Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 375 →- (א) אינן אוסרין על בני החצר - כשלא עירבו יחד אלא בני העליות לעצמן ובני החצר לעצמן ולא הוי כחצר אחד שעירבו בני חציה לעצמן ובני חציה לעצמן דאסרי אהדדי אלא הוי כשתי חצרות. ומיירי כשהמרפסת גבוה י"ט מן החצר דאי לא היה גבוה י"ט הוי ליה עם החצר כחצר אחת [אחרונים]:(1) Ils n'interdisent pas aux gens de la cour – lorsqu'ils n'ont pas fait l'érouv ensemble, mais que les gens des étages (aliyot) l'ont fait pour eux-mêmes et les gens de la cour pour eux-mêmes ; et ce n'est pas comme une cour unique dont les habitants d'une moitié ont fait l'érouv pour eux-mêmes et ceux de l'autre moitié pour eux-mêmes, qui s'interdisent mutuellement ; c'est plutôt comme deux cours. Et le texte traite du cas où le balcon (mirpéssèt) est haut de dix téfa'him (palmes) au-dessus de la cour ; car s'il n'était pas haut de dix téfa'him, il formerait avec la cour comme une seule cour (A'haronim).
séif katan 1
- (ב) לעצמו - ר"ל ומותר לטלטל אפילו כלי הבית לחצר וכן כלי עליה למרפסת אבל כלי הבית למרפסת או כלי עליה לחצר אסור כיון שלא עירבו יחד:(2) Pour eux-mêmes – c'est-à-dire qu'il est permis de transporter même les ustensiles de la maison vers la cour, et de même les ustensiles de l'étage vers le balcon ; mais transporter les ustensiles de la maison vers le balcon, ou les ustensiles de l'étage vers la cour, est interdit, puisqu'ils n'ont pas fait l'érouv ensemble.
séif katan 2
- (ג) ובלבד שיערבו וכו' - ר"ל דאם לא עירבו בפני עצמן והיא אסורה במקומה אוסרת ג"כ על החצר לטלטל בתוכה מכלי הבית דמרפסת כיון שאין לו דרך אחר לר"ה כ"א ע"י חצר הו"ל כחצר זה לפנים מזה שאין לו דרך אחר כ"א ע"י חצר החיצונה דקיי"ל לקמן בסימן שע"ח דאם בני חצר הפנימי לא עירבו לעצמן דהו"ל רגל האסורה במקומה אוסרין על החיצונה:(3) Pourvu qu'ils fassent l'érouv, etc. – c'est-à-dire que s'ils n'ont pas fait l'érouv pour eux-mêmes, et que le balcon est interdit à sa place, il interdit aussi à la cour de transporter dans celle-ci des ustensiles de la maison ; car le balcon, puisqu'il n'a pas d'autre chemin vers le domaine public (rechout harabim) que par la cour, est comme le cas de deux cours l'une à l'intérieur de l'autre, où l'intérieure n'a pas d'autre chemin que par la cour extérieure ; or nous tenons (plus loin, siman 378) que si les gens de la cour intérieure n'ont pas fait l'érouv pour eux-mêmes, ce qui constitue un « pied interdit à sa place », ils interdisent à l'extérieure.
séif katan 3
- (ד) בין שניהם - דאם הוא של אחד מהם הרי הוא ברשותא דחד ואינם אוסרים עליו בכל גווני:(4) Entre les deux – car s'il appartient à l'un d'eux, il est dans le domaine d'un seul, et les autres ne lui interdisent rien, en aucun cas.
séif katan 4
- (ה) אם וכו' - הכלל בזה דכל שלאחד תשמישו בנחת [היינו בקל] ולהשני בקשה לא מקרי רק רשות לאותו שתשמישו בנחת ואין השני יכול לאסור עליו אבל אם שניהם שוים הן שהוא לשניהם בקל להשתמש על אותו מקום הן בקשה שייך לשניהם וממילא אוסרים זה ע"ז להוציא לאותו מקום מכלי הבית כיון שלא עירבו יחד ואיזה מקרי בנחת ואיזה בקשה מתבאר בגמרא דכל שצריך לתשמישו זריקה דהיינו שהתל או העמוד גבוה ממנו עשרה טפחים וצריך לזרוק שם או שצריך שלשול דהיינו שהמקום ההוא נמוך ממנו י"ט וכשרוצה להשתמש עליו צריך לשלשל ולהורידו לשם כ"ז מקרי קשה ואם הוא פחות מי"ט הן בזריקה והן בשלשול מקרי בנחת ולפעמים מקרי קשה אפילו אם הוא פחות מי"ט כגון שאותו עמוד או התל מופלג בריחוק מקום ממנו ד"ט וצריך לזרוק באויר:(5) Si, etc. – la règle en cela est que tout endroit dont l'usage est aisé [c'est-à-dire facile] pour l'un et difficile pour l'autre n'est considéré comme le domaine que de celui dont l'usage est aisé, et l'autre ne peut pas le lui interdire ; mais si les deux sont égaux, soit que l'usage de cet endroit soit facile pour les deux, soit qu'il soit difficile, il appartient aux deux, et par conséquent ils s'interdisent l'un à l'autre d'y sortir des ustensiles de la maison, puisqu'ils n'ont pas fait l'érouv ensemble. Et ce qui est appelé aisé et ce qui est appelé difficile est expliqué dans la Guemara : tout endroit dont l'usage nécessite de lancer les objets, c'est-à-dire que la butte ou la colonne est plus haute que lui de dix téfa'him et qu'il doit y lancer les objets, ou qui nécessite de les descendre, c'est-à-dire que cet endroit est plus bas que lui de dix téfa'him et que, lorsqu'il veut s'en servir, il doit les laisser pendre et les faire descendre là, tout cela est appelé difficile ; et s'il y a moins de dix téfa'him, que ce soit pour lancer ou pour descendre, c'est appelé aisé. Et parfois l'usage est appelé difficile même s'il y a moins de dix téfa'him, par exemple lorsque cette colonne ou cette butte est éloignée de lui de quatre téfa'him et qu'il doit lancer à travers l'air.
