Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 376 →- (א) ואין ביניהם וכו' - ר"ל שבכותל המפסיק בין החצרות העומד ע"ג הבור אין פתח וחלון:(1) Sans qu'il y ait entre elles, etc. – c'est-à-dire que dans le mur qui sépare les cours, et qui se dresse au-dessus de la citerne, il n'y a ni porte ni fenêtre.
séif katan 1
- (ב) אין ממלאין וכו' - שהרי כ"א ממלא מרשות חבירו:(2) On n'y puise pas, etc. – car chacun puise alors dans le domaine de son prochain.
séif katan 2
- (ג) אא"כ עשו מחיצה י' - כדי להפסיק בין הרשויות ויהא כ"א דולה מרשותו ומחיצת הכותל שעומד ע"ג הבור אין מועיל לזה כלל דבעינן דוקא שתהא עשויה לשם כך ובתוך אוגן הבור:(3) À moins qu'on n'ait fait une cloison de dix téfa'him – afin de séparer les domaines, et que chacun puise dans son propre domaine. Et la cloison que constitue le mur qui se dresse au-dessus de la citerne n'est d'aucune utilité pour cela, car nous exigeons précisément une cloison faite dans ce but, et à l'intérieur du rebord de la citerne.
séif katan 3
- (ד) וצריך שיהיה וכו' - כדי שיהיה ניכר הפסק המחיצה המחלקת בתוך המים ואע"פ שאינה מגעת המחיצה עד קרקע הבור קל הוא שהקילו במים להתיר במחיצה כזו דבעינן רק שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו:(4) Et il faut que, etc. – afin que la séparation formée par la cloison qui divise la citerne soit visible dans l'eau. Et bien que la cloison n'atteigne pas le fond de la citerne, c'est un allègement que les Sages ont accordé pour l'eau, de permettre avec une telle cloison ; car nous exigeons seulement que le seau n'entre pas ouvertement dans la part de son prochain.
séif katan 4
- (ה) טפח מן המחיצה - וכ"ש אם מחציתה למטה ומחציתה למעלה:(5) Un téfa'h de la cloison – et à plus forte raison si la moitié en est en dessous de l'eau et la moitié au-dessus.
séif katan 5
- (ו) המחיצה כולה - היינו של העשרה טפחים וה"ה אפילו אם היתה ארוכה יותר ומגעת עד קרקע הבור צריך ג"כ היכר הפסק מלמעלה:(6) La cloison tout entière – c'est-à-dire celle de dix téfa'him ; et il en est de même même si elle était plus longue et atteignait le fond de la citerne : il faut aussi un signe de séparation au-dessus de l'eau.
séif katan 6
- (ז) ניכרת - ההפרשה ובזה הטפח לבד סגי שלא ילך הדלי לרשות חבירו:(7) Distinct – la séparation ; et pour cela ce seul téfa'h suffit, pour que le seau n'aille pas dans le domaine de son prochain.
séif katan 7
- (ח) וכן אם עשו וכו' - ר"ל שהניחו לכתחלה מלמעלה על שפת הבור כדי להתיר המים אבל כשלא נעשה כדי להתיר לא:(8) De même, si l'on a placé, etc. – c'est-à-dire qu'on l'a posée d'emblée en haut, sur le bord de la citerne, afin de permettre l'usage de l'eau ; mais lorsqu'elle n'a pas été faite dans le but de permettre, non.
séif katan 8
- (ט) זה ממלא מצד הקורה וכו' - וטעמא לפי שאנו רואים כאלו קורה זו נמשכת ויורדת עד המים וחולקת כל רשות לעצמו וכאן אין לחוש לומר שזה דולה מרשות חבירו לפי ששיערו חכמים שאין דלי מהלך יותר מד"ט וא"כ לא יחצוב מים מצד הבור שהוא ברשות חבירו ואף שחוצב מתחת הקורה ושם רשות שניהם שולטות קל הוא שהקילו חכמים במים וא"צ אלא שלא יהא ניכר להדיא שחוצב מרשות חבירו:(9) L'un puise d'un côté de la poutre, etc. – et la raison en est que nous considérons cette poutre comme si elle se prolongeait et descendait jusqu'à l'eau, et partageait la citerne, chaque domaine à part. Et ici, il n'y a pas lieu de craindre et de dire que celui-ci puise dans le domaine de son prochain, car les Sages ont estimé qu'un seau ne se déplace pas de plus de quatre téfa'him ; donc il ne puisera pas l'eau du côté de la citerne qui est dans le domaine de son prochain. Et bien qu'il puise sous la poutre, où le domaine des deux s'exerce, c'est un allègement que les Sages ont accordé pour l'eau ; il faut seulement qu'il ne soit pas visible ouvertement qu'il puise dans le domaine de son prochain.
