Michna Beroura 372

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 372 →

(א) גגין - היינו על הגג שאין עוד קירוי למעלה [דאלו על התקרה שהוא תחת הגג בכלל עלית הבית הוא וכבית דמיא] וגגין שלהן חלקין היו וראויין להשתמש עליהן, ומיירי כשלא היו בולטות חוץ למחיצת הבית ואם היו בולטות עיין לעיל בסימן שמ"ה סט"ז:
(1) Les toits – c'est-à-dire sur le toit au-dessus duquel il n'y a plus de couverture ; [car s'il s'agit du plafond qui est sous le toit, il fait partie de l'étage supérieur de la maison et il est comme la maison]. Et leurs toits (à l'époque) étaient plats et propres à être utilisés. Et il s'agit du cas où (les toits) ne débordaient pas à l'extérieur de la paroi de la maison ; et s'ils débordaient, voir plus haut, siman 345, séif 16.
séif katan 1
(ב) וקרפיפות - עיין לעיל בסימן שמ"ו ס"ג:
(2) Et les enclos (karpifot) – voir plus haut, siman 346, séif 3.
séif katan 2
(ג) רשות אחד הן - דכל אלו אין תשמישן מיוחד ותדיר לפיכך אין בהם חילוק רשות ומותר לטלטל מאחד לחבירו בלי עירובי חצרות וכ"ש שמותר לטלטל בגגין או בחצרות גופא מאחד לחבירו וכן מותר לטלטל בכל החצר [או בכל הגג] אף שלא עירבו הדיורין יחד ולא הצריכו חכמים ע"ח אלא משום שיהיה מותר להוציא לתוכה כלי הבית ששבתו בבית מבעוד יום וכן מחצר לבית:
(3) Sont un seul domaine – car tous ceux-là, leur usage n'est pas particulier (à chacun) ni fréquent ; c'est pourquoi il n'y a pas entre eux de distinction de domaine, et il est permis de transporter de l'un à l'autre sans érouvé 'hatserot (fusion des cours) ; et à plus forte raison il est permis de transporter (des objets) sur les toits ou dans les cours elles-mêmes, de l'un à l'autre. Et de même il est permis de transporter dans toute la cour [ou sur tout le toit] même si les habitants n'ont pas fait de érouv ensemble ; et les Sages n'ont exigé le érouv 'hatserot que pour qu'il soit permis de sortir dans (la cour) les ustensiles de la maison qui ont « reposé » dans la maison (c'est-à-dire qui s'y trouvaient) alors qu'il faisait encore jour (à l'entrée de Chabbat), et de même de la cour vers la maison.
séif katan 3
(ד) ששבתו בתוכן - היינו שהיו מונחים שם מבעוד יום ולאפוקי כששבתו בתוך הבית:
(4) Qui ont reposé à l'intérieur – c'est-à-dire qu'ils étaient posés là alors qu'il faisait encore jour ; à l'exclusion (des objets) qui ont reposé à l'intérieur de la maison.
séif katan 4
(ה) ולא עירבו יחד - היינו החצרות בהדי הדדי או הגגין והחצרות דאלו בחצר גופא יותר רבותא הוא כשעירבו בהדדי כמו שמסיים לבסוף:
(5) Et ils n'ont pas fait de érouv ensemble – c'est-à-dire les cours entre elles, ou les toits et les cours ; car dans la cour elle-même, la nouveauté est plus grande (encore) lorsqu'ils ont fait un érouv entre eux (les habitants de la cour), comme (le Choulhan Aroukh) le conclut à la fin.
séif katan 5
(ו) או לגג - של חבירו:
(6) Ou vers le toit – de son prochain.
séif katan 6
(ז) שביניהם - שבין שתי חצרות ומבואר היטב לקמן בס"ו:
(7) Qui est entre eux – qui est entre deux cours ; et c'est bien expliqué plus loin, séif 6.
séif katan 7
(ח) אפילו גבוה וכו' - ולא אמרינן שעי"ז יתחלק לשתי רשויות:
(8) Même haut, etc. – et nous ne disons pas que de ce fait (le domaine) se divisera en deux domaines.
