu'à l'ombre.
séif katan 1
- (ב) השמש - ואפילו בתוך הבית כל שהחלון פתוח כנגד השמש אסור. והיכי שהחלון אינו פתוח רק שהשמש מזהיר דרך זכוכית החלונות כתב בח"י שאין להחמיר בזה אבל כמה אחרונים חולקים עליו בזה שהחמה מבעיר גם דרך הזכוכית וכן נהגו לכסות החלונות בסדינין בשעה שהשמש מזהיר:(2) Le soleil – et même à l'intérieur de la maison, tant que la fenêtre est ouverte face au soleil, c'est interdit. Et lorsque la fenêtre n'est pas ouverte, mais que le soleil brille seulement à travers la vitre des fenêtres, le 'Hok Yaakov a écrit qu'il n'y a pas lieu d'être rigoureux en cela ; mais plusieurs A'haronim le contestent sur ce point, car le soleil chauffe aussi à travers la vitre ; et l'on a l'usage de couvrir les fenêtres avec des draps au moment où le soleil brille.
séif katan 2
- (ג) תחת כל אויר וכו' - ר"ל אפילו במקום שאלו היתה החמה בעולם בזה המקום זו העת צל הוא ואין בו חמה:(3) Sous tout ciel, etc. – c'est-à-dire : même dans un endroit qui, si le soleil était visible dans le monde, serait à ce moment-là à l'ombre et sans soleil.
séif katan 3
- (ד) משום דיומא וכו' - שטבע החמה אז להגביר חומה בכל מקום ומיהו כ"ז ביום אבל בבין השמשות אין לחוש לזה שהרי כבר שקעה החמה (תה"ד):(4) Car un jour nuageux, etc. – car la nature du soleil est alors d'intensifier sa chaleur partout. Toutefois, tout cela ne vaut que de jour ; mais au crépuscule (bein hachmachot), il n'y a pas à le craindre, puisque le soleil s'est déjà couché (Teroumat HaDéchen).
séif katan 4
- (ה) אפילו אין שם שמש - כגון שהחלון פתוח למזרח והוא לש אחר חצות שכבר סבבה החמה לדרום וא"כ משום אין לשין במקום השמש אין כאן אפ"ה יש ליזהר משום שמא יתענן הרקיע פתאום ולא ירגישו ויומא דעיבא כולו שמשא ואע"ג דבחוץ מותר ללוש עכ"פ בצל לכו"ע ולא חיישינן שיעיב הרקיע שאני בחוץ דירגיש תיכף כשיבואו עננים ויתכסה השמש משא"כ בבית אין מרגישים כ"כ:(5) Même s'il n'y a pas là de soleil – par exemple, lorsque la fenêtre est ouverte vers l'est et que l'on pétrit après midi, alors que le soleil est déjà passé au sud ; et donc l'interdit de « on ne pétrit pas à l'endroit du soleil » ne s'applique pas ici. Malgré cela, il faut faire attention, de crainte que le ciel ne se couvre de nuages soudainement sans qu'on s'en rende compte, et qu'un jour nuageux est entièrement comme du soleil. Et bien qu'à l'extérieur il soit permis de pétrir, du moins à l'ombre, selon tous les avis, et que l'on ne craigne pas que le ciel se couvre, l'extérieur est différent, car on s'en rend compte immédiatement quand les nuages arrivent et que le soleil se couvre ; ce qui n'est pas le cas dans la maison, où l'on ne s'en rend pas autant compte.
séif katan 5
- (ו) וכן יש ליזהר - ר"ל כמו דאסרו בגמרא ללוש במקום השמש או ביומא דעיבא כן יש ליזהר לכתחלה להוליך וכו' וגם כן מטעם הנ"ל שחום השמש מחמם למים או לקמח:(6) Et de même il faut faire attention – c'est-à-dire : de même qu'on a interdit dans la Guemara de pétrir à l'endroit du soleil ou un jour nuageux, de même il faut faire attention, lekhat'hila (a priori), à ne pas transporter, etc. (l'eau ou la farine découvertes au soleil), et aussi pour la raison mentionnée plus haut : que la chaleur du soleil chauffe l'eau ou la farine.
séif katan 6
- (ז) מגולה - אלא יכסנו במפה ואין להניח מפה אחת פעמים הרבה דשמא נדבק בה בצק ונתחמץ:(7) Découverte – mais on la couvrira d'une nappe ; et l'on ne doit pas utiliser une même nappe de nombreuses fois, car peut-être de la pâte y est restée collée et a fermenté.
séif katan 7
- (ח) או הקמח - פי' אם השקין פתוחין למעלה:(8) Ou la farine – c'est-à-dire : si les sacs sont ouverts par le haut.
