Michna Beroura 447

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 447 →

(א) חמץ בפסח וכו' - מדאורייתא הוי חמץ כשאר איסורים שנתערבו שאינן אוסרין תערובתן אלא כדי ליתן טעם בתערובות דהיינו עד ששים אלא שחכמים החמירו בו כיון דאית ביה כרת ולא בדילי מניה כולי שתא וי"א משום דהוי דבר שיש לו מתירין לאחר הפסח וכדלקמן בסי"א:
(1) Le 'hamets à Pessa'h, etc. – De la Torah, le 'hamets est comme les autres interdits qui se sont mélangés, lesquels n'interdisent leur mélange que s'ils sont en quantité suffisante pour donner du goût dans le mélange, c'est-à-dire jusqu'à soixante fois ; mais les Sages ont été plus stricts à son sujet, puisqu'il comporte le karet (retranchement) et qu'on ne s'en sépare pas (on n'a pas l'habitude de s'en écarter) toute l'année ; et certains disent : parce que c'est une chose qui deviendra permise (davar ché-yech lo matirin) après Pessa'h, comme il est dit plus loin, séif 11.
séif katan 1
(ב) במשהו - והיכא דאיכא עוד הרבה צדדים להקל סמכינן אשאלתות דס"ל דחמץ בפסח שוה לשאר איסורין דבששים [אחרונים]:
(2) Par la moindre quantité (machehou) – Et là où il y a encore beaucoup d'autres aspects pour alléger, on s'appuie sur les Cheïltot, qui tiennent que le 'hamets à Pessa'h est égal aux autres interdits, c'est-à-dire qu'il est annulé dans soixante [A'haronim].
séif katan 2
(ג) ולא סגי וכו' - לאפוקי מדעת הפוסקים שסוברים דסגי שישליך דמי החמץ המעורב בו לים (והוא כעין פדיון) ואח"כ מותר למכור או ליתן לעכו"ם הכל קמ"ל דלא קיי"ל כן למעשה. ודע דהאחרונים כתבו דבמקום הפסד גדול מאוד א"צ לשרוף הכל אלא ימכור כולו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו דכיון שאינו לוקח דמים בעד האיסור המעורב בו א"כ אין נהנה ממנו והוא כדעת המחבר בסימן תס"ז סעיף יו"ד ועי"ש בס"ט במ"ב לענין אם נתערב מעט מאותה קדירה שנאסר במשהו לתוך קדירה אחרת:
(3) Et il ne suffit pas, etc. – Cela vient exclure l'avis des décisionnaires qui pensent qu'il suffit de jeter à la mer la valeur du 'hamets qui y est mélangé (c'est une sorte de rachat), et qu'ensuite il est permis de vendre ou de donner le tout à un non-Juif ; le Choulhan Aroukh nous enseigne que nous ne tenons pas ainsi en pratique. Et sache que les A'haronim ont écrit qu'en cas de très grande perte, il n'est pas nécessaire de tout brûler, mais il vendra le tout à un non-Juif, à l'exception de la valeur de l'interdit qui s'y trouve ; car puisqu'il ne prend pas d'argent pour l'interdit qui y est mélangé, il n'en tire donc pas profit ; et c'est l'avis de l'auteur (Rabbi Yossef Karo) au siman 467, séif 10. Et voir là, au séif 9, dans la Michna Beroura, au sujet du cas où un peu du contenu de cette marmite, qui a été interdite par la moindre quantité, s'est mélangé dans une autre marmite.
séif katan 3
(ד) כלים שנתבשל בהם - אפילו בשלו בהם בפסח עצמו חמץ של ישראל הרבה ונבלעו בהם אפ"ה מותרים אחר הפסח שאז כבר אינם בני יומן ולא שייך למגזר הכא אטו בני יומן דאז הכל מותר ורק כשמשהה אותם צריך לשפשף היטב החמץ בעין שלא יהיה ניכר בהם ומשום הבלוע אינו עובר בב"י במה שמשהה אותם כמש"כ בסי' תנ"א:
(4) Les ustensiles dans lesquels on a cuit – Même si l'on y a cuit, pendant Pessa'h même, beaucoup de 'hamets appartenant à un Juif et qu'il s'y est absorbé, ils sont néanmoins permis après Pessa'h, car alors ils ne sont déjà plus bné yoman (utilisés dans les dernières vingt-quatre heures), et il n'y a pas lieu ici de décréter à cause des ustensiles bné yoman, car après Pessa'h tout est permis. Seulement, lorsqu'on les garde pendant Pessa'h, il faut bien frotter le 'hamets visible, afin qu'il n'y soit pas reconnaissable ; et à cause de ce qui est absorbé, on ne transgresse pas l'interdit de bal yéraé (« qu'il ne soit pas vu ») en les gardant, comme écrit au siman 451.
séif katan 4
(ה) בלא רוטב - דאם היה זה עם רוטב דשאר איסורים בששים הכא לענין חמץ הוא במשהו:
(5) Sans sauce – Car si c'était avec sauce, ce qui pour les autres interdits s'annule dans soixante, ici, pour le 'hamets, il interdit par la moindre quantité.
séif katan 5
(ו) די בקליפה - לאו דוקא דחם בחם בלא רוטב דינו כצלי וקי"ל דבעי נטילה [אחרונים]:
(6) Il suffit d'une pelure (kelipa) – Pas précisément, car un contact de chaud avec chaud sans sauce a le statut de rôti, et nous tenons qu'il faut une netila (ablation de l'épaisseur d'un doigt) [A'haronim].
séif katan 6
(ז) ושניהם חמין - שהיד סולדת בהם:
(7) Et tous deux sont chauds – À une température où la main s'en retire (yad soledet bo).
séif katan 7
(ח) ואין שם וכו' - לאפוקי שאם יש שם דבר המפעפען כגון פשטי"ד מצה שיש בה שומן שנגעה בחמץ נאסרה כולה דאזיל שמנונית של היתר שבמקום מגעו ומפטם את טעם משהו חמץ הנפלט וע"י כן מפעפע טעם משהו זה ומתפשט בכל ההיתר כמו שהוא דרך כל דבר שמן לפעפע ולהתפשט בעת שהוא חם. ואם נגעו מצות אחרות בזו שנאסרה יש להתירם ע"י קליפה או שימכרם לנכרי [אחרונים]:
(8) Et il n'y a pas là, etc. – Cela vient exclure le cas où il y a là une chose qui fait diffuser le goût, par exemple un « pachtid » (pâté en croûte) de matsa contenant de la graisse, qui a touché du 'hamets : il est entièrement interdit, car la graisse permise qui se trouve à l'endroit du contact va enrichir le goût de la moindre quantité de 'hamets exsudée, et par là ce goût infime diffuse et se répand dans tout l'aliment permis, comme c'est la nature de toute chose grasse de diffuser et de se répandre lorsqu'elle est chaude. Et si d'autres matsot ont touché celle qui a été interdite, on peut les permettre au moyen d'une pelure, ou bien il les vendra à un non-Juif [A'haronim].
séif katan 8
(ט) לענין תבשיל וכו' - אין הלשון מדוקדק כ"כ דבתבשיל בקדירה לא שייך בו ריחא כמבואר ביו"ד סי' ק"ח אלא הכוונה בצלי וכגון שהיה צלי שמן בתנור וככר של חמץ דאזיל האי שמן ומפטם לככר והדר האי ככר ונותן ריח של חמץ בצלי:
(9) Concernant un plat cuisiné, etc. – La formulation n'est pas si précise, car pour un plat cuit dans une marmite, la notion d'odeur ne s'applique pas, comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 108 ; mais l'intention vise le rôti, par exemple s'il y avait un rôti gras dans le four ainsi qu'une miche de 'hamets : cette graisse va enrichir la miche, puis cette miche donne à son tour une odeur de 'hamets au rôti.
séif katan 9
(י) יש מקילין וכו' - דאף שחמץ בפסח במשהו היינו בנבלע ממשות האיסור ולא ריח בעלמא דלענין זה לא חמירא חמץ משאר איסורים:
(10) Certains sont indulgents, etc. – Car bien que le 'hamets à Pessa'h interdise par la moindre quantité, c'est seulement lorsque la substance même de l'interdit a été absorbée, et non pour une simple odeur ; car à ce sujet, le 'hamets n'est pas plus sévère que les autres interdits.
séif katan 10
(יא) במקום דהיה מותר - ר"ל בדבר שקיי"ל בעלמא ריחא לאו מילתא בדיעבד ה"ה לענין חמץ לא חמירא טפי ולאפוקי במה דמחמרינן בעלמא כגון באם היה ההיתר דבר חריף ששואב האיסור בקרבו וכ"ש הכא לענין פסח:
(11) Dans un cas où ce serait permis – C'est-à-dire que dans une situation où nous tenons ailleurs que l'odeur n'est rien (re'ha lav milta) a posteriori (bediavad), de même pour le 'hamets on n'est pas plus sévère ; cela vient exclure les cas où nous sommes stricts ailleurs, par exemple si l'aliment permis était une chose piquante qui attire l'interdit en elle ; alors à plus forte raison ici, pour Pessa'h, on est strict.
séif katan 11
(יב) ויש מחמירין דמשהו וכו' - ואסור אפילו בדיעבד:
(12) Et certains sont stricts, car la moindre quantité, etc. – Et c'est interdit même bediavad (a posteriori).
séif katan 12
(יג) ודוקא במקום וכו' - היינו שהיה התנור קטן וסתום והחמץ והמצה שניהם מגולין בתוך התנור דבכגון זה קי"ל בעלמא דבדיעבד ריחא לאו מילתא היא ולכתחלה אסור לעשות כן וכמבואר ביו"ד סימן ק"ח ע"ש ולכן בחמץ דחמירא טפי ס"ל להאי סברא בתרא דיש לאסור אפילו בדיעבד דלגבי חמץ ריחא מילתא היא אבל בדבר דלא שייך בו שם ריחא ואפילו לכתחלה מותר בעלמא כגון שהיה התנור גדול ופתוח או שאחד מהן מן שתיהם היה מכוסה בזה גם בחמץ אין להחמיר. ולענין הלכה כבר כתב הרב ביו"ד שם דבמקום הפסד מרובה יש לסמוך אסברא ראשונה דגם בחמץ ריחא לאו מילתא היא. וכתב המ"א דהרב לא התיר אלא בשהיה התנור הקטן עכ"פ פתוח קצת במקום שהעשן יוצא אבל בסתום לגמרי לא מקילינן בחמץ אפילו במקום הפסד וכן דעת הא"ר והוסיף המ"א עוד דחמין הטמונין לשבת (שקורין צאלינ"ט) אע"פ שמבשלין אותם בקדרה כיון ששוהין שם זמן רב והתנור סתום מכל צדדיו ריחן חזק ודינן כצלי וממילא אף בהפסד מרובה אסור בחמץ לדעתו וכנ"ל אבל רוב האחרונים הסכימו דבהפסד מרובה או בשעת הדחק כגון לצורך שמחת יו"ט יש להקל בדיעבד בצלי אפילו בקטן וסתום לגמרי וכמו בשאר איסורים וכ"ש בחמין הטמונין לשבת דיש להקל במקום הפסד מרובה וכנ"ל. והדף שסותמין בו התנור לכתחלה יש ליקח חדשה ובדיעבד אם סתמו התנור בישנה אפילו לא הדיחו אותה אינה אוסרת [אחרונים]:
(13) Et précisément dans un cas, etc. – C'est-à-dire que le four était petit et fermé, et que le 'hamets et la matsa étaient tous deux découverts à l'intérieur du four ; car dans un tel cas nous tenons ailleurs que bediavad l'odeur n'est rien, mais lekhat'hila (a priori) il est interdit de faire ainsi, comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 108 (voir là). C'est pourquoi, pour le 'hamets, qui est plus sévère, ce dernier avis tient qu'il faut interdire même bediavad, car pour le 'hamets l'odeur compte. Mais dans un cas où la notion d'odeur ne s'applique pas, et qui est permis ailleurs même lekhat'hila, par exemple si le four était grand et ouvert, ou que l'un des deux était couvert, dans ce cas même pour le 'hamets il n'y a pas lieu d'être strict. Et quant à la halakha, le Rav (le Rema) a déjà écrit dans Yoré Dé'a, là-bas, qu'en cas de grande perte on peut s'appuyer sur le premier avis, selon lequel même pour le 'hamets l'odeur n'est rien. Et le Maguen Avraham a écrit que le Rav n'a permis que si le petit four était au moins un peu ouvert à l'endroit par où sort la fumée ; mais s'il est entièrement fermé, nous ne sommes pas indulgents pour le 'hamets, même en cas de perte ; et tel est aussi l'avis de l'Eliya Rabba. Le Maguen Avraham a encore ajouté que les plats chauds enfouis pour Chabbat (qu'on appelle « tcholent »), bien qu'on les cuise dans une marmite, puisqu'ils y restent longtemps et que le four est fermé de tous côtés, leur odeur est forte et ils ont le statut de rôti ; par conséquent, même en cas de grande perte, c'est interdit pour le 'hamets selon son avis, comme dit plus haut. Mais la plupart des A'haronim s'accordent qu'en cas de grande perte ou en cas de nécessité pressante, par exemple pour les besoins de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent bediavad pour un rôti, même dans un four petit et entièrement fermé, comme pour les autres interdits ; et à plus forte raison pour les plats chauds enfouis pour Chabbat, pour lesquels on peut être indulgent en cas de grande perte, comme dit plus haut. Et la planche avec laquelle on ferme le four : lekhat'hila il faut en prendre une neuve ; et bediavad, si l'on a fermé le four avec une ancienne, même si on ne l'a pas rincée, elle n'interdit pas [A'haronim].
séif katan 13
(יד) שנתערב וכו' - ואם עירבו במזיד כגון שצריך הדבר לעשותו ולתקנו עם חמץ כגון מורייס (פי' שומן דגים) שמשימין בו לחם וקלוי מע"פ שיש בו ס' כנגד הלחם אסור וחייב לבערו מד"ס קודם הפסח ואם לא ביערו ועבר עליו הפסח י"א שאסור בהנאה אא"כ מוכר לנכרי חוץ מדמי איסור שבו:
(14) Qui s'est mélangé, etc. – Et si on l'a mélangé intentionnellement, par exemple lorsqu'il faut faire et préparer la chose avec du 'hamets, comme le mouryass (c'est-à-dire de la graisse de poisson), dans lequel on met du pain et des grains grillés, même s'il y a dedans soixante fois le volume du pain, c'est interdit, et il est obligé de l'éliminer, d'ordre rabbinique (midivrei soferim), avant Pessa'h ; et s'il ne l'a pas éliminé et que Pessa'h est passé dessus, certains disent qu'il est interdit d'en tirer profit, à moins qu'il ne le vende à un non-Juif, à l'exception de la valeur de l'interdit qui s'y trouve.
séif katan 14
(טו) משש שעות ולמעלה וכו' - אע"ג דלוקין עליו בזמן ההוא על אכילתו וגם אסור בהנאה מן התורה מ"מ כיון דאין חיוב כרת על הזמן ההוא לא החמירו בו חכמים לאסור במשהו וכן בחומרא דנותן טעם לפגם. ולענין חמץ נוקשה תוך הפסח יש שמחמירין לאסרו במשהו אבל דעת המ"א ועוד הרבה אחרונים כיון דאין בו כרת לכו"ע ולדעת הרבה פוסקים אין בו רק איסור דרבנן בטל בששים אפילו תוך הפסח ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק. ודע דביו"ט האחרון אף שהוא ג"כ מדרבנן מ"מ כיון שנתקן משום ספיקא דיומא אסור באכילה ע"י תערובות משהו כמו בפסח כדמוכח לקמן בסי' תס"ז ס"י:
(15) À partir de la sixième heure, etc. – Bien qu'on reçoive la flagellation pour sa consommation à ce moment-là, et qu'il soit aussi interdit d'en tirer profit de la Torah, néanmoins, puisqu'il n'y a pas d'obligation de karet à ce moment-là, les Sages n'ont pas été stricts pour l'interdire par la moindre quantité ; et de même pour la rigueur concernant un goût qui donne un goût détérioré (noten taam lifgam). Et concernant le 'hamets noukché ('hamets imparfait) pendant Pessa'h, certains sont stricts pour l'interdire par la moindre quantité ; mais l'avis du Maguen Avraham et de beaucoup d'autres A'haronim est que, puisqu'il n'y a pas de karet selon tous, et que selon beaucoup de décisionnaires il ne comporte qu'un interdit d'ordre rabbinique, il est annulé dans soixante même pendant Pessa'h ; et on peut s'appuyer sur eux en cas de nécessité pressante. Et sache que le dernier jour de Yom Tov, bien qu'il soit lui aussi d'ordre rabbinique, néanmoins, puisqu'il a été institué à cause du doute sur le jour (sfeika deyoma), il est interdit à la consommation à cause d'un mélange de la moindre quantité, comme à Pessa'h, ainsi que le prouve ce qui est dit plus loin, siman 467, séif 10.
séif katan 15
(טז) כשאר איסורין - וע"כ אם נתערב לח בלח מתבטל בששים ואם נתערב יבש ביבש מתבטל לחד בתרי אך צריך לאכלו קודם הפסח דבפסח חוזר וניעור כמבואר בהג"ה לקמן בס"ד:
(16) Comme les autres interdits – Et c'est pourquoi, s'il s'est mélangé liquide dans liquide, il s'annule dans soixante ; et s'il s'est mélangé sec dans sec, il s'annule à un dans deux (à la majorité) ; mais il faut le manger avant Pessa'h, car à Pessa'h l'interdit « se réveille » ('hozer venéor), comme expliqué dans la glose du Rema plus loin, au séif 4.
séif katan 16
(יז) אליבא דכו"ע - היינו אפילו לדעת המחמירין לקמן בס"י בהג"ה מ"מ בערב פסח בודאי אין להחמיר ואפילו בפחות מששים:
(17) Selon tous les avis – C'est-à-dire même selon l'avis de ceux qui sont stricts plus loin, au séif 10, dans la glose du Rema ; néanmoins, la veille de Pessa'h, il n'y a certainement pas lieu d'être strict, même s'il y a moins de soixante.
séif katan 17
(יח) שנמצאת בערב פסח - אפילו אחר שש:
(18) Qui a été trouvé la veille de Pessa'h – Même après la sixième heure.
séif katan 18
(יט) מותר - לאכלה אפילו בפסח והיינו אם נצטננה קודם פסח וכדלקמיה:
(19) Est permise – À la manger, même à Pessa'h ; c'est-à-dire si elle a refroidi avant Pessa'h, comme il est dit juste après.
séif katan 19
(כ) לבטלה בס' - דבטלה בס' כצ"ל. וכן מצאתי הגירסא בשו"ע הנדפס עם נחלת צבי ובשו"ע הראשון שהדפיס המחבר בעצמו [ובדפוסים האחרונים נשתבש הגירסא] כתבו הפוסקים דה"ה בחטה שנמצאת בע"פ במצה שנאפה היום בטילה בס' אפי' אם לא הסירה אך שנתקררה קודם הפסח מותר לאכול המצה ויסיר החטה משם אף בפסח:
(20) Pour l'annuler dans soixante – Il faut lire : « car il est annulé dans soixante ». Et j'ai trouvé cette version dans le Choulhan Aroukh imprimé avec le Na'halat Tsvi, et dans le premier Choulhan Aroukh que l'auteur a imprimé lui-même [et dans les dernières éditions, la version a été corrompue]. Les décisionnaires ont écrit qu'il en est de même pour un grain de blé trouvé la veille de Pessa'h dans une matsa cuite ce jour-là : il est annulé dans soixante, même si on ne l'a pas enlevé ; mais à condition qu'elle ait refroidi avant Pessa'h : alors il est permis de manger la matsa, et on enlèvera le grain de là, même à Pessa'h.
séif katan 20
(כא) בעוד שהחטה בתוכה - אבל אם נטלה החטה מתוכה ואח"כ חממו התרנגולת מותר ואע"ג דבס"ד י"א דחוזר וניעור היינו כשיש בתוכו ממשות האיסור כגון שכר שנתערב בדבש אבל הכא אינו אלא טעם בעלמא:
(21) Alors que le grain est encore à l'intérieur – Mais si l'on a retiré le grain de l'intérieur et qu'ensuite on a réchauffé la poule, c'est permis ; et bien qu'au séif 4 certains disent que l'interdit « se réveille », c'est lorsqu'il y a dedans la substance même de l'interdit, par exemple de la bière qui s'est mélangée dans du miel ; mais ici, ce n'est qu'un simple goût.
séif katan 21
(כב) חוזרת ליתן טעם - ואפילו למ"ד בס"ד דאינו חוזר וניעור היינו היכא שאין האיסור ניכר בעין אבל הכא החמץ בעין:
(22) Il redonne du goût – Et même selon celui qui dit, au séif 4, que l'interdit ne « se réveille » pas, c'est là où l'interdit n'est pas reconnaissable à l'œil ; mais ici, le 'hamets est visible.
séif katan 22
(כג) ומיהו בחימום כ"ש וכו' - כגון שעירו מים רותחין בקערה והניחו בה התרנגולת:
(23) Cependant, par le chauffage d'un kli chéni (récipient secondaire), etc. – Par exemple, si l'on a versé de l'eau bouillante dans un plat et qu'on y a posé la poule.
séif katan 23
(כד) אין לחוש - ס"ל דכ"ש אין בכחו להפליט ולהבליע ואם הניחו חתיכת בשר רותח בקערה של חמץ יש להחמיר דכתבו הפוסקים ביו"ד סימן צ"ד דבדבר עב כזה לעולם הוא ככ"ר כ"ז שהיד סולדת בו ואפשר דה"ה אם הניחו אותה מקערה לטעלע"ר:
(24) Il n'y a pas à craindre – Il tient qu'un kli chéni n'a pas la force de faire exsuder et absorber. Et si l'on a posé un morceau de viande bouillant dans un plat de 'hamets, il faut être strict, car les décisionnaires ont écrit, dans Yoré Dé'a, siman 94, qu'une chose épaisse comme celle-ci est toujours comme un kli richon (récipient premier, posé sur le feu) tant qu'elle est à une température où la main s'en retire ; et il est possible qu'il en soit de même si on l'a posé d'un plat sur une assiette.
séif katan 24
(כה) בפסח - ר"ל אף דנקטינן לעיקר הלכה ביו"ד סי' ס"ח דכ"ש אין מפליט ומבליע מ"מ לענין פסח יש לחוש לדעת המחמירים שם דס"ל דכ"ש מפליט ומבליע:
(25) À Pessa'h – C'est-à-dire que bien que nous retenions comme halakha principale, dans Yoré Dé'a, siman 68, qu'un kli chéni ne fait ni exsuder ni absorber, néanmoins pour Pessa'h il faut tenir compte de l'avis de ceux qui sont stricts là-bas et qui pensent qu'un kli chéni fait exsuder et absorber.
séif katan 25
(כו) וטוב להחמיר וכו' - ואם החטה אינה בקועה רק נתרככה ויש הפסד מרובה ומניעת שמחת יו"ט יש לסמוך להקל:
(26) Et il est bon d'être strict, etc. – Et si le grain n'est pas fendu mais seulement ramolli, et qu'il y a une grande perte et un empêchement de la joie de Yom Tov, on peut s'appuyer sur les avis indulgents pour alléger.
séif katan 26
(כז) אם היד סולדת בו - ואף דבסימן תס"ז סי"ב משמע מרמ"א דאוסר הבשר שנשרה אף בצונן כשנמצא שם חטה תירץ המ"א דהתם מיירי בבשר דאית ביה פילי ונאסר גם הבשר ע"י המים שנכנס בתוך הפילי וכאן מיירי בדופן שלם שאז אין הבשר נאסר אלא ממים חמין וחמין לא מקרי רק כשהיד סולדת בו אבל המים בעצמן אסורין ע"י החטה והבגדי ישע חולק עליו ודעתו דמפשיטת דברי רמ"א הכא משמע דצונן אינו בולע כלל אלא העיקר דהכא איירי רמ"א מצד ההלכה דטוב להחמיר לחוש לדעת המחמירים ושם הוא רק ממנהגא שנהגו להחמיר אף בצונן ובענין מנהגא המקיל במקום הדחק לא הפסיד:
(27) Si la main s'en retire – Et bien qu'au siman 467, séif 12, il ressorte du Rema qu'il interdit la viande qui a trempé même dans de l'eau froide lorsqu'on y a trouvé un grain, le Maguen Avraham a répondu que là-bas il s'agit d'une viande qui a des fissures (pilei), et la viande est interdite aussi par l'eau qui est entrée dans les fissures ; tandis qu'ici il s'agit d'une paroi intacte, et alors la viande n'est interdite que par de l'eau chaude ; et on ne l'appelle « chaude » que lorsque la main s'en retire ; mais l'eau elle-même est interdite par le grain. Et le Bigdei Yécha le contredit, et son avis est que de la lecture simple des paroles du Rema ici il ressort que le froid n'absorbe pas du tout ; mais l'essentiel est qu'ici le Rema parle du point de vue de la halakha, à savoir qu'il est bon d'être strict pour tenir compte de l'avis des stricts, tandis que là-bas ce n'est que par coutume qu'on a l'usage d'être strict même à froid ; et en matière de coutume, celui qui est indulgent en cas de nécessité n'a pas perdu.
séif katan 27
(כח) קודם הפסח - אפילו אחר שש:
(28) Avant Pessa'h – Même après la sixième heure.
séif katan 28
(כט) לאסור במשהו - מעשה שנמצאת חלה אחת של בצק בתוך הסל שהיו נותנין המצות אפויות ביציאתן מן התנור והריקו הסל ולא נודע באיזה מצות נגע הבצק ופסקו הפוסקים דחד בתרי בטל כיון שהיה התערובות קודם פסח ומותר לחמם המצות בפסח כיון דליכא אלא טעמא בעלמא ומיהו כל המצות שידוע שנגעו בבצק צריכין קליפה לפי שאין ביטול לאיסור הידוע:
(29) Pour interdire par la moindre quantité – Il y eut un fait : on trouva une galette de pâte crue dans le panier où l'on mettait les matsot cuites à leur sortie du four ; on vida le panier, et on ne savait pas quelles matsot la pâte avait touchées. Les décisionnaires ont tranché qu'un dans deux est annulé, puisque le mélange avait eu lieu avant Pessa'h, et qu'il est permis de réchauffer les matsot à Pessa'h, puisqu'il n'y a qu'un simple goût. Cependant, toutes les matsot dont on sait qu'elles ont touché la pâte nécessitent une pelure (kelipa), car il n'y a pas d'annulation pour un interdit identifié.
séif katan 29
(ל) ויש חולקים - ולדעתם מש"כ בס"ב דבטל בששים צריך לאוכלו קודם הפסח או דמיירי שלא היה בו אלא טעמא לבד וכנ"ל באות כ':
(30) Et certains contestent – Et selon leur avis, ce qui est écrit au séif 2, qu'il est annulé dans soixante, signifie qu'il faut le manger avant Pessa'h ; ou bien il s'agit d'un cas où il n'y avait qu'un goût seulement, comme dit plus haut, au séif katan 20.
