Michna Beroura 433

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 433 →

(א) לאור הנר - ובליל י"ד שאז בני אדם מצויים בבתיהם ואור הנר יפה אז לבדיקה משא"כ ביום אין האור מנהיר כבלילה ותקנו הבדיקה דוקא ע"י אור הנר שעל ידה יוכל לבדוק גם בחורין וסדקין ואם הקדים ובדק יום י"ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י"ד כתקנת חכמים ומ"מ נראה דאין לברך אז בלילה על הבדיקה דיש פוסקים דבדיעבד יצא בבדיקה ראשונה אכן אם בדק בליל י"ג לאור הנר שבלילה אור הנר יפה לבדיקה ונזהר היטב שלא להכניס חמץ א"צ לחזור ולבדוק כן הסכימו רוב אחרונים והרוצה להחמיר על עצמו לחזור ולבדוק עכ"פ לא יברך אז:
(1) À la lumière de la bougie – et la nuit du 14 (Nissan), car alors les gens se trouvent chez eux, et la lumière de la bougie est alors bonne pour la recherche (bedika) du 'hamets, ce qui n'est pas le cas le jour, où la lumière de la bougie n'éclaire pas comme la nuit. Et les Sages ont institué la recherche précisément à la lumière de la bougie, grâce à laquelle on pourra chercher aussi dans les trous et les fentes. Et si l'on a anticipé et cherché le jour du 13 à la lumière de la bougie, il faut recommencer la recherche la nuit du 14, conformément à l'institution des Sages. Néanmoins, il semble qu'on ne doive pas réciter alors la bénédiction sur la recherche cette nuit-là, car certains décisionnaires estiment qu'bediavad (a posteriori) on s'est acquitté par la première recherche. Toutefois, si l'on a cherché la nuit du 13 à la lumière de la bougie – car la nuit la lumière de la bougie est bonne pour la recherche – et qu'on a bien pris garde de ne pas y introduire de 'hamets, il n'est pas nécessaire de recommencer la recherche ; ainsi se sont accordés la plupart des A'haronim (décisionnaires tardifs). Et celui qui veut être rigoureux envers lui-même et recommencer la recherche, du moins ne récitera-t-il pas la bénédiction alors.
séif katan 1
(ב) ואם עבר - אבל לכתחלה אסור לדחות הבדיקה על יום י"ד וכנ"ל:
(2) Et s'il a transgressé – mais lekhat'hila (a priori) il est interdit de repousser la recherche au jour du 14, comme dit plus haut.
séif katan 2
(ג) אלא לאור הנר - שעל ידה יוכל לחפש היטב במחבואות בחורים ובסדקים:
(3) Mais seulement à la lumière de la bougie – grâce à laquelle on pourra bien fouiller les cachettes, dans les trous et les fentes.
séif katan 3
(ד) ואכסדרה - הוא מקום שיש לה ג' דפנות וקירוי ואורה רב ע"י דופן רביעית שפתוחה לגמרי:
(4) Et une akhsadra (véranda) – c'est un endroit qui a trois parois et un toit, et dont la lumière est abondante grâce à la quatrième paroi, qui est entièrement ouverte.
séif katan 4
(ה) אם בדקה לאור החמה - ג"ז מיירי כשעבר ולא בדק ליל י"ד ובודק ביום י"ד דבאכסדרה שאורה רב א"צ לנר ודי באור החמה ומה שכתב לשון דיעבד משום דלכתחלה גם באכסדרה צריך לבדוק בליל י"ד. ומבואר בש"ס דמי שלא בדק בלילה ובודק ביום יבדוק בצפרא משום דזריזין מקדימין למצות ולא יאכל מקודם שיבדוק [אחרונים]:
(5) Si on l'a fouillée à la lumière du soleil – cela aussi traite du cas où l'on a transgressé et n'a pas cherché la nuit du 14, et qu'on cherche le jour du 14 : car dans une akhsadra, dont la lumière est abondante, on n'a pas besoin de bougie et la lumière du soleil suffit. Et s'il a employé une formulation de bediavad, c'est parce que lekhat'hila, même une akhsadra doit être fouillée la nuit du 14. Et il ressort du Talmud que celui qui n'a pas cherché la nuit et cherche le jour doit chercher dès le matin, parce que « les gens zélés devancent l'accomplissement des mitsvot », et il ne mangera pas avant d'avoir cherché (A'haronim).
séif katan 5
(ו) דיו - ולענין אם מותר לבדוק ביום י"ג לאורה לכתחלה אסור אלא צריך להמתין על ליל י"ד ובדיעבד נראה דאין צריך לבדוק שנית ועיין במ"א סוף הסימן שכתב שמ"מ יחזור ויבדוק עכ"פ חדר אחד בלילה ע"ש:
(6) Cela suffit – et quant à savoir s'il est permis de fouiller une akhsadra le jour du 13 à sa lumière (du jour) : lekhat'hila c'est interdit, mais il faut attendre la nuit du 14 ; et bediavad, il semble qu'il ne faille pas chercher une seconde fois. Et vois le Maguen Avraham à la fin du siman, qui a écrit que néanmoins on recommencera la recherche, du moins dans une pièce, la nuit ; vois là-bas.
séif katan 6
(ז) כנגד ארובה שבחדר - ארובה מקרי מה שבאמצע הגג וה"ה נגד החלונות שבכתלים ודוקא נגד ארובה ונגד החלון ממש ששם אורן רב משא"כ מן הצדדין אף ששם יש ג"כ אור אין דומה לאכסדרה ואפילו נגד החלון ממש דוקא כשאין בו זכוכית אבל כשיש בו זכוכית דינו כמן הצדדין:
(7) Face à la lucarne qui est dans la pièce – on appelle arouba (lucarne) ce qui est au milieu du toit ; et il en est de même face aux fenêtres qui sont dans les murs. Et ce n'est précisément que face à la lucarne et face à la fenêtre même, car là leur lumière est abondante ; ce qui n'est pas le cas sur les côtés : bien que là aussi il y ait de la lumière, ce n'est pas comparable à une akhsadra. Et même face à la fenêtre même, c'est seulement quand elle n'a pas de vitre ; mais quand elle a une vitre, sa règle est comme celle des côtés.
séif katan 7
(ח) לאור האבוקה - שאין יכול להכניסו לחורין ולסדקין וגם שהוא מתיירא שמא ישרוף הבית ולא יוכל לבדוק יפה ואין בודקים בעצים דמשחא (שקורין קי"ן) שאורו ג"כ גדול כעין אבוקה:
(8) À la lumière d'une torche – car on ne peut pas l'introduire dans les trous et les fentes, et aussi parce qu'on craint qu'elle n'incendie la maison, et l'on ne pourra pas chercher correctement. Et on ne cherche pas avec des bois résineux (qu'on appelle kien, bois de pin), dont la lumière est également grande, à la manière d'une torche.
séif katan 8
(ט) ולא בנר של חלב וכו' - שהוא מתיירא שמא יטיף על הכלים ויפסידם:
(9) Ni avec une bougie de suif, etc. – car on craint qu'elle ne goutte sur les ustensiles et ne les abîme.
séif katan 9
(י) ולא של שמן - שהוא מתיירא להכניסו לחורין ולסדקין פן ישפוך השמן. ובדיעבד אם בדק לאור האבוקה אינו חל הבדיקה וצריך לחזור ולבדוק לאור נר יחידי ושל חלב ושל שומן בדיעבד חל הבדיקה ובשל שמן יש דעות בין האחרונים אי חל בדיעבד:
(10) Ni d'huile – car on craint de l'introduire dans les trous et les fentes, de peur de renverser l'huile. Et bediavad, si l'on a cherché à la lumière d'une torche, la recherche n'est pas valable, et il faut recommencer à chercher à la lumière d'une bougie unique ; mais avec une bougie de suif ou de graisse, bediavad la recherche est valable ; et pour celle d'huile, il y a des avis divergents parmi les A'haronim sur la question de savoir si elle est valable bediavad.
séif katan 10
(יא) אלא בנר של שעוה - ואם אין לו נר של שעוה יכול לבדוק באותן נרות שבדיעבד יוצא בהן [אחרונים]:
(11) Mais avec une bougie de cire – et si l'on n'a pas de bougie de cire, on peut chercher avec les bougies par lesquelles on s'acquitte bediavad (A'haronim).
séif katan 11
(יב) אפילו קלועים - ר"ל וכ"ש אם דבקן ביחד דחשיב אבוקה אלא אפילו קלועים ס"ד דכחד נר דמי קמ"ל [מ"א] ומפמ"ג משמע דכל שאוחזן בידו יחד ואין מפרידן זה מזה חשיב אבוקה ונר שיש לו שתי פתילות כמו שעושין עתה בנר של חלב לפעמים דיש הפרש בין פתילה לפתילה חשיב אבוקה [שם]:
(12) Même tressées – c'est-à-dire : et à plus forte raison si on les a collées ensemble, que cela est considéré comme une torche ; mais il dit « même tressées », car on aurait pu penser qu'elles sont comme une seule bougie : il nous apprend que non (Maguen Avraham). Et il ressort du Peri Megadim que, tant qu'on les tient ensemble dans la main sans les séparer l'une de l'autre, cela est considéré comme une torche ; et une bougie qui a deux mèches – comme on en fait parfois aujourd'hui pour la bougie de suif – lorsqu'il y a un écart entre une mèche et l'autre, est considérée comme une torche (même source).
séif katan 12
(יג) שיש לחוש שמא הכניסו וכו' - ר"ל לא מיבעיא מקומות שמשתמשין בהן חמץ פשיטא דצריך בדיקה אלא אפילו מקום שאין רגיל להשתמש בו חמץ כל השנה רק שיש לחוש שמא הכניס שם חמץ באקראי ג"כ צריך בדיקה וכדמפרש לקמיה:
(13) Où il y a lieu de craindre qu'on y ait introduit, etc. – c'est-à-dire : il va sans dire que les endroits où l'on se sert de 'hamets doivent évidemment être fouillés ; mais même un endroit où l'on n'a pas l'habitude de se servir de 'hamets de toute l'année, et où il y a seulement lieu de craindre qu'on y ait introduit du 'hamets par hasard, doit également être fouillé, comme il l'explique ensuite.
