Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 425 →- (א) ואינו מזכיר וכו' - שהרי כבר הזכיר שבת בברכה רביעית:(1) « Et on ne mentionne pas, etc. » – car il a déjà mentionné le Chabbat dans la quatrième bénédiction.
séif katan 1
- (ב) שבעה בסדר היום - דלכתחלה אין מפטיר עולה למנין שבעה וכדלעיל סי' רפ"ב ס"ד:(2) Sept, dans la section du jour – car lekhat'hila le maftir ne compte pas dans le nombre des sept, comme on l'a vu plus haut, siman 282, séif 4.
séif katan 2
- (ג) ובשני קורא - ומניחין ספר שני אצל ספר ראשון ואומר חצי קדיש על שניהם:(3) Et dans le second, il lit – on pose le second rouleau à côté du premier rouleau, et l'on dit le demi-Kaddich sur les deux.
séif katan 3
- (ד) ומפטירין השמים וכו' - ששם נזכר מענין ר"ח ואם שכח וקרא בהפטרה של שבוע קורא אחריה השמים כסאי ואם נזכר אחר שכבר בירך ברכות אחרונות קורא אותה בלי ברכה:(4) « Et l'on lit comme haftara « Le ciel », etc. » – car il y est mentionné un sujet relatif à Roch 'Hodech. Et s'il a oublié et a lu la haftara de la semaine, il lit après elle « Le ciel est Mon trône » ; et s'il s'en est souvenu après avoir déjà récité les bénédictions finales, il la lit sans bénédiction.
séif katan 4
- (ה) שמפטירין עניה וכו' - מפני שאין לדלג ז' דנחמתא עיין לקמן סי' תכ"ח ס"ח:(5) « Où l'on lit comme haftara « Malheureuse », etc. » – parce qu'on ne doit sauter aucune des sept haftarot de consolation ; voir plus loin, siman 428, séif 8.
séif katan 5
- (ו) וי"א השמים וכו' - דבהפטרה זו יש בה תרתי זכרון ר"ח ונחמות ירושלים:(6) « Et certains disent « Le ciel », etc. » – car cette haftara contient les deux choses : la mention de Roch 'Hodech et les consolations de Jérusalem.
séif katan 6
- (ז) וכן נוהגים - וכתבו האחרונים דאעפ"כ אין לדלג אחת מז' דנחמתא וע"כ כשיפטירו בפ' תצא ברני עקרה יסיימו גם בעניה סוערה הכתובה אחריה:(7) Et tel est l'usage – et les A'haronim ont écrit que, malgré cela, on ne doit sauter aucune des sept haftarot de consolation ; c'est pourquoi, lorsqu'on lira comme haftara, à la paracha Ki tetsé, « Réjouis-toi, stérile » (Isaïe 54, 1), on terminera aussi par « Malheureuse, battue par la tempête », qui est écrit à sa suite.
séif katan 7
- (ח) וכן עיקר במקום שאין מנהג - ועיין בביאור הגר"א שדחה סברא זו מהלכה ופסק כדעה ראשונה דמפטירין שמעו:(8) Et c'est l'essentiel là où il n'y a pas d'usage – et voir dans le Biour du Gaon de Vilna, qui a rejeté ce raisonnement de la halakha et a tranché selon le premier avis, qu'on lit comme haftara « Écoutez ».
séif katan 8
- (ט) ולא שמעו - כתב המג"א דאגב שיטפא הזכיר זאת בהג"ה דלעולם לא חל ר"ח אב באחד בשבת:(9) Ni « Écoutez » – le Maguen Avraham a écrit que le Rema a mentionné cela dans la glose par entraînement (du style), car Roch 'Hodech Av ne tombe jamais le premier jour de la semaine.
séif katan 9
- (י) מפטירין השמים כסאי - דס"ד דיום ב' דר"ח הוא עיקר ונפטיר בשבת מחר חודש:(10) On lit comme haftara « Le ciel est Mon trône » – car on aurait pu penser que le deuxième jour de Roch 'Hodech est le principal, et qu'on lirait donc le Chabbat la haftara « Demain c'est la néoménie ».
