Michna Beroura 399

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 399 →

(א) של פשתן - ואף דאין לך יפה למדה משלשלאות של ברזל כך קיבלו חז"ל דבחבל של פשתן מודדין מדכתיב [ביחזקאל מ] ופתיל פשתים בידו:
(1) De lin – et bien qu'il n'y ait pas de meilleur instrument de mesure que des chaînes de fer, nos Sages, de mémoire bénie, ont reçu par tradition qu'on mesure avec une corde de lin, d'après ce qui est écrit [dans Ye'hezkel 40] : « et un cordeau de lin dans sa main » (Ézéchiel 40, 3).
séif katan 1
(ב) לא פחות וכו' ביותר - ונמצא שיעור התחום יותר מאלפים וכן להיפוך בארוך יותר מחמשים שא"א למותחו מפני כובדו ונמצא אתה מקצר בשיעור התחומין:
(2) Pas moins, etc., davantage – de sorte que la mesure du te'houm serait plus de deux mille coudées ; et inversement, pour une corde plus longue que cinquante coudées, qu'il est impossible de tendre à cause de son poids, tu te trouverais à raccourcir la mesure des te'houmim.
séif katan 2
(ג) נהר - שהוא רחב יותר מכ"ה אמה דאם הוא רק כ"ה הלא אפשר להבליעה ביחד עם כ"ה של היבשה בחבל של חמשים אמה:
(3) Une rivière – qui est large de plus de vingt-cinq coudées ; car si elle n'a que vingt-cinq coudées, il est bien possible de l'englober avec les vingt-cinq coudées de terre ferme dans la corde de cinquante coudées.
séif katan 3
(ד) עד הנהר - ואח"כ ימדוד בחבל זה משפת הנהר הזה עד אחורי עבר השני מן הנהר וכל זה אם הנהר מחזיק רק עד חמשים אמה ואם הוא רחב יותר מחמשים אמה עיין ירושלמי בכיצד מעברין:
(4) Jusqu'à la rivière – et ensuite il mesurera avec cette corde depuis cette rive de la rivière jusqu'au-delà de l'autre rive de la rivière. Tout cela, si la rivière ne fait que jusqu'à cinquante coudées ; et si elle est large de plus de cinquante coudées, voir le Talmud de Jérusalem au chapitre Kitsad Méabrin.
séif katan 4
(ה) כנגד לבו - קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין עי"ז:
(5) Face à son cœur – les Sages lui ont fixé un endroit en face duquel placer l'extrémité de la corde, afin que l'un ne la place pas face à son cou et l'autre face à ses pieds, de sorte que la corde se raccourcisse et que les te'houmim diminuent par là.
séif katan 5
(ו) בכל כחו - משום דמכביד באמצע ואינו נמתח כראוי אם לא שימתחנו בכל כחו:
(6) De toutes ses forces – parce qu'elle s'alourdit au milieu et ne se tend pas convenablement, à moins qu'il ne la tende de toutes ses forces.
séif katan 6
(ז) לא ילך מכנגדה וכו' - הטעם דלפעמים יש כנגד העיר הרים וגאיות שיש לו לקדר או למדוד מדידה יפה וכדלקמיה:
(7) Il n'ira pas à partir de la direction face à elle, etc. – la raison : parfois il y a face à la ville des montagnes et des vallées qu'il doit soit mesurer par kidour (mesure par paliers, expliquée plus loin), soit mesurer d'une mesure exacte, comme il le dit plus loin.
séif katan 7
(ח) בצדה שהוא ישר - ואף דלקמן בס"ו כתב דכשהגיע להר או לגיא ואינו יכול להבליע מותר לילך מן הצד כאן מיירי דהגיא וההר אינו רחב כ"כ ויכול להבליעו בהחבל של נ' אמה אלא שהוא רוצה לילך ולמדוד מן הצד שנוח לו יותר כדי שלא יצטרך לזה [פרישה]:
(8) Sur son côté qui est plat – et bien que plus loin, au séif 6, il ait écrit que, lorsqu'on arrive à une montagne ou à une vallée et qu'on ne peut pas l'englober, il est permis d'aller sur le côté, ici il s'agit du cas où la vallée ou la montagne n'est pas si large et qu'il peut l'englober avec la corde de cinquante coudées, mais il veut aller mesurer sur le côté, ce qui lui est plus commode, afin de ne pas avoir besoin de cela [Pericha].
séif katan 8
(ט) אלא ימדוד כנגד העיר - ומ"מ אם כנגד העיר גופא יש מקום מישור בלא הרים וגאיות צריך למדוד במקום המישור:
(9) Mais il mesurera face à la ville – néanmoins, si face à la ville même il y a un endroit plat sans montagnes ni vallées, il faut mesurer à l'endroit plat.
séif katan 9
(י) א"צ למדוד וכו' - ר"ל שימדוד המישור שלמעלה לבד והטעם כיון שהוא זקוף מאד שאין רוחב השיפוע כ"א פחות מד"א וגם קשה לעשות שם קידור [היינו מה שאחד עומד ברגלי ההר ואחד למעלה המבואר לקמיה] בשיפוע קצר כזה הקילו בו שלא ימדוד השיפוע כלל:
(10) Il n'a pas besoin de mesurer, etc. – il veut dire qu'il mesurera seulement le plateau du dessus. La raison : puisqu'elle est très abrupte, de sorte que la largeur de la pente n'est que de moins de quatre coudées, et qu'il est aussi difficile d'y faire un kidour [c'est-à-dire que l'un se tient au pied de la montagne et l'autre au-dessus, comme expliqué plus loin] sur une pente aussi courte, on a été indulgent à son égard pour qu'il ne mesure pas du tout la pente.
séif katan 10
(יא) עולה עשרה טפחים - בשטח הגובה:
(11) On monte de dix téfa'him – en hauteur.