séif katan 13
(יד) כל חדרי הבית - היינו אפילו חדרים שמחזיקים בהם משכנות שלפעמים נכנס לתוכו באמצע הסעודה להחזיר המשכון לבעליו ויש לחוש שמא שכח שם פתו וה"ה כל כיוצא בו כגון מרתפות שמונחים שם פירות וכבושים וגבינות וכיו"ב שדרך ליכנס שם בתוך הסעודה ליטלם וכן בית העצים ונרות ג"כ דרך השמש ליכנס בתוך הסעודה ליקח נרות להאיר ועצים לצורך התבשילין:
(14) Toutes les pièces de la maison – c'est-à-dire même les pièces où l'on garde des gages, car parfois on y entre au milieu du repas pour rendre le gage à son propriétaire, et il y a lieu de craindre qu'on y ait oublié son pain. Et il en est de même de tout cas semblable, par exemple des caves où sont déposés des fruits, des conserves, des fromages et autres choses semblables, où l'on a l'habitude d'entrer pendant le repas pour les prendre ; et de même la remise à bois et à bougies : le serviteur a aussi l'habitude d'y entrer pendant le repas pour prendre des bougies pour éclairer et du bois pour la cuisson des plats.
séif katan 14
(טו) שאין מסתפק וכו' - דבמסתפק בהן פעמים אדם נכנס בתוך הסעודה ופתו בידו להביא עוד יין לסעודתו וה"ה אוצרות של שאר משקין במקום שרגילין בשתייתו צריכין בדיקה:
(15) Dont on ne se sert pas, etc. – car dans celles dont on se sert, il arrive qu'on entre pendant le repas, son pain à la main, pour apporter encore du vin pour son repas. Et il en est de même des réserves d'autres boissons, là où l'on a l'habitude de les boire : elles doivent être fouillées.
séif katan 15
(טז) מהם - ואוצרות שמסתפק ממנו ויש לו קבע שנוטל בפעם א' מה שצריך לסעודה א"צ בדיקה כיון שאין רגילים ליכנס בו באמצע הסעודה [אחרונים]:
(16) D'elles – et les réserves dont on se sert mais où l'on a une habitude fixe de prendre en une fois ce dont on a besoin pour le repas n'ont pas besoin d'être fouillées, puisqu'on n'a pas l'habitude d'y entrer au milieu du repas (A'haronim).
séif katan 16
(יז) אינם צריכים בדיקה - שמסתמא אין מכניסין בהן חמץ אלא א"כ יודע שהכניס בהם חמץ:
(17) N'ont pas besoin d'être fouillés – car vraisemblablement on n'y introduit pas de 'hamets, à moins de savoir qu'on y a introduit du 'hamets.
séif katan 17
(יח) צריכים בדיקה - לפי שדרך להשתמש בהן ויש לחוש שמא נשאר שם מעט חמץ:
(18) Doivent être fouillés – parce qu'on a l'habitude de s'en servir, et il y a lieu de craindre qu'il y soit resté un peu de 'hamets.
séif katan 18
(יט) פחות משלשה טפחים - שמן הסתם לא נשתמשו בו אבל אם ידוע לו שנשתמש בהן חמץ באותה שנה אפילו פ"א הרי הן צריכין בדיקה. ובבית שהתינוקות מצויין בו בכ"ג צריכין בדיקה שמא הניחו שם התינוקות מעט חמץ:
(19) Moins de trois tefa'him (palmes) – car vraisemblablement on ne s'en est pas servi ; mais si l'on sait qu'on s'en est servi pour du 'hamets cette année-là, même une seule fois, ils doivent être fouillés. Et dans une maison où se trouvent des petits enfants, de tels endroits doivent aussi être fouillés, de peur que les enfants n'y aient laissé un peu de 'hamets.
séif katan 19
(כ) אינם צריכים בדיקה - ועל גבי התנורים שרגילין להשתמש שם צריך בדיקה ופשוט דגם בכל החורים שסביבותיהן צריך בדיקה:
(20) N'ont pas besoin d'être fouillés – mais le dessus des fours, dont on a l'habitude de se servir, doit être fouillé ; et il est évident qu'il faut aussi fouiller tous les trous qui les entourent.
séif katan 20
(כא) היציע - בנין נמוך:
(21) Le yatsia – un bâtiment bas (appentis).
séif katan 21
(כב) והמגדל - שקורין אלמע"ר או שאפ"ע ודרכן היה לעשות גגיהן משופעין אבל כגון שלנו שגגיהן שוה והדרך להשתמש שם צריך בדיקה וכ"ש תוך המגדל אם משתמש בהם חמץ לפעמים או דברים שדרך ליטלם בתוך הסעודה בודאי צריך בדיקה:
(22) Et l'armoire – qu'on appelle almer ou chafè (armoire) ; et l'on avait l'habitude de faire leurs dessus en pente ; mais pour celles comme les nôtres, dont le dessus est plat et dont on a l'habitude de se servir, il faut une recherche ; et à plus forte raison l'intérieur de l'armoire, si l'on s'en sert parfois pour du 'hamets ou pour des choses qu'on a l'habitude de prendre pendant le repas : il faut certainement une recherche.
séif katan 22
(כג) אין גגיהם ראוים וכו' - וגגי הבתים שלהם היו שוין ורגיל להשתמש עליהן וצריך בדיקה. ותקרות שלנו שתחת גג המשופע אם דרך להשתמש שם צריך בדיקה שפעמים הולך שם באמצע סעודתו ופתו בידו וכנ"ל בס"ג. ובאשר שטרחא מרובה היא נראה שיש להקל ע"י שימכור לנכרי אותו המקום ג"כ עם החמץ שיש שם:
(23) Leurs toits ne sont pas utilisables, etc. – mais les toits de leurs maisons (à l'époque du Talmud) étaient plats, et l'on avait l'habitude de s'en servir ; ils doivent donc être fouillés. Et nos greniers, qui sont sous le toit en pente, si l'on a l'habitude de s'en servir, doivent être fouillés, car parfois on y va au milieu de son repas, son pain à la main, comme dit plus haut, au séif 3. Et comme c'est une grande peine, il semble qu'on puisse être indulgent en vendant aussi cet endroit à un non-Juif avec le 'hamets qui s'y trouve.
séif katan 23
(כד) לול - וה"ה קרקע הבית שהתרנגולים מצויים שם א"צ בדיקה ומ"מ צריך לכבד תחת המטות כי לפעמים נגרר שם ע"י התרנגולים חתיכה גדולה של חמץ שא"א להם לאכלה או לסיבה אחרת. ובמקום שאוכלין כל השנה וליכא שם תרנגולין לכו"ע צריך לבדוק תחת הספסלין והשלחנות שמצוי ליפול שם חמץ ויש אומרים דאף בדאיכא תרנגולין בבית כל שאכלו שם חמץ סמוך לפסח הוי כמו חמץ ודאי דאי אפשר שלא יפול חמץ על הקרקע ואין ספק אכילת תרנגולים מוציא מידי ודאי חמץ וצריך בדיקה כדין:
(24) Un poulailler – et il en est de même du sol de la maison où se trouvent des poules : il n'a pas besoin d'être fouillé. Néanmoins il faut balayer sous les lits, car parfois y est traîné par les poules un gros morceau de 'hamets qu'elles ne peuvent pas manger, ou pour une autre raison. Et à l'endroit où l'on mange toute l'année et où il n'y a pas de poules, selon tous il faut fouiller sous les bancs et les tables, où il arrive fréquemment que du 'hamets tombe. Et certains disent que même s'il y a des poules dans la maison, partout où l'on a mangé du 'hamets peu avant Pessa'h, c'est comme du 'hamets certain, car il est impossible qu'il ne tombe pas de 'hamets par terre, et le doute que les poules l'aient mangé ne fait pas sortir de la certitude du 'hamets ; il faut donc fouiller selon la règle.
séif katan 24
(כה) אמצעה של חצר - לאו דוקא אמצעה דהוא הדין לצדדי החצר ואתי לאפוקי רק חורין שבצדדי החצר דצריך בדיקה:
(25) Le milieu de la cour – pas précisément le milieu, car il en est de même des côtés de la cour ; et cela vient seulement exclure les trous qui sont sur les côtés de la cour, qui doivent être fouillés.
séif katan 25
(כו) אבל ודאי וכו' - דבודאי חמץ לא סמכינן ע"ז וצריך בדיקה דאין ספק מוציא מידי ודאי וכ"ש במקום שמעמידין אווזים בלול שלהן ומניחין לפניהם בחוץ כלי עם שבולת שועל ושעורין שע"י אכילתם נופלים הגרעינים בחוץ וא"א להם לאכול משם דבודאי צריך בדיקה דהרי זה חמץ גמור ששורין הגרעינים במים [ח"א]:
(26) Mais s'il est certain, etc. – car pour du 'hamets certain, on ne s'appuie pas sur cela (que les oiseaux l'ont mangé), et il faut une recherche, car un doute ne fait pas sortir d'une certitude. Et à plus forte raison à l'endroit où l'on garde des oies dans leur enclos et où l'on pose devant elles, dehors, un récipient avec de l'avoine et de l'orge : en mangeant, des grains tombent dehors, et elles ne peuvent pas les manger de là ; cela doit certainement être fouillé, car c'est du 'hamets véritable, puisqu'on fait tremper les grains dans l'eau ('Hayé Adam).