séif katan 30
(לא) ונוהגין כסברא הראשונה וכו' - ומותר אפילו חזרו וחממו בפסח [אחרונים]:
(31) Et on a l'usage de suivre le premier avis, etc. – Et c'est permis même si on l'a réchauffé de nouveau à Pessa'h [A'haronim].
séif katan 31
(לב) שהוא לח בלח - כגון שכר שנתערב ביין וכה"ג וקמח בקמח ג"כ מקרי לח בלח ועיין לקמן בסימן תנ"ג אות י"ז במ"ב כתבו האחרונים דבדבר שהוא לח בלח אפילו לא נודע התערובות עד הפסח ג"כ אמרינן דכבר נתבטל:
(32) Qui est liquide dans liquide – Par exemple de la bière qui s'est mélangée dans du vin, et autres cas semblables ; et de la farine dans de la farine s'appelle aussi liquide dans liquide ; et voir plus loin, au siman 453, séif katan 17, dans la Michna Beroura. Les A'haronim ont écrit que, pour une chose qui est liquide dans liquide, même si le mélange n'a été connu qu'à Pessa'h, nous disons aussi qu'il a déjà été annulé.
séif katan 32
(לג) ומיהו בדבר יבש שנתערב - קודם פסח בין שנתערב חמץ במצה חד בתרי או שנתערב בששים ויותר אמרינן דחוזר ונעור בפסח משום שהחמץ בעין וע"כ צריך לאכלו קודם פסח. ואם היה חד בתרי אסור אף להשהות מדרבנן ואם היה ששים יכול לבשלו קודם פסח עד שיהא נימוח ויהיה חשיב כלח ואז מותר אף לאוכלו בפסח ויש כמה אחרונים שסוברין דאף יבש ביבש דאמרינן דחוזר וניעור אינו אא"כ יאפה או יבשל אותם בפסח דאז חוזר החמץ ונותן טעם בהשאר אבל לאכול כך שרי:
(33) Cependant, pour une chose sèche qui s'est mélangée – Avant Pessa'h, que le 'hamets se soit mélangé dans de la matsa à un dans deux, ou qu'il se soit mélangé dans soixante et plus, nous disons qu'il « se réveille » à Pessa'h, parce que le 'hamets est présent en substance ; et c'est pourquoi il faut le manger avant Pessa'h. Et si c'était à un dans deux, il est interdit, d'ordre rabbinique, même de le garder ; et si c'était dans soixante, il peut le cuire avant Pessa'h jusqu'à ce qu'il se dissolve et soit considéré comme liquide, et alors il est permis même de le manger à Pessa'h. Et plusieurs A'haronim pensent que même pour un mélange sec dans sec, où nous disons qu'il « se réveille », ce n'est que s'il les cuit au four ou les cuisine à Pessa'h, car alors le 'hamets redonne du goût au reste ; mais les manger tels quels est permis.
séif katan 33
(לד) אע"פ שנטלו משם - ר"ל קודם הפסח:
(34) Bien qu'on l'ait retiré de là – C'est-à-dire avant Pessa'h.
séif katan 34
(לה) אסור בפסח - היינו לשתותו אבל מותר בהנאה ומכ"ש דמותר לקיימו כיון שהוא רק חשש בעלמא [אחרונים]:
(35) Est interdit à Pessa'h – C'est-à-dire de le boire, mais il est permis d'en tirer profit, et à plus forte raison il est permis de le garder, puisque ce n'est qu'une simple crainte [A'haronim].
séif katan 35
(לו) דחיישינן שמא וכו' - ר"ל דמשום הטעם שיש בהיין ע"י הפת שנשרה בתוכו ולא היו אוסרין דהטעם כבר נתבטל בששים קודם הפסח ואינו חוזר וניעור רק דחיישינן שמא נשארו אז פירורין בעת הנטילה ועיין באחרונים שהסכימו דלא מחמרינן אלא כשלא סיננו קודם הפסח [ואף שבפסח סיננו לא מהני דכבר נאסר ע"י הפירורין תיכף בתחלת הפסח שנתנו טעם בהיין] אבל אם סיננו שרי אף דנשרה מעל"ע [אם יש ששים ביין נגד כל הפת]. ודוקא ביין שהוא צלול ומסתנן ע"י מסננת שנקביה דקין מאד שא"א לפירורי פת לעבור דרך שם. אבל אם נפל הפת במי דבש שלפעמים הם עבים ואינו עובר אלא במסננת שנקביה אינם דקין כ"כ חיישינן שמא יעבור גם הפירורין דרך שם:
(36) Car nous craignons que peut-être, etc. – C'est-à-dire qu'à cause du goût qui se trouve dans le vin par le pain qui y a trempé, on n'interdirait pas, car le goût a déjà été annulé dans soixante avant Pessa'h et il ne « se réveille » pas ; seulement, nous craignons qu'il soit resté alors des miettes au moment où l'on a retiré le pain. Et voir les A'haronim, qui s'accordent qu'on n'est strict que si l'on n'a pas filtré le vin avant Pessa'h [et même si on l'a filtré à Pessa'h, cela n'est pas efficace, car il a déjà été interdit par les miettes dès le début de Pessa'h, puisqu'elles ont donné du goût au vin] ; mais si on l'a filtré avant Pessa'h, c'est permis, même s'il a trempé vingt-quatre heures [s'il y a dans le vin soixante fois le volume de tout le pain]. Et cela vaut précisément pour du vin, qui est clair et se filtre au moyen d'un filtre aux trous très fins, par lesquels il est impossible que des miettes de pain passent ; mais si le pain est tombé dans de l'hydromel, qui est parfois épais et ne passe que par un filtre aux trous moins fins, nous craignons que les miettes aussi passent par là.
séif katan 36
(לז) נשארו בו פירורין וכו' - ואפילו לקח קודם הפסח מאותו חבית יין לאחר שהוציא הפת ממנו ועירבו בחבית אחרת של יין ג"כ נאסר כולה דשמא נפל הפירורין גם שם:
(37) Il y est resté des miettes, etc. – Et même s'il a pris, avant Pessa'h, de ce tonneau de vin après en avoir retiré le pain, et qu'il l'a mélangé dans un autre tonneau de vin, celui-ci est lui aussi entièrement interdit, car peut-être des miettes sont tombées là aussi.
séif katan 37
(לח) ונותנין טעם בפסח - ואף דבצונן יש הרבה מתירים לקמן בסימן תס"ז סי"ב הכא לכו"ע אסור דמיירי שעבר מעל"ע מנפילת הפת עד עכשיו [מ"א] ולפי מה שמבואר לקמן בסימן תס"ז סי"ב במ"ב שם בשם האחרונים דאם נפל פרוסת לחם לתוך מים בפסח לכו"ע אסור משום דדרכו להתפרר ולהיות נמס בתוך המים ואפילו סינון המים לא מהני ה"נ אפילו ליכא מעל"ע מעת שנפל הפת לתוך המים ג"כ אסור אם לא שסיננו קודם הפסח דאז מה שנימס בטל בששים. אם שאב הזוהמא של מי דבש בנפה שניפו בה קמח שרי לשתותו בפסח דבטל בס' דהוי לח בלח [אחרונים]:
(38) Et elles donnent du goût à Pessa'h – Et bien qu'à froid il y ait beaucoup d'avis permissifs, plus loin, au siman 467, séif 12, ici c'est interdit selon tous, car il s'agit d'un cas où vingt-quatre heures se sont écoulées depuis la chute du pain jusqu'à maintenant [Maguen Avraham]. Et d'après ce qui est expliqué plus loin, au siman 467, séif 12, dans la Michna Beroura, au nom des A'haronim, que si un morceau de pain est tombé dans de l'eau à Pessa'h, c'est interdit selon tous, parce que le pain a tendance à s'émietter et à se dissoudre dans l'eau, et même filtrer l'eau n'est pas efficace, de même ici, même s'il ne s'est pas écoulé vingt-quatre heures depuis que le pain est tombé dans l'eau, c'est aussi interdit, à moins qu'on ait filtré avant Pessa'h, car alors ce qui s'est dissous est annulé dans soixante. Si l'on a écumé l'écume de l'hydromel avec un tamis avec lequel on avait tamisé de la farine, il est permis de le boire à Pessa'h, car la farine est annulée dans soixante, puisque c'est liquide dans liquide [A'haronim].
séif katan 38
(לט) שנמלחו קודם הפסח - אפילו בכלי חמץ דאין מליחה לכלים להפליט ועוד דסתם כלים אינו בן יומו ונותן טעם לפגם קודם פסח לכו"ע שרי ומטעם זה אפילו נכבשו כל אלו מעל"ע בתוך הכלי אין לאסור דאף דכבוש כמבושל מ"מ הלא לפגם הוא ואפילו הוא בן יומו יש לצדד בדיעבד להקל דאימתי מקבל טעם מן הכבישה אחר מעל"ע ואז כבר נעשה הטעם שבתוך הכלי לפגם דהמעל"ע של שימוש החמץ כבר נשלם מקודם:
(39) Qui ont été salés avant Pessa'h – Même dans un ustensile de 'hamets, car le salage ne fait pas exsuder le goût absorbé des ustensiles ; et de plus, des ustensiles ordinaires ne sont pas bné yoman, et un goût détérioré (noten taam lifgam) est permis avant Pessa'h selon tous. Et pour cette raison, même si tous ces aliments ont mariné vingt-quatre heures dans l'ustensile, il n'y a pas lieu d'interdire ; car bien que ce qui est mariné soit comme cuit, néanmoins c'est un goût détérioré. Et même s'il est ben yomo, on peut pencher, bediavad, pour l'indulgence, car quand l'aliment reçoit-il le goût par la marinade ? Après vingt-quatre heures ; et alors le goût qui est dans l'ustensile est déjà devenu détérioré, car les vingt-quatre heures depuis l'usage du 'hamets se sont déjà achevées auparavant.
séif katan 39
(מ) ולא נזהרו בהם - לבדוק המלח שמא נמצא בהם קצת פירור חמץ:
(40) Et on n'a pas fait attention à leur sujet – De vérifier le sel, de peur qu'il s'y trouve un peu de miettes de 'hamets.
séif katan 40
(מא) מותר לאכלם - דאף אם היה בהמלח קצת חמץ ובלעו מהם נתבטל קודם הפסח ושוב אינו חוזר וניעור:
(41) Il est permis de les manger – Car même s'il y avait dans le sel un peu de 'hamets et qu'ils l'ont absorbé, il a été annulé avant Pessa'h, et il ne « se réveille » plus.
séif katan 41
(מב) בפסח - ואם היו מונחים בכלי של חמץ בציר שנעשה ע"י המלח יש אומרים שאפילו מונח שם זמן מועט כדי שיתן על האור ויתחיל להרתיח יש לו דין כבוש עי"ז וע"כ אם היה בן יומו מבליעת החמץ או שהיה מלוח הרבה כדרך שמולחין בשר לזמן מרובה אסור מה שמונח בתוך הציר [דמה שלמעלה מן הציר אינו בכלל כבוש] וי"א שאף בזה אינו אסור אא"כ ישהה מעל"ע בתוך הציר וגם יהיה מלוח הרבה ובמקום הפסד יש לסמוך להקל במה שנעשה קודם פסח:
(42) À Pessa'h – Et s'ils étaient posés dans un ustensile de 'hamets, dans la saumure produite par le sel, certains disent que même s'ils sont restés là un court moment – le temps de le mettre sur le feu et qu'il commence à bouillir –, cela a le statut de mariné (kavouch) de ce fait ; et c'est pourquoi, si l'ustensile était ben yomo d'une absorption de 'hamets, ou que l'aliment était très salé, à la manière dont on sale la viande pour longtemps, ce qui est posé dans la saumure est interdit [car ce qui se trouve au-dessus de la saumure n'est pas inclus dans la catégorie du mariné] ; et certains disent que même dans ce cas, ce n'est interdit que s'il reste vingt-quatre heures dans la saumure et qu'il est aussi très salé. Et en cas de perte, on peut s'appuyer sur cet avis pour être indulgent pour ce qui a été fait avant Pessa'h.
séif katan 42
(מג) במים בפסח - אבל קודם פסח אין להחמיר אף לכתחלה אף אם היה הכלי בן יומו מבליעת החמץ דהא צונן הוא ואף לדעת המחמירין בס"ק הקודם דבציר היוצא ע"י מליחה נחשב ככבוש אף בזמן מועט הכא כיון ששרוי במים המים מבטלין כח הציר ומ"מ בפסח גופא דאיסורו בכל שהוא מחמירין אפילו שרה זמן מועט דעכ"פ ע"י חריפות המלח נבלע כל שהוא [פמ"ג] ועיין במ"א שמצדד דדגים מלוחים (שקורין הערינ"ג) שרייתן עזים וחזקים הם ואין המים מבטלין כח הציר וע"כ אפילו היו שרויין קודם הפסח בכלי חמץ יש להחמיר לכתחלה שלא לאכלן:
(43) Dans l'eau, à Pessa'h – Mais avant Pessa'h, il n'y a pas lieu d'être strict, même lekhat'hila, même si l'ustensile était ben yomo d'une absorption de 'hamets, puisque c'est froid ; et même selon l'avis de ceux qui sont stricts, au séif katan précédent, que la saumure issue du salage est considérée comme mariné même en peu de temps, ici, puisque l'aliment trempe dans l'eau, l'eau annule la force de la saumure. Néanmoins, pendant Pessa'h même, dont l'interdit est par la moindre quantité, on est strict même s'il n'a trempé qu'un court moment, car en tout cas, par l'âcreté du sel, une quantité infime est absorbée [Peri Megadim]. Et voir le Maguen Avraham, qui penche à dire que les poissons salés (qu'on appelle « harengs ») ont une saumure âpre et forte, et que l'eau n'annule pas la force de la saumure ; et c'est pourquoi, même s'ils trempaient avant Pessa'h dans un ustensile de 'hamets, il faut être strict lekhat'hila et ne pas les manger.
séif katan 43
(מד) יש להחמיר - היינו בדגים מלוחים (שקורין הערינ"ג) מפני שהוא מלוח הרבה ואפילו הכלי אינו בן יומו מבליעת החמץ וכ"ז הוא רק לכתחלה:
(44) Il faut être strict – C'est-à-dire pour les poissons salés (qu'on appelle « harengs »), parce qu'ils sont très salés, et même si l'ustensile n'est pas ben yomo d'une absorption de 'hamets ; et tout cela n'est que lekhat'hila.
séif katan 44
(מה) מפליטת הכלים - משמע דאם שרו בכלי יו"ט שרי ואין לחוש לפירור חמץ שבתוך המלח:
(45) De ce qu'exsudent les ustensiles – Il en ressort que s'ils ont trempé dans un ustensile de Yom Tov (réservé à Pessa'h), c'est permis, et il n'y a pas à craindre une miette de 'hamets qui se trouverait dans le sel.
séif katan 45
(מו) ויש חולקין ומחמירין - אתחלת הסעיף קאי והטעם דאף דנתבטל קודם הפסח חוזר וניעור בפסח:
(46) Et certains contestent et sont stricts – Cela se rapporte au début du séif ; et la raison est que, bien qu'il ait été annulé avant Pessa'h, il « se réveille » à Pessa'h.
séif katan 46
(מז) שלא לאכול גבינות וכו' - והטעם מפני שלא נזהרו לבדוק המלח מחמץ בשעת עשייתו ואפילו הם כבושים בכלי יו"ט:
(47) De ne pas manger de fromages, etc. – Et la raison est qu'on n'a pas fait attention à vérifier que le sel était exempt de 'hamets au moment de sa fabrication ; et cela vaut même s'ils sont marinés dans un ustensile de Yom Tov.
séif katan 47
(מח) ובשר יבש - וכן בשר מלוח מחדש כה"ג ושאר מיני מלוחים וכבושים כגון אוגערקע"ס וכרוב (שקורין קרוי"ט ולימינע"ס) אם לא נזהרו לבדוק המלח מחמץ בשעת עשייתו נזהרים שלא לאוכלו חוץ מיו"ט האחרון של פסח:
(48) Et la viande séchée – Et de même la viande fraîchement salée de cette manière, et les autres sortes de salaisons et de marinades, comme les cornichons et le chou (qu'on appelle « choucroute ») et les citrons : si l'on n'a pas fait attention à vérifier que le sel était exempt de 'hamets au moment de leur fabrication, on prend garde de ne pas en manger, sauf le dernier jour de Yom Tov de Pessa'h.
séif katan 48
(מט) הדיחו - היינו לשפשף ביד ולהסיר הנדבק בהם ועיין באחרונים שכתבו דהמנהג לשרותו ג"כ קצת בנהר או בכלי פסח בצוננת ע"י מים מחולפים ג"פ אבל לא בכלי חמץ לכתחלה:
(49) On l'a rincée – C'est-à-dire frotter à la main et enlever ce qui y adhère. Et voir les A'haronim, qui ont écrit que l'usage est de la faire aussi tremper un peu dans le fleuve, ou dans un ustensile de Pessa'h, dans de l'eau froide, en changeant l'eau trois fois ; mais pas dans un ustensile de 'hamets, lekhat'hila.
séif katan 49
(נ) הבשר - יבש או אפילו מלוח מחדש הרבה ממלח שלא נדבק שאלו דרכן להדיח וכן דגים יבשים אבל דגים לחים מלוחים אפילו רוצה להדיח אסור שאלו אין דרכן תמיד בהדחה וגזרינן שמא ישכח ולא ידיח ומטעם זה היה ראוי להקל בלאקסי"ן שדרכו בהדחה וכן בדגים מלוחים שמביאין בחביות (שקורין הערינ"ג) שדרכן להדיח וכתבו האחרונים דמ"מ לא נהגו להקל בשום מין דגים מלוחים לאכלם תוך הפסח אף ע"י הדחה חוץ מיו"ט אחרון של פסח אכן בשעת הדחק או במקום מניעת שמחת יו"ט יש להקל באלו. עוד כתבו שכל דברים הכבושים כגון אוגערקע"ס ולימינע"ס וכיוצא בהם אין מתירים כלל ע"י הדחה כיון שאין דרכן להדיחן:
(50) La viande – Séchée, ou même fraîchement salée avec beaucoup de sel qui n'y a pas adhéré, car celles-ci ont l'habitude d'être rincées ; et de même les poissons séchés. Mais les poissons frais salés, même s'il veut les rincer, c'est interdit, car ceux-ci n'ont pas toujours l'habitude d'être rincés, et nous décrétons de peur qu'il n'oublie et ne les rince pas. Et pour cette raison, il aurait été convenable d'être indulgent pour le saumon, qui est habituellement rincé, et de même pour les poissons salés qu'on apporte en tonneaux (qu'on appelle « harengs »), qui sont habituellement rincés ; mais les A'haronim ont écrit que néanmoins on n'a pas l'usage d'être indulgent pour aucune espèce de poissons salés, pour les manger pendant Pessa'h, même au moyen d'un rinçage, sauf le dernier jour de Yom Tov de Pessa'h ; toutefois, en cas de nécessité pressante, ou dans un cas d'empêchement de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent pour ceux-ci. Ils ont encore écrit que toutes les choses marinées, comme les cornichons, les citrons et autres semblables, ne sont pas du tout permises au moyen d'un rinçage, puisqu'on n'a pas l'habitude de les rincer.
séif katan 50
(נא) קודם פסח - אבל תוך הפסח אין לשרותו ובדיעבד ידיח אף בפסח:
(51) Avant Pessa'h – Mais pendant Pessa'h, on ne doit pas la faire tremper ; et bediavad, on la rincera même à Pessa'h.
séif katan 51
(נב) ובכרכשות - ר"ל אפילו יבשות דדרכן בהדחה מ"מ כיון שממולאין מבפנים בבשר הנחתך דק דק ולא נבדק המלח שנמלח בו אין מועיל הדחה שבחוץ למה שבפנים וכ"ז אפילו לא ניתן שום בתוכו. וכן בגבינה אין מועיל הדחה מבחוץ מהאי טעמא שמא יש קצת פירור בתוכו:
(52) Et pour les boyaux farcis – C'est-à-dire même séchés, qui sont habituellement rincés ; néanmoins, puisqu'ils sont farcis à l'intérieur de viande hachée très finement, et que le sel avec lequel elle a été salée n'a pas été vérifié, le rinçage de l'extérieur n'est pas efficace pour ce qui est à l'intérieur ; et tout cela s'applique même si l'on n'y a pas mis d'ail. Et de même pour le fromage, le rinçage de l'extérieur n'est pas efficace pour cette même raison : peut-être y a-t-il un peu de miettes à l'intérieur.
séif katan 52
(נג) הטבחות היבשות - היינו הך דכרכשתא שקורין טבחיי"א כתבו האחרונים דאם היה תלוי הבשר יבש תוך החדר שמנהלין שם קמח לא מהני הדחה דאדרבא ע"י הדחה הוא מתדבק ונעשה פירורי בצק דקין מאוד ונדבקין בבשר לכן יש ליזהר שלא לנהל קמחא דפיסחא סמוך למאכלים ומשקים או כלים של פסח מקום שהאבק יכול להגיע:
(53) Les saucisses séchées – C'est la même chose que les boyaux farcis, qu'on appelle « tebakhia ». Les A'haronim ont écrit que si la viande séchée était suspendue dans la pièce où l'on tamise la farine, le rinçage n'est pas efficace ; car au contraire, par le rinçage la farine colle et devient de très fines miettes de pâte qui adhèrent à la viande. C'est pourquoi il faut prendre garde de ne pas tamiser la farine de Pessa'h à proximité des aliments, des boissons ou des ustensiles de Pessa'h, à un endroit où la poussière peut parvenir.
séif katan 53
(נד) ובדיעבד אין להחמיר - ר"ל כל הדברים האמורים בהג"ה שנהגו להחמיר הוא רק לכתחלה אבל בדיעבד שכבר בישל אותם ואפילו בלי הדחה ושריה וא"א לקיימם עד אחר הפסח אין להשליכם לאיבוד ומותר לאכלם בפסח וכ"ש שאין אוסרין תערובתן אפילו בפחות מששים כיון שהוא רק חשש ספק משהו דרבנן ואם יש שום או שאר דבר חריף בטבחייא אוסרין אפילו התערובות בפסח כחמץ גמור במשהו שהרי נחתך בסכין של חמץ ואפילו היה הסכין מקונח ונקי ואינו בן יומו ג"כ אסור ויש מתירין בהפסד מרובה התערובות שנתערב פחות מס' מן הטבחייא אם היה הסכין מקונח ואינו בן יומו. בד"א בשום ובצל שבתוך המולייתא אבל שום שחותכין אותו דק דק ומערבין אותו במלח שמולחין בו בשר ליבש כדי שיהיה ריח השום נודף לתוך הבשר מותר לאכול הבשר בפסח ע"י שריה והדחה כמו שאר בשר יבש ודוקא אם הדיחו קודם פסח אבל בתוך הפסח אינו מועיל הדחה אלא קליפה [שע"ת]:
(54) Et bediavad, il n'y a pas lieu d'être strict – C'est-à-dire que toutes les choses mentionnées dans la glose du Rema, pour lesquelles on a l'usage d'être strict, ne le sont que lekhat'hila ; mais bediavad, si on les a déjà cuites, même sans rinçage ni trempage, et qu'il est impossible de les garder jusqu'après Pessa'h, on ne doit pas les jeter à perte, et il est permis de les manger à Pessa'h ; et à plus forte raison on n'interdit pas leur mélange, même à moins de soixante, puisque ce n'est qu'une crainte d'un doute portant sur une quantité infime, d'ordre rabbinique. Et s'il y a de l'ail ou une autre chose piquante dans la saucisse, on interdit même le mélange à Pessa'h, comme du 'hamets véritable, par la moindre quantité, car l'ail a été coupé avec un couteau de 'hamets ; et même si le couteau était essuyé et propre, et qu'il n'était pas ben yomo, c'est aussi interdit ; et certains permettent, en cas de grande perte, le mélange où une partie de la saucisse s'est mélangée à moins de soixante, si le couteau était essuyé et n'était pas ben yomo. Quand cela s'applique-t-il ? Pour l'ail et l'oignon qui sont à l'intérieur de la farce ; mais l'ail qu'on coupe très finement et qu'on mélange au sel avec lequel on sale la viande à sécher, afin que l'odeur de l'ail pénètre dans la viande : il est permis de manger la viande à Pessa'h au moyen d'un trempage et d'un rinçage, comme les autres viandes séchées ; et seulement si on l'a rincée avant Pessa'h, mais pendant Pessa'h le rinçage n'est pas efficace, seulement une pelure (kelipa) [Chaarei Techouva].
séif katan 54
(נה) אסור מדינא - היינו באכילה אבל בהנאה מותר:
(55) Est interdit selon la stricte loi – C'est-à-dire à la consommation, mais il est permis d'en tirer profit.
séif katan 55
(נו) אם לא היו נזהרים - פי' אם לא כשיהיו נזהרים בשני דברים אז אינו אסור:
(56) S'ils ne faisaient pas attention – Explication : sauf s'ils faisaient attention à deux choses ; alors ce n'est pas interdit.
séif katan 56
(נז) בשעת עשייתו מחמץ - דחיישינן שמא נתערב בו פירורי חמץ והוי בעין תוך השומן. ואפילו אם ירצה לסנן השומן ע"י בגד עב קודם הפסח מ"מ אסור משום חשש שמא היה המחבת בן יומו מבליעת החמץ:
(57) Au moment de sa fabrication, au sujet du 'hamets – Car nous craignons que des miettes de 'hamets s'y soient mélangées et se trouvent en substance dans la graisse. Et même s'il veut filtrer la graisse à travers un tissu épais avant Pessa'h, c'est néanmoins interdit, à cause de la crainte que la poêle ait été ben yomo d'une absorption de 'hamets.
séif katan 57
(נח) שהם בני יומן - דמשום חומרא דחמץ לא אמרינן סתם כלים אינן בני יומן ואפילו אומר עכשיו ברי לי שלא היה הכלי בן יומו מבליעת חמץ וגם ברי לי שלא נתערב פירור חמץ בתוך השומן מ"מ אסור כיון דבעת התכת השומן לא היה לשם פסח אמרינן מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה אכן אם בישלו אותו מתחלה לשם פסח אלא שהיה הכלי אינו בן יומו מותר לאכלו בפסח ובלבד שיערה אותו קודם פסח לכלי פסח ומ"מ לכתחלה אין להתיך השומן בכלי חמץ אפילו אם ידוע לו שהוא אינו בן יומו:
(58) Qu'ils sont bné yoman – Car à cause de la rigueur du 'hamets, nous ne disons pas que des ustensiles ordinaires ne sont pas bné yoman. Et même s'il dit maintenant : « Je suis certain que l'ustensile n'était pas ben yomo d'une absorption de 'hamets, et je suis aussi certain qu'aucune miette de 'hamets ne s'est mélangée dans la graisse », c'est néanmoins interdit ; puisqu'au moment de faire fondre la graisse, ce n'était pas en vue de Pessa'h, nous disons : une chose dont l'homme n'a pas la charge, il n'y prête pas attention. Toutefois, s'il l'a cuite dès le départ en vue de Pessa'h, mais que l'ustensile n'était pas ben yomo, il est permis de la manger à Pessa'h, à condition qu'il la verse avant Pessa'h dans un ustensile de Pessa'h ; et néanmoins, lekhat'hila, on ne doit pas faire fondre la graisse dans un ustensile de 'hamets, même s'il sait qu'il n'est pas ben yomo.