séif katan 11
(יב) אז רואין וכו' - ר"ל דוקא בשיפוע זה שהוא נוח להילוך לפיכך מודדין אותו ע"י הבלעה משא"כ היכא שעולה עשרה טפחים בגובה ע"י ד"א שאינו נוח לילך ע"י הזקיפה א"צ למודדו אלא באומד הדעת וכדלקמיה:
(12) Alors on regarde, etc. – il veut dire que c'est uniquement pour une telle pente, qui est commode à parcourir, qu'on la mesure en l'englobant ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'on monte de dix téfa'him en hauteur sur quatre coudées, ce qui n'est pas commode à parcourir à cause de la raideur : il n'est pas nécessaire de la mesurer autrement que par estimation, comme il le dit plus loin.
séif katan 12
(יג) מבליעו בחבל של נ' אמה וכו' - פי' מבליע השיפוע ואינו מודד כ"א כמו שרחב למטה בתחתית ההר ומבאר המחבר איך לשער זה:
(13) Il l'englobe avec la corde de cinquante coudées, etc. – c'est-à-dire qu'il englobe la pente et ne mesure que la largeur qu'elle a en bas, au pied de la montagne ; et l'auteur explique comment l'évaluer.
séif katan 13
(יד) שזוקף עץ גבוה וכו' - ואם ההר קצר ברחבו א"צ לזקיפת עצים אלא יעתיק עצמו מן ההר לצדו וימדוד שם בחבל על הקרקע חלקה [מחי' הריטב"א]:
(14) Qu'il dresse un bois élevé, etc. – et si la montagne est étroite dans sa largeur, il n'a pas besoin de dresser des bois, mais il se déplacera de la montagne vers son côté et mesurera là-bas avec la corde sur le terrain plat [d'après les 'Hidouchei HaRitva].
séif katan 14
(טו) ואם אינו יכול להבליעו וכו' - מיירי שההר ארוך הרבה ואינו מתקצר מחמשים אמה אף בתוך אלפים אמה שמצדדי העיר דאל"ה הרי מבואר בס"ו שילך שם במקום שמתקצר ויבליעו שם [חי' רע"א]:
(15) Et s'il ne peut pas l'englober, etc. – il s'agit du cas où la montagne est très longue et ne se rétrécit pas à moins de cinquante coudées, même à l'intérieur des deux mille coudées situées sur les côtés de la ville ; car sinon, il est expliqué au séif 6 qu'il ira là-bas, à l'endroit où elle se rétrécit, et l'englobera là ['Hidouchei Rabbi Akiva Eiger].
séif katan 15
(טז) והעליון כנגד רגליו - דעי"ז מתמעט מדרונו של כל ד"א חצי קומת אדם:
(16) Et celui d'en haut face à ses pieds – car de cette façon, la pente de chaque segment de quatre coudées est diminuée de la moitié de la taille d'un homme.
séif katan 16
(יז) מודדו בחבל של ארבע אמות - והיינו כנ"ל שאחד עומד ברגלי ההר וכו' ועיין בבה"ל דדעת כמה פוסקים דס"ל דאף בזה סגי המדידה ע"י אומד הדעת לבד כיון שמתלקט עשרה מתוך ד"א:
(17) Il la mesure avec une corde de quatre coudées – c'est-à-dire, comme dit plus haut, que l'un se tient au pied de la montagne, etc. Et voir le Biour Halakha sur le fait que l'avis de plusieurs décisionnaires est que, même dans ce cas, la mesure par simple estimation suffit, puisque la pente s'élève de dix téfa'him sur quatre coudées.
séif katan 17
(יח) מכנגדו למטה ד"א - דאין יורד הגיא בזקיפה למטה כ"כ לכן שייך בו בין הבלעה בין קידור וכדמסיים משא"כ כשהשיפוע יורד בזקיפה הרבה שאין החוט מתרחק מכנגדו ד"א לא אמרינן ביה דין קידור וכדלקמיה:
(18) De la paroi face à lui, en bas, de quatre coudées – car la vallée ne descend pas si abruptement vers le bas ; c'est pourquoi s'applique à elle aussi bien l'englobement que le kidour, comme il le conclut ; ce qui n'est pas le cas lorsque la pente descend très abruptement, de sorte que le fil ne s'écarte pas de la paroi face à lui de quatre coudées : nous ne lui appliquons pas la règle du kidour, comme il le dit plus loin.
séif katan 18
(יט) אם יכול להבליעו בחבל וכו' - ובזה אפילו מתלקט בעומק השיפוע עשרה טפחים גובה מתוך משך ארבע אמות ג"כ מבליעו ולא אמרינן אומדו כמו בהר בסעיף הקודם שאין טורח בהבלעה שא"צ לזקוף עצים:
(19) S'il peut l'englober avec la corde, etc. – et dans ce cas, même si, dans la profondeur de la pente, elle descend de dix téfa'him de hauteur sur une distance de quatre coudées, il l'englobe aussi, et nous ne disons pas qu'il l'évalue, comme pour la montagne au séif précédent, car il n'y a pas de peine à englober une vallée, puisqu'il n'est pas nécessaire de dresser des bois.
séif katan 19
(כ) בחבל של ד"א - וכנ"ל ע"י קידור:
(20) Avec une corde de quatre coudées – c'est-à-dire, comme dit plus haut, par kidour.
séif katan 20
(כא) של כל השיפוע - ר"ל מדידה יפה כמו קרקע חלקה ואפילו אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה והטעם שכיון שהוא עמוק יותר מאלפים שהוא שיעור תחום שבת חשבוהו בפ"ע [לבוש]:
(21) De toute la pente – il veut dire qu'il la mesure d'une mesure exacte, comme un terrain plat, même s'il peut l'englober avec la corde de cinquante coudées. La raison : puisqu'elle est profonde de plus de deux mille coudées, qui est la mesure du te'houm de Chabbat, on l'a considérée comme un espace à part [Levouch].
séif katan 21
(כב) אם יכול להבליעו וכו' - והיינו נמי משום שאין טורח בגיא בהבלעה לאפוקי הר שיש טורח בהבלעה ע"י עצים זקופים לכך א"צ למדוד אלא המישור כמ"ש ריש ס"ד ע"ש:
(22) S'il peut l'englober, etc. – c'est aussi parce qu'il n'y a pas de peine à englober une vallée, à l'exclusion d'une montagne, où il y a de la peine à l'englober au moyen de bois dressés ; c'est pourquoi pour la montagne il n'a besoin de mesurer que le plateau, comme il est écrit au début du séif 4 ; vois là-bas.
