Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 374 →- (א) ונסתם בשבת - כגון שנפלה מפולת כנגדו [רש"י]:(1) Et qu'elle s'est bouchée le Chabbat – par exemple, un éboulement est tombé devant elle [Rachi].
séif katan 1
- (ב) מותרים להשתמש - מזו לזו בשבת זו וכ"ש כל אחת לעצמה דמותרת אף אותה שאין העירוב מונחת בתוכה:(2) Il leur est permis d'utiliser – de l'une à l'autre, durant ce Chabbat ; et à plus forte raison chacune pour elle-même, ce qui est permis même à celle dans laquelle le érouv n'est pas déposé.
séif katan 2
- (ג) דרך גובה הכותל וחוריו - ר"ל אע"ג דעכשיו שנסתם אין ראויין להתערב יחד דהלא אין בחורין שיעור חלון אפ"ה לא נתבטל העירוב על שבת זו דכיון שהותר בתחלת השבת הותר לכל השבת:(3) Par le haut du mur et par ses trous – c'est-à-dire : bien que maintenant qu'elle s'est bouchée, elles ne soient plus aptes à faire un érouv ensemble, puisque les trous n'ont pas la mesure d'une fenêtre, néanmoins le érouv n'est pas annulé pour ce Chabbat, car puisque cela a été permis au début du Chabbat, c'est permis pour tout le Chabbat.
séif katan 3
- (ד) ונפתח בשבת - ר"ל לא מיבעי אם נפתח קודם השבת בודאי הוי עירוב דהא בעת כניסת השבת היו כבר פתוחין מזו לזו אלא אפילו אם נפתח בשבת גופא מ"מ כיון שבעת הנחת העירוב שהניח לכמה שבתות או לשנה היה פתח מזו לזו וחל העירוב לכן אף שבשבת אחרת היה סתום מתחלת השבת ולא היה אז העירוב מועיל לכולם מ"מ לא נתבטל ומיד שנפתח חזר העירוב להתירו הראשון:(4) Et s'est rouverte le Chabbat – c'est-à-dire : il va sans dire que si elle s'est rouverte avant Chabbat, c'est certainement un érouv (valable), puisqu'au moment de l'entrée du Chabbat elles étaient déjà ouvertes l'une sur l'autre ; mais même si elle s'est rouverte pendant le Chabbat lui-même, néanmoins, puisqu'au moment où il a déposé le érouv, qu'il a déposé pour plusieurs Chabbatot ou pour l'année, il y avait une ouverture de l'une à l'autre et le érouv a pris effet, c'est pourquoi, bien qu'un autre Chabbat (l'ouverture) ait été bouchée dès le début du Chabbat et que le érouv n'ait alors pas été efficace pour eux tous, néanmoins il n'a pas été annulé, et dès qu'elle s'est rouverte, le érouv recommence à permettre comme la première fois.
séif katan 4
- (ה) ואפילו סתמה במזיד - היינו בכונה. ודע דמ"א וכמה אחרונים צידדו לאסור בזה כשחזר ונפתח בשבת דכיון שסתם הפתח שבין שתי החצרות במזיד הוי כביטל העירוב בידים דהרי גלי דעתיה שאינו חפץ בעירוב וא"כ כיון שביה"ש שהוא זמן חלות העירוב היה עדיין סתום לא מהני כשנפתח אח"כ בשבת גופא ואין להקל כשסתמו במזיד אלא כשנפתח קודם השבת דאז אמרינן אף שנתבטל מעיקרא כיון שחזר ונפתח הרי עכ"פ הם שותפין בפת של עירוב וביה"ש שהוא זמן קניית העירוב הרי יש פתח ביניהם שראוי לערב ועיין בבה"ל שביארנו שכן ראוי לנהוג למעשה. אכן אם בעת שסתמו היה בדעתו רק לפי שעה ואח"כ לחזור ולפתחו מסתברא דמותר אף כשחזר ונפתח בשבת:(5) Et même s'il l'a bouchée délibérément – c'est-à-dire intentionnellement. Et sache que le Maguen Avraham et plusieurs A'haronim ont penché pour l'interdiction dans ce cas, lorsqu'elle s'est rouverte le Chabbat, car puisqu'il a bouché délibérément l'ouverture qui est entre les deux cours, c'est comme s'il avait annulé le érouv de ses mains, puisqu'il a montré qu'il ne veut pas du érouv ; et dès lors, puisqu'au bein hachemachot (crépuscule), qui est le moment où le érouv prend effet, elle était encore bouchée, cela n'est pas efficace lorsqu'elle s'est