séif katan 26
(כז) לא - עיין במ"א שדעתו דמה שהכניסו שם חמץ זמן רב קודם פסח וסמוך לפסח נשמר שלא יפול שם חמץ א"צ לבדוק ואפשר דכל שלשים יום מקרי סמוך לפסח אבל דעת המקור חיים דדוקא מה שהיה בליל י"ד אחר שהגיע זמן הבדיקה דאז לא סמכינן שיאכלוהו עופות אבל מה שהיה ודאי קודם לזה לא מקרי ודאי חמץ וא"צ בדיקה:
(27) Non – vois le Maguen Avraham, dont l'avis est que si l'on y a introduit du 'hamets longtemps avant Pessa'h, et que peu avant Pessa'h on a pris garde qu'il n'y tombe pas de 'hamets, il n'est pas nécessaire de fouiller ; et il est possible que tous les trente jours précédant la fête soient appelés « peu avant Pessa'h ». Mais l'avis du Mekor 'Hayim est que c'est seulement ce qui s'y trouvait la nuit du 14, après qu'est arrivé le moment de la recherche, qui est visé, car alors on ne compte pas sur le fait que les oiseaux le mangeront ; mais ce qui y était certainement avant cela n'est pas appelé « 'hamets certain » et n'a pas besoin de recherche.
séif katan 27
(כח) אבל לקמן וכו' - הנה האחרונים האריכו ליישב הסתירה ולדינא הסכימו כמה אחרונים דלחצר שלו או של שותפין אסור לזרוק חמץ על סמך שיאכלוהו עורבים ועופות וגם בדיעבד אם זרק צריך לבדוק ולבער אבל למקום מופקר לרבים כגון רחוב מותר להשליך שם חמצו ולהפקירו קודם זמן איסורו ואם לא אכלוהו העורבים ונשאר עד אחר זמן איסורו לא איכפת לן כיון שכבר יצא מרשותו דומיא דמוכר לעכו"ם קודם זמן איסורו:
(28) Mais plus loin, etc. – les A'haronim se sont étendus pour résoudre la contradiction. Et pour la halakha, plusieurs A'haronim se sont accordés à dire que dans sa propre cour ou dans celle d'associés, il est interdit de jeter du 'hamets en comptant que les corbeaux et les oiseaux le mangeront ; et même bediavad, si on l'a jeté, il faut fouiller et éliminer. Mais dans un endroit abandonné au public, comme une rue, il est permis d'y jeter son 'hamets et de le déclarer sans propriétaire (hefker) avant le moment de son interdiction ; et si les corbeaux ne l'ont pas mangé et qu'il reste jusqu'après le moment de son interdiction, cela ne nous importe pas, puisqu'il est déjà sorti de sa possession, à l'instar de celui qui vend à un non-Juif avant le moment de son interdiction.
séif katan 28
(כט) והשאר מבטל בלבו - דשמא נתגלגל שם בחור. ואפילו אם היה שם בודאי חמץ מהני ג"כ הבטול דלא הוי כמטמין בבור כיון דלא עביד בידים וע"ל סימן תל"ו אם מותר ליהנות מחמץ כזה אחר הפסח:
(29) Et il annule le reste dans son cœur – car peut-être du 'hamets a-t-il roulé là dans un trou. Et même s'il y avait là du 'hamets certain, l'annulation (bitoul) est également efficace, car ce n'est pas comme celui qui cache du 'hamets dans une fosse, puisqu'il ne l'a pas fait de ses mains. Et vois plus loin, siman 436, s'il est permis de tirer profit d'un tel 'hamets après Pessa'h.
séif katan 29
(ל) שמא יאמר כשפים וכו' - במה שהוא מחפש בלילה לאור הנר בחורין ומ"מ למחר ביום ארבעה עשר יבדוק לאור היום שבזה לא יבוא עכו"ם לחשדו:
(30) De peur qu'on ne dise : sorcellerie, etc. – du fait qu'il fouille la nuit à la lumière d'une bougie dans les trous. Néanmoins, le lendemain, le jour du quatorze, il fouillera à la lumière du jour, car ainsi le non-Juif n'en viendra pas à le soupçonner.
séif katan 30
(לא) בא לידי סכנה - ואע"ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני ואף שפטרוהו מטעם זה מבדיקה בלילה מ"מ בטול צריך וכתבו האחרונים דגם בודאי חמץ אינו צריך בדיקה בלילה אלא ביום לאור היום ובטול בודאי בעינן בזה וכנ"ל:
(31) S'exposera à un danger – et bien que (le principe soit que) « ceux qui sont envoyés pour une mitsva ne subissent pas de dommage », là où le dommage est fréquent, c'est différent. Et bien qu'on l'ait exempté pour cette raison de la recherche de nuit, l'annulation reste néanmoins nécessaire. Et les A'haronim ont écrit que même pour du 'hamets certain, il n'est pas nécessaire de fouiller la nuit, mais le jour, à la lumière du jour ; et dans ce cas l'annulation est certainement requise, comme dit plus haut.
séif katan 31
(לב) שנשתמש בו חמץ - ר"ל שרגיל להשתמש ואינו ידוע שיש שם עכשיו חמץ:
(32) Dont on s'est servi pour du 'hamets – c'est-à-dire qu'on a l'habitude de s'en servir, et l'on ne sait pas s'il y a maintenant du 'hamets là.
séif katan 32
(לג) אפילו אינו גבוה ג"ט כדי חפישת הכלב - ר"ל שהוא עודנו בכדי חפישת הכלב שמריח הריח עד ג' טפחים והיה לנו לחוש שמא הכלב יחפש אחריו תוך הפסח ויגלהו אפ"ה אין צריך וכו':
(33) Même s'il n'est pas (recouvert sur) une hauteur de trois tefa'him, qui est la limite de la fouille du chien – c'est-à-dire qu'il est encore à la portée de la fouille du chien, qui sent l'odeur jusqu'à trois tefa'him, et nous aurions dû craindre que le chien ne fouille après lui pendant Pessa'h et ne le découvre ; malgré cela, il n'est pas nécessaire, etc.
séif katan 33
(לד) אין צריך לבדוק - ומ"מ צריך לבטל בלבו דשמא יש שם חמץ ויעבור עליו ואם לא ביטל עד לאחר זמן איסורו דעת העולת שבת דצריך לחפש במרא וחצינא ועיין בבית מאיר שכתב דלדעת רש"י ור"ן הדין עמו אך לדעת התוספות יש להסתפק עי"ש:
(34) Il n'est pas nécessaire de fouiller – néanmoins il faut l'annuler dans son cœur, car peut-être y a-t-il là du 'hamets, et il transgresserait l'interdit à son sujet. Et s'il ne l'a pas annulé avant l'arrivée du moment de son interdiction, l'avis de l'Olat Chabbat est qu'il faut fouiller avec pelle et pioche. Et vois le Beit Méïr, qui a écrit que selon l'avis de Rachi et du Ran, il a raison, mais que selon l'avis de Tossefot, il y a lieu de douter ; vois là-bas.
séif katan 34
(לה) סכנת עקרב - ודוקא במקום שמצויים עקרבים. ואפשר דבמקום שמצויים נחשים צריך לבדוק דלא שכיח סכנתא כ"כ [מ"א וש"א] ועיין במש"כ בסימן ק"ד דבמקום שהנחשים ממיתין דינו כמו עקרבים:
(35) Danger de scorpion – et précisément à un endroit où les scorpions sont fréquents. Et il est possible qu'à un endroit où les serpents sont fréquents, il faille fouiller, car le danger n'est pas si fréquent (Maguen Avraham et d'autres décisionnaires). Et vois ce que nous avons écrit au siman 104, qu'à un endroit où les serpents tuent, leur règle est comme celle des scorpions.
séif katan 35
(לו) אחר שישלים בדיקתו - דבשעת בדיקה אפילו מחפש אחר מחט ג"כ הו"ל שלוחי מצוה ואין ניזוקין וכמו האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני דהוי צדיק גמור אע"פ שמכוין גם להנאתו:
(36) Après qu'il aura achevé sa recherche – car pendant la recherche, même s'il cherche aussi une aiguille, il est également un envoyé pour une mitsva et (de tels envoyés) ne subissent pas de dommage ; et c'est comme celui qui dit : « Ce sela (pièce) est pour la tsedaka afin que mon fils vive », qui est un juste parfait, bien qu'il vise aussi son propre profit.
séif katan 36
(לז) צריך להוציאו משם - ואם לא עשה כן ועבר עליו הפסח אסור אע"פ שביטלו ככל חמץ שעבר עליו הפסח כמ"ש סימן תמ"ח ס"ה:
(37) Il faut l'en retirer – et s'il ne l'a pas fait et que Pessa'h est passé dessus, il est interdit (même au profit), bien qu'il l'ait annulé, comme tout 'hamets sur lequel Pessa'h est passé, ainsi qu'il est écrit au siman 448, séif 5.
séif katan 37
(לח) מבטלו בלבו - והבטול הוא מדרבנן שמא יפקח הגל במועד ויעבור על בל יראה אבל מדאורייתא אינו עובר כלל דדוקא להטמין בידים אסור מדאורייתא אבל הכא כיון שממילא נפל עליו הגל אינו עובר וי"א דמדאורייתא מחויב לבטלו דאל"כ אע"פ שאין דעתו כלל לפקח הגל במועד מ"מ עובר משום לא ימצא כמו במטמין לכתחלה ולדידהו אם לא בטלו עד לאחר זמן איסורו חייב לפקח הגל לבערו כיון שאינו ברשותו לבטלו אכן אם נפל עליו גל גדול שא"א לפקח והוא אבוד ממנו ומכל אדם לכו"ע מותר דלא קרינן ביה שלך:
(38) Il l'annule dans son cœur – et l'annulation est d'ordre rabbinique, de peur qu'il ne déblaie le tas de décombres pendant la fête et ne transgresse « qu'il ne soit pas vu » (bal yéraé). Mais de la Torah il ne transgresse pas du tout, car c'est seulement le fait de cacher du 'hamets de ses mains qui est interdit de la Torah ; mais ici, puisque le tas est tombé dessus de lui-même, il ne transgresse pas. Et certains disent que de la Torah il est tenu de l'annuler, car sinon, bien qu'il n'ait aucunement l'intention de déblayer le tas pendant la fête, il transgresse néanmoins « qu'il ne soit pas trouvé » (bal yimatsé), comme celui qui le cache délibérément ; et selon eux, s'il ne l'a pas annulé avant l'arrivée du moment de son interdiction, il est tenu de déblayer le tas pour l'éliminer, puisqu'il n'est plus en son pouvoir de l'annuler. Toutefois, si un grand tas est tombé dessus, qu'il est impossible de déblayer, et qu'il est perdu pour lui et pour tout homme, selon tous c'est permis, car on n'applique pas à son sujet le terme « à toi » (« il ne sera pas vu chez toi »).
