Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 455 →- (א) אין לשין וכו' - בין מצת מצוה בין שאר מצות:(1) On ne pétrit, etc. – Qu'il s'agisse de la matsa de mitsva ou des autres matsot.
séif katan 1
- (ב) אלא במים שלנו - היינו לינה בכלי לאחר שאיבתן והטעם כתב רש"י בגמרא שהמעינות בימי ניסן הם חמין מפני שהחמה הולכת באותו זמן בשיפולי רקיע סמוך לארץ ומחממת המעינות ויש מפרשים מפני שבלילה החמה מהלכת למטה מהקרקע ומחממת המעינות ולפיכך אסרו חכמים להשתמש בהם לצורך לישה תיכף משיוציאן מן הארץ [דהוי להו כעין מים חמים שאסור ללוש בהם וכדלקמן סעיף ג'] עד שיעמדו בכלים ויצטננו מחמימתן ושיעור עמידתן בכלים וזמן שאיבתן מן הבאר יתבאר לקמיה:(2) Qu'avec des mayim chélanou – C'est-à-dire un repos d'une nuit dans un récipient après avoir été puisées. Rachi a écrit la raison dans la Guemara : les sources, aux jours de Nissan, sont chaudes, parce que le soleil se déplace à cette époque dans les bas du firmament, près de la terre, et réchauffe les sources. Certains expliquent que c'est parce que, la nuit, le soleil se déplace sous la terre et réchauffe les sources. C'est pourquoi les Sages ont interdit de les utiliser pour pétrir aussitôt qu'on les a tirées de la terre [car elles sont semblables à de l'eau chaude, avec laquelle il est interdit de pétrir, comme il sera dit plus loin, séif 3], jusqu'à ce qu'elles reposent dans des récipients et refroidissent de leur chaleur. La durée de leur repos dans les récipients et le moment où on les puise du puits seront expliqués plus loin.
séif katan 2
- (ג) בין שהם מי נהרות - אף שאינן נמשכין ממעינות ולא שייכי הטעמים שכתבנו מ"מ יש להחמיר גם בזה לצננן לפי שהכה עליהם חום השמש ביום ונתחממו מעט:(3) Ou d'eaux de fleuves – Bien qu'elles ne proviennent pas de sources et que les raisons que nous avons écrites ne s'y appliquent pas, il faut néanmoins être rigoureux aussi pour elles et les refroidir, parce que la chaleur du soleil les a frappées le jour et elles se sont un peu réchauffées.
séif katan 3
- (ד) סמוך לבין השמשות - דלכתחלה ראוי ונכון לשאובן בין השמשות ממש כדי שיצטננו המים במחובר י"ב שעות ביום שהמעינות צוננין ביום וי"ב שעות באויר בלילה אלא מפני שא"א לכיון ממש בין השמשות רשאי לשאוב סמוך לבין השמשות ואין להקל לכתחלה לשאוב הרבה מבעוד יום וכ"ש שלא לאחר לשאוב אחר כניסת הלילה ומ"מ בדיעבד שנשאבו הרבה מבעוד יום אין להחמיר ויכול ללוש בהם לכתחלה אחר לינת לילה ועיין בה"ל וכן אם שאבן בלילה קודם חצות מותר ללוש בהם למחר לכתחלה אך צריך להמתין י"ב שעות מעת ששאבן:(4) Peu avant le crépuscule – Car lekhat'hila, il serait convenable et bon de les puiser exactement au crépuscule, afin que l'eau refroidisse pendant douze heures en étant rattachée au sol, le jour, moment où les sources sont fraîches, et douze heures à l'air, la nuit. Mais comme il est impossible de viser exactement le crépuscule, on peut puiser peu avant le crépuscule. On ne doit pas être indulgent lekhat'hila en puisant longtemps avant la fin du jour, et à plus forte raison faut-il veiller à ne pas tarder à puiser après la tombée de la nuit. Toutefois, bediavad, si elles ont été puisées longtemps avant la fin du jour, on n'est pas rigoureux, et on peut pétrir avec elles même lekhat'hila après qu'elles ont passé la nuit ; voir le Biour Halakha. De même, si on les a puisées la nuit avant minuit, il est permis de pétrir avec elles le lendemain lekhat'hila, mais il faut attendre douze heures à partir du moment où on les a puisées.
séif katan 4
- (ה) או בין השמשות - כדי שיעבור על המים לילה שלמה שתלישה מן המחובר. ובין השמשות הוא לאחר שתשקע החמה עד צאת הכוכבים וביום המעונן יותר טוב להקדים מלאחר:(5) Ou au crépuscule – Afin que passe sur l'eau une nuit entière depuis qu'elle a été détachée de ce qui est rattaché au sol. Le crépuscule s'étend après le coucher du soleil jusqu'à la sortie des étoiles ; et par un jour nuageux, il vaut mieux avancer le puisage que le retarder.
