Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 408 →- (א) מותר וכו' - היינו אף שאין לאדם להלך בשבת ממקום שביתתו רק אלפים וכמבואר לעיל בסימן שצ"ז התירו לו להלך ארבעה אלפים לצד אחד ע"י שמניח מזון שתי סעודות בסוף אלפים ממקום שהוא עומד ביה"ש ועי"ז חשבינן לו כאלו היתה שביתתו שם ויש לו להלך אלפים לכל רוח ממקום ההוא ומשום דהמחבר כתב לשון דיעבד הוסיף הרמ"א דגם לכתחלה מותר לערב ולקמן בסימן תט"ו נתבאר דלכתחלה דוקא לדבר מצוה ובדיעבד אף אם עירב לדבר הרשות עירובו עירוב:(1) Il est permis, etc. – c'est-à-dire que bien qu'on ne puisse marcher le Chabbat, depuis son lieu de résidence, que deux mille coudées, comme il est expliqué plus haut au siman 397, on lui a permis de marcher quatre mille coudées dans une direction, en déposant la nourriture de deux repas au bout des deux mille coudées depuis l'endroit où il se trouve au crépuscule ; et de ce fait nous le considérons comme si sa résidence était là, et il peut marcher deux mille coudées dans chaque direction depuis cet endroit. Et parce que l'auteur (le Choulhan Aroukh) a employé une formulation de bediavad (a posteriori), le Rema a ajouté qu'il est permis de faire l'érouv même lekhat'hila (a priori). Et plus loin, au siman 415, il est expliqué que lekhat'hila ce n'est permis que pour une mitsva, et bediavad, même s'il a fait l'érouv pour un besoin facultatif, son érouv est valable.
séif katan 1
- (ב) שיצא וכו' - וה"ה אם שלח ע"י אחר להניח שם עירובו וכדלקמן בסימן שאחר זה:(2) Qui est sorti, etc. – et il en est de même s'il a envoyé quelqu'un d'autre y déposer son érouv, comme il est dit plus loin au siman suivant.
séif katan 2
- (ג) רחוק מהעיר בתוך התחום - אף שמביתו הוא יותר מאלפים לא איכפת לן כיון שהוא בתוך תחום העיר ולאפוקי אם הניח עירובו רחוק מהעיר יותר מאלפים אין עירובו עירוב שאינו יכול ללכת שם בין השמשות מאחר שהוא חוץ לתחום העיר:(3) Loin de la ville, à l'intérieur du tehoum – même si c'est à plus de deux mille coudées de sa maison, cela ne nous importe pas, puisque c'est à l'intérieur du tehoum de la ville ; à l'exclusion du cas où il a déposé son érouv à plus de deux mille coudées de la ville : son érouv n'est pas valable, car il ne peut pas y aller au crépuscule, puisque c'est hors du tehoum de la ville.
séif katan 3
- (ד) וקבע שביתתו שם - היינו שהניחו לשם קנית שביתה:(4) Et y a fixé sa résidence – c'est-à-dire qu'il l'a déposé (l'érouv) dans le but d'acquérir sa résidence.
séif katan 4
- (ה) אע"פ שחזר לעיר - היינו מבע"י דאלו נתאחר שם עד אחר בין השמשות אין צריך להניח שם מזון כלל כמבואר בת"ט ס"ז:(5) Bien qu'il soit revenu à la ville – c'est-à-dire dès avant la nuit ; car s'il s'était attardé là-bas jusqu'après le crépuscule, il n'aurait pas du tout besoin d'y déposer de nourriture, comme il est expliqué au siman 409, séif 7.
séif katan 5
- (ו) וזהו הנקרא עירובי תחומין - נקרא כן לפי שהוא מערב תחום שלא היה יכול לילך בו תחלה עם התחום שהיה יכול לילך בו:(6) Et c'est ce qu'on appelle érouvé tehoumin – on l'appelle ainsi parce qu'il joint (mearev) un tehoum dans lequel il ne pouvait pas marcher auparavant avec le tehoum dans lequel il pouvait marcher.