séif katan 38
(לט) ודיו - ואם לאחר הפסח נתפקח הגל ונתגלה החמץ הרי הוא מותר אף באכילה שחמץ שעבר עליו הפסח אינו אסור אלא משום קנס שקנסוהו חכמים משום שעבר על בל יראה ובל ימצא מן התורה או מד"ס כמו שיבואר בסי' תמ"ח והכא בעניננו לא עבר עליו כלום ואין ראוי לקונסו:
(39) Et cela suffit – et si, après Pessa'h, le tas a été déblayé et que le 'hamets a été découvert, il est permis même à la consommation, car le 'hamets sur lequel Pessa'h est passé n'est interdit qu'en vertu d'une amende dont les Sages ont frappé son propriétaire parce qu'il a transgressé « qu'il ne soit pas vu » et « qu'il ne soit pas trouvé », de la Torah ou d'après les paroles des Scribes (d'ordre rabbinique), comme il sera expliqué au siman 448 ; et ici, dans notre cas, il n'a rien transgressé à son sujet, et il ne convient pas de le punir d'une amende.
séif katan 39
(מ) מרתף שמסדרין בו וכו' - ודוקא מרתף שמסתפק ממנו לצורך סעודה שפעמים הולך השמש באמצע סעודה ופתו בידו להביא עוד יין לשלחן ושוכח שם את פתו [אחרונים]:
(40) Une cave où l'on range, etc. – et précisément une cave dont on se sert pour les besoins du repas, car parfois le serviteur y va au milieu du repas, son pain à la main, pour apporter encore du vin à la table, et il y oublie son pain (A'haronim).
séif katan 40
(מא) א"צ לבדוק וכו' - עיין בבה"ל:
(41) Il n'est pas nécessaire de fouiller, etc. – vois le Biour Halakha.
séif katan 41
(מב) ולא על כל שטח המרתף וכו' - ר"ל שא"צ לבדוק כל העליונות הרואות את התקרה באורך ורוחב של כל המרתף רק שורה אחת האחרונה שהיא נגד הפתח שהיא רואה את התקרה ואת הפתח ביחד ועוד שורת חביות אחת למטה הימנה שהיא רואה רק את הפתח לבד:
(42) Et non sur toute la surface de la cave, etc. – c'est-à-dire qu'il n'est pas nécessaire de fouiller toutes les rangées de tonneaux supérieures qui font face au plafond, sur la longueur et la largeur de toute la cave, mais seulement la dernière rangée, qui est face à l'entrée, et qui fait face à la fois au plafond et à l'entrée, et encore une rangée de tonneaux en dessous d'elle, qui fait face seulement à l'entrée.
séif katan 42
(מג) צריכים בדיקה - בליל י"ד לאור הנר והשמשים אינם נזהרים לבדוק בלילה אלא מכבדין היטב ביום ולא יפה הם עושים וצריך להזהירם ע"כ שיקיימו מצות חכמים כתיקונה ויכולים לברך על בדיקה זו אבל א"צ לבטל אחר הבדיקה לפי שאינם יכולים לבטל ולהפקיר חמץ שאינו שלהם. ואם עבר ולא בדק הבתי כנסיות וב"מ בליל י"ד יכול לבודקם לכתחלה ביום י"ד לאור היום וא"צ לבדוק לאור הנר לפי שדרך להרבות בהם חלונות ויש בהם אורה גדולה ודינם כדין אכסדרה שנתבאר בס"א [אחרונים] אכן לפי מה שכתבנו לעיל בסק"ז דאם יש זכוכית בחלונות שוב אפילו נגד החלון ממש אין דינו כאכסדרה א"כ ה"נ בעינן שכשבודקם ביום לאור החמה יפתח החלונות:
(43) Doivent être fouillées – la nuit du 14 à la lumière de la bougie. Et les bedeaux ne prennent pas garde de fouiller la nuit, mais balaient bien le jour ; ils ne font pas bien, et il faut donc les avertir d'accomplir l'institution des Sages comme il convient. Et l'on peut réciter la bénédiction sur cette recherche, mais il n'est pas nécessaire d'annuler après la recherche, car ils ne peuvent pas annuler et déclarer sans propriétaire un 'hamets qui n'est pas à eux. Et si l'on a transgressé et qu'on n'a pas fouillé les synagogues et les maisons d'étude la nuit du 14, on peut les fouiller, lekhat'hila, le jour du 14 à la lumière du jour, sans qu'il soit nécessaire de fouiller à la lumière de la bougie, car on a l'habitude d'y multiplier les fenêtres, et il y a en elles une grande lumière ; leur règle est comme celle de l'akhsadra expliquée au séif 1 (A'haronim). Toutefois, d'après ce que nous avons écrit plus haut, au séif katan 7, que s'il y a des vitres aux fenêtres, même face à la fenêtre même la règle n'est plus comme celle d'une akhsadra, il faut donc ici aussi, lorsqu'on les fouille le jour à la lumière du soleil, ouvrir les fenêtres.
séif katan 43
(מד) ומכוין - ר"ל לא מיבעיא בסתם שאין חזקתו מתכבד אלא אפילו אם מכוין לשם בדיקה ג"כ לא מהני:
(44) Et il a l'intention – c'est-à-dire : il va sans dire que cela ne suffit pas dans le cas ordinaire, où l'on ne présume pas qu'il a été balayé dans ce but ; mais même s'il a l'intention de le balayer en vue de la recherche, cela n'est pas non plus efficace.
séif katan 44
(מה) אעפ"כ צריך לבדוק וכו' - שהכיבוד אינו בדיקה גמורה שמא נשתייר חמץ באיזה גומא ואפילו אם בדק לאור הנר בחורין ובסדקין ג"כ צריך לחזור ולבדוק בלילה ככל ישראל שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה [כ"ז מתבאר מתוך דברי תה"ד בשם מרדכי] ולפי מה שכתבנו לעיל בס"א בלא"ה אין לסמוך אבדיקת היום אפילו היה לאור הנר שהנר אין מאיר ביום כ"כ כמו בלילה:
(45) Malgré cela il faut fouiller, etc. – car le balayage n'est pas une recherche complète : peut-être est-il resté du 'hamets dans quelque creux. Et même s'il a fouillé à la lumière de la bougie dans les trous et les fentes (le jour), il faut aussi recommencer à fouiller la nuit, comme tout Israël, afin de ne pas faire de distinction entre une recherche et une autre (tout cela ressort des paroles du Terouma HaDéchen au nom du Mordekhaï). Et d'après ce que nous avons écrit plus haut, au séif 1 (séif katan 1), de toute façon on ne peut pas s'appuyer sur une recherche de jour, même si elle a été faite à la lumière de la bougie, car la bougie n'éclaire pas autant le jour que la nuit.
séif katan 45
(מו) צריך לכבד חדריו - דלא מיבדק שפיר בלא כיבוד והמנהג לכבד כל הבית והחדרים ביום י"ג כדי שיוכל לעשות הבדיקה כדין בתחלת ליל י"ד וכמ"ש בסימן תל"א ס"א ובשעת בדיקה המנהג ליטול נוצות ולכבד היטב במקום בחורים והסדקים לגרור משם החמץ עם הנוצה:
(46) Il faut balayer ses pièces – car on ne fouille pas bien sans balayage. Et l'usage est de balayer toute la maison et les pièces le jour du 13, afin de pouvoir faire la recherche selon la règle au début de la nuit du 14, comme il est écrit au siman 431, séif 1. Et au moment de la recherche, l'usage est de prendre des plumes et de bien balayer à l'endroit des trous et des fentes, pour en extraire le 'hamets avec la plume.
séif katan 46
(מז) שנותנים בהם לפעמים חמץ - ואפילו הוא אומר ברי לי שלא ניתן בהם חמץ דמילתא דלא רמיא עליה הוא ולאו אדעתיה ולכן צריך בדיקה והעולם נוהגין רק לנער הכיסים בשעת הביעור ונכון לבדוק אותם בשעת הבדיקה ומ"מ צריך לחזור ולנערם בשעת הביעור שמא חזר והכניס בהם מחמץ שאכל אחר הבדיקה [אחרונים]:
(47) Dans lesquelles on met parfois du 'hamets – et même s'il dit : « Je suis certain qu'on n'y a pas mis de 'hamets », car c'est une chose dont on ne se préoccupe pas et à laquelle on ne fait pas attention ; c'est pourquoi une recherche est nécessaire. Et les gens ont l'usage de seulement secouer les poches au moment de l'élimination (bi'our) ; et il convient de les fouiller au moment de la recherche, et néanmoins il faut les secouer de nouveau au moment de l'élimination, de peur qu'on n'y ait remis du 'hamets qu'on a mangé après la recherche (A'haronim).
séif katan 47
(מח) צריכין בדיקה - בין משלו ובין משל התינוקות שבבית:
(48) Doivent être fouillés – qu'ils soient à lui ou aux enfants de la maison.