séif katan 5
- (ו) הלילה כולה - ובשעת הדחק יש להקל ללוש בהם אחר עמוד השחר אע"פ שלא עמדו י"ב שעות:(6) La nuit entière – En cas de nécessité pressante, on peut être indulgent et pétrir avec elles après l'aube, bien qu'elles n'aient pas reposé douze heures.
séif katan 6
- (ז) יניחם במרתף שהוא קר - ואם אין לו מרתף יניחם בתוך הבית ודוקא בחדר שאין מסיקין בו:(7) On les placera dans une cave, qui est fraîche – Et si l'on n'a pas de cave, on les placera dans la maison, mais seulement dans une pièce que l'on ne chauffe pas.
séif katan 7
- (ח) כי המרתף הוא חם - ואם העמידן במרתף או בבית שמסיקין בו יבואר לקמיה בהג"ה:(8) Car la cave est chaude – Et si on les a placées dans une cave ou dans une pièce que l'on chauffe, la loi sera expliquée plus loin dans la glose du Rema.
séif katan 8
- (ט) קודם שיזרח השמש - שלא יתחממו בחום השמש ומיירי שהמים עומדים מבחוץ במקום שהשמש עולה משם דאם יעמדו במקום שלא יוכל לראות פני השמש אין לחוש וכדלקמן בסימן תנ"ט ס"א עי"ש מיהו ביום המעונן בכל גווני צריך לדייק להכניסם קודם שעת הזריחה דיומא דעיבא כולו שמשא:(9) Avant que le soleil ne se lève – Afin qu'elles ne se réchauffent pas à la chaleur du soleil. Il s'agit du cas où l'eau se trouve dehors, à un endroit d'où l'on voit le soleil se lever ; car si elle se trouve à un endroit qui ne peut voir la face du soleil, il n'y a pas à s'inquiéter, comme il est dit plus loin, siman 459, séif 1 ; voir là-bas. Toutefois, par un jour nuageux, il faut dans tous les cas veiller à les rentrer avant l'heure du lever du soleil, car « un jour nuageux est tout entier soleil ».
séif katan 9
- (י) עד שהוחמו - ואם נעשו פושרין כהוחמו דמי וכדלקמיה בס"ג. ופושרין נקרא כשנעשו כחמימות הרוק ועיין בשע"ת שכתב שכל שנתחממו חמימות קצת אע"פ שאינו כחמימות הרוק אין ללוש בהם ע"ש:(10) Assez longtemps pour se réchauffer – Et si elles sont devenues tièdes, c'est comme si elles s'étaient réchauffées, comme il est dit plus loin, séif 3. On appelle « tièdes » des eaux lorsqu'elles ont atteint la chaleur de la salive. Voir le Chaarei Techouva, qui a écrit que dès qu'elles se sont un peu réchauffées, même si ce n'est pas à la chaleur de la salive, on ne pétrit pas avec elles ; voir là-bas.
séif katan 10
- (יא) אינו מזיק - ואפילו עמדו בשמש כל שלא הוחמו מותר ללוש בהם:(11) Cela ne nuit pas – Et même si elles sont restées au soleil, tant qu'elles ne se sont pas réchauffées, il est permis de pétrir avec elles.
séif katan 11
- (יב) וכשמוליך המים וכו' - ר"ל כשמוליכן בבוקר מן המרתף לבית הלישה כדי שלא יתחממו מהשמש. וכתבו האחרונים דטוב לכסותן גם בעת שמוליכן מן הנהר לביתו אף שכבר שקעה חמה כדי שלא יפול לתוכן שום דבר חימוץ ומטעם זה נוהגין לסנן המים בשעת השאיבה בבגד לבן ונקי:(12) Et lorsqu'on transporte l'eau, etc. – C'est-à-dire lorsqu'on les transporte le matin de la cave jusqu'au lieu du pétrissage, on les couvre afin qu'elles ne se réchauffent pas au soleil. Les A'haronim ont écrit qu'il est bon de les couvrir aussi lorsqu'on les transporte du fleuve à sa maison, même si le soleil est déjà couché, afin que rien de 'hamets (levé) n'y tombe ; et pour cette raison, on a l'usage de filtrer l'eau au moment de la puiser à travers un tissu blanc et propre.