séif katan 6
- (ז) לפיכך וכו' - ר"ל דעיקר שביתתו נעשה עי"ז במקום העירוב ולכן אם רוצה לחזור לעירו אינו רשאי להלך רק עד מקום שכלה מדת אלפים ממקום העירוב ואפילו אם עדיין לא יצא מביתו שלן שם מ"מ אם לפי המדה יש מהעירוב עד ביתו אלפים אסור לו להלך מביתו לצד האחר אף בתוך העיר אפילו אמה אחת ואף אם נמלך משביתתו לא מהני:(7) C'est pourquoi, etc. – c'est-à-dire que sa résidence principale se trouve de ce fait à l'endroit de l'érouv ; c'est pourquoi, s'il veut revenir à sa ville, il n'a le droit de marcher que jusqu'à l'endroit où s'achève la mesure des deux mille coudées depuis l'endroit de l'érouv. Et même s'il n'est pas encore sorti de sa maison où il a dormi, malgré tout, si selon la mesure il y a deux mille coudées de l'érouv jusqu'à sa maison, il lui est interdit de marcher de sa maison vers l'autre côté, même à l'intérieur de la ville, ne serait-ce qu'une coudée ; et même s'il a renoncé à sa résidence (de l'érouv), cela n'est d'aucune utilité.
séif katan 7
- (ח) עד סוף האלף - ואם כלתה המדה באמצע העיר אין לו להלך רק עד סוף מדתו וכנ"ל:(8) Jusqu'au bout des mille coudées – et si la mesure s'achève au milieu de la ville, il ne peut marcher que jusqu'au bout de sa mesure, comme mentionné plus haut.
séif katan 8
- (ט) פחות וכו' - לאו דוקא פחות אלא ה"ה אם כלתה מדת האלף בסוף העיר בשוה ג"כ כל העיר נחשב כד"א וי"א דדברי השו"ע בדיוקא הוא משום דמדה זו של אלפים אמה בינוניות מסורה לכל אדם וא"א לצמצם וע"כ החמירו הפוסקים שיהיה כלה המדה חוץ לעיר דוקא ובשעת הצורך יש להקל אף בכלתה מדתו בשוה עם העיר:(9) Moins, etc. – « moins » n'est pas à prendre à la lettre ; il en est de même si la mesure des mille coudées s'achève exactement à la fin de la ville : toute la ville est aussi considérée comme quatre coudées. Et certains disent que les paroles du Choulhan Aroukh sont précises, parce que cette mesure de deux mille coudées moyennes est confiée à tout un chacun et il est impossible d'être exact ; c'est pourquoi les décisionnaires ont été rigoureux en exigeant que la mesure s'achève précisément hors de la ville ; et en cas de nécessité, on peut être indulgent même si sa mesure s'achève exactement avec la fin de la ville.
séif katan 9
- (י) מביתו - הא דנקט מביתו ולא כתב רחוק מהעיר אלפים דכשהוא רחוק מביתו יותר מאלפים אף דלמקום עירובו הוא רשאי לילך מביתו וכדלעיל בסק"ג אבל לחזור משם אחר שתחשך וללון בביתו אסור אלא צריך ללון באחד מבתי העיר הסמוך בתוך אלפים למקום עירובו:(10) De sa maison – s'il a dit « de sa maison » et n'a pas écrit « à deux mille coudées de la ville », c'est que lorsqu'il est à plus de deux mille coudées de sa maison, bien qu'il ait le droit d'aller de sa maison à l'endroit de son érouv, comme il est dit plus haut au séif katan 3, il lui est cependant interdit d'en revenir après la tombée de la nuit pour dormir dans sa maison ; il doit plutôt dormir dans l'une des maisons de la ville proche, à moins de deux mille coudées de l'endroit de son érouv.