séif katan 22
(כג) אינו מודד כלל וכו' - ר"ל דלא מצרכינן לקדר בשיפוע זקוף כזה ורק למדוד את הקרקע השוה וכמו למעלה לענין הר:
(23) Il ne mesure rien du tout, etc. – il veut dire que nous n'exigeons pas de faire un kidour sur une pente aussi abrupte, mais seulement de mesurer le terrain plat, comme plus haut pour la montagne.
séif katan 23
(כד) בתוך אלפים וכו' - ששם מתקצר ההר והגיא:
(24) À l'intérieur des deux mille, etc. – car là, la montagne ou la vallée se rétrécit.
séif katan 24
(כה) ילך שם ויבליעו - ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה שם רוחב ההר והגיא כנגד העיר וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים למדת תחומין:
(25) Il ira là-bas et l'englobera – et il mesure en avançant là-bas, depuis son bord et au-delà, jusqu'en face de l'endroit où se termine la largeur de la montagne ou de la vallée face à la ville ; puis il revient à sa mesure face à la ville et complète la mesure des te'houmim.
séif katan 25
(כו) אבל אם אינו יכול וכו' - שההר והגיא אינו מתקצר מרחבו גם שם:
(26) Mais s'il ne peut pas, etc. – que la montagne ou la vallée ne se rétrécit pas dans sa largeur, là non plus.
séif katan 26
(כז) לא יתרחק יותר וכו' - שלא יטעו לומר הרואין אותו שעוסק שם במדידה שמדת תחום של צדדי העיר מגיע עד שם ובאופן זה בע"כ צריך לקדר את רוחב ההר והגיא כנגד העיר:
(27) Il ne s'éloignera pas davantage, etc. – afin que ceux qui le voient occupé là-bas à mesurer ne se trompent pas en disant que la mesure du te'houm des côtés de la ville s'étend jusque-là. Dans ce cas, il doit forcément faire un kidour sur la largeur de la montagne ou de la vallée face à la ville.
séif katan 27
(כח) שהוא יודע וכו' - וגם יהיה בקי בדיני המדידה:
(28) Qui connaît, etc. – et il doit aussi être versé dans les lois de la mesure.
séif katan 28
(כט) מוחזקין - ר"ל אף שהיו מוחזקין שעד כאן הוא מקום התחום מ"מ כיון שבא אח"כ מומחה ומדד ואמר שטעות הוא שומעין לו בין להחמיר בין להקל. ופשוט דמיירי כשאין ידוע לן שהחזקה הראשונה נעשה ע"פ מדידת מומחה דאל"ה אין שומעין להשני רק כשמרבה ולא כשממעט וכדלקמיה בס"ט:
(29) Établis – il veut dire : bien qu'il fût établi que l'endroit du te'houm s'étend jusqu'ici, néanmoins, puisque par la suite un expert est venu, a mesuré et a dit que c'est une erreur, on l'écoute, que ce soit pour être rigoureux ou indulgent. Et il est évident qu'il s'agit du cas où nous ne savons pas que la première présomption a été établie d'après la mesure d'un expert ; car sinon, on n'écoute le second que lorsqu'il agrandit, et non lorsqu'il réduit, comme il est dit plus loin au séif 9.
séif katan 29
(ל) ריבה בתחום מהם וכו' - ר"ל שבמקום אחד ריבה ובמקום אחר מיעט:
(30) A agrandi l'un des te'houmim, etc. – il veut dire qu'à un endroit il a agrandi et à un autre endroit il a réduit.
séif katan 30
(לא) אף בתחום שריבה - פי' וכ"ש ששומעין לו במקום שמיעט להחמיר:
(31) Même pour le te'houm qu'il a agrandi – c'est-à-dire qu'on l'écoute et, à plus forte raison, qu'on l'écoute à l'endroit où il a réduit, pour être rigoureux.
séif katan 31
(לב) באלכסון - דחיישינן שמא לא טעה במדידת מזרחית דרומית ומה שנתמעט המדה הוא מפני שמצא דרך מדתו איזה הר שצריך למודדו מדידה יפה כקרקע חלקה ולכן נתקצר התחום באותו צד:
(32) En diagonale – car nous craignons qu'il ne se soit peut-être pas trompé dans la mesure du sud-est, et que la diminution de la mesure soit due au fait qu'il a trouvé sur le chemin de sa mesure une montagne qu'il fallait mesurer d'une mesure exacte comme un terrain plat ; c'est pourquoi le te'houm s'est raccourci de ce côté.
séif katan 32
(לג) כפי המקום שריבה בו - אף שהוא בעצמו מדד גם המזרחית דרומית תלינן ששם לא מתח החבל כל צרכו ולכך נתקצר התחום שם וכ"ש אם אותו המדה הקצרה היה מאדם אחר בודאי תלינן להקל ואמרינן שאותו אדם טעה וכדלקמיה. ולדינא פסק הגר"א דמודדין בשוה עיי"ש:
(33) Selon l'endroit où il a agrandi – bien que lui-même ait aussi mesuré le sud-est, nous attribuons la différence au fait que là il n'a pas tendu la corde autant qu'il fallait, et c'est pourquoi le te'houm s'est raccourci là-bas ; et à plus forte raison, si cette mesure courte venait d'un autre homme, nous l'attribuons certainement à l'erreur, pour être indulgent, et disons que cet homme s'est trompé, comme il est dit plus loin. Quant à la règle, le Gaon de Vilna a tranché qu'on mesure de façon égale ; vois là-bas.
séif katan 33
(לד) ב' מומחים - אבל אם האחד אינו מומחה אין הולכין אחריו כלל:
(34) Deux experts – mais si l'un n'est pas expert, on ne le suit pas du tout.
séif katan 34
(לה) למרבה - דתחומין דרבנן ואזלינן לקולא ואמרינן דהשני טעה:
(35) Celui qui agrandit – car les te'houmim sont d'ordre rabbinique, et l'on va dans le sens de l'indulgence, et l'on dit que le second (celui qui a réduit) s'est trompé.