séif katan 12
- (יג) יש לכסותן - ואם מוליך המים בכלי זכוכית אין מועיל מה שמכסה במפה מלמעלה כי השמש יוכל לחמם דרך עובי הזכוכית אא"כ יכסה במפה על הדפנות:(13) Il faut la couvrir – Et si l'on transporte l'eau dans un récipient de verre, il ne suffit pas de la couvrir d'une nappe par le haut, car le soleil peut chauffer à travers l'épaisseur du verre, à moins qu'on ne couvre les parois avec la nappe.
séif katan 13
- (יד) יש לשאוב וכו' - לפי מה שכתב המחבר בסימן תנ"ח דיום י"ד שחל להיות בשבת לשין בע"ש אין רבותא כלל ודברי בעל הג"ה נאמרין לאותן שנוהגין לאפות בליל פסח במוצאי שבת וכמבואר שם בטור:(14) Il faut puiser, etc. – Selon ce qu'a écrit l'auteur (le Choulhan Aroukh) au siman 458, que lorsque le 14 Nissan tombe un Chabbat, on pétrit la veille de Chabbat, il n'y a là aucune nouveauté (puisqu'on pétrit de toute façon vendredi après avoir puisé jeudi soir) ; les paroles de l'auteur de la glose sont dites pour ceux qui ont l'usage de cuire les matsot la nuit de Pessa'h, à la sortie de Chabbat, comme il est expliqué là-bas dans le Tour.
séif katan 14
- (טו) דהיינו בליל ה' - דבע"ש בין השמשות אין יכולין לשאוב דאין שבת מכין ליו"ט וביה"ש ספק שבת הוא ומבעוד יום סמוך לבין השמשות ג"כ אין נכון שמא יאחר ויעשה זה ביה"ש [וה"ה אף האופין בליל יו"ט שני אסורין לשאוב בין השמשות של יו"ט ראשון דאין יו"ט מכין לחבירו וצריכין לשאוב אור לי"ד] ואם שכח לשאוב בליל ה' יכול לשאוב בע"ש מבעוד יום אפילו בעוד היום גדול וכל זה ה"ה לאנשים שאופין הרבה ימים קודם פסח כשאופין ביום א' יזהרו לכתחלה להכין מים בליל ה' בדיעבד בע"ש מבעוד יום. אמנם אם שכח להכין מבעוד יום יכין ביה"ש ע"י עכו"ם ויש שמתירין אפילו ע"י עצמו:(15) C'est-à-dire le jeudi soir – Car la veille de Chabbat au crépuscule, on ne peut pas puiser, car Chabbat ne prépare pas pour Yom Tov, et le crépuscule est un doute de Chabbat ; et avant la fin du jour, peu avant le crépuscule, ce n'est pas convenable non plus, de peur qu'on ne tarde et qu'on le fasse au crépuscule [et de même, ceux qui cuisent la nuit du second jour de Yom Tov ne peuvent pas puiser au crépuscule du premier jour de Yom Tov, car un Yom Tov ne prépare pas pour l'autre, et ils doivent puiser la veille du 14]. Si l'on a oublié de puiser le jeudi soir, on peut puiser la veille de Chabbat (vendredi) alors qu'il fait encore jour, même en plein jour. Tout cela vaut également pour les gens qui cuisent des matsot de nombreux jours avant Pessa'h : lorsqu'ils cuisent un dimanche, ils veilleront lekhat'hila à préparer l'eau le jeudi soir, et bediavad la veille de Chabbat alors qu'il fait encore jour. Cependant, si l'on a oublié de la préparer alors qu'il faisait encore jour, on la préparera au crépuscule par l'intermédiaire d'un non-Juif ; et certains permettent même de le faire soi-même.
séif katan 15
- (טז) מן הנהרות - מפני שהחמה מהלכת ביומי ניסן תחת הקרקע ולכן הבארות רותחין קצת משא"כ בנהרות נהי דבמקום נביעתן הן רותחין מ"מ כשנמשכו למרחוק מתקררים:(16) Dans les fleuves – Parce que le soleil se déplace aux jours de Nissan sous la terre, et c'est pourquoi les puits sont un peu chauds ; il n'en est pas de même des fleuves : bien qu'ils soient chauds à l'endroit où ils jaillissent, néanmoins, lorsqu'ils se sont écoulés au loin, ils refroidissent.
séif katan 16
- (יז) מהפשרת שלגים וכו' - דאז מי בארות מתקררין יותר מהם דבניסן החמה מהלכת בהרים כדי לפשר השלגים והם נעשין פושרין:(17) Par la fonte des neiges, etc. – Car alors l'eau des puits est plus fraîche qu'eux, puisqu'en Nissan le soleil se déplace dans les montagnes pour faire fondre les neiges, et elles (les eaux de fonte) deviennent tièdes.