séif katan 10
- (יא) מהלך בכל העיר - דסבירא להו דאף שהניח עירובו רחוק אלפים מביתו שבעיר הואיל ולן בתוך העיר נחשבת כל העיר כד"א לענין שיהיה מותר להלך בכולה וכ"ש לחזור לביתו אבל לענין מדת התחום גם לדעה זו חשבינן העיר במדת אלפים כיון שכלתה מדתו בחצי העיר ולכן אסור להלך חוצה לה כלום. וכל זה בעיר שלן בה אבל אם לן במקום שביתתו וכלה מדת אלפים שלו באמצע העיר או שלן בעיר זו והגיע מדתו בחצי עיר אחרת אין לו להלך אלא עד מקום שכלה מדתו לכו"ע. וע"י זריקה מותר לטלטל בכל העיר אם היתה רה"י וכמבואר לעיל סימן ת"ג ע"ש [אחרונים]:(11) Il marche dans toute la ville – car ils estiment que bien qu'il ait déposé son érouv à deux mille coudées de sa maison en ville, puisqu'il a dormi à l'intérieur de la ville, toute la ville est considérée comme quatre coudées, en ce sens qu'il lui est permis d'y marcher entièrement, et à plus forte raison de retourner chez lui ; mais quant à la mesure du tehoum, même selon cet avis nous comptons la ville dans la mesure des deux mille coudées, puisque sa mesure s'achève au milieu de la ville ; c'est pourquoi il lui est interdit de marcher le moindrement à l'extérieur de celle-ci. Et tout cela s'applique dans la ville où il a dormi ; mais s'il a dormi à son lieu de résidence (celui de l'érouv) et que sa mesure de deux mille coudées s'achève au milieu de la ville, ou s'il a dormi dans cette ville et que sa mesure arrive au milieu d'une autre ville, il ne peut marcher que jusqu'à l'endroit où s'achève sa mesure, de l'avis de tous. Et par le jet (d'un objet, sans marcher), il est permis de déplacer des objets dans toute la ville, si elle est un domaine privé, comme il est expliqué plus haut au siman 403, voir là-bas [A'haronim].
séif katan 11
- (יב) ויש להקל - וכ"כ הב"ח ושארי אחרונים:(12) Et il convient d'être indulgent – et c'est ce qu'ont écrit le Ba'h et d'autres A'haronim.
séif katan 12
- (יג) להחמיר - ר"ל דנימא דהוי ככלה מדתו באמצע העיר משום דעדיין יש עיבור לבני העיר דלא אמרינן עיבור של העיר כעיר אלא להקל על מדת התחומין ולא להחמיר ונראה דבזה עכ"פ לא חשבינן העיבור עם העיר כד"א אמנם אם כלתה מדתו בסוף העיבור פשוט דנחשב הכל כד"א ומתחיל מדתו מסוף העיבור וחוצה:(13) Pour être plus rigoureux – c'est-à-dire qu'on ne dit pas que ce soit comme si sa mesure s'achevait au milieu de la ville, sous prétexte qu'il reste encore l'ibour pour les habitants de la ville ; car nous ne disons pas que l'ibour de la ville est comme la ville, sauf pour alléger la mesure des tehoumin, et non pour être rigoureux. Et il semble qu'en ce cas, du moins, nous ne comptons pas l'ibour avec la ville comme quatre coudées ; cependant, si sa mesure s'achève à la fin de l'ibour, il est évident que tout est considéré comme quatre coudées, et sa mesure commence à partir de la fin de l'ibour et au-delà.
séif katan 13
- (יד) לצפון ולדרום - וה"ה לכל רוח ומשום מסקנת דבריו שבסוף הג"ה הזכיר צפון ודרום:(14) Vers le nord et vers le sud – et il en est de même pour toute direction ; c'est à cause de la conclusion de ses propos, à la fin de la glose, qu'il a mentionné le nord et le sud.
séif katan 14
- (טו) נגד רוחב המקום - ר"ל אם היה בבית או בעיר אף שהיא יותר גדולה נותנין לו אלפים לכל רוח נגד רוחב המקום ההוא ואח"כ מוסיפין לו ג"כ זויותיהן למלאות שיהיה כטבלא מרובעת [דמה שכתב הרמ"א עם זויותיהן וכדלעיל וכו' גם ע"ז קאי] אבל לא יותר:(15) La largeur de l'endroit – c'est-à-dire que s'il était dans une maison ou dans une ville, même si elle est plus grande, on lui donne deux mille coudées dans chaque direction en face de la largeur de cet endroit, puis on lui ajoute aussi leurs angles, pour compléter de sorte que ce soit comme une tablette carrée [car ce que le Rema a écrit, « avec leurs angles, comme il est dit plus haut, etc. », se rapporte aussi à cela], mais pas davantage.
séif katan 15
- (טז) שאין העירוב ברשות היחיד - ר"ל אלא הניח עירובו בשדה:(16) Si l'érouv n'est pas dans un domaine privé – c'est-à-dire qu'il a déposé son érouv dans un champ.
