Michna Beroura 409

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 409 →

(א) הנותן וכו' - מיירי אפילו בישראל ואם נתנוהו שם העירוב בשביל כהן בלאו הטעם שבפנים ג"כ אסור משום דבעינן שיהיה יכול להגיע למקום עירובו וכיון דכהן הוא לא אפשר [טור]:
(1) Celui qui place, etc. – il s'agit même d'un simple Israël (non-Cohen) ; et s'ils ont placé là l'érouv pour un Cohen, même sans la raison donnée dans le texte (l'interdit de profit), c'est aussi interdit (ce n'est pas un érouv), car nous exigeons qu'il puisse atteindre le lieu de son érouv, et puisqu'il est Cohen, ce n'est pas possible (il lui est interdit d'entrer au cimetière) [Tour].
séif katan 1
(ב) אסור בהנאה - ומיירי בקבר של בנין דאלו נתנו בקבר של קרקע שרי דקרקע עולם לא נאסר כמש"כ ביו"ד סימן שס"ד וכ"ש אם לא נתנוהו בקבר רק על הקרקע שבצדדי הקברות בודאי לכו"ע עירובו עירוב דאין שם איסור הנאה כלל:
(2) Interdit de profit – et il s'agit d'une tombe construite ; car s'ils l'ont placé dans une tombe creusée dans le sol, c'est permis, car le sol naturel (karka olam) ne devient pas interdit, comme il est écrit dans le Yoré Déa, siman 364. Et à plus forte raison, s'ils ne l'ont pas placé dans une tombe mais seulement sur le sol à côté des tombes, assurément, selon tous les avis, son érouv est un érouv, car il n'y a là aucun interdit de profit.
séif katan 2
(ג) אחר קנייה - דמה שמונח שם בין השמשות שהוא שעת קניית שביתה לא איכפת לן כיון שאין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו [וע"כ לא חשיבא הנאה מה שהוא יכול לילך עי"ז לחוץ לתחום] אלא מה שרוצה שיהיה העירוב קיים שם אף אחר קניית השביתה כדי לאכול אח"כ אם ירצה זה חשוב הנאה ולכן אסרו לקנות שם שביתתו:
(3) Après l'acquisition – car le fait qu'il (l'érouv) y soit posé pendant bein hachmachot (le crépuscule), qui est le moment de l'acquisition du lieu de repos (chevita), ne nous importe pas, puisqu'on ne fait d'érouv que pour une mitsva, et les mitsvot n'ont pas été données pour en tirer profit [c'est pourquoi le fait qu'il puisse, grâce à cela, aller au-delà de la limite (te'houm) n'est pas considéré comme un profit]. Mais le fait qu'il veuille que l'érouv subsiste là même après l'acquisition du lieu de repos, afin de le manger ensuite s'il le désire, cela est considéré comme un profit ; c'est pourquoi les Sages ont interdit d'y acquérir son lieu de repos.
séif katan 3
(ד) בבית הפרס - הוא שדה שנחרש בה קבר וחיישינן מדרבנן שמא נשאר שם עדיין עצם כשעורה:
(4) Dans un beit happeras – c'est un champ dans lequel une tombe a été labourée, et nous craignons, d'ordre rabbinique, qu'il y reste encore un os de la taille d'un grain d'orge.
séif katan 4
(ה) הרי זה עירוב - דלא שייך כאן איסור הנאה כלל:
(5) C'est un érouv – car l'interdit de profit ne s'applique ici absolument pas.
séif katan 5
(ו) מפני וכו' - ר"ל אף דמדרבנן אסור לכהן לילך שם שמא יסיט ברגליו עצם כשעורה דמטמא במגע ומשא וא"כ הרי אינו יכול להגיע למקום עירובו מ"מ שרי דאפשר לו להכנס שם ע"י מגדל הפורח והוא נישא ע"ג שוורים שעי"ז לא יזוז בעצם ודוקא בבית הפרס שהוא מדרבנן ואין בו טומאת אוהל משא"כ בבית הקברות אי אפשר בעצה זו לכהן מפני שהוא מאהיל על הקברים ואפילו אם יכנס במגדול שהוא מחזיק ארבעים סאה לא הוי חציצה בינו לקבר דקי"ל אוהל זרוק לאו שמיה אוהל וכל שאינו אוהל אינו חוצץ:
(6) Parce que, etc. – c'est-à-dire : bien que, d'ordre rabbinique, il soit interdit au Cohen d'y aller, de peur qu'il ne déplace avec ses pieds un os de la taille d'un grain d'orge, qui rend impur par contact et par port, et que, s'il en est ainsi, il ne puisse pas atteindre le lieu de son érouv, néanmoins c'est permis, car il lui est possible d'y entrer au moyen d'une « tour volante » (une caisse portée), qui est portée sur des bœufs, de sorte qu'ainsi il ne déplacera pas d'os. Et cela seulement dans un beit happeras, qui est impur d'ordre rabbinique et où il n'y a pas d'impureté par recouvrement (toumat ohel) ; ce qui n'est pas le cas au cimetière, où ce conseil n'est pas possible pour un Cohen, car il recouvre les tombes ; et même s'il entre dans une tour qui contient quarante séa, cela ne forme pas une séparation entre lui et la tombe, car nous avons établi qu'« une tente mobile n'est pas appelée tente », et tout ce qui n'est pas une tente ne sépare pas.
séif katan 6
(ז) שינפח - כי מפני שהוא מדרבנן סמכו להקל ולילך ע"י ניפוח בפיו ואם יש שם עצם כשעורה ידחהו ועצם גדול יראהו:
(7) Qu'il souffle – car, puisque c'est d'ordre rabbinique, ils se sont appuyés sur cela pour être indulgents et permettre d'y aller en soufflant avec la bouche : s'il y a là un os de la taille d'un grain d'orge, il le repoussera, et un gros os, il le verra.
séif katan 7
(ח) כדי שיהיה אפשר וכו' - דהא טעם העירוב משום דנחשב כאלו קבע דירתו שם:
(8) Afin qu'il soit possible, etc. – car la raison de l'érouv est qu'il est considéré comme s'il avait fixé sa demeure là.
séif katan 8
(ט) בין השמשות - שהוא זמן קנית עירוב תחלת שבת:
(9) Pendant bein hachmachot – qui est le moment de l'acquisition de l'érouv, au début du Chabbat.
séif katan 9
(י) שכל דבר וכו' - ומבואר בש"ס דאף אם נותן עירובו ע"ג אילן שהוא למטה מעשרה טפחים והוא נתכוין לשבות למטה בארץ שהוא ר"ה אף שיש בזה שני שבותים אם יטול העירוב מן האילן אחד שהוא מכרמלית לר"ה [דהאילן כרמלית הוא] ועוד שהוא משתמש באילן שהוא מחובר אפ"ה הוי עירוב מטעם דלא גזרו על שבותין בין השמשות ומ"מ יש שבותין שגזרו אף לענין זה וכדלקמיה בסעיף שאחר זה:
(10) Car toute chose, etc. – et il est expliqué dans le Talmud que même s'il place son érouv sur un arbre, en dessous de dix téfa'him, et qu'il a l'intention de se reposer en bas sur le sol, qui est un domaine public (rechout harabbim), bien qu'il y ait là deux interdits rabbiniques (chevout) s'il prend l'érouv de l'arbre : l'un, qu'il le transporte d'un karmelit (domaine intermédiaire) au domaine public [car l'arbre est un karmelit], et de plus, qu'il se sert d'un arbre, qui est attaché au sol, malgré cela c'est un érouv, pour la raison qu'on n'a pas décrété les chevout pendant bein hachmachot. Néanmoins, il y a des chevout qu'on a décrétés même à cet égard, comme il est dit juste après, dans le séif suivant.
séif katan 10
(יא) במקום מצוה - ועירובי תחומין חשיב במקום מצוה דהא אין מערבין אלא לדבר מצוה כדלקמן בסימן תט"ו:
(11) Dans un cas de mitsva – et l'érouv te'houmin (érouv des limites) est considéré comme un cas de mitsva, puisqu'on ne fait d'érouv que pour une chose de mitsva, comme il est dit plus loin, au siman 415.
séif katan 11
(יב) שמאחר וכו' - ר"ל אף דבהניח עירובו באילן דיש בו נמי משום שבות דמשתמש באילן ואפ"ה הוי עירוב דלא גזרו ביה"ש במקום מצוה וכנ"ל מ"מ בקנה שהוא רך ודק קרוב שיבוא לידי קטימה בשעה שיבוא ליטול עירובו [וקטימה ממחובר הוא מלאכת קוצר] וגזרו אף ביהש"מ וכן הדין בהניח עירובו בר"ה רחוק שמנה אמות ממקום שנתכוין לשבות שם דאינו עירוב דאין מתירין להביאו אצלו בין השמשות פחות פחות מד"א דהוא קל לבוא לידי חיוב חטאת שיטלטלנו ד"א שלימות בר"ה:
(12) Puisque, etc. – c'est-à-dire : bien que, lorsqu'il a placé son érouv sur un arbre, où il y a également un chevout du fait qu'il se sert de l'arbre, ce soit malgré tout un érouv, parce qu'on n'a pas décrété pendant bein hachmachot dans un cas de mitsva, comme dit plus haut, néanmoins, pour un roseau, qui est tendre et fin, il est probable qu'on en vienne à le casser au moment où il viendra prendre son érouv [et casser une plante attachée au sol est le travail de moissonner], et on a décrété même pendant bein hachmachot. De même, la loi est que s'il a placé son érouv dans le domaine public, à huit coudées de l'endroit où il a l'intention de se reposer, ce n'est pas un érouv, car on ne permet pas de l'apporter près de lui pendant bein hachmachot par étapes de moins de quatre coudées, car il est facile d'en venir à une faute passible d'un sacrifice expiatoire ('hattat), en le transportant sur quatre coudées complètes dans le domaine public.
séif katan 12
(יג) כירק - ר"ל שהם רכים ביותר דאז י"ל דדין ירק יש להם ולא גזרו בהן משום השתמשות במחובר ולא משום שמא יקטום ונתבאר זה בסימן של"ו עי"ש במ"ב סקי"ד וט"ו:
(13) Comme un légume – c'est-à-dire qu'ils sont extrêmement tendres, car alors on peut dire qu'ils ont le statut de légume, et on n'a pas décrété à leur sujet, ni à cause de l'usage d'une chose attachée au sol, ni de peur qu'on ne les casse. Cela a été expliqué au siman 336 ; vois là-bas dans la Michna Beroura, séifim katan 14 et 15.
séif katan 13
(יד) ואם היו תלושים - ומיירי אפי' בגבוה יותר מעשרה ועומדין בר"ה ורק שלא יהיה ברחבן ד' טפחים דאז אין עליהם שם רה"י וה"ה ברוחב ד' ורק שהן פחותין מעשרה טפחים בגובה שאין נחשבין רק לכרמלית אבל אם הניח בקנה שהוא גבוה י"ט ורחב ד"ט שהוא רה"י גמור לא הוי עירוב אם נתכוין לשבות למטה בארץ שהוא ר"ה דיש מלאכה דאורייתא בנטילתו:
(14) Et s'ils étaient arrachés – et il s'agit même d'un endroit plus haut que dix téfa'him, se trouvant dans le domaine public, à condition seulement qu'ils n'aient pas quatre téfa'him de largeur, car alors ils n'ont pas le statut de domaine privé (rechout hayahid) ; et de même s'ils ont quatre téfa'him de largeur mais seulement moins de dix téfa'him de hauteur, ils ne sont considérés que comme un karmelit. Mais s'il l'a placé sur un roseau haut de dix téfa'him et large de quatre téfa'him, qui est un domaine privé complet, ce n'est pas un érouv s'il a l'intention de se reposer en bas sur le sol, qui est un domaine public, car il y a un travail interdit par la Torah à le prendre.
séif katan 14
(טו) הרי זה עירוב - דבזה אפילו יקטום ג"כ ליכא איסור דאורייתא וי"א דאף איסורא דרבנן לית בתלוש עיין א"ר:
(15) C'est un érouv – car dans ce cas, même s'il casse le roseau, il n'y a pas non plus d'interdit de la Torah ; et certains disent que même un interdit rabbinique n'existe pas pour une chose arrachée ; vois l'Eliya Rabba.
séif katan 15
(טז) נתנו במגדל וכו' שנפל עליו גל וכו' - עיין לעיל בסימן שצ"ד סעיף ב' וג' לענין עירובי חצרות דשם במ"ב ובה"ל מבואר כל פרטי הדינים וה"ה הכא:
(16) S'il l'a placé dans une armoire, etc., sur laquelle est tombé un tas de décombres, etc. – vois plus haut, siman 394, séifim 2 et 3, au sujet de l'érouv 'hatserot (érouv des cours), car là, dans la Michna Beroura et le Biour Halakha, sont expliqués tous les détails des lois, et il en va de même ici.