séif katan 17
- (יח) ואין לשפוך וכו' - דשומר מצוה לא ידע דבר רע ולאו דוקא במצת מצוה דה"ה בשאר מצות שצריך לפסח ומ"מ אם אפשר לו בקל להשיג מים אחרים שלנו נכון לעשות כן בשאר מצות ומים שהכין למצת מצוה אין נכון לשפכן אף אם אפשר לו בקל להשיג מים אחרים שנראה כמזלזל במה שכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע [ט"ז] וכ"ז שייך ג"כ לענין תקופה:(18) On ne jette pas, etc. – Car « celui qui observe le commandement ne connaîtra pas de mal » (Ecclésiaste 8, 5). Et ce n'est pas seulement pour la matsa de mitsva : il en est de même pour les autres matsot dont on a besoin pour Pessa'h. Toutefois, s'il peut facilement se procurer d'autres eaux ayant passé la nuit, il est bon de le faire pour les autres matsot ; mais l'eau qu'il a préparée pour la matsa de mitsva, il n'est pas convenable de la jeter, même s'il peut facilement se procurer d'autres eaux, car il semblerait mépriser ce qui est écrit : « celui qui observe le commandement ne connaîtra pas de mal » [Taz]. Et tout cela s'applique également à la tekoufa.
séif katan 18
- (יט) טוב לכתחלה - היינו קודם שהתקופה נופלת:(19) Il est bon lekhat'hila – C'est-à-dire avant que la tekoufa ne survienne.
séif katan 19
- (כ) ברזל - ויקח ברזל חדש או נקי ויתלה במשיחה תוך המים אבל לא ישים ידו תוך המים שהיד מחמם המים ובשאר ימות השנה יניח מלח או חותם [ד"מ מ"א]:(20) Du fer – On prendra un morceau de fer neuf ou propre et on le suspendra à une ficelle dans l'eau ; mais on ne mettra pas la main dans l'eau, car la main réchauffe l'eau. Et les autres jours de l'année, on y placera du sel ou un sceau [Darkhei Moché ; Maguen Avraham].
séif katan 20
- (כא) גם אסור לשאוב וכו' - דמכשירי מצוה הוא והוא רק לכתחלה:(21) De plus, il est interdit de puiser, etc. – Car c'est une préparation de mitsva (makhchirei mitsva) ; et ce n'est que lekhat'hila.
séif katan 21
- (כב) ואף לשאר מצות וכו' - משום שלא יתן לתוכו חמץ ומ"מ אין בזה קפידא משום שהמנהג לסנן:(22) Et même pour les autres matsot, etc. – Afin qu'il (le non-Juif) n'y mette pas de 'hamets ; toutefois, on n'est pas pointilleux à ce sujet, car l'usage est de filtrer l'eau.
séif katan 22
- (כג) למצה של מצוה - ויאמר בשעת השאיבה לשם מצת מצוה [אחרונים]:(23) Pour les matsot de mitsva – Et l'on dira au moment de puiser : « pour la matsa de mitsva » [A'haronim].
séif katan 23
- (כד) כלי חרס חדשים - אבל לא ישנים אפילו אם היו של פסח והטעם דכ"ח ישנים מאיסי ואין זה הידור:(24) Des récipients de terre cuite neufs – Mais pas des anciens, même s'ils étaient réservés à Pessa'h ; la raison en est que les récipients de terre cuite anciens sont repoussants, et ce n'est pas un embellissement (hiddour) de la mitsva.