séif katan 16
- (יז) ברוחב ארבע אמותיו - והיינו עצם רוחב תחומו שתופס בכל צד אלפים אמה נגד מקום שביתת האדם שהוא ד' אמותיו אכן כבר מבואר לעיל בסימן שצ"ט ס"י שממלאין הקרנות כל קרן בטבלא מרובעת של שני אלפים וזהו מה שכתב הרמ"א עם זויותיהן נמצא שמדת תחומו אחר מילוי הקרנות מכל צד נעשה כטבלא מרובעת של ד' אלפים אמה עם ד' אמות על ד' אלפים אמה וד' אמות ובכל שטח זה מותר לו להלך. אכן אם היתה מקום שביתתו גדולה כגון בעיר שמחזקת אלף אמה ברחבה ובארכה יהיה מדת תחומו טבלא של חמשה אלפים על חמשה אלפים וכן כל כה"ג:(17) Sur la largeur de ses quatre coudées – c'est-à-dire la largeur même de son tehoum, qui s'étend de chaque côté sur deux mille coudées en face du lieu de résidence de la personne, à savoir ses quatre coudées. Cependant, il a déjà été expliqué plus haut au siman 399, séif 10, qu'on remplit les coins, chaque coin formant une tablette carrée de deux mille coudées ; et c'est ce que le Rema a écrit : « avec leurs angles ». Il se trouve que la mesure de son tehoum, après avoir rempli les coins de chaque côté, devient comme une tablette carrée de quatre mille coudées et quatre coudées sur quatre mille coudées et quatre coudées, et dans toute cette surface il lui est permis de marcher. Cependant, si son lieu de résidence était grand, par exemple dans une ville qui fait mille coudées de large et de long, la mesure de son tehoum sera une tablette de cinq mille sur cinq mille coudées, et de même dans tout cas semblable.
séif katan 17
- (יח) ומ"מ אם כלתה המדה וכו' - ר"ל דאף שכתבנו דאין לו רק רוחב ד"א נגד מקום שביתתו מ"מ אם פגע עיר בתחומו וכלתה מדתו בסופה נחשבת כל רחבה כד"א אפילו אם היא מחזקת יותר מארבעת אלפים אמה:(18) Mais malgré tout, si la mesure s'achève, etc. – c'est-à-dire que bien que nous ayons écrit qu'il n'a que la largeur de quatre coudées en face de son lieu de résidence, malgré tout, si une ville se trouve sur son tehoum et que sa mesure s'achève à la fin de celle-ci, toute sa largeur est considérée comme quatre coudées, même si elle fait plus de quatre mille coudées.
séif katan 18
- (יט) סוף העיר - אבל אם כלה מדתו באמצע העיר אף לדעת הי"א הנ"ל שבאם לן בעיר מותר לו ג"כ ללכת בכל העיר אף אם רחב הרבה מאד מ"מ חוץ לעיר אף בצפון ודרום אין לו להלך אלא נגד רוחב מדת תחומו במקום שביתתו [ועד כלות אורך תחומו] ואם העיר רחבה ארבעה אלפים וד"א כמדת רוחב תחומו אין לו לצפון ולדרום נגד העיר כלל. ולדעת המחבר הנ"ל אף בעיר גופא אם היא רחבה יותר ממדת רוחב תחומו אינו מהלך כל רוחב העיר אפילו בשטח אותו חצי העיר ורק עד מקום רוחב תחומו עם הקרנות מאחר שכלתה מדתו באמצע העיר:(19) À la fin de la ville – mais si sa mesure s'achève au milieu de la ville, même selon l'avis de « certains disent » mentionné plus haut, selon lequel, s'il a dormi dans la ville, il lui est aussi permis de marcher dans toute la ville, même si elle est très large, malgré tout, hors de la ville, même au nord et au sud, il ne peut marcher qu'en face de la largeur de la mesure de son tehoum à son lieu de résidence [et jusqu'à ce que s'achève la longueur de son tehoum] ; et si la ville a une largeur de quatre mille coudées et quatre coudées, comme la mesure de la largeur de son tehoum, il n'a rien du tout au nord et au sud en face de la ville. Et selon l'avis de l'auteur (le Choulhan Aroukh) mentionné plus haut, même dans la ville elle-même, si elle est plus large que la mesure de la largeur de son tehoum, il ne parcourt pas toute la largeur de la ville, même dans la surface de cette moitié de la ville (en deçà de la fin de sa mesure), mais seulement jusqu'à la largeur de son tehoum avec les coins, puisque sa mesure s'achève au milieu de la ville.