séif katan 5
- (ו) אינם גבוהים י"ט - מן הארץ וגם מן המרפסת שלמעלה מהם אין נמוך ממנה עשרה טפחים דאז נוח לשניהם להשתמש שם ולכן אוסרים זה על זה דאם היה נמוך מן המרפסת עשרה טפחים אז היו נותנים אותו לבני החצר דלהם תשמישו בנחת ולבני המרפסת [היינו אנשי העליה שבתיהם נפתחים להמרפסת ואיסקופת פתחיהם שוה לה] בקשה:(6) Ne sont pas hauts de dix téfa'him – au-dessus du sol, et que, par rapport au balcon qui est au-dessus d'eux, ils ne sont pas non plus plus bas de dix téfa'him ; car alors il est commode aux deux de s'en servir, et c'est pourquoi ils s'interdisent l'un à l'autre. En effet, s'ils étaient plus bas que le balcon de dix téfa'him, on les attribuerait aux gens de la cour, pour qui leur usage est aisé, alors que pour les gens du balcon [c'est-à-dire les habitants de l'étage, dont les maisons s'ouvrent sur le balcon et dont le seuil des portes est au même niveau que lui] il est difficile.
séif katan 6
- (ז) ושניהם אסורים וכו' - ודוקא כשהיה התל והעמוד סמוך להמרפסת בתוך ד"ט דאם היו רחוקים ממנו ד"ט א"כ תשמיש המרפסת עליו בקשה והחצר בנחת ונותנים אותו לבני החצר:(7) Et les deux sont interdits, etc. – et cela seulement lorsque la butte ou la colonne était proche du balcon, à moins de quatre téfa'him ; car s'ils en étaient éloignés de quatre téfa'him, alors l'usage qu'en feraient les gens du balcon serait difficile et celui des gens de la cour aisé, et on les attribue aux gens de la cour.
séif katan 7
- (ח) ובתוך עשרה למרפסת - דאם היה מרוחק עשרה גם ממרפסת היה לשניהם בקשה ויד שניהן שוין בו לאסור זה על זה:(8) Et à moins de dix téfa'him par rapport au balcon – car s'ils étaient plus bas de dix téfa'him aussi par rapport au balcon, l'usage serait difficile pour les deux, et les deux auraient des droits égaux pour s'interdire l'un à l'autre.
séif katan 8
- (ט) שתשמישו להם בנחת - שהם לה בתוך י"ט וגם אינם מופלגים ממנה:(9) Dont l'usage leur est aisé – car ils sont à moins de dix téfa'him par rapport à lui (le balcon), et qu'ils n'en sont pas non plus éloignés de quatre téfa'him.
séif katan 9
- (י) אע"פ שגבוהים וכו' ותוך עשרה למרפסת - ר"ל וא"כ היה שייך למרפסת וכמו שכתב מתחלה אפ"ה כיון שמופלגין ממנה ד"ט וכשרוצים בני מרפסת להשתמש שם הוא רק ע"י זריקה מקרי תשמישו ג"כ בקשה זה מחמת גובהו וזה מחמת רחקו:(10) Bien qu'ils soient hauts, etc., et à moins de dix téfa'him par rapport au balcon – c'est-à-dire que, dans ce cas, ils devraient appartenir au balcon, comme le texte l'a écrit au début ; néanmoins, puisqu'ils en sont éloignés de quatre téfa'him, et que lorsque les gens du balcon veulent s'en servir ce n'est qu'en lançant les objets, leur usage est lui aussi appelé difficile : pour l'un (la cour) en raison de sa hauteur, et pour l'autre (le balcon) en raison de son éloignement.