séif katan 9
- (י) לא בעינן שום תיקון - ועכ"פ אסור להכניס המים לבית אם לא עשו שום תיקון דהא לא עירבו שתי החצרות ביחד:(10) Nous n'exigeons aucune installation – et en tout cas, il est interdit de faire entrer l'eau dans la maison si l'on n'a fait aucune installation, puisque les deux cours n'ont pas fait l'érouv ensemble.
séif katan 10
- (יא) שבאמצע השביל - היינו שיש כמין מבוי קטן מפסיק בין שתי החצרות והוא שייך לשתי החצרות ובור באמצע ומשלשל הדלי לתוכו דרך חלון שבכותל החצרות:(11) Situé au milieu du sentier – c'est-à-dire qu'il y a une sorte de petite ruelle (mavoï) qui sépare les deux cours et qui appartient aux deux cours, avec une citerne au milieu ; et chacun y descend le seau par une fenêtre percée dans le mur des cours.
séif katan 11
- (יב) אע"פ שהיא מופלגת וכו' - מלשון זה משמע דכ"ש כשהיא מופלגת פחות מד"ט והטעם דתשמיש שהוא דרך חלון ס"ל לדעה זו דתמיד מיקרי דרך אויר בין כשהוא מופלג ד"ט ובין פחות מד"ט ומה שכתב בלשון כ"ש דלא מיבעי אם הוא פחות מד"ט דתשמישו בנחת לחצר הסמוך ס"ל לדעה זו דבודאי אין חבירו אוסר עליו אף שלא עירבו יחד אלא אפילו אם הוא מופלג ד"ט ממנו דגם לחצר הסמוך אינו בנחת אפ"ה אין חבירו אוסר עליו כיון דאין תשמישן אלא דרך אויר:(12) Bien qu'il soit éloigné, etc. – de cette formulation, il ressort que c'est à plus forte raison permis lorsqu'il est éloigné de moins de quatre téfa'him. Et la raison en est que cet avis estime qu'un usage qui se fait par une fenêtre est toujours appelé un usage par la voie de l'air, qu'il soit éloigné de quatre téfa'him ou de moins de quatre téfa'him. Et la raison pour laquelle il s'est exprimé sur le mode du « à plus forte raison » est la suivante : il va sans dire que, s'il en est éloigné de moins de quatre téfa'him, son usage étant aisé pour la cour attenante, cet avis estime que son prochain ne le lui interdit certainement pas, bien qu'ils n'aient pas fait l'érouv ensemble ; mais même s'il en est éloigné de quatre téfa'him, de sorte que même pour la cour attenante l'usage n'est pas aisé, son prochain ne le lui interdit néanmoins pas, puisque leur usage ne se fait que par la voie de l'air.
séif katan 12
- (יג) ואינם צריכין זיזין - בא לאפוקי ממ"ד בגמרא דבעינן דוקא שיוציא כ"א זיז כל שהוא מכותלו עד לבור להכירא שלא יבוא לטלטל בעלמא מרשות לרשות:(13) Et ils n'ont pas besoin de saillies – il vient exclure l'avis de celui qui dit, dans la Guemara, que nous exigeons précisément que chacun fasse dépasser une saillie (ziz), si petite soit-elle, de son mur jusqu'à la citerne, comme signe distinctif, afin qu'il n'en vienne pas à transporter ailleurs d'un domaine à un autre.