séif katan 58
(נט) וכן כל דבר וכו' - ר"ל אפילו נעשה הכל קודם פסח והכל דינו כנ"ל לענין שומן:
(59) Et de même toute chose, etc. – C'est-à-dire même si tout a été fait avant Pessa'h ; et en tout, la loi est comme ci-dessus concernant la graisse.
séif katan 59
(ס) או מרקחת וכדומה - הנה מדברי הט"ז משמע דמרקחת כיון שהוא דבר קיוהא וחריף אפילו בידוע שלא היה הכלי בן יומו מבליעת חמץ אסור משום דחורפיה משוי ליה לשבח וע"כ אפילו ביו"ט אחרון אסור אבל כמה אחרונים השיגו עליו דאפילו המרקחת הוא מדברים חריפים כגון צנון וכה"ג כיון דמטגנין אותן בדבש בטל חורפייהו. כתבו האחרונים אם דרך בני אותו מקום לבשל מרקחת בכלים מיוחדים וגם כף מיוחד לנער בו הוי כאומר ברי לי עוד כתבו דאם בשעת ההתכה מכוין עצמו בשביל איזה דבר להתיכו בכלי חדש דוקא אף שלא התיכו לשם פסח מהני:
(60) Ou une confiture et autres semblables – Des propos du Taz, il ressort que la confiture, puisque c'est une chose acide et piquante, est interdite même si l'on sait que l'ustensile n'était pas ben yomo d'une absorption de 'hamets, parce que son piquant rend le goût absorbé amélioré ; et c'est pourquoi elle est interdite même le dernier jour de Yom Tov. Mais plusieurs A'haronim l'ont contesté : selon eux, même si la confiture est faite de choses piquantes, comme le radis et autres semblables, puisqu'on les fait frire dans du miel, leur piquant est annulé. Les A'haronim ont écrit que si l'habitude des gens de ce lieu est de cuire la confiture dans des ustensiles réservés, ainsi qu'avec une cuillère réservée pour remuer, c'est comme s'il disait : « Je suis certain. » Ils ont encore écrit que si, au moment de faire fondre la graisse, il avait l'intention, pour une raison quelconque, de la faire fondre précisément dans un ustensile neuf, même s'il ne l'a pas fait fondre en vue de Pessa'h, cela est efficace.
séif katan 60
(סא) אבל ביו"ט האחרון וכו' - הטעם דכיון שהוא מדרבנן אמרינן ביה סתם כלים אינם בני יומן כמו בשאר איסורין וגם לא חיישינן ביה לפירורים ועיין באחרונים שכתבו דאם ידעינן שהם בני יומן אין להקל אפילו ביו"ט אחרון:
(61) Mais le dernier jour de Yom Tov, etc. – La raison est que, puisqu'il est d'ordre rabbinique, nous disons à son sujet que des ustensiles ordinaires ne sont pas bné yoman, comme pour les autres interdits ; et nous ne craignons pas non plus les miettes à son sujet. Et voir les A'haronim, qui ont écrit que si nous savons qu'ils sont bné yoman, il n'y a pas lieu d'être indulgent, même le dernier jour de Yom Tov.
séif katan 61
(סב) יש להקל - היינו בנעשה הכל קודם הפסח אבל בפסח אפי' אם ידוע שאינו בן יומו אסור לאכול אף ביו"ט אחרון כדמוכח בסימן תס"ז ס"י בט"ז וח"י ע"ש:
(62) On peut être indulgent – C'est-à-dire lorsque tout a été fait avant Pessa'h ; mais si cela a été fait à Pessa'h, même si l'on sait que l'ustensile n'est pas ben yomo, il est interdit d'en manger, même le dernier jour de Yom Tov, comme le prouve ce qui est dit au siman 467, séif 10, dans le Taz et le 'Hok Yaakov ; voir là.
séif katan 62
(סג) בו - ומה"ט יש מקילין לשתות בו מי דבש של כל השנה ואם יש לספק שמא החמיצוהו בשמרי שכר אסור ועיין לעיל בסימן תמ"ב סקכ"ה מש"כ בזה. ודוקא במקום שדרך להעמיד בשמרים חיישינן לזה. ואם עשאוהו ביורות שמבשלין בו יי"ש אסור בכל גווני והיינו אפילו שזה כמה פעמים שבישלו בו שאר דברים בינתים אסור. ועיין לקמן סימן תנ"א במ"ב ס"ק ק"כ [איזה אופן להכשירו לפסח] ובסעיף כ"ב בבה"ל ד"ה ובית חרוסת:
(63) Dedans – Et pour cette raison, certains sont indulgents pour y boire de l'hydromel préparé pendant toute l'année ; et s'il y a un doute qu'on l'ait peut-être fait fermenter avec de la levure de bière, c'est interdit ; et voir plus haut, au siman 442, séif katan 25, ce qui est écrit à ce sujet. Et c'est précisément dans un lieu où l'on a l'habitude de faire lever avec de la levure que nous craignons cela. Et si on l'a fait dans des chaudrons où l'on distille l'eau-de-vie, c'est interdit dans tous les cas ; c'est-à-dire que même si, plusieurs fois, on y a cuit d'autres choses entre-temps, c'est interdit. Et voir plus loin, au siman 451, dans la Michna Beroura, séif katan 120 [de quelle manière le rendre apte (hakhchara) pour Pessa'h], et au séif 22, dans le Biour Halakha, au passage commençant par « Et la maison de distillation ».
séif katan 63
(סד) משהו מדברים אלו - וכמה אחרונים הסכימו דבמקום הפסד מרובה יש להקל אפילו אם נתערב הרבה שאין ששים כנגדו ויש מקילין בכל הדברים שאין לחוש לפירורים [דהיינו חוץ משמן] אפילו שלא במקום הפסד מרובה:
(64) La moindre quantité de ces choses – Et plusieurs A'haronim s'accordent qu'en cas de grande perte, on peut être indulgent même s'il s'en est mélangé beaucoup, sans qu'il y ait soixante fois contre lui ; et certains sont indulgents pour toutes les choses où il n'y a pas à craindre des miettes [c'est-à-dire à l'exception de la graisse], même hors d'un cas de grande perte.
séif katan 64
(סה) שאין להחמיר לאסור התערובות - חדא דיש פוסקים שסוברים דפליטת כלים דהוי נ"ט בר נ"ט [שהחמץ נתן טעם בהכלי והכלי נתן בשומן והיין] מותר קודם הפסח ועוד דאיכא לספוקי שמא לא היה הכלי בן יומו וקודם הפסח לכו"ע שרי נותן טעם לפגם ונוכל לסמוך אטעמים אלו עכ"פ לענין שלא לאסור התערובות אכן אם ידוע שהכלי שנתבשל היה ב"י מבליעת החמץ משמע מאחרונים דאוסר התערובות דמשום סברת נ"ט בר נ"ט לחוד אין להתיר דלכמה פוסקים נ"ט בר נ"ט אסור בחמץ אף קודם פסח:
(65) Qu'il n'y a pas lieu d'être strict pour interdire le mélange – D'une part, il y a des décisionnaires qui pensent que ce qu'exsudent les ustensiles, qui est un goût de second degré (noten taam bar noten taam) [le 'hamets a donné du goût à l'ustensile, et l'ustensile a donné du goût à la graisse et au vin], est permis avant Pessa'h ; et de plus, on peut douter que l'ustensile n'ait peut-être pas été ben yomo, et avant Pessa'h, selon tous, un goût détérioré est permis ; et nous pouvons nous appuyer sur ces raisons, au moins pour ne pas interdire le mélange. Toutefois, si l'on sait que l'ustensile dans lequel on a cuit était ben yomo d'une absorption de 'hamets, il ressort des A'haronim qu'il interdit le mélange ; car à cause du seul raisonnement du goût de second degré, il n'y a pas lieu de permettre, puisque selon plusieurs décisionnaires, le goût de second degré est interdit pour le 'hamets, même avant Pessa'h.
séif katan 65
(סו) יש מחמירין להסתפק מחומץ וכו' - ר"ל אפילו אם נעשה החומץ בכלי חדש וגם נשאבו ממנו בכלי פסח אפ"ה אסור:
(66) Certains sont stricts pour interdire de puiser du vinaigre, etc. – C'est-à-dire même si le vinaigre a été fait dans un ustensile neuf et qu'on y a aussi puisé avec un ustensile de Pessa'h, c'est néanmoins interdit.
séif katan 66
(סז) שמסתפקין ממנו כל השנה - לאפוקי מן החומץ שמונח בבית האוצר דשרי:
(67) Dont on puise toute l'année – Cela vient exclure le vinaigre qui est déposé dans le cellier, lequel est permis.
séif katan 67
(סח) יש בו פירורי לחם - ואם סיננן קודם פסח מותר:
(68) Il contient des miettes de pain – Et si on l'a filtré avant Pessa'h, c'est permis.
séif katan 68
(סט) שאין חומץ יין מצוי וכו' - וע"כ אפילו נסתפקו ממנו שרי דלא אפשר בקל למצוא אחרים:
(69) Car le vinaigre de vin n'est pas courant, etc. – Et c'est pourquoi, même si l'on y a puisé, c'est permis, car il n'est pas possible d'en trouver facilement d'autres.
séif katan 69
(ע) שלא למלאות וכו' - ר"ל כשבא למלאות חבית יין לפסח לא ימלאנו ע"י כלי חמץ אף שסתם כלים נקיים הן ואין בהן לכלוך בעין רק בלוע בתוכו ובלוע אינו נפלט ע"י צונן:
(70) De ne pas remplir, etc. – C'est-à-dire que lorsqu'il vient remplir un tonneau de vin pour Pessa'h, il ne le remplira pas au moyen d'un ustensile de 'hamets, bien que des ustensiles ordinaires soient propres et n'aient pas de saleté visible, mais seulement du goût absorbé à l'intérieur, et que ce qui est absorbé ne soit pas exsudé à froid.
séif katan 70
(עא) והמקיל לא הפסיד - ואם הכלי היה מורק ושוטף שרי לכו"ע אם לא ששהה החומץ בתוכו מעל"ע דבחומץ בעינן ג"כ מעל"ע ואז אפילו אינו ב"י אסור דחורפיה משוי ליה לשבח. במקומות שמערבין צוקער בחומץ יין אין להסתפק ממנו בפסח אא"כ סיננן קודם הפסח ובמקום הפסד מרובה מותר בדיעבד אפילו לא סיננן:
(71) Et celui qui est indulgent n'a pas perdu – Et si l'ustensile était récuré et rincé, c'est permis selon tous, à moins que le vinaigre y soit resté vingt-quatre heures, car pour le vinaigre il faut aussi vingt-quatre heures pour qu'il ait le statut de mariné ; et alors, même si l'ustensile n'est pas ben yomo, c'est interdit, car son piquant rend le goût amélioré. Dans les lieux où l'on mélange du sucre dans le vinaigre de vin, on ne doit pas en puiser à Pessa'h, à moins qu'on ne l'ait filtré avant Pessa'h ; et en cas de grande perte, c'est permis bediavad, même si on ne l'a pas filtré.
séif katan 71
(עב) בפסח - פי' דהטעם שנתן קודם הפסח כבר נתבטל בששים אלא דאסור משום דנותן טעם בפסח עצמו דהוא במשהו ואף דבצק הזה הוא חמץ נוקשה ובנוקשה ס"ל לכמה פוסקים דבטל בס' אף בתוך הפסח וכדלעיל בסוף סקי"ד הכא גרע דכיון שנותן היין ע"מ להשהותו בתוך החבית בפסח הוי כמבטל איסור לכתחלה:
(72) À Pessa'h – Explication : le goût qu'elle a donné avant Pessa'h a déjà été annulé dans soixante ; mais c'est interdit parce qu'elle donne du goût pendant Pessa'h même, où l'interdit est par la moindre quantité. Et bien que cette pâte soit du 'hamets noukché ('hamets imparfait), et que, pour le noukché, plusieurs décisionnaires tiennent qu'il est annulé dans soixante même pendant Pessa'h, comme dit plus haut, à la fin du séif katan 14, ici c'est pire : puisqu'il met le vin afin de le garder dans le tonneau pendant Pessa'h, c'est comme s'il annulait un interdit lekhat'hila.
séif katan 72
(עג) ואסור לשתותו - אבל לקיימו שרי כיון שעבר עליו שלשים יום:
(73) Et il est interdit de le boire – Mais le garder est permis, puisque trente jours se sont écoulés depuis qu'on a mis la pâte.
séif katan 73
(עד) ואם נתנוהו קודם לכן - היינו שנתנו הבצק לדבק קודם שני חדשים ועיין בט"ז שדעתו לדינא דדי בשלשים יום אבל המ"א וח"י דעתם לדינא כמשמעות הרמ"א דלענין שיהא מותר לשתות היין בעינן דוקא ב' חדשים:
(74) Et si on l'a mise avant cela – C'est-à-dire qu'on a mis la pâte pour coller plus de deux mois auparavant. Et voir le Taz, dont l'avis, en pratique, est que trente jours suffisent ; mais le Maguen Avraham et le 'Hok Yaakov sont d'avis, en pratique, selon le sens des paroles du Rema, que pour qu'il soit permis de boire le vin, il faut précisément deux mois.
séif katan 74
(עה) מיהו אם יש כזית וכו' - מסתברא דר"ל אפילו הוא קודם ב' חדשים:
(75) Cependant, s'il y a un kezayit (volume d'une olive), etc. – Il est logique que cela signifie : même si c'est avant les deux mois.
séif katan 75
(עו) במקום אחד - ר"ל שאין חוט הבצק נפסק בינתים וראוי להנטל כאחת אלו היה לח:
(76) En un seul endroit – C'est-à-dire que le fil de pâte n'est pas interrompu entre-temps, et qu'il pourrait être enlevé d'un seul coup s'il était humide.
séif katan 76
(עז) חייב לבערו - אא"כ טחו בטיט:
(77) Il est obligé de l'éliminer – À moins qu'il ne l'ait enduit d'argile.
séif katan 77
(עח) ששמו במדוכה - ואפילו היא בת יומא שביום זה דכו בה ורק שהיא כעת נקיה ואפילו המלח מונח שם מעל"ע דלא שייך כבוש כ"א בדבר לח ולא ביבש:
(78) Qu'on a mis dans un mortier – Et même s'il est « du jour », c'est-à-dire qu'on y a pilé du 'hamets ce jour-là, pourvu seulement qu'il soit maintenant propre ; et même si le sel y reste vingt-quatre heures, car la notion de mariné ne s'applique qu'à une chose liquide, et non à une chose sèche.
séif katan 78
(עט) בפסח - ואפילו מונח המלח במדוכה בפסח עצמו:
(79) À Pessa'h – Et même si le sel est posé dans le mortier pendant Pessa'h même.
séif katan 79
(פ) דאינו מפליט בצונן - ר"ל דאם היו נותנין בו דבר רותח בודאי אסור דמפליט בו בליעת הכלי אבל נתינת המלח אף דאמרינן בעלמא מליח כרותח לענין פליטת כלים אינו מפליט בצונן. ודוקא ביבש אבל בצונן לח וע"י שריה חושש לעיל בס"ה להחמיר. ואם נידוך המלח בתוכו דאיכא חורפא ודוחקא דדיכה מפליט מן הכלי אפילו אם היה יבש המלח לגמרי ואפילו היה המדוכה אינו בן יומא וגם קודם הפסח וכתבו האחרונים דבמדוכות שלנו שרוב תשמישה בבשמים וכה"ג דליכא חמץ רק חשש לטעם משהו אם נידך קודם פסח דנתבטל יש להתיר למלוח בו:
(80) Car il ne fait pas exsuder à froid – C'est-à-dire que si l'on y mettait une chose bouillante, ce serait certainement interdit, car elle y fait exsuder ce que l'ustensile a absorbé ; mais pour le fait de poser du sel, bien que nous disions ailleurs que ce qui est salé est comme ce qui est bouillant, en ce qui concerne l'exsudation des ustensiles, il ne fait pas exsuder à froid. Et cela vaut précisément pour du sec ; mais à froid, avec de l'humide et par trempage, on craint et on est strict, plus haut, au séif 5. Et si le sel a été pilé dedans, comme il y a l'âcreté du sel et la pression du pilage, il fait exsuder le goût de l'ustensile, même si le sel était complètement sec, et même si le mortier n'était pas « du jour », et même avant Pessa'h. Et les A'haronim ont écrit que pour nos mortiers, dont l'usage principal est pour les épices et choses semblables, où il n'y a pas de 'hamets mais seulement une crainte d'un goût infime, si l'on y a pilé avant Pessa'h, puisque cela a été annulé, on peut permettre d'y saler.
séif katan 80
(פא) בוסר שדכין קודם פסח וכו' - ס"ל דבוסר לא הוי חריף אבל לפי מאי דפסק ביו"ד סימן צ"ו דאפי' פירות חמוצים הוא בכלל דבר חריף א"כ אף בוסר בכלל וא"כ ע"י חריף ודוחקא נבלע בבוסר החימוץ של המדוכה ואין בבוסר ששים נגד כל המדוכה לבטלו וע"כ אפילו קודם פסח יש להחמיר ועיין באחרונים שכתבו דבמקום ה"מ יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דפירות חמוצים לא הוי בכלל דבר חריף. ודע דאפילו שלא במקום הפסד שהחמרנו במדוכה הוא דוקא במדוכה שרגילין לדוך בה חמץ אבל במדוכות שלנו שרוב תשמישן בבשמים וכה"ג וליכא רק חשש שמא נמצא משהו חמץ בתוך התבלין ונבלע יחד במדוכה והדר נפלט בתוך הבוסר הרי מתבטל בששים קודם הפסח:
(81) Du verjus (raisin vert) qu'on a pilé avant Pessa'h, etc. – Le Rema tient que le verjus n'est pas une chose piquante ; mais d'après ce qu'il a tranché dans Yoré Dé'a, siman 96, que même les fruits acides sont inclus dans la catégorie de chose piquante, alors le verjus aussi y est inclus ; et donc, par le piquant et la pression du pilage, le 'hamets du mortier est absorbé dans le verjus, et il n'y a pas dans le verjus soixante fois le volume de tout le mortier pour l'annuler ; c'est pourquoi, même avant Pessa'h, il faut être strict. Et voir les A'haronim, qui ont écrit qu'en cas de grande perte, on peut s'appuyer sur les décisionnaires qui tiennent que les fruits acides ne sont pas inclus dans la catégorie de chose piquante. Et sache que, même hors d'un cas de perte, la rigueur que nous avons adoptée pour le mortier ne vaut que pour un mortier dans lequel on a l'habitude de piler du 'hamets ; mais pour nos mortiers, dont l'usage principal est pour les épices et choses semblables, il n'y a que la crainte qu'il se soit trouvé une quantité infime de 'hamets dans les épices, qui aurait été absorbée avec elles dans le mortier puis exsudée dans le verjus ; or elle est annulée dans soixante avant Pessa'h.
séif katan 81
(פב) ואפילו וכו' - דכיון דס"ל דבוסר אינו דבר חריף ע"י דוחקא לבד אינו מפליט מן המדוכה אפילו משהו:
(82) Et même, etc. – Car puisqu'il tient que le verjus n'est pas une chose piquante, par la seule pression du pilage il ne fait pas exsuder du mortier même une quantité infime.
séif katan 82
(פג) אם היה הכלי נקי - ובסתמא מחזיקין להמדוכה שהיא נקיה ואתי לאפוקי רק אם ידעינן שהיא מלוכלכת ואז אסור לדעת כמה אחרונים אפילו אם דכו קודם פסח דאפילו אם נסבור דבוסר לא הוי דבר חריף מ"מ ע"י דוחקא דדיכה נכנס בתוכו קצת וא"א להדיחם:
(83) Si l'ustensile était propre – Et par défaut, nous présumons que le mortier est propre ; et cela ne vient exclure que le cas où nous savons qu'il est sale ; et alors c'est interdit selon l'avis de plusieurs A'haronim, même si l'on a pilé avant Pessa'h ; car même si nous pensons que le verjus n'est pas une chose piquante, néanmoins, par la pression du pilage, un peu de la saleté entre à l'intérieur des grains, et il est impossible de les rincer.
séif katan 83
(פד) אבל אם חתכו וכו' - היינו אותו בוסר [אפילו לדעתו שאינו נקרא חריף] וכל כה"ג שאינו דבר חריף אף דע"י דוחקא של החיתוך לבד אינו מפליט מ"מ יש לחוש לחמץ הדבוק על הסכין:
(84) Mais si on l'a coupé, etc. – C'est-à-dire ce même verjus [même selon son avis, qu'il n'est pas appelé piquant], et tout cas semblable d'une chose qui n'est pas piquante : bien que par la seule pression de la coupe il ne fasse pas exsuder le goût du couteau, néanmoins il faut craindre le 'hamets qui est collé sur le couteau.
séif katan 84
(פה) תוך הפסח - וקודם הפסח שרי הבוסר ע"י הדחה שידיחוהו אבל תוך הפסח דבמשהו יש להחמיר לכתחלה שלא לאכלו ועיין במ"א שדעתו דאין להחמיר אף בפסח רק בדברים שנעשים ע"י עכו"ם בקביעות [כגון לקנות מהם דגים שחותכים בסכיניהם של חמץ] אבל אם נעשה כן בביתו של ישראל באקראי כגון שחתך בסכין חמץ דבר שאינו חריף בפסח סגי בהדחה או בגרידה:
(85) Pendant Pessa'h – Et avant Pessa'h, le verjus est permis au moyen d'un rinçage, si on le rince ; mais pendant Pessa'h, où l'interdit est par la moindre quantité, il faut être strict lekhat'hila et ne pas le manger. Et voir le Maguen Avraham, dont l'avis est qu'il n'y a pas lieu d'être strict, même à Pessa'h, si ce n'est pour les choses qui sont faites par des non-Juifs de façon régulière [comme acheter chez eux des poissons qu'ils coupent avec leurs couteaux de 'hamets] ; mais si cela a été fait ainsi dans la maison d'un Juif, de façon occasionnelle, par exemple s'il a coupé à Pessa'h, avec un couteau de 'hamets, une chose qui n'est pas piquante, il suffit de la rincer ou de la gratter.
séif katan 85
(פו) לחמץ הדבוק עליו - וכ"ז אם חתכו בו דבר שאינו חריף אבל בדבר חריף [וה"ה בוסר לדידן דס"ל דהוא ד"ח] אפילו אם הסכין היה ודאי נקי וחתכו בו קודם הפסח אסור לאכלו בפסח אכן זה אינו אלא דוקא בסכין שרגילין להשתמש בו חמץ לפעמים ויש בתוכו בליעת חמץ אבל אם אינו רגיל להשתמש בו בחמין כלל כגון בצל שחתכוהו בסכין שגוררין בו בצק מן העריבה והיה נקי מותר הבצל ואף אם חתכוהו בפסח כיון שאותו סכין לא שמשו בו חמין מעולם וצונן לא מבליע ולא מפליט:
(86) Le 'hamets qui est collé dessus – Et tout cela s'applique si l'on a coupé avec lui une chose qui n'est pas piquante ; mais une chose piquante [et de même le verjus selon nous, qui tenons que c'est une chose piquante], même si le couteau était certainement propre et qu'on l'a coupée avant Pessa'h, il est interdit de la manger à Pessa'h. Toutefois, cela ne vaut que pour un couteau qu'on a l'habitude d'utiliser parfois pour du 'hamets, et qui contient du 'hamets absorbé ; mais s'il n'est pas du tout habituellement utilisé pour des choses chaudes, par exemple un oignon qu'on a coupé avec un couteau avec lequel on racle la pâte du pétrin, et qu'il était propre, l'oignon est permis, même si on l'a coupé à Pessa'h, puisque ce couteau n'a jamais servi pour des choses chaudes, et le froid n'absorbe ni ne fait exsuder.
séif katan 86
(פז) אבל אם נתערב - אפילו בפחות מששים:
(87) Mais s'il s'est mélangé – Même à moins de soixante.
séif katan 87
(פח) אין לחוש וכו' מספק - דליחוש שמא יש פירור על הסכין ונדבק בדבר שחתכוהו ואף דסתם סכין אינו נקי מ"מ אינו ודאי שהיה שם חמץ דבוק עליו ואין להחמיר אלא דבר שחתכוהו בו אבל לא תערובתו כיון דמשהו אינו אלא מדרבנן ויש מאחרונים שמחמירין אפילו התערובות אם לא הודח הסכין מקודם ובהפסד מרובה או לצורך שמחת יו"ט יש להקל וכתב הח"א דבסכינים שחותכין בו לחם במדינותינו ידוע שנדבק בו פירורי חמץ ולכן אפילו התערובות אסור אם לא הדיחו את הסכין מקודם:
(88) Il n'y a pas à craindre, etc., par doute – Qu'on craindrait qu'il y ait une miette sur le couteau, qui aurait collé à la chose qu'on a coupée avec lui. Et bien qu'un couteau ordinaire ne soit pas propre, néanmoins il n'est pas certain qu'il y ait eu du 'hamets collé dessus ; et on n'est strict que pour la chose qu'on a coupée avec lui, mais pas pour son mélange, puisque l'interdit d'une quantité infime n'est que d'ordre rabbinique. Et certains A'haronim sont stricts même pour le mélange, si le couteau n'a pas été rincé auparavant ; et en cas de grande perte, ou pour les besoins de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent. Et le 'Hayé Adam a écrit que pour les couteaux avec lesquels on coupe le pain dans nos pays, il est connu que des miettes de 'hamets y collent ; c'est pourquoi même le mélange est interdit si l'on n'a pas rincé le couteau auparavant.