séif katan 35
(לו) מקרן אלכסון וכו' - ר"ל ומדדו באלכסון וכן מדד מקרן שכנגדה ונמצא כשמותחים חוט מסוף תחום שמקרן זו לסוף תחום שמקרן זו יהיה בין חוט זה לעיר הרבה פחות מאלפים:
(36) Depuis le coin de la diagonale, etc. – il veut dire : et il a mesuré en diagonale, et de même il a mesuré depuis le coin opposé ; il se trouve que, lorsqu'on tend un fil depuis l'extrémité du te'houm de ce coin jusqu'à l'extrémité du te'houm de l'autre coin, il y aura entre ce fil et la ville beaucoup moins que deux mille coudées.
séif katan 36
(לז) ונמצא צלע התחתון בינו וכו' - צלע התחתון נקרא השטח שיש מן החוט שנמתח [מקרן אלכסון זו עד קרן אלכסון שכנגדו וכנ"ל] עד העיר:
(37) De sorte que le côté inférieur entre lui, etc. – on appelle « côté inférieur » l'étendue qui va du fil tendu [d'un coin de la diagonale jusqu'au coin opposé, comme dit plus haut] jusqu'à la ville.
séif katan 37
(לח) מצלע העיר - ר"ל כנגד העיר בשוה ולא באלכסונה ולפיכך הולכין אחריו שהוא מדד כהלכה:
(38) Depuis le côté de la ville – il veut dire : face à la ville, de façon égale, et non selon sa diagonale ; c'est pourquoi on le suit, car il a mesuré selon la règle.
séif katan 38
(לט) ביותר על זה - והיינו שאין להקל לילך אחר מדידת האחרון אלא כשאין עולה מדידתו יותר על מדידת הראשון רק לערך תק"פ אמה שזה השיעור עלה ע"י הטעות שמדד הראשון האלפים באלכסון כמבואר בב"י ע"ש. ואם אירע שמחולקין במדידה ביותר משיעור הזה מסתברא שאין הולכין אחר מדידת שניהם וצריך למדוד מחדש ולברר הדבר:
(39) De plus que cela – c'est-à-dire qu'il n'y a lieu d'être indulgent en suivant la mesure du dernier que lorsque sa mesure ne dépasse la mesure du premier que d'environ cinq cent quatre-vingts coudées, car c'est l'écart qui résulte de l'erreur du premier ayant mesuré les deux mille coudées en diagonale, comme expliqué dans le Beit Yossef ; vois là-bas. Et s'il arrivait qu'ils divergent dans la mesure de plus que cet écart, il est logique qu'on ne suive la mesure ni de l'un ni de l'autre, et il faut mesurer de nouveau et clarifier la chose.
séif katan 39
(מ) בקרן למלאותו - דהיינו שיהיה בקרן אלפים על אלפים מרובע כמדת התחום:
(40) Dans le coin pour le remplir – c'est-à-dire qu'il y ait au coin un carré de deux mille sur deux mille, selon la mesure du te'houm.
séif katan 40
(מא) שהם אלפים ות"ת - היינו אם הולך באלכסון נגד הקרן מותר לילך עד שיעור זה משום דכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ונמצא משיעור אלפים ניתוסף עוד שמונה מאות וכן יש לו שיעור זה לכל קרן וקרן לבד מה שיש לו אלפים אמה נגד רוחב העיר מכל צדדיו. ודע דאורך האלפים והזויות הוא שייך לכל עיר ועיר בשוה בין גדולה או קטנה אמנם רוחב של האלפים תלוי לפי מדת העיר שאם היא גדולה ברחבה מתרחב התחום שכנגדה ואם היא קצרה התחום ג"כ קצר ברחבו:
(41) Qui fait deux mille huit cents – c'est-à-dire que, s'il marche en diagonale vers le coin, il lui est permis d'aller jusqu'à cette mesure, car « toute coudée dans un carré fait une coudée et deux cinquièmes en diagonale » ; il se trouve qu'à la mesure de deux mille coudées s'ajoutent encore huit cents coudées. Et il a cette mesure à chaque coin, en plus des deux mille coudées qu'il a face à la largeur de la ville de tous ses côtés. Et sache que la longueur des deux mille coudées et des angles s'applique de la même façon à chaque ville, qu'elle soit grande ou petite ; mais la largeur des deux mille coudées dépend de la mesure de la ville : si elle est grande en largeur, le te'houm qui lui fait face s'élargit, et si elle est étroite, le te'houm aussi est étroit dans sa largeur.
séif katan 41
(מב) אלא אלף ותכ"ח - שבחשבון זה אם יתוסף עליהם האלכסון שלהם שהוא על כל אמה שני חומשי אמה ממילא יהיו אלפים כי מאלף וארבע מאות יתוסף עוד תק"ס ומן התכ"ח יתוסף עוד לערך י"ב סך הכל הוא תקע"ב השלם אותם על האלף ותכ"ח א"כ ס"ה הוא אלפים:
(42) Que mille quatre cent vingt-huit – car selon ce calcul, si l'on y ajoute leur diagonale, qui est de deux cinquièmes de coudée pour chaque coudée, on obtient d'elle-même la mesure de deux mille coudées : en effet, à mille quatre cents s'ajoutent encore cinq cent soixante, et aux vingt-huit s'ajoutent encore environ douze ; le total est de cinq cent soixante-douze. Ajoute-les aux mille quatre cent vingt-huit : le total est donc de deux mille.
séif katan 42
(מג) נאמנים לומר וכו' - דתחומין דרבנן ולפיכך האמינום:
(43) Sont crus pour dire, etc. – car les te'houmim sont d'ordre rabbinique, et c'est pourquoi on les a crus.
séif katan 43
(מד) אבל נאמן הגדול לומר וכו' - והכל מטעם הנ"ל:
(44) Toutefois, l'adulte est cru pour dire, etc. – et tout cela pour la raison mentionnée plus haut.