séif katan 8
(ט) ומהגג לקרפף - וה"ה מחצר לקרפף:
(9) Et du toit à l'enclos – et il en est de même d'une cour à l'enclos.
séif katan 9
(י) שאינו יותר מסאתים - דאלו אם היה יותר מסאתים בכלל כרמלית הוא כיון שלא הוקף לדירה ואסור להוציא מרה"י אליו וכמבואר לעיל בסימן שנ"ח:
(10) Qui ne dépasse pas deux beit séa (surface de deux séa de semence) – car s'il dépassait deux beit séa, il ferait partie de la karmelit (domaine intermédiaire rabbinique), puisqu'il n'a pas été entouré (d'une clôture) en vue de l'habitation, et il serait interdit d'y sortir (des objets) depuis le domaine privé, comme il est expliqué plus haut, siman 358.
séif katan 10
(יא) או למבוי וכו' - ר"ל שמותר להוציא לו מחצרות וגגין וקרפיפות כלים ששבתו בתוכן והטעם דגם מבוי אין תשמישו מיוחד ותדיר לפיכך הוא רשות אחד עמהן ולא הצריכו שיתופי מבואות אלא לכלים ששבתו בתוך הבית שיהיה מותר להוציא למבוי:
(11) Ou vers l'impasse (mavoï), etc. – c'est-à-dire qu'il est permis d'y sortir, depuis les cours, les toits et les enclos, des ustensiles qui ont reposé à l'intérieur de ceux-ci. Et la raison : l'impasse aussi, son usage n'est ni particulier ni fréquent ; c'est pourquoi elle forme un seul domaine avec eux, et (les Sages) n'ont exigé le chitouf mevaot (association des impasses) que pour les ustensiles qui ont reposé à l'intérieur de la maison, afin qu'il soit permis de les sortir dans l'impasse.
séif katan 11
(יב) אפילו לא עירבו בו - ר"ל שלא נשתתפו החצרות יחד:
(12) Même s'ils n'y ont pas fait de érouv – c'est-à-dire que les cours ne se sont pas associées ensemble.
séif katan 12
(יג) ואע"פ שעירבו וכו' - ר"ל ולא מיבעי אם לא עירבו בני חצר לעצמן דאז אין מצוי בחצר כלי הבית כלל דהלא אסור להוציאן שם בודאי מותר לטלטל מחצר לחצר כלים ששבתו בתוכן דהא לא שייך למיגזר אטו כלי הבית:
(13) Et bien qu'ils aient fait un érouv, etc. – c'est-à-dire : et il va sans dire que si les habitants de la cour n'ont pas fait de érouv pour eux-mêmes – car alors on ne trouve pas du tout d'ustensiles de la maison dans la cour, puisqu'il est interdit de les y sortir – il est certainement permis de transporter d'une cour à l'autre les ustensiles qui y ont reposé, puisqu'il n'y a pas lieu de décréter (un interdit) à cause des ustensiles de la maison.
séif katan 13
(יד) לחצר אחרת - וה"ה לגג וקרפף וכנ"ל:
(14) Vers une autre cour – et il en est de même vers un toit ou un enclos, comme ci-dessus.
séif katan 14
(טו) ולא חיישינן כו' - דהוי גזירה לגזירה:
(15) Et nous ne craignons pas, etc. – car ce serait un décret (rabbinique) pour protéger un (autre) décret (guezéra lighzéra, ce qu'on ne fait pas).