séif katan 8
- (ט) אצל התנור - היינו פי התנור ובצדדים או מאחוריו לית לן בה שאין החום גדול שם והאחרונים האריכו בה ומסקנתם הוא כן דבתנור של בית החורף שכשמסיקין בו מתחמם כל החדר אסור ללוש בכל החדר אלא צריך שלא להסיק בו כלל ביום הלישה ואם הסיק אותו יפתח הדלת והחלונות עד שיצא החום לפי אומדן דעתיה ואז ילוש וה"ה בסתם תנור רק שאופין בו כל היום ומוציא חום הרבה בכל הבית ג"כ אסור ללוש בכל אותו בית אא"כ יפתח הדלת והחלונות ומ"מ הכל לפי הענין אם החדר קטן והחום רב או בחדר גדול והחום מעט:(9) Près du four – c'est-à-dire face à l'ouverture du four ; mais sur les côtés ou derrière, cela ne pose pas de problème, car la chaleur n'y est pas grande. Et les A'haronim se sont étendus sur ce sujet, et leur conclusion est la suivante : pour le poêle d'une pièce d'hiver, qui, lorsqu'on l'allume, chauffe toute la pièce, il est interdit de pétrir dans toute la pièce ; mais il faut ne pas l'allumer du tout le jour du pétrissage ; et si on l'a allumé, on ouvrira la porte et les fenêtres jusqu'à ce que la chaleur sorte, selon son estimation, et alors on pétrira. Et de même pour un four ordinaire dans lequel on cuit toute la journée et qui dégage beaucoup de chaleur dans toute la maison : il est aussi interdit de pétrir dans toute cette maison, à moins d'ouvrir la porte et les fenêtres. Quoi qu'il en soit, tout dépend du cas : si la pièce est petite et la chaleur forte, ou s'il s'agit d'une grande pièce et que la chaleur est faible.
séif katan 9
- (י) מפני חום התנור - ובדיעבד אם לש נגד פי התנור דינו כלש במקום השמש ומבואר לקמן סעיף ה' עיי"ש. ודע דיש שנכשלים בזה כגון האופין שיש מהן שבשעה שהמצות בידם על המקל להורידן לתנור ומקרבין אותה לפי התנור הם שוהים ומתישבין באיזה מקום להניחה בתנור או גרוע יותר מזה שפונים ראשם ומשיחים עם העורכים ובין כך המצה מתחמם מאד כנגד פי התנור והוא איסור גמור לפי המבואר כאן וכן עוד יש ליזהר להחליף המקלות שמשימים עליהם המצות כפעם בפעם דאנו רואין בחוש שמתחממין הרבה מחמת שהיו בתנור ומחמת זה נתחמם המצה עוד טרם שמקריבה לפי התנור ובעו"ה הרבה נכשלין בזה:(10) À cause de la chaleur du four – et bediavad (a posteriori), si l'on a pétri face à l'ouverture du four, la règle est comme celle de celui qui a pétri à l'endroit du soleil, et cela est expliqué plus loin, séif 5 ; vois là-bas. Et sache qu'il y a des gens qui trébuchent en cela, par exemple les boulangers : certains d'entre eux, au moment où ils tiennent les matsot sur le bâton pour les enfourner et les approchent de l'ouverture du four, s'attardent et réfléchissent à quel endroit les poser dans le four, ou, pire encore, tournent la tête et bavardent avec ceux qui façonnent les matsot, et pendant ce temps la matsa chauffe beaucoup face à l'ouverture du four ; et c'est un interdit total selon ce qui est expliqué ici. Et de même, il faut encore faire attention à changer régulièrement les bâtons sur lesquels on pose les matsot, car nous constatons de nos yeux qu'ils chauffent beaucoup du fait d'avoir été dans le four, et à cause de cela la matsa chauffe avant même qu'on l'approche de l'ouverture du four ; et, à cause de nos nombreux péchés, beaucoup trébuchent en cela.
séif katan 10
- (יא) לא יניחו העיסה - ר"ל לאחר לישתה קודם שהתחיל לערוך אותה אע"פ שלא נתחממה עדיין במשמוש ידים הרבה:(11) On ne laissera pas la pâte – c'est-à-dire : après son pétrissage, avant qu'on ait commencé à la façonner, bien qu'elle n'ait pas encore chauffé par le maniement prolongé des mains.
séif katan 11
- (יב) בלא עסק - ועסק מיקרי שלש אותה או מגלגלה בעץ וכהאי גוונא אבל לא כמו שיש נוהגין לדחוק ולבעוט העיסה בעץ במקום אחד דלא מהני זה למנוע מחימוץ בכל העיסה במקום שהעץ אינו דוחק [אחרונים]:(12) Sans travail – et on appelle « travail » le fait de la pétrir ou de la rouler avec un bois et ce qui est semblable ; mais non pas ce que certains ont l'usage de faire, presser et frapper la pâte avec un bois à un seul endroit, car cela n'aide pas à empêcher la fermentation de toute la pâte, à l'endroit où le bois ne presse pas [A'haronim].