séif katan 16
(יז) כל המניח וכו' - שמקום עירובו קונה לו ד"א תמיד סביביו לבד האלפים שנותנין לו לכל רוח:
(17) Quiconque place, etc. – car le lieu de son érouv lui acquiert toujours quatre coudées autour de lui, en plus des deux mille coudées qu'on lui donne dans chaque direction.
séif katan 17
(יח) במקום - היינו בכל מקום שאין מוקף מחיצות דבמוקף מחיצות חשבינן כולהו כד"א:
(18) Dans un lieu – c'est-à-dire dans tout lieu qui n'est pas entouré de cloisons, car un lieu entouré de cloisons, nous le considérons tout entier comme quatre coudées.
séif katan 18
(יט) בסוף התחום - ה"ה בהניחו באמצע התחום ונתגלגל בתוך ד"א שמחוץ לתחום נמי דינא הכי:
(19) À la fin de la limite – de même, s'il l'a placé au milieu de la limite et qu'il a roulé à l'intérieur des quatre coudées qui sont hors de la limite, la loi est aussi ainsi.
séif katan 19
(כ) ונתגלגל - מבעוד יום וה"ה אפילו אם גלגלו בעצמו בכוונה [אחרונים]:
(20) Et a roulé – de jour (avant Chabbat) ; et de même, même s'il l'a roulé lui-même intentionnellement [A'haronim].
séif katan 20
(כא) הרי זה עירוב - דהד"א שייך לתחומו וכנ"ל ואם יכול להניח לכתחלה העירוב בתוך ד"א שמחוץ לאלפים יבואר לקמן בסי"א:
(21) C'est un érouv – car les quatre coudées appartiennent à sa limite, comme dit plus haut. Et la question de savoir s'il peut placer lekhat'hila (a priori) l'érouv à l'intérieur des quatre coudées qui sont hors des deux mille sera expliquée plus loin, au séif 11.
séif katan 21
(כב) אינו עירוב - דצריך שיהיה מונח במקום שיהיה ביכלתו להגיע אליו ביה"ש וכיון שהוא חוץ לתחום ממקום שהוא עומד ביה"ש ולא יוכל להגיע אליו לא הוי עירוב ונשאר על תחום ביתו וכדלעיל:
(22) Ce n'est pas un érouv – car il faut qu'il soit posé dans un endroit qu'il soit capable d'atteindre pendant bein hachmachot ; et puisqu'il est hors de la limite par rapport à l'endroit où il se trouve pendant bein hachmachot, et qu'il ne peut pas l'atteindre, ce n'est pas un érouv, et il reste avec la limite de sa maison, comme dit plus haut.
séif katan 22
(כג) תרומה ונטמאת - דלא חזי לא לכהן ולא לישראל:
(23) De la terouma qui est devenue impure – car elle ne convient ni à un Cohen ni à un Israël.
séif katan 23
(כד) מבעוד יום - אכולהו קאי:
(24) De jour – cela se rapporte à tous les cas.
séif katan 24
(כה) כגון ספק אם הונח - וה"ה בהניח לכתחלה ספק תרומה טמאה או ספק טריפה דאינו עירוב דמלבד שלא היה לו חזקת כשרות בעינן סעודה הראויה לאכול ביה"ש וכאן שהוא ספק איסור אינה ראויה:
(25) Par exemple, s'il y a doute qu'il ait été posé – et de même s'il a placé lekhat'hila de la terouma dont l'impureté est douteuse, ou de la viande douteusement terefa, ce n'est pas un érouv, car outre qu'elle n'avait pas de présomption de validité ('hazaka), nous exigeons un repas propre à être mangé pendant bein hachmachot, et ici, puisque c'est un interdit douteux, il n'est pas propre à la consommation.
séif katan 25
(כו) ולהחשיך שם - היינו שיהא יושב שם כל ביה"ש עד שחשיכה ודאי [ח"א וראיה מלקמן סימן תט"ו ס"ב]:
(26) Et y être à la tombée de la nuit – c'est-à-dire qu'il soit assis là pendant tout bein hachmachot, jusqu'à ce qu'il fasse nuit avec certitude [le 'Hayé Adam, avec une preuve tirée de plus loin, siman 415, séif 2].
séif katan 26
(כז) זהו עיקר וכו' - ר"ל שקונה שביתתו ברגליו שהוא עומד שם בעת שנכנס השבת:
(27) C'est l'essentiel, etc. – c'est-à-dire qu'il acquiert son lieu de repos par ses pieds, du fait qu'il se tient là au moment où entre le Chabbat.
séif katan 27
(כח) מצותו - וה"ה דיכול לערב בפת אפילו לכתחלה אלא דעיקר התקנה הוא ברגל וכדי להקל עליו שלא יצטרך לילך שם בעצמו דוקא ולישב שם עד שתחשך התירו לערב בפת שא"צ לישב שם עד שחשיכה וגם יוכל לשלוח ע"י שליח וכדלקמיה:
(28) Sa mitsva – et de même il peut faire l'érouv avec du pain, même lekhat'hila ; simplement, l'essentiel de l'institution est l'érouv par le pied, et pour l'alléger, afin qu'il ne soit pas obligé d'y aller lui-même et d'y rester assis jusqu'à la tombée de la nuit, on a permis de faire l'érouv avec du pain, pour lequel il n'a pas besoin d'y rester assis jusqu'à la nuit, et il peut aussi l'envoyer par un émissaire, comme il est dit plus loin.
séif katan 28
(כט) לא שנא וכו' - היינו דבשניהם א"צ אמירה ודי בשתיקה אבל מ"מ יש נ"מ דכשיוצא מביתו הוא דוקא ביוצא ע"מ להחשיך על התחום כדי לקנות שם שביתה אבל סתמא דהיינו שיצא מן העיר וחשכה לו תוך תחומו ולא נתכוין לקנות שם שביתה אינו קונה שם שביתה אלא בביתו כיון שהוא סמוך לביתו אבל הבא בדרך וחשכה לו אפילו לא נתכוין לקנות שם שביתה ממילא קנה שם שביתה ויש לו אלפים לכל רוחותיו ואפילו הוא ישן כמו שנתבאר לעיל סימן ת"א [אחרונים]:
(29) Il n'y a pas de différence, etc. – c'est-à-dire que dans les deux cas il n'est pas nécessaire de parler, et le silence suffit. Mais néanmoins il y a une différence pratique : lorsqu'il sort de sa maison, c'est seulement s'il sort dans le but d'être à la tombée de la nuit à la limite, afin d'y acquérir son lieu de repos ; mais sans précision, c'est-à-dire s'il est sorti de la ville et que la nuit l'a surpris à l'intérieur de sa limite sans qu'il ait eu l'intention d'y acquérir son lieu de repos, il n'y acquiert pas de lieu de repos, mais seulement dans sa maison, puisqu'il est proche de sa maison. Mais celui qui arrive de voyage et que la nuit surprend, même s'il n'a pas eu l'intention d'y acquérir son lieu de repos, il y a acquis d'office son lieu de repos, et il a deux mille coudées dans toutes les directions, et même s'il dort, comme il a été expliqué plus haut, siman 401 [A'haronim].
séif katan 29
(ל) כפי מזונו ואם הוא חולה - כצ"ל. ור"ל דלחולה משערין בסעודות שלו כפי אכלו ולא בעינן אפילו כששה ביצים וה"ה דלזקן משערין ג"כ כפי אכלו אבל לאדם בריא משערין לעולם בסעודות בינוניות וכדלקמיה:
(30) Selon sa nourriture ; et s'il est malade – c'est ainsi qu'il faut lire (correction du texte). Et cela veut dire que pour un malade, on évalue d'après ses propres repas, selon ce qu'il mange, et nous n'exigeons même pas le volume de six œufs ; et de même, pour un vieillard, on évalue aussi selon ce qu'il mange ; mais pour un homme en bonne santé, on évalue toujours d'après des repas moyens, comme il est dit plus loin.
séif katan 30
(לא) או רעבתן - צ"ל ורעבתן דלא קאי אדלעיל רק דין אחר אשמועינן דאף דבחולה בדידיה משערינן מ"מ ברעבתן משערינן בסעודה בינונית כשאר אדם והוא משום דבשניהם אזלינן להקל:
(31) Ou un glouton – il faut lire « et un glouton », car cela ne se rapporte pas à ce qui précède ; c'est seulement une autre loi qu'il nous enseigne : bien que pour un malade nous évaluions selon lui-même, néanmoins pour un glouton nous évaluons d'après un repas moyen, comme pour les autres hommes ; et c'est parce que dans les deux cas nous allons dans le sens de l'allègement.
séif katan 31
(לב) כששה ביצים - עם קליפתן:
(32) Comme six œufs – avec leur coquille.
séif katan 32
(לג) סימן שס"ח - דשם הביא המחבר דעת י"א שהם כשמונה ביצים וכאן סתם כדעה ראשונה ועיין מש"כ שם דלכתחלה נכון לנהוג כדעת הי"א:
(33) Siman 368 – car là, l'auteur (le Choulhan Aroukh) a rapporté l'avis de certains selon lesquels ils (les deux repas) sont comme huit œufs, et ici il a tranché sans précision selon le premier avis ; et vois ce que nous avons écrit là-bas : lekhat'hila, il convient de se conduire selon l'avis de « certains disent ».
séif katan 33
(לד) מפת או מכל דבר וכו' - וכמבואר בסימן שפ"ו עי"ש ולא כעירובי חצרות דאין מערבין אלא בפת:
(34) Avec du pain ou avec toute chose, etc. – comme il est expliqué au siman 386 ; vois là-bas ; et non comme l'érouv 'hatserot, pour lequel on ne fait l'érouv qu'avec du pain.
séif katan 34
(לה) שמשתתפין בו - והנשבע שלא יהנה מככר אע"ג דתו לא חזי לשיתוף כמבואר לעיל בסימן שפ"ו סוף ס"ח לדעת הי"א לעירובי תחומין חזי לכו"ע דהא אין מערבין ע"ת אלא לדבר מצוה והנאת מצוה לא חשיבא הנאה דמצות לאו ליהנות ניתנו:
(35) Avec lequel on s'associe – et pour celui qui a juré de ne pas tirer profit d'une miche, bien qu'elle ne convienne plus pour une association (chitouf), comme il est expliqué plus haut au siman 386, fin du séif 8, selon l'avis de « certains disent », pour l'érouv te'houmin elle convient selon tous les avis, car on ne fait l'érouv te'houmin que pour une chose de mitsva, et le profit d'une mitsva n'est pas considéré comme un profit, car les mitsvot n'ont pas été données pour en tirer profit.
séif katan 35
(לו) ואם הוא ליפתן - ומה נכלל בכלל ליפתן נתבאר הכל בסימן שפ"ו. והנה לענין שיעור שתי הסעודות בכאן צריך מזון שתי סעודות מאכל או ליפתן לכל אחד ואחד בפ"ע ואפילו בעה"ב עם ב"ב צריך להניח לכל אחד שיעור עירוב חוץ מבנו קטן הצריך לאמו וכדלקמן בסימן תי"ג ותי"ד ולא הוי בזה דומיא דשיתופי מבואות דשם מערבין במזון שתי סעודות לכל העיר [ועיין בב"י שכתב בשם הג"א עצה לערב בחומץ דבמעט חומץ סגי להרבה אנשים לטבל בו ירק מזון שתי סעודות דזהו השיעור בחומץ כמבואר בסימן שפ"ו ס"ו. אכן לפי מה שכתב שם הא"ר בשם פוסקים דלטבל שתי סעודות צריך רביעית חומץ א"כ לפי שיעור האנשים שמניח עבורם העירוב כן צריך ליתן חשבון הרביעיות]:
(36) Et si c'est un accompagnement (liftan) – et ce qui est inclus dans la catégorie de liftan a été entièrement expliqué au siman 386. Or, quant à la mesure des deux repas, ici il faut la nourriture de deux repas, en aliment ou en liftan, pour chacun séparément ; et même un maître de maison avec les membres de sa maison doit placer pour chacun la mesure de l'érouv, sauf son jeune fils qui a besoin de sa mère, comme il est dit plus loin aux simanim 413 et 414 ; et ce n'est pas comparable en cela aux chitoufei mevo'ot (associations des ruelles), où l'on fait l'érouv avec la nourriture de deux repas pour toute la ville. [Et vois le Beit Yossef, qui a écrit au nom des Hagahot Achéri un conseil : faire l'érouv avec du vinaigre, car un peu de vinaigre suffit pour de nombreuses personnes pour y tremper des légumes correspondant à la nourriture de deux repas, car telle est la mesure pour le vinaigre, comme il est expliqué au siman 386, séif 6. Cependant, d'après ce qu'a écrit là l'Eliya Rabba au nom des décisionnaires, que pour tremper deux repas il faut une revi'it de vinaigre, s'il en est ainsi, il faut compter les revi'iot selon le nombre de personnes pour lesquelles il place l'érouv.]