séif katan 88
(פט) בסכין חדשה - אבל אם הסכין שחתכו בו הזיתים [וה"ה צנון ובצל] הוא ישן אפילו הוא נקי ואינו בן יומו מבליעת חמץ [ואפילו הוא קודם פסח] אסור כיון שהוא דבר חריף וכנ"ל ודוקא שנחתכו קודם שנתנו אותם לכבוש שאז הם עדיין בחריפתן או אפילו לאחר שנכבשו ונתחמצו שאז מקרי גם כן דבר חריף מה שאין כן בנחתכו לאחר שנתנו עליהן מים קודם גמר כבישתן דאז לא מקרי דבר חריף דמים מבטל חריפתן. ומי הזיתים שנכבשו קודם פסח אפילו חתכן בסכין בן יומו גם כן מותר לשתותן בפסח אם סיננן מן הזיתים קודם הפסח לפי שכבר נתבטל החמץ בהן בששים קודם הפסח. ואם נתבשלו הזיתים קודם הפסח גם הזיתים עצמן חוזרין להיות מותרין דעל ידי הבישול נפלט הטעם מכל זית מאחד לחבירו ומצטרפין כולן יחד לבטל פליטת הסכין בששים ויש מאחרונים שמחמירין לאסור הזיתים אף לאחר הבישול ובמקום מניעת שמחת יום טוב יש להקל אם יודע שהסכין היה נקי:
(89) Avec un couteau neuf – Mais si le couteau avec lequel on a coupé les olives [et de même le radis et l'oignon] est vieux, même s'il est propre et qu'il n'est pas ben yomo d'une absorption de 'hamets [et même avant Pessa'h], c'est interdit, puisque c'est une chose piquante, comme dit plus haut ; et cela vaut précisément s'ils ont été coupés avant qu'on les mette à mariner, car alors ils sont encore dans leur piquant, ou même après qu'ils ont mariné et sont devenus acides, car alors on les appelle aussi chose piquante ; ce qui n'est pas le cas s'ils ont été coupés après qu'on a mis l'eau sur eux, avant la fin de leur marinade, car alors on ne les appelle pas chose piquante, puisque l'eau annule leur piquant. Et l'eau des olives qui ont mariné avant Pessa'h, même s'il les a coupées avec un couteau ben yomo, il est aussi permis de la boire à Pessa'h, si on l'a filtrée des olives avant Pessa'h, car le 'hamets qui s'y trouvait a déjà été annulé dans soixante avant Pessa'h. Et si les olives ont été cuites avant Pessa'h, les olives elles-mêmes redeviennent aussi permises, car par la cuisson le goût est exsudé de chaque olive vers l'autre, et elles se joignent toutes ensemble pour annuler dans soixante ce qu'a exsudé le couteau. Et certains A'haronim sont stricts pour interdire les olives même après la cuisson ; et dans un cas d'empêchement de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent s'il sait que le couteau était propre.
séif katan 89
(צ) אם אינה בת יומא - דאז פליטת הקדירה שנבלע בהזיתים ע"י הכבישה הוא לפגם ואע"ג דדבר חריף אסור אף באין בן יומו הכא כיון שנותנין בהם מים לצורך כבישה בטל חורפייהו [ורק בעינן שלא ישהו שם בכלי חמץ זמן רב שיתחמצו בו דאז חוזר ונעשה חריף ומשוה טעם חמץ הבלוע בכלי לשבח אלא יסלקם מקודם לכלי פסח] ודוקא כשהמים היו יותר מהזיתים הא לא"ה נשאר הזיתים בחריפותן. והנה מדברי המחבר משמע דאם הקדירה שנתנו בה הזיתים היתה בת יומא מבליעת החמץ אסורין הזיתים לאכלן בפסח אם שהו בתוכה מעל"ע דנעשין כבוש והרי הוא כמבושל ואף דבשעה שנעשין כבוש אחר מעת לעת כבר נעשה הבליעה שבתוך הכלי לפגם מ"מ כיון שחריפין קצת יש להחמיר ועיין בבה"ל:
(90) Si elle n'est pas « du jour » – Car alors, ce qu'exsude la marmite et qui est absorbé dans les olives par la marinade est un goût détérioré. Et bien qu'une chose piquante soit interdite même dans un ustensile qui n'est pas ben yomo, ici, puisqu'on y met de l'eau pour la marinade, leur piquant est annulé [seulement, il faut qu'elles ne restent pas longtemps dans l'ustensile de 'hamets, au point de devenir acides, car alors elles redeviennent piquantes et rendent amélioré le goût du 'hamets absorbé dans l'ustensile ; mais il les retirera auparavant dans un ustensile de Pessa'h] ; et cela vaut précisément lorsque l'eau était plus abondante que les olives, car sinon, les olives restent dans leur piquant. Or, des paroles de l'auteur (Rabbi Yossef Karo), il ressort que si la marmite dans laquelle on a mis les olives était « du jour » d'une absorption de 'hamets, les olives sont interdites à la consommation à Pessa'h si elles y sont restées vingt-quatre heures, car elles deviennent marinées, ce qui est comme cuit. Et bien qu'au moment où elles deviennent marinées, après vingt-quatre heures, l'absorption qui est dans l'ustensile soit déjà devenue un goût détérioré, néanmoins, puisqu'elles sont un peu piquantes, il faut être strict ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 90
(צא) לכו"ע - והנה לפי המבואר לקמן בס"ט בהג"ה דאנו מחמירין בנותן טעם לפגם בפסח אין להתיר אא"כ סילקן מהכלי חמץ קודם הלילה בע"פ:
(91) Selon tous les avis – Or, d'après ce qui est expliqué plus loin, au séif 9, dans la glose du Rema, que nous sommes stricts pour un goût détérioré à Pessa'h, il n'y a lieu de permettre que s'il les a retirées de l'ustensile de 'hamets avant la nuit, la veille de Pessa'h.
séif katan 91
(צב) יבש ביבש - ר"ל שנתערב פרוסה של חמץ בתוך פרוסות מצה ואינו ניכר דאלו נתערב ככר בתוך ככרות לכו"ע לא בטיל דהוי דבר שבמנין ואינו בטיל אפילו באלף כמו שנתבאר ביו"ד סימן ק"י:
(92) Sec dans sec – C'est-à-dire qu'une tranche de 'hamets s'est mélangée parmi des tranches de matsa et n'est pas reconnaissable ; car si une miche s'est mélangée parmi des miches, selon tous elle n'est pas annulée, car c'est une chose qui se compte (davar chébeminyan), qui n'est pas annulée même dans mille, comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 110.
séif katan 92
(צג) לא בטיל - כיון דאם נתערב לח בלח איסורו במשהו גם ביבש החמירו [ואין חילוק בין אם נתערב מין במינו או נתערב מין בשא"מ] ולפי"ז דוקא כשנתערב בפסח אבל אם נתערב בע"פ עד הלילה דקי"ל לעיל בס"ב דדינו כשאר איסורין וא"כ בלח שיעורו בנ"ט כשאר איסורין ה"ה ביבש ג"כ דינו כשאר איסורין ובטל ברוב. ומ"מ צריך שיהיו נאכלין כולם קודם הלילה דאל"ה אמרינן דחוזר וניעור בפסח כדמוכח לעיל בס"ד בהג"ה יש שכתבו דאימתי לא בטיל יבש ביבש לדעה קמייתא דוקא כשהאיסור הוא מחמת עצמו שהוא חמץ אבל אם היה היתר בעצמו ורק שנבלע בו חמץ משהו כגון מצה שמצאו בה חטה חמוצה שנאפית בתוכה ונתערבה אח"כ באחרות בטל חד בתרי אפילו תוך הפסח אבל כמה אחרונים חולקים ע"ז ודעתם דלדעה קמייתא בכל גווני לא בטיל. עוד כתבו דכלי חמץ שנתערב בתוך כלי פסח בפסח דינו כמו יבש ביבש דלא בטיל ואסור להשתמש בהם בפסח ואף כשנתערב בערב פסח נכון להחמיר שלא להשתמש בם אכן אם הכלי חמץ היה אינו בן יומו במקום מניעת שמחת יו"ט יש להקל אם נתערב בע"פ:
(93) N'est pas annulé – Puisque, s'il s'est mélangé liquide dans liquide, son interdit est par la moindre quantité, ils ont été stricts aussi pour le sec [et il n'y a pas de différence entre le cas où il s'est mélangé une espèce dans son espèce, ou une espèce dans une autre espèce]. Et selon cela, cela vaut précisément lorsqu'il s'est mélangé à Pessa'h ; mais s'il s'est mélangé la veille de Pessa'h, jusqu'à la nuit, où nous tenons plus haut, au séif 2, que sa loi est comme celle des autres interdits, et que donc pour le liquide sa mesure est qu'il donne du goût, comme les autres interdits, de même pour le sec, sa loi est aussi comme celle des autres interdits, et il est annulé à la majorité. Néanmoins, il faut qu'ils soient tous mangés avant la nuit, sinon nous disons qu'il « se réveille » à Pessa'h, comme le prouve ce qui est dit plus haut, au séif 4, dans la glose. Certains ont écrit que le mélange sec dans sec n'est pas annulé selon le premier avis précisément lorsque l'interdit provient de lui-même, c'est-à-dire qu'il est du 'hamets ; mais s'il était permis en lui-même, et seulement qu'une quantité infime de 'hamets y a été absorbée, par exemple une matsa dans laquelle on a trouvé un grain fermenté qui a été cuit à l'intérieur, et qui s'est ensuite mélangée parmi d'autres, elle est annulée à un dans deux, même pendant Pessa'h. Mais plusieurs A'haronim contestent cela, et leur avis est que, selon le premier avis, dans tous les cas, il n'est pas annulé. Ils ont encore écrit qu'un ustensile de 'hamets qui s'est mélangé parmi des ustensiles de Pessa'h, à Pessa'h, sa loi est comme celle du sec dans sec, qui n'est pas annulé, et il est interdit de les utiliser à Pessa'h ; et même s'il s'est mélangé la veille de Pessa'h, il convient d'être strict et de ne pas les utiliser. Toutefois, si l'ustensile de 'hamets n'était pas ben yomo, dans un cas d'empêchement de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent s'il s'est mélangé la veille de Pessa'h.
séif katan 93
(צד) וי"א דחמץ בפסח וכו' - טעמם דדוקא בדבר לח המתערב דבשאר איסורים שיעורו בנותן טעם החמירו חכמים בחמץ דהוי במשהו אבל בדבר יבש דבשאר איסורים חד בתרי בטל ה"ה בחמץ בפסח:
(94) Et certains disent que le 'hamets à Pessa'h, etc. – Leur raison : c'est précisément pour une chose liquide qui se mélange, dont la mesure pour les autres interdits est qu'elle donne du goût, que les Sages ont été stricts pour le 'hamets, disant qu'il interdit par la moindre quantité ; mais pour une chose sèche, où pour les autres interdits un dans deux est annulé, il en est de même pour le 'hamets à Pessa'h.
séif katan 94
(צה) שוה לשאר איסורין - והסכימו אחרונים דהלכה כדעה קמייתא. ואם נאכל אחד מהם אפילו נתערב רק חד בתרי מותר לאכול השאר לכו"ע דכיון דמן התורה בטיל רק מדרבנן אסור ובדרבנן תלינן שזה שנאכל היה החמץ [מ"א בסי' תס"ז סק"ד וש"א]:
(95) Est égal aux autres interdits – Et les A'haronim s'accordent que la halakha est selon le premier avis. Et si l'un d'eux a été mangé, même s'il ne s'était mélangé qu'à un dans deux, il est permis de manger le reste selon tous ; car puisque, de la Torah, il est annulé, et qu'il n'est interdit que d'ordre rabbinique, et que pour un interdit rabbinique nous attribuons le doute en disant que celui qui a été mangé était le 'hamets [Maguen Avraham au siman 467, séif katan 4, et d'autres A'haronim].
séif katan 95
(צו) נותן טעם לפגם מותר וכו' - הטעם דנהי דהחמירו חכמים לאסור חמץ בפסח במשהו היינו משום דאע"ג דמשהו הוא מ"מ יש שם איסור עליו אבל כשהטעם פגום פקע איסורו לגמרי ואינו יכול לאסור התערובות אפילו באכילה ואפילו אין בתערובות ס' נגדו ודינו בפסח ככל הפרטים המבוארים ביו"ד סימן ק"ג לענין שאר איסורים ע"ש. והנה כ"ז הוא לענין התערובות אבל לענין החמץ עצמו מבואר לעיל בסימן תמ"ב ס"ט ע"ש במ"ב:
(96) Un goût détérioré est permis, etc. – La raison : bien que les Sages aient été stricts pour interdire le 'hamets à Pessa'h par la moindre quantité, c'est parce que, même si c'est une quantité infime, il y a néanmoins sur lui un nom d'interdit ; mais lorsque le goût est détérioré, son interdit disparaît entièrement, et il ne peut pas interdire le mélange, même à la consommation, et même s'il n'y a pas dans le mélange soixante fois contre lui ; et sa loi à Pessa'h est comme tous les détails expliqués dans Yoré Dé'a, siman 103, pour les autres interdits ; voir là. Et tout cela concerne le mélange ; mais pour le 'hamets lui-même, c'est expliqué plus haut, au siman 442, séif 9 ; voir là, dans la Michna Beroura.
séif katan 96
(צז) ויש מחמירין - וטעמם הוא דהא אין לך ביטול טעם יותר ממשהו באלף ואפ"ה אסרו חכמים בפסח וה"ה נמי נותן טעם לפגם בפסח אסור באכילה ובהנאה. וכתבו הפוסקים דמ"מ אם נפסד לגמרי עד שיהא כעפרא בעלמא אין בו איסור כלל ואפשר דאף שנפסד לאחר זמן איסורו דאסור בהנאה כמבואר לעיל סימן תמ"ה מ"מ אינו יכול לאסור התערובות דזה לא נקרא הנאה דמפסיד המאכל:
(97) Et certains sont stricts – Et leur raison est qu'il n'y a pas d'annulation du goût plus grande qu'une quantité infime dans mille, et pourtant les Sages l'ont interdite à Pessa'h ; de même aussi, un goût détérioré à Pessa'h est interdit à la consommation et au profit. Et les décisionnaires ont écrit que néanmoins, s'il est entièrement détérioré au point d'être comme de la simple poussière, il n'a aucun interdit ; et il est possible que, même s'il s'est détérioré après le moment de son interdit, où il est encore interdit au profit, comme expliqué plus haut, au siman 445, néanmoins il ne puisse pas interdire le mélange, car cela ne s'appelle pas un profit, puisqu'il détériore l'aliment.
séif katan 97
(צח) וכן נוהגין וכו' - ובמקום שאין המנהג ידוע יש להורות דהמיקל לא הפסיד והמחמיר תבא עליו ברכה:
(98) Et tel est l'usage, etc. – Et là où l'usage n'est pas connu, il faut enseigner que celui qui est indulgent n'a pas perdu, et que celui qui est strict, que la bénédiction vienne sur lui.
séif katan 98
(צט) אפילו משהו ונותן טעם לפגם וכו' - ומיהו לענין ריח המתבאר לעיל בס"א דיש מחמירין אם מצטרף לזה ג"כ נטל"פ ממשהו יש להקל:
(99) Même une quantité infime et un goût détérioré, etc. – Cependant, concernant l'odeur, expliquée plus haut au séif 1, pour laquelle certains sont stricts, si s'y joint aussi un goût détérioré d'une quantité infime, on peut être indulgent.
séif katan 99
(ק) אסור - ומ"מ לענין הנאה למכור לעכו"ם יש להקל בזה שהוא גם משהו. ועיין בפמ"ג אות י"א שמצדד דביום טוב האחרון יש להקל אם מתרמי שתיהן יחדו אפילו באכילה:
(100) Est interdit – Néanmoins, concernant le profit, c'est-à-dire vendre à un non-Juif, on peut être indulgent dans ce cas, où il y a aussi une quantité infime. Et voir le Peri Megadim, lettre 11, qui penche à dire que le dernier jour de Yom Tov, on peut être indulgent si les deux (quantité infime et goût détérioré) se présentent ensemble, même pour la consommation.
séif katan 100
(קא) בין חמץ וכו' - הכלל בזה דחמץ שעבר עליו בבל יראה מן התורה ושהה אותו אף אחר הפסח אסור באכילה ובהנאה ואפילו אם לא שהה אותו בעין רק על ידי תערובות כגון שנתערב בפסח או אפילו קודם פסח בשיעור מועט שאין מתבטל ועדיין יש חיוב לבערו מן התורה אסור אותו התערובות לאחר הפסח באכילה ובהנאה אבל אם נתערב בשיעור שהוא מתבטל מדאורייתא אף דמדרבנן אסור להשהותו אם עבר ושהה מותר בדיעבד אף באכילה. עוד מבואר בסעיף זה דאפילו אם שהה חמץ בעין ועבר עליו הפסח דאסור באכילה ובהנאה זהו דוקא כמו שהוא בעין אבל אם נתערב אחר הפסח בדברים אחרים מותר באכילה ושיעור התערובות בזה יבואר לקמיה:
(101) Que ce soit du 'hamets, etc. – La règle à ce sujet : du 'hamets pour lequel on a transgressé l'interdit de bal yéraé de la Torah, et qu'on a gardé même après Pessa'h, est interdit à la consommation et au profit ; et même si on ne l'a pas gardé en substance, mais seulement par un mélange, par exemple s'il s'est mélangé à Pessa'h, ou même avant Pessa'h dans une proportion faible, où il ne s'annule pas et où il y a encore une obligation de l'éliminer de la Torah, ce mélange est interdit après Pessa'h à la consommation et au profit. Mais s'il s'est mélangé dans une proportion où il est annulé de la Torah, bien que d'ordre rabbinique il soit interdit de le garder, si l'on a transgressé et qu'on l'a gardé, c'est permis bediavad, même à la consommation. Il est encore expliqué dans ce séif que, même si l'on a gardé du 'hamets en substance et que Pessa'h est passé dessus, de sorte qu'il est interdit à la consommation et au profit, c'est seulement tel qu'il est en substance ; mais s'il s'est mélangé après Pessa'h dans d'autres choses, c'est permis à la consommation ; et la proportion du mélange à ce sujet sera expliquée juste après.
séif katan 101
(קב) שנתערב קודם פסח וכו' בטל בס' - פי' אם נתערב קודם פסח בששים מותר לאחר הפסח [היינו אף לדעת היש חולקים לעיל בס"ד דס"ל דבפסח אסור משום דחוזר וניעור מ"מ אם נתעכב עד לאחר הפסח מותר לכו"ע אף באכילה] ואם נתערב בפחות מששים ועבר עליו הפסח אסור וקאזיל המחבר לשיטתו שסתם לעיל בריש סימן תמ"ב דעובר על תערובות חמץ כזית בבל יראה אף שאין בו כזית בכדי אכילת פרס כל שאין בו ששים לבטלו וזהו דוקא במין בשאינו מינו אבל במין במינו דמן התורה ברובא בטל אפילו אם נתערב חד בתרי ועבר עליו הפסח מותר באכילה [מ"א] ודעת הא"ר בסוף הסי' דבאכילה אסור אבל בהנאה לכו"ע שרי. כתבו האחרונים דאסור לערב חמץ לכתחלה קודם הפסח בששים כדי לאכלו בפסח אבל מותר לערב בששים כדי לשהותו עד אחר פסח:
(102) Qui s'est mélangé avant Pessa'h, etc., est annulé dans soixante – Explication : s'il s'est mélangé avant Pessa'h dans soixante, c'est permis après Pessa'h [c'est-à-dire même selon l'avis de ceux qui contestent plus haut, au séif 4, qui tiennent qu'à Pessa'h c'est interdit parce qu'il « se réveille » ; néanmoins, s'il est resté jusqu'après Pessa'h, c'est permis selon tous, même à la consommation] ; et s'il s'est mélangé à moins de soixante et que Pessa'h est passé dessus, c'est interdit. Et l'auteur (Rabbi Yossef Karo) suit sa méthode, qu'il a énoncée sans mention de divergence plus haut, au début du siman 442 : on transgresse l'interdit de bal yéraé pour un mélange contenant un kezayit de 'hamets, même s'il n'y a pas un kezayit dans le temps de manger un pras (demi-pain), tant qu'il n'y a pas soixante pour l'annuler. Et cela ne vaut que pour une espèce dans une autre espèce ; mais pour une espèce dans son espèce, qui de la Torah est annulée à la majorité, même s'il s'est mélangé à un dans deux et que Pessa'h est passé dessus, c'est permis à la consommation [Maguen Avraham] ; et l'avis de l'Eliya Rabba, à la fin du siman, est qu'à la consommation c'est interdit, mais qu'au profit c'est permis selon tous. Les A'haronim ont écrit qu'il est interdit de mélanger du 'hamets lekhat'hila, avant Pessa'h, dans soixante, afin de le manger à Pessa'h ; mais il est permis de le mélanger dans soixante afin de le garder jusqu'après Pessa'h.
séif katan 102
(קג) בין שנתערב בפסח - פי' שנתערב בשוגג בפסח בששים ועבר ושהה אפילו במזיד שרי דהא לא עבר מן התורה בבל יראה ומותר לאחר פסח אפילו באכילה אבל אם עירב במזיד דינו כמבטל איסור לכתחלה המבואר ביו"ד סימן צ"ט ס"ה ע"ש:
(103) Ou qu'il se soit mélangé à Pessa'h – Explication : il s'est mélangé par inadvertance, à Pessa'h, dans soixante ; et s'il a transgressé et l'a gardé, même intentionnellement, c'est permis, car il n'a pas transgressé de la Torah l'interdit de bal yéraé, et c'est permis après Pessa'h, même à la consommation. Mais s'il l'a mélangé intentionnellement, sa loi est comme celle de celui qui annule un interdit lekhat'hila, expliquée dans Yoré Dé'a, siman 99, séif 5 ; voir là.
séif katan 103
(קד) ונתערב לאחר הפסח - ר"ל בשוגג אבל אם עירב במזיד הרי ביטל איסור בידים ודינו כמבואר ביו"ד סימן צ"ט ס"ו ע"ש:
(104) Et qu'il se soit mélangé après Pessa'h – C'est-à-dire par inadvertance ; mais s'il l'a mélangé intentionnellement, il a annulé un interdit de ses mains, et sa loi est comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 99, séif 6 ; voir là.
séif katan 104
(קה) בטל בששים - כ"ז בשנתערב לח בלח או יבש בלח דשיעור בעלמא בנותן טעם אבל אם נתערב יבש ביבש בכל הני גווני שצייר המחבר אפילו חד בתרי בטל מותר לאחר הפסח באכילה. ודע דאופן בתרא שצייר המחבר שנתערב לאחר הפסח ומצריך גם בו ששים זהו ע"פ דעת הטור אבל כמה פוסקים חולקין ע"ז וס"ל דכשנתערב לאחר הפסח בין במינו בין שלא במינו ברובא סגי דלא קנסו לאסור בנתערב לאחר הפסח כשההיתר רבה עליו וכתבו האחרונים דבמקום הפסד מרובה או שעת הדחק יש לסמוך להקל:
(105) Est annulé dans soixante – Tout cela vaut lorsqu'il s'est mélangé liquide dans liquide, ou sec dans liquide, dont la mesure ailleurs est qu'il donne du goût ; mais s'il s'est mélangé sec dans sec, dans tous ces cas que l'auteur a décrits, même à un dans deux, il est annulé et permis après Pessa'h à la consommation. Et sache que le dernier cas que l'auteur a décrit, celui où il s'est mélangé après Pessa'h, et pour lequel il exige aussi soixante, est selon l'avis du Tour ; mais plusieurs décisionnaires contestent cela et tiennent que, lorsqu'il s'est mélangé après Pessa'h, que ce soit dans son espèce ou non, la majorité suffit, car les Sages n'ont pas pénalisé en interdisant ce qui s'est mélangé après Pessa'h, lorsque le permis est majoritaire ; et les A'haronim ont écrit qu'en cas de grande perte ou de nécessité pressante, on peut s'appuyer sur cet avis pour être indulgent.
séif katan 105
(קו) סגי ליה וכו' - ומותר עי"ז אף באכילה ודוקא באופן ג' שצייר המחבר דהיינו שנתערב לאחר הפסח אבל אם נתערב קודם הפסח וכ"ש תוך הפסח דעבר על התערובות בבל יראה אינו מותר לאחר הפסח ע"י פדיון אלא בהנאה ולא באכילה דטעם חמץ קטעים. עיסה שנתחמצה בשמרי שכר שעבר עליו הפסח אע"פ שיש בה ששים נגד השמרים אסורה אפילו בהנאה דשמרים הוי דבר המעמיד ולא בטיל אפילו באלף והוי כאלו כולה איסור ומ"מ במקום הפסד מרובה יש להתירו בהנאה ע"י שישליך הנאת האיסור לים המלח וכן יכול למוכרו לעכו"ם ולא יקבל ממנו רק כשיעור עיסה בלא השמרים. מותר ליתן לתוך היין חלב חטה או חלב בהמה כשיש ששים כנגדו לתקנו שיהיה צלול ולא חיישינן שמא יאכל עם בשר או בפסח דאף אם ישכח ויאכל ליכא איסורא כיון שכבר נתבטל ואין כאן משום מבטל איסור לכתחלה כיון שאין כונתו לבטל רק לתקן היין:
(106) Il lui suffit, etc. – Et par cela, c'est permis même à la consommation ; et cela vaut précisément dans le troisième cas que l'auteur a décrit, c'est-à-dire lorsqu'il s'est mélangé après Pessa'h ; mais s'il s'est mélangé avant Pessa'h, et à plus forte raison pendant Pessa'h, où l'on a transgressé l'interdit de bal yéraé pour le mélange, il n'est permis après Pessa'h, au moyen d'un rachat, qu'au profit et non à la consommation, car le goût du 'hamets s'y fait sentir. Une pâte qui a fermenté avec de la levure de bière, et sur laquelle Pessa'h est passé, même s'il y a en elle soixante fois contre la levure, est interdite même au profit, car la levure est une chose qui fait lever (davar hamaamid), qui n'est pas annulée même dans mille, et c'est comme si elle était entièrement interdite ; et néanmoins, en cas de grande perte, on peut la permettre au profit, en jetant la valeur du profit de l'interdit dans la mer Morte ; et de même, il peut la vendre à un non-Juif, et ne recevra de lui que la valeur de la pâte sans la levure. Il est permis de mettre dans le vin du « lait de blé » ou du lait d'animal, lorsqu'il y a soixante fois contre lui, afin de l'améliorer pour qu'il soit clair ; et nous ne craignons pas qu'on le mange avec de la viande ou à Pessa'h, car même s'il oublie et le mange, il n'y a pas d'interdit, puisque cela a déjà été annulé ; et il n'y a pas ici l'interdit d'annuler un interdit lekhat'hila, puisque son intention n'est pas d'annuler, mais seulement d'améliorer le vin.
séif katan 106
(קז) אינו אסור בהנאה - מפני שלא עבר על איסור של תורה לא קנסוהו חכמים וכתב המ"א דה"ה דאפילו באכילה שרי אך מפני שנוקשה אינו ראוי לאכילה לפיכך נקט הנאה אבל רוב אחרונים סברי דבאכילה אסור דמ"מ שם חמץ שעבר עליו פסח ע"ז החמץ:
(107) N'est pas interdit au profit – Parce qu'il n'a pas transgressé un interdit de la Torah, les Sages ne l'ont pas pénalisé. Et le Maguen Avraham a écrit qu'il en est de même : même à la consommation c'est permis ; mais parce que le 'hamets noukché n'est pas propre à la consommation, l'auteur a mentionné le profit. Mais la plupart des A'haronim pensent qu'à la consommation c'est interdit, car néanmoins ce 'hamets porte le nom de « 'hamets sur lequel Pessa'h est passé ».
séif katan 107
(קח) שמא יפול וכו' לתוך המאכל - ובדיעבד אם נפל ויש ששים כנגדו יש דעות בין אחרונים אם אוסר במשהו ועיין לעיל במ"ב סקי"ד ולשהותו עד לאחר הפסח לכו"ע שרי:
(108) De peur qu'il ne tombe, etc., dans l'aliment – Et bediavad, s'il est tombé et qu'il y a soixante fois contre lui, il y a des avis divergents parmi les A'haronim pour savoir s'il interdit par la moindre quantité ; et voir plus haut, dans la Michna Beroura, séif katan 14. Et le garder jusqu'après Pessa'h est permis selon tous.