séif katan 12
- (יג) ואפילו רגע אחד - ואפילו אינו עוסק בדבר אחר רק בצרכי התנור גם כן אסור לכתחלה וצריך להסיק התנור ולגרוף אותה מקודם כדי שלא יהא צריך להניח המצות בלא עסק וכדמבואר לקמיה:(13) Et même un seul instant – et même si l'on ne s'occupe pas d'autre chose, mais seulement des besoins du four, c'est aussi interdit lekhat'hila ; et il faut chauffer le four et le racler (des braises) à l'avance, afin de ne pas avoir à laisser les matsot sans travail, comme cela est expliqué plus loin.
séif katan 13
- (יד) הוי חמץ - אע"ג דלא ניכר ביה שום סימני חימוץ המבואר לקמיה:(14) C'est du 'hamets – bien qu'on n'y discerne aucun des signes de fermentation expliqués plus loin.
séif katan 14
- (טו) הוי רביעית שעה וכו' - והוא י"ח מינוטין בס"ה. ועיין בביאור הלכה דלענין מליחה דשיעורו הוא ג"כ כדי שיעור הילוך מיל בדיעבד אין להקל אלא א"כ שהה כ"ד או כ"ג מינוט עכ"פ ולכתחלה שיעורו הוא כדי שיעור שעה ואין לשנות:(15) C'est un quart d'heure, etc. – et cela fait dix-huit minutes en tout. Et vois dans le Biour Halakha que, pour ce qui est du salage (de la viande), dont la mesure est aussi le temps de marcher un mil, bediavad il ne faut être indulgent que si la viande est restée au moins vingt-quatre ou vingt-trois minutes ; et lekhat'hila, sa mesure est d'une heure, et il ne faut pas changer (cet usage).
séif katan 15
- (טז) כי יש לחוש שהשהיות וכו' - ובתרומת הדשן כתב דבשעה שעוסק בעיסה עסק גמור דהיינו בעיטת הידים ורידוד אפילו שהה בינתים מעט וחזר ושהה מעט אין מצטרף לשיעור מיל דהעסק שעוסק אח"כ מבטל האתחלתא שהתחיל להתעורר בו כח החימוץ בשעה שהיתה מונחת בלא עסק אבל בשעה שעוסק בה עסק מועט כגון בשעה שמנקר המצות אע"ג דמקרי עסק ג"כ שאינו מניחו להחמיץ באותה העת מ"מ אינו מבטל השהיה הראשונה ואם ישהה עוד יצטרף לשיעור מיל ואסור ודעת מהרי"ל להחמיר בכל גווני:(16) Car il faut craindre que les attentes, etc. – et dans la Teroumat HaDéchen, il a écrit qu'au moment où l'on s'occupe de la pâte d'un travail complet, c'est-à-dire le pétrissage des mains et l'étalement, même si l'on s'est arrêté un peu entre-temps, puis de nouveau un peu, cela ne s'additionne pas pour atteindre la mesure d'un mil, car le travail que l'on fait ensuite annule le début de fermentation, la force de fermentation ayant commencé à s'éveiller au moment où la pâte était posée sans travail. Mais au moment où l'on s'en occupe d'un travail léger, par exemple au moment où l'on perce les matsot, bien que cela s'appelle aussi « travail », en ce qu'il ne la laisse pas fermenter à ce moment-là, néanmoins cela n'annule pas l'attente précédente ; et si l'on attend encore, cela s'additionne pour atteindre la mesure d'un mil, et c'est interdit. Et l'avis du Maharil est d'être rigoureux dans tous les cas.
séif katan 16
- (יז) שממהר להחמיץ - כי שיעורא דמיל לא נאמר אלא בסתם בתים שאין בהם חום גדול אבל ביש בו יתרון חמימות ממהר להחמיץ בפחות משיעור זה:(17) Car cela fait fermenter plus vite – car la mesure d'un mil n'a été dite que pour des maisons ordinaires où il n'y a pas de grande chaleur ; mais là où il y a un surcroît de chaleur, la pâte fermente plus vite, en moins que cette mesure.