séif katan 36
(לז) ואומר וכו' - אבל בהניח בשתיקה אף שכוון בלבו לקנות שם שביתה לא הוי עירוב כשעירב בפת מיהו אף אם לא אמר כל הנוסח הזה ורק שאמר זה יהיה לעירוב סגי [ח"א]:
(37) Et il dit, etc. – mais s'il l'a placé en silence, même s'il a eu l'intention dans son cœur d'y acquérir son lieu de repos, ce n'est pas un érouv, lorsqu'il a fait l'érouv avec du pain. Toutefois, même s'il n'a pas dit toute cette formule, mais a seulement dit « que ceci soit l'érouv », cela suffit ['Hayé Adam].
séif katan 37
(לח) כאלו דר שם - דאנן סהדי אלו היה לו שם מקום לדור היה ג"כ לן שם [גמרא]:
(38) Comme s'il habitait là – car nous sommes témoins (il est évident) que s'il avait là un endroit où habiter, il y passerait aussi la nuit [Guemara].
séif katan 38
(לט) שהוא להם עיקר - ומסתברא בפשיטות דאף אם היו כל בין השמשות בבית הבע"ב שם מ"מ לא קנו שביתה שם ורק בבית רבם אם לא שכוונו בפירוש לקנות שביתתם שם:
(39) Qui est pour eux l'essentiel – et il est simplement logique que même s'ils étaient pendant tout bein hachmachot dans la maison du maître de maison de là-bas, néanmoins ils n'y ont pas acquis leur lieu de repos, mais seulement dans la maison de leur maître, à moins qu'ils n'aient eu explicitement l'intention d'y acquérir leur lieu de repos.
séif katan 39
(מ) ששם היו חפצים - וכן הרועים הלנים בשדה אף שאוכלין בבית הולכין אחר מקום לינתן ששם היו חפצים לאכול ג"כ אלו היה ביכלתם וכן הקייצים ושומרי פירות:
(40) Car c'est là qu'ils désirent – et de même les bergers qui passent la nuit dans les champs, bien qu'ils mangent à la maison, on se règle sur le lieu où ils passent la nuit, car c'est là qu'ils désireraient aussi manger s'ils en avaient la possibilité ; et de même les cueilleurs de figues et les gardiens de fruits.
séif katan 40
(מא) חרש שוטה וקטן - משום דלאו בני דיעה נינהו ולא אלימי למיקני שביתה ואפילו עומד ורואה מרחוק שמניחים שם במקום שצום משא"כ בעירובי חצרות דשם העיקר הוא מה שמקבץ מכולם ועי"ז מתערבין יחד לכן מהני גם ע"י קטן כמ"ש בסימן שס"ו ס"ג:
(41) Un sourd-muet, un aliéné et un mineur – car ils ne sont pas des personnes douées de discernement, et ils n'ont pas la force d'acquérir un lieu de repos, et même s'il (le mandant) se tient et voit de loin qu'ils le placent là, à l'endroit où il les a chargés ; ce qui n'est pas le cas pour l'érouv 'hatserot, où l'essentiel est ce qu'on rassemble de tous, et par cela ils se trouvent mêlés ensemble ; c'est pourquoi cela est efficace même par l'intermédiaire d'un mineur, comme il est écrit au siman 366, séif 3.
séif katan 41
(מב) שאינו מודה בעירוב - כגון עו"ג וצדוקים וכה"ג דשמא לא יניחום שם ואפילו אם יעמוד מרחוק ויראה ג"כ לא מהני דשמא לא הניחום לשם עירוב:
(42) Qui ne reconnaît pas l'érouv – par exemple un non-Juif, des Sadducéens et autres semblables, car peut-être ne le placeront-ils pas là ; et même s'il se tient à distance et regarde, cela n'est pas non plus efficace, car peut-être ne l'ont-ils pas placé en tant qu'érouv.
séif katan 42
(מג) ע"י חרש - ואפילו אם החרש ההוא הוא שומע ואינו מדבר דבעלמא הוא כפיקח לכל דבריו מסתברא דהכא לא מהני דהכא הלא בעינן שיאמר בפירוש דבזה העירוב יהיה מותר לפלוני להלך והאמירה מעכב וכמש"כ באות ל"ז והוא אינו יכול לדבר:
(43) Par l'intermédiaire d'un sourd-muet – et même si ce sourd-muet entend mais ne parle pas, lui qui par ailleurs est comme une personne saine d'esprit pour toutes choses, il est logique qu'ici cela ne soit pas efficace, car ici nous exigeons qu'il dise explicitement « par cet érouv il sera permis à un tel de marcher », et la parole est indispensable, comme nous l'avons écrit au séif katan 37, or lui ne peut pas parler.
séif katan 43
(מד) אינו עירוב - ונשאר על תחום ביתו וכנ"ל בסימן ת"ח ס"ב:
(44) Ce n'est pas un érouv – et il reste avec la limite de sa maison, comme dit plus haut au siman 408, séif 2.
séif katan 44
(מה) לקבלו ממנו - ולהניחו לשם עירוב:
(45) Pour le recevoir de lui – et le placer en tant qu'érouv.
séif katan 45
(מו) ושלחו וכו' - ר"ל שאמר להם שיוליכו לאדם ההוא:
(46) Et il l'a envoyé, etc. – c'est-à-dire qu'il leur a dit de l'apporter à cette personne.
séif katan 46
(מז) וראה מרחוק - דאל"ה אמרינן דלמא לא ממטו ליה:
(47) Et il a vu de loin – car sinon, nous disons : peut-être ne le lui ont-ils pas apporté.
séif katan 47
(מח) ונתנו לו - עיין בבה"ל:
(48) Et ils le lui ont donné – vois le Biour Halakha.
séif katan 48
(מט) הוי עירוב - ודוקא שהאחר הבטיח לו בפירוש שיקבלו ויניחו לשם עירוב בשבילו אבל אם שתק לו לא אמרינן בזה דחזקה שיעשה שליחותו:
(49) C'est un érouv – et cela seulement si l'autre lui a promis explicitement qu'il le recevrait et le placerait en tant qu'érouv pour lui ; mais s'il s'est tu, nous ne disons pas dans ce cas qu'il est présumé accomplir sa mission.
séif katan 49
(נ) דחזקה וכו' - ודוקא בזה שהוא איסור דרבנן סמכינן על חזקה זו אבל באיסור דאורייתא אין סומכין על חזקה זו להקל כ"א להחמיר ויש אומרים דאפילו באיסור דאורייתא היכא שיש מכשול להמשלח אם לא יעשה שליחותו והוא יחשוב שעשה שליחותו כגון הכא סומכין על החזקה דעשה שליחותו וכשידעינן שעשה שליחותו ורק שספק שמא שינה לכו"ע אמרינן דודאי לא שינה:
(50) Car il est présumé, etc. – et c'est seulement dans ce cas, qui est un interdit d'ordre rabbinique, que nous nous appuyons sur cette présomption ; mais pour un interdit de la Torah, on ne s'appuie pas sur cette présomption pour alléger, mais seulement pour être rigoureux. Et certains disent que même pour un interdit de la Torah, là où il y a un risque de faute pour le mandant si l'émissaire n'accomplit pas sa mission, alors que lui pensera qu'il l'a accomplie, comme ici, on s'appuie sur la présomption qu'il a accompli sa mission. Et lorsque nous savons qu'il a accompli sa mission, et qu'il y a seulement un doute s'il a modifié (les instructions), selon tous les avis nous disons qu'assurément il n'a pas modifié.
séif katan 50
(נא) הרי אלו משלחין - וצריך השליח לומר בשעת הנחת העירוב שבזה העירוב יהיו מותרין לילך כל אותן האנשים שנשתתפו בהעירוב:
(51) Ceux-ci peuvent envoyer – et l'émissaire doit dire, au moment où il place l'érouv, que par cet érouv il sera permis de marcher à toutes ces personnes qui se sont associées à l'érouv.
séif katan 51
(נב) שהרי לא ייחדו לו רוח - וע"כ אמרינן דמסתמא ניחא להו באיזה רוח שיערב ואף אם לא נתודע להם עד שחשיכה הוו עירוב דאגלאי מלתא דמעיקרא קנו שביתה. אמנם נראה דאם היה ידוע להשליח שרצון המשלח לערב ברוח זה אף שלא פירש לו בהדיא לא מהני כשעירב ברוח אחרת אף שעכשיו רוצה ללכת שם:
(52) Car ils ne lui ont pas fixé de direction – c'est pourquoi nous disons que vraisemblablement cela leur convient, quelle que soit la direction dans laquelle il fera l'érouv ; et même si cela ne leur a été connu qu'après la tombée de la nuit, c'est un érouv, car il apparaît rétroactivement qu'ils avaient acquis dès le départ leur lieu de repos. Cependant, il semble que si l'émissaire savait que la volonté du mandant était de faire l'érouv dans telle direction, même s'il ne le lui a pas précisé explicitement, cela n'est pas efficace s'il a fait l'érouv dans une autre direction, même si maintenant le mandant veut aller là-bas.
séif katan 52
(נג) בתמרים - ואין חילוק בין עירב משל משלח או משל שליח בכל גווני הוי קפידא ואין חל השליחות:
(53) Avec des dattes – et il n'y a pas de différence entre le fait qu'il ait fait l'érouv avec ce qui appartient au mandant ou avec ce qui appartient à l'émissaire : dans tous les cas, c'est une chose à laquelle le mandant tient, et la mission ne prend pas effet.
séif katan 53
(נד) במגדל והניחו בשובך - ואפילו שניהם קרובים או שניהם רחוקים דאמרינן דכאן דעתו לנוח בשבת ולא במקום אחר:
(54) Dans l'armoire, et il l'a placé dans le pigeonnier – et même si les deux sont proches ou les deux éloignés, car nous disons qu'ici il voulait que son érouv repose pendant le Chabbat à cet endroit et non dans un autre lieu.
séif katan 54
(נה) אינו עירוב - ששינה מדעת משלחו ועקר השליחות:
(55) Ce n'est pas un érouv – car il a dévié de la volonté de son mandant et a annulé la mission.
séif katan 55
(נו) אילן או גדר - וה"ה שאר מקום מסויים כגון סלע וכה"ג. ואם ציין מקום השביתה בתל שהוא גבוה עשרה טפחים או בבקעה שהיא עמוקה עשרה טפחים עד בית סאתים נחשבת כולה כארבע אמות ויש לו מאותו מקום ולהלן אלפים אמה [גמרא]:
(56) Un arbre ou une clôture – et de même tout autre lieu déterminé, par exemple un rocher et autres semblables. Et s'il a désigné comme lieu de repos une colline haute de dix téfa'him, ou une vallée profonde de dix téfa'him, jusqu'à une surface de beit séatayim (superficie de deux séa), elle est considérée tout entière comme quatre coudées, et il a, à partir de ce lieu et au-delà, deux mille coudées [Guemara].
séif katan 56
(נז) שביתתי תחתיו בעקרו - של אילן לאפוקי אם אמר סתם שביתתי תחתיו שהוא כולל גם תחת הענפים אפילו אם כל האילן הוא בתוך שיעור אלפים אמה ממקום עמידתו לא יהיה לו מן האילן והלאה אלפים אמה שלמים כ"א פחות מזה וכדלקמיה:
(57) Mon lieu de repos est sous lui, à sa racine – de l'arbre ; à l'exclusion du cas où il a dit sans précision « mon lieu de repos est sous lui », ce qui inclut aussi l'espace sous les branches : même si tout l'arbre est à l'intérieur de la mesure de deux mille coudées depuis l'endroit où il se tient, il n'aura pas, à partir de l'arbre et au-delà, deux mille coudées complètes, mais moins que cela, comme il est dit plus loin.
séif katan 57
(נח) קנה שביתה - באמירה בעלמא דהקילו לבא בדרך וכדלקמיה בסי"ג:
(58) Il a acquis le lieu de repos – par une simple parole, car on a été indulgent pour celui qui arrive de voyage, comme il est dit plus loin, au séif 13.