séif katan 24
- (כה) בשל עץ וכו' - וה"ה של אבן או כלי חרס מצופין (שקורין גלייזיר"ט) והנה כ"ז דוקא שלא נשתמש בהם אלא במים בלבד אבל אם היה בהם מי פירות (פי' כל המשקין חוץ ממים נקראין מי פירות לענין זה) טוב ליזהר שלא לשאוב בו אא"כ הגעילו מקודם לפי שמי פירות כשמתערב מעט מהם במים ממהרין המים להחמיץ העיסה שנילושה בהם כמו שיתבאר בסימן תס"ב ופשיטא דראוי לאסור מה שלוקחין חביות גדולות שמחזיקין בהם דבש ומדיחין אותן ומשימין בהם מים למצות בבתי האפיה דאיסור גמור הוא דמפליט המי פירות. ולכתחלה טוב ליזהר שלא לשאוב בכלי נחושת ואפילו הוא חדש לפי שהנחושת מחמם אבל בדיעבד אין לחוש ואפילו נשתהו הרבה ימים בתוכו המים מותר ללוש בהם ואפילו לכתחלה נוהגין היתר ללוש בכלי נחושת ואין נזהרין אלא שלא לשאוב בהם מים שהמים צריכין צינון לילה א' וכשהם בכלי נחושת אינן מצטננין בכלי נחושת כמו בשאר כלים:(25) Pour des récipients de bois, etc. – Et il en est de même pour des récipients de pierre ou de terre cuite vernissée (qu'on appelle glaziert). Or tout cela ne vaut que s'ils n'ont servi qu'à l'eau seule ; mais s'ils ont contenu des jus de fruits (explication : tous les liquides hormis l'eau sont appelés « jus de fruits » à cet égard), il est bon de veiller à ne pas y puiser à moins de les avoir cachérisés au préalable par ébouillantage (hagala), car lorsqu'un peu de jus de fruits se mêle à l'eau, l'eau fait lever plus vite la pâte pétrie avec elle, comme il sera expliqué au siman 462. Et il est évident qu'il convient d'interdire la pratique consistant à prendre de grands tonneaux dans lesquels on conserve du miel, à les rincer et à y mettre de l'eau pour les matsot dans les boulangeries : c'est un interdit absolu, car le tonneau rejette le jus de fruits. Et lekhat'hila, il est bon de veiller à ne pas puiser dans un récipient de cuivre, même neuf, car le cuivre réchauffe ; mais bediavad, il n'y a pas à s'inquiéter, et même si l'eau y est restée de nombreux jours, il est permis de pétrir avec elle. Et même lekhat'hila, on a l'usage permissif de pétrir dans des récipients de cuivre, et l'on veille seulement à ne pas y puiser l'eau, car l'eau a besoin d'être refroidie pendant une nuit, et dans un récipient de cuivre elle ne refroidit pas comme dans les autres récipients.
séif katan 25
- (כו) בסיסטירנ"ה - הוא מין באר הבנוי תחתיו וסביבותיו וגם מלמעלה הוא מכוסה והרי הם כמכונסין בכלי ואינם מרתיחים מחמת חמה המהלכת תחת הקרקע שהרי הבנין מפסיק ביניהם לקרקע וגם מלמעלה אין החמה מכה אותם:(26) Dans une citerne (sostirna) – C'est une sorte de puits bâti en dessous et autour, et également couvert par le haut ; l'eau y est donc comme recueillie dans un récipient, et elle ne chauffe pas à cause du soleil qui se déplace sous la terre, puisque la construction s'interpose entre elle et la terre, et par le haut non plus le soleil ne la frappe pas.
séif katan 26
- (כז) ואין להקל וכו' - שהרי אנו רואין שהמים שבתוכו אינו צונן כלל ויש לומר כיון דהבנין מחובר לקרקע אף שהוא מרוצף מ"מ מתחמם מחום השמש שמהלך מתחת הקרקע וע"כ צריך לינה כמו בשאר מימות אם לא בשעת הדחק. וכ"ז בשאין המים נובעין מתחת הרצפה אבל אם נובעים לתוכו מתחת הרצפה או שיש סילון השופך מים לתוכה תמיד כמו הרע"ר קאסטי"ן ששופך תמיד לתוכו מן הצנורות אין להקל אף בשעת הדחק שהרי המים שבתוך הבנין מתחברין עם המים שבקרקע. ומים שבפלומ"פ ודאי אין להקל אפילו בשעת הדחק שהרי אין מכוסה רק מלמעלה ולא מלמטה פמ"ג:(27) Mais on ne doit pas être indulgent, etc. – Car nous voyons que l'eau qui s'y trouve n'est pas fraîche du tout ; et l'on peut dire que, puisque la construction est rattachée au sol, bien qu'elle soit pavée, elle se réchauffe néanmoins de la chaleur du soleil qui se déplace sous la terre ; c'est pourquoi cette eau a besoin de passer la nuit comme les autres eaux, sauf en cas de nécessité pressante. Tout cela, lorsque l'eau ne jaillit pas de sous le pavement ; mais si elle y jaillit de sous le pavement, ou s'il y a un conduit qui y déverse de l'eau en permanence, comme le Röhrkasten (réservoir à conduits) dans lequel l'eau se déverse continuellement par les tuyaux, on ne doit pas être indulgent même en cas de nécessité pressante, puisque l'eau qui se trouve dans la construction se joint à l'eau qui est dans le sol. Et pour l'eau de la pompe (plomp), il est certain qu'on ne doit pas être indulgent même en cas de nécessité pressante, puisqu'elle n'est couverte que par le haut et non par le bas ; Peri Megadim.