séif katan 17
- (יח) מיד יחמיץ - ולפי זה צריך ליזהר מאד לאחר שערכו ורידדו המצה ומניחים אותה לפני המנקר שינקר אותה מיד וגם אחר הניקור יראו לרדותה תיכף לתנור כיון דלאחר שנתעסקו בה מחמצת מיד שמסלקין את הידים ממנו והעולם אין נזהרין בזה כ"כ ואפשר דמיד דקאמר המחבר לאו דוקא אלא ר"ל שיעור מועט ומ"מ לכתחלה בודאי יש ליזהר מלהניחה כך אפילו רגע אחד אם אפשר וכנ"ל בראש הסעיף ועיין מ"ש בביאור הלכה:(18) Elle fermentera aussitôt – et d'après cela, il faut faire très attention, après qu'on a façonné et étalé la matsa et qu'on la pose devant celui qui perce, qu'il la perce aussitôt ; et aussi après le perçage, on veillera à l'enfourner immédiatement, puisque, après qu'on s'en est occupé, elle fermente aussitôt qu'on en retire les mains. Et les gens ne font pas tellement attention à cela ; et il est possible que le mot « aussitôt » dit par l'auteur (du Choulhan Aroukh) ne soit pas à prendre à la lettre, mais qu'il veuille dire : un court laps de temps. Quoi qu'il en soit, lekhat'hila, il faut certainement éviter de la laisser ainsi, même un seul instant, si possible, comme on l'a dit plus haut, au début du séif ; et vois ce qui est écrit dans le Biour Halakha.
séif katan 18
- (יט) אפילו אין רואין וכו' - ואפילו לא נשתהה שיעור מיל אפ"ה אמרינן מסתמא היה שם איזה חמימות שנתחמץ מהר:(19) Même si l'on ne voit pas, etc. – et même si la pâte n'est pas restée le temps de la mesure d'un mil, malgré cela, nous disons que vraisemblablement il y avait là une certaine chaleur, de sorte qu'elle a fermenté vite.
séif katan 19
- (כ) עד שיש בה סדקים - ואפילו יש סדקים במקצת העיסה הרי כל העיסה חמץ וכן לקמן גבי הכסיפו פניו נמי כן:(20) Jusqu'à ce qu'elle ait des fissures – et même s'il y a des fissures dans une partie de la pâte, toute la pâte est du 'hamets ; et de même plus loin, à propos du cas où sa surface a pâli, c'est aussi ainsi.
séif katan 20
- (כא) האוכלו פטור - אבל אסור באכילה ובהנאה ואי איכא איסורא דאורייתא בזה או רק מדרבנן אסור נתבאר לעיל בסימן תמ"ב ס"א וכתבו האחרונים דצריך לדקדק בשיעור זה כי מצוי הוא שיכסיפו פניו ואין איש שם על לב לראות:(21) Celui qui la mange est exempt – mais elle est interdite à la consommation et au profit ; et la question de savoir s'il y a là un interdit de la Torah ou seulement d'ordre rabbinique a été expliquée plus haut, siman 442, séif 1. Et les A'haronim ont écrit qu'il faut être attentif à cette mesure, car il est fréquent que la surface des pâtes pâlisse sans que personne ne prête attention à regarder.
séif katan 21
- (כב) מותר לשברה וכו' - אבל לא מהני במה שמעביר ידיו על המצות ומשפשף דזה לא מיקרי עסק ואדרבה עוד גרע דמחמם אותה בידיו:(22) Il est permis de la rompre, etc. – mais cela n'aide pas de passer ses mains sur les matsot et de les frotter, car cela ne s'appelle pas « travail » ; au contraire, c'est encore pire, car on la chauffe avec ses mains.
séif katan 22
- (כג) טוב ליזהר לכתחלה - דשמא כשמתקנה פעם שניה לא יערוך אותה יפה יפה ולא תהא גוש אחד דבוק כבתחלה אלא יהיו בה סדקין וכפלות והרי מצה כפולה נוהגין לאסור משום שאין האש שולט שם וכמו שיתבאר בסימן תס"א. ולכן אין להתחיל להעריך ולרדד המצות עד שיגרוף התנור מתחלה כדי שלא יהיו המצות מונחות בלי עסק עד שיתקן התנור:(23) Il est bien de faire attention lekhat'hila – car peut-être, quand il la façonne une seconde fois, il ne la façonnera pas très bien, et elle ne sera pas une seule masse collée comme au début, mais il y aura des fissures et des replis ; or une matsa repliée, on a l'usage de l'interdire, car le feu n'y domine pas, comme cela sera expliqué au siman 461. C'est pourquoi il ne faut pas commencer à façonner et à étaler les matsot avant d'avoir d'abord raclé le four, afin que les matsot ne restent pas posées sans travail jusqu'à ce qu'on ait préparé le four.
séif katan 23
- (כד) מקטפת - ר"ל שטחה פני החררה במים:(24) Elle humecte (mekatéfet) – c'est-à-dire : elle enduit d'eau la surface de la galette.
séif katan 24
- (כה) שמצננת - דצריך לצנן הידים בשעת לישה לכתחלה משום דהידים מתחממים מרוב העסק ומתחמם העיסה מהידים:(25) Qui refroidit – car il faut, lekhat'hila, refroidir les mains au moment du pétrissage, parce que les mains chauffent à force de travail et la pâte chauffe par les mains.
séif katan 25
- (כו) אלא יהא לה וכו' - ובמדינות אלו נוהגין שלא לקטוף המצות במים [ד"מ]:(26) Mais qu'elle ait, etc. – et dans ces pays-ci, on a l'usage de ne pas humecter les matsot avec de l'eau [Darkhei Moché].