séif katan 10
- (יא) רק הפטרת ר"ח - ולא מסיימים בפסוקי דהפטרת מחר חודש:(11) Que la haftara de Roch 'Hodech – et on ne termine pas par les versets de la haftara « Demain c'est la néoménie ».
séif katan 11
- (יב) אם היה חתונה בר"ח - ר"ל דמנהג הוא בשבת שיש חתן לדחות הפטרת השבוע ולקרות הפטרת שוש אשיש שהוא מענינא כדמבואר לקמן בסוף סימן תכ"ח ומבואר שם דכ"ז הוא בשבתות דעלמא שאין הפטרה שלהם מוזכרת בש"ס אבל בהפטרות שנזכרים בש"ס ומדרשים אין דוחין אותן מפני חתונה שאין זה אלא מנהג בעלמא וגם אחר שקראום אין לקרות שוש אשיש מפני שאין מדלגין מנביא לנביא וע"ז אשמעי' כאן בהג"ה דעכ"פ במקום שהם בנביא אחד כגון בשבת ר"ח שקורין השמים כסאי שהוא בנביא אחד עם הפטרות שוש אשיש אז אין לדחות שוש אשיש לגמרי ויש לקרות מקצת ממנה אחר שיסיים השמים כסאי:(12) S'il y avait un mariage à Roch 'Hodech – c'est-à-dire que l'usage est, un Chabbat où il y a un marié, de repousser la haftara de la semaine et de lire la haftara « Je me réjouirai, oui, je me réjouirai » (Isaïe 61, 10), qui est en rapport avec le sujet, comme il est expliqué plus loin, à la fin du siman 428 ; et il y est expliqué que tout cela ne vaut que pour les Chabbatot ordinaires, dont la haftara n'est pas mentionnée dans le Talmud ; mais les haftarot qui sont mentionnées dans le Talmud et les Midrachim, on ne les repousse pas à cause d'un mariage, car ce n'est qu'un simple usage ; et même après les avoir lues, on ne doit pas lire « Je me réjouirai », parce qu'on ne saute pas d'un prophète à un autre. Et c'est ce que le Rema nous enseigne ici dans la glose : au moins là où elles sont dans un même prophète, par exemple le Chabbat de Roch 'Hodech, où l'on lit « Le ciel est Mon trône », qui est dans le même prophète (Isaïe) que la haftara « Je me réjouirai », on ne doit alors pas repousser entièrement « Je me réjouirai », et il faut en lire une partie après avoir terminé « Le ciel est Mon trône ».
séif katan 12
- (יג) או בשאר שבתות - כגון הני המוזכרים סוף סימן תכ"ח עיי"ש:(13) Ou lors d'autres Chabbatot – par exemple ceux qui sont mentionnés à la fin du siman 428 ; voir là-bas.
séif katan 13
- (יד) כולל במוסף וכו' - בסידורים כתוב בשבת ר"ח ובשאר ימים טובים אחר שמסיים קרבן שבת יסיים זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור וכן כתב בסידור רב עמרם אכן כמה פוסקים כתבו דהוי יתור לשון וקמי שמים גליא והוי הפסק ולכן כתבו שאין לאומרו:(14) « On inclut dans Moussaf, etc. » – dans les livres de prière, il est écrit que le Chabbat de Roch 'Hodech et les autres fêtes, après avoir terminé le passage du sacrifice du Chabbat, on conclut par : « Ceci est le sacrifice du Chabbat, et le sacrifice du jour comme il est dit » ; et c'est ce qu'a écrit le Siddour de Rav Amram. Cependant, plusieurs décisionnaires ont écrit que ce sont des mots superflus — et devant le Ciel, c'est déjà connu — et que c'est une interruption ; c'est pourquoi ils ont écrit qu'on ne doit pas le dire.
séif katan 14
- (טו) מקדש השבת וכו' - ואם חתם בשל שבת לבד יצא בדיעבד:(15) « Qui sanctifie le Chabbat, etc. » – et s'il a conclu par la formule du Chabbat seule, il est quitte bediavad.
séif katan 15