séif katan 44

Siman 400 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 399 →

(א) של פשתן - ואף דאין לך יפה למדה משלשלאות של ברזל כך קיבלו חז"ל דבחבל של פשתן מודדין מדכתיב [ביחזקאל מ] ופתיל פשתים בידו:
(1) De lin – et bien qu'il n'y ait pas de meilleur instrument de mesure que des chaînes de fer, nos Sages, de mémoire bénie, ont reçu par tradition qu'on mesure avec une corde de lin, d'après ce qui est écrit [dans Ye'hezkel 40] : « et un cordeau de lin dans sa main » (Ézéchiel 40, 3).
séif katan 1
(ב) לא פחות וכו' ביותר - ונמצא שיעור התחום יותר מאלפים וכן להיפוך בארוך יותר מחמשים שא"א למותחו מפני כובדו ונמצא אתה מקצר בשיעור התחומין:
(2) Pas moins, etc., davantage – de sorte que la mesure du te'houm serait plus de deux mille coudées ; et inversement, pour une corde plus longue que cinquante coudées, qu'il est impossible de tendre à cause de son poids, tu te trouverais à raccourcir la mesure des te'houmim.
séif katan 2
(ג) נהר - שהוא רחב יותר מכ"ה אמה דאם הוא רק כ"ה הלא אפשר להבליעה ביחד עם כ"ה של היבשה בחבל של חמשים אמה:
(3) Une rivière – qui est large de plus de vingt-cinq coudées ; car si elle n'a que vingt-cinq coudées, il est bien possible de l'englober avec les vingt-cinq coudées de terre ferme dans la corde de cinquante coudées.
séif katan 3
(ד) עד הנהר - ואח"כ ימדוד בחבל זה משפת הנהר הזה עד אחורי עבר השני מן הנהר וכל זה אם הנהר מחזיק רק עד חמשים אמה ואם הוא רחב יותר מחמשים אמה עיין ירושלמי בכיצד מעברין:
(4) Jusqu'à la rivière – et ensuite il mesurera avec cette corde depuis cette rive de la rivière jusqu'au-delà de l'autre rive de la rivière. Tout cela, si la rivière ne fait que jusqu'à cinquante coudées ; et si elle est large de plus de cinquante coudées, voir le Talmud de Jérusalem au chapitre Kitsad Méabrin.
séif katan 4
(ה) כנגד לבו - קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין עי"ז:
(5) Face à son cœur – les Sages lui ont fixé un endroit en face duquel placer l'extrémité de la corde, afin que l'un ne la place pas face à son cou et l'autre face à ses pieds, de sorte que la corde se raccourcisse et que les te'houmim diminuent par là.
séif katan 5
(ו) בכל כחו - משום דמכביד באמצע ואינו נמתח כראוי אם לא שימתחנו בכל כחו:
(6) De toutes ses forces – parce qu'elle s'alourdit au milieu et ne se tend pas convenablement, à moins qu'il ne la tende de toutes ses forces.
séif katan 6
(ז) לא ילך מכנגדה וכו' - הטעם דלפעמים יש כנגד העיר הרים וגאיות שיש לו לקדר או למדוד מדידה יפה וכדלקמיה:
(7) Il n'ira pas à partir de la direction face à elle, etc. – la raison : parfois il y a face à la ville des montagnes et des vallées qu'il doit soit mesurer par kidour (mesure par paliers, expliquée plus loin), soit mesurer d'une mesure exacte, comme il le dit plus loin.
séif katan 7
(ח) בצדה שהוא ישר - ואף דלקמן בס"ו כתב דכשהגיע להר או לגיא ואינו יכול להבליע מותר לילך מן הצד כאן מיירי דהגיא וההר אינו רחב כ"כ ויכול להבליעו בהחבל של נ' אמה אלא שהוא רוצה לילך ולמדוד מן הצד שנוח לו יותר כדי שלא יצטרך לזה [פרישה]:
(8) Sur son côté qui est plat – et bien que plus loin, au séif 6, il ait écrit que, lorsqu'on arrive à une montagne ou à une vallée et qu'on ne peut pas l'englober, il est permis d'aller sur le côté, ici il s'agit du cas où la vallée ou la montagne n'est pas si large et qu'il peut l'englober avec la corde de cinquante coudées, mais il veut aller mesurer sur le côté, ce qui lui est plus commode, afin de ne pas avoir besoin de cela [Pericha].
séif katan 8
(ט) אלא ימדוד כנגד העיר - ומ"מ אם כנגד העיר גופא יש מקום מישור בלא הרים וגאיות צריך למדוד במקום המישור:
(9) Mais il mesurera face à la ville – néanmoins, si face à la ville même il y a un endroit plat sans montagnes ni vallées, il faut mesurer à l'endroit plat.
séif katan 9
(י) א"צ למדוד וכו' - ר"ל שימדוד המישור שלמעלה לבד והטעם כיון שהוא זקוף מאד שאין רוחב השיפוע כ"א פחות מד"א וגם קשה לעשות שם קידור [היינו מה שאחד עומד ברגלי ההר ואחד למעלה המבואר לקמיה] בשיפוע קצר כזה הקילו בו שלא ימדוד השיפוע כלל:
(10) Il n'a pas besoin de mesurer, etc. – il veut dire qu'il mesurera seulement le plateau du dessus. La raison : puisqu'elle est très abrupte, de sorte que la largeur de la pente n'est que de moins de quatre coudées, et qu'il est aussi difficile d'y faire un kidour [c'est-à-dire que l'un se tient au pied de la montagne et l'autre au-dessus, comme expliqué plus loin] sur une pente aussi courte, on a été indulgent à son égard pour qu'il ne mesure pas du tout la pente.
séif katan 10
(יא) עולה עשרה טפחים - בשטח הגובה:
(11) On monte de dix téfa'him – en hauteur.