séif katan 26
- (כז) ולא ציננה - וה"ה אם עברה וקטפה את המצות במים שציננה ידיה ג"כ נראה לכאורה שמותר בדיעבד. ודע דיש פוסקים דס"ל דלא מצרכינן כלל לצנן הידים בשעת לישה אפילו לכתחלה ולא הצריכו לצנן ידים לכתחלה אלא אם אותה שלשה אופה ג"כ ומשום דמתקרבת לתנור ידיה חמימות וכשלשה אח"כ חששו חכמים שלא תחמם העיסה בידיה וכתבו שכן המנהג שלא להחמיר ומיהו כ"ז בסתם אבל במרגשת שנתחממו ידיה לכו"ע צריך לצנן. ואפילו בסתם טוב לכתחלה להחמיר שכן הוא דעת כמה ראשונים:(27) Et ne les a pas refroidies – et de même, si elle a transgressé et a humecté les matsot avec l'eau dans laquelle elle avait refroidi ses mains, il semble aussi à première vue que ce soit permis bediavad. Et sache qu'il y a des décisionnaires qui pensent qu'on n'exige pas du tout de refroidir les mains au moment du pétrissage, même lekhat'hila ; et l'on n'a exigé de refroidir les mains lekhat'hila que si celle qui pétrit fait aussi la cuisson : comme elle s'approche du four, ses mains sont chaudes, et quand elle pétrit ensuite, les Sages ont craint qu'elle ne chauffe la pâte de ses mains ; et ils ont écrit que tel est l'usage, de ne pas être rigoureux. Toutefois, tout cela vaut dans un cas ordinaire ; mais si elle sent que ses mains se sont réchauffées, selon tous les avis il faut les refroidir. Et même dans un cas ordinaire, il est bien d'être rigoureux lekhat'hila, car tel est l'avis de plusieurs Richonim.
séif katan 27
- (כח) אחר זמן וכו' - וקודם זמן איסורו שופכין בחצירו אפילו שלא במקום מדרון ודעת הב"ח והט"ז דאפילו קודם זמן איסור אין לשופכן בחצירו שלא במקום מדרון:(28) Après le moment, etc. – et avant le moment de son interdit, on les verse dans sa cour, même pas dans un endroit en pente. Et l'avis du Ba'h et du Taz est que même avant le moment de l'interdit, on ne doit pas les verser dans sa cour hors d'un endroit en pente.
séif katan 28
- (כט) אלו המים - ר"ל המים שמקטף בהם או שמצנן את ידיו:(29) Ces eaux – c'est-à-dire : l'eau avec laquelle on humecte les matsot ou dans laquelle on refroidit ses mains.
séif katan 29
- (ל) כדי שלא יתקבצו וכו' - והרי החמץ שלו הוא כיון שהוא ברשותו ומיהו לשפוך אותם בר"ה מותר בכל ענין דמאי איכפת לן שיחמיצו אחר כן כיון שכבר הפקירן ויש אומרים דאפילו בר"ה אין נכון לכתחלה שלא במקום מדרון דכיון שהוא בזמן איסור חמץ יש לו לדקדק בפרורי בצקו שלא יבאו לידי חימוץ:(30) Afin qu'elles ne s'accumulent pas, etc. – et alors le 'hamets est à lui, puisqu'il est dans son domaine. Toutefois, les verser dans le domaine public est permis dans tous les cas, car que nous importe qu'elles fermentent ensuite, puisqu'il les a déjà abandonnées (hefker) ? Et certains disent que même dans le domaine public, il ne convient pas, lekhat'hila, de les verser hors d'un endroit en pente, car, puisque c'est au moment de l'interdit du 'hamets, il doit être attentif aux miettes de sa pâte, pour qu'elles n'en viennent pas à fermenter.
séif katan 30
- (לא) במקום אחד - אלא יבלעו בקרקע וכתב מ"א דאין לשפוך אותם על רצפת אבנים דג"כ אין נבלעים בקרקע. ודע דצריך למהר ולשפוך אותן אחר שקיטף בהם או צינן בו ידיו או לאחר הדחת העריבה מפני שהן ממהרות להחמיץ:(31) En un seul endroit – mais elles doivent être absorbées par le sol. Et le Maguen Avraham a écrit qu'il ne faut pas les verser sur un sol dallé de pierres, car là non plus elles ne sont pas absorbées par le sol. Et sache qu'il faut se hâter de les verser après qu'on a humecté les matsot avec elles, ou qu'on y a refroidi ses mains, ou après le rinçage du pétrin, car elles fermentent vite.