séif katan 108

Siman 448 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 447 →

(א) חמץ בפסח וכו' - מדאורייתא הוי חמץ כשאר איסורים שנתערבו שאינן אוסרין תערובתן אלא כדי ליתן טעם בתערובות דהיינו עד ששים אלא שחכמים החמירו בו כיון דאית ביה כרת ולא בדילי מניה כולי שתא וי"א משום דהוי דבר שיש לו מתירין לאחר הפסח וכדלקמן בסי"א:
(1) Le 'hamets à Pessa'h, etc. – De la Torah, le 'hamets est comme les autres interdits qui se sont mélangés, lesquels n'interdisent leur mélange que s'ils sont en quantité suffisante pour donner du goût dans le mélange, c'est-à-dire jusqu'à soixante fois ; mais les Sages ont été plus stricts à son sujet, puisqu'il comporte le karet (retranchement) et qu'on ne s'en sépare pas (on n'a pas l'habitude de s'en écarter) toute l'année ; et certains disent : parce que c'est une chose qui deviendra permise (davar ché-yech lo matirin) après Pessa'h, comme il est dit plus loin, séif 11.
séif katan 1
(ב) במשהו - והיכא דאיכא עוד הרבה צדדים להקל סמכינן אשאלתות דס"ל דחמץ בפסח שוה לשאר איסורין דבששים [אחרונים]:
(2) Par la moindre quantité (machehou) – Et là où il y a encore beaucoup d'autres aspects pour alléger, on s'appuie sur les Cheïltot, qui tiennent que le 'hamets à Pessa'h est égal aux autres interdits, c'est-à-dire qu'il est annulé dans soixante [A'haronim].
séif katan 2
(ג) ולא סגי וכו' - לאפוקי מדעת הפוסקים שסוברים דסגי שישליך דמי החמץ המעורב בו לים (והוא כעין פדיון) ואח"כ מותר למכור או ליתן לעכו"ם הכל קמ"ל דלא קיי"ל כן למעשה. ודע דהאחרונים כתבו דבמקום הפסד גדול מאוד א"צ לשרוף הכל אלא ימכור כולו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו דכיון שאינו לוקח דמים בעד האיסור המעורב בו א"כ אין נהנה ממנו והוא כדעת המחבר בסימן תס"ז סעיף יו"ד ועי"ש בס"ט במ"ב לענין אם נתערב מעט מאותה קדירה שנאסר במשהו לתוך קדירה אחרת:
(3) Et il ne suffit pas, etc. – Cela vient exclure l'avis des décisionnaires qui pensent qu'il suffit de jeter à la mer la valeur du 'hamets qui y est mélangé (c'est une sorte de rachat), et qu'ensuite il est permis de vendre ou de donner le tout à un non-Juif ; le Choulhan Aroukh nous enseigne que nous ne tenons pas ainsi en pratique. Et sache que les A'haronim ont écrit qu'en cas de très grande perte, il n'est pas nécessaire de tout brûler, mais il vendra le tout à un non-Juif, à l'exception de la valeur de l'interdit qui s'y trouve ; car puisqu'il ne prend pas d'argent pour l'interdit qui y est mélangé, il n'en tire donc pas profit ; et c'est l'avis de l'auteur (Rabbi Yossef Karo) au siman 467, séif 10. Et voir là, au séif 9, dans la Michna Beroura, au sujet du cas où un peu du contenu de cette marmite, qui a été interdite par la moindre quantité, s'est mélangé dans une autre marmite.
séif katan 3
(ד) כלים שנתבשל בהם - אפילו בשלו בהם בפסח עצמו חמץ של ישראל הרבה ונבלעו בהם אפ"ה מותרים אחר הפסח שאז כבר אינם בני יומן ולא שייך למגזר הכא אטו בני יומן דאז הכל מותר ורק כשמשהה אותם צריך לשפשף היטב החמץ בעין שלא יהיה ניכר בהם ומשום הבלוע אינו עובר בב"י במה שמשהה אותם כמש"כ בסי' תנ"א:
(4) Les ustensiles dans lesquels on a cuit – Même si l'on y a cuit, pendant Pessa'h même, beaucoup de 'hamets appartenant à un Juif et qu'il s'y est absorbé, ils sont néanmoins permis après Pessa'h, car alors ils ne sont déjà plus bné yoman (utilisés dans les dernières vingt-quatre heures), et il n'y a pas lieu ici de décréter à cause des ustensiles bné yoman, car après Pessa'h tout est permis. Seulement, lorsqu'on les garde pendant Pessa'h, il faut bien frotter le 'hamets visible, afin qu'il n'y soit pas reconnaissable ; et à cause de ce qui est absorbé, on ne transgresse pas l'interdit de bal yéraé (« qu'il ne soit pas vu ») en les gardant, comme écrit au siman 451.
séif katan 4
(ה) בלא רוטב - דאם היה זה עם רוטב דשאר איסורים בששים הכא לענין חמץ הוא במשהו:
(5) Sans sauce – Car si c'était avec sauce, ce qui pour les autres interdits s'annule dans soixante, ici, pour le 'hamets, il interdit par la moindre quantité.
séif katan 5
(ו) די בקליפה - לאו דוקא דחם בחם בלא רוטב דינו כצלי וקי"ל דבעי נטילה [אחרונים]:
(6) Il suffit d'une pelure (kelipa) – Pas précisément, car un contact de chaud avec chaud sans sauce a le statut de rôti, et nous tenons qu'il faut une netila (ablation de l'épaisseur d'un doigt) [A'haronim].
séif katan 6
(ז) ושניהם חמין - שהיד סולדת בהם:
(7) Et tous deux sont chauds – À une température où la main s'en retire (yad soledet bo).
séif katan 7
(ח) ואין שם וכו' - לאפוקי שאם יש שם דבר המפעפען כגון פשטי"ד מצה שיש בה שומן שנגעה בחמץ נאסרה כולה דאזיל שמנונית של היתר שבמקום מגעו ומפטם את טעם משהו חמץ הנפלט וע"י כן מפעפע טעם משהו זה ומתפשט בכל ההיתר כמו שהוא דרך כל דבר שמן לפעפע ולהתפשט בעת שהוא חם. ואם נגעו מצות אחרות בזו שנאסרה יש להתירם ע"י קליפה או שימכרם לנכרי [אחרונים]:
(8) Et il n'y a pas là, etc. – Cela vient exclure le cas où il y a là une chose qui fait diffuser le goût, par exemple un « pachtid » (pâté en croûte) de matsa contenant de la graisse, qui a touché du 'hamets : il est entièrement interdit, car la graisse permise qui se trouve à l'endroit du contact va enrichir le goût de la moindre quantité de 'hamets exsudée, et par là ce goût infime diffuse et se répand dans tout l'aliment permis, comme c'est la nature de toute chose grasse de diffuser et de se répandre lorsqu'elle est chaude. Et si d'autres matsot ont touché celle qui a été interdite, on peut les permettre au moyen d'une pelure, ou bien il les vendra à un non-Juif [A'haronim].
séif katan 8
(ט) לענין תבשיל וכו' - אין הלשון מדוקדק כ"כ דבתבשיל בקדירה לא שייך בו ריחא כמבואר ביו"ד סי' ק"ח אלא הכוונה בצלי וכגון שהיה צלי שמן בתנור וככר של חמץ דאזיל האי שמן ומפטם לככר והדר האי ככר ונותן ריח של חמץ בצלי:
(9) Concernant un plat cuisiné, etc. – La formulation n'est pas si précise, car pour un plat cuit dans une marmite, la notion d'odeur ne s'applique pas, comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 108 ; mais l'intention vise le rôti, par exemple s'il y avait un rôti gras dans le four ainsi qu'une miche de 'hamets : cette graisse va enrichir la miche, puis cette miche donne à son tour une odeur de 'hamets au rôti.
séif katan 9
(י) יש מקילין וכו' - דאף שחמץ בפסח במשהו היינו בנבלע ממשות האיסור ולא ריח בעלמא דלענין זה לא חמירא חמץ משאר איסורים:
(10) Certains sont indulgents, etc. – Car bien que le 'hamets à Pessa'h interdise par la moindre quantité, c'est seulement lorsque la substance même de l'interdit a été absorbée, et non pour une simple odeur ; car à ce sujet, le 'hamets n'est pas plus sévère que les autres interdits.
séif katan 10
(יא) במקום דהיה מותר - ר"ל בדבר שקיי"ל בעלמא ריחא לאו מילתא בדיעבד ה"ה לענין חמץ לא חמירא טפי ולאפוקי במה דמחמרינן בעלמא כגון באם היה ההיתר דבר חריף ששואב האיסור בקרבו וכ"ש הכא לענין פסח:
(11) Dans un cas où ce serait permis – C'est-à-dire que dans une situation où nous tenons ailleurs que l'odeur n'est rien (re'ha lav milta) a posteriori (bediavad), de même pour le 'hamets on n'est pas plus sévère ; cela vient exclure les cas où nous sommes stricts ailleurs, par exemple si l'aliment permis était une chose piquante qui attire l'interdit en elle ; alors à plus forte raison ici, pour Pessa'h, on est strict.
séif katan 11
(יב) ויש מחמירין דמשהו וכו' - ואסור אפילו בדיעבד:
(12) Et certains sont stricts, car la moindre quantité, etc. – Et c'est interdit même bediavad (a posteriori).
séif katan 12
(יג) ודוקא במקום וכו' - היינו שהיה התנור קטן וסתום והחמץ והמצה שניהם מגולין בתוך התנור דבכגון זה קי"ל בעלמא דבדיעבד ריחא לאו מילתא היא ולכתחלה אסור לעשות כן וכמבואר ביו"ד סימן ק"ח ע"ש ולכן בחמץ דחמירא טפי ס"ל להאי סברא בתרא דיש לאסור אפילו בדיעבד דלגבי חמץ ריחא מילתא היא אבל בדבר דלא שייך בו שם ריחא ואפילו לכתחלה מותר בעלמא כגון שהיה התנור גדול ופתוח או שאחד מהן מן שתיהם היה מכוסה בזה גם בחמץ אין להחמיר. ולענין הלכה כבר כתב הרב ביו"ד שם דבמקום הפסד מרובה יש לסמוך אסברא ראשונה דגם בחמץ ריחא לאו מילתא היא. וכתב המ"א דהרב לא התיר אלא בשהיה התנור הקטן עכ"פ פתוח קצת במקום שהעשן יוצא אבל בסתום לגמרי לא מקילינן בחמץ אפילו במקום הפסד וכן דעת הא"ר והוסיף המ"א עוד דחמין הטמונין לשבת (שקורין צאלינ"ט) אע"פ שמבשלין אותם בקדרה כיון ששוהין שם זמן רב והתנור סתום מכל צדדיו ריחן חזק ודינן כצלי וממילא אף בהפסד מרובה אסור בחמץ לדעתו וכנ"ל אבל רוב האחרונים הסכימו דבהפסד מרובה או בשעת הדחק כגון לצורך שמחת יו"ט יש להקל בדיעבד בצלי אפילו בקטן וסתום לגמרי וכמו בשאר איסורים וכ"ש בחמין הטמונין לשבת דיש להקל במקום הפסד מרובה וכנ"ל. והדף שסותמין בו התנור לכתחלה יש ליקח חדשה ובדיעבד אם סתמו התנור בישנה אפילו לא הדיחו אותה אינה אוסרת [אחרונים]:
(13) Et précisément dans un cas, etc. – C'est-à-dire que le four était petit et fermé, et que le 'hamets et la matsa étaient tous deux découverts à l'intérieur du four ; car dans un tel cas nous tenons ailleurs que bediavad l'odeur n'est rien, mais lekhat'hila (a priori) il est interdit de faire ainsi, comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 108 (voir là). C'est pourquoi, pour le 'hamets, qui est plus sévère, ce dernier avis tient qu'il faut interdire même bediavad, car pour le 'hamets l'odeur compte. Mais dans un cas où la notion d'odeur ne s'applique pas, et qui est permis ailleurs même lekhat'hila, par exemple si le four était grand et ouvert, ou que l'un des deux était couvert, dans ce cas même pour le 'hamets il n'y a pas lieu d'être strict. Et quant à la halakha, le Rav (le Rema) a déjà écrit dans Yoré Dé'a, là-bas, qu'en cas de grande perte on peut s'appuyer sur le premier avis, selon lequel même pour le 'hamets l'odeur n'est rien. Et le Maguen Avraham a écrit que le Rav n'a permis que si le petit four était au moins un peu ouvert à l'endroit par où sort la fumée ; mais s'il est entièrement fermé, nous ne sommes pas indulgents pour le 'hamets, même en cas de perte ; et tel est aussi l'avis de l'Eliya Rabba. Le Maguen Avraham a encore ajouté que les plats chauds enfouis pour Chabbat (qu'on appelle « tcholent »), bien qu'on les cuise dans une marmite, puisqu'ils y restent longtemps et que le four est fermé de tous côtés, leur odeur est forte et ils ont le statut de rôti ; par conséquent, même en cas de grande perte, c'est interdit pour le 'hamets selon son avis, comme dit plus haut. Mais la plupart des A'haronim s'accordent qu'en cas de grande perte ou en cas de nécessité pressante, par exemple pour les besoins de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent bediavad pour un rôti, même dans un four petit et entièrement fermé, comme pour les autres interdits ; et à plus forte raison pour les plats chauds enfouis pour Chabbat, pour lesquels on peut être indulgent en cas de grande perte, comme dit plus haut. Et la planche avec laquelle on ferme le four : lekhat'hila il faut en prendre une neuve ; et bediavad, si l'on a fermé le four avec une ancienne, même si on ne l'a pas rincée, elle n'interdit pas [A'haronim].
séif katan 13
(יד) שנתערב וכו' - ואם עירבו במזיד כגון שצריך הדבר לעשותו ולתקנו עם חמץ כגון מורייס (פי' שומן דגים) שמשימין בו לחם וקלוי מע"פ שיש בו ס' כנגד הלחם אסור וחייב לבערו מד"ס קודם הפסח ואם לא ביערו ועבר עליו הפסח י"א שאסור בהנאה אא"כ מוכר לנכרי חוץ מדמי איסור שבו:
(14) Qui s'est mélangé, etc. – Et si on l'a mélangé intentionnellement, par exemple lorsqu'il faut faire et préparer la chose avec du 'hamets, comme le mouryass (c'est-à-dire de la graisse de poisson), dans lequel on met du pain et des grains grillés, même s'il y a dedans soixante fois le volume du pain, c'est interdit, et il est obligé de l'éliminer, d'ordre rabbinique (midivrei soferim), avant Pessa'h ; et s'il ne l'a pas éliminé et que Pessa'h est passé dessus, certains disent qu'il est interdit d'en tirer profit, à moins qu'il ne le vende à un non-Juif, à l'exception de la valeur de l'interdit qui s'y trouve.
séif katan 14
(טו) משש שעות ולמעלה וכו' - אע"ג דלוקין עליו בזמן ההוא על אכילתו וגם אסור בהנאה מן התורה מ"מ כיון דאין חיוב כרת על הזמן ההוא לא החמירו בו חכמים לאסור במשהו וכן בחומרא דנותן טעם לפגם. ולענין חמץ נוקשה תוך הפסח יש שמחמירין לאסרו במשהו אבל דעת המ"א ועוד הרבה אחרונים כיון דאין בו כרת לכו"ע ולדעת הרבה פוסקים אין בו רק איסור דרבנן בטל בששים אפילו תוך הפסח ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק. ודע דביו"ט האחרון אף שהוא ג"כ מדרבנן מ"מ כיון שנתקן משום ספיקא דיומא אסור באכילה ע"י תערובות משהו כמו בפסח כדמוכח לקמן בסי' תס"ז ס"י:
(15) À partir de la sixième heure, etc. – Bien qu'on reçoive la flagellation pour sa consommation à ce moment-là, et qu'il soit aussi interdit d'en tirer profit de la Torah, néanmoins, puisqu'il n'y a pas d'obligation de karet à ce moment-là, les Sages n'ont pas été stricts pour l'interdire par la moindre quantité ; et de même pour la rigueur concernant un goût qui donne un goût détérioré (noten taam lifgam). Et concernant le 'hamets noukché ('hamets imparfait) pendant Pessa'h, certains sont stricts pour l'interdire par la moindre quantité ; mais l'avis du Maguen Avraham et de beaucoup d'autres A'haronim est que, puisqu'il n'y a pas de karet selon tous, et que selon beaucoup de décisionnaires il ne comporte qu'un interdit d'ordre rabbinique, il est annulé dans soixante même pendant Pessa'h ; et on peut s'appuyer sur eux en cas de nécessité pressante. Et sache que le dernier jour de Yom Tov, bien qu'il soit lui aussi d'ordre rabbinique, néanmoins, puisqu'il a été institué à cause du doute sur le jour (sfeika deyoma), il est interdit à la consommation à cause d'un mélange de la moindre quantité, comme à Pessa'h, ainsi que le prouve ce qui est dit plus loin, siman 467, séif 10.
séif katan 15
(טז) כשאר איסורין - וע"כ אם נתערב לח בלח מתבטל בששים ואם נתערב יבש ביבש מתבטל לחד בתרי אך צריך לאכלו קודם הפסח דבפסח חוזר וניעור כמבואר בהג"ה לקמן בס"ד:
(16) Comme les autres interdits – Et c'est pourquoi, s'il s'est mélangé liquide dans liquide, il s'annule dans soixante ; et s'il s'est mélangé sec dans sec, il s'annule à un dans deux (à la majorité) ; mais il faut le manger avant Pessa'h, car à Pessa'h l'interdit « se réveille » ('hozer venéor), comme expliqué dans la glose du Rema plus loin, au séif 4.
séif katan 16
(יז) אליבא דכו"ע - היינו אפילו לדעת המחמירין לקמן בס"י בהג"ה מ"מ בערב פסח בודאי אין להחמיר ואפילו בפחות מששים:
(17) Selon tous les avis – C'est-à-dire même selon l'avis de ceux qui sont stricts plus loin, au séif 10, dans la glose du Rema ; néanmoins, la veille de Pessa'h, il n'y a certainement pas lieu d'être strict, même s'il y a moins de soixante.
séif katan 17
(יח) שנמצאת בערב פסח - אפילו אחר שש:
(18) Qui a été trouvé la veille de Pessa'h – Même après la sixième heure.
séif katan 18
(יט) מותר - לאכלה אפילו בפסח והיינו אם נצטננה קודם פסח וכדלקמיה:
(19) Est permise – À la manger, même à Pessa'h ; c'est-à-dire si elle a refroidi avant Pessa'h, comme il est dit juste après.
séif katan 19
(כ) לבטלה בס' - דבטלה בס' כצ"ל. וכן מצאתי הגירסא בשו"ע הנדפס עם נחלת צבי ובשו"ע הראשון שהדפיס המחבר בעצמו [ובדפוסים האחרונים נשתבש הגירסא] כתבו הפוסקים דה"ה בחטה שנמצאת בע"פ במצה שנאפה היום בטילה בס' אפי' אם לא הסירה אך שנתקררה קודם הפסח מותר לאכול המצה ויסיר החטה משם אף בפסח:
(20) Pour l'annuler dans soixante – Il faut lire : « car il est annulé dans soixante ». Et j'ai trouvé cette version dans le Choulhan Aroukh imprimé avec le Na'halat Tsvi, et dans le premier Choulhan Aroukh que l'auteur a imprimé lui-même [et dans les dernières éditions, la version a été corrompue]. Les décisionnaires ont écrit qu'il en est de même pour un grain de blé trouvé la veille de Pessa'h dans une matsa cuite ce jour-là : il est annulé dans soixante, même si on ne l'a pas enlevé ; mais à condition qu'elle ait refroidi avant Pessa'h : alors il est permis de manger la matsa, et on enlèvera le grain de là, même à Pessa'h.
séif katan 20
(כא) בעוד שהחטה בתוכה - אבל אם נטלה החטה מתוכה ואח"כ חממו התרנגולת מותר ואע"ג דבס"ד י"א דחוזר וניעור היינו כשיש בתוכו ממשות האיסור כגון שכר שנתערב בדבש אבל הכא אינו אלא טעם בעלמא:
(21) Alors que le grain est encore à l'intérieur – Mais si l'on a retiré le grain de l'intérieur et qu'ensuite on a réchauffé la poule, c'est permis ; et bien qu'au séif 4 certains disent que l'interdit « se réveille », c'est lorsqu'il y a dedans la substance même de l'interdit, par exemple de la bière qui s'est mélangée dans du miel ; mais ici, ce n'est qu'un simple goût.
séif katan 21
(כב) חוזרת ליתן טעם - ואפילו למ"ד בס"ד דאינו חוזר וניעור היינו היכא שאין האיסור ניכר בעין אבל הכא החמץ בעין:
(22) Il redonne du goût – Et même selon celui qui dit, au séif 4, que l'interdit ne « se réveille » pas, c'est là où l'interdit n'est pas reconnaissable à l'œil ; mais ici, le 'hamets est visible.
séif katan 22
(כג) ומיהו בחימום כ"ש וכו' - כגון שעירו מים רותחין בקערה והניחו בה התרנגולת:
(23) Cependant, par le chauffage d'un kli chéni (récipient secondaire), etc. – Par exemple, si l'on a versé de l'eau bouillante dans un plat et qu'on y a posé la poule.
séif katan 23
(כד) אין לחוש - ס"ל דכ"ש אין בכחו להפליט ולהבליע ואם הניחו חתיכת בשר רותח בקערה של חמץ יש להחמיר דכתבו הפוסקים ביו"ד סימן צ"ד דבדבר עב כזה לעולם הוא ככ"ר כ"ז שהיד סולדת בו ואפשר דה"ה אם הניחו אותה מקערה לטעלע"ר:
(24) Il n'y a pas à craindre – Il tient qu'un kli chéni n'a pas la force de faire exsuder et absorber. Et si l'on a posé un morceau de viande bouillant dans un plat de 'hamets, il faut être strict, car les décisionnaires ont écrit, dans Yoré Dé'a, siman 94, qu'une chose épaisse comme celle-ci est toujours comme un kli richon (récipient premier, posé sur le feu) tant qu'elle est à une température où la main s'en retire ; et il est possible qu'il en soit de même si on l'a posé d'un plat sur une assiette.
séif katan 24
(כה) בפסח - ר"ל אף דנקטינן לעיקר הלכה ביו"ד סי' ס"ח דכ"ש אין מפליט ומבליע מ"מ לענין פסח יש לחוש לדעת המחמירים שם דס"ל דכ"ש מפליט ומבליע:
(25) À Pessa'h – C'est-à-dire que bien que nous retenions comme halakha principale, dans Yoré Dé'a, siman 68, qu'un kli chéni ne fait ni exsuder ni absorber, néanmoins pour Pessa'h il faut tenir compte de l'avis de ceux qui sont stricts là-bas et qui pensent qu'un kli chéni fait exsuder et absorber.
séif katan 25
(כו) וטוב להחמיר וכו' - ואם החטה אינה בקועה רק נתרככה ויש הפסד מרובה ומניעת שמחת יו"ט יש לסמוך להקל:
(26) Et il est bon d'être strict, etc. – Et si le grain n'est pas fendu mais seulement ramolli, et qu'il y a une grande perte et un empêchement de la joie de Yom Tov, on peut s'appuyer sur les avis indulgents pour alléger.
séif katan 26
(כז) אם היד סולדת בו - ואף דבסימן תס"ז סי"ב משמע מרמ"א דאוסר הבשר שנשרה אף בצונן כשנמצא שם חטה תירץ המ"א דהתם מיירי בבשר דאית ביה פילי ונאסר גם הבשר ע"י המים שנכנס בתוך הפילי וכאן מיירי בדופן שלם שאז אין הבשר נאסר אלא ממים חמין וחמין לא מקרי רק כשהיד סולדת בו אבל המים בעצמן אסורין ע"י החטה והבגדי ישע חולק עליו ודעתו דמפשיטת דברי רמ"א הכא משמע דצונן אינו בולע כלל אלא העיקר דהכא איירי רמ"א מצד ההלכה דטוב להחמיר לחוש לדעת המחמירים ושם הוא רק ממנהגא שנהגו להחמיר אף בצונן ובענין מנהגא המקיל במקום הדחק לא הפסיד:
(27) Si la main s'en retire – Et bien qu'au siman 467, séif 12, il ressorte du Rema qu'il interdit la viande qui a trempé même dans de l'eau froide lorsqu'on y a trouvé un grain, le Maguen Avraham a répondu que là-bas il s'agit d'une viande qui a des fissures (pilei), et la viande est interdite aussi par l'eau qui est entrée dans les fissures ; tandis qu'ici il s'agit d'une paroi intacte, et alors la viande n'est interdite que par de l'eau chaude ; et on ne l'appelle « chaude » que lorsque la main s'en retire ; mais l'eau elle-même est interdite par le grain. Et le Bigdei Yécha le contredit, et son avis est que de la lecture simple des paroles du Rema ici il ressort que le froid n'absorbe pas du tout ; mais l'essentiel est qu'ici le Rema parle du point de vue de la halakha, à savoir qu'il est bon d'être strict pour tenir compte de l'avis des stricts, tandis que là-bas ce n'est que par coutume qu'on a l'usage d'être strict même à froid ; et en matière de coutume, celui qui est indulgent en cas de nécessité n'a pas perdu.
séif katan 27
(כח) קודם הפסח - אפילו אחר שש:
(28) Avant Pessa'h – Même après la sixième heure.
séif katan 28
(כט) לאסור במשהו - מעשה שנמצאת חלה אחת של בצק בתוך הסל שהיו נותנין המצות אפויות ביציאתן מן התנור והריקו הסל ולא נודע באיזה מצות נגע הבצק ופסקו הפוסקים דחד בתרי בטל כיון שהיה התערובות קודם פסח ומותר לחמם המצות בפסח כיון דליכא אלא טעמא בעלמא ומיהו כל המצות שידוע שנגעו בבצק צריכין קליפה לפי שאין ביטול לאיסור הידוע:
(29) Pour interdire par la moindre quantité – Il y eut un fait : on trouva une galette de pâte crue dans le panier où l'on mettait les matsot cuites à leur sortie du four ; on vida le panier, et on ne savait pas quelles matsot la pâte avait touchées. Les décisionnaires ont tranché qu'un dans deux est annulé, puisque le mélange avait eu lieu avant Pessa'h, et qu'il est permis de réchauffer les matsot à Pessa'h, puisqu'il n'y a qu'un simple goût. Cependant, toutes les matsot dont on sait qu'elles ont touché la pâte nécessitent une pelure (kelipa), car il n'y a pas d'annulation pour un interdit identifié.
séif katan 29
(ל) ויש חולקים - ולדעתם מש"כ בס"ב דבטל בששים צריך לאוכלו קודם הפסח או דמיירי שלא היה בו אלא טעמא לבד וכנ"ל באות כ':
(30) Et certains contestent – Et selon leur avis, ce qui est écrit au séif 2, qu'il est annulé dans soixante, signifie qu'il faut le manger avant Pessa'h ; ou bien il s'agit d'un cas où il n'y avait qu'un goût seulement, comme dit plus haut, au séif katan 20.