séif katan 48

Siman 434 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 433 →

(א) לאור הנר - ובליל י"ד שאז בני אדם מצויים בבתיהם ואור הנר יפה אז לבדיקה משא"כ ביום אין האור מנהיר כבלילה ותקנו הבדיקה דוקא ע"י אור הנר שעל ידה יוכל לבדוק גם בחורין וסדקין ואם הקדים ובדק יום י"ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י"ד כתקנת חכמים ומ"מ נראה דאין לברך אז בלילה על הבדיקה דיש פוסקים דבדיעבד יצא בבדיקה ראשונה אכן אם בדק בליל י"ג לאור הנר שבלילה אור הנר יפה לבדיקה ונזהר היטב שלא להכניס חמץ א"צ לחזור ולבדוק כן הסכימו רוב אחרונים והרוצה להחמיר על עצמו לחזור ולבדוק עכ"פ לא יברך אז:
(1) À la lumière de la bougie – et la nuit du 14 (Nissan), car alors les gens se trouvent chez eux, et la lumière de la bougie est alors bonne pour la recherche (bedika) du 'hamets, ce qui n'est pas le cas le jour, où la lumière de la bougie n'éclaire pas comme la nuit. Et les Sages ont institué la recherche précisément à la lumière de la bougie, grâce à laquelle on pourra chercher aussi dans les trous et les fentes. Et si l'on a anticipé et cherché le jour du 13 à la lumière de la bougie, il faut recommencer la recherche la nuit du 14, conformément à l'institution des Sages. Néanmoins, il semble qu'on ne doive pas réciter alors la bénédiction sur la recherche cette nuit-là, car certains décisionnaires estiment qu'bediavad (a posteriori) on s'est acquitté par la première recherche. Toutefois, si l'on a cherché la nuit du 13 à la lumière de la bougie – car la nuit la lumière de la bougie est bonne pour la recherche – et qu'on a bien pris garde de ne pas y introduire de 'hamets, il n'est pas nécessaire de recommencer la recherche ; ainsi se sont accordés la plupart des A'haronim (décisionnaires tardifs). Et celui qui veut être rigoureux envers lui-même et recommencer la recherche, du moins ne récitera-t-il pas la bénédiction alors.
séif katan 1
(ב) ואם עבר - אבל לכתחלה אסור לדחות הבדיקה על יום י"ד וכנ"ל:
(2) Et s'il a transgressé – mais lekhat'hila (a priori) il est interdit de repousser la recherche au jour du 14, comme dit plus haut.
séif katan 2
(ג) אלא לאור הנר - שעל ידה יוכל לחפש היטב במחבואות בחורים ובסדקים:
(3) Mais seulement à la lumière de la bougie – grâce à laquelle on pourra bien fouiller les cachettes, dans les trous et les fentes.
séif katan 3
(ד) ואכסדרה - הוא מקום שיש לה ג' דפנות וקירוי ואורה רב ע"י דופן רביעית שפתוחה לגמרי:
(4) Et une akhsadra (véranda) – c'est un endroit qui a trois parois et un toit, et dont la lumière est abondante grâce à la quatrième paroi, qui est entièrement ouverte.
séif katan 4
(ה) אם בדקה לאור החמה - ג"ז מיירי כשעבר ולא בדק ליל י"ד ובודק ביום י"ד דבאכסדרה שאורה רב א"צ לנר ודי באור החמה ומה שכתב לשון דיעבד משום דלכתחלה גם באכסדרה צריך לבדוק בליל י"ד. ומבואר בש"ס דמי שלא בדק בלילה ובודק ביום יבדוק בצפרא משום דזריזין מקדימין למצות ולא יאכל מקודם שיבדוק [אחרונים]:
(5) Si on l'a fouillée à la lumière du soleil – cela aussi traite du cas où l'on a transgressé et n'a pas cherché la nuit du 14, et qu'on cherche le jour du 14 : car dans une akhsadra, dont la lumière est abondante, on n'a pas besoin de bougie et la lumière du soleil suffit. Et s'il a employé une formulation de bediavad, c'est parce que lekhat'hila, même une akhsadra doit être fouillée la nuit du 14. Et il ressort du Talmud que celui qui n'a pas cherché la nuit et cherche le jour doit chercher dès le matin, parce que « les gens zélés devancent l'accomplissement des mitsvot », et il ne mangera pas avant d'avoir cherché (A'haronim).
séif katan 5
(ו) דיו - ולענין אם מותר לבדוק ביום י"ג לאורה לכתחלה אסור אלא צריך להמתין על ליל י"ד ובדיעבד נראה דאין צריך לבדוק שנית ועיין במ"א סוף הסימן שכתב שמ"מ יחזור ויבדוק עכ"פ חדר אחד בלילה ע"ש:
(6) Cela suffit – et quant à savoir s'il est permis de fouiller une akhsadra le jour du 13 à sa lumière (du jour) : lekhat'hila c'est interdit, mais il faut attendre la nuit du 14 ; et bediavad, il semble qu'il ne faille pas chercher une seconde fois. Et vois le Maguen Avraham à la fin du siman, qui a écrit que néanmoins on recommencera la recherche, du moins dans une pièce, la nuit ; vois là-bas.
séif katan 6
(ז) כנגד ארובה שבחדר - ארובה מקרי מה שבאמצע הגג וה"ה נגד החלונות שבכתלים ודוקא נגד ארובה ונגד החלון ממש ששם אורן רב משא"כ מן הצדדין אף ששם יש ג"כ אור אין דומה לאכסדרה ואפילו נגד החלון ממש דוקא כשאין בו זכוכית אבל כשיש בו זכוכית דינו כמן הצדדין:
(7) Face à la lucarne qui est dans la pièce – on appelle arouba (lucarne) ce qui est au milieu du toit ; et il en est de même face aux fenêtres qui sont dans les murs. Et ce n'est précisément que face à la lucarne et face à la fenêtre même, car là leur lumière est abondante ; ce qui n'est pas le cas sur les côtés : bien que là aussi il y ait de la lumière, ce n'est pas comparable à une akhsadra. Et même face à la fenêtre même, c'est seulement quand elle n'a pas de vitre ; mais quand elle a une vitre, sa règle est comme celle des côtés.
séif katan 7
(ח) לאור האבוקה - שאין יכול להכניסו לחורין ולסדקין וגם שהוא מתיירא שמא ישרוף הבית ולא יוכל לבדוק יפה ואין בודקים בעצים דמשחא (שקורין קי"ן) שאורו ג"כ גדול כעין אבוקה:
(8) À la lumière d'une torche – car on ne peut pas l'introduire dans les trous et les fentes, et aussi parce qu'on craint qu'elle n'incendie la maison, et l'on ne pourra pas chercher correctement. Et on ne cherche pas avec des bois résineux (qu'on appelle kien, bois de pin), dont la lumière est également grande, à la manière d'une torche.
séif katan 8
(ט) ולא בנר של חלב וכו' - שהוא מתיירא שמא יטיף על הכלים ויפסידם:
(9) Ni avec une bougie de suif, etc. – car on craint qu'elle ne goutte sur les ustensiles et ne les abîme.
séif katan 9
(י) ולא של שמן - שהוא מתיירא להכניסו לחורין ולסדקין פן ישפוך השמן. ובדיעבד אם בדק לאור האבוקה אינו חל הבדיקה וצריך לחזור ולבדוק לאור נר יחידי ושל חלב ושל שומן בדיעבד חל הבדיקה ובשל שמן יש דעות בין האחרונים אי חל בדיעבד:
(10) Ni d'huile – car on craint de l'introduire dans les trous et les fentes, de peur de renverser l'huile. Et bediavad, si l'on a cherché à la lumière d'une torche, la recherche n'est pas valable, et il faut recommencer à chercher à la lumière d'une bougie unique ; mais avec une bougie de suif ou de graisse, bediavad la recherche est valable ; et pour celle d'huile, il y a des avis divergents parmi les A'haronim sur la question de savoir si elle est valable bediavad.
séif katan 10
(יא) אלא בנר של שעוה - ואם אין לו נר של שעוה יכול לבדוק באותן נרות שבדיעבד יוצא בהן [אחרונים]:
(11) Mais avec une bougie de cire – et si l'on n'a pas de bougie de cire, on peut chercher avec les bougies par lesquelles on s'acquitte bediavad (A'haronim).
séif katan 11
(יב) אפילו קלועים - ר"ל וכ"ש אם דבקן ביחד דחשיב אבוקה אלא אפילו קלועים ס"ד דכחד נר דמי קמ"ל [מ"א] ומפמ"ג משמע דכל שאוחזן בידו יחד ואין מפרידן זה מזה חשיב אבוקה ונר שיש לו שתי פתילות כמו שעושין עתה בנר של חלב לפעמים דיש הפרש בין פתילה לפתילה חשיב אבוקה [שם]:
(12) Même tressées – c'est-à-dire : et à plus forte raison si on les a collées ensemble, que cela est considéré comme une torche ; mais il dit « même tressées », car on aurait pu penser qu'elles sont comme une seule bougie : il nous apprend que non (Maguen Avraham). Et il ressort du Peri Megadim que, tant qu'on les tient ensemble dans la main sans les séparer l'une de l'autre, cela est considéré comme une torche ; et une bougie qui a deux mèches – comme on en fait parfois aujourd'hui pour la bougie de suif – lorsqu'il y a un écart entre une mèche et l'autre, est considérée comme une torche (même source).
séif katan 12
(יג) שיש לחוש שמא הכניסו וכו' - ר"ל לא מיבעיא מקומות שמשתמשין בהן חמץ פשיטא דצריך בדיקה אלא אפילו מקום שאין רגיל להשתמש בו חמץ כל השנה רק שיש לחוש שמא הכניס שם חמץ באקראי ג"כ צריך בדיקה וכדמפרש לקמיה:
(13) Où il y a lieu de craindre qu'on y ait introduit, etc. – c'est-à-dire : il va sans dire que les endroits où l'on se sert de 'hamets doivent évidemment être fouillés ; mais même un endroit où l'on n'a pas l'habitude de se servir de 'hamets de toute l'année, et où il y a seulement lieu de craindre qu'on y ait introduit du 'hamets par hasard, doit également être fouillé, comme il l'explique ensuite.
