Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 387 →- (א) המשתתפין במבוי - ולא מיירי בפת אלא בשאר מיני אוכלין ומשקין:(1) Ceux qui font le chitouf dans la ruelle – et il ne s'agit pas d'un chitouf fait avec du pain, mais avec d'autres sortes d'aliments et de boissons.
séif katan 1
- (ב) צריכין לערב בחצרות - היינו החצרות עם הבתים:(2) Doivent faire l'érouv dans les cours – c'est-à-dire relier les cours avec les maisons.
séif katan 2
- (ג) כדי וכו' - ר"ל דמדינא לא היו צריכין לערב בחצרות הפתוחות למבוי כלל שהרי מעורבין ומשותפין כבר ממילא ע"י שיתוף שבמבוי אלא כדי וכו':(3) Afin que, etc. – c'est-à-dire que selon la stricte loi, il ne serait pas du tout nécessaire de faire l'érouv dans les cours qui ouvrent sur la ruelle, car elles sont déjà, d'elles-mêmes, réunies et associées par le chitouf de la ruelle ; ce n'est qu'afin que, etc.
séif katan 3
- (ד) שהרי אין וכו' - ויאמרו אבותינו לא עירבו:(4) Car les enfants ne, etc. – et ils diraient : « Nos pères n'ont pas fait d'érouv. »
séif katan 4
- (ה) ואין צריכין לערב בחצרות - כל אחת לעצמה:(5) Et il n'est pas nécessaire de faire l'érouv dans les cours – chacune pour elle-même.
séif katan 5
- (ו) שהרי התינוקות מכירים בפת - מתוך שהפת היא חיי האדם לפיכך מכירים בו כשמשתתפים בו [ב"י] ומיירי שהניחו הפת בבית שבחצר והיה פת שלמה ולא פרוסה ואי לא"ה לא מהני:(6) Car les enfants remarquent le pain – étant donné que le pain est la vie de l'homme, ils le remarquent lorsqu'on fait le chitouf avec (Beit Yossef). Et il s'agit du cas où l'on a déposé le pain dans une maison de la cour, et où c'était un pain entier et non une tranche ; sinon, cela ne sert pas.
séif katan 6
- (ז) אין סומכין על השיתוף - ששיתוף המבוי אינו מועיל אלא לחבר כל החצרות עם המבוי יחד אבל לא לחבר הבתים עם החצרות שיהא מותר עי"ז להוציא מן הבית לחצר:(7) On ne s'appuie pas sur le chitouf – car le chitouf de la ruelle ne sert qu'à relier toutes les cours avec la ruelle ensemble, mais non à relier les maisons avec les cours, de sorte qu'il serait permis, grâce à lui, de sortir des objets de la maison vers la cour.
séif katan 7
- (ח) מותרים להשתמש בחצירות שבמבוי - היינו להוציא מחצר לחצר כלים ששבתו בבית והטעם דכשם שהשיתוף מחבר לכל החצרות שיהיה מותר לטלטל מהן למבוי כן מחברן שיהיה מותר לטלטל מזה לזה:(8) Il leur est permis d'utiliser les cours de la ruelle – c'est-à-dire de sortir d'une cour à l'autre des objets qui se trouvaient (au début du Chabbat) dans la maison. La raison : de même que le chitouf relie toutes les cours, de sorte qu'il soit permis de transporter d'elles vers la ruelle, ainsi il les relie de sorte qu'il soit permis de transporter de l'une à l'autre.
séif katan 8
- (ט) אפילו וכו' ביין - דאע"ג דעירובי חצרות לא מהני בעלמא כ"א בפת הכא מיגו דמהני לענין שיתוף [דמהני אפילו בשאר אוכלין ומשקין] מהני נמי לענין ע"ח:(9) Même, etc., avec du vin – car bien que l'érouv des cours ne serve en général qu'avec du pain, ici, puisqu'il sert pour le chitouf [qui est valable même avec d'autres aliments et boissons], il sert aussi pour l'érouv des cours.
séif katan 9
- (י) וכן סומכין אעירוב וכו' - כבר נזכר זה בדברי המחבר מקודם ואגב גררא חזר וכתבו [מאמר מרדכי]:(10) Et de même, on s'appuie sur l'érouv, etc. – cela a déjà été mentionné auparavant dans les propos de l'auteur (le Choulhan Aroukh), et le Rema l'a répété incidemment (Maamar Mordekhaï).
séif katan 10
- (יא) ונראה לי הטעם וכו' - אע"ג די"ל דטעם המנהג הוא משום דמקמח אופין פת ופת הלא קי"ל דשיתוף מועיל במקום עירוב י"ל דרצה ליישב המנהג אף לי"א שבדברי המחבר דהיכא שלא עירב כל חצר לעצמה לכו"ע אין סומכין על השתוף במקום עירוב ואנן נהגינן דאין עושין רק שיתוף לבד:(11) Et il me semble que la raison, etc. – bien qu'on puisse dire que la raison de l'usage est que, avec la farine, on cuit du pain, et pour le pain, n'avons-nous pas établi que le chitouf sert à la place de l'érouv ? On peut répondre qu'il a voulu justifier l'usage même selon les « certains disent » cités dans les propos de l'auteur, selon lesquels, là où chaque cour n'a pas fait l'érouv pour elle-même, on ne s'appuie, de l'avis de tous, pas sur le chitouf à la place de l'érouv ; or nous avons l'usage de ne faire que le chitouf seul.
séif katan 11
- (יב) היינו בזמן הגמרא שבני החצר וכו' - הקשה הלבוש א' מי יאמר שבזמן הגמרא לא נתנו כל בני החצר לשיתוף רק אחד מבני החצר ועוד לו יהי שאחד מבני החצר נתן לשיתוף מה בכך הרי הוא מזכהו לכולם והוי כאלו כולם נתנו עי"ש אך העיקר שהעולם סומכין על דעה הראשונה שאפילו לא עירב כל חצר לעצמה אם נשתתפו בפת סומכין עליו וא"צ לערב בחצרות כלל. ויותר טוב לומר בפירוש בשעת הנחת העירוב שמניחו גם לשם שיתוף ובזה יוצא לכולי עלמא כמו שכתב הריטב"א בהדיא:(12) C'était à l'époque de la Guemara, où les habitants de la cour, etc. – le Levouch a objecté : d'une part, qui dit qu'à l'époque de la Guemara, tous les habitants de la cour ne donnaient pas au chitouf, mais seulement un des habitants de la cour ? Et de plus, admettons qu'un des habitants de la cour donnait au chitouf : qu'importe ? Il le fait acquérir à tous, et c'est comme si tous l'avaient donné. Voir là-bas. Mais l'essentiel est que tout le monde s'appuie sur le premier avis, selon lequel, même si chaque cour n'a pas fait l'érouv pour elle-même, s'ils ont fait le chitouf avec du pain, on s'appuie sur lui, et il n'est pas du tout nécessaire de faire l'érouv dans les cours. Et il est encore préférable de dire explicitement, au moment où l'on dépose l'érouv, qu'on le dépose aussi en vue du chitouf ; ainsi, on est quitte selon tous les avis, comme l'a écrit le Ritva explicitement.
séif katan 12