séif katan 27
- (כח) הדחק - ומ"מ אם יש לו מים שאובים שלנו בתוך ביתו טוב יותר שיקח אותם אף שיש לחוש שנשאבו מבעוד יום או אחר תחלת הלילה. מי גשמים שנקלטו מן האויר אין צריכים לינה שכבר נתקררו באויר דרך ירידתם מיהו אם אינו לש תיכף בהם צריך שלא יעמידם במקום שתפוג צינתם וכדלעיל בס"א:(28) Nécessité pressante – Toutefois, s'il a chez lui de l'eau puisée qui a passé la nuit, il vaut mieux qu'il prenne celle-ci, même si l'on peut craindre qu'elle ait été puisée longtemps avant la fin du jour ou après le début de la nuit. L'eau de pluie recueillie depuis l'air n'a pas besoin de passer la nuit, car elle s'est déjà refroidie dans l'air au cours de sa descente ; toutefois, si l'on ne pétrit pas aussitôt avec elle, il faut ne pas la placer à un endroit où sa fraîcheur se dissiperait, comme il est dit plus haut, séif 1.
séif katan 28
- (כט) במים חמין - אפילו נעשו פושרין וכדלקמיה ואף אם נצטננו לגמרי יש אוסרים ללוש בהם כיון שהיו פעם אחת חמין ויש חולקים בזה ומתירים ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק או בהפסד מרובה כגון שעבר ולש בהם הרבה מצות:(29) Avec de l'eau chaude – Même si elle est devenue tiède, comme il est dit plus loin. Et même si elle a complètement refroidi, certains interdisent de pétrir avec elle, puisqu'elle a été chaude une fois ; d'autres contestent sur ce point et permettent, et l'on peut s'appuyer sur eux en cas de nécessité pressante ou de perte importante, par exemple si l'on a transgressé et pétri avec elle de nombreuses matsot.
séif katan 29
- (ל) מדוד גדול - ואפי' לא נתחממו אותן המים כלל בתוכו כי טבע זה הדוד לפי שתלוי תמיד על מקום האש להחזיק חומו בתוכו ולעשות המים ששופכין לתוכו פושרין:(30) D'un grand chaudron – Même si cette eau ne s'y est pas du tout réchauffée, car telle est la nature de ce chaudron : comme il est suspendu en permanence au-dessus de l'emplacement du feu, il conserve sa chaleur en lui et rend tiède l'eau qu'on y verse.
séif katan 30
- (לא) שנחשתו עבה - היינו שהשולים שלו עבה ואין חילוק בין נחשת לחרס:(31) Dont le cuivre est épais – C'est-à-dire que son fond est épais ; et il n'y a pas de différence entre un chaudron de cuivre et un de terre cuite.
séif katan 31
- (לב) פושרין - דהיינו כחמימות הרוק או כמים ששואבין בקיץ מן הנהר:(32) Tiède – C'est-à-dire à la chaleur de la salive, ou comme l'eau qu'on puise en été dans le fleuve.
séif katan 32
- (לג) אסור - היינו באכילה אבל בהנאה מותר אפילו לש בחמין:(33) C'est interdit – C'est-à-dire à la consommation ; mais il est permis d'en tirer profit, même si l'on a pétri avec de l'eau chaude.
séif katan 33
- (לד) דבשוגג מותר - אכל הני דחשיב בזה הסעיף קאי כיון דאין ניכר בו סימני חימוץ לא קנסוהו בשוגג:(34) Que si c'était par inadvertance, c'est permis – Cela se rapporte à tous les cas énumérés dans ce séif : puisqu'on n'y distingue pas de signes de fermentation, on ne l'a pas pénalisé lorsqu'il a agi par inadvertance.
séif katan 34
- (לה) ובשעת הדחק וכו' - ר"ל דבדיעבד אם לש בשוגג בכל אלו ואין לו עיסה אחרת סומכין להתיר וע"ז קאי רמ"א וכתב דבמים שלא לנו אפי' בלא דחק יש להתיר אם לש בשוגג משום דיש מתירין בדיעבד אפילו בלש בהם במזיד וכנ"ל ובשאר דברים מודה להמחבר דאין להקל כ"א בשעת הדחק:(35) Et en cas de nécessité pressante, etc. – Cela veut dire que bediavad, si l'on a pétri par inadvertance dans tous ces cas et que l'on n'a pas d'autre pâte, on s'appuie sur cet avis pour permettre. C'est à cela que se rapporte le Rema, qui écrit que pour l'eau qui n'a pas passé la nuit, même sans nécessité pressante, il y a lieu de permettre si l'on a pétri par inadvertance, parce que certains permettent bediavad même lorsqu'on a pétri avec elle délibérément, comme il a été dit plus haut ; mais pour les autres choses, il reconnaît avec l'auteur (le Choulhan Aroukh) qu'on ne doit être indulgent qu'en cas de nécessité pressante.