rouverte ensuite pendant le Chabbat lui-même. Et on ne doit être indulgent lorsqu'il l'a bouchée délibérément que si elle s'est rouverte avant Chabbat ; car alors nous disons que, même si (le érouv) a été annulé au départ, puisqu'elle s'est rouverte, ils sont de toute façon associés dans le pain du érouv, et au bein hachemachot, qui est le moment de l'acquisition du érouv, il y a entre eux une ouverture propre à faire un érouv. Et voir le Biour Halakha, où nous avons expliqué qu'il convient de se conduire ainsi en pratique. Cependant, si au moment où il l'a bouchée, il n'avait l'intention (de la boucher) que provisoirement, et de la rouvrir ensuite, il est vraisemblable que c'est permis même lorsqu'elle s'est rouverte le Chabbat.
séif katan 5
- (ו) ולהרמב"ם וכו' - קאי אריש הסעיף היכא שנסתם הפתח בשבת דלדעה הראשונה מותר להשתמש מזו לזו דרך חורין ולדידיה אינו מותר אלא כל חצר לעצמה והרבותא הוא דאפילו אותה חצר שאין העירוב מונח בתוכה מותרת ומ"מ אם חזר ונפתח לכו"ע מותר לטלטל מזו לזו כמו מתחלה. ולענין הלכה העיקר כסברא הראשונה כ"כ האחרונים:(6) Et selon le Rambam, etc. – cela se rapporte au début du séif, là où l'ouverture s'est bouchée le Chabbat : selon le premier avis, il est permis d'utiliser (le passage) de l'une à l'autre par les trous, et selon lui (le Rambam), il n'est permis que (de transporter dans) chaque cour pour elle-même ; et la nouveauté est que même la cour dans laquelle le érouv n'est pas déposé est permise. Et de toute façon, si elle s'est rouverte, selon tous les avis il est permis de transporter de l'une à l'autre comme au début. Et quant à la halakha, l'essentiel est selon le premier avis ; ainsi l'ont écrit les A'haronim.
séif katan 6
- (ז) כל אחד בחצירו - דאף דכל חצר נפרץ עתה לרשות אחרת שאין משותפין יחד והוי נפרץ למקום האסור לו מ"מ כיון שבין השמשות היה מותר הותר לכל השבת:(7) Chacun dans sa cour – car bien que chaque cour soit maintenant ouverte par une brèche sur un autre domaine, avec lequel elle n'est pas associée, et qu'elle soit ouverte sur un endroit qui lui est interdit, néanmoins, puisqu'au bein hachemachot c'était permis, c'est permis pour tout le Chabbat.
séif katan 7
- (ח) ואפי' כלי הבית - דאלו כלי החצר מותר לטלטל אף מחצר לחצר גם כשנפרץ דכל החצרות רשות אחת וכדלעיל בריש סי' שע"ב:(8) Et même les ustensiles de la maison – car les ustensiles de la cour, il est permis de les transporter même d'une cour à l'autre, même lorsqu'elle s'est ouverte par une brèche, car toutes les cours sont un seul domaine, comme plus haut au début du siman 372.
séif katan 8
- (ט) אבל וכו' - לכרמלית אסור. בזה לא אמרינן כיון שהותרה הותרה כמו דאמרינן מעיקרא דשם לא נפרץ אלא לחצר שהוא רה"י כמוהו ואין ביניהם אלא שזה הוא של יחיד זה וזה הוא של אחר אבל זה שנפרץ לרשות אחרת ממש לא אמרינן ביה הואיל והותרה הותרה ועיין בבה"ל:(9) Mais, etc., vers une karmelit, c'est interdit – dans ce cas, nous ne disons pas « puisque cela a été permis, cela reste permis », comme nous le disons au début (du séif) ; car là, elle ne s'est ouverte que sur une cour, qui est un domaine privé comme elle, et la seule différence entre elles est que celle-ci appartient à un particulier et celle-là à un autre ; mais pour celle qui s'est ouverte sur un domaine véritablement différent, nous ne disons pas « puisque cela a été permis, cela reste permis ». Et voir le Biour Halakha.