séif katan 58
(נט) מותר לילך לשם בנחת - וה"ה דמותר לישב במקומו ולילך לשם למחר [אלפים אמה למקום האילן ואלפים אמה מן עיקרו של האילן והלאה] דכיון שהיה יכול להגיע שם ע"י ריצה מבע"י מהני דיבורו לקנות שם שביתה אף שאינו הולך עכשיו לשם:
(59) Il est permis d'y aller tranquillement – et de même il est permis de rester assis à sa place et d'y aller le lendemain [deux mille coudées jusqu'à l'emplacement de l'arbre, et deux mille coudées depuis la racine de l'arbre et au-delà], car puisqu'il aurait pu y arriver en courant pendant qu'il faisait encore jour, sa parole est efficace pour y acquérir son lieu de repos, même s'il n'y va pas maintenant.
séif katan 59
(ס) ודוקא שייחד וכו' - ר"ל דאפילו היכא שיכול להגיע שם מבעוד יום לא מהני אלא בשייחד וכו'. והנה לא חידש המחבר בזה דבר על מה שכתב בריש הסעיף וכונתו כאלו אמר ודוקא באופן שציירנו שאמר שביתתי בעיקרו שייחד בזה המקום לשביתה וזה המקום היה בתוך אלפים אבל אם לא ייחד המקום תחתיו ואין כל האילן בתוך אלפים לא קנה שם שביתה דשמא היה בדעתו וכו':
(60) Et seulement s'il a désigné, etc. – c'est-à-dire que même là où il peut y arriver de jour, cela n'est efficace que s'il a désigné, etc. Or l'auteur n'a rien innové en cela par rapport à ce qu'il a écrit au début du séif, et son intention est comme s'il avait dit : et seulement de la manière que nous avons décrite, où il a dit « mon lieu de repos est à sa racine », désignant ainsi ce lieu pour le repos, et ce lieu était à l'intérieur des deux mille coudées ; mais s'il n'a pas désigné le lieu sous l'arbre et que l'arbre n'est pas entièrement à l'intérieur des deux mille coudées, il n'y a pas acquis de lieu de repos, car peut-être avait-il l'intention, etc.
séif katan 60
(סא) אין יותר מאלפים - לאו דוקא דאפילו אם היה ממקומו עד עיקרו אלפים וארבע אמות קנה שם שביתה דנותנין לו ארבע אמות למקום שביתתו לבד האלפים וגם כונת המחבר הוא אלפים לבד הד"א של מקום שביתה וגם מה שכתב אח"כ אבל וכו' בתוך אלפים הכונה בתוך אלפים וד"א:
(61) Il n'y a pas plus de deux mille – ce n'est pas précis, car même si de son emplacement jusqu'à sa racine (de l'arbre) il y avait deux mille quatre coudées, il y a acquis son lieu de repos, car on lui donne quatre coudées pour le lieu de son repos, en plus des deux mille ; et l'intention de l'auteur est aussi : deux mille en plus des quatre coudées du lieu de repos ; et de même ce qu'il a écrit ensuite, « mais, etc., à l'intérieur de deux mille », l'intention est : à l'intérieur de deux mille coudées et quatre coudées.
séif katan 61
(סב) אם אין כל האילן וכו' - היינו אף שעיקרו בתוך התחום אלא שמקצת ענפיו יוצאין חוץ לתחום דהיינו חוץ לאלפים וד"א והוא לא ייחד שביתתו שיהיה בצד עקרו שהוא בתוך התחום אלא אמר סתם שקונה שביתה תחת האילן לכן לא קנה שביתה כלל דשמא כוון לקנות שביתה תחת הענפים היוצאין חוץ לתחום:
(62) Si l'arbre n'est pas entièrement, etc. – c'est-à-dire même si sa racine est à l'intérieur de la limite, mais qu'une partie de ses branches sort hors de la limite, c'est-à-dire au-delà des deux mille coudées et quatre coudées, et qu'il n'a pas désigné son lieu de repos comme étant du côté de sa racine, qui est à l'intérieur de la limite, mais a dit sans précision qu'il acquiert son lieu de repos sous l'arbre : c'est pourquoi il n'a pas du tout acquis de lieu de repos, car peut-être a-t-il eu l'intention d'acquérir son lieu de repos sous les branches qui sortent hors de la limite.
séif katan 62
(סג) ולא יזוז ממקומו - ר"ל מתוך ד' אמותיו:
(63) Et il ne bougera pas de sa place – c'est-à-dire de l'intérieur de ses quatre coudées.
séif katan 63
(סד) ארבעה אלפים ממקומו לצד האילן - קיצור לשון יש כאן ור"ל מצד זה של האילן ומצד האילן והלאה לצד ביתו:
(64) Quatre mille depuis sa place du côté de l'arbre – il y a ici une formulation abrégée, et cela veut dire : de ce côté-ci de l'arbre, et depuis l'arbre et au-delà, vers le côté de sa maison.
séif katan 64
(סה) יש לו שם אלפים פחות עשרים אמה - היינו מכל צד של האילן אין נותנין לו רק שיעור זה [ונמצא שביחד עם רוחב האילן הוא בס"ה ד' אלפים פחות עשרים אמה] והטעם משום דבכל רוחב האילן שהוא כ' אמה מספקינן למקום שביתה ותלינן לחומרא דכשמודדין האלפים השניים של מאילן והלאה מודדין אותו ממקום התחלת האילן שהוא לצד רגליו דשמא קנה שביתה שם ואף דלפ"ז משם עד רגליו הוא אלפים פחות עשרים אמה אפ"ה אין יכול להלך לאחריו כלום ממקום שהוא עומד דאמרינן שמא קנה שביתתו בארבע אמות של סוף האילן שמשם עד רגליו הוא אלפים שלמים:
(65) Il a là deux mille moins vingt coudées – c'est-à-dire que de chaque côté de l'arbre, on ne lui donne que cette mesure [de sorte qu'avec la largeur de l'arbre, cela fait en tout quatre mille moins vingt coudées]. Et la raison est que, pour toute la largeur de l'arbre, qui est de vingt coudées, nous sommes dans le doute quant au lieu de repos, et nous tranchons dans le sens de la rigueur : lorsqu'on mesure les deux mille coudées secondes, depuis l'arbre et au-delà, on les mesure depuis l'endroit où commence l'arbre, du côté de ses pieds (vers sa position), car peut-être y a-t-il acquis son lieu de repos ; et bien que, de ce fait, il y ait de là jusqu'à ses pieds deux mille moins vingt coudées, malgré cela il ne peut pas du tout marcher en arrière de l'endroit où il se tient, car nous disons : peut-être a-t-il acquis son lieu de repos dans les quatre coudées de l'extrémité de l'arbre, d'où jusqu'à ses pieds il y a deux mille coudées complètes.
séif katan 65
(סו) ברחוק מקום ולא סיים וכו' - ואף שהוא בתוך התחום ממקום רגליו דלדעה ראשונה קנה שביתה שם ואין מפסיד אלא מקום רוחב האילן כנ"ל ולהרמב"ם כיון שלא סיים מקומו אינו קונה שם שביתה כלל אלא קונה שביתתו במקום רגליו:
(66) À un endroit éloigné, sans avoir déterminé, etc. – et même s'il est à l'intérieur de la limite par rapport à l'emplacement de ses pieds, de sorte que selon le premier avis il y a acquis son lieu de repos et ne perd que l'espace de la largeur de l'arbre, comme dit plus haut ; selon le Rambam, puisqu'il n'a pas déterminé son emplacement, il n'y acquiert pas du tout de lieu de repos, mais acquiert son lieu de repos à l'emplacement de ses pieds.
séif katan 66
(סז) והוא רחוק וכו' - קנה שביתה במקומו. גם בזה פליג אדעה ראשונה דלדעה ראשונה בזה לא יזוז ממקומו מפני ששם לא קנה ומכאן עקר דעתו ולהרמב"ם קנה שביתה עכ"פ במקומו ויש לו אלפים לכל רוח ממקום שהוא עומד:
(67) Et il est éloigné, etc. – il a acquis son lieu de repos à sa place. Sur cela aussi le Rambam est en désaccord avec le premier avis : car selon le premier avis, dans ce cas, il ne bougera pas de sa place, parce que là-bas il n'a pas acquis, et d'ici il a détaché son intention ; et selon le Rambam, il a en tout cas acquis son lieu de repos à sa place, et il a deux mille coudées dans chaque direction depuis l'endroit où il se tient.
séif katan 67
(סח) שמונה אמות או יותר - גם בזה לדידיה אפילו כל השמונה אמות היו בתוך אלפים ממקום רגליו ולא כן לדעה הראשונה:
(68) Huit coudées ou plus – de même dans ce cas, selon lui (le Rambam), même si toutes les huit coudées étaient à l'intérieur des deux mille coudées depuis l'emplacement de ses pieds ; et il n'en est pas ainsi selon le premier avis.
séif katan 68
(סט) שבצפונו וכו' - ואם היה רחב יותר מח' אמות אפשר ג"כ לסיים המקום כגון ד"א הראשונים שתחת האילן או השניים:
(69) Qui est à son nord, etc. – et s'il (l'arbre) était plus large que huit coudées, il est possible aussi de déterminer l'endroit, par exemple les quatre premières coudées sous l'arbre, ou les secondes.
séif katan 69
(ע) מקצת מקומו מסויים - באמה האמצעית דממ"נ א"א שלא בירר אותה דאם באמצע האילן בירר לו הד"א הרי היא מהן ואם מן הצדדין בירר באיזה צד שיהיה הרי היא מהן:
(70) Une partie de son emplacement est déterminée – dans la coudée du milieu, car de toute façon il est impossible qu'il ne l'ait pas choisie : s'il s'est choisi les quatre coudées au milieu de l'arbre, elle en fait partie, et s'il les a choisies sur les côtés, quel que soit le côté, elle en fait partie.
séif katan 70
(עא) וכן דעת הרי"ף בזה - עיין בא"ר שכתב דהעיקר כדעה הראשונה ועיין בבה"ל שכתבנו דאין דבריו מוכרחים ועכ"פ לכתחלה בודאי יש ליזהר לסיים מקום שביתתו בצמצום כדעת הרמב"ם:
(71) Et tel est l'avis du Rif à ce sujet – vois l'Eliya Rabba, qui a écrit que l'essentiel est selon le premier avis ; et vois le Biour Halakha, où nous avons écrit que ses paroles ne sont pas contraignantes ; et en tout cas, lekhat'hila, il faut assurément veiller à déterminer avec précision le lieu de son repos, selon l'avis du Rambam.
séif katan 71
(עב) מוסר שביתתו למכיר - שאומר לו שביתתי עמך והמכיר אומר שביתתנו במקום פלוני:
(72) Il confie son lieu de repos à quelqu'un qui connaît l'endroit – il lui dit : « mon lieu de repos est avec toi », et celui qui connaît dit : « notre lieu de repos est à tel endroit ».
séif katan 72
(עג) לבא בדרך וכו' - דמשום דהוא יגע בדרך הוא דהקילו שקונה שביתה בדבור בעלמא מה שאמר שביתתי במקום פלוני משא"כ מי שהיה בביתו אין קונה שביתה אלא כשהולך ברגליו ויושב שם עד שתחשך או שמניח שם מזון שתי סעודות:
(73) Pour celui qui arrive de voyage, etc. – car c'est parce qu'il est fatigué par le voyage qu'on a été indulgent en disant qu'il acquiert son lieu de repos par une simple parole, en disant « mon lieu de repos est à tel endroit » ; ce qui n'est pas le cas de celui qui était dans sa maison : il n'acquiert un lieu de repos que lorsqu'il y va à pied et y reste assis jusqu'à la tombée de la nuit, ou qu'il y place la nourriture de deux repas.
séif katan 73
(עד) שביתת ביתו - בזה אפילו דעה ראשונה דלעיל בסי"א [דס"ל שם לא יזוז ממקומו] מודה דיש לו שביתה בביתו דכיון דעומד בביתו ודאי ניחא ליה דליקני שביתה בביתו כשלא יועיל אמירתו לקנות שביתה במקום אחר וכמ"ש לעיל סוף סימן ת"ח במ"ב:
(74) Le lieu de repos de sa maison – dans ce cas, même le premier avis cité plus haut au séif 11 [qui considère là-bas qu'« il ne bougera pas de sa place »] reconnaît qu'il a son lieu de repos dans sa maison, car puisqu'il se tient dans sa maison, assurément il lui convient d'acquérir son lieu de repos dans sa maison, au cas où sa parole ne serait pas efficace pour acquérir un lieu de repos ailleurs, comme il est écrit plus haut, à la fin du siman 408, dans la Michna Beroura.