séif katan 19
- (כ) ויש לו אלפים וכו' - כמה מהאחרונים חולקין על הרמ"א בזה משום דברבינו יונתן שממנו מקור דין זה מבואר להיפך דאין לו בצפון ודרום העיר כלום ורק אם העיר אינה רחבה כמדת רוחב תחומו שרוחב תחומו אחר מילוי הקרנות הוא ד' אלפים וד"א כנ"ל אז יש לו גם מחוץ לעיר מצפון ודרום עד כנגד רוחב תחומו ולא יותר ואם העיר גדולה שרחבה יותר מרוחב תחומו אף שבעיר עצמה מותר לילך בכולה אף כשהיא גדולה כאנטוכיא מאחר שבארכה כלתה מדתה בחוץ לעיר אבל מחוץ לעיר לצפון ודרום אין לו כלום ועיין בבה"ל מה שכתבנו בזה:(20) Et il a deux mille, etc. – plusieurs A'haronim contestent le Rema sur ce point, car chez Rabbénou Yonathan, d'où provient cette loi, il est expliqué le contraire : il n'a rien du tout au nord et au sud de la ville ; et seulement si la ville n'est pas aussi large que la mesure de la largeur de son tehoum – la largeur de son tehoum, après avoir rempli les coins, étant de quatre mille coudées et quatre coudées, comme mentionné plus haut – alors il a aussi, hors de la ville, au nord et au sud, jusqu'en face de la largeur de son tehoum, et pas davantage. Mais si la ville est grande, de sorte que sa largeur dépasse la largeur de son tehoum, bien que dans la ville elle-même il lui soit permis de marcher partout, même si elle est grande comme Antioche, puisque dans sa longueur sa mesure s'achève hors de la ville, cependant, hors de la ville, au nord et au sud, il n'a rien. Et voir dans le Biour Halakha ce que nous avons écrit à ce sujet.
séif katan 20
- (כא) לצפון ולדרום - למעוטי אלף אמה אורך שיש לו למערב העיר דשם חושבין לכו"ע רק כרוחב שביתתו וכמו אלף הראשונים שהם לצד מזרח העיר שהם ברוחב ד"א ועם מלוי הקרנות הוא רוחב ד' אלפים וד"א ולא יותר כן אלו:(21) Vers le nord et vers le sud – à l'exclusion des mille coudées de longueur qu'il a à l'ouest de la ville, où, de l'avis de tous, on ne compte que la largeur de son lieu de résidence ; et de même que les mille premières, qui sont du côté est de la ville, ont une largeur de quatre coudées, et avec le remplissage des coins une largeur de quatre mille coudées et quatre coudées, et pas davantage, il en est de même de celles-ci.
séif katan 21
- (כב) אע"פ שאין לו רוחב כ"כ וכו' - ר"ל דאם נחשוב הרוחב רק נגד מקום קניית העירוב לא יעלה כ"כ כמו עתה שחושבין רוחב העיר וגם האלפים אמה שמשני הצדדין אפ"ה שרי:(22) Bien qu'il n'ait pas une telle largeur, etc. – c'est-à-dire que si nous ne comptions la largeur qu'en face de l'endroit où il a acquis sa résidence par l'érouv, elle n'atteindrait pas autant que maintenant, où l'on compte la largeur de la ville plus les deux mille coudées des deux côtés ; malgré cela, c'est permis.
séif katan 22
- (כג) ברשות היחיד - היינו מקום שמוקף מחיצות:(23) Dans un domaine privé – c'est-à-dire un endroit entouré de cloisons.
séif katan 23
- (כד) ואפילו עיר חרבה - היינו שהיו בה דיורין ונחרבו ומחיצות החומה נשארו:(24) Et même d'une ville en ruine – c'est-à-dire qu'il y avait des habitants et qu'elle a été détruite, mais les cloisons de la muraille sont restées.