séif katan 15
(טז) שמא יטלטל גם כלים וכו' - מזה מבואר דכלים ששבתו בבית אף שבאו בהיתר לחצר זה מפני שעירבו בה אעפ"כ אסור להוליכן לחצר אחרת שלא עירבו עמהן וה"ה אם הוציא מבתי החצר להחצר שלא עירבו בה והוציאן שם דרך היתר כגון דרך מלבוש ופשטן שם ג"כ אסור לחזור ולהוציא משם לחצר אחרת אכן אינו מבואר בהדיא מה דין כלים אלו בטלטול חצר זה עצמו אם מותר או לא ועיין בבה"ל שביארנו שיש בזה מחלוקת הפוסקים ועכ"פ אם הביא משקין ע"י נכרי לבית אחר שלא עירב עמה כיון שבית רשות יחיד הוא מותר לישראל לטלטל המשקין אח"כ בכל הבית לכו"ע:
(16) De peur qu'il ne transporte aussi des ustensiles, etc. – il en ressort que les ustensiles qui ont reposé dans la maison, même s'ils sont arrivés de façon permise dans cette cour – parce qu'ils y ont fait un érouv –, il est néanmoins interdit de les porter dans une autre cour qui n'a pas fait de érouv avec eux. Et il en est de même si on les a sortis des maisons de la cour vers la cour où ils n'ont pas fait de érouv, et qu'on les y a sortis de façon permise, par exemple à la manière d'un vêtement (en les portant sur soi), et qu'on les y a ôtés : il est également interdit de les sortir de nouveau de là vers une autre cour. Cependant, il n'est pas expliqué explicitement quelle est la règle de ces ustensiles quant au transport dans cette cour elle-même, si c'est permis ou non ; et voir le Biour Halakha, où nous avons expliqué qu'il y a là une machlokèt (divergence) des décisionnaires. Quoi qu'il en soit, si un non-Juif a apporté des liquides dans une autre maison qui n'a pas fait de érouv avec elle (la maison d'origine), puisque la maison est un domaine privé, il est permis au Juif de transporter ensuite ces liquides dans toute la maison, selon tous les avis.
séif katan 16
(יז) ואסור לטלטל ממנו וכו' - וה"ה דבתוכו אסור לטלטל רק בתוך ד"א כמבואר לעיל בסי' שמ"ו ס"ג:
(17) Et il est interdit d'en transporter, etc. – et de même, à l'intérieur (de l'enclos), il est interdit de transporter, sauf dans (un rayon de) quatre coudées, comme il est expliqué plus haut, siman 346, séif 3.
séif katan 17
(יח) לקרפף אחר - ר"ל קרפף שהוא כמוהו שמחזיק יותר מב"ס ולא הוקף לדירה דאלו אם אינו מחזיק רק בית סאתים או שהוא מחזיק יותר מב"ס והוקף לדירה רה"י גמור הוא ואסור להכניס ולהוציא אליו כלל מקרפף זה שהוא כרמלית [אחרונים]:
(18) Vers un autre enclos – c'est-à-dire un enclos semblable à lui, qui contient plus de deux beit séa et n'a pas été entouré en vue de l'habitation ; car s'il ne contient que deux beit séa, ou s'il contient plus de deux beit séa mais a été entouré en vue de l'habitation, c'est un domaine privé complet, et il est interdit d'y faire entrer ou d'en sortir quoi que ce soit depuis cet enclos, qui est une karmelit [les A'haronim].
séif katan 18
(יט) כ"א שתי אמות וכו' - דמכרמלית לכרמלית מותר וכדלעיל בסימן שמ"ו ס"ג. וכ"ז בכלים ששבתו בתוכן דאלו כלים ששבתו בתוך הבית והובאו לקרפף ע"י עכו"ם וכה"ג אסור להוציאן לקרפף אחר:
(19) Sauf (dans) deux coudées, etc. – car d'une karmelit à une karmelit c'est permis, comme plus haut, siman 346, séif 3. Et tout cela (concerne) les ustensiles qui y ont reposé ; car les ustensiles qui ont reposé dans la maison et ont été apportés dans l'enclos par un non-Juif, ou un cas semblable, il est interdit de les sortir vers un autre enclos.
séif katan 19
(כ) יוליכנו אחד וכו' - דכיון שכבר עירבו יחד הרי הם כאיש אחד:
(20) Que l'un l'apporte, etc. – car puisqu'ils ont déjà fait un érouv ensemble, ils sont comme un seul homme.
séif katan 20
(כא) וכולם מותרים - משום דשליחותייהו קעביד כיון שכבר עירבו ביחד:
(21) Et ils sont tous autorisés – parce qu'il agit en tant que leur mandataire, puisqu'ils ont déjà fait un érouv ensemble.