séif katan 11
(יב) אז רואין וכו' - ר"ל דוקא בשיפוע זה שהוא נוח להילוך לפיכך מודדין אותו ע"י הבלעה משא"כ היכא שעולה עשרה טפחים בגובה ע"י ד"א שאינו נוח לילך ע"י הזקיפה א"צ למודדו אלא באומד הדעת וכדלקמיה:
(12) Alors on regarde, etc. – il veut dire que c'est uniquement pour une telle pente, qui est commode à parcourir, qu'on la mesure en l'englobant ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'on monte de dix téfa'him en hauteur sur quatre coudées, ce qui n'est pas commode à parcourir à cause de la raideur : il n'est pas nécessaire de la mesurer autrement que par estimation, comme il le dit plus loin.
séif katan 12
(יג) מבליעו בחבל של נ' אמה וכו' - פי' מבליע השיפוע ואינו מודד כ"א כמו שרחב למטה בתחתית ההר ומבאר המחבר איך לשער זה:
(13) Il l'englobe avec la corde de cinquante coudées, etc. – c'est-à-dire qu'il englobe la pente et ne mesure que la largeur qu'elle a en bas, au pied de la montagne ; et l'auteur explique comment l'évaluer.
séif katan 13
(יד) שזוקף עץ גבוה וכו' - ואם ההר קצר ברחבו א"צ לזקיפת עצים אלא יעתיק עצמו מן ההר לצדו וימדוד שם בחבל על הקרקע חלקה [מחי' הריטב"א]:
(14) Qu'il dresse un bois élevé, etc. – et si la montagne est étroite dans sa largeur, il n'a pas besoin de dresser des bois, mais il se déplacera de la montagne vers son côté et mesurera là-bas avec la corde sur le terrain plat [d'après les 'Hidouchei HaRitva].
séif katan 14
(טו) ואם אינו יכול להבליעו וכו' - מיירי שההר ארוך הרבה ואינו מתקצר מחמשים אמה אף בתוך אלפים אמה שמצדדי העיר דאל"ה הרי מבואר בס"ו שילך שם במקום שמתקצר ויבליעו שם [חי' רע"א]:
(15) Et s'il ne peut pas l'englober, etc. – il s'agit du cas où la montagne est très longue et ne se rétrécit pas à moins de cinquante coudées, même à l'intérieur des deux mille coudées situées sur les côtés de la ville ; car sinon, il est expliqué au séif 6 qu'il ira là-bas, à l'endroit où elle se rétrécit, et l'englobera là ['Hidouchei Rabbi Akiva Eiger].
séif katan 15
(טז) והעליון כנגד רגליו - דעי"ז מתמעט מדרונו של כל ד"א חצי קומת אדם:
(16) Et celui d'en haut face à ses pieds – car de cette façon, la pente de chaque segment de quatre coudées est diminuée de la moitié de la taille d'un homme.
séif katan 16
(יז) מודדו בחבל של ארבע אמות - והיינו כנ"ל שאחד עומד ברגלי ההר וכו' ועיין בבה"ל דדעת כמה פוסקים דס"ל דאף בזה סגי המדידה ע"י אומד הדעת לבד כיון שמתלקט עשרה מתוך ד"א:
(17) Il la mesure avec une corde de quatre coudées – c'est-à-dire, comme dit plus haut, que l'un se tient au pied de la montagne, etc. Et voir le Biour Halakha sur le fait que l'avis de plusieurs décisionnaires est que, même dans ce cas, la mesure par simple estimation suffit, puisque la pente s'élève de dix téfa'him sur quatre coudées.
séif katan 17
(יח) מכנגדו למטה ד"א - דאין יורד הגיא בזקיפה למטה כ"כ לכן שייך בו בין הבלעה בין קידור וכדמסיים משא"כ כשהשיפוע יורד בזקיפה הרבה שאין החוט מתרחק מכנגדו ד"א לא אמרינן ביה דין קידור וכדלקמיה:
(18) De la paroi face à lui, en bas, de quatre coudées – car la vallée ne descend pas si abruptement vers le bas ; c'est pourquoi s'applique à elle aussi bien l'englobement que le kidour, comme il le conclut ; ce qui n'est pas le cas lorsque la pente descend très abruptement, de sorte que le fil ne s'écarte pas de la paroi face à lui de quatre coudées : nous ne lui appliquons pas la règle du kidour, comme il le dit plus loin.
séif katan 18
(יט) אם יכול להבליעו בחבל וכו' - ובזה אפילו מתלקט בעומק השיפוע עשרה טפחים גובה מתוך משך ארבע אמות ג"כ מבליעו ולא אמרינן אומדו כמו בהר בסעיף הקודם שאין טורח בהבלעה שא"צ לזקוף עצים:
(19) S'il peut l'englober avec la corde, etc. – et dans ce cas, même si, dans la profondeur de la pente, elle descend de dix téfa'him de hauteur sur une distance de quatre coudées, il l'englobe aussi, et nous ne disons pas qu'il l'évalue, comme pour la montagne au séif précédent, car il n'y a pas de peine à englober une vallée, puisqu'il n'est pas nécessaire de dresser des bois.
séif katan 19
(כ) בחבל של ד"א - וכנ"ל ע"י קידור:
(20) Avec une corde de quatre coudées – c'est-à-dire, comme dit plus haut, par kidour.
séif katan 20
(כא) של כל השיפוע - ר"ל מדידה יפה כמו קרקע חלקה ואפילו אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה והטעם שכיון שהוא עמוק יותר מאלפים שהוא שיעור תחום שבת חשבוהו בפ"ע [לבוש]:
(21) De toute la pente – il veut dire qu'il la mesure d'une mesure exacte, comme un terrain plat, même s'il peut l'englober avec la corde de cinquante coudées. La raison : puisqu'elle est profonde de plus de deux mille coudées, qui est la mesure du te'houm de Chabbat, on l'a considérée comme un espace à part [Levouch].
séif katan 21
(כב) אם יכול להבליעו וכו' - והיינו נמי משום שאין טורח בגיא בהבלעה לאפוקי הר שיש טורח בהבלעה ע"י עצים זקופים לכך א"צ למדוד אלא המישור כמ"ש ריש ס"ד ע"ש:
(22) S'il peut l'englober, etc. – c'est aussi parce qu'il n'y a pas de peine à englober une vallée, à l'exclusion d'une montagne, où il y a de la peine à l'englober au moyen de bois dressés ; c'est pourquoi pour la montagne il n'a besoin de mesurer que le plateau, comme il est écrit au début du séif 4 ; vois là-bas.