séif katan 10
- (יא) ותוך עשרה למרפסת - ואם היו נמוכים עשרה טפחים גם מהמרפסת יש דעות בפוסקים יש אומרים דכיון שלבעל המרפסת יש שתי ריעותות שנמוכים מעשרה וגם מופלגים ד"ט א"כ תשמיש של אנשי החצר נוח יותר שם ונותנין אותו להם ויש אומרים דכיון שלהחצר נמי גבוה י"ט מקרי לשניהם תשמישו בקשה ואוסרין זה ע"ז בור שבחצר. [של בני המרפסת ובני החצר בשותפות] ומקיפתו חוליא גבוה י' טפחים וסמוכה למרפסת בתוך ד"ט אוסרין זה על זה כשלא עירבו יחד למלאות מים בדלי ששבת בבית או בעליות וכן להכניס המים לבתיהם ואין נותנין אותו לבני מרפסת הואיל וגם להם תשמישו בקשה ע"י שלשול י' טפחים לבור ואפילו אם הבור מלא מים עד גובה החוליא שסמוכה למרפסת אסור משום גזירה שמא יחסרו המים בשבת וישתמשו בו כבתחלה אבל אם היה הבור מלא בדבר שאין ניטל בשבת הרי הוא כעמוד או תל גבוה י' מחצר ותוך עשרה למרפסת שנותנין אותו לבני מרפסת [כשאינו מופלג מכנגדה ד"ט וכנ"ל] להשתמש על גבה:(11) Et à moins de dix téfa'him par rapport au balcon – et s'ils étaient plus bas de dix téfa'him aussi par rapport au balcon, il y a des avis divergents chez les décisionnaires : certains disent que, puisque pour le propriétaire du balcon il y a deux défauts – ils sont plus bas de dix téfa'him et aussi éloignés de quatre téfa'him –, l'usage des gens de la cour y est donc plus commode, et on les leur attribue ; et certains disent que, puisque pour la cour aussi ils sont hauts de dix téfa'him, leur usage est appelé difficile pour les deux, et ils s'interdisent l'un à l'autre. Une citerne (bor) dans la cour [appartenant en association aux gens du balcon et aux gens de la cour], entourée d'une margelle haute de dix téfa'him et proche du balcon, à moins de quatre téfa'him : ils s'interdisent l'un à l'autre, lorsqu'ils n'ont pas fait l'érouv ensemble, d'y puiser de l'eau avec un seau qui se trouvait au début de Chabbat dans la maison ou dans les étages, et de même de faire entrer l'eau dans leurs maisons ; et on ne l'attribue pas aux gens du balcon, puisque pour eux aussi son usage est difficile, du fait qu'il faut descendre le seau de dix téfa'him dans la citerne. Et même si la citerne est remplie d'eau jusqu'à la hauteur de la margelle, qui est proche du balcon, c'est interdit, en raison d'une mesure préventive (guezéra) : de peur que l'eau ne diminue pendant Chabbat et qu'ils continuent à s'en servir comme au début. Mais si la citerne était remplie d'une chose qu'on ne peut pas déplacer pendant Chabbat, elle est comme une colonne ou une butte haute de dix téfa'him par rapport à la cour et à moins de dix par rapport au balcon, qu'on attribue aux gens du balcon [lorsqu'elle n'est pas éloignée de quatre téfa'him de l'endroit qui lui fait face, comme mentionné plus haut] pour se servir de son dessus.
séif katan 11
- (יב) ארבעה טפחים - בגובה שלה:(12) Quatre téfa'him – en hauteur.
séif katan 12
- (יג) אין המרפסת אוסרת וכו' - ר"ל אפילו התל ועמוד הסמוכה לה בתוך ד"ט וגבוה י"ט שכיון שעשו הפסק לפני המרפסת גילו דעתם שסילקו עצמם מן החצר:(13) Le balcon n'interdit pas, etc. – c'est-à-dire même pour la butte et la colonne qui en sont proches, à moins de quatre téfa'him, et hautes de dix téfa'him ; car, puisqu'ils ont fait une séparation devant le balcon, ils ont révélé leur intention de se retirer de la cour.
séif katan 13
- (יד) זיזים היוצאים וכו' - גם זה הסעיף מיירי שבני החצר ובני העליה עירבו כ"א לעצמן ושהזיזים היו שייכין לבני החצר והעליה בשותפות וגם מיירי שהזיזין היו רחבים ד"ט דאל"ה הוי מקום פטור ובטיל להכא ולהכא [רש"י]:(14) Des saillies (zizim) qui dépassent, etc. – ce séif aussi traite du cas où les gens de la cour et les gens de l'étage ont fait l'érouv chacun pour soi, et où les saillies appartenaient en association aux gens de la cour et de l'étage ; et il traite aussi du cas où les saillies étaient larges de quatre téfa'him, car sinon ce serait un endroit exempt (makom petour), qui est annulé au profit de l'un et de l'autre (Rachi).
séif katan 14
- (טו) והנשאר וכו' - מיירי בשהיו יותר מעשרים טפחים מן העליה לקרקע החצר וה"ה כשהיה פחות מעשרים טפחים והזיז עומד באמצע ואין ממנו עשרה טפחים לא לזה ולא לזה:(15) Et le reste, etc. – le texte traite du cas où il y avait plus de vingt téfa'him de l'étage au sol de la cour ; et il en est de même lorsqu'il y avait moins de vingt téfa'him et que la saillie se trouve au milieu, sans qu'il y ait dix téfa'him entre elle et l'un ni l'autre.
séif katan 15