séif katan 21
(כב) תחלה - דאל"כ הא בעת שהוליך פת שלו עדיין לא היה מעורב עמהם ואף שאח"כ עירבו יחד לא חל העירוב למפרע מיהו נראה דאם אחר שעירבו בני חצירו חזר וסמך בהדיא על אותו פת שהוליך קודם לעירובן ודאי מהני דהא קניית העירוב הוא בין השמשות ודי בזה דלא גרע מבני חבורה שסמכו על הפת שעל השולחן [כמ"ש סימן שס"ו סי"א] ואע"פ שאין עושים כלום וה"ה הכא נמי מהני אף בפת שלו דכיון שעירבו כבר הוי עתה שליח דכולהו כשחזר וסמך בהדיא על אותו פת בשביל כולם:
(22) D'abord – car sinon, au moment où il a apporté son pain, il n'était pas encore associé à eux, et même si ensuite ils ont fait un érouv ensemble, le érouv ne prend pas effet rétroactivement. Toutefois, il semble que si, après que les habitants de sa cour ont fait leur érouv, il s'est de nouveau appuyé explicitement sur ce pain qu'il avait apporté avant leur érouv, cela est certainement efficace, puisque l'acquisition du érouv se fait au bein hachemachot (crépuscule), et cela suffit ; car ce n'est pas moins (valable) que des membres d'un groupe (bnei 'havoura) qui se sont appuyés sur le pain qui est sur la table [comme il est écrit au siman 366, séif 11], bien qu'ils ne fassent rien. Et de même ici aussi, cela est efficace même avec son propre pain, car puisqu'ils ont déjà fait un érouv, il est maintenant le mandataire de tous lorsqu'il s'est de nouveau appuyé explicitement sur ce pain pour eux tous.
séif katan 22
(כג) שאין צריכים לערב - דהתם נמי אמרינן דכולהו כחד חשיבי ואחד מוליך הפת משלו וכולם מותרים:
(23) Qui n'ont pas besoin de faire de érouv – car là aussi nous disons qu'ils sont tous considérés comme un seul, et l'un apporte le pain de ce qui lui appartient, et ils sont tous autorisés.
séif katan 23
(כד) סי' ש"ע - סעיף ד' וה' ע"ש:
(24) Siman 370 – séifim 4 et 5 ; vois là-bas.
séif katan 24
(כה) והוא שעירבו וכו' - ר"ל שגם בני החצר השניה עירבו מקודם לעצמם דאל"ה אינו מועיל מה שמוליכין העירוב אצלם דלא עדיפי מבני בחצר גופא שאסורים לטלטל בחצרן:
(25) Et cela, à condition qu'ils aient fait un érouv, etc. – c'est-à-dire que les habitants de la seconde cour aussi aient fait auparavant un érouv pour eux-mêmes ; car sinon, il n'est d'aucune utilité qu'on leur apporte le érouv, puisqu'ils ne valent pas mieux que les habitants de la cour elle-même, auxquels il est interdit de transporter dans leur cour.
séif katan 25
(כו) מתירן - דעל ידו נתערבו בני חצר זו יחד וע"י הבאת הפת מחצר שאצלה נעשו מעורבין שתי החצרות יחד ומותרין גם הם לטלטל כלים ששבתו בבתיהם לחצר שאצלן וכתב בפרישה דצריכין להניח שתי העירובין ביחד:
(26) Les rend permis – car grâce à lui, les habitants de cette cour se sont associés ensemble, et par l'apport du pain depuis la cour voisine, les deux cours se sont trouvées associées ensemble, et il leur est permis, à eux aussi, de transporter les ustensiles qui ont reposé dans leurs maisons vers la cour voisine. Et la Pericha a écrit qu'il faut déposer les deux érouvin ensemble.