séif katan 22
(כג) אינו מודד כלל וכו' - ר"ל דלא מצרכינן לקדר בשיפוע זקוף כזה ורק למדוד את הקרקע השוה וכמו למעלה לענין הר:
(23) Il ne mesure rien du tout, etc. – il veut dire que nous n'exigeons pas de faire un kidour sur une pente aussi abrupte, mais seulement de mesurer le terrain plat, comme plus haut pour la montagne.
séif katan 23
(כד) בתוך אלפים וכו' - ששם מתקצר ההר והגיא:
(24) À l'intérieur des deux mille, etc. – car là, la montagne ou la vallée se rétrécit.
séif katan 24
(כה) ילך שם ויבליעו - ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה שם רוחב ההר והגיא כנגד העיר וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים למדת תחומין:
(25) Il ira là-bas et l'englobera – et il mesure en avançant là-bas, depuis son bord et au-delà, jusqu'en face de l'endroit où se termine la largeur de la montagne ou de la vallée face à la ville ; puis il revient à sa mesure face à la ville et complète la mesure des te'houmim.
séif katan 25
(כו) אבל אם אינו יכול וכו' - שההר והגיא אינו מתקצר מרחבו גם שם:
(26) Mais s'il ne peut pas, etc. – que la montagne ou la vallée ne se rétrécit pas dans sa largeur, là non plus.
séif katan 26
(כז) לא יתרחק יותר וכו' - שלא יטעו לומר הרואין אותו שעוסק שם במדידה שמדת תחום של צדדי העיר מגיע עד שם ובאופן זה בע"כ צריך לקדר את רוחב ההר והגיא כנגד העיר:
(27) Il ne s'éloignera pas davantage, etc. – afin que ceux qui le voient occupé là-bas à mesurer ne se trompent pas en disant que la mesure du te'houm des côtés de la ville s'étend jusque-là. Dans ce cas, il doit forcément faire un kidour sur la largeur de la montagne ou de la vallée face à la ville.
séif katan 27
(כח) שהוא יודע וכו' - וגם יהיה בקי בדיני המדידה:
(28) Qui connaît, etc. – et il doit aussi être versé dans les lois de la mesure.
séif katan 28
(כט) מוחזקין - ר"ל אף שהיו מוחזקין שעד כאן הוא מקום התחום מ"מ כיון שבא אח"כ מומחה ומדד ואמר שטעות הוא שומעין לו בין להחמיר בין להקל. ופשוט דמיירי כשאין ידוע לן שהחזקה הראשונה נעשה ע"פ מדידת מומחה דאל"ה אין שומעין להשני רק כשמרבה ולא כשממעט וכדלקמיה בס"ט:
(29) Établis – il veut dire : bien qu'il fût établi que l'endroit du te'houm s'étend jusqu'ici, néanmoins, puisque par la suite un expert est venu, a mesuré et a dit que c'est une erreur, on l'écoute, que ce soit pour être rigoureux ou indulgent. Et il est évident qu'il s'agit du cas où nous ne savons pas que la première présomption a été établie d'après la mesure d'un expert ; car sinon, on n'écoute le second que lorsqu'il agrandit, et non lorsqu'il réduit, comme il est dit plus loin au séif 9.
séif katan 29
(ל) ריבה בתחום מהם וכו' - ר"ל שבמקום אחד ריבה ובמקום אחר מיעט:
(30) A agrandi l'un des te'houmim, etc. – il veut dire qu'à un endroit il a agrandi et à un autre endroit il a réduit.
séif katan 30
(לא) אף בתחום שריבה - פי' וכ"ש ששומעין לו במקום שמיעט להחמיר:
(31) Même pour le te'houm qu'il a agrandi – c'est-à-dire qu'on l'écoute et, à plus forte raison, qu'on l'écoute à l'endroit où il a réduit, pour être rigoureux.
séif katan 31
(לב) באלכסון - דחיישינן שמא לא טעה במדידת מזרחית דרומית ומה שנתמעט המדה הוא מפני שמצא דרך מדתו איזה הר שצריך למודדו מדידה יפה כקרקע חלקה ולכן נתקצר התחום באותו צד:
(32) En diagonale – car nous craignons qu'il ne se soit peut-être pas trompé dans la mesure du sud-est, et que la diminution de la mesure soit due au fait qu'il a trouvé sur le chemin de sa mesure une montagne qu'il fallait mesurer d'une mesure exacte comme un terrain plat ; c'est pourquoi le te'houm s'est raccourci de ce côté.
séif katan 32
(לג) כפי המקום שריבה בו - אף שהוא בעצמו מדד גם המזרחית דרומית תלינן ששם לא מתח החבל כל צרכו ולכך נתקצר התחום שם וכ"ש אם אותו המדה הקצרה היה מאדם אחר בודאי תלינן להקל ואמרינן שאותו אדם טעה וכדלקמיה. ולדינא פסק הגר"א דמודדין בשוה עיי"ש:
(33) Selon l'endroit où il a agrandi – bien que lui-même ait aussi mesuré le sud-est, nous attribuons la différence au fait que là il n'a pas tendu la corde autant qu'il fallait, et c'est pourquoi le te'houm s'est raccourci là-bas ; et à plus forte raison, si cette mesure courte venait d'un autre homme, nous l'attribuons certainement à l'erreur, pour être indulgent, et disons que cet homme s'est trompé, comme il est dit plus loin. Quant à la règle, le Gaon de Vilna a tranché qu'on mesure de façon égale ; vois là-bas.
séif katan 33
(לד) ב' מומחים - אבל אם האחד אינו מומחה אין הולכין אחריו כלל:
(34) Deux experts – mais si l'un n'est pas expert, on ne le suit pas du tout.
séif katan 34
(לה) למרבה - דתחומין דרבנן ואזלינן לקולא ואמרינן דהשני טעה:
(35) Celui qui agrandit – car les te'houmim sont d'ordre rabbinique, et l'on va dans le sens de l'indulgence, et l'on dit que le second (celui qui a réduit) s'est trompé.