séif katan 74

Siman 410 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 409 →

(א) הנותן וכו' - מיירי אפילו בישראל ואם נתנוהו שם העירוב בשביל כהן בלאו הטעם שבפנים ג"כ אסור משום דבעינן שיהיה יכול להגיע למקום עירובו וכיון דכהן הוא לא אפשר [טור]:
(1) Celui qui place, etc. – il s'agit même d'un simple Israël (non-Cohen) ; et s'ils ont placé là l'érouv pour un Cohen, même sans la raison donnée dans le texte (l'interdit de profit), c'est aussi interdit (ce n'est pas un érouv), car nous exigeons qu'il puisse atteindre le lieu de son érouv, et puisqu'il est Cohen, ce n'est pas possible (il lui est interdit d'entrer au cimetière) [Tour].
séif katan 1
(ב) אסור בהנאה - ומיירי בקבר של בנין דאלו נתנו בקבר של קרקע שרי דקרקע עולם לא נאסר כמש"כ ביו"ד סימן שס"ד וכ"ש אם לא נתנוהו בקבר רק על הקרקע שבצדדי הקברות בודאי לכו"ע עירובו עירוב דאין שם איסור הנאה כלל:
(2) Interdit de profit – et il s'agit d'une tombe construite ; car s'ils l'ont placé dans une tombe creusée dans le sol, c'est permis, car le sol naturel (karka olam) ne devient pas interdit, comme il est écrit dans le Yoré Déa, siman 364. Et à plus forte raison, s'ils ne l'ont pas placé dans une tombe mais seulement sur le sol à côté des tombes, assurément, selon tous les avis, son érouv est un érouv, car il n'y a là aucun interdit de profit.
séif katan 2
(ג) אחר קנייה - דמה שמונח שם בין השמשות שהוא שעת קניית שביתה לא איכפת לן כיון שאין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו [וע"כ לא חשיבא הנאה מה שהוא יכול לילך עי"ז לחוץ לתחום] אלא מה שרוצה שיהיה העירוב קיים שם אף אחר קניית השביתה כדי לאכול אח"כ אם ירצה זה חשוב הנאה ולכן אסרו לקנות שם שביתתו:
(3) Après l'acquisition – car le fait qu'il (l'érouv) y soit posé pendant bein hachmachot (le crépuscule), qui est le moment de l'acquisition du lieu de repos (chevita), ne nous importe pas, puisqu'on ne fait d'érouv que pour une mitsva, et les mitsvot n'ont pas été données pour en tirer profit [c'est pourquoi le fait qu'il puisse, grâce à cela, aller au-delà de la limite (te'houm) n'est pas considéré comme un profit]. Mais le fait qu'il veuille que l'érouv subsiste là même après l'acquisition du lieu de repos, afin de le manger ensuite s'il le désire, cela est considéré comme un profit ; c'est pourquoi les Sages ont interdit d'y acquérir son lieu de repos.
séif katan 3
(ד) בבית הפרס - הוא שדה שנחרש בה קבר וחיישינן מדרבנן שמא נשאר שם עדיין עצם כשעורה:
(4) Dans un beit happeras – c'est un champ dans lequel une tombe a été labourée, et nous craignons, d'ordre rabbinique, qu'il y reste encore un os de la taille d'un grain d'orge.
séif katan 4
(ה) הרי זה עירוב - דלא שייך כאן איסור הנאה כלל:
(5) C'est un érouv – car l'interdit de profit ne s'applique ici absolument pas.
séif katan 5
(ו) מפני וכו' - ר"ל אף דמדרבנן אסור לכהן לילך שם שמא יסיט ברגליו עצם כשעורה דמטמא במגע ומשא וא"כ הרי אינו יכול להגיע למקום עירובו מ"מ שרי דאפשר לו להכנס שם ע"י מגדל הפורח והוא נישא ע"ג שוורים שעי"ז לא יזוז בעצם ודוקא בבית הפרס שהוא מדרבנן ואין בו טומאת אוהל משא"כ בבית הקברות אי אפשר בעצה זו לכהן מפני שהוא מאהיל על הקברים ואפילו אם יכנס במגדול שהוא מחזיק ארבעים סאה לא הוי חציצה בינו לקבר דקי"ל אוהל זרוק לאו שמיה אוהל וכל שאינו אוהל אינו חוצץ:
(6) Parce que, etc. – c'est-à-dire : bien que, d'ordre rabbinique, il soit interdit au Cohen d'y aller, de peur qu'il ne déplace avec ses pieds un os de la taille d'un grain d'orge, qui rend impur par contact et par port, et que, s'il en est ainsi, il ne puisse pas atteindre le lieu de son érouv, néanmoins c'est permis, car il lui est possible d'y entrer au moyen d'une « tour volante » (une caisse portée), qui est portée sur des bœufs, de sorte qu'ainsi il ne déplacera pas d'os. Et cela seulement dans un beit happeras, qui est impur d'ordre rabbinique et où il n'y a pas d'impureté par recouvrement (toumat ohel) ; ce qui n'est pas le cas au cimetière, où ce conseil n'est pas possible pour un Cohen, car il recouvre les tombes ; et même s'il entre dans une tour qui contient quarante séa, cela ne forme pas une séparation entre lui et la tombe, car nous avons établi qu'« une tente mobile n'est pas appelée tente », et tout ce qui n'est pas une tente ne sépare pas.
séif katan 6
(ז) שינפח - כי מפני שהוא מדרבנן סמכו להקל ולילך ע"י ניפוח בפיו ואם יש שם עצם כשעורה ידחהו ועצם גדול יראהו:
(7) Qu'il souffle – car, puisque c'est d'ordre rabbinique, ils se sont appuyés sur cela pour être indulgents et permettre d'y aller en soufflant avec la bouche : s'il y a là un os de la taille d'un grain d'orge, il le repoussera, et un gros os, il le verra.
séif katan 7
(ח) כדי שיהיה אפשר וכו' - דהא טעם העירוב משום דנחשב כאלו קבע דירתו שם:
(8) Afin qu'il soit possible, etc. – car la raison de l'érouv est qu'il est considéré comme s'il avait fixé sa demeure là.
séif katan 8
(ט) בין השמשות - שהוא זמן קנית עירוב תחלת שבת:
(9) Pendant bein hachmachot – qui est le moment de l'acquisition de l'érouv, au début du Chabbat.
séif katan 9
(י) שכל דבר וכו' - ומבואר בש"ס דאף אם נותן עירובו ע"ג אילן שהוא למטה מעשרה טפחים והוא נתכוין לשבות למטה בארץ שהוא ר"ה אף שיש בזה שני שבותים אם יטול העירוב מן האילן אחד שהוא מכרמלית לר"ה [דהאילן כרמלית הוא] ועוד שהוא משתמש באילן שהוא מחובר אפ"ה הוי עירוב מטעם דלא גזרו על שבותין בין השמשות ומ"מ יש שבותין שגזרו אף לענין זה וכדלקמיה בסעיף שאחר זה:
(10) Car toute chose, etc. – et il est expliqué dans le Talmud que même s'il place son érouv sur un arbre, en dessous de dix téfa'him, et qu'il a l'intention de se reposer en bas sur le sol, qui est un domaine public (rechout harabbim), bien qu'il y ait là deux interdits rabbiniques (chevout) s'il prend l'érouv de l'arbre : l'un, qu'il le transporte d'un karmelit (domaine intermédiaire) au domaine public [car l'arbre est un karmelit], et de plus, qu'il se sert d'un arbre, qui est attaché au sol, malgré cela c'est un érouv, pour la raison qu'on n'a pas décrété les chevout pendant bein hachmachot. Néanmoins, il y a des chevout qu'on a décrétés même à cet égard, comme il est dit juste après, dans le séif suivant.
séif katan 10
(יא) במקום מצוה - ועירובי תחומין חשיב במקום מצוה דהא אין מערבין אלא לדבר מצוה כדלקמן בסימן תט"ו:
(11) Dans un cas de mitsva – et l'érouv te'houmin (érouv des limites) est considéré comme un cas de mitsva, puisqu'on ne fait d'érouv que pour une chose de mitsva, comme il est dit plus loin, au siman 415.
séif katan 11
(יב) שמאחר וכו' - ר"ל אף דבהניח עירובו באילן דיש בו נמי משום שבות דמשתמש באילן ואפ"ה הוי עירוב דלא גזרו ביה"ש במקום מצוה וכנ"ל מ"מ בקנה שהוא רך ודק קרוב שיבוא לידי קטימה בשעה שיבוא ליטול עירובו [וקטימה ממחובר הוא מלאכת קוצר] וגזרו אף ביהש"מ וכן הדין בהניח עירובו בר"ה רחוק שמנה אמות ממקום שנתכוין לשבות שם דאינו עירוב דאין מתירין להביאו אצלו בין השמשות פחות פחות מד"א דהוא קל לבוא לידי חיוב חטאת שיטלטלנו ד"א שלימות בר"ה:
(12) Puisque, etc. – c'est-à-dire : bien que, lorsqu'il a placé son érouv sur un arbre, où il y a également un chevout du fait qu'il se sert de l'arbre, ce soit malgré tout un érouv, parce qu'on n'a pas décrété pendant bein hachmachot dans un cas de mitsva, comme dit plus haut, néanmoins, pour un roseau, qui est tendre et fin, il est probable qu'on en vienne à le casser au moment où il viendra prendre son érouv [et casser une plante attachée au sol est le travail de moissonner], et on a décrété même pendant bein hachmachot. De même, la loi est que s'il a placé son érouv dans le domaine public, à huit coudées de l'endroit où il a l'intention de se reposer, ce n'est pas un érouv, car on ne permet pas de l'apporter près de lui pendant bein hachmachot par étapes de moins de quatre coudées, car il est facile d'en venir à une faute passible d'un sacrifice expiatoire ('hattat), en le transportant sur quatre coudées complètes dans le domaine public.
séif katan 12
(יג) כירק - ר"ל שהם רכים ביותר דאז י"ל דדין ירק יש להם ולא גזרו בהן משום השתמשות במחובר ולא משום שמא יקטום ונתבאר זה בסימן של"ו עי"ש במ"ב סקי"ד וט"ו:
(13) Comme un légume – c'est-à-dire qu'ils sont extrêmement tendres, car alors on peut dire qu'ils ont le statut de légume, et on n'a pas décrété à leur sujet, ni à cause de l'usage d'une chose attachée au sol, ni de peur qu'on ne les casse. Cela a été expliqué au siman 336 ; vois là-bas dans la Michna Beroura, séifim katan 14 et 15.
séif katan 13
(יד) ואם היו תלושים - ומיירי אפי' בגבוה יותר מעשרה ועומדין בר"ה ורק שלא יהיה ברחבן ד' טפחים דאז אין עליהם שם רה"י וה"ה ברוחב ד' ורק שהן פחותין מעשרה טפחים בגובה שאין נחשבין רק לכרמלית אבל אם הניח בקנה שהוא גבוה י"ט ורחב ד"ט שהוא רה"י גמור לא הוי עירוב אם נתכוין לשבות למטה בארץ שהוא ר"ה דיש מלאכה דאורייתא בנטילתו:
(14) Et s'ils étaient arrachés – et il s'agit même d'un endroit plus haut que dix téfa'him, se trouvant dans le domaine public, à condition seulement qu'ils n'aient pas quatre téfa'him de largeur, car alors ils n'ont pas le statut de domaine privé (rechout hayahid) ; et de même s'ils ont quatre téfa'him de largeur mais seulement moins de dix téfa'him de hauteur, ils ne sont considérés que comme un karmelit. Mais s'il l'a placé sur un roseau haut de dix téfa'him et large de quatre téfa'him, qui est un domaine privé complet, ce n'est pas un érouv s'il a l'intention de se reposer en bas sur le sol, qui est un domaine public, car il y a un travail interdit par la Torah à le prendre.
séif katan 14
(טו) הרי זה עירוב - דבזה אפילו יקטום ג"כ ליכא איסור דאורייתא וי"א דאף איסורא דרבנן לית בתלוש עיין א"ר:
(15) C'est un érouv – car dans ce cas, même s'il casse le roseau, il n'y a pas non plus d'interdit de la Torah ; et certains disent que même un interdit rabbinique n'existe pas pour une chose arrachée ; vois l'Eliya Rabba.
séif katan 15
(טז) נתנו במגדל וכו' שנפל עליו גל וכו' - עיין לעיל בסימן שצ"ד סעיף ב' וג' לענין עירובי חצרות דשם במ"ב ובה"ל מבואר כל פרטי הדינים וה"ה הכא:
(16) S'il l'a placé dans une armoire, etc., sur laquelle est tombé un tas de décombres, etc. – vois plus haut, siman 394, séifim 2 et 3, au sujet de l'érouv 'hatserot (érouv des cours), car là, dans la Michna Beroura et le Biour Halakha, sont expliqués tous les détails des lois, et il en va de même ici.