séif katan 24
- (כה) הראויה לדיורין - ר"ל אפילו אין בה דיורין אלא שהיא ראויה לדירה דאם אינה ראויה לדור בה כגון שנפרצו מחיצותיה או שהיא נמוכה הרבה וכיו"ב אינה נחשבת כד"א ומודדין האלפים ממקום הנחת העירוב:(25) Propre à l'habitation – c'est-à-dire même s'il n'y a pas d'habitants, mais qu'elle est propre à l'habitation ; car si elle n'est pas propre à y habiter, par exemple si ses cloisons ont été percées de brèches, ou si elle est très basse, et tout cas semblable, elle n'est pas considérée comme quatre coudées, et on mesure les deux mille coudées depuis l'endroit où l'érouv a été déposé.
séif katan 25
- (כו) את כולה - דחשבינן לה כולה כד"א וכ"ז כשהיו המחיצות מוקפות לשם דירה אכן אם לא היה רוחב הקיפה רק סאתים אפילו אינה מוקפת לדירה נחשבת כד"א וכמבואר לעיל בסימן שצ"ו ס"ב:(26) La parcourt entièrement – car nous la considérons tout entière comme quatre coudées. Et tout cela, lorsque les cloisons entouraient l'espace en vue de l'habitation ; cependant, si la surface de son enceinte n'était que de beit sataïm (l'aire de deux séa de semence), même si elle n'est pas entourée pour l'habitation, elle est considérée comme quatre coudées, comme il est expliqué plus haut au siman 396, séif 2.
séif katan 26
- (כז) לא עשה כלום - שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר לו כארבע אמות:(27) N'a rien fait – car même sans érouv, il a depuis la ville deux mille coudées dans chaque direction, et toute la ville est pour lui comme quatre coudées.
séif katan 27
- (כח) אין מודדין - ואין מודדין כצ"ל. והוא דבר אחד:(28) Et on ne mesure pas – il faut lire « et on ne mesure pas » (avec la conjonction « et »), et c'est une seule et même chose (la suite explique « n'a rien fait »).
séif katan 28
- (כט) המצטרפים לעיר - פי' בעבורה של עיר [והוא תוך שבעים אמה ושיריים וכנ"ל בסימן שצ"ח] ואפילו אם נתן אותו באמה אחרונה של העיבור אין נותנין לו הארבע אמות שנותנין לשאר מניח עירוב לצד חוץ כמבואר לעיל דכשמניח תוך מחיצה או מקום שנחשב כד"א אין לו לצד חוץ כלום והרי הוא כשאר בני העיר שמודדין תחומו תיכף מסוף העיבור והלאה [אחרונים]:(29) Qui se joignent à la ville – c'est-à-dire dans l'ibour de la ville [qui est à moins de soixante-dix coudées et deux tiers, comme mentionné plus haut au siman 398] ; et même s'il l'a placé dans la dernière coudée de l'ibour, on ne lui donne pas les quatre coudées que l'on donne vers l'extérieur aux autres personnes qui déposent un érouv, comme il est expliqué plus haut que lorsqu'on le dépose à l'intérieur d'une cloison ou dans un endroit considéré comme quatre coudées, on n'a rien vers l'extérieur ; et il est comme les autres habitants de la ville, pour qui on mesure le tehoum immédiatement à partir de la fin de l'ibour et au-delà [A'haronim].
séif katan 29
- (ל) אינו כלום - כיון שא"א לו להגיע שם בין השמשות שהוא זמן קניית עירוב מאחר שהוא חוץ לתחום ממקום שהוא עומד:(30) Cela n'a aucune valeur – puisqu'il lui est impossible d'y parvenir au crépuscule, qui est le moment de l'acquisition par l'érouv, puisque c'est hors du tehoum de l'endroit où il se trouve.
séif katan 30
- (לא) תחום מביתו - דכשהוא עומד בביתו או בתחום ביתו אמרינן דמסתמא ניחא ליה לקנות שביתת ביתו כשאין עירובו עירוב ועיין מה שכתבנו בסימן תי"א במ"ב ובה"ל:(31) Un tehoum à partir de sa maison – car lorsqu'il se trouve dans sa maison ou dans le tehoum de sa maison, nous disons que, présumément, il lui convient d'acquérir la résidence de sa maison quand son érouv n'est pas valable. Et voir ce que nous avons écrit au siman 411, dans la Michna Beroura et le Biour Halakha.
séif katan 31