séif katan 30
(לא) ונוהגין כסברא הראשונה וכו' - ומותר אפילו חזרו וחממו בפסח [אחרונים]:
(31) Et on a l'usage de suivre le premier avis, etc. – Et c'est permis même si on l'a réchauffé de nouveau à Pessa'h [A'haronim].
séif katan 31
(לב) שהוא לח בלח - כגון שכר שנתערב ביין וכה"ג וקמח בקמח ג"כ מקרי לח בלח ועיין לקמן בסימן תנ"ג אות י"ז במ"ב כתבו האחרונים דבדבר שהוא לח בלח אפילו לא נודע התערובות עד הפסח ג"כ אמרינן דכבר נתבטל:
(32) Qui est liquide dans liquide – Par exemple de la bière qui s'est mélangée dans du vin, et autres cas semblables ; et de la farine dans de la farine s'appelle aussi liquide dans liquide ; et voir plus loin, au siman 453, séif katan 17, dans la Michna Beroura. Les A'haronim ont écrit que, pour une chose qui est liquide dans liquide, même si le mélange n'a été connu qu'à Pessa'h, nous disons aussi qu'il a déjà été annulé.
séif katan 32
(לג) ומיהו בדבר יבש שנתערב - קודם פסח בין שנתערב חמץ במצה חד בתרי או שנתערב בששים ויותר אמרינן דחוזר ונעור בפסח משום שהחמץ בעין וע"כ צריך לאכלו קודם פסח. ואם היה חד בתרי אסור אף להשהות מדרבנן ואם היה ששים יכול לבשלו קודם פסח עד שיהא נימוח ויהיה חשיב כלח ואז מותר אף לאוכלו בפסח ויש כמה אחרונים שסוברין דאף יבש ביבש דאמרינן דחוזר וניעור אינו אא"כ יאפה או יבשל אותם בפסח דאז חוזר החמץ ונותן טעם בהשאר אבל לאכול כך שרי:
(33) Cependant, pour une chose sèche qui s'est mélangée – Avant Pessa'h, que le 'hamets se soit mélangé dans de la matsa à un dans deux, ou qu'il se soit mélangé dans soixante et plus, nous disons qu'il « se réveille » à Pessa'h, parce que le 'hamets est présent en substance ; et c'est pourquoi il faut le manger avant Pessa'h. Et si c'était à un dans deux, il est interdit, d'ordre rabbinique, même de le garder ; et si c'était dans soixante, il peut le cuire avant Pessa'h jusqu'à ce qu'il se dissolve et soit considéré comme liquide, et alors il est permis même de le manger à Pessa'h. Et plusieurs A'haronim pensent que même pour un mélange sec dans sec, où nous disons qu'il « se réveille », ce n'est que s'il les cuit au four ou les cuisine à Pessa'h, car alors le 'hamets redonne du goût au reste ; mais les manger tels quels est permis.
séif katan 33
(לד) אע"פ שנטלו משם - ר"ל קודם הפסח:
(34) Bien qu'on l'ait retiré de là – C'est-à-dire avant Pessa'h.
séif katan 34
(לה) אסור בפסח - היינו לשתותו אבל מותר בהנאה ומכ"ש דמותר לקיימו כיון שהוא רק חשש בעלמא [אחרונים]:
(35) Est interdit à Pessa'h – C'est-à-dire de le boire, mais il est permis d'en tirer profit, et à plus forte raison il est permis de le garder, puisque ce n'est qu'une simple crainte [A'haronim].
séif katan 35
(לו) דחיישינן שמא וכו' - ר"ל דמשום הטעם שיש בהיין ע"י הפת שנשרה בתוכו ולא היו אוסרין דהטעם כבר נתבטל בששים קודם הפסח ואינו חוזר וניעור רק דחיישינן שמא נשארו אז פירורין בעת הנטילה ועיין באחרונים שהסכימו דלא מחמרינן אלא כשלא סיננו קודם הפסח [ואף שבפסח סיננו לא מהני דכבר נאסר ע"י הפירורין תיכף בתחלת הפסח שנתנו טעם בהיין] אבל אם סיננו שרי אף דנשרה מעל"ע [אם יש ששים ביין נגד כל הפת]. ודוקא ביין שהוא צלול ומסתנן ע"י מסננת שנקביה דקין מאד שא"א לפירורי פת לעבור דרך שם. אבל אם נפל הפת במי דבש שלפעמים הם עבים ואינו עובר אלא במסננת שנקביה אינם דקין כ"כ חיישינן שמא יעבור גם הפירורין דרך שם:
(36) Car nous craignons que peut-être, etc. – C'est-à-dire qu'à cause du goût qui se trouve dans le vin par le pain qui y a trempé, on n'interdirait pas, car le goût a déjà été annulé dans soixante avant Pessa'h et il ne « se réveille » pas ; seulement, nous craignons qu'il soit resté alors des miettes au moment où l'on a retiré le pain. Et voir les A'haronim, qui s'accordent qu'on n'est strict que si l'on n'a pas filtré le vin avant Pessa'h [et même si on l'a filtré à Pessa'h, cela n'est pas efficace, car il a déjà été interdit par les miettes dès le début de Pessa'h, puisqu'elles ont donné du goût au vin] ; mais si on l'a filtré avant Pessa'h, c'est permis, même s'il a trempé vingt-quatre heures [s'il y a dans le vin soixante fois le volume de tout le pain]. Et cela vaut précisément pour du vin, qui est clair et se filtre au moyen d'un filtre aux trous très fins, par lesquels il est impossible que des miettes de pain passent ; mais si le pain est tombé dans de l'hydromel, qui est parfois épais et ne passe que par un filtre aux trous moins fins, nous craignons que les miettes aussi passent par là.
séif katan 36
(לז) נשארו בו פירורין וכו' - ואפילו לקח קודם הפסח מאותו חבית יין לאחר שהוציא הפת ממנו ועירבו בחבית אחרת של יין ג"כ נאסר כולה דשמא נפל הפירורין גם שם:
(37) Il y est resté des miettes, etc. – Et même s'il a pris, avant Pessa'h, de ce tonneau de vin après en avoir retiré le pain, et qu'il l'a mélangé dans un autre tonneau de vin, celui-ci est lui aussi entièrement interdit, car peut-être des miettes sont tombées là aussi.
séif katan 37
(לח) ונותנין טעם בפסח - ואף דבצונן יש הרבה מתירים לקמן בסימן תס"ז סי"ב הכא לכו"ע אסור דמיירי שעבר מעל"ע מנפילת הפת עד עכשיו [מ"א] ולפי מה שמבואר לקמן בסימן תס"ז סי"ב במ"ב שם בשם האחרונים דאם נפל פרוסת לחם לתוך מים בפסח לכו"ע אסור משום דדרכו להתפרר ולהיות נמס בתוך המים ואפילו סינון המים לא מהני ה"נ אפילו ליכא מעל"ע מעת שנפל הפת לתוך המים ג"כ אסור אם לא שסיננו קודם הפסח דאז מה שנימס בטל בששים. אם שאב הזוהמא של מי דבש בנפה שניפו בה קמח שרי לשתותו בפסח דבטל בס' דהוי לח בלח [אחרונים]:
(38) Et elles donnent du goût à Pessa'h – Et bien qu'à froid il y ait beaucoup d'avis permissifs, plus loin, au siman 467, séif 12, ici c'est interdit selon tous, car il s'agit d'un cas où vingt-quatre heures se sont écoulées depuis la chute du pain jusqu'à maintenant [Maguen Avraham]. Et d'après ce qui est expliqué plus loin, au siman 467, séif 12, dans la Michna Beroura, au nom des A'haronim, que si un morceau de pain est tombé dans de l'eau à Pessa'h, c'est interdit selon tous, parce que le pain a tendance à s'émietter et à se dissoudre dans l'eau, et même filtrer l'eau n'est pas efficace, de même ici, même s'il ne s'est pas écoulé vingt-quatre heures depuis que le pain est tombé dans l'eau, c'est aussi interdit, à moins qu'on ait filtré avant Pessa'h, car alors ce qui s'est dissous est annulé dans soixante. Si l'on a écumé l'écume de l'hydromel avec un tamis avec lequel on avait tamisé de la farine, il est permis de le boire à Pessa'h, car la farine est annulée dans soixante, puisque c'est liquide dans liquide [A'haronim].
séif katan 38
(לט) שנמלחו קודם הפסח - אפילו בכלי חמץ דאין מליחה לכלים להפליט ועוד דסתם כלים אינו בן יומו ונותן טעם לפגם קודם פסח לכו"ע שרי ומטעם זה אפילו נכבשו כל אלו מעל"ע בתוך הכלי אין לאסור דאף דכבוש כמבושל מ"מ הלא לפגם הוא ואפילו הוא בן יומו יש לצדד בדיעבד להקל דאימתי מקבל טעם מן הכבישה אחר מעל"ע ואז כבר נעשה הטעם שבתוך הכלי לפגם דהמעל"ע של שימוש החמץ כבר נשלם מקודם:
(39) Qui ont été salés avant Pessa'h – Même dans un ustensile de 'hamets, car le salage ne fait pas exsuder le goût absorbé des ustensiles ; et de plus, des ustensiles ordinaires ne sont pas bné yoman, et un goût détérioré (noten taam lifgam) est permis avant Pessa'h selon tous. Et pour cette raison, même si tous ces aliments ont mariné vingt-quatre heures dans l'ustensile, il n'y a pas lieu d'interdire ; car bien que ce qui est mariné soit comme cuit, néanmoins c'est un goût détérioré. Et même s'il est ben yomo, on peut pencher, bediavad, pour l'indulgence, car quand l'aliment reçoit-il le goût par la marinade ? Après vingt-quatre heures ; et alors le goût qui est dans l'ustensile est déjà devenu détérioré, car les vingt-quatre heures depuis l'usage du 'hamets se sont déjà achevées auparavant.
séif katan 39
(מ) ולא נזהרו בהם - לבדוק המלח שמא נמצא בהם קצת פירור חמץ:
(40) Et on n'a pas fait attention à leur sujet – De vérifier le sel, de peur qu'il s'y trouve un peu de miettes de 'hamets.
séif katan 40
(מא) מותר לאכלם - דאף אם היה בהמלח קצת חמץ ובלעו מהם נתבטל קודם הפסח ושוב אינו חוזר וניעור:
(41) Il est permis de les manger – Car même s'il y avait dans le sel un peu de 'hamets et qu'ils l'ont absorbé, il a été annulé avant Pessa'h, et il ne « se réveille » plus.
séif katan 41
(מב) בפסח - ואם היו מונחים בכלי של חמץ בציר שנעשה ע"י המלח יש אומרים שאפילו מונח שם זמן מועט כדי שיתן על האור ויתחיל להרתיח יש לו דין כבוש עי"ז וע"כ אם היה בן יומו מבליעת החמץ או שהיה מלוח הרבה כדרך שמולחין בשר לזמן מרובה אסור מה שמונח בתוך הציר [דמה שלמעלה מן הציר אינו בכלל כבוש] וי"א שאף בזה אינו אסור אא"כ ישהה מעל"ע בתוך הציר וגם יהיה מלוח הרבה ובמקום הפסד יש לסמוך להקל במה שנעשה קודם פסח:
(42) À Pessa'h – Et s'ils étaient posés dans un ustensile de 'hamets, dans la saumure produite par le sel, certains disent que même s'ils sont restés là un court moment – le temps de le mettre sur le feu et qu'il commence à bouillir –, cela a le statut de mariné (kavouch) de ce fait ; et c'est pourquoi, si l'ustensile était ben yomo d'une absorption de 'hamets, ou que l'aliment était très salé, à la manière dont on sale la viande pour longtemps, ce qui est posé dans la saumure est interdit [car ce qui se trouve au-dessus de la saumure n'est pas inclus dans la catégorie du mariné] ; et certains disent que même dans ce cas, ce n'est interdit que s'il reste vingt-quatre heures dans la saumure et qu'il est aussi très salé. Et en cas de perte, on peut s'appuyer sur cet avis pour être indulgent pour ce qui a été fait avant Pessa'h.
séif katan 42
(מג) במים בפסח - אבל קודם פסח אין להחמיר אף לכתחלה אף אם היה הכלי בן יומו מבליעת החמץ דהא צונן הוא ואף לדעת המחמירין בס"ק הקודם דבציר היוצא ע"י מליחה נחשב ככבוש אף בזמן מועט הכא כיון ששרוי במים המים מבטלין כח הציר ומ"מ בפסח גופא דאיסורו בכל שהוא מחמירין אפילו שרה זמן מועט דעכ"פ ע"י חריפות המלח נבלע כל שהוא [פמ"ג] ועיין במ"א שמצדד דדגים מלוחים (שקורין הערינ"ג) שרייתן עזים וחזקים הם ואין המים מבטלין כח הציר וע"כ אפילו היו שרויין קודם הפסח בכלי חמץ יש להחמיר לכתחלה שלא לאכלן:
(43) Dans l'eau, à Pessa'h – Mais avant Pessa'h, il n'y a pas lieu d'être strict, même lekhat'hila, même si l'ustensile était ben yomo d'une absorption de 'hamets, puisque c'est froid ; et même selon l'avis de ceux qui sont stricts, au séif katan précédent, que la saumure issue du salage est considérée comme mariné même en peu de temps, ici, puisque l'aliment trempe dans l'eau, l'eau annule la force de la saumure. Néanmoins, pendant Pessa'h même, dont l'interdit est par la moindre quantité, on est strict même s'il n'a trempé qu'un court moment, car en tout cas, par l'âcreté du sel, une quantité infime est absorbée [Peri Megadim]. Et voir le Maguen Avraham, qui penche à dire que les poissons salés (qu'on appelle « harengs ») ont une saumure âpre et forte, et que l'eau n'annule pas la force de la saumure ; et c'est pourquoi, même s'ils trempaient avant Pessa'h dans un ustensile de 'hamets, il faut être strict lekhat'hila et ne pas les manger.
séif katan 43
(מד) יש להחמיר - היינו בדגים מלוחים (שקורין הערינ"ג) מפני שהוא מלוח הרבה ואפילו הכלי אינו בן יומו מבליעת החמץ וכ"ז הוא רק לכתחלה:
(44) Il faut être strict – C'est-à-dire pour les poissons salés (qu'on appelle « harengs »), parce qu'ils sont très salés, et même si l'ustensile n'est pas ben yomo d'une absorption de 'hamets ; et tout cela n'est que lekhat'hila.
séif katan 44
(מה) מפליטת הכלים - משמע דאם שרו בכלי יו"ט שרי ואין לחוש לפירור חמץ שבתוך המלח:
(45) De ce qu'exsudent les ustensiles – Il en ressort que s'ils ont trempé dans un ustensile de Yom Tov (réservé à Pessa'h), c'est permis, et il n'y a pas à craindre une miette de 'hamets qui se trouverait dans le sel.
séif katan 45
(מו) ויש חולקין ומחמירין - אתחלת הסעיף קאי והטעם דאף דנתבטל קודם הפסח חוזר וניעור בפסח:
(46) Et certains contestent et sont stricts – Cela se rapporte au début du séif ; et la raison est que, bien qu'il ait été annulé avant Pessa'h, il « se réveille » à Pessa'h.
séif katan 46
(מז) שלא לאכול גבינות וכו' - והטעם מפני שלא נזהרו לבדוק המלח מחמץ בשעת עשייתו ואפילו הם כבושים בכלי יו"ט:
(47) De ne pas manger de fromages, etc. – Et la raison est qu'on n'a pas fait attention à vérifier que le sel était exempt de 'hamets au moment de sa fabrication ; et cela vaut même s'ils sont marinés dans un ustensile de Yom Tov.
séif katan 47
(מח) ובשר יבש - וכן בשר מלוח מחדש כה"ג ושאר מיני מלוחים וכבושים כגון אוגערקע"ס וכרוב (שקורין קרוי"ט ולימינע"ס) אם לא נזהרו לבדוק המלח מחמץ בשעת עשייתו נזהרים שלא לאוכלו חוץ מיו"ט האחרון של פסח:
(48) Et la viande séchée – Et de même la viande fraîchement salée de cette manière, et les autres sortes de salaisons et de marinades, comme les cornichons et le chou (qu'on appelle « choucroute ») et les citrons : si l'on n'a pas fait attention à vérifier que le sel était exempt de 'hamets au moment de leur fabrication, on prend garde de ne pas en manger, sauf le dernier jour de Yom Tov de Pessa'h.
séif katan 48
(מט) הדיחו - היינו לשפשף ביד ולהסיר הנדבק בהם ועיין באחרונים שכתבו דהמנהג לשרותו ג"כ קצת בנהר או בכלי פסח בצוננת ע"י מים מחולפים ג"פ אבל לא בכלי חמץ לכתחלה:
(49) On l'a rincée – C'est-à-dire frotter à la main et enlever ce qui y adhère. Et voir les A'haronim, qui ont écrit que l'usage est de la faire aussi tremper un peu dans le fleuve, ou dans un ustensile de Pessa'h, dans de l'eau froide, en changeant l'eau trois fois ; mais pas dans un ustensile de 'hamets, lekhat'hila.
séif katan 49
(נ) הבשר - יבש או אפילו מלוח מחדש הרבה ממלח שלא נדבק שאלו דרכן להדיח וכן דגים יבשים אבל דגים לחים מלוחים אפילו רוצה להדיח אסור שאלו אין דרכן תמיד בהדחה וגזרינן שמא ישכח ולא ידיח ומטעם זה היה ראוי להקל בלאקסי"ן שדרכו בהדחה וכן בדגים מלוחים שמביאין בחביות (שקורין הערינ"ג) שדרכן להדיח וכתבו האחרונים דמ"מ לא נהגו להקל בשום מין דגים מלוחים לאכלם תוך הפסח אף ע"י הדחה חוץ מיו"ט אחרון של פסח אכן בשעת הדחק או במקום מניעת שמחת יו"ט יש להקל באלו. עוד כתבו שכל דברים הכבושים כגון אוגערקע"ס ולימינע"ס וכיוצא בהם אין מתירים כלל ע"י הדחה כיון שאין דרכן להדיחן:
(50) La viande – Séchée, ou même fraîchement salée avec beaucoup de sel qui n'y a pas adhéré, car celles-ci ont l'habitude d'être rincées ; et de même les poissons séchés. Mais les poissons frais salés, même s'il veut les rincer, c'est interdit, car ceux-ci n'ont pas toujours l'habitude d'être rincés, et nous décrétons de peur qu'il n'oublie et ne les rince pas. Et pour cette raison, il aurait été convenable d'être indulgent pour le saumon, qui est habituellement rincé, et de même pour les poissons salés qu'on apporte en tonneaux (qu'on appelle « harengs »), qui sont habituellement rincés ; mais les A'haronim ont écrit que néanmoins on n'a pas l'usage d'être indulgent pour aucune espèce de poissons salés, pour les manger pendant Pessa'h, même au moyen d'un rinçage, sauf le dernier jour de Yom Tov de Pessa'h ; toutefois, en cas de nécessité pressante, ou dans un cas d'empêchement de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent pour ceux-ci. Ils ont encore écrit que toutes les choses marinées, comme les cornichons, les citrons et autres semblables, ne sont pas du tout permises au moyen d'un rinçage, puisqu'on n'a pas l'habitude de les rincer.
séif katan 50
(נא) קודם פסח - אבל תוך הפסח אין לשרותו ובדיעבד ידיח אף בפסח:
(51) Avant Pessa'h – Mais pendant Pessa'h, on ne doit pas la faire tremper ; et bediavad, on la rincera même à Pessa'h.
séif katan 51
(נב) ובכרכשות - ר"ל אפילו יבשות דדרכן בהדחה מ"מ כיון שממולאין מבפנים בבשר הנחתך דק דק ולא נבדק המלח שנמלח בו אין מועיל הדחה שבחוץ למה שבפנים וכ"ז אפילו לא ניתן שום בתוכו. וכן בגבינה אין מועיל הדחה מבחוץ מהאי טעמא שמא יש קצת פירור בתוכו:
(52) Et pour les boyaux farcis – C'est-à-dire même séchés, qui sont habituellement rincés ; néanmoins, puisqu'ils sont farcis à l'intérieur de viande hachée très finement, et que le sel avec lequel elle a été salée n'a pas été vérifié, le rinçage de l'extérieur n'est pas efficace pour ce qui est à l'intérieur ; et tout cela s'applique même si l'on n'y a pas mis d'ail. Et de même pour le fromage, le rinçage de l'extérieur n'est pas efficace pour cette même raison : peut-être y a-t-il un peu de miettes à l'intérieur.
séif katan 52
(נג) הטבחות היבשות - היינו הך דכרכשתא שקורין טבחיי"א כתבו האחרונים דאם היה תלוי הבשר יבש תוך החדר שמנהלין שם קמח לא מהני הדחה דאדרבא ע"י הדחה הוא מתדבק ונעשה פירורי בצק דקין מאוד ונדבקין בבשר לכן יש ליזהר שלא לנהל קמחא דפיסחא סמוך למאכלים ומשקים או כלים של פסח מקום שהאבק יכול להגיע:
(53) Les saucisses séchées – C'est la même chose que les boyaux farcis, qu'on appelle « tebakhia ». Les A'haronim ont écrit que si la viande séchée était suspendue dans la pièce où l'on tamise la farine, le rinçage n'est pas efficace ; car au contraire, par le rinçage la farine colle et devient de très fines miettes de pâte qui adhèrent à la viande. C'est pourquoi il faut prendre garde de ne pas tamiser la farine de Pessa'h à proximité des aliments, des boissons ou des ustensiles de Pessa'h, à un endroit où la poussière peut parvenir.
séif katan 53
(נד) ובדיעבד אין להחמיר - ר"ל כל הדברים האמורים בהג"ה שנהגו להחמיר הוא רק לכתחלה אבל בדיעבד שכבר בישל אותם ואפילו בלי הדחה ושריה וא"א לקיימם עד אחר הפסח אין להשליכם לאיבוד ומותר לאכלם בפסח וכ"ש שאין אוסרין תערובתן אפילו בפחות מששים כיון שהוא רק חשש ספק משהו דרבנן ואם יש שום או שאר דבר חריף בטבחייא אוסרין אפילו התערובות בפסח כחמץ גמור במשהו שהרי נחתך בסכין של חמץ ואפילו היה הסכין מקונח ונקי ואינו בן יומו ג"כ אסור ויש מתירין בהפסד מרובה התערובות שנתערב פחות מס' מן הטבחייא אם היה הסכין מקונח ואינו בן יומו. בד"א בשום ובצל שבתוך המולייתא אבל שום שחותכין אותו דק דק ומערבין אותו במלח שמולחין בו בשר ליבש כדי שיהיה ריח השום נודף לתוך הבשר מותר לאכול הבשר בפסח ע"י שריה והדחה כמו שאר בשר יבש ודוקא אם הדיחו קודם פסח אבל בתוך הפסח אינו מועיל הדחה אלא קליפה [שע"ת]:
(54) Et bediavad, il n'y a pas lieu d'être strict – C'est-à-dire que toutes les choses mentionnées dans la glose du Rema, pour lesquelles on a l'usage d'être strict, ne le sont que lekhat'hila ; mais bediavad, si on les a déjà cuites, même sans rinçage ni trempage, et qu'il est impossible de les garder jusqu'après Pessa'h, on ne doit pas les jeter à perte, et il est permis de les manger à Pessa'h ; et à plus forte raison on n'interdit pas leur mélange, même à moins de soixante, puisque ce n'est qu'une crainte d'un doute portant sur une quantité infime, d'ordre rabbinique. Et s'il y a de l'ail ou une autre chose piquante dans la saucisse, on interdit même le mélange à Pessa'h, comme du 'hamets véritable, par la moindre quantité, car l'ail a été coupé avec un couteau de 'hamets ; et même si le couteau était essuyé et propre, et qu'il n'était pas ben yomo, c'est aussi interdit ; et certains permettent, en cas de grande perte, le mélange où une partie de la saucisse s'est mélangée à moins de soixante, si le couteau était essuyé et n'était pas ben yomo. Quand cela s'applique-t-il ? Pour l'ail et l'oignon qui sont à l'intérieur de la farce ; mais l'ail qu'on coupe très finement et qu'on mélange au sel avec lequel on sale la viande à sécher, afin que l'odeur de l'ail pénètre dans la viande : il est permis de manger la viande à Pessa'h au moyen d'un trempage et d'un rinçage, comme les autres viandes séchées ; et seulement si on l'a rincée avant Pessa'h, mais pendant Pessa'h le rinçage n'est pas efficace, seulement une pelure (kelipa) [Chaarei Techouva].
séif katan 54
(נה) אסור מדינא - היינו באכילה אבל בהנאה מותר:
(55) Est interdit selon la stricte loi – C'est-à-dire à la consommation, mais il est permis d'en tirer profit.
séif katan 55
(נו) אם לא היו נזהרים - פי' אם לא כשיהיו נזהרים בשני דברים אז אינו אסור:
(56) S'ils ne faisaient pas attention – Explication : sauf s'ils faisaient attention à deux choses ; alors ce n'est pas interdit.
séif katan 56
(נז) בשעת עשייתו מחמץ - דחיישינן שמא נתערב בו פירורי חמץ והוי בעין תוך השומן. ואפילו אם ירצה לסנן השומן ע"י בגד עב קודם הפסח מ"מ אסור משום חשש שמא היה המחבת בן יומו מבליעת החמץ:
(57) Au moment de sa fabrication, au sujet du 'hamets – Car nous craignons que des miettes de 'hamets s'y soient mélangées et se trouvent en substance dans la graisse. Et même s'il veut filtrer la graisse à travers un tissu épais avant Pessa'h, c'est néanmoins interdit, à cause de la crainte que la poêle ait été ben yomo d'une absorption de 'hamets.
séif katan 57
(נח) שהם בני יומן - דמשום חומרא דחמץ לא אמרינן סתם כלים אינן בני יומן ואפילו אומר עכשיו ברי לי שלא היה הכלי בן יומו מבליעת חמץ וגם ברי לי שלא נתערב פירור חמץ בתוך השומן מ"מ אסור כיון דבעת התכת השומן לא היה לשם פסח אמרינן מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה אכן אם בישלו אותו מתחלה לשם פסח אלא שהיה הכלי אינו בן יומו מותר לאכלו בפסח ובלבד שיערה אותו קודם פסח לכלי פסח ומ"מ לכתחלה אין להתיך השומן בכלי חמץ אפילו אם ידוע לו שהוא אינו בן יומו:
(58) Qu'ils sont bné yoman – Car à cause de la rigueur du 'hamets, nous ne disons pas que des ustensiles ordinaires ne sont pas bné yoman. Et même s'il dit maintenant : « Je suis certain que l'ustensile n'était pas ben yomo d'une absorption de 'hamets, et je suis aussi certain qu'aucune miette de 'hamets ne s'est mélangée dans la graisse », c'est néanmoins interdit ; puisqu'au moment de faire fondre la graisse, ce n'était pas en vue de Pessa'h, nous disons : une chose dont l'homme n'a pas la charge, il n'y prête pas attention. Toutefois, s'il l'a cuite dès le départ en vue de Pessa'h, mais que l'ustensile n'était pas ben yomo, il est permis de la manger à Pessa'h, à condition qu'il la verse avant Pessa'h dans un ustensile de Pessa'h ; et néanmoins, lekhat'hila, on ne doit pas faire fondre la graisse dans un ustensile de 'hamets, même s'il sait qu'il n'est pas ben yomo.