séif katan 16
(יז) כל המניח וכו' - שמקום עירובו קונה לו ד"א תמיד סביביו לבד האלפים שנותנין לו לכל רוח:
(17) Quiconque place, etc. – car le lieu de son érouv lui acquiert toujours quatre coudées autour de lui, en plus des deux mille coudées qu'on lui donne dans chaque direction.
séif katan 17
(יח) במקום - היינו בכל מקום שאין מוקף מחיצות דבמוקף מחיצות חשבינן כולהו כד"א:
(18) Dans un lieu – c'est-à-dire dans tout lieu qui n'est pas entouré de cloisons, car un lieu entouré de cloisons, nous le considérons tout entier comme quatre coudées.
séif katan 18
(יט) בסוף התחום - ה"ה בהניחו באמצע התחום ונתגלגל בתוך ד"א שמחוץ לתחום נמי דינא הכי:
(19) À la fin de la limite – de même, s'il l'a placé au milieu de la limite et qu'il a roulé à l'intérieur des quatre coudées qui sont hors de la limite, la loi est aussi ainsi.
séif katan 19
(כ) ונתגלגל - מבעוד יום וה"ה אפילו אם גלגלו בעצמו בכוונה [אחרונים]:
(20) Et a roulé – de jour (avant Chabbat) ; et de même, même s'il l'a roulé lui-même intentionnellement [A'haronim].
séif katan 20
(כא) הרי זה עירוב - דהד"א שייך לתחומו וכנ"ל ואם יכול להניח לכתחלה העירוב בתוך ד"א שמחוץ לאלפים יבואר לקמן בסי"א:
(21) C'est un érouv – car les quatre coudées appartiennent à sa limite, comme dit plus haut. Et la question de savoir s'il peut placer lekhat'hila (a priori) l'érouv à l'intérieur des quatre coudées qui sont hors des deux mille sera expliquée plus loin, au séif 11.
séif katan 21
(כב) אינו עירוב - דצריך שיהיה מונח במקום שיהיה ביכלתו להגיע אליו ביה"ש וכיון שהוא חוץ לתחום ממקום שהוא עומד ביה"ש ולא יוכל להגיע אליו לא הוי עירוב ונשאר על תחום ביתו וכדלעיל:
(22) Ce n'est pas un érouv – car il faut qu'il soit posé dans un endroit qu'il soit capable d'atteindre pendant bein hachmachot ; et puisqu'il est hors de la limite par rapport à l'endroit où il se trouve pendant bein hachmachot, et qu'il ne peut pas l'atteindre, ce n'est pas un érouv, et il reste avec la limite de sa maison, comme dit plus haut.
séif katan 22
(כג) תרומה ונטמאת - דלא חזי לא לכהן ולא לישראל:
(23) De la terouma qui est devenue impure – car elle ne convient ni à un Cohen ni à un Israël.
séif katan 23
(כד) מבעוד יום - אכולהו קאי:
(24) De jour – cela se rapporte à tous les cas.
séif katan 24
(כה) כגון ספק אם הונח - וה"ה בהניח לכתחלה ספק תרומה טמאה או ספק טריפה דאינו עירוב דמלבד שלא היה לו חזקת כשרות בעינן סעודה הראויה לאכול ביה"ש וכאן שהוא ספק איסור אינה ראויה:
(25) Par exemple, s'il y a doute qu'il ait été posé – et de même s'il a placé lekhat'hila de la terouma dont l'impureté est douteuse, ou de la viande douteusement terefa, ce n'est pas un érouv, car outre qu'elle n'avait pas de présomption de validité ('hazaka), nous exigeons un repas propre à être mangé pendant bein hachmachot, et ici, puisque c'est un interdit douteux, il n'est pas propre à la consommation.
séif katan 25
(כו) ולהחשיך שם - היינו שיהא יושב שם כל ביה"ש עד שחשיכה ודאי [ח"א וראיה מלקמן סימן תט"ו ס"ב]:
(26) Et y être à la tombée de la nuit – c'est-à-dire qu'il soit assis là pendant tout bein hachmachot, jusqu'à ce qu'il fasse nuit avec certitude [le 'Hayé Adam, avec une preuve tirée de plus loin, siman 415, séif 2].
séif katan 26
(כז) זהו עיקר וכו' - ר"ל שקונה שביתתו ברגליו שהוא עומד שם בעת שנכנס השבת:
(27) C'est l'essentiel, etc. – c'est-à-dire qu'il acquiert son lieu de repos par ses pieds, du fait qu'il se tient là au moment où entre le Chabbat.
séif katan 27
(כח) מצותו - וה"ה דיכול לערב בפת אפילו לכתחלה אלא דעיקר התקנה הוא ברגל וכדי להקל עליו שלא יצטרך לילך שם בעצמו דוקא ולישב שם עד שתחשך התירו לערב בפת שא"צ לישב שם עד שחשיכה וגם יוכל לשלוח ע"י שליח וכדלקמיה:
(28) Sa mitsva – et de même il peut faire l'érouv avec du pain, même lekhat'hila ; simplement, l'essentiel de l'institution est l'érouv par le pied, et pour l'alléger, afin qu'il ne soit pas obligé d'y aller lui-même et d'y rester assis jusqu'à la tombée de la nuit, on a permis de faire l'érouv avec du pain, pour lequel il n'a pas besoin d'y rester assis jusqu'à la nuit, et il peut aussi l'envoyer par un émissaire, comme il est dit plus loin.
séif katan 28
(כט) לא שנא וכו' - היינו דבשניהם א"צ אמירה ודי בשתיקה אבל מ"מ יש נ"מ דכשיוצא מביתו הוא דוקא ביוצא ע"מ להחשיך על התחום כדי לקנות שם שביתה אבל סתמא דהיינו שיצא מן העיר וחשכה לו תוך תחומו ולא נתכוין לקנות שם שביתה אינו קונה שם שביתה אלא בביתו כיון שהוא סמוך לביתו אבל הבא בדרך וחשכה לו אפילו לא נתכוין לקנות שם שביתה ממילא קנה שם שביתה ויש לו אלפים לכל רוחותיו ואפילו הוא ישן כמו שנתבאר לעיל סימן ת"א [אחרונים]:
(29) Il n'y a pas de différence, etc. – c'est-à-dire que dans les deux cas il n'est pas nécessaire de parler, et le silence suffit. Mais néanmoins il y a une différence pratique : lorsqu'il sort de sa maison, c'est seulement s'il sort dans le but d'être à la tombée de la nuit à la limite, afin d'y acquérir son lieu de repos ; mais sans précision, c'est-à-dire s'il est sorti de la ville et que la nuit l'a surpris à l'intérieur de sa limite sans qu'il ait eu l'intention d'y acquérir son lieu de repos, il n'y acquiert pas de lieu de repos, mais seulement dans sa maison, puisqu'il est proche de sa maison. Mais celui qui arrive de voyage et que la nuit surprend, même s'il n'a pas eu l'intention d'y acquérir son lieu de repos, il y a acquis d'office son lieu de repos, et il a deux mille coudées dans toutes les directions, et même s'il dort, comme il a été expliqué plus haut, siman 401 [A'haronim].
séif katan 29
(ל) כפי מזונו ואם הוא חולה - כצ"ל. ור"ל דלחולה משערין בסעודות שלו כפי אכלו ולא בעינן אפילו כששה ביצים וה"ה דלזקן משערין ג"כ כפי אכלו אבל לאדם בריא משערין לעולם בסעודות בינוניות וכדלקמיה:
(30) Selon sa nourriture ; et s'il est malade – c'est ainsi qu'il faut lire (correction du texte). Et cela veut dire que pour un malade, on évalue d'après ses propres repas, selon ce qu'il mange, et nous n'exigeons même pas le volume de six œufs ; et de même, pour un vieillard, on évalue aussi selon ce qu'il mange ; mais pour un homme en bonne santé, on évalue toujours d'après des repas moyens, comme il est dit plus loin.
séif katan 30
(לא) או רעבתן - צ"ל ורעבתן דלא קאי אדלעיל רק דין אחר אשמועינן דאף דבחולה בדידיה משערינן מ"מ ברעבתן משערינן בסעודה בינונית כשאר אדם והוא משום דבשניהם אזלינן להקל:
(31) Ou un glouton – il faut lire « et un glouton », car cela ne se rapporte pas à ce qui précède ; c'est seulement une autre loi qu'il nous enseigne : bien que pour un malade nous évaluions selon lui-même, néanmoins pour un glouton nous évaluons d'après un repas moyen, comme pour les autres hommes ; et c'est parce que dans les deux cas nous allons dans le sens de l'allègement.
séif katan 31
(לב) כששה ביצים - עם קליפתן:
(32) Comme six œufs – avec leur coquille.
séif katan 32
(לג) סימן שס"ח - דשם הביא המחבר דעת י"א שהם כשמונה ביצים וכאן סתם כדעה ראשונה ועיין מש"כ שם דלכתחלה נכון לנהוג כדעת הי"א:
(33) Siman 368 – car là, l'auteur (le Choulhan Aroukh) a rapporté l'avis de certains selon lesquels ils (les deux repas) sont comme huit œufs, et ici il a tranché sans précision selon le premier avis ; et vois ce que nous avons écrit là-bas : lekhat'hila, il convient de se conduire selon l'avis de « certains disent ».
séif katan 33
(לד) מפת או מכל דבר וכו' - וכמבואר בסימן שפ"ו עי"ש ולא כעירובי חצרות דאין מערבין אלא בפת:
(34) Avec du pain ou avec toute chose, etc. – comme il est expliqué au siman 386 ; vois là-bas ; et non comme l'érouv 'hatserot, pour lequel on ne fait l'érouv qu'avec du pain.
séif katan 34
(לה) שמשתתפין בו - והנשבע שלא יהנה מככר אע"ג דתו לא חזי לשיתוף כמבואר לעיל בסימן שפ"ו סוף ס"ח לדעת הי"א לעירובי תחומין חזי לכו"ע דהא אין מערבין ע"ת אלא לדבר מצוה והנאת מצוה לא חשיבא הנאה דמצות לאו ליהנות ניתנו:
(35) Avec lequel on s'associe – et pour celui qui a juré de ne pas tirer profit d'une miche, bien qu'elle ne convienne plus pour une association (chitouf), comme il est expliqué plus haut au siman 386, fin du séif 8, selon l'avis de « certains disent », pour l'érouv te'houmin elle convient selon tous les avis, car on ne fait l'érouv te'houmin que pour une chose de mitsva, et le profit d'une mitsva n'est pas considéré comme un profit, car les mitsvot n'ont pas été données pour en tirer profit.
séif katan 35
(לו) ואם הוא ליפתן - ומה נכלל בכלל ליפתן נתבאר הכל בסימן שפ"ו. והנה לענין שיעור שתי הסעודות בכאן צריך מזון שתי סעודות מאכל או ליפתן לכל אחד ואחד בפ"ע ואפילו בעה"ב עם ב"ב צריך להניח לכל אחד שיעור עירוב חוץ מבנו קטן הצריך לאמו וכדלקמן בסימן תי"ג ותי"ד ולא הוי בזה דומיא דשיתופי מבואות דשם מערבין במזון שתי סעודות לכל העיר [ועיין בב"י שכתב בשם הג"א עצה לערב בחומץ דבמעט חומץ סגי להרבה אנשים לטבל בו ירק מזון שתי סעודות דזהו השיעור בחומץ כמבואר בסימן שפ"ו ס"ו. אכן לפי מה שכתב שם הא"ר בשם פוסקים דלטבל שתי סעודות צריך רביעית חומץ א"כ לפי שיעור האנשים שמניח עבורם העירוב כן צריך ליתן חשבון הרביעיות]:
(36) Et si c'est un accompagnement (liftan) – et ce qui est inclus dans la catégorie de liftan a été entièrement expliqué au siman 386. Or, quant à la mesure des deux repas, ici il faut la nourriture de deux repas, en aliment ou en liftan, pour chacun séparément ; et même un maître de maison avec les membres de sa maison doit placer pour chacun la mesure de l'érouv, sauf son jeune fils qui a besoin de sa mère, comme il est dit plus loin aux simanim 413 et 414 ; et ce n'est pas comparable en cela aux chitoufei mevo'ot (associations des ruelles), où l'on fait l'érouv avec la nourriture de deux repas pour toute la ville. [Et vois le Beit Yossef, qui a écrit au nom des Hagahot Achéri un conseil : faire l'érouv avec du vinaigre, car un peu de vinaigre suffit pour de nombreuses personnes pour y tremper des légumes correspondant à la nourriture de deux repas, car telle est la mesure pour le vinaigre, comme il est expliqué au siman 386, séif 6. Cependant, d'après ce qu'a écrit là l'Eliya Rabba au nom des décisionnaires, que pour tremper deux repas il faut une revi'it de vinaigre, s'il en est ainsi, il faut compter les revi'iot selon le nombre de personnes pour lesquelles il place l'érouv.]