séif katan 26
(כז) אין שתי חצרות וכו' - וכ"ז מיירי כשלא נשתתפו החצרות יחד במבוי אבל אם נשתתפו החצרות יחד במבוי נעשו הכל כחצר אחד ומותרים לטלטל מזה לזה אפילו לא היה רק חור קטן ביניהם:
(27) Deux cours ne, etc. – et tout cela concerne le cas où les cours ne se sont pas associées ensemble dans l'impasse ; mais si les cours se sont associées ensemble dans l'impasse, elles sont toutes devenues comme une seule cour, et il est permis de transporter de l'une à l'autre, même s'il n'y avait qu'un petit trou entre elles.
séif katan 27
(כח) יכולות לערב יחד - ר"ל לענין שיהא מותר לטלטל אפילו כלי הבית מזה לזה וכנ"ל:
(28) Peuvent faire un érouv ensemble – c'est-à-dire pour qu'il soit permis de transporter même les ustensiles de la maison de l'une à l'autre, comme ci-dessus.
séif katan 28
(כט) פתח ביניהם או חלון - ואז מותר לטלטל אפי' דרך פתחים קטנים או חור שביניהם או ע"י גב הכותל למעלה דשניהם כאחד חשיבי:
(29) Une ouverture entre elles ou une fenêtre – et alors il est permis de transporter même par de petites ouvertures ou un trou qui sont entre elles, ou par le haut du mur, car les deux (cours) sont considérées comme une seule.
séif katan 29
(ל) ד' טפחים על ד' טפחים - ואפילו הפתח והחלון ארוך הרבה צריך שיהיה גם ברחבו ד' דלא חשיב פתחא בפחות מד' דלא חזי להכניס ולהוציא בו כיון שהוא צר וכמאן דליתא דמיא. ואם החלון עגול אם יש בו כדי לרבע בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים הרי הוא כמרובע:
(30) Quatre téfa'him sur quatre téfa'him – et même si l'ouverture ou la fenêtre est très longue, il faut qu'elle ait aussi quatre (téfa'him) de largeur, car on ne la considère pas comme une ouverture à moins de quatre, puisqu'elle n'est pas propre à y faire entrer et sortir (des objets), étant étroite, et elle est comme inexistante. Et si la fenêtre est ronde, s'il y a en elle (assez de place) pour y inscrire un carré de quatre téfa'him sur quatre téfa'him, elle est comme carrée.
séif katan 30
(לא) ויהיה קצתו וכו' - ואם החלון עגול אינו מספיק במה שיהיה קצה העיגול למטה בתוך עשרה אלא צריך לצמצם שמקום שמתחיל החלון להיות ד' טפחים יהיה קצתו בתוך עשרה טפחים לארץ:
(31) Et qu'une partie en soit, etc. – et si la fenêtre est ronde, il ne suffit pas que le bord (inférieur) du cercle soit en bas, dans les dix (téfa'him au-dessus du sol), mais il faut faire en sorte précisément que l'endroit où la fenêtre commence à avoir quatre téfa'him (de large) ait une partie à l'intérieur des dix téfa'him au-dessus du sol.
séif katan 31
(לב) בתוך י' טפחים - דאם כל החלון או הפתח למעלה מי"ט אינו מועיל כלום כיון שיש תחתיו מחיצה גמורה החולקת בין החצרות וא"א להם לערב יחד:
(32) À l'intérieur de dix téfa'him – car si toute la fenêtre ou l'ouverture est au-dessus de dix téfa'him, elle n'est d'aucune utilité, puisqu'il y a en dessous une paroi complète qui sépare les cours, et il leur est impossible de faire un érouv ensemble.
séif katan 32
(לג) שבין שני בתים - ומיירי שלא שיעור בהחצר אשר הבתים פתוחים לו דאי עירבו כל הבתים אשר בחצר רשות אחד הוא ממילא ואפילו דרך חלון שאין בו שיעור פתח או דרך חורים נמי יכולים לטלטל:
(33) Qui est entre deux maisons – et il s'agit du cas où ils n'ont pas fait de érouv dans la cour sur laquelle donnent les maisons ; car si toutes les maisons de la cour ont fait un érouv, c'est de toute façon un seul domaine, et ils peuvent transporter même par une fenêtre qui n'a pas la mesure d'une ouverture, ou par des trous.