séif katan 13
(יד) כל חדרי הבית - היינו אפילו חדרים שמחזיקים בהם משכנות שלפעמים נכנס לתוכו באמצע הסעודה להחזיר המשכון לבעליו ויש לחוש שמא שכח שם פתו וה"ה כל כיוצא בו כגון מרתפות שמונחים שם פירות וכבושים וגבינות וכיו"ב שדרך ליכנס שם בתוך הסעודה ליטלם וכן בית העצים ונרות ג"כ דרך השמש ליכנס בתוך הסעודה ליקח נרות להאיר ועצים לצורך התבשילין:
(14) Toutes les pièces de la maison – c'est-à-dire même les pièces où l'on garde des gages, car parfois on y entre au milieu du repas pour rendre le gage à son propriétaire, et il y a lieu de craindre qu'on y ait oublié son pain. Et il en est de même de tout cas semblable, par exemple des caves où sont déposés des fruits, des conserves, des fromages et autres choses semblables, où l'on a l'habitude d'entrer pendant le repas pour les prendre ; et de même la remise à bois et à bougies : le serviteur a aussi l'habitude d'y entrer pendant le repas pour prendre des bougies pour éclairer et du bois pour la cuisson des plats.
séif katan 14
(טו) שאין מסתפק וכו' - דבמסתפק בהן פעמים אדם נכנס בתוך הסעודה ופתו בידו להביא עוד יין לסעודתו וה"ה אוצרות של שאר משקין במקום שרגילין בשתייתו צריכין בדיקה:
(15) Dont on ne se sert pas, etc. – car dans celles dont on se sert, il arrive qu'on entre pendant le repas, son pain à la main, pour apporter encore du vin pour son repas. Et il en est de même des réserves d'autres boissons, là où l'on a l'habitude de les boire : elles doivent être fouillées.
séif katan 15
(טז) מהם - ואוצרות שמסתפק ממנו ויש לו קבע שנוטל בפעם א' מה שצריך לסעודה א"צ בדיקה כיון שאין רגילים ליכנס בו באמצע הסעודה [אחרונים]:
(16) D'elles – et les réserves dont on se sert mais où l'on a une habitude fixe de prendre en une fois ce dont on a besoin pour le repas n'ont pas besoin d'être fouillées, puisqu'on n'a pas l'habitude d'y entrer au milieu du repas (A'haronim).
séif katan 16
(יז) אינם צריכים בדיקה - שמסתמא אין מכניסין בהן חמץ אלא א"כ יודע שהכניס בהם חמץ:
(17) N'ont pas besoin d'être fouillés – car vraisemblablement on n'y introduit pas de 'hamets, à moins de savoir qu'on y a introduit du 'hamets.
séif katan 17
(יח) צריכים בדיקה - לפי שדרך להשתמש בהן ויש לחוש שמא נשאר שם מעט חמץ:
(18) Doivent être fouillés – parce qu'on a l'habitude de s'en servir, et il y a lieu de craindre qu'il y soit resté un peu de 'hamets.
séif katan 18
(יט) פחות משלשה טפחים - שמן הסתם לא נשתמשו בו אבל אם ידוע לו שנשתמש בהן חמץ באותה שנה אפילו פ"א הרי הן צריכין בדיקה. ובבית שהתינוקות מצויין בו בכ"ג צריכין בדיקה שמא הניחו שם התינוקות מעט חמץ:
(19) Moins de trois tefa'him (palmes) – car vraisemblablement on ne s'en est pas servi ; mais si l'on sait qu'on s'en est servi pour du 'hamets cette année-là, même une seule fois, ils doivent être fouillés. Et dans une maison où se trouvent des petits enfants, de tels endroits doivent aussi être fouillés, de peur que les enfants n'y aient laissé un peu de 'hamets.
séif katan 19
(כ) אינם צריכים בדיקה - ועל גבי התנורים שרגילין להשתמש שם צריך בדיקה ופשוט דגם בכל החורים שסביבותיהן צריך בדיקה:
(20) N'ont pas besoin d'être fouillés – mais le dessus des fours, dont on a l'habitude de se servir, doit être fouillé ; et il est évident qu'il faut aussi fouiller tous les trous qui les entourent.
séif katan 20
(כא) היציע - בנין נמוך:
(21) Le yatsia – un bâtiment bas (appentis).
séif katan 21
(כב) והמגדל - שקורין אלמע"ר או שאפ"ע ודרכן היה לעשות גגיהן משופעין אבל כגון שלנו שגגיהן שוה והדרך להשתמש שם צריך בדיקה וכ"ש תוך המגדל אם משתמש בהם חמץ לפעמים או דברים שדרך ליטלם בתוך הסעודה בודאי צריך בדיקה:
(22) Et l'armoire – qu'on appelle almer ou chafè (armoire) ; et l'on avait l'habitude de faire leurs dessus en pente ; mais pour celles comme les nôtres, dont le dessus est plat et dont on a l'habitude de se servir, il faut une recherche ; et à plus forte raison l'intérieur de l'armoire, si l'on s'en sert parfois pour du 'hamets ou pour des choses qu'on a l'habitude de prendre pendant le repas : il faut certainement une recherche.
séif katan 22
(כג) אין גגיהם ראוים וכו' - וגגי הבתים שלהם היו שוין ורגיל להשתמש עליהן וצריך בדיקה. ותקרות שלנו שתחת גג המשופע אם דרך להשתמש שם צריך בדיקה שפעמים הולך שם באמצע סעודתו ופתו בידו וכנ"ל בס"ג. ובאשר שטרחא מרובה היא נראה שיש להקל ע"י שימכור לנכרי אותו המקום ג"כ עם החמץ שיש שם:
(23) Leurs toits ne sont pas utilisables, etc. – mais les toits de leurs maisons (à l'époque du Talmud) étaient plats, et l'on avait l'habitude de s'en servir ; ils doivent donc être fouillés. Et nos greniers, qui sont sous le toit en pente, si l'on a l'habitude de s'en servir, doivent être fouillés, car parfois on y va au milieu de son repas, son pain à la main, comme dit plus haut, au séif 3. Et comme c'est une grande peine, il semble qu'on puisse être indulgent en vendant aussi cet endroit à un non-Juif avec le 'hamets qui s'y trouve.
séif katan 23
(כד) לול - וה"ה קרקע הבית שהתרנגולים מצויים שם א"צ בדיקה ומ"מ צריך לכבד תחת המטות כי לפעמים נגרר שם ע"י התרנגולים חתיכה גדולה של חמץ שא"א להם לאכלה או לסיבה אחרת. ובמקום שאוכלין כל השנה וליכא שם תרנגולין לכו"ע צריך לבדוק תחת הספסלין והשלחנות שמצוי ליפול שם חמץ ויש אומרים דאף בדאיכא תרנגולין בבית כל שאכלו שם חמץ סמוך לפסח הוי כמו חמץ ודאי דאי אפשר שלא יפול חמץ על הקרקע ואין ספק אכילת תרנגולים מוציא מידי ודאי חמץ וצריך בדיקה כדין:
(24) Un poulailler – et il en est de même du sol de la maison où se trouvent des poules : il n'a pas besoin d'être fouillé. Néanmoins il faut balayer sous les lits, car parfois y est traîné par les poules un gros morceau de 'hamets qu'elles ne peuvent pas manger, ou pour une autre raison. Et à l'endroit où l'on mange toute l'année et où il n'y a pas de poules, selon tous il faut fouiller sous les bancs et les tables, où il arrive fréquemment que du 'hamets tombe. Et certains disent que même s'il y a des poules dans la maison, partout où l'on a mangé du 'hamets peu avant Pessa'h, c'est comme du 'hamets certain, car il est impossible qu'il ne tombe pas de 'hamets par terre, et le doute que les poules l'aient mangé ne fait pas sortir de la certitude du 'hamets ; il faut donc fouiller selon la règle.
séif katan 24
(כה) אמצעה של חצר - לאו דוקא אמצעה דהוא הדין לצדדי החצר ואתי לאפוקי רק חורין שבצדדי החצר דצריך בדיקה:
(25) Le milieu de la cour – pas précisément le milieu, car il en est de même des côtés de la cour ; et cela vient seulement exclure les trous qui sont sur les côtés de la cour, qui doivent être fouillés.
séif katan 25
(כו) אבל ודאי וכו' - דבודאי חמץ לא סמכינן ע"ז וצריך בדיקה דאין ספק מוציא מידי ודאי וכ"ש במקום שמעמידין אווזים בלול שלהן ומניחין לפניהם בחוץ כלי עם שבולת שועל ושעורין שע"י אכילתם נופלים הגרעינים בחוץ וא"א להם לאכול משם דבודאי צריך בדיקה דהרי זה חמץ גמור ששורין הגרעינים במים [ח"א]:
(26) Mais s'il est certain, etc. – car pour du 'hamets certain, on ne s'appuie pas sur cela (que les oiseaux l'ont mangé), et il faut une recherche, car un doute ne fait pas sortir d'une certitude. Et à plus forte raison à l'endroit où l'on garde des oies dans leur enclos et où l'on pose devant elles, dehors, un récipient avec de l'avoine et de l'orge : en mangeant, des grains tombent dehors, et elles ne peuvent pas les manger de là ; cela doit certainement être fouillé, car c'est du 'hamets véritable, puisqu'on fait tremper les grains dans l'eau ('Hayé Adam).