séif katan 35
(לו) מקרן אלכסון וכו' - ר"ל ומדדו באלכסון וכן מדד מקרן שכנגדה ונמצא כשמותחים חוט מסוף תחום שמקרן זו לסוף תחום שמקרן זו יהיה בין חוט זה לעיר הרבה פחות מאלפים:
(36) Depuis le coin de la diagonale, etc. – il veut dire : et il a mesuré en diagonale, et de même il a mesuré depuis le coin opposé ; il se trouve que, lorsqu'on tend un fil depuis l'extrémité du te'houm de ce coin jusqu'à l'extrémité du te'houm de l'autre coin, il y aura entre ce fil et la ville beaucoup moins que deux mille coudées.
séif katan 36
(לז) ונמצא צלע התחתון בינו וכו' - צלע התחתון נקרא השטח שיש מן החוט שנמתח [מקרן אלכסון זו עד קרן אלכסון שכנגדו וכנ"ל] עד העיר:
(37) De sorte que le côté inférieur entre lui, etc. – on appelle « côté inférieur » l'étendue qui va du fil tendu [d'un coin de la diagonale jusqu'au coin opposé, comme dit plus haut] jusqu'à la ville.
séif katan 37
(לח) מצלע העיר - ר"ל כנגד העיר בשוה ולא באלכסונה ולפיכך הולכין אחריו שהוא מדד כהלכה:
(38) Depuis le côté de la ville – il veut dire : face à la ville, de façon égale, et non selon sa diagonale ; c'est pourquoi on le suit, car il a mesuré selon la règle.
séif katan 38
(לט) ביותר על זה - והיינו שאין להקל לילך אחר מדידת האחרון אלא כשאין עולה מדידתו יותר על מדידת הראשון רק לערך תק"פ אמה שזה השיעור עלה ע"י הטעות שמדד הראשון האלפים באלכסון כמבואר בב"י ע"ש. ואם אירע שמחולקין במדידה ביותר משיעור הזה מסתברא שאין הולכין אחר מדידת שניהם וצריך למדוד מחדש ולברר הדבר:
(39) De plus que cela – c'est-à-dire qu'il n'y a lieu d'être indulgent en suivant la mesure du dernier que lorsque sa mesure ne dépasse la mesure du premier que d'environ cinq cent quatre-vingts coudées, car c'est l'écart qui résulte de l'erreur du premier ayant mesuré les deux mille coudées en diagonale, comme expliqué dans le Beit Yossef ; vois là-bas. Et s'il arrivait qu'ils divergent dans la mesure de plus que cet écart, il est logique qu'on ne suive la mesure ni de l'un ni de l'autre, et il faut mesurer de nouveau et clarifier la chose.
séif katan 39
(מ) בקרן למלאותו - דהיינו שיהיה בקרן אלפים על אלפים מרובע כמדת התחום:
(40) Dans le coin pour le remplir – c'est-à-dire qu'il y ait au coin un carré de deux mille sur deux mille, selon la mesure du te'houm.
séif katan 40
(מא) שהם אלפים ות"ת - היינו אם הולך באלכסון נגד הקרן מותר לילך עד שיעור זה משום דכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ונמצא משיעור אלפים ניתוסף עוד שמונה מאות וכן יש לו שיעור זה לכל קרן וקרן לבד מה שיש לו אלפים אמה נגד רוחב העיר מכל צדדיו. ודע דאורך האלפים והזויות הוא שייך לכל עיר ועיר בשוה בין גדולה או קטנה אמנם רוחב של האלפים תלוי לפי מדת העיר שאם היא גדולה ברחבה מתרחב התחום שכנגדה ואם היא קצרה התחום ג"כ קצר ברחבו:
(41) Qui fait deux mille huit cents – c'est-à-dire que, s'il marche en diagonale vers le coin, il lui est permis d'aller jusqu'à cette mesure, car « toute coudée dans un carré fait une coudée et deux cinquièmes en diagonale » ; il se trouve qu'à la mesure de deux mille coudées s'ajoutent encore huit cents coudées. Et il a cette mesure à chaque coin, en plus des deux mille coudées qu'il a face à la largeur de la ville de tous ses côtés. Et sache que la longueur des deux mille coudées et des angles s'applique de la même façon à chaque ville, qu'elle soit grande ou petite ; mais la largeur des deux mille coudées dépend de la mesure de la ville : si elle est grande en largeur, le te'houm qui lui fait face s'élargit, et si elle est étroite, le te'houm aussi est étroit dans sa largeur.
séif katan 41
(מב) אלא אלף ותכ"ח - שבחשבון זה אם יתוסף עליהם האלכסון שלהם שהוא על כל אמה שני חומשי אמה ממילא יהיו אלפים כי מאלף וארבע מאות יתוסף עוד תק"ס ומן התכ"ח יתוסף עוד לערך י"ב סך הכל הוא תקע"ב השלם אותם על האלף ותכ"ח א"כ ס"ה הוא אלפים:
(42) Que mille quatre cent vingt-huit – car selon ce calcul, si l'on y ajoute leur diagonale, qui est de deux cinquièmes de coudée pour chaque coudée, on obtient d'elle-même la mesure de deux mille coudées : en effet, à mille quatre cents s'ajoutent encore cinq cent soixante, et aux vingt-huit s'ajoutent encore environ douze ; le total est de cinq cent soixante-douze. Ajoute-les aux mille quatre cent vingt-huit : le total est donc de deux mille.
séif katan 42
(מג) נאמנים לומר וכו' - דתחומין דרבנן ולפיכך האמינום:
(43) Sont crus pour dire, etc. – car les te'houmim sont d'ordre rabbinique, et c'est pourquoi on les a crus.
séif katan 43
(מד) אבל נאמן הגדול לומר וכו' - והכל מטעם הנ"ל:
(44) Toutefois, l'adulte est cru pour dire, etc. – et tout cela pour la raison mentionnée plus haut.
séif katan 44

Siman 400 →