séif katan 36
(לז) ואומר וכו' - אבל בהניח בשתיקה אף שכוון בלבו לקנות שם שביתה לא הוי עירוב כשעירב בפת מיהו אף אם לא אמר כל הנוסח הזה ורק שאמר זה יהיה לעירוב סגי [ח"א]:
(37) Et il dit, etc. – mais s'il l'a placé en silence, même s'il a eu l'intention dans son cœur d'y acquérir son lieu de repos, ce n'est pas un érouv, lorsqu'il a fait l'érouv avec du pain. Toutefois, même s'il n'a pas dit toute cette formule, mais a seulement dit « que ceci soit l'érouv », cela suffit ['Hayé Adam].
séif katan 37
(לח) כאלו דר שם - דאנן סהדי אלו היה לו שם מקום לדור היה ג"כ לן שם [גמרא]:
(38) Comme s'il habitait là – car nous sommes témoins (il est évident) que s'il avait là un endroit où habiter, il y passerait aussi la nuit [Guemara].
séif katan 38
(לט) שהוא להם עיקר - ומסתברא בפשיטות דאף אם היו כל בין השמשות בבית הבע"ב שם מ"מ לא קנו שביתה שם ורק בבית רבם אם לא שכוונו בפירוש לקנות שביתתם שם:
(39) Qui est pour eux l'essentiel – et il est simplement logique que même s'ils étaient pendant tout bein hachmachot dans la maison du maître de maison de là-bas, néanmoins ils n'y ont pas acquis leur lieu de repos, mais seulement dans la maison de leur maître, à moins qu'ils n'aient eu explicitement l'intention d'y acquérir leur lieu de repos.
séif katan 39
(מ) ששם היו חפצים - וכן הרועים הלנים בשדה אף שאוכלין בבית הולכין אחר מקום לינתן ששם היו חפצים לאכול ג"כ אלו היה ביכלתם וכן הקייצים ושומרי פירות:
(40) Car c'est là qu'ils désirent – et de même les bergers qui passent la nuit dans les champs, bien qu'ils mangent à la maison, on se règle sur le lieu où ils passent la nuit, car c'est là qu'ils désireraient aussi manger s'ils en avaient la possibilité ; et de même les cueilleurs de figues et les gardiens de fruits.
séif katan 40
(מא) חרש שוטה וקטן - משום דלאו בני דיעה נינהו ולא אלימי למיקני שביתה ואפילו עומד ורואה מרחוק שמניחים שם במקום שצום משא"כ בעירובי חצרות דשם העיקר הוא מה שמקבץ מכולם ועי"ז מתערבין יחד לכן מהני גם ע"י קטן כמ"ש בסימן שס"ו ס"ג:
(41) Un sourd-muet, un aliéné et un mineur – car ils ne sont pas des personnes douées de discernement, et ils n'ont pas la force d'acquérir un lieu de repos, et même s'il (le mandant) se tient et voit de loin qu'ils le placent là, à l'endroit où il les a chargés ; ce qui n'est pas le cas pour l'érouv 'hatserot, où l'essentiel est ce qu'on rassemble de tous, et par cela ils se trouvent mêlés ensemble ; c'est pourquoi cela est efficace même par l'intermédiaire d'un mineur, comme il est écrit au siman 366, séif 3.
séif katan 41
(מב) שאינו מודה בעירוב - כגון עו"ג וצדוקים וכה"ג דשמא לא יניחום שם ואפילו אם יעמוד מרחוק ויראה ג"כ לא מהני דשמא לא הניחום לשם עירוב:
(42) Qui ne reconnaît pas l'érouv – par exemple un non-Juif, des Sadducéens et autres semblables, car peut-être ne le placeront-ils pas là ; et même s'il se tient à distance et regarde, cela n'est pas non plus efficace, car peut-être ne l'ont-ils pas placé en tant qu'érouv.
séif katan 42
(מג) ע"י חרש - ואפילו אם החרש ההוא הוא שומע ואינו מדבר דבעלמא הוא כפיקח לכל דבריו מסתברא דהכא לא מהני דהכא הלא בעינן שיאמר בפירוש דבזה העירוב יהיה מותר לפלוני להלך והאמירה מעכב וכמש"כ באות ל"ז והוא אינו יכול לדבר:
(43) Par l'intermédiaire d'un sourd-muet – et même si ce sourd-muet entend mais ne parle pas, lui qui par ailleurs est comme une personne saine d'esprit pour toutes choses, il est logique qu'ici cela ne soit pas efficace, car ici nous exigeons qu'il dise explicitement « par cet érouv il sera permis à un tel de marcher », et la parole est indispensable, comme nous l'avons écrit au séif katan 37, or lui ne peut pas parler.
séif katan 43
(מד) אינו עירוב - ונשאר על תחום ביתו וכנ"ל בסימן ת"ח ס"ב:
(44) Ce n'est pas un érouv – et il reste avec la limite de sa maison, comme dit plus haut au siman 408, séif 2.
séif katan 44
(מה) לקבלו ממנו - ולהניחו לשם עירוב:
(45) Pour le recevoir de lui – et le placer en tant qu'érouv.
séif katan 45
(מו) ושלחו וכו' - ר"ל שאמר להם שיוליכו לאדם ההוא:
(46) Et il l'a envoyé, etc. – c'est-à-dire qu'il leur a dit de l'apporter à cette personne.
séif katan 46
(מז) וראה מרחוק - דאל"ה אמרינן דלמא לא ממטו ליה:
(47) Et il a vu de loin – car sinon, nous disons : peut-être ne le lui ont-ils pas apporté.
séif katan 47
(מח) ונתנו לו - עיין בבה"ל:
(48) Et ils le lui ont donné – vois le Biour Halakha.
séif katan 48
(מט) הוי עירוב - ודוקא שהאחר הבטיח לו בפירוש שיקבלו ויניחו לשם עירוב בשבילו אבל אם שתק לו לא אמרינן בזה דחזקה שיעשה שליחותו:
(49) C'est un érouv – et cela seulement si l'autre lui a promis explicitement qu'il le recevrait et le placerait en tant qu'érouv pour lui ; mais s'il s'est tu, nous ne disons pas dans ce cas qu'il est présumé accomplir sa mission.
séif katan 49
(נ) דחזקה וכו' - ודוקא בזה שהוא איסור דרבנן סמכינן על חזקה זו אבל באיסור דאורייתא אין סומכין על חזקה זו להקל כ"א להחמיר ויש אומרים דאפילו באיסור דאורייתא היכא שיש מכשול להמשלח אם לא יעשה שליחותו והוא יחשוב שעשה שליחותו כגון הכא סומכין על החזקה דעשה שליחותו וכשידעינן שעשה שליחותו ורק שספק שמא שינה לכו"ע אמרינן דודאי לא שינה:
(50) Car il est présumé, etc. – et c'est seulement dans ce cas, qui est un interdit d'ordre rabbinique, que nous nous appuyons sur cette présomption ; mais pour un interdit de la Torah, on ne s'appuie pas sur cette présomption pour alléger, mais seulement pour être rigoureux. Et certains disent que même pour un interdit de la Torah, là où il y a un risque de faute pour le mandant si l'émissaire n'accomplit pas sa mission, alors que lui pensera qu'il l'a accomplie, comme ici, on s'appuie sur la présomption qu'il a accompli sa mission. Et lorsque nous savons qu'il a accompli sa mission, et qu'il y a seulement un doute s'il a modifié (les instructions), selon tous les avis nous disons qu'assurément il n'a pas modifié.
séif katan 50
(נא) הרי אלו משלחין - וצריך השליח לומר בשעת הנחת העירוב שבזה העירוב יהיו מותרין לילך כל אותן האנשים שנשתתפו בהעירוב:
(51) Ceux-ci peuvent envoyer – et l'émissaire doit dire, au moment où il place l'érouv, que par cet érouv il sera permis de marcher à toutes ces personnes qui se sont associées à l'érouv.
séif katan 51
(נב) שהרי לא ייחדו לו רוח - וע"כ אמרינן דמסתמא ניחא להו באיזה רוח שיערב ואף אם לא נתודע להם עד שחשיכה הוו עירוב דאגלאי מלתא דמעיקרא קנו שביתה. אמנם נראה דאם היה ידוע להשליח שרצון המשלח לערב ברוח זה אף שלא פירש לו בהדיא לא מהני כשעירב ברוח אחרת אף שעכשיו רוצה ללכת שם:
(52) Car ils ne lui ont pas fixé de direction – c'est pourquoi nous disons que vraisemblablement cela leur convient, quelle que soit la direction dans laquelle il fera l'érouv ; et même si cela ne leur a été connu qu'après la tombée de la nuit, c'est un érouv, car il apparaît rétroactivement qu'ils avaient acquis dès le départ leur lieu de repos. Cependant, il semble que si l'émissaire savait que la volonté du mandant était de faire l'érouv dans telle direction, même s'il ne le lui a pas précisé explicitement, cela n'est pas efficace s'il a fait l'érouv dans une autre direction, même si maintenant le mandant veut aller là-bas.
séif katan 52
(נג) בתמרים - ואין חילוק בין עירב משל משלח או משל שליח בכל גווני הוי קפידא ואין חל השליחות:
(53) Avec des dattes – et il n'y a pas de différence entre le fait qu'il ait fait l'érouv avec ce qui appartient au mandant ou avec ce qui appartient à l'émissaire : dans tous les cas, c'est une chose à laquelle le mandant tient, et la mission ne prend pas effet.
séif katan 53
(נד) במגדל והניחו בשובך - ואפילו שניהם קרובים או שניהם רחוקים דאמרינן דכאן דעתו לנוח בשבת ולא במקום אחר:
(54) Dans l'armoire, et il l'a placé dans le pigeonnier – et même si les deux sont proches ou les deux éloignés, car nous disons qu'ici il voulait que son érouv repose pendant le Chabbat à cet endroit et non dans un autre lieu.
séif katan 54
(נה) אינו עירוב - ששינה מדעת משלחו ועקר השליחות:
(55) Ce n'est pas un érouv – car il a dévié de la volonté de son mandant et a annulé la mission.
séif katan 55
(נו) אילן או גדר - וה"ה שאר מקום מסויים כגון סלע וכה"ג. ואם ציין מקום השביתה בתל שהוא גבוה עשרה טפחים או בבקעה שהיא עמוקה עשרה טפחים עד בית סאתים נחשבת כולה כארבע אמות ויש לו מאותו מקום ולהלן אלפים אמה [גמרא]:
(56) Un arbre ou une clôture – et de même tout autre lieu déterminé, par exemple un rocher et autres semblables. Et s'il a désigné comme lieu de repos une colline haute de dix téfa'him, ou une vallée profonde de dix téfa'him, jusqu'à une surface de beit séatayim (superficie de deux séa), elle est considérée tout entière comme quatre coudées, et il a, à partir de ce lieu et au-delà, deux mille coudées [Guemara].
séif katan 56
(נז) שביתתי תחתיו בעקרו - של אילן לאפוקי אם אמר סתם שביתתי תחתיו שהוא כולל גם תחת הענפים אפילו אם כל האילן הוא בתוך שיעור אלפים אמה ממקום עמידתו לא יהיה לו מן האילן והלאה אלפים אמה שלמים כ"א פחות מזה וכדלקמיה:
(57) Mon lieu de repos est sous lui, à sa racine – de l'arbre ; à l'exclusion du cas où il a dit sans précision « mon lieu de repos est sous lui », ce qui inclut aussi l'espace sous les branches : même si tout l'arbre est à l'intérieur de la mesure de deux mille coudées depuis l'endroit où il se tient, il n'aura pas, à partir de l'arbre et au-delà, deux mille coudées complètes, mais moins que cela, comme il est dit plus loin.
séif katan 57
(נח) קנה שביתה - באמירה בעלמא דהקילו לבא בדרך וכדלקמיה בסי"ג:
(58) Il a acquis le lieu de repos – par une simple parole, car on a été indulgent pour celui qui arrive de voyage, comme il est dit plus loin, au séif 13.