séif katan 31
- (לב) והכלים - היינו העריבות ועצים העגולין שעורכין בהם המצות והרעדלי"ך שמנקרין בהם המצות ועיין בפמ"ג שכתב דנכון לפעמים לבדוק ולראות גם המרדה שמכניסין בה המצות לתנור אם אין עליה בצק [דלפעמים כשהעיסה רכה נדבק עליה בצק]:(32) Et les ustensiles – c'est-à-dire les pétrins, et les bois ronds avec lesquels on façonne les matsot, et les roulettes (redlekh) avec lesquelles on perce les matsot. Et vois dans le Peri Megadim, qui a écrit qu'il convient parfois de vérifier et de regarder aussi la pelle avec laquelle on enfourne les matsot, s'il n'y a pas de pâte dessus [car parfois, quand la pâte est molle, de la pâte s'y colle].
séif katan 32
- (לג) בשעת עשייה - היינו בין כל עיסה ועיסה לנקותם דאע"פ שאין שוהין שיעור מיל בין כל עיסה ועיסה ונמצא שהבצק הדבוק בכלים אינו שוהה בלא עסק אעפ"כ לכתחלה צריך ליזהר בכך וכנ"ל בס"ב [ומש"כ לאחר עשייה היינו לאחר שנאפה מהיסק אחד] וה"ה שצריך לרחוץ ידיו וגם לרחוץ האגן שלשין בו ולנגבו במפה בין כל עיסה ועיסה. ומנהגנו כהיום לרחוץ אשה הלשה את ידיה וכן הכלים שלשין בו לאחר שעשו בו שנים או ג' עיסות עד שלא יהיה מהתחלת הלישה יותר משיעור מיל וכן המגלגלים ישגיחו אם מודבק בידיהם עיסה וירחצו ידיהם ג"כ משיעור מיל לשיעור מיל וכן ישגיחו על עצים המגלגלין והרעדליך שיהיו נקיים ולהחליפם או לגרד החמץ מהם בזמן הנזכר וכן הסדינים שמכסין בו השולחנות ג"כ מחליפין אותן בזמן הנזכר ובמקום שעורכין על השולחנות מגרדין אותן בזכוכית בזמן הנזכר וכתבו האחרונים דהמנהג הנכון להיות שני אגנים ללוש בהם ובעת שלש בהשניה יהיה איש אחד מוכן לרחוץ הראשונה ולנגבה היטב וכן חוזר חלילה והמנהג הנכון להעמיד משגיח בבית אופי המצות להשגיח על הכל כי רבה המכשלה מאד:(33) Pendant la fabrication – c'est-à-dire : entre chaque pâte, il faut les nettoyer ; car bien qu'on ne reste pas le temps de la mesure d'un mil entre chaque pâte, et qu'il s'ensuive que la pâte collée aux ustensiles ne reste pas sans travail, malgré tout, lekhat'hila, il faut y faire attention, comme on l'a dit plus haut, séif 2 [et ce qui est écrit « après la fabrication » signifie : après avoir cuit la fournée d'un même chauffage]. Et de même, il faut se laver les mains, et aussi laver la bassine dans laquelle on pétrit et l'essuyer avec un linge, entre chaque pâte. Et notre usage aujourd'hui est que la femme qui pétrit se lave les mains, et qu'on lave de même les ustensiles dans lesquels on pétrit, après y avoir fait deux ou trois pâtes, de sorte qu'il ne s'écoule pas plus que la mesure d'un mil depuis le début du pétrissage. Et de même, ceux qui roulent les matsot surveilleront si de la pâte est collée à leurs mains, et se laveront aussi les mains d'une mesure d'un mil à l'autre ; et de même, ils surveilleront les bois à rouler et les roulettes, pour qu'ils soient propres, et les changeront ou en gratteront le 'hamets au moment mentionné. Et de même les draps dont on couvre les tables, on les change aussi au moment mentionné ; et là où l'on façonne sur les tables mêmes, on les gratte avec du verre au moment mentionné. Et les A'haronim ont écrit que l'usage correct est d'avoir deux bassines pour y pétrir ; et pendant qu'on pétrit dans la seconde, un homme sera prêt à laver la première et à bien l'essuyer, et ainsi de suite en alternance. Et l'usage correct est de placer un surveillant (machguia'h) dans la boulangerie des matsot, pour surveiller le tout, car le risque de faute est très grand.
séif katan 33
- (לד) ואח"כ ידיחן - והמרדה א"צ להדיחה:(34) Et ensuite il les rincera – et la pelle à enfourner n'a pas besoin d'être rincée.
séif katan 34
- (לה) ע"י נכרי - דהדחת הכלים הוי שבות וע"י נכרי הוי שבות דשבות ושרי במקום מצוה כמ"ש סימן ש"ז ס"ה:(35) Par un non-Juif – car le rinçage des ustensiles (pendant Yom Tov) est un chevout (interdit rabbinique), et le faire par un non-Juif est un chevout de chevout, ce qui est permis pour une mitsva, comme il est écrit au siman 307, séif 5.