séif katan 58
(נט) וכן כל דבר וכו' - ר"ל אפילו נעשה הכל קודם פסח והכל דינו כנ"ל לענין שומן:
(59) Et de même toute chose, etc. – C'est-à-dire même si tout a été fait avant Pessa'h ; et en tout, la loi est comme ci-dessus concernant la graisse.
séif katan 59
(ס) או מרקחת וכדומה - הנה מדברי הט"ז משמע דמרקחת כיון שהוא דבר קיוהא וחריף אפילו בידוע שלא היה הכלי בן יומו מבליעת חמץ אסור משום דחורפיה משוי ליה לשבח וע"כ אפילו ביו"ט אחרון אסור אבל כמה אחרונים השיגו עליו דאפילו המרקחת הוא מדברים חריפים כגון צנון וכה"ג כיון דמטגנין אותן בדבש בטל חורפייהו. כתבו האחרונים אם דרך בני אותו מקום לבשל מרקחת בכלים מיוחדים וגם כף מיוחד לנער בו הוי כאומר ברי לי עוד כתבו דאם בשעת ההתכה מכוין עצמו בשביל איזה דבר להתיכו בכלי חדש דוקא אף שלא התיכו לשם פסח מהני:
(60) Ou une confiture et autres semblables – Des propos du Taz, il ressort que la confiture, puisque c'est une chose acide et piquante, est interdite même si l'on sait que l'ustensile n'était pas ben yomo d'une absorption de 'hamets, parce que son piquant rend le goût absorbé amélioré ; et c'est pourquoi elle est interdite même le dernier jour de Yom Tov. Mais plusieurs A'haronim l'ont contesté : selon eux, même si la confiture est faite de choses piquantes, comme le radis et autres semblables, puisqu'on les fait frire dans du miel, leur piquant est annulé. Les A'haronim ont écrit que si l'habitude des gens de ce lieu est de cuire la confiture dans des ustensiles réservés, ainsi qu'avec une cuillère réservée pour remuer, c'est comme s'il disait : « Je suis certain. » Ils ont encore écrit que si, au moment de faire fondre la graisse, il avait l'intention, pour une raison quelconque, de la faire fondre précisément dans un ustensile neuf, même s'il ne l'a pas fait fondre en vue de Pessa'h, cela est efficace.
séif katan 60
(סא) אבל ביו"ט האחרון וכו' - הטעם דכיון שהוא מדרבנן אמרינן ביה סתם כלים אינם בני יומן כמו בשאר איסורין וגם לא חיישינן ביה לפירורים ועיין באחרונים שכתבו דאם ידעינן שהם בני יומן אין להקל אפילו ביו"ט אחרון:
(61) Mais le dernier jour de Yom Tov, etc. – La raison est que, puisqu'il est d'ordre rabbinique, nous disons à son sujet que des ustensiles ordinaires ne sont pas bné yoman, comme pour les autres interdits ; et nous ne craignons pas non plus les miettes à son sujet. Et voir les A'haronim, qui ont écrit que si nous savons qu'ils sont bné yoman, il n'y a pas lieu d'être indulgent, même le dernier jour de Yom Tov.
séif katan 61
(סב) יש להקל - היינו בנעשה הכל קודם הפסח אבל בפסח אפי' אם ידוע שאינו בן יומו אסור לאכול אף ביו"ט אחרון כדמוכח בסימן תס"ז ס"י בט"ז וח"י ע"ש:
(62) On peut être indulgent – C'est-à-dire lorsque tout a été fait avant Pessa'h ; mais si cela a été fait à Pessa'h, même si l'on sait que l'ustensile n'est pas ben yomo, il est interdit d'en manger, même le dernier jour de Yom Tov, comme le prouve ce qui est dit au siman 467, séif 10, dans le Taz et le 'Hok Yaakov ; voir là.
séif katan 62
(סג) בו - ומה"ט יש מקילין לשתות בו מי דבש של כל השנה ואם יש לספק שמא החמיצוהו בשמרי שכר אסור ועיין לעיל בסימן תמ"ב סקכ"ה מש"כ בזה. ודוקא במקום שדרך להעמיד בשמרים חיישינן לזה. ואם עשאוהו ביורות שמבשלין בו יי"ש אסור בכל גווני והיינו אפילו שזה כמה פעמים שבישלו בו שאר דברים בינתים אסור. ועיין לקמן סימן תנ"א במ"ב ס"ק ק"כ [איזה אופן להכשירו לפסח] ובסעיף כ"ב בבה"ל ד"ה ובית חרוסת:
(63) Dedans – Et pour cette raison, certains sont indulgents pour y boire de l'hydromel préparé pendant toute l'année ; et s'il y a un doute qu'on l'ait peut-être fait fermenter avec de la levure de bière, c'est interdit ; et voir plus haut, au siman 442, séif katan 25, ce qui est écrit à ce sujet. Et c'est précisément dans un lieu où l'on a l'habitude de faire lever avec de la levure que nous craignons cela. Et si on l'a fait dans des chaudrons où l'on distille l'eau-de-vie, c'est interdit dans tous les cas ; c'est-à-dire que même si, plusieurs fois, on y a cuit d'autres choses entre-temps, c'est interdit. Et voir plus loin, au siman 451, dans la Michna Beroura, séif katan 120 [de quelle manière le rendre apte (hakhchara) pour Pessa'h], et au séif 22, dans le Biour Halakha, au passage commençant par « Et la maison de distillation ».
séif katan 63
(סד) משהו מדברים אלו - וכמה אחרונים הסכימו דבמקום הפסד מרובה יש להקל אפילו אם נתערב הרבה שאין ששים כנגדו ויש מקילין בכל הדברים שאין לחוש לפירורים [דהיינו חוץ משמן] אפילו שלא במקום הפסד מרובה:
(64) La moindre quantité de ces choses – Et plusieurs A'haronim s'accordent qu'en cas de grande perte, on peut être indulgent même s'il s'en est mélangé beaucoup, sans qu'il y ait soixante fois contre lui ; et certains sont indulgents pour toutes les choses où il n'y a pas à craindre des miettes [c'est-à-dire à l'exception de la graisse], même hors d'un cas de grande perte.
séif katan 64
(סה) שאין להחמיר לאסור התערובות - חדא דיש פוסקים שסוברים דפליטת כלים דהוי נ"ט בר נ"ט [שהחמץ נתן טעם בהכלי והכלי נתן בשומן והיין] מותר קודם הפסח ועוד דאיכא לספוקי שמא לא היה הכלי בן יומו וקודם הפסח לכו"ע שרי נותן טעם לפגם ונוכל לסמוך אטעמים אלו עכ"פ לענין שלא לאסור התערובות אכן אם ידוע שהכלי שנתבשל היה ב"י מבליעת החמץ משמע מאחרונים דאוסר התערובות דמשום סברת נ"ט בר נ"ט לחוד אין להתיר דלכמה פוסקים נ"ט בר נ"ט אסור בחמץ אף קודם פסח:
(65) Qu'il n'y a pas lieu d'être strict pour interdire le mélange – D'une part, il y a des décisionnaires qui pensent que ce qu'exsudent les ustensiles, qui est un goût de second degré (noten taam bar noten taam) [le 'hamets a donné du goût à l'ustensile, et l'ustensile a donné du goût à la graisse et au vin], est permis avant Pessa'h ; et de plus, on peut douter que l'ustensile n'ait peut-être pas été ben yomo, et avant Pessa'h, selon tous, un goût détérioré est permis ; et nous pouvons nous appuyer sur ces raisons, au moins pour ne pas interdire le mélange. Toutefois, si l'on sait que l'ustensile dans lequel on a cuit était ben yomo d'une absorption de 'hamets, il ressort des A'haronim qu'il interdit le mélange ; car à cause du seul raisonnement du goût de second degré, il n'y a pas lieu de permettre, puisque selon plusieurs décisionnaires, le goût de second degré est interdit pour le 'hamets, même avant Pessa'h.
séif katan 65
(סו) יש מחמירין להסתפק מחומץ וכו' - ר"ל אפילו אם נעשה החומץ בכלי חדש וגם נשאבו ממנו בכלי פסח אפ"ה אסור:
(66) Certains sont stricts pour interdire de puiser du vinaigre, etc. – C'est-à-dire même si le vinaigre a été fait dans un ustensile neuf et qu'on y a aussi puisé avec un ustensile de Pessa'h, c'est néanmoins interdit.
séif katan 66
(סז) שמסתפקין ממנו כל השנה - לאפוקי מן החומץ שמונח בבית האוצר דשרי:
(67) Dont on puise toute l'année – Cela vient exclure le vinaigre qui est déposé dans le cellier, lequel est permis.
séif katan 67
(סח) יש בו פירורי לחם - ואם סיננן קודם פסח מותר:
(68) Il contient des miettes de pain – Et si on l'a filtré avant Pessa'h, c'est permis.
séif katan 68
(סט) שאין חומץ יין מצוי וכו' - וע"כ אפילו נסתפקו ממנו שרי דלא אפשר בקל למצוא אחרים:
(69) Car le vinaigre de vin n'est pas courant, etc. – Et c'est pourquoi, même si l'on y a puisé, c'est permis, car il n'est pas possible d'en trouver facilement d'autres.
séif katan 69
(ע) שלא למלאות וכו' - ר"ל כשבא למלאות חבית יין לפסח לא ימלאנו ע"י כלי חמץ אף שסתם כלים נקיים הן ואין בהן לכלוך בעין רק בלוע בתוכו ובלוע אינו נפלט ע"י צונן:
(70) De ne pas remplir, etc. – C'est-à-dire que lorsqu'il vient remplir un tonneau de vin pour Pessa'h, il ne le remplira pas au moyen d'un ustensile de 'hamets, bien que des ustensiles ordinaires soient propres et n'aient pas de saleté visible, mais seulement du goût absorbé à l'intérieur, et que ce qui est absorbé ne soit pas exsudé à froid.
séif katan 70
(עא) והמקיל לא הפסיד - ואם הכלי היה מורק ושוטף שרי לכו"ע אם לא ששהה החומץ בתוכו מעל"ע דבחומץ בעינן ג"כ מעל"ע ואז אפילו אינו ב"י אסור דחורפיה משוי ליה לשבח. במקומות שמערבין צוקער בחומץ יין אין להסתפק ממנו בפסח אא"כ סיננן קודם הפסח ובמקום הפסד מרובה מותר בדיעבד אפילו לא סיננן:
(71) Et celui qui est indulgent n'a pas perdu – Et si l'ustensile était récuré et rincé, c'est permis selon tous, à moins que le vinaigre y soit resté vingt-quatre heures, car pour le vinaigre il faut aussi vingt-quatre heures pour qu'il ait le statut de mariné ; et alors, même si l'ustensile n'est pas ben yomo, c'est interdit, car son piquant rend le goût amélioré. Dans les lieux où l'on mélange du sucre dans le vinaigre de vin, on ne doit pas en puiser à Pessa'h, à moins qu'on ne l'ait filtré avant Pessa'h ; et en cas de grande perte, c'est permis bediavad, même si on ne l'a pas filtré.
séif katan 71
(עב) בפסח - פי' דהטעם שנתן קודם הפסח כבר נתבטל בששים אלא דאסור משום דנותן טעם בפסח עצמו דהוא במשהו ואף דבצק הזה הוא חמץ נוקשה ובנוקשה ס"ל לכמה פוסקים דבטל בס' אף בתוך הפסח וכדלעיל בסוף סקי"ד הכא גרע דכיון שנותן היין ע"מ להשהותו בתוך החבית בפסח הוי כמבטל איסור לכתחלה:
(72) À Pessa'h – Explication : le goût qu'elle a donné avant Pessa'h a déjà été annulé dans soixante ; mais c'est interdit parce qu'elle donne du goût pendant Pessa'h même, où l'interdit est par la moindre quantité. Et bien que cette pâte soit du 'hamets noukché ('hamets imparfait), et que, pour le noukché, plusieurs décisionnaires tiennent qu'il est annulé dans soixante même pendant Pessa'h, comme dit plus haut, à la fin du séif katan 14, ici c'est pire : puisqu'il met le vin afin de le garder dans le tonneau pendant Pessa'h, c'est comme s'il annulait un interdit lekhat'hila.
séif katan 72
(עג) ואסור לשתותו - אבל לקיימו שרי כיון שעבר עליו שלשים יום:
(73) Et il est interdit de le boire – Mais le garder est permis, puisque trente jours se sont écoulés depuis qu'on a mis la pâte.
séif katan 73
(עד) ואם נתנוהו קודם לכן - היינו שנתנו הבצק לדבק קודם שני חדשים ועיין בט"ז שדעתו לדינא דדי בשלשים יום אבל המ"א וח"י דעתם לדינא כמשמעות הרמ"א דלענין שיהא מותר לשתות היין בעינן דוקא ב' חדשים:
(74) Et si on l'a mise avant cela – C'est-à-dire qu'on a mis la pâte pour coller plus de deux mois auparavant. Et voir le Taz, dont l'avis, en pratique, est que trente jours suffisent ; mais le Maguen Avraham et le 'Hok Yaakov sont d'avis, en pratique, selon le sens des paroles du Rema, que pour qu'il soit permis de boire le vin, il faut précisément deux mois.
séif katan 74
(עה) מיהו אם יש כזית וכו' - מסתברא דר"ל אפילו הוא קודם ב' חדשים:
(75) Cependant, s'il y a un kezayit (volume d'une olive), etc. – Il est logique que cela signifie : même si c'est avant les deux mois.
séif katan 75
(עו) במקום אחד - ר"ל שאין חוט הבצק נפסק בינתים וראוי להנטל כאחת אלו היה לח:
(76) En un seul endroit – C'est-à-dire que le fil de pâte n'est pas interrompu entre-temps, et qu'il pourrait être enlevé d'un seul coup s'il était humide.
séif katan 76
(עז) חייב לבערו - אא"כ טחו בטיט:
(77) Il est obligé de l'éliminer – À moins qu'il ne l'ait enduit d'argile.
séif katan 77
(עח) ששמו במדוכה - ואפילו היא בת יומא שביום זה דכו בה ורק שהיא כעת נקיה ואפילו המלח מונח שם מעל"ע דלא שייך כבוש כ"א בדבר לח ולא ביבש:
(78) Qu'on a mis dans un mortier – Et même s'il est « du jour », c'est-à-dire qu'on y a pilé du 'hamets ce jour-là, pourvu seulement qu'il soit maintenant propre ; et même si le sel y reste vingt-quatre heures, car la notion de mariné ne s'applique qu'à une chose liquide, et non à une chose sèche.
séif katan 78
(עט) בפסח - ואפילו מונח המלח במדוכה בפסח עצמו:
(79) À Pessa'h – Et même si le sel est posé dans le mortier pendant Pessa'h même.
séif katan 79
(פ) דאינו מפליט בצונן - ר"ל דאם היו נותנין בו דבר רותח בודאי אסור דמפליט בו בליעת הכלי אבל נתינת המלח אף דאמרינן בעלמא מליח כרותח לענין פליטת כלים אינו מפליט בצונן. ודוקא ביבש אבל בצונן לח וע"י שריה חושש לעיל בס"ה להחמיר. ואם נידוך המלח בתוכו דאיכא חורפא ודוחקא דדיכה מפליט מן הכלי אפילו אם היה יבש המלח לגמרי ואפילו היה המדוכה אינו בן יומא וגם קודם הפסח וכתבו האחרונים דבמדוכות שלנו שרוב תשמישה בבשמים וכה"ג דליכא חמץ רק חשש לטעם משהו אם נידך קודם פסח דנתבטל יש להתיר למלוח בו:
(80) Car il ne fait pas exsuder à froid – C'est-à-dire que si l'on y mettait une chose bouillante, ce serait certainement interdit, car elle y fait exsuder ce que l'ustensile a absorbé ; mais pour le fait de poser du sel, bien que nous disions ailleurs que ce qui est salé est comme ce qui est bouillant, en ce qui concerne l'exsudation des ustensiles, il ne fait pas exsuder à froid. Et cela vaut précisément pour du sec ; mais à froid, avec de l'humide et par trempage, on craint et on est strict, plus haut, au séif 5. Et si le sel a été pilé dedans, comme il y a l'âcreté du sel et la pression du pilage, il fait exsuder le goût de l'ustensile, même si le sel était complètement sec, et même si le mortier n'était pas « du jour », et même avant Pessa'h. Et les A'haronim ont écrit que pour nos mortiers, dont l'usage principal est pour les épices et choses semblables, où il n'y a pas de 'hamets mais seulement une crainte d'un goût infime, si l'on y a pilé avant Pessa'h, puisque cela a été annulé, on peut permettre d'y saler.
séif katan 80
(פא) בוסר שדכין קודם פסח וכו' - ס"ל דבוסר לא הוי חריף אבל לפי מאי דפסק ביו"ד סימן צ"ו דאפי' פירות חמוצים הוא בכלל דבר חריף א"כ אף בוסר בכלל וא"כ ע"י חריף ודוחקא נבלע בבוסר החימוץ של המדוכה ואין בבוסר ששים נגד כל המדוכה לבטלו וע"כ אפילו קודם פסח יש להחמיר ועיין באחרונים שכתבו דבמקום ה"מ יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דפירות חמוצים לא הוי בכלל דבר חריף. ודע דאפילו שלא במקום הפסד שהחמרנו במדוכה הוא דוקא במדוכה שרגילין לדוך בה חמץ אבל במדוכות שלנו שרוב תשמישן בבשמים וכה"ג וליכא רק חשש שמא נמצא משהו חמץ בתוך התבלין ונבלע יחד במדוכה והדר נפלט בתוך הבוסר הרי מתבטל בששים קודם הפסח:
(81) Du verjus (raisin vert) qu'on a pilé avant Pessa'h, etc. – Le Rema tient que le verjus n'est pas une chose piquante ; mais d'après ce qu'il a tranché dans Yoré Dé'a, siman 96, que même les fruits acides sont inclus dans la catégorie de chose piquante, alors le verjus aussi y est inclus ; et donc, par le piquant et la pression du pilage, le 'hamets du mortier est absorbé dans le verjus, et il n'y a pas dans le verjus soixante fois le volume de tout le mortier pour l'annuler ; c'est pourquoi, même avant Pessa'h, il faut être strict. Et voir les A'haronim, qui ont écrit qu'en cas de grande perte, on peut s'appuyer sur les décisionnaires qui tiennent que les fruits acides ne sont pas inclus dans la catégorie de chose piquante. Et sache que, même hors d'un cas de perte, la rigueur que nous avons adoptée pour le mortier ne vaut que pour un mortier dans lequel on a l'habitude de piler du 'hamets ; mais pour nos mortiers, dont l'usage principal est pour les épices et choses semblables, il n'y a que la crainte qu'il se soit trouvé une quantité infime de 'hamets dans les épices, qui aurait été absorbée avec elles dans le mortier puis exsudée dans le verjus ; or elle est annulée dans soixante avant Pessa'h.
séif katan 81
(פב) ואפילו וכו' - דכיון דס"ל דבוסר אינו דבר חריף ע"י דוחקא לבד אינו מפליט מן המדוכה אפילו משהו:
(82) Et même, etc. – Car puisqu'il tient que le verjus n'est pas une chose piquante, par la seule pression du pilage il ne fait pas exsuder du mortier même une quantité infime.
séif katan 82
(פג) אם היה הכלי נקי - ובסתמא מחזיקין להמדוכה שהיא נקיה ואתי לאפוקי רק אם ידעינן שהיא מלוכלכת ואז אסור לדעת כמה אחרונים אפילו אם דכו קודם פסח דאפילו אם נסבור דבוסר לא הוי דבר חריף מ"מ ע"י דוחקא דדיכה נכנס בתוכו קצת וא"א להדיחם:
(83) Si l'ustensile était propre – Et par défaut, nous présumons que le mortier est propre ; et cela ne vient exclure que le cas où nous savons qu'il est sale ; et alors c'est interdit selon l'avis de plusieurs A'haronim, même si l'on a pilé avant Pessa'h ; car même si nous pensons que le verjus n'est pas une chose piquante, néanmoins, par la pression du pilage, un peu de la saleté entre à l'intérieur des grains, et il est impossible de les rincer.
séif katan 83
(פד) אבל אם חתכו וכו' - היינו אותו בוסר [אפילו לדעתו שאינו נקרא חריף] וכל כה"ג שאינו דבר חריף אף דע"י דוחקא של החיתוך לבד אינו מפליט מ"מ יש לחוש לחמץ הדבוק על הסכין:
(84) Mais si on l'a coupé, etc. – C'est-à-dire ce même verjus [même selon son avis, qu'il n'est pas appelé piquant], et tout cas semblable d'une chose qui n'est pas piquante : bien que par la seule pression de la coupe il ne fasse pas exsuder le goût du couteau, néanmoins il faut craindre le 'hamets qui est collé sur le couteau.
séif katan 84
(פה) תוך הפסח - וקודם הפסח שרי הבוסר ע"י הדחה שידיחוהו אבל תוך הפסח דבמשהו יש להחמיר לכתחלה שלא לאכלו ועיין במ"א שדעתו דאין להחמיר אף בפסח רק בדברים שנעשים ע"י עכו"ם בקביעות [כגון לקנות מהם דגים שחותכים בסכיניהם של חמץ] אבל אם נעשה כן בביתו של ישראל באקראי כגון שחתך בסכין חמץ דבר שאינו חריף בפסח סגי בהדחה או בגרידה:
(85) Pendant Pessa'h – Et avant Pessa'h, le verjus est permis au moyen d'un rinçage, si on le rince ; mais pendant Pessa'h, où l'interdit est par la moindre quantité, il faut être strict lekhat'hila et ne pas le manger. Et voir le Maguen Avraham, dont l'avis est qu'il n'y a pas lieu d'être strict, même à Pessa'h, si ce n'est pour les choses qui sont faites par des non-Juifs de façon régulière [comme acheter chez eux des poissons qu'ils coupent avec leurs couteaux de 'hamets] ; mais si cela a été fait ainsi dans la maison d'un Juif, de façon occasionnelle, par exemple s'il a coupé à Pessa'h, avec un couteau de 'hamets, une chose qui n'est pas piquante, il suffit de la rincer ou de la gratter.
séif katan 85
(פו) לחמץ הדבוק עליו - וכ"ז אם חתכו בו דבר שאינו חריף אבל בדבר חריף [וה"ה בוסר לדידן דס"ל דהוא ד"ח] אפילו אם הסכין היה ודאי נקי וחתכו בו קודם הפסח אסור לאכלו בפסח אכן זה אינו אלא דוקא בסכין שרגילין להשתמש בו חמץ לפעמים ויש בתוכו בליעת חמץ אבל אם אינו רגיל להשתמש בו בחמין כלל כגון בצל שחתכוהו בסכין שגוררין בו בצק מן העריבה והיה נקי מותר הבצל ואף אם חתכוהו בפסח כיון שאותו סכין לא שמשו בו חמין מעולם וצונן לא מבליע ולא מפליט:
(86) Le 'hamets qui est collé dessus – Et tout cela s'applique si l'on a coupé avec lui une chose qui n'est pas piquante ; mais une chose piquante [et de même le verjus selon nous, qui tenons que c'est une chose piquante], même si le couteau était certainement propre et qu'on l'a coupée avant Pessa'h, il est interdit de la manger à Pessa'h. Toutefois, cela ne vaut que pour un couteau qu'on a l'habitude d'utiliser parfois pour du 'hamets, et qui contient du 'hamets absorbé ; mais s'il n'est pas du tout habituellement utilisé pour des choses chaudes, par exemple un oignon qu'on a coupé avec un couteau avec lequel on racle la pâte du pétrin, et qu'il était propre, l'oignon est permis, même si on l'a coupé à Pessa'h, puisque ce couteau n'a jamais servi pour des choses chaudes, et le froid n'absorbe ni ne fait exsuder.
séif katan 86
(פז) אבל אם נתערב - אפילו בפחות מששים:
(87) Mais s'il s'est mélangé – Même à moins de soixante.
séif katan 87
(פח) אין לחוש וכו' מספק - דליחוש שמא יש פירור על הסכין ונדבק בדבר שחתכוהו ואף דסתם סכין אינו נקי מ"מ אינו ודאי שהיה שם חמץ דבוק עליו ואין להחמיר אלא דבר שחתכוהו בו אבל לא תערובתו כיון דמשהו אינו אלא מדרבנן ויש מאחרונים שמחמירין אפילו התערובות אם לא הודח הסכין מקודם ובהפסד מרובה או לצורך שמחת יו"ט יש להקל וכתב הח"א דבסכינים שחותכין בו לחם במדינותינו ידוע שנדבק בו פירורי חמץ ולכן אפילו התערובות אסור אם לא הדיחו את הסכין מקודם:
(88) Il n'y a pas à craindre, etc., par doute – Qu'on craindrait qu'il y ait une miette sur le couteau, qui aurait collé à la chose qu'on a coupée avec lui. Et bien qu'un couteau ordinaire ne soit pas propre, néanmoins il n'est pas certain qu'il y ait eu du 'hamets collé dessus ; et on n'est strict que pour la chose qu'on a coupée avec lui, mais pas pour son mélange, puisque l'interdit d'une quantité infime n'est que d'ordre rabbinique. Et certains A'haronim sont stricts même pour le mélange, si le couteau n'a pas été rincé auparavant ; et en cas de grande perte, ou pour les besoins de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent. Et le 'Hayé Adam a écrit que pour les couteaux avec lesquels on coupe le pain dans nos pays, il est connu que des miettes de 'hamets y collent ; c'est pourquoi même le mélange est interdit si l'on n'a pas rincé le couteau auparavant.
séif katan 88
(פט) בסכין חדשה - אבל אם הסכין שחתכו בו הזיתים [וה"ה צנון ובצל] הוא ישן אפילו הוא נקי ואינו בן יומו מבליעת חמץ [ואפילו הוא קודם פסח] אסור כיון שהוא דבר חריף וכנ"ל ודוקא שנחתכו קודם שנתנו אותם לכבוש שאז הם עדיין בחריפתן או אפילו לאחר שנכבשו ונתחמצו שאז מקרי גם כן דבר חריף מה שאין כן בנחתכו לאחר שנתנו עליהן מים קודם גמר כבישתן דאז לא מקרי דבר חריף דמים מבטל חריפתן. ומי הזיתים שנכבשו קודם פסח אפילו חתכן בסכין בן יומו גם כן מותר לשתותן בפסח אם סיננן מן הזיתים קודם הפסח לפי שכבר נתבטל החמץ בהן בששים קודם הפסח. ואם נתבשלו הזיתים קודם הפסח גם הזיתים עצמן חוזרין להיות מותרין דעל ידי הבישול נפלט הטעם מכל זית מאחד לחבירו ומצטרפין כולן יחד לבטל פליטת הסכין בששים ויש מאחרונים שמחמירין לאסור הזיתים אף לאחר הבישול ובמקום מניעת שמחת יום טוב יש להקל אם יודע שהסכין היה נקי:
(89) Avec un couteau neuf – Mais si le couteau avec lequel on a coupé les olives [et de même le radis et l'oignon] est vieux, même s'il est propre et qu'il n'est pas ben yomo d'une absorption de 'hamets [et même avant Pessa'h], c'est interdit, puisque c'est une chose piquante, comme dit plus haut ; et cela vaut précisément s'ils ont été coupés avant qu'on les mette à mariner, car alors ils sont encore dans leur piquant, ou même après qu'ils ont mariné et sont devenus acides, car alors on les appelle aussi chose piquante ; ce qui n'est pas le cas s'ils ont été coupés après qu'on a mis l'eau sur eux, avant la fin de leur marinade, car alors on ne les appelle pas chose piquante, puisque l'eau annule leur piquant. Et l'eau des olives qui ont mariné avant Pessa'h, même s'il les a coupées avec un couteau ben yomo, il est aussi permis de la boire à Pessa'h, si on l'a filtrée des olives avant Pessa'h, car le 'hamets qui s'y trouvait a déjà été annulé dans soixante avant Pessa'h. Et si les olives ont été cuites avant Pessa'h, les olives elles-mêmes redeviennent aussi permises, car par la cuisson le goût est exsudé de chaque olive vers l'autre, et elles se joignent toutes ensemble pour annuler dans soixante ce qu'a exsudé le couteau. Et certains A'haronim sont stricts pour interdire les olives même après la cuisson ; et dans un cas d'empêchement de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent s'il sait que le couteau était propre.