séif katan 58
(נט) מותר לילך לשם בנחת - וה"ה דמותר לישב במקומו ולילך לשם למחר [אלפים אמה למקום האילן ואלפים אמה מן עיקרו של האילן והלאה] דכיון שהיה יכול להגיע שם ע"י ריצה מבע"י מהני דיבורו לקנות שם שביתה אף שאינו הולך עכשיו לשם:
(59) Il est permis d'y aller tranquillement – et de même il est permis de rester assis à sa place et d'y aller le lendemain [deux mille coudées jusqu'à l'emplacement de l'arbre, et deux mille coudées depuis la racine de l'arbre et au-delà], car puisqu'il aurait pu y arriver en courant pendant qu'il faisait encore jour, sa parole est efficace pour y acquérir son lieu de repos, même s'il n'y va pas maintenant.
séif katan 59
(ס) ודוקא שייחד וכו' - ר"ל דאפילו היכא שיכול להגיע שם מבעוד יום לא מהני אלא בשייחד וכו'. והנה לא חידש המחבר בזה דבר על מה שכתב בריש הסעיף וכונתו כאלו אמר ודוקא באופן שציירנו שאמר שביתתי בעיקרו שייחד בזה המקום לשביתה וזה המקום היה בתוך אלפים אבל אם לא ייחד המקום תחתיו ואין כל האילן בתוך אלפים לא קנה שם שביתה דשמא היה בדעתו וכו':
(60) Et seulement s'il a désigné, etc. – c'est-à-dire que même là où il peut y arriver de jour, cela n'est efficace que s'il a désigné, etc. Or l'auteur n'a rien innové en cela par rapport à ce qu'il a écrit au début du séif, et son intention est comme s'il avait dit : et seulement de la manière que nous avons décrite, où il a dit « mon lieu de repos est à sa racine », désignant ainsi ce lieu pour le repos, et ce lieu était à l'intérieur des deux mille coudées ; mais s'il n'a pas désigné le lieu sous l'arbre et que l'arbre n'est pas entièrement à l'intérieur des deux mille coudées, il n'y a pas acquis de lieu de repos, car peut-être avait-il l'intention, etc.
séif katan 60
(סא) אין יותר מאלפים - לאו דוקא דאפילו אם היה ממקומו עד עיקרו אלפים וארבע אמות קנה שם שביתה דנותנין לו ארבע אמות למקום שביתתו לבד האלפים וגם כונת המחבר הוא אלפים לבד הד"א של מקום שביתה וגם מה שכתב אח"כ אבל וכו' בתוך אלפים הכונה בתוך אלפים וד"א:
(61) Il n'y a pas plus de deux mille – ce n'est pas précis, car même si de son emplacement jusqu'à sa racine (de l'arbre) il y avait deux mille quatre coudées, il y a acquis son lieu de repos, car on lui donne quatre coudées pour le lieu de son repos, en plus des deux mille ; et l'intention de l'auteur est aussi : deux mille en plus des quatre coudées du lieu de repos ; et de même ce qu'il a écrit ensuite, « mais, etc., à l'intérieur de deux mille », l'intention est : à l'intérieur de deux mille coudées et quatre coudées.
séif katan 61
(סב) אם אין כל האילן וכו' - היינו אף שעיקרו בתוך התחום אלא שמקצת ענפיו יוצאין חוץ לתחום דהיינו חוץ לאלפים וד"א והוא לא ייחד שביתתו שיהיה בצד עקרו שהוא בתוך התחום אלא אמר סתם שקונה שביתה תחת האילן לכן לא קנה שביתה כלל דשמא כוון לקנות שביתה תחת הענפים היוצאין חוץ לתחום:
(62) Si l'arbre n'est pas entièrement, etc. – c'est-à-dire même si sa racine est à l'intérieur de la limite, mais qu'une partie de ses branches sort hors de la limite, c'est-à-dire au-delà des deux mille coudées et quatre coudées, et qu'il n'a pas désigné son lieu de repos comme étant du côté de sa racine, qui est à l'intérieur de la limite, mais a dit sans précision qu'il acquiert son lieu de repos sous l'arbre : c'est pourquoi il n'a pas du tout acquis de lieu de repos, car peut-être a-t-il eu l'intention d'acquérir son lieu de repos sous les branches qui sortent hors de la limite.
séif katan 62
(סג) ולא יזוז ממקומו - ר"ל מתוך ד' אמותיו:
(63) Et il ne bougera pas de sa place – c'est-à-dire de l'intérieur de ses quatre coudées.
séif katan 63
(סד) ארבעה אלפים ממקומו לצד האילן - קיצור לשון יש כאן ור"ל מצד זה של האילן ומצד האילן והלאה לצד ביתו:
(64) Quatre mille depuis sa place du côté de l'arbre – il y a ici une formulation abrégée, et cela veut dire : de ce côté-ci de l'arbre, et depuis l'arbre et au-delà, vers le côté de sa maison.
séif katan 64
(סה) יש לו שם אלפים פחות עשרים אמה - היינו מכל צד של האילן אין נותנין לו רק שיעור זה [ונמצא שביחד עם רוחב האילן הוא בס"ה ד' אלפים פחות עשרים אמה] והטעם משום דבכל רוחב האילן שהוא כ' אמה מספקינן למקום שביתה ותלינן לחומרא דכשמודדין האלפים השניים של מאילן והלאה מודדין אותו ממקום התחלת האילן שהוא לצד רגליו דשמא קנה שביתה שם ואף דלפ"ז משם עד רגליו הוא אלפים פחות עשרים אמה אפ"ה אין יכול להלך לאחריו כלום ממקום שהוא עומד דאמרינן שמא קנה שביתתו בארבע אמות של סוף האילן שמשם עד רגליו הוא אלפים שלמים:
(65) Il a là deux mille moins vingt coudées – c'est-à-dire que de chaque côté de l'arbre, on ne lui donne que cette mesure [de sorte qu'avec la largeur de l'arbre, cela fait en tout quatre mille moins vingt coudées]. Et la raison est que, pour toute la largeur de l'arbre, qui est de vingt coudées, nous sommes dans le doute quant au lieu de repos, et nous tranchons dans le sens de la rigueur : lorsqu'on mesure les deux mille coudées secondes, depuis l'arbre et au-delà, on les mesure depuis l'endroit où commence l'arbre, du côté de ses pieds (vers sa position), car peut-être y a-t-il acquis son lieu de repos ; et bien que, de ce fait, il y ait de là jusqu'à ses pieds deux mille moins vingt coudées, malgré cela il ne peut pas du tout marcher en arrière de l'endroit où il se tient, car nous disons : peut-être a-t-il acquis son lieu de repos dans les quatre coudées de l'extrémité de l'arbre, d'où jusqu'à ses pieds il y a deux mille coudées complètes.
séif katan 65
(סו) ברחוק מקום ולא סיים וכו' - ואף שהוא בתוך התחום ממקום רגליו דלדעה ראשונה קנה שביתה שם ואין מפסיד אלא מקום רוחב האילן כנ"ל ולהרמב"ם כיון שלא סיים מקומו אינו קונה שם שביתה כלל אלא קונה שביתתו במקום רגליו:
(66) À un endroit éloigné, sans avoir déterminé, etc. – et même s'il est à l'intérieur de la limite par rapport à l'emplacement de ses pieds, de sorte que selon le premier avis il y a acquis son lieu de repos et ne perd que l'espace de la largeur de l'arbre, comme dit plus haut ; selon le Rambam, puisqu'il n'a pas déterminé son emplacement, il n'y acquiert pas du tout de lieu de repos, mais acquiert son lieu de repos à l'emplacement de ses pieds.
séif katan 66
(סז) והוא רחוק וכו' - קנה שביתה במקומו. גם בזה פליג אדעה ראשונה דלדעה ראשונה בזה לא יזוז ממקומו מפני ששם לא קנה ומכאן עקר דעתו ולהרמב"ם קנה שביתה עכ"פ במקומו ויש לו אלפים לכל רוח ממקום שהוא עומד:
(67) Et il est éloigné, etc. – il a acquis son lieu de repos à sa place. Sur cela aussi le Rambam est en désaccord avec le premier avis : car selon le premier avis, dans ce cas, il ne bougera pas de sa place, parce que là-bas il n'a pas acquis, et d'ici il a détaché son intention ; et selon le Rambam, il a en tout cas acquis son lieu de repos à sa place, et il a deux mille coudées dans chaque direction depuis l'endroit où il se tient.
séif katan 67
(סח) שמונה אמות או יותר - גם בזה לדידיה אפילו כל השמונה אמות היו בתוך אלפים ממקום רגליו ולא כן לדעה הראשונה:
(68) Huit coudées ou plus – de même dans ce cas, selon lui (le Rambam), même si toutes les huit coudées étaient à l'intérieur des deux mille coudées depuis l'emplacement de ses pieds ; et il n'en est pas ainsi selon le premier avis.
séif katan 68
(סט) שבצפונו וכו' - ואם היה רחב יותר מח' אמות אפשר ג"כ לסיים המקום כגון ד"א הראשונים שתחת האילן או השניים:
(69) Qui est à son nord, etc. – et s'il (l'arbre) était plus large que huit coudées, il est possible aussi de déterminer l'endroit, par exemple les quatre premières coudées sous l'arbre, ou les secondes.
séif katan 69
(ע) מקצת מקומו מסויים - באמה האמצעית דממ"נ א"א שלא בירר אותה דאם באמצע האילן בירר לו הד"א הרי היא מהן ואם מן הצדדין בירר באיזה צד שיהיה הרי היא מהן:
(70) Une partie de son emplacement est déterminée – dans la coudée du milieu, car de toute façon il est impossible qu'il ne l'ait pas choisie : s'il s'est choisi les quatre coudées au milieu de l'arbre, elle en fait partie, et s'il les a choisies sur les côtés, quel que soit le côté, elle en fait partie.
séif katan 70
(עא) וכן דעת הרי"ף בזה - עיין בא"ר שכתב דהעיקר כדעה הראשונה ועיין בבה"ל שכתבנו דאין דבריו מוכרחים ועכ"פ לכתחלה בודאי יש ליזהר לסיים מקום שביתתו בצמצום כדעת הרמב"ם:
(71) Et tel est l'avis du Rif à ce sujet – vois l'Eliya Rabba, qui a écrit que l'essentiel est selon le premier avis ; et vois le Biour Halakha, où nous avons écrit que ses paroles ne sont pas contraignantes ; et en tout cas, lekhat'hila, il faut assurément veiller à déterminer avec précision le lieu de son repos, selon l'avis du Rambam.
séif katan 71
(עב) מוסר שביתתו למכיר - שאומר לו שביתתי עמך והמכיר אומר שביתתנו במקום פלוני:
(72) Il confie son lieu de repos à quelqu'un qui connaît l'endroit – il lui dit : « mon lieu de repos est avec toi », et celui qui connaît dit : « notre lieu de repos est à tel endroit ».
séif katan 72
(עג) לבא בדרך וכו' - דמשום דהוא יגע בדרך הוא דהקילו שקונה שביתה בדבור בעלמא מה שאמר שביתתי במקום פלוני משא"כ מי שהיה בביתו אין קונה שביתה אלא כשהולך ברגליו ויושב שם עד שתחשך או שמניח שם מזון שתי סעודות:
(73) Pour celui qui arrive de voyage, etc. – car c'est parce qu'il est fatigué par le voyage qu'on a été indulgent en disant qu'il acquiert son lieu de repos par une simple parole, en disant « mon lieu de repos est à tel endroit » ; ce qui n'est pas le cas de celui qui était dans sa maison : il n'acquiert un lieu de repos que lorsqu'il y va à pied et y reste assis jusqu'à la tombée de la nuit, ou qu'il y place la nourriture de deux repas.
séif katan 73
(עד) שביתת ביתו - בזה אפילו דעה ראשונה דלעיל בסי"א [דס"ל שם לא יזוז ממקומו] מודה דיש לו שביתה בביתו דכיון דעומד בביתו ודאי ניחא ליה דליקני שביתה בביתו כשלא יועיל אמירתו לקנות שביתה במקום אחר וכמ"ש לעיל סוף סימן ת"ח במ"ב:
(74) Le lieu de repos de sa maison – dans ce cas, même le premier avis cité plus haut au séif 11 [qui considère là-bas qu'« il ne bougera pas de sa place »] reconnaît qu'il a son lieu de repos dans sa maison, car puisqu'il se tient dans sa maison, assurément il lui convient d'acquérir son lieu de repos dans sa maison, au cas où sa parole ne serait pas efficace pour acquérir un lieu de repos ailleurs, comme il est écrit plus haut, à la fin du siman 408, dans la Michna Beroura.
séif katan 74

Siman 410 →