séif katan 9
- (י) שנפרצה קודם שבת - דאלו בשבת אמרינן כיון שהותרה הותרה:(10) Qui s'est ouverte avant Chabbat – car (si c'était) le Chabbat, nous dirions : « puisque cela a été permis, cela reste permis ».
séif katan 10
- (יא) במילואה לגדולה - ר"ל שהיו סמוכין זה לזה וכותל מפסיק ביניהן ונפרץ כל הכותל הזה:(11) Sur toute sa largeur, sur la grande – c'est-à-dire qu'elles étaient contiguës l'une à l'autre, avec un mur qui les séparait, et tout ce mur s'est effondré.
séif katan 11
- (יב) ואין בפרצה יותר מי' אמות - דאלו יותר מעשרה לא שייך לומר דקטנה היא כפתחה של גדולה דפתחא יותר מעשר אמות לא עבדי אינשי:(12) Et il n'y a pas dans la brèche plus de dix coudées – car (s'il y avait) plus de dix, on ne pourrait pas dire que la petite est comme l'ouverture de la grande, puisque les gens ne font pas d'ouverture de plus de dix coudées.
séif katan 12
- (יג) גדולה מותרת וכו' - ואין הקטנה אוסרת עליה דהא הגדולה יש לה גיפופין ומקום פרצה הכותל של הקטנה הרי היא כפתחה:(13) La grande, il est permis, etc. – et la petite ne lui interdit pas (de transporter), puisque la grande a des (restes de murs en) retour (guifoufin), et l'endroit de la brèche du mur de la petite est comme son ouverture.
séif katan 13
- (יד) להוציא כלים ששבתו בבית וכו' - דאלו כלים ששבתו בחצר מותר לכתחלה להוציא אף לחצר אחרת אפילו כשלא עירבו יחד:(14) De sortir les ustensiles qui ont reposé dans la maison, etc. – car les ustensiles qui ont reposé dans la cour, il est permis lekhat'hila (a priori) de les sortir même vers une autre cour, même lorsqu'elles n'ont pas fait de érouv ensemble.
séif katan 14
- (טו) אם עירבה לעצמה - אבל אם לא עירבה אף היא אסורה:(15) Si elle a fait un érouv pour elle-même – mais si elle n'a pas fait de érouv, même elle (la grande) est interdite.
séif katan 15
- (טז) וקטנה אסורה וכו' - דהרי כותל שלה נפרצה במילואה לגדולה שהיא מקום האסור לה:(16) Et la petite, il est interdit, etc. – car son mur s'est ouvert sur toute sa largeur sur la grande, qui est un endroit qui lui est interdit.
séif katan 16
- (יז) והיינו וכו' - ר"ל אימתי הקטנה אסורה בשכותליה נכנסין ובולטין לתוך הגדולה בשתים וג' אמות כזה:(17) Et cela, etc. – c'est-à-dire : quand la petite est-elle interdite ? Lorsque ses murs pénètrent et dépassent à l'intérieur de la grande de deux ou trois coudées, comme ceci (voir la figure dans l'original).
séif katan 17
- (יח) מופלגים ג' טפחים וכו' - דהיינו מקום כניסת מחיצות הקטנה מופלגות מכותלי אורך הגדולה שבצדה והא דבעינן שלשה טפחים דאל"ה אמרינן לבוד לאורך הגדולה והוי כאלו לא היה מופלג כלל:(18) Éloignés de trois téfa'him, etc. – c'est-à-dire que l'endroit où pénètrent les parois de la petite est éloigné des murs longitudinaux de la grande qui sont à côté. Et si nous exigeons trois téfa'him, c'est que sinon nous disons lavoud (on considère comme joint ce qui est séparé de moins de trois téfa'him) avec la longueur de la grande, et c'est comme si (le mur) n'était pas éloigné du tout.