séif katan 35
- (לו) אם עבר וכו' - כתבו האחרונים דהיינו דוקא אם עבר ולש בדיעבד אבל לכתחלה ללוש בהם אסור אפילו אין לו מים אחרים ויאכל בפסח דברים אחרים אמנם בלילה ראשונה כדי שלא יבטל מ"ע דאורייתא יש להקל ללוש בהם:(36) Si l'on a transgressé, etc. – Les A'haronim ont écrit que cela ne vaut que si l'on a transgressé et pétri, bediavad ; mais lekhat'hila, il est interdit de pétrir avec elles, même si l'on n'a pas d'autre eau, et l'on mangera à Pessa'h d'autres choses. Cependant, la première nuit, afin de ne pas annuler un commandement positif de la Torah, on peut être indulgent et pétrir avec elles.
séif katan 36
- (לז) בשוגג ולש וכו' - ומ"מ אין ליקח אותם לצאת י"ח מצה לילה ראשונה אלא ישתדל להשיג מצות אחרות:(37) Par inadvertance et pétri, etc. – Toutefois, on ne les prendra pas pour s'acquitter de l'obligation de la matsa la première nuit, mais on s'efforcera de se procurer d'autres matsot.
séif katan 37
- (לח) חד בתרי - לאו דוקא בתרי אלא ברובא והטעם כיון דרובו צונן מתקרר וכתבו האחרונים דאף לכתחלה יכול לערב אם רואה שלא יספיק לו המים שלנו:(38) Une pour deux – Pas précisément pour deux, mais il suffit d'une majorité ; la raison en est que, puisque la majorité est froide, le tout refroidit. Les A'haronim ont écrit que même lekhat'hila, on peut mélanger ainsi si l'on voit que l'eau ayant passé la nuit ne lui suffira pas.
séif katan 38
- (לט) לשין בהם - ודוקא אם נתערב המים קודם הלישה ונתבטלו אבל ליתן בעיסה חד בתרי במים שלנו אסור ואפילו בדיעבד יש לעיין אם עירב במזיד:(39) On peut pétrir avec – Seulement si l'eau a été mélangée avant le pétrissage et s'est annulée ; mais mettre dans la pâte de l'eau n'ayant pas passé la nuit dans une proportion d'une pour deux parts d'eau ayant passé la nuit est interdit, et même bediavad, il faut examiner la question si on l'a mélangée délibérément.
séif katan 39
- (מ) נוהגין שלא וכו' - לפי שי"א שהמלח מחמם את העיסה ועל ידי כן העיסה נוחה להחמיץ:(40) On a l'usage de ne pas, etc. – Parce que certains disent que le sel réchauffe la pâte, et de ce fait la pâte fermente facilement.
séif katan 40
- (מא) במצה - היינו קודם אפייה אבל אחר אפיה ודאי שרי לקטוף פני המצה במי המלח ולהחזירם לתנור כמו שעושין בחוה"מ ומ"מ למצת מצוה בשתי הלילות יש ליזהר:(41) Dans la matsa – C'est-à-dire avant la cuisson ; mais après la cuisson, il est certainement permis d'enduire la surface de la matsa d'eau salée et de la remettre au four, comme on le fait à 'Hol HaMoèd (les jours intermédiaires de la fête) ; toutefois, pour la matsa de mitsva des deux premières nuits, il faut s'en garder.
séif katan 41
- (מב) ואפילו בדיעבד וכו' - ועיין באחרונים שהסכימו דאם נתן בה מעט מלח ואפה אותה מיד (דהיינו לא כשאר מצות דקי"ל בהו שהעסק שעוסקין בם בידים אינו מניחם להחמיץ) אין נאסר בדיעבד ועיין בבה"ל שכתבנו דבמלח שלנו שהוא תולדות המים אפשר דאין לאסור בדיעבד אפי' לא אפה אותה מיד:(42) Et même bediavad, etc. – Voir les A'haronim, qui ont conclu que si l'on y a mis un peu de sel et qu'on l'a cuite aussitôt (c'est-à-dire, non comme les autres matsot, pour lesquelles nous tenons que le travail qu'on y effectue avec les mains les empêche de fermenter), elle n'est pas interdite bediavad. Et voir le Biour Halakha, où nous avons écrit que pour notre sel, qui est un dérivé de l'eau (sel de mer), il est possible qu'on ne doive pas interdire bediavad, même si on ne l'a pas cuite aussitôt.