séif katan 89
(צ) אם אינה בת יומא - דאז פליטת הקדירה שנבלע בהזיתים ע"י הכבישה הוא לפגם ואע"ג דדבר חריף אסור אף באין בן יומו הכא כיון שנותנין בהם מים לצורך כבישה בטל חורפייהו [ורק בעינן שלא ישהו שם בכלי חמץ זמן רב שיתחמצו בו דאז חוזר ונעשה חריף ומשוה טעם חמץ הבלוע בכלי לשבח אלא יסלקם מקודם לכלי פסח] ודוקא כשהמים היו יותר מהזיתים הא לא"ה נשאר הזיתים בחריפותן. והנה מדברי המחבר משמע דאם הקדירה שנתנו בה הזיתים היתה בת יומא מבליעת החמץ אסורין הזיתים לאכלן בפסח אם שהו בתוכה מעל"ע דנעשין כבוש והרי הוא כמבושל ואף דבשעה שנעשין כבוש אחר מעת לעת כבר נעשה הבליעה שבתוך הכלי לפגם מ"מ כיון שחריפין קצת יש להחמיר ועיין בבה"ל:
(90) Si elle n'est pas « du jour » – Car alors, ce qu'exsude la marmite et qui est absorbé dans les olives par la marinade est un goût détérioré. Et bien qu'une chose piquante soit interdite même dans un ustensile qui n'est pas ben yomo, ici, puisqu'on y met de l'eau pour la marinade, leur piquant est annulé [seulement, il faut qu'elles ne restent pas longtemps dans l'ustensile de 'hamets, au point de devenir acides, car alors elles redeviennent piquantes et rendent amélioré le goût du 'hamets absorbé dans l'ustensile ; mais il les retirera auparavant dans un ustensile de Pessa'h] ; et cela vaut précisément lorsque l'eau était plus abondante que les olives, car sinon, les olives restent dans leur piquant. Or, des paroles de l'auteur (Rabbi Yossef Karo), il ressort que si la marmite dans laquelle on a mis les olives était « du jour » d'une absorption de 'hamets, les olives sont interdites à la consommation à Pessa'h si elles y sont restées vingt-quatre heures, car elles deviennent marinées, ce qui est comme cuit. Et bien qu'au moment où elles deviennent marinées, après vingt-quatre heures, l'absorption qui est dans l'ustensile soit déjà devenue un goût détérioré, néanmoins, puisqu'elles sont un peu piquantes, il faut être strict ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 90
(צא) לכו"ע - והנה לפי המבואר לקמן בס"ט בהג"ה דאנו מחמירין בנותן טעם לפגם בפסח אין להתיר אא"כ סילקן מהכלי חמץ קודם הלילה בע"פ:
(91) Selon tous les avis – Or, d'après ce qui est expliqué plus loin, au séif 9, dans la glose du Rema, que nous sommes stricts pour un goût détérioré à Pessa'h, il n'y a lieu de permettre que s'il les a retirées de l'ustensile de 'hamets avant la nuit, la veille de Pessa'h.
séif katan 91
(צב) יבש ביבש - ר"ל שנתערב פרוסה של חמץ בתוך פרוסות מצה ואינו ניכר דאלו נתערב ככר בתוך ככרות לכו"ע לא בטיל דהוי דבר שבמנין ואינו בטיל אפילו באלף כמו שנתבאר ביו"ד סימן ק"י:
(92) Sec dans sec – C'est-à-dire qu'une tranche de 'hamets s'est mélangée parmi des tranches de matsa et n'est pas reconnaissable ; car si une miche s'est mélangée parmi des miches, selon tous elle n'est pas annulée, car c'est une chose qui se compte (davar chébeminyan), qui n'est pas annulée même dans mille, comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 110.
séif katan 92
(צג) לא בטיל - כיון דאם נתערב לח בלח איסורו במשהו גם ביבש החמירו [ואין חילוק בין אם נתערב מין במינו או נתערב מין בשא"מ] ולפי"ז דוקא כשנתערב בפסח אבל אם נתערב בע"פ עד הלילה דקי"ל לעיל בס"ב דדינו כשאר איסורין וא"כ בלח שיעורו בנ"ט כשאר איסורין ה"ה ביבש ג"כ דינו כשאר איסורין ובטל ברוב. ומ"מ צריך שיהיו נאכלין כולם קודם הלילה דאל"ה אמרינן דחוזר וניעור בפסח כדמוכח לעיל בס"ד בהג"ה יש שכתבו דאימתי לא בטיל יבש ביבש לדעה קמייתא דוקא כשהאיסור הוא מחמת עצמו שהוא חמץ אבל אם היה היתר בעצמו ורק שנבלע בו חמץ משהו כגון מצה שמצאו בה חטה חמוצה שנאפית בתוכה ונתערבה אח"כ באחרות בטל חד בתרי אפילו תוך הפסח אבל כמה אחרונים חולקים ע"ז ודעתם דלדעה קמייתא בכל גווני לא בטיל. עוד כתבו דכלי חמץ שנתערב בתוך כלי פסח בפסח דינו כמו יבש ביבש דלא בטיל ואסור להשתמש בהם בפסח ואף כשנתערב בערב פסח נכון להחמיר שלא להשתמש בם אכן אם הכלי חמץ היה אינו בן יומו במקום מניעת שמחת יו"ט יש להקל אם נתערב בע"פ:
(93) N'est pas annulé – Puisque, s'il s'est mélangé liquide dans liquide, son interdit est par la moindre quantité, ils ont été stricts aussi pour le sec [et il n'y a pas de différence entre le cas où il s'est mélangé une espèce dans son espèce, ou une espèce dans une autre espèce]. Et selon cela, cela vaut précisément lorsqu'il s'est mélangé à Pessa'h ; mais s'il s'est mélangé la veille de Pessa'h, jusqu'à la nuit, où nous tenons plus haut, au séif 2, que sa loi est comme celle des autres interdits, et que donc pour le liquide sa mesure est qu'il donne du goût, comme les autres interdits, de même pour le sec, sa loi est aussi comme celle des autres interdits, et il est annulé à la majorité. Néanmoins, il faut qu'ils soient tous mangés avant la nuit, sinon nous disons qu'il « se réveille » à Pessa'h, comme le prouve ce qui est dit plus haut, au séif 4, dans la glose. Certains ont écrit que le mélange sec dans sec n'est pas annulé selon le premier avis précisément lorsque l'interdit provient de lui-même, c'est-à-dire qu'il est du 'hamets ; mais s'il était permis en lui-même, et seulement qu'une quantité infime de 'hamets y a été absorbée, par exemple une matsa dans laquelle on a trouvé un grain fermenté qui a été cuit à l'intérieur, et qui s'est ensuite mélangée parmi d'autres, elle est annulée à un dans deux, même pendant Pessa'h. Mais plusieurs A'haronim contestent cela, et leur avis est que, selon le premier avis, dans tous les cas, il n'est pas annulé. Ils ont encore écrit qu'un ustensile de 'hamets qui s'est mélangé parmi des ustensiles de Pessa'h, à Pessa'h, sa loi est comme celle du sec dans sec, qui n'est pas annulé, et il est interdit de les utiliser à Pessa'h ; et même s'il s'est mélangé la veille de Pessa'h, il convient d'être strict et de ne pas les utiliser. Toutefois, si l'ustensile de 'hamets n'était pas ben yomo, dans un cas d'empêchement de la joie de Yom Tov, on peut être indulgent s'il s'est mélangé la veille de Pessa'h.
séif katan 93
(צד) וי"א דחמץ בפסח וכו' - טעמם דדוקא בדבר לח המתערב דבשאר איסורים שיעורו בנותן טעם החמירו חכמים בחמץ דהוי במשהו אבל בדבר יבש דבשאר איסורים חד בתרי בטל ה"ה בחמץ בפסח:
(94) Et certains disent que le 'hamets à Pessa'h, etc. – Leur raison : c'est précisément pour une chose liquide qui se mélange, dont la mesure pour les autres interdits est qu'elle donne du goût, que les Sages ont été stricts pour le 'hamets, disant qu'il interdit par la moindre quantité ; mais pour une chose sèche, où pour les autres interdits un dans deux est annulé, il en est de même pour le 'hamets à Pessa'h.
séif katan 94
(צה) שוה לשאר איסורין - והסכימו אחרונים דהלכה כדעה קמייתא. ואם נאכל אחד מהם אפילו נתערב רק חד בתרי מותר לאכול השאר לכו"ע דכיון דמן התורה בטיל רק מדרבנן אסור ובדרבנן תלינן שזה שנאכל היה החמץ [מ"א בסי' תס"ז סק"ד וש"א]:
(95) Est égal aux autres interdits – Et les A'haronim s'accordent que la halakha est selon le premier avis. Et si l'un d'eux a été mangé, même s'il ne s'était mélangé qu'à un dans deux, il est permis de manger le reste selon tous ; car puisque, de la Torah, il est annulé, et qu'il n'est interdit que d'ordre rabbinique, et que pour un interdit rabbinique nous attribuons le doute en disant que celui qui a été mangé était le 'hamets [Maguen Avraham au siman 467, séif katan 4, et d'autres A'haronim].
séif katan 95
(צו) נותן טעם לפגם מותר וכו' - הטעם דנהי דהחמירו חכמים לאסור חמץ בפסח במשהו היינו משום דאע"ג דמשהו הוא מ"מ יש שם איסור עליו אבל כשהטעם פגום פקע איסורו לגמרי ואינו יכול לאסור התערובות אפילו באכילה ואפילו אין בתערובות ס' נגדו ודינו בפסח ככל הפרטים המבוארים ביו"ד סימן ק"ג לענין שאר איסורים ע"ש. והנה כ"ז הוא לענין התערובות אבל לענין החמץ עצמו מבואר לעיל בסימן תמ"ב ס"ט ע"ש במ"ב:
(96) Un goût détérioré est permis, etc. – La raison : bien que les Sages aient été stricts pour interdire le 'hamets à Pessa'h par la moindre quantité, c'est parce que, même si c'est une quantité infime, il y a néanmoins sur lui un nom d'interdit ; mais lorsque le goût est détérioré, son interdit disparaît entièrement, et il ne peut pas interdire le mélange, même à la consommation, et même s'il n'y a pas dans le mélange soixante fois contre lui ; et sa loi à Pessa'h est comme tous les détails expliqués dans Yoré Dé'a, siman 103, pour les autres interdits ; voir là. Et tout cela concerne le mélange ; mais pour le 'hamets lui-même, c'est expliqué plus haut, au siman 442, séif 9 ; voir là, dans la Michna Beroura.
séif katan 96
(צז) ויש מחמירין - וטעמם הוא דהא אין לך ביטול טעם יותר ממשהו באלף ואפ"ה אסרו חכמים בפסח וה"ה נמי נותן טעם לפגם בפסח אסור באכילה ובהנאה. וכתבו הפוסקים דמ"מ אם נפסד לגמרי עד שיהא כעפרא בעלמא אין בו איסור כלל ואפשר דאף שנפסד לאחר זמן איסורו דאסור בהנאה כמבואר לעיל סימן תמ"ה מ"מ אינו יכול לאסור התערובות דזה לא נקרא הנאה דמפסיד המאכל:
(97) Et certains sont stricts – Et leur raison est qu'il n'y a pas d'annulation du goût plus grande qu'une quantité infime dans mille, et pourtant les Sages l'ont interdite à Pessa'h ; de même aussi, un goût détérioré à Pessa'h est interdit à la consommation et au profit. Et les décisionnaires ont écrit que néanmoins, s'il est entièrement détérioré au point d'être comme de la simple poussière, il n'a aucun interdit ; et il est possible que, même s'il s'est détérioré après le moment de son interdit, où il est encore interdit au profit, comme expliqué plus haut, au siman 445, néanmoins il ne puisse pas interdire le mélange, car cela ne s'appelle pas un profit, puisqu'il détériore l'aliment.
séif katan 97
(צח) וכן נוהגין וכו' - ובמקום שאין המנהג ידוע יש להורות דהמיקל לא הפסיד והמחמיר תבא עליו ברכה:
(98) Et tel est l'usage, etc. – Et là où l'usage n'est pas connu, il faut enseigner que celui qui est indulgent n'a pas perdu, et que celui qui est strict, que la bénédiction vienne sur lui.
séif katan 98
(צט) אפילו משהו ונותן טעם לפגם וכו' - ומיהו לענין ריח המתבאר לעיל בס"א דיש מחמירין אם מצטרף לזה ג"כ נטל"פ ממשהו יש להקל:
(99) Même une quantité infime et un goût détérioré, etc. – Cependant, concernant l'odeur, expliquée plus haut au séif 1, pour laquelle certains sont stricts, si s'y joint aussi un goût détérioré d'une quantité infime, on peut être indulgent.
séif katan 99
(ק) אסור - ומ"מ לענין הנאה למכור לעכו"ם יש להקל בזה שהוא גם משהו. ועיין בפמ"ג אות י"א שמצדד דביום טוב האחרון יש להקל אם מתרמי שתיהן יחדו אפילו באכילה:
(100) Est interdit – Néanmoins, concernant le profit, c'est-à-dire vendre à un non-Juif, on peut être indulgent dans ce cas, où il y a aussi une quantité infime. Et voir le Peri Megadim, lettre 11, qui penche à dire que le dernier jour de Yom Tov, on peut être indulgent si les deux (quantité infime et goût détérioré) se présentent ensemble, même pour la consommation.
séif katan 100
(קא) בין חמץ וכו' - הכלל בזה דחמץ שעבר עליו בבל יראה מן התורה ושהה אותו אף אחר הפסח אסור באכילה ובהנאה ואפילו אם לא שהה אותו בעין רק על ידי תערובות כגון שנתערב בפסח או אפילו קודם פסח בשיעור מועט שאין מתבטל ועדיין יש חיוב לבערו מן התורה אסור אותו התערובות לאחר הפסח באכילה ובהנאה אבל אם נתערב בשיעור שהוא מתבטל מדאורייתא אף דמדרבנן אסור להשהותו אם עבר ושהה מותר בדיעבד אף באכילה. עוד מבואר בסעיף זה דאפילו אם שהה חמץ בעין ועבר עליו הפסח דאסור באכילה ובהנאה זהו דוקא כמו שהוא בעין אבל אם נתערב אחר הפסח בדברים אחרים מותר באכילה ושיעור התערובות בזה יבואר לקמיה:
(101) Que ce soit du 'hamets, etc. – La règle à ce sujet : du 'hamets pour lequel on a transgressé l'interdit de bal yéraé de la Torah, et qu'on a gardé même après Pessa'h, est interdit à la consommation et au profit ; et même si on ne l'a pas gardé en substance, mais seulement par un mélange, par exemple s'il s'est mélangé à Pessa'h, ou même avant Pessa'h dans une proportion faible, où il ne s'annule pas et où il y a encore une obligation de l'éliminer de la Torah, ce mélange est interdit après Pessa'h à la consommation et au profit. Mais s'il s'est mélangé dans une proportion où il est annulé de la Torah, bien que d'ordre rabbinique il soit interdit de le garder, si l'on a transgressé et qu'on l'a gardé, c'est permis bediavad, même à la consommation. Il est encore expliqué dans ce séif que, même si l'on a gardé du 'hamets en substance et que Pessa'h est passé dessus, de sorte qu'il est interdit à la consommation et au profit, c'est seulement tel qu'il est en substance ; mais s'il s'est mélangé après Pessa'h dans d'autres choses, c'est permis à la consommation ; et la proportion du mélange à ce sujet sera expliquée juste après.
séif katan 101
(קב) שנתערב קודם פסח וכו' בטל בס' - פי' אם נתערב קודם פסח בששים מותר לאחר הפסח [היינו אף לדעת היש חולקים לעיל בס"ד דס"ל דבפסח אסור משום דחוזר וניעור מ"מ אם נתעכב עד לאחר הפסח מותר לכו"ע אף באכילה] ואם נתערב בפחות מששים ועבר עליו הפסח אסור וקאזיל המחבר לשיטתו שסתם לעיל בריש סימן תמ"ב דעובר על תערובות חמץ כזית בבל יראה אף שאין בו כזית בכדי אכילת פרס כל שאין בו ששים לבטלו וזהו דוקא במין בשאינו מינו אבל במין במינו דמן התורה ברובא בטל אפילו אם נתערב חד בתרי ועבר עליו הפסח מותר באכילה [מ"א] ודעת הא"ר בסוף הסי' דבאכילה אסור אבל בהנאה לכו"ע שרי. כתבו האחרונים דאסור לערב חמץ לכתחלה קודם הפסח בששים כדי לאכלו בפסח אבל מותר לערב בששים כדי לשהותו עד אחר פסח:
(102) Qui s'est mélangé avant Pessa'h, etc., est annulé dans soixante – Explication : s'il s'est mélangé avant Pessa'h dans soixante, c'est permis après Pessa'h [c'est-à-dire même selon l'avis de ceux qui contestent plus haut, au séif 4, qui tiennent qu'à Pessa'h c'est interdit parce qu'il « se réveille » ; néanmoins, s'il est resté jusqu'après Pessa'h, c'est permis selon tous, même à la consommation] ; et s'il s'est mélangé à moins de soixante et que Pessa'h est passé dessus, c'est interdit. Et l'auteur (Rabbi Yossef Karo) suit sa méthode, qu'il a énoncée sans mention de divergence plus haut, au début du siman 442 : on transgresse l'interdit de bal yéraé pour un mélange contenant un kezayit de 'hamets, même s'il n'y a pas un kezayit dans le temps de manger un pras (demi-pain), tant qu'il n'y a pas soixante pour l'annuler. Et cela ne vaut que pour une espèce dans une autre espèce ; mais pour une espèce dans son espèce, qui de la Torah est annulée à la majorité, même s'il s'est mélangé à un dans deux et que Pessa'h est passé dessus, c'est permis à la consommation [Maguen Avraham] ; et l'avis de l'Eliya Rabba, à la fin du siman, est qu'à la consommation c'est interdit, mais qu'au profit c'est permis selon tous. Les A'haronim ont écrit qu'il est interdit de mélanger du 'hamets lekhat'hila, avant Pessa'h, dans soixante, afin de le manger à Pessa'h ; mais il est permis de le mélanger dans soixante afin de le garder jusqu'après Pessa'h.
séif katan 102
(קג) בין שנתערב בפסח - פי' שנתערב בשוגג בפסח בששים ועבר ושהה אפילו במזיד שרי דהא לא עבר מן התורה בבל יראה ומותר לאחר פסח אפילו באכילה אבל אם עירב במזיד דינו כמבטל איסור לכתחלה המבואר ביו"ד סימן צ"ט ס"ה ע"ש:
(103) Ou qu'il se soit mélangé à Pessa'h – Explication : il s'est mélangé par inadvertance, à Pessa'h, dans soixante ; et s'il a transgressé et l'a gardé, même intentionnellement, c'est permis, car il n'a pas transgressé de la Torah l'interdit de bal yéraé, et c'est permis après Pessa'h, même à la consommation. Mais s'il l'a mélangé intentionnellement, sa loi est comme celle de celui qui annule un interdit lekhat'hila, expliquée dans Yoré Dé'a, siman 99, séif 5 ; voir là.
séif katan 103
(קד) ונתערב לאחר הפסח - ר"ל בשוגג אבל אם עירב במזיד הרי ביטל איסור בידים ודינו כמבואר ביו"ד סימן צ"ט ס"ו ע"ש:
(104) Et qu'il se soit mélangé après Pessa'h – C'est-à-dire par inadvertance ; mais s'il l'a mélangé intentionnellement, il a annulé un interdit de ses mains, et sa loi est comme expliqué dans Yoré Dé'a, siman 99, séif 6 ; voir là.
séif katan 104
(קה) בטל בששים - כ"ז בשנתערב לח בלח או יבש בלח דשיעור בעלמא בנותן טעם אבל אם נתערב יבש ביבש בכל הני גווני שצייר המחבר אפילו חד בתרי בטל מותר לאחר הפסח באכילה. ודע דאופן בתרא שצייר המחבר שנתערב לאחר הפסח ומצריך גם בו ששים זהו ע"פ דעת הטור אבל כמה פוסקים חולקין ע"ז וס"ל דכשנתערב לאחר הפסח בין במינו בין שלא במינו ברובא סגי דלא קנסו לאסור בנתערב לאחר הפסח כשההיתר רבה עליו וכתבו האחרונים דבמקום הפסד מרובה או שעת הדחק יש לסמוך להקל:
(105) Est annulé dans soixante – Tout cela vaut lorsqu'il s'est mélangé liquide dans liquide, ou sec dans liquide, dont la mesure ailleurs est qu'il donne du goût ; mais s'il s'est mélangé sec dans sec, dans tous ces cas que l'auteur a décrits, même à un dans deux, il est annulé et permis après Pessa'h à la consommation. Et sache que le dernier cas que l'auteur a décrit, celui où il s'est mélangé après Pessa'h, et pour lequel il exige aussi soixante, est selon l'avis du Tour ; mais plusieurs décisionnaires contestent cela et tiennent que, lorsqu'il s'est mélangé après Pessa'h, que ce soit dans son espèce ou non, la majorité suffit, car les Sages n'ont pas pénalisé en interdisant ce qui s'est mélangé après Pessa'h, lorsque le permis est majoritaire ; et les A'haronim ont écrit qu'en cas de grande perte ou de nécessité pressante, on peut s'appuyer sur cet avis pour être indulgent.
séif katan 105
(קו) סגי ליה וכו' - ומותר עי"ז אף באכילה ודוקא באופן ג' שצייר המחבר דהיינו שנתערב לאחר הפסח אבל אם נתערב קודם הפסח וכ"ש תוך הפסח דעבר על התערובות בבל יראה אינו מותר לאחר הפסח ע"י פדיון אלא בהנאה ולא באכילה דטעם חמץ קטעים. עיסה שנתחמצה בשמרי שכר שעבר עליו הפסח אע"פ שיש בה ששים נגד השמרים אסורה אפילו בהנאה דשמרים הוי דבר המעמיד ולא בטיל אפילו באלף והוי כאלו כולה איסור ומ"מ במקום הפסד מרובה יש להתירו בהנאה ע"י שישליך הנאת האיסור לים המלח וכן יכול למוכרו לעכו"ם ולא יקבל ממנו רק כשיעור עיסה בלא השמרים. מותר ליתן לתוך היין חלב חטה או חלב בהמה כשיש ששים כנגדו לתקנו שיהיה צלול ולא חיישינן שמא יאכל עם בשר או בפסח דאף אם ישכח ויאכל ליכא איסורא כיון שכבר נתבטל ואין כאן משום מבטל איסור לכתחלה כיון שאין כונתו לבטל רק לתקן היין:
(106) Il lui suffit, etc. – Et par cela, c'est permis même à la consommation ; et cela vaut précisément dans le troisième cas que l'auteur a décrit, c'est-à-dire lorsqu'il s'est mélangé après Pessa'h ; mais s'il s'est mélangé avant Pessa'h, et à plus forte raison pendant Pessa'h, où l'on a transgressé l'interdit de bal yéraé pour le mélange, il n'est permis après Pessa'h, au moyen d'un rachat, qu'au profit et non à la consommation, car le goût du 'hamets s'y fait sentir. Une pâte qui a fermenté avec de la levure de bière, et sur laquelle Pessa'h est passé, même s'il y a en elle soixante fois contre la levure, est interdite même au profit, car la levure est une chose qui fait lever (davar hamaamid), qui n'est pas annulée même dans mille, et c'est comme si elle était entièrement interdite ; et néanmoins, en cas de grande perte, on peut la permettre au profit, en jetant la valeur du profit de l'interdit dans la mer Morte ; et de même, il peut la vendre à un non-Juif, et ne recevra de lui que la valeur de la pâte sans la levure. Il est permis de mettre dans le vin du « lait de blé » ou du lait d'animal, lorsqu'il y a soixante fois contre lui, afin de l'améliorer pour qu'il soit clair ; et nous ne craignons pas qu'on le mange avec de la viande ou à Pessa'h, car même s'il oublie et le mange, il n'y a pas d'interdit, puisque cela a déjà été annulé ; et il n'y a pas ici l'interdit d'annuler un interdit lekhat'hila, puisque son intention n'est pas d'annuler, mais seulement d'améliorer le vin.
séif katan 106
(קז) אינו אסור בהנאה - מפני שלא עבר על איסור של תורה לא קנסוהו חכמים וכתב המ"א דה"ה דאפילו באכילה שרי אך מפני שנוקשה אינו ראוי לאכילה לפיכך נקט הנאה אבל רוב אחרונים סברי דבאכילה אסור דמ"מ שם חמץ שעבר עליו פסח ע"ז החמץ:
(107) N'est pas interdit au profit – Parce qu'il n'a pas transgressé un interdit de la Torah, les Sages ne l'ont pas pénalisé. Et le Maguen Avraham a écrit qu'il en est de même : même à la consommation c'est permis ; mais parce que le 'hamets noukché n'est pas propre à la consommation, l'auteur a mentionné le profit. Mais la plupart des A'haronim pensent qu'à la consommation c'est interdit, car néanmoins ce 'hamets porte le nom de « 'hamets sur lequel Pessa'h est passé ».
séif katan 107
(קח) שמא יפול וכו' לתוך המאכל - ובדיעבד אם נפל ויש ששים כנגדו יש דעות בין אחרונים אם אוסר במשהו ועיין לעיל במ"ב סקי"ד ולשהותו עד לאחר הפסח לכו"ע שרי:
(108) De peur qu'il ne tombe, etc., dans l'aliment – Et bediavad, s'il est tombé et qu'il y a soixante fois contre lui, il y a des avis divergents parmi les A'haronim pour savoir s'il interdit par la moindre quantité ; et voir plus haut, dans la Michna Beroura, séif katan 14. Et le garder jusqu'après Pessa'h est permis selon tous.
séif katan 108

Siman 448 →