séif katan 13
- (יד) רק בחלונות - דאז הוי תשמיש מילוי הדלי מן הבאר רק דרך אויר אבל כשיש פתחים מהחצרות לשביל א"כ אותו השביל רשות שניהם שולטות בו תמיד בתשמיש גמור וע"כ אסור להשתמש בו אפילו דרך חלונות דהוי השביל כחצר שאינה מעורבת ואסור כ"ז שלא עירבו ביחד ואפילו הוצאת זיזין לא מהני:(14) Sinon par des fenêtres – car alors l'usage consistant à remplir le seau au puits ne se fait que par la voie de l'air ; mais lorsqu'il y a des portes donnant des cours sur le sentier, alors le domaine des deux s'exerce toujours sur ce sentier par un usage complet ; c'est pourquoi il est interdit de s'en servir, même par les fenêtres, car le sentier est comme une cour sans érouv, et c'est interdit tant qu'ils n'ont pas fait l'érouv ensemble ; et même faire dépasser des saillies n'est d'aucune utilité.
séif katan 14
- (טו) וי"א דאם אינן וכו' - דעה זו ס"ל להיפוך מדעה קמייתא דאין להתיר רק דוקא כשהבור מופלג מן כותלי החצרות ד"ט דאז מקרי התשמיש דרך אויר אבל כשהוא פחות מד"ט לשניהם לא מקרי דרך אויר אלא חשיב התשמיש לשניהם בנחת ואוסרין זה ע"ז אפילו אם אין פתחים להחצרות ותשמישן הוא רק דרך חלונות שבכותל ופסקו האחרונים כדעה זו:(15) Et certains disent que s'ils ne sont pas, etc. – cet avis estime l'inverse du premier avis : on ne permet que précisément lorsque la citerne est éloignée des murs des cours de quatre téfa'him, car alors l'usage est appelé un usage par la voie de l'air ; mais lorsqu'elle en est éloignée de moins de quatre téfa'him pour les deux, ce n'est pas appelé un usage par la voie de l'air, mais l'usage est considéré comme aisé pour les deux, et ils s'interdisent l'un à l'autre, même s'il n'y a pas de portes donnant des cours sur le sentier, et que leur usage ne se fait que par les fenêtres percées dans le mur. Et les A'haronim ont tranché selon cet avis.
séif katan 15
- (טז) ג' חורבות - שאין בהם דיורין ופרוצות זו לזו ביותר מעשר אמות ויש לכל אחת מהחצירות חלונות פתוחות להחורבות שאצלם שעל ידיהם הם משתמשין בהם ע"י זריקה:(16) Trois ruines – qui n'ont pas d'habitants, et qui sont ouvertes l'une sur l'autre par une brèche de plus de dix coudées ; et chacune des cours a des fenêtres ouvertes sur la ruine qui est à côté d'elle, par lesquelles ses habitants s'en servent en lançant les objets.
séif katan 16
- (יז) כ"א מותר וכו' - הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו פתח פתוח לה אלא חלון אין פרצת המחיצה שפרוצות זו לזו אוסרת ומותר להשתמש בכולה וחבירו אינו יכול לאסור עליו ואע"פ שגם חבירו משתמש בה בחול ע"י זריקה שזורק דרך אויר שלו בפרצה עד תוך חורבה זו מ"מ כיון שלחבירו אין לו בה תשמיש כ"א ע"י זריקה באויר מרחוק אינו יכול לאסור עליו:(17) Chacun a le droit, etc. – puisqu'il n'a pas d'usage complet de cette ruine en semaine, n'ayant pas de porte ouverte sur elle mais seulement une fenêtre, la brèche de la cloison, par laquelle les ruines sont ouvertes l'une sur l'autre, n'interdit pas ; il a le droit de se servir de toute la ruine, et son prochain ne peut pas la lui interdire. Et bien que son prochain aussi s'en serve en semaine en lançant les objets, qu'il lance par son propre espace d'air, par la brèche, jusqu'à l'intérieur de cette ruine, néanmoins, puisque son prochain n'en a l'usage qu'en lançant à travers l'air, de loin, il ne peut pas la lui interdire.