séif katan 26
(כז) לא - עיין במ"א שדעתו דמה שהכניסו שם חמץ זמן רב קודם פסח וסמוך לפסח נשמר שלא יפול שם חמץ א"צ לבדוק ואפשר דכל שלשים יום מקרי סמוך לפסח אבל דעת המקור חיים דדוקא מה שהיה בליל י"ד אחר שהגיע זמן הבדיקה דאז לא סמכינן שיאכלוהו עופות אבל מה שהיה ודאי קודם לזה לא מקרי ודאי חמץ וא"צ בדיקה:
(27) Non – vois le Maguen Avraham, dont l'avis est que si l'on y a introduit du 'hamets longtemps avant Pessa'h, et que peu avant Pessa'h on a pris garde qu'il n'y tombe pas de 'hamets, il n'est pas nécessaire de fouiller ; et il est possible que tous les trente jours précédant la fête soient appelés « peu avant Pessa'h ». Mais l'avis du Mekor 'Hayim est que c'est seulement ce qui s'y trouvait la nuit du 14, après qu'est arrivé le moment de la recherche, qui est visé, car alors on ne compte pas sur le fait que les oiseaux le mangeront ; mais ce qui y était certainement avant cela n'est pas appelé « 'hamets certain » et n'a pas besoin de recherche.
séif katan 27
(כח) אבל לקמן וכו' - הנה האחרונים האריכו ליישב הסתירה ולדינא הסכימו כמה אחרונים דלחצר שלו או של שותפין אסור לזרוק חמץ על סמך שיאכלוהו עורבים ועופות וגם בדיעבד אם זרק צריך לבדוק ולבער אבל למקום מופקר לרבים כגון רחוב מותר להשליך שם חמצו ולהפקירו קודם זמן איסורו ואם לא אכלוהו העורבים ונשאר עד אחר זמן איסורו לא איכפת לן כיון שכבר יצא מרשותו דומיא דמוכר לעכו"ם קודם זמן איסורו:
(28) Mais plus loin, etc. – les A'haronim se sont étendus pour résoudre la contradiction. Et pour la halakha, plusieurs A'haronim se sont accordés à dire que dans sa propre cour ou dans celle d'associés, il est interdit de jeter du 'hamets en comptant que les corbeaux et les oiseaux le mangeront ; et même bediavad, si on l'a jeté, il faut fouiller et éliminer. Mais dans un endroit abandonné au public, comme une rue, il est permis d'y jeter son 'hamets et de le déclarer sans propriétaire (hefker) avant le moment de son interdiction ; et si les corbeaux ne l'ont pas mangé et qu'il reste jusqu'après le moment de son interdiction, cela ne nous importe pas, puisqu'il est déjà sorti de sa possession, à l'instar de celui qui vend à un non-Juif avant le moment de son interdiction.
séif katan 28
(כט) והשאר מבטל בלבו - דשמא נתגלגל שם בחור. ואפילו אם היה שם בודאי חמץ מהני ג"כ הבטול דלא הוי כמטמין בבור כיון דלא עביד בידים וע"ל סימן תל"ו אם מותר ליהנות מחמץ כזה אחר הפסח:
(29) Et il annule le reste dans son cœur – car peut-être du 'hamets a-t-il roulé là dans un trou. Et même s'il y avait là du 'hamets certain, l'annulation (bitoul) est également efficace, car ce n'est pas comme celui qui cache du 'hamets dans une fosse, puisqu'il ne l'a pas fait de ses mains. Et vois plus loin, siman 436, s'il est permis de tirer profit d'un tel 'hamets après Pessa'h.
séif katan 29
(ל) שמא יאמר כשפים וכו' - במה שהוא מחפש בלילה לאור הנר בחורין ומ"מ למחר ביום ארבעה עשר יבדוק לאור היום שבזה לא יבוא עכו"ם לחשדו:
(30) De peur qu'on ne dise : sorcellerie, etc. – du fait qu'il fouille la nuit à la lumière d'une bougie dans les trous. Néanmoins, le lendemain, le jour du quatorze, il fouillera à la lumière du jour, car ainsi le non-Juif n'en viendra pas à le soupçonner.
séif katan 30
(לא) בא לידי סכנה - ואע"ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני ואף שפטרוהו מטעם זה מבדיקה בלילה מ"מ בטול צריך וכתבו האחרונים דגם בודאי חמץ אינו צריך בדיקה בלילה אלא ביום לאור היום ובטול בודאי בעינן בזה וכנ"ל:
(31) S'exposera à un danger – et bien que (le principe soit que) « ceux qui sont envoyés pour une mitsva ne subissent pas de dommage », là où le dommage est fréquent, c'est différent. Et bien qu'on l'ait exempté pour cette raison de la recherche de nuit, l'annulation reste néanmoins nécessaire. Et les A'haronim ont écrit que même pour du 'hamets certain, il n'est pas nécessaire de fouiller la nuit, mais le jour, à la lumière du jour ; et dans ce cas l'annulation est certainement requise, comme dit plus haut.
séif katan 31
(לב) שנשתמש בו חמץ - ר"ל שרגיל להשתמש ואינו ידוע שיש שם עכשיו חמץ:
(32) Dont on s'est servi pour du 'hamets – c'est-à-dire qu'on a l'habitude de s'en servir, et l'on ne sait pas s'il y a maintenant du 'hamets là.
séif katan 32
(לג) אפילו אינו גבוה ג"ט כדי חפישת הכלב - ר"ל שהוא עודנו בכדי חפישת הכלב שמריח הריח עד ג' טפחים והיה לנו לחוש שמא הכלב יחפש אחריו תוך הפסח ויגלהו אפ"ה אין צריך וכו':
(33) Même s'il n'est pas (recouvert sur) une hauteur de trois tefa'him, qui est la limite de la fouille du chien – c'est-à-dire qu'il est encore à la portée de la fouille du chien, qui sent l'odeur jusqu'à trois tefa'him, et nous aurions dû craindre que le chien ne fouille après lui pendant Pessa'h et ne le découvre ; malgré cela, il n'est pas nécessaire, etc.
séif katan 33
(לד) אין צריך לבדוק - ומ"מ צריך לבטל בלבו דשמא יש שם חמץ ויעבור עליו ואם לא ביטל עד לאחר זמן איסורו דעת העולת שבת דצריך לחפש במרא וחצינא ועיין בבית מאיר שכתב דלדעת רש"י ור"ן הדין עמו אך לדעת התוספות יש להסתפק עי"ש:
(34) Il n'est pas nécessaire de fouiller – néanmoins il faut l'annuler dans son cœur, car peut-être y a-t-il là du 'hamets, et il transgresserait l'interdit à son sujet. Et s'il ne l'a pas annulé avant l'arrivée du moment de son interdiction, l'avis de l'Olat Chabbat est qu'il faut fouiller avec pelle et pioche. Et vois le Beit Méïr, qui a écrit que selon l'avis de Rachi et du Ran, il a raison, mais que selon l'avis de Tossefot, il y a lieu de douter ; vois là-bas.
séif katan 34
(לה) סכנת עקרב - ודוקא במקום שמצויים עקרבים. ואפשר דבמקום שמצויים נחשים צריך לבדוק דלא שכיח סכנתא כ"כ [מ"א וש"א] ועיין במש"כ בסימן ק"ד דבמקום שהנחשים ממיתין דינו כמו עקרבים:
(35) Danger de scorpion – et précisément à un endroit où les scorpions sont fréquents. Et il est possible qu'à un endroit où les serpents sont fréquents, il faille fouiller, car le danger n'est pas si fréquent (Maguen Avraham et d'autres décisionnaires). Et vois ce que nous avons écrit au siman 104, qu'à un endroit où les serpents tuent, leur règle est comme celle des scorpions.
séif katan 35
(לו) אחר שישלים בדיקתו - דבשעת בדיקה אפילו מחפש אחר מחט ג"כ הו"ל שלוחי מצוה ואין ניזוקין וכמו האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני דהוי צדיק גמור אע"פ שמכוין גם להנאתו:
(36) Après qu'il aura achevé sa recherche – car pendant la recherche, même s'il cherche aussi une aiguille, il est également un envoyé pour une mitsva et (de tels envoyés) ne subissent pas de dommage ; et c'est comme celui qui dit : « Ce sela (pièce) est pour la tsedaka afin que mon fils vive », qui est un juste parfait, bien qu'il vise aussi son propre profit.
séif katan 36
(לז) צריך להוציאו משם - ואם לא עשה כן ועבר עליו הפסח אסור אע"פ שביטלו ככל חמץ שעבר עליו הפסח כמ"ש סימן תמ"ח ס"ה:
(37) Il faut l'en retirer – et s'il ne l'a pas fait et que Pessa'h est passé dessus, il est interdit (même au profit), bien qu'il l'ait annulé, comme tout 'hamets sur lequel Pessa'h est passé, ainsi qu'il est écrit au siman 448, séif 5.
séif katan 37
(לח) מבטלו בלבו - והבטול הוא מדרבנן שמא יפקח הגל במועד ויעבור על בל יראה אבל מדאורייתא אינו עובר כלל דדוקא להטמין בידים אסור מדאורייתא אבל הכא כיון שממילא נפל עליו הגל אינו עובר וי"א דמדאורייתא מחויב לבטלו דאל"כ אע"פ שאין דעתו כלל לפקח הגל במועד מ"מ עובר משום לא ימצא כמו במטמין לכתחלה ולדידהו אם לא בטלו עד לאחר זמן איסורו חייב לפקח הגל לבערו כיון שאינו ברשותו לבטלו אכן אם נפל עליו גל גדול שא"א לפקח והוא אבוד ממנו ומכל אדם לכו"ע מותר דלא קרינן ביה שלך:
(38) Il l'annule dans son cœur – et l'annulation est d'ordre rabbinique, de peur qu'il ne déblaie le tas de décombres pendant la fête et ne transgresse « qu'il ne soit pas vu » (bal yéraé). Mais de la Torah il ne transgresse pas du tout, car c'est seulement le fait de cacher du 'hamets de ses mains qui est interdit de la Torah ; mais ici, puisque le tas est tombé dessus de lui-même, il ne transgresse pas. Et certains disent que de la Torah il est tenu de l'annuler, car sinon, bien qu'il n'ait aucunement l'intention de déblayer le tas pendant la fête, il transgresse néanmoins « qu'il ne soit pas trouvé » (bal yimatsé), comme celui qui le cache délibérément ; et selon eux, s'il ne l'a pas annulé avant l'arrivée du moment de son interdiction, il est tenu de déblayer le tas pour l'éliminer, puisqu'il n'est plus en son pouvoir de l'annuler. Toutefois, si un grand tas est tombé dessus, qu'il est impossible de déblayer, et qu'il est perdu pour lui et pour tout homme, selon tous c'est permis, car on n'applique pas à son sujet le terme « à toi » (« il ne sera pas vu chez toi »).
