Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 413 →- (א) לרבים משלו אומר וכו' - וגם בנתנו כ"א בפ"ע כשמניח אחד בשבילם צריך לומר בשעה שמניח שהוא מניח לשם עירוב לכל בני העיר וכדלעיל בסימן ת"ט ס"ח במ"ב אלא דכשנותן עירוב משלו בשביל כולם צריך לזכות מתחלה ע"י אחר בשבילם קודם שמניחו:(1) Pour un grand nombre, avec ce qui lui appartient, il dit, etc. – et même lorsque chacun a donné sa part séparément, quand une seule personne le place pour eux, elle doit dire au moment où elle le place qu'elle le place en tant qu'érouv pour tous les habitants de la ville, comme dit plus haut au siman 409, séif 8, dans la Michna Beroura ; mais lorsqu'il donne un érouv de ce qui lui appartient pour eux tous, il doit d'abord le leur faire acquérir par l'intermédiaire d'un autre, avant de le placer.
séif katan 1
- (ב) מזון שתי סעודות - ואפילו בלפתן למזון שתי סעודות סגי וכדלעיל בסימן ת"ט סעיף ז':(2) La nourriture de deux repas – et même avec un accompagnement (liftan) en quantité de nourriture de deux repas, cela suffit, comme dit plus haut au siman 409, séif 7.
séif katan 2
- (ג) לכל אחד - ולא דמי לעירובי חצרות דבמזון שתי סעודות לכולם סגי דשם העירוב הוא משום דאחד אוסר ע"ח ועי"ז הם כמעורבין משא"כ בתחומין אין שייך אחד לחבירו וכל אחד כשרוצה לילך חוץ לאלפים שלו צריך לקנות שביתה לעצמו לכך צריך מזון שתי סעודות לכל אחד:(3) Pour chacun – et ce n'est pas comparable à l'érouv 'hatserot, où la nourriture de deux repas pour tous suffit, car là l'érouv est nécessaire parce que l'un interdit à l'autre (de transporter), et par lui ils sont comme mêlés ensemble ; ce qui n'est pas le cas pour les limites (te'houmin), où l'un n'a pas de lien avec l'autre, et chacun, lorsqu'il veut aller au-delà de ses deux mille coudées, doit acquérir un lieu de repos pour lui-même ; c'est pourquoi il faut la nourriture de deux repas pour chacun.
séif katan 3
- (ד) וע"ל בסימן שס"ו - דשם נתבאר מי הוא הראוי לזכות על ידו. ולענין מי הוא שראוי להעשות שליח להנחת העירוב נתבאר בסימן ת"ט ס"ח:(4) Et voir plus haut, siman 366 – car là il a été expliqué qui est apte à ce qu'on fasse acquérir par son intermédiaire. Et quant à savoir qui est apte à être fait émissaire pour placer l'érouv, cela a été expliqué au siman 409, séif 8.
séif katan 4
- (ה) וצריך להודיעם - משום דעי"ז הלא מפסיד תחום של צד השני ודלמא לא ניחא ליה:(5) Et il faut les en informer – car par cela, il (chacun) perd la limite du côté opposé, et peut-être cela ne lui convient-il pas.
séif katan 5
- (ו) מבעוד יום - ואפילו בין השמשות סגי בדיעבד כ"כ הפמ"ג ועיין ביאור הלכה:(6) De jour – et même pendant bein hachmachot, cela suffit bediavad (a posteriori) ; ainsi l'a écrit le Peri Megadim ; et vois le Biour Halakha.
séif katan 6
- (ז) אפילו לא גמר בלבו וכו' - דאמרינן הוברר הדבר שקודם זמן קניית העירוב דעתו לכך היה כיון שידע מתחלה משא"כ בשלא הודיעוהו מבע"י לא שייך לומר דהוברר כיון שלא ידע כלל מבעוד יום:(7) Même s'il n'a pas décidé dans son cœur, etc. – car nous disons : il a été clarifié rétroactivement (houbrar) qu'avant le moment de l'acquisition de l'érouv, telle était son intention, puisqu'il savait (le fait de l'érouv) dès le début ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'on ne l'a pas informé de jour : on ne peut pas dire qu'il a été clarifié (rétroactivement), puisqu'il ne savait rien de jour.
séif katan 7
- (ח) יכול לסמוך עליו - והוא נמי משום דאמרינן הוברר הדבר דקודם בין השמשות דעתו היה לכך וכל זה הוא כפי מה דקי"ל דלענין מלתא דרבנן יש ברירה. ופשוט דכל זה אם בלילה לא הלך מביתו לצד השני:(8) Il peut s'appuyer sur lui – c'est aussi parce que nous disons : il a été clarifié rétroactivement qu'avant bein hachmachot, telle était son intention ; et tout cela est conforme à ce que nous avons établi, que pour une chose d'ordre rabbinique, il y a brera (clarification rétroactive). Et il est évident que tout cela ne s'applique que s'il n'est pas allé, pendant la nuit, de sa maison vers l'autre côté.
séif katan 8
- (ט) לרוח שבא לו החכם קנה - ולא מיבעיא אם כבר בא החכם קודם בין השמשות לאותו רוח אלא שהוא לא היה יודע להיכן בא עד למחר שנשמע לו בודאי קנה לאותו רוח דגילוי מלתא בעלמא הוא דאיגלאי מלתא השתא דההוא עירוב קנה אלא אפילו היה החכם רחוק משם ביה"ש בתוך התחום [של סוף ד' אלפים שלו] וא"כ אפשר שלא גמר אז החכם בדעתו כלל לבוא לתוך ד' אלפים שלו [דדלמא אז היה בדעתו שלא לזוז כלל ממקומו וממילא לא קנה עירובו של זה] אפ"ה אמרינן דמהני תנאו משום ברירה דאמרינן הוברר למפרע דלאותו צד שבא החכם היה מאתמול עומד לכך [גמרא]:(9) Pour la direction par où le Sage est venu, il a acquis – et il va sans dire que c'est le cas si le Sage était déjà arrivé avant bein hachmachot de cette direction, mais que lui ne savait pas où il était arrivé avant le lendemain, quand il l'a appris : assurément il a acquis pour cette direction, car ce n'est qu'une simple révélation des faits : il apparaît maintenant que c'est cet érouv qui a acquis. Mais même si le Sage était loin de là pendant bein hachmachot, à l'intérieur de la limite [de la fin de ses quatre mille coudées], et que, s'il en est ainsi, il est possible qu'alors le Sage n'ait pas du tout décidé dans son esprit de venir à l'intérieur de ses quatre mille coudées [car peut-être avait-il alors l'intention de ne pas bouger du tout de sa place, et d'office l'érouv de celui-ci n'a pas acquis], malgré cela nous disons que sa condition est efficace en vertu de la brera, car nous disons : il a été clarifié rétroactivement que le côté par où le Sage est venu était destiné à cela dès la veille [Guemara].
séif katan 9
- (י) הוי עירוב - דאמרינן כיון שרצה עכשיו מסתמא בין השמשות שהוא זמן קניית העירוב היה ג"כ דעתיה להאי:(10) C'est un érouv – car nous disons : puisqu'il l'a voulu maintenant, vraisemblablement pendant bein hachmachot, qui est le moment de l'acquisition de l'érouv, telle était aussi son intention.
séif katan 10