séif katan 35
- (לו) יטילם לצונן - שהצונן מעכב מלהחמיץ וכדלעיל סימן תנ"ז ס"ב ויכביד אותם כדי שירדו למטה במים ולא יציפו למעלה וכ"ז כשאין דעתו לאפות עוד בו ביום הא דעתו לאפות רשאי להדיחם בעצמו ולגרדם אסור בכל גווני:(36) Il les plongera dans l'eau froide – car l'eau froide empêche la fermentation, comme on l'a dit plus haut, siman 457, séif 2 ; et il les alourdira pour qu'ils descendent au fond de l'eau et ne flottent pas en surface. Et tout cela vaut lorsqu'il n'a pas l'intention de cuire encore ce jour-là ; mais s'il a l'intention de cuire, il a le droit de les rincer lui-même ; quant à les gratter, c'est interdit dans tous les cas.
séif katan 36
- (לז) או יתנם לתנור וכו' - ומ"מ אין נכון לאכול הבצק הנאפה דשמא לא נאפה יפה הצד השני שבתוך הסדקים:(37) Ou il les mettra au four, etc. – néanmoins, il ne convient pas de manger la pâte cuite ainsi, car peut-être l'autre face, celle qui était à l'intérieur des fissures, n'a pas bien cuit.
séif katan 37
- (לח) שיאפה הבצק - והאחרונים מפקפקים בעצה זו דכיון דאין נכון לאכול את הנאפה וכנ"ל וגם אין כוונתו לאכול א"כ הוא אפיה שלא לצורך דאסור ויש עוד עצה שיבטל החמץ קודם שיחמיץ או יתן הכלים עם הבצק במתנה לנכרי:(38) Qu'il fasse cuire la pâte – et les A'haronim émettent des doutes sur ce conseil, car, puisqu'il ne convient pas de manger ce qui a été cuit, comme on l'a dit plus haut, et qu'il n'a pas non plus l'intention de le manger, c'est donc une cuisson inutile (pendant Yom Tov), qui est interdite. Et il y a encore un autre conseil : qu'il annule le 'hamets avant qu'il ne fermente, ou qu'il donne les ustensiles avec la pâte en cadeau à un non-Juif.
séif katan 38
- (לט) שלא יהיה בו שום גומא וכו' - ואפילו על שפת הכלי שלש בו לא יהיה בו סדק. ומזרק שנסדק בשפתו כתבו הפוסקים דצריך להרחיב הסדק ולגרדו יפה ולהגעיל ולסתום הסדקים ויחליקם להשוותם יפה או ירחיבוהו ברוחב אצבע כדי שיכנס היד לנקות אבל לא ידביק עליו חתיכה נחושת במסמרים שהחמץ נכנס תחת המסמר אלא א"כ ידביק הנחושת ע"י היתוך. גם במרדה שרודים בו המצות לא יהא בו סדק או חריץ וכן על הדף שעורכין ומגלגלין עליו המצות ג"כ צריך שיהא חלק בלא סדקים וחריצים ואם יש בהם נקבים צריך לסותמן שהבצק נכנס בהם ויש שעורכין מטעם זה על סדין אכן על הסדין ג"כ אין טוב שהבצק נכנס בנקבי האריגה [אם לא שיחליפם בחדשים בכל שיעור מיל] ולהפכם לעבר השני אינו מועיל ג"כ וע"כ יותר טוב לערוך על דף חלק ואנשי מעשה נוהגין לצפות השולחנות בטס של מתכות חלק או על אבנים חלקין וגם יש שמגלגלין בוועלגע"ר העלצע"ר שמצופין בטס של מתכות או בשל זכוכית:(39) Qu'il n'y ait aucun creux, etc. – et même sur le rebord du récipient dans lequel on pétrit, il ne doit pas y avoir de fissure. Et un bol qui s'est fissuré sur son rebord, les décisionnaires ont écrit qu'il faut élargir la fissure, la gratter bien, faire la hagala (cachérisation par ébouillantage), boucher les fissures et les lisser pour bien les égaliser ; ou bien on l'élargira de la largeur d'un doigt, pour que la main puisse entrer pour nettoyer ; mais on ne collera pas dessus un morceau de cuivre avec des clous, car le 'hamets entre sous le clou, à moins de coller le cuivre par soudure. De même, sur la pelle avec laquelle on enfourne les matsot, il ne doit pas y avoir de fissure ni de rainure ; et de même la planche sur laquelle on façonne et roule les matsot doit aussi être lisse, sans fissures ni rainures ; et s'il y a des trous, il faut les boucher, car la pâte y entre. Et il y en a qui, pour cette raison, façonnent sur un drap ; mais sur un drap non plus ce n'est pas bien, car la pâte entre dans les trous du tissage [à moins de les remplacer par des neufs à chaque mesure d'un mil], et les retourner de l'autre côté n'aide pas non plus. C'est pourquoi il vaut mieux façonner sur une planche lisse ; et les gens de pratique scrupuleuse ont l'usage de recouvrir les tables d'une plaque de métal lisse, ou de façonner sur des pierres lisses ; et il y en a aussi qui roulent avec des rouleaux (velguer-heltser) recouverts d'une plaque de métal ou de verre.