séif katan 38
(לט) ודיו - ואם לאחר הפסח נתפקח הגל ונתגלה החמץ הרי הוא מותר אף באכילה שחמץ שעבר עליו הפסח אינו אסור אלא משום קנס שקנסוהו חכמים משום שעבר על בל יראה ובל ימצא מן התורה או מד"ס כמו שיבואר בסי' תמ"ח והכא בעניננו לא עבר עליו כלום ואין ראוי לקונסו:
(39) Et cela suffit – et si, après Pessa'h, le tas a été déblayé et que le 'hamets a été découvert, il est permis même à la consommation, car le 'hamets sur lequel Pessa'h est passé n'est interdit qu'en vertu d'une amende dont les Sages ont frappé son propriétaire parce qu'il a transgressé « qu'il ne soit pas vu » et « qu'il ne soit pas trouvé », de la Torah ou d'après les paroles des Scribes (d'ordre rabbinique), comme il sera expliqué au siman 448 ; et ici, dans notre cas, il n'a rien transgressé à son sujet, et il ne convient pas de le punir d'une amende.
séif katan 39
(מ) מרתף שמסדרין בו וכו' - ודוקא מרתף שמסתפק ממנו לצורך סעודה שפעמים הולך השמש באמצע סעודה ופתו בידו להביא עוד יין לשלחן ושוכח שם את פתו [אחרונים]:
(40) Une cave où l'on range, etc. – et précisément une cave dont on se sert pour les besoins du repas, car parfois le serviteur y va au milieu du repas, son pain à la main, pour apporter encore du vin à la table, et il y oublie son pain (A'haronim).
séif katan 40
(מא) א"צ לבדוק וכו' - עיין בבה"ל:
(41) Il n'est pas nécessaire de fouiller, etc. – vois le Biour Halakha.
séif katan 41
(מב) ולא על כל שטח המרתף וכו' - ר"ל שא"צ לבדוק כל העליונות הרואות את התקרה באורך ורוחב של כל המרתף רק שורה אחת האחרונה שהיא נגד הפתח שהיא רואה את התקרה ואת הפתח ביחד ועוד שורת חביות אחת למטה הימנה שהיא רואה רק את הפתח לבד:
(42) Et non sur toute la surface de la cave, etc. – c'est-à-dire qu'il n'est pas nécessaire de fouiller toutes les rangées de tonneaux supérieures qui font face au plafond, sur la longueur et la largeur de toute la cave, mais seulement la dernière rangée, qui est face à l'entrée, et qui fait face à la fois au plafond et à l'entrée, et encore une rangée de tonneaux en dessous d'elle, qui fait face seulement à l'entrée.
séif katan 42
(מג) צריכים בדיקה - בליל י"ד לאור הנר והשמשים אינם נזהרים לבדוק בלילה אלא מכבדין היטב ביום ולא יפה הם עושים וצריך להזהירם ע"כ שיקיימו מצות חכמים כתיקונה ויכולים לברך על בדיקה זו אבל א"צ לבטל אחר הבדיקה לפי שאינם יכולים לבטל ולהפקיר חמץ שאינו שלהם. ואם עבר ולא בדק הבתי כנסיות וב"מ בליל י"ד יכול לבודקם לכתחלה ביום י"ד לאור היום וא"צ לבדוק לאור הנר לפי שדרך להרבות בהם חלונות ויש בהם אורה גדולה ודינם כדין אכסדרה שנתבאר בס"א [אחרונים] אכן לפי מה שכתבנו לעיל בסק"ז דאם יש זכוכית בחלונות שוב אפילו נגד החלון ממש אין דינו כאכסדרה א"כ ה"נ בעינן שכשבודקם ביום לאור החמה יפתח החלונות:
(43) Doivent être fouillées – la nuit du 14 à la lumière de la bougie. Et les bedeaux ne prennent pas garde de fouiller la nuit, mais balaient bien le jour ; ils ne font pas bien, et il faut donc les avertir d'accomplir l'institution des Sages comme il convient. Et l'on peut réciter la bénédiction sur cette recherche, mais il n'est pas nécessaire d'annuler après la recherche, car ils ne peuvent pas annuler et déclarer sans propriétaire un 'hamets qui n'est pas à eux. Et si l'on a transgressé et qu'on n'a pas fouillé les synagogues et les maisons d'étude la nuit du 14, on peut les fouiller, lekhat'hila, le jour du 14 à la lumière du jour, sans qu'il soit nécessaire de fouiller à la lumière de la bougie, car on a l'habitude d'y multiplier les fenêtres, et il y a en elles une grande lumière ; leur règle est comme celle de l'akhsadra expliquée au séif 1 (A'haronim). Toutefois, d'après ce que nous avons écrit plus haut, au séif katan 7, que s'il y a des vitres aux fenêtres, même face à la fenêtre même la règle n'est plus comme celle d'une akhsadra, il faut donc ici aussi, lorsqu'on les fouille le jour à la lumière du soleil, ouvrir les fenêtres.
séif katan 43
(מד) ומכוין - ר"ל לא מיבעיא בסתם שאין חזקתו מתכבד אלא אפילו אם מכוין לשם בדיקה ג"כ לא מהני:
(44) Et il a l'intention – c'est-à-dire : il va sans dire que cela ne suffit pas dans le cas ordinaire, où l'on ne présume pas qu'il a été balayé dans ce but ; mais même s'il a l'intention de le balayer en vue de la recherche, cela n'est pas non plus efficace.
séif katan 44
(מה) אעפ"כ צריך לבדוק וכו' - שהכיבוד אינו בדיקה גמורה שמא נשתייר חמץ באיזה גומא ואפילו אם בדק לאור הנר בחורין ובסדקין ג"כ צריך לחזור ולבדוק בלילה ככל ישראל שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה [כ"ז מתבאר מתוך דברי תה"ד בשם מרדכי] ולפי מה שכתבנו לעיל בס"א בלא"ה אין לסמוך אבדיקת היום אפילו היה לאור הנר שהנר אין מאיר ביום כ"כ כמו בלילה:
(45) Malgré cela il faut fouiller, etc. – car le balayage n'est pas une recherche complète : peut-être est-il resté du 'hamets dans quelque creux. Et même s'il a fouillé à la lumière de la bougie dans les trous et les fentes (le jour), il faut aussi recommencer à fouiller la nuit, comme tout Israël, afin de ne pas faire de distinction entre une recherche et une autre (tout cela ressort des paroles du Terouma HaDéchen au nom du Mordekhaï). Et d'après ce que nous avons écrit plus haut, au séif 1 (séif katan 1), de toute façon on ne peut pas s'appuyer sur une recherche de jour, même si elle a été faite à la lumière de la bougie, car la bougie n'éclaire pas autant le jour que la nuit.
séif katan 45
(מו) צריך לכבד חדריו - דלא מיבדק שפיר בלא כיבוד והמנהג לכבד כל הבית והחדרים ביום י"ג כדי שיוכל לעשות הבדיקה כדין בתחלת ליל י"ד וכמ"ש בסימן תל"א ס"א ובשעת בדיקה המנהג ליטול נוצות ולכבד היטב במקום בחורים והסדקים לגרור משם החמץ עם הנוצה:
(46) Il faut balayer ses pièces – car on ne fouille pas bien sans balayage. Et l'usage est de balayer toute la maison et les pièces le jour du 13, afin de pouvoir faire la recherche selon la règle au début de la nuit du 14, comme il est écrit au siman 431, séif 1. Et au moment de la recherche, l'usage est de prendre des plumes et de bien balayer à l'endroit des trous et des fentes, pour en extraire le 'hamets avec la plume.
séif katan 46
(מז) שנותנים בהם לפעמים חמץ - ואפילו הוא אומר ברי לי שלא ניתן בהם חמץ דמילתא דלא רמיא עליה הוא ולאו אדעתיה ולכן צריך בדיקה והעולם נוהגין רק לנער הכיסים בשעת הביעור ונכון לבדוק אותם בשעת הבדיקה ומ"מ צריך לחזור ולנערם בשעת הביעור שמא חזר והכניס בהם מחמץ שאכל אחר הבדיקה [אחרונים]:
(47) Dans lesquelles on met parfois du 'hamets – et même s'il dit : « Je suis certain qu'on n'y a pas mis de 'hamets », car c'est une chose dont on ne se préoccupe pas et à laquelle on ne fait pas attention ; c'est pourquoi une recherche est nécessaire. Et les gens ont l'usage de seulement secouer les poches au moment de l'élimination (bi'our) ; et il convient de les fouiller au moment de la recherche, et néanmoins il faut les secouer de nouveau au moment de l'élimination, de peur qu'on n'y ait remis du 'hamets qu'on a mangé après la recherche (A'haronim).
séif katan 47
(מח) צריכין בדיקה - בין משלו ובין משל התינוקות שבבית:
(48) Doivent être fouillés – qu'ils soient à lui ou aux enfants de la maison.
séif katan 48

Siman 434 →