séif katan 18
- (יט) דאל"כ היתה קטנה ניתרת וכו' - ר"ל דאם לא היו נכנסין ובולטין כותלי קטנה לתוך הגדולה היתה גם קטנה מותרת דאע"ג דשוה מבפנים שהעומד בתוכה רואה כל כותלי אורכה שוין שאין שם מכותל רחבה לפאותיה כלום והוי הפרצה בכל מלואה הרי מבחוץ בתוך הגדולה נראין לה שיורי כותל מכאן ומכאן [והיינו אותו עודף שהגדולה עודפת על הקטנה וניתרת בהם תשתרי גם הקטנה] משא"כ כשבולטין כותלי קטנה לתוך הגדולה ניכר שאותן שיורי כותל של הגדולה העומדין מאחורי פרצת הקטנה אין שייך לה:(19) Car sinon, la petite serait permise, etc. – c'est-à-dire que si les murs de la petite ne pénétraient et ne dépassaient pas à l'intérieur de la grande, la petite aussi serait permise. Car bien que (le mur) soit « égal de l'intérieur » – celui qui se tient à l'intérieur (de la petite) voit tous ses murs longitudinaux unis, sans qu'il reste rien du mur de sa largeur à ses extrémités, et la brèche est sur toute sa largeur –, voici que de l'extérieur, à l'intérieur de la grande, lui apparaissent des restes de mur de part et d'autre [c'est-à-dire cet excédent par lequel la grande dépasse la petite, et par lequel (la grande) est permise ; que la petite soit donc aussi permise]. Ce qui n'est pas le cas lorsque les murs de la petite dépassent à l'intérieur de la grande : il est visible que ces restes de mur de la grande, qui se tiennent derrière la brèche de la petite, ne lui appartiennent pas.
séif katan 19
- (כ) גג קטן וכו' - אבל אם שני הגגין שוין אוסרין זה על זה אפילו אם אינם יותר מעשר אמות דהרי נפרצו במילואן זה לזה:(20) Un petit toit, etc. – mais si les deux toits sont égaux, ils s'interdisent mutuellement, même s'ils ne dépassent pas dix coudées, puisqu'ils se sont ouverts l'un sur l'autre sur toute leur largeur.
séif katan 20
- (כא) שנפרץ וכו' - לאו דוקא והכונה שהיה פתוח לגג הסמוך לו דבגג לא איירי בשהיה מתחלה מחיצה ונקט לשון נפרץ איידי דסעיף ג':(21) Qui s'est ouvert, etc. – ce n'est pas à prendre à la lettre ; le sens est qu'il était ouvert sur le toit voisin, car pour le toit, on ne parle pas (du cas) où il y avait d'abord une paroi ; et (l'auteur) a employé l'expression « s'est ouvert par une brèche » à cause du séif 3.
séif katan 21
- (כב) קודם שבת - דאי בשבת אמרינן כיון שהותרה הותרה וכנ"ל:(22) Avant Chabbat – car si c'était le Chabbat, nous dirions : « puisque cela a été permis, cela reste permis », comme ci-dessus.
séif katan 22
- (כג) במילואו לגג גדול - היינו שכל גג הקטן היה מכוון נגד גג הגדול הסמוך לו ומיירי נמי שלא עירבו בעליהם יחד וגם שאין גג הקטן מחזיק יותר מעשר אמות וכנ"ל בס"ג:(23) Sur toute sa largeur sur un grand toit – c'est-à-dire que tout le petit toit était aligné face au grand toit qui lui est voisin ; et il s'agit aussi du cas où leurs propriétaires n'ont pas fait de érouv ensemble, et aussi où le petit toit ne mesure pas plus de dix coudées, comme ci-dessus, séif 3.
séif katan 23
- (כד) קטן אסור להעלות וכו' - דהרי נפרץ לרשות חבירו האסור לו:(24) Au petit, il est interdit de monter, etc. – car il s'est ouvert sur le domaine de son prochain, qui lui est interdit.