séif katan 39
- (מ) כסת צמר - וטוב ליזהר שלא להעמיד אף על בגד צמר אבל בדיעבד בכל ענין ליכא איסור:(40) Un coussin de laine – et il est bien de faire attention de ne pas la poser même sur un vêtement de laine ; mais bediavad, dans tous les cas, il n'y a pas d'interdit.
séif katan 40
- (מא) הפת מותרת - אפילו לש במזיד ומסקנת אחרונים לאסור באכילה אם שהה כ"כ בחמה עד שהוחמה העיסה וה"ה בלש סמוך לתנור המבואר בס"א:(41) Le pain est permis – même si on a pétri intentionnellement (au soleil). Et la conclusion des A'haronim est d'interdire à la consommation si la pâte est restée au soleil au point que la pâte s'est réchauffée ; et de même pour celui qui a pétri près du four, comme expliqué au séif 1.
séif katan 41
- (מב) לא יוסיף בה קמח - לפי שאותו הוספה אינה נילושה יפה ונשאר מעט בעין תוך העיסה ושמא לא נאפה אותו קמח יפה ויש לחוש שמא יפול במרק בקערה ויתחמץ:(42) On n'y ajoutera pas de farine – car cet ajout n'est pas bien pétri, et il en reste un peu (de farine) telle quelle à l'intérieur de la pâte ; et peut-être cette farine n'a pas bien cuit, et il faut craindre qu'elle ne tombe dans le bouillon, dans l'assiette, et ne fermente.
séif katan 42
- (מג) אלא עושה - כתבו האחרונים דאדם אחר יעשה העיסה הקשה דהוא בעצמו אי אפשר לו ללוש שתי עיסות כאחת ולהתעסק בהן יפה ולהניח העיסה הראשונה בלי עסק אין נכון לכתחלה אפילו רגע אחד וכדלעיל בס"ב ומ"מ בדיעבד אם עבר ועשה אדם אחד אין לאסור [א"ר]:(43) Mais il fait – les A'haronim ont écrit qu'une autre personne fera la pâte dure, car lui-même ne peut pas pétrir deux pâtes à la fois et s'en occuper convenablement ; et laisser la première pâte sans travail ne convient pas lekhat'hila, même un seul instant, comme on l'a dit plus haut, séif 2. Néanmoins, bediavad, si une même personne a transgressé et l'a fait, il ne faut pas interdire [Eliya Rabba].
séif katan 43
- (מד) ויערבנה וכו' - ואם אי אפשר לו לעשות עוד עיסה קשה אין איסור להוסיף קמח בעיסה הרכה רק יזהר שלא יתן אותן המצות בדבר לח [אחרונים] ומ"מ בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל הסכימו האחרונים להתיר שהרי אין ידוע בודאי שנשאר בעיסה קמח בעין ואף אם נשאר אפשר נאפה ונקלה יפה. כתבו האחרונים שצריך ליזהר לבער הפירורין מעל השולחן אחר כל עיסה:(44) Et il la mélangera, etc. – et s'il ne lui est pas possible de faire une autre pâte dure, il n'y a pas d'interdit à ajouter de la farine dans la pâte molle ; seulement, il veillera à ne pas mettre ces matsot dans un liquide [A'haronim]. Néanmoins, bediavad, si elles sont tombées dans le plat cuisiné, les A'haronim se sont accordés à permettre, car on ne sait pas avec certitude qu'il soit resté de la farine telle quelle dans la pâte ; et même s'il en est resté, il est possible qu'elle ait bien cuit et grillé. Les A'haronim ont écrit qu'il faut veiller à éliminer les miettes de dessus la table après chaque pâte.
séif katan 44
- (מה) מהקמח - לכן אותו המודד קמח לא יקרב אל העיסות עד שינקה מלבושיו מן הקמח וידיח ידיו תחלה. וכן צריך ליזהר שהמודד הקמח לא יתן מים לתוך העריבה כי מתדבק רטיבת המים על ידיו וכן הנותן מים לא יהיה מודד הקמח אלא כל אחד יהיה על משמרתו:(45) De la farine – c'est pourquoi celui qui mesure la farine ne s'approchera pas des pâtes avant d'avoir nettoyé ses vêtements de la farine et de s'être d'abord rincé les mains. Et de même, il faut faire attention que celui qui mesure la farine ne verse pas d'eau dans le pétrin, car l'humidité de l'eau se colle à ses mains ; et de même, celui qui verse l'eau ne sera pas celui qui mesure la farine ; mais chacun restera à son poste.
séif katan 45