séif katan 42
- (מג) יש לאסור - והפר"ח חולק וסובר דאין להחמיר בדיעבד במעט מלח ונראה דאם היה שוגג בזה בודאי יש לסמוך להקל. וכ"ז לענין אכילה אבל לענין הנאה אפילו להרמ"א שרי בדיעבד:(43) Il y a lieu d'interdire – Le Peri 'Hadach conteste et estime qu'on n'a pas à être rigoureux bediavad pour un peu de sel ; et il semble que si l'on a agi par inadvertance, on peut certainement s'appuyer sur lui pour être indulgent. Et tout cela concerne la consommation ; mais quant au profit, même selon le Rema, c'est permis bediavad.
séif katan 43
- (מד) בקצח - קימ"ל בל"א:(44) Avec de la nigelle (ketsa'h) – Kümmel en langue allemande (carvi, cumin).
séif katan 44
- (מה) כשרה כיון וכו' - מלשון זה משמע דאפילו אין בה רק כזית בכדי אכילת פרס ויש בה טעם מצה יוצא בה ועיין בפר"ח ובמ"א שדעתם דצריך לאכול כל אכילת פרס כדי שיהיה בזה כזית מצה חוץ מתבלין ועיין לעיל בסימן תנ"ג ס"ב במ"ב שם לענין תערובות דגן עם שאר מינים דלכתחלה בעינן שיהיה רוב מן הדגן וה"נ בעניננו:(45) Elle est valable, puisque, etc. – De cette formulation, il ressort que même si elle ne contient qu'un kezayit (de farine) dans le volume d'un kedé akhilat peras (le temps de manger une demi-miche) et qu'elle a le goût de matsa, on s'en acquitte. Voir le Peri 'Hadach et le Maguen Avraham, dont l'avis est qu'il faut manger tout le volume d'une akhilat peras, afin qu'il y ait là un kezayit de matsa sans compter les épices. Et voir plus haut, siman 453, séif 2, dans la Michna Beroura là-bas, au sujet du mélange de céréale avec d'autres espèces : lekhat'hila, nous exigeons que la majorité soit de céréale ; et de même dans notre cas.
séif katan 45
- (מו) שיש בה וכו' - משמע דיוצאין בה י"ח בלילה הראשונה משום דלא חשיבא מצה עשירה וממילא אסור לאכלה בע"פ ומיהו י"א דאינה כשרה אלא בשאר ימים דאין בה משום חימוץ משום התבלין אבל היא בכלל מצה עשירה ואין יוצאין בה י"ח בשני לילות הראשונים ויש להחמיר:(46) Puisqu'elle a, etc. – Il ressort du texte qu'on s'en acquitte de l'obligation la première nuit, parce qu'elle n'est pas considérée comme une matsa achira (matsa « riche », pétrie avec d'autres liquides) ; par conséquent, il est interdit de la manger la veille de Pessa'h. Cependant, certains disent qu'elle n'est valable que les autres jours, car il n'y a pas de crainte de fermentation à cause des épices, mais qu'elle entre dans la catégorie de la matsa achira, et l'on ne s'acquitte pas avec elle de l'obligation des deux premières nuits ; et il faut être rigoureux.
séif katan 46
- (מז) ומכל מקום אין ליתן וכו' - ר"ל דלכתחלה אין נכון:(47) Toutefois, on n'y met pas, etc. – Cela veut dire que lekhat'hila, ce n'est pas convenable.
séif katan 47
- (מח) ופלפלין וכו' - אפילו קורט אחד עושה כל העיסה חמץ וכן מעט סיד ודוקא כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר:(48) Et le poivre, etc. – Même un seul grain rend toute la pâte 'hamets ; de même un peu de chaux. Et ce, seulement lorsqu'ils ont été pétris dedans ; mais s'ils sont tombés dessus, on les retirera et c'est permis.
séif katan 48
- (מט) אסור - היינו באכילה ולא בהנאה. וזנגבי"ל דינו כפלפלין ואפשר דה"ה נעגעלי"ך וכרכום וי"א דכל מיני תבלין חוץ מפלפלין וסיד מותר בדיעבד אפילו באכילה:(49) C'est interdit – C'est-à-dire à la consommation, mais pas au profit. Le gingembre (Ingwer) a la même loi que le poivre, et il est possible qu'il en soit de même pour les clous de girofle (Nelken) et le safran. Certains disent que toutes les sortes d'épices, hormis le poivre et la chaux, sont permises bediavad, même à la consommation.
séif katan 49
- (נ) סיד - היינו סיד חי אבל סיד שבכותל שכבר נתייבש ונתקשה כאבן נראה פשוט דאין אוסר:(50) De la chaux – C'est-à-dire de la chaux vive ; mais la chaux du mur, qui a déjà séché et durci comme de la pierre, il semble évident qu'elle n'interdit pas (la pâte).
séif katan 50