séif katan 17
- (יח) באותה שאצלו - אבל בשל חבירו אינו יכול להשתמש בה בשבת ע"י זריקה באויר מפני שהוא אוסר עליו דהיא שייכה לו יותר שיש לו בה גם תשמיש נח שלא ע"י אויר כגון בשלשול למטה סמוך לחלונו:(18) De celle qui est à côté de lui – mais de celle de son prochain, il ne peut pas se servir pendant Chabbat en lançant à travers l'air, parce que son prochain la lui interdit, car elle lui appartient davantage, puisqu'il en a aussi un usage aisé qui ne se fait pas par l'air, par exemple en descendant les objets en bas, près de sa fenêtre.
séif katan 18
- (יט) והאמצעית - שהיא עומדת בשוה בין שתי החורבות:(19) Et celle du milieu – qui se trouve à égale distance entre les deux autres ruines.
séif katan 19
- (כ) מותרת לשניהן - כיון שהיא רחוקה משניהן ואין לשניהן בה תשמיש כ"א ע"י זריקה באויר דרך החורבות הסמוכות לה אינם אוסרים זה על זה:(20) Est permise aux deux – puisqu'elle est éloignée des deux, et que les deux n'en ont l'usage qu'en lançant à travers l'air par les ruines qui lui sont attenantes, ils ne s'interdisent pas l'un à l'autre.
séif katan 20
- (כא) כנגד השתים - ר"ל שהיתה משוכה כנגד אורך שני החורבות ומגעת שתי ראשיה לשני החצרות כזה:(21) Face aux deux – c'est-à-dire qu'elle s'étendait le long des deux autres ruines, et que ses deux extrémités atteignaient les deux cours, comme ceci : [le schéma de l'original n'est pas reproduit].
séif katan 21
- (כב) אסורה לשתיהן - לפי שיש לשתיהן תשמיש נוח סמוך לחלון ע"י שלשול ואוסרים זה על זה ואע"ג דשתים הסמוכות פרוצות לאמצעי האוסר לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור שיהא אסור משום פרוץ [רש"י]:(22) Est interdite aux deux – parce que les deux cours en ont un usage aisé près de leur fenêtre, en descendant les objets, et elles s'interdisent l'une à l'autre. Et bien que les deux ruines attenantes soient ouvertes sur celle du milieu, qui est interdite, les Sages n'ont pas été rigoureux, là où l'on n'a pas d'usage complet, pour qu'elles soient interdites du fait qu'elles sont ouvertes sur elle (Rachi).
séif katan 22
- (כג) רשות שניהם שולטת בו - עיין לעיל סימן שנ"ה ס"ג בהג"ה במ"ב דמיירי שמקום מושב ביהכ"ס היה מיוחד לכל אחד לבדו ורק מקום החפירה שלמטה שהצואה נופלת שם היה של שניהם ולכן אסור דמוציא מרשותו לרשות השותפין שלא עירב עמדו אבל אם גם מקום המושב היה שייך לשניהם מותר:(23) Le domaine des deux s'y exerce – voir plus haut, siman 355, séif 3, dans la glose du Rema, dans la Michna Beroura, où il est expliqué qu'il s'agit du cas où l'emplacement du siège des toilettes était réservé à chacun seul, et où seul l'emplacement creusé en dessous, où tombent les excréments, appartenait aux deux ; c'est pourquoi c'est interdit, car il fait sortir les excréments de son domaine vers le domaine commun aux associés, avec l'un desquels il n'a pas fait l'érouv. Mais si l'emplacement du siège aussi appartenait aux deux, c'est permis.
séif katan 23
- (כד) ועיין לעיל סימן שנ"ה - דשם מבואר בהג"ה בס"ג פרטי הדינים וגם דאם שכח ולא עירב בדיעבד מותר לפנות דגדול כבוד הבריות:(24) Voir plus haut, siman 355 – car là sont expliqués, dans la glose du Rema au séif 3, les détails des lois ; et aussi que s'il a oublié et n'a pas fait l'érouv, bediavad (a posteriori) il est permis d'y faire ses besoins, car la dignité humaine est une chose importante.
séif katan 24