séif katan 24
- (כה) ששבתו בבית - דאלו כלים ששבתו על הגג מותר לטלטלם אפילו לגג חבירו בלי עירוב כלל וכנ"ל בסימן שע"ב ס"א:(25) Qui ont reposé dans la maison – car les ustensiles qui ont reposé sur le toit, il est permis de les transporter même vers le toit de son prochain, sans aucun érouv, comme ci-dessus, siman 372, séif 1.
séif katan 25
- (כו) וגדול מותר - להוציא כלי הבית על גגו דגג הקטן לגביה נחשב כפתח בעלמא כיון שאין בו יותר מעשר אמות:(26) Et au grand, c'est permis – de sortir les ustensiles de la maison sur son toit, car le petit toit est considéré, par rapport à lui, comme une simple ouverture, puisqu'il ne mesure pas plus de dix coudées.
séif katan 26
- (כז) מחיצות הבית ניכרות וכו' - שכל גגות שלהן חלקין היו ולא משופעין וכשאין בולט הגג מן הכתלים ולחוץ נראין מחיצות הבית לעומדין על שפת הגג כשמסתכלין תחת רגליהם ואז אמרינן גוד אסיק מחיצתא וכאלו מוקף מחיצות למעלה סביב הגג אבל כשהגג בולט מן הכתלים ולחוץ אין מחיצות הבית נראין ואין אומרין גוד אסיק מחיצתא והוי כרמלית ואסור לטלטל בכל אחד שאין לו שום מחיצות אפילו כלים ששבתו על הגג כ"א בתוך ד' אמות:(27) Les parois de la maison soient visibles, etc. – car tous leurs toits étaient plats et non inclinés, et lorsque le toit ne déborde pas des murs vers l'extérieur, les parois de la maison sont visibles pour ceux qui se tiennent au bord du toit lorsqu'ils regardent sous leurs pieds ; et alors nous disons goud assik me'hitsata (« prolonge et élève la paroi »), et c'est comme si (le toit) était entouré de parois en haut, tout autour du toit. Mais lorsque le toit déborde des murs vers l'extérieur, les parois de la maison ne sont pas visibles, et on ne dit pas goud assik me'hitsata, et c'est une karmelit, et il est interdit de transporter sur chacun (de ces toits), puisqu'il n'a aucune paroi, même les ustensiles qui ont reposé sur le toit, sauf dans (un rayon de) quatre coudées.
séif katan 27
- (כח) שהגג בולט - דוקא כשבולט ד"ט אבל אם אין בולט ארבעה טפחים הוי כמחיצות ניכרות [מ"א וא"ר ועיין במה שכתבנו לעיל בסימן שמ"ה סט"ז בבה"ל]:(28) Que le toit déborde – seulement lorsqu'il déborde de quatre téfa'him ; mais s'il ne déborde pas de quatre téfa'him, c'est comme (si) les parois (étaient) visibles [Maguen Avraham et Eliya Rabba ; et voir ce que nous avons écrit plus haut, siman 345, séif 16, dans le Biour Halakha].
séif katan 28
- (כט) פתוח לו וכו' - דמשתמשין בו ונחשב כל הגג כחורי רה"י. ומ"מ לא מהני זה אלא להתיר להשתמש על גגו בכלים ששבתו בתוכו דיש עליו עי"ז שם רה"י אבל להעלות עליו כלים ששבתו בבית אסור כ"ז שלא עירבו יחד כיון שאין המחיצות ניכרות עליו:(29) Ne s'ouvre vers lui, etc. – car on l'utilise (par cette fenêtre), et tout le toit est considéré comme (faisant partie des) « trous du domaine privé » ('horé richout hayahid). Et néanmoins, cela n'est efficace que pour permettre d'utiliser son toit avec des ustensiles qui y ont reposé, car de ce fait il porte le nom de domaine privé ; mais y monter des ustensiles qui ont reposé dans la maison est interdit tant qu'ils n'ont pas fait de érouv ensemble, puisque les parois n'y sont pas visibles.
séif katan 29