séif katan 33
(לד) למעלה מעשרה - לפי שהבית כיון שהוא מקורה הרי הוא כמלא והרי זה כאלו אין החלון גבוה י"ט כיון שהבית כולו ממולא:
(34) Au-dessus de dix – parce que la maison, étant couverte d'un toit, est considérée comme pleine, et c'est comme si la fenêtre n'était pas haute de dix téfa'him, puisque toute la maison est (considérée comme) remplie.
séif katan 34
(לה) וה"ה לארובה - דדינה כדין חלון:
(35) Et il en est de même d'une trappe (arouba, ouverture dans le plafond) – car sa règle est comme celle d'une fenêtre.
séif katan 35
(לו) ואפילו אין שם וכו' - ג"כ יכולין להתאחד הבית והעליה ע"י עירוב:
(36) Et même s'il n'y a pas là, etc. – la maison et l'étage supérieur peuvent aussi s'unir par un érouv.
séif katan 36
(לז) ומ"מ בעינן וכו' - אחלון וארובה קאי:
(37) Et néanmoins nous exigeons, etc. – cela se rapporte à la fenêtre et à la trappe.
séif katan 37
(לח) ארבעה על ארבעה - ואם יש לו דרך על התחתון מלבד הארובה אז אף שאין בארובה דע"ד מערב דרך הפתח ויכול לטלטל אף דרך חור:
(38) Quatre sur quatre – et si (l'habitant de l'étage) a un passage par (l'étage) inférieur, outre la trappe, alors, même si la trappe n'a pas quatre sur quatre, il fait le érouv par l'ouverture et peut transporter même par un trou.
séif katan 38
(לט) סריגה לפני החלון - שקורין גראטע"ס בל"א והטעם שצריך שיהא החלל ד"ט במקום אחד ואין הנקבים מצטרפין לזה וה"ה לענין ארובה:
(39) Une grille devant la fenêtre – qu'on appelle « gratess » en langue allemande. Et la raison : il faut que le vide soit de quatre téfa'him en un seul endroit, et les trous ne se cumulent pas pour cela. Et il en est de même pour une trappe.
séif katan 39
(מ) אין לטלטל - ר"ל אע"ג דכלים ששבתו בבית אמצעי מותר לטלטל לשתי החצרות וכן מהבתים שבשתי החצרות אליו מ"מ מהבתים שבחצר זה לחצר זה ע"י בית האמצעי אסור דהא החצרות לא עירבו בהדדי. ודוקא שהעירובין שעשו לא היה מונח בבית האמצעי כ"א בשארי בתים שבחצרות אבל אם הניחו שתי העירובין בבית האמצעי נעשו עי"ז משותפין הכל יחד ומותר לטלטל גם מחצר זה לחצר זה וכעין ההיא דלקמן בסימן שע"ח ס"א עי"ש [מחה"ש]:
(40) On ne doit pas transporter – c'est-à-dire : bien que les ustensiles qui ont reposé dans la maison du milieu, il soit permis de les transporter vers les deux cours, et de même des maisons des deux cours vers elle, néanmoins (transporter) des maisons de cette cour-ci vers cette cour-là par la maison du milieu est interdit, puisque les cours n'ont pas fait de érouv entre elles. Et cela, seulement lorsque les érouvin qu'ils ont faits n'étaient pas déposés dans la maison du milieu, mais dans les autres maisons des cours ; mais s'ils ont déposé les deux érouvin dans la maison du milieu, ils se sont trouvés de ce fait tous associés ensemble, et il est permis de transporter aussi de cette cour-ci à cette cour-là, à l'instar de ce (cas) plus loin, siman 378, séif 1 ; vois là-bas [Ma'hatsit HaChekel].
séif katan 40
(מא) היה בין שתי חצרות כותל וכו' - ובזה אין נ"מ אם הכותל רחב ד' או לא דאפילו מחיצה דקה מפסקת בין החצרות כיון שגבוה עשרה:
(41) S'il y avait entre deux cours un mur, etc. – et dans ce cas, il n'y a pas de différence si le mur est large de quatre (téfa'him) ou non, car même une paroi mince sépare les cours, puisqu'elle est haute de dix.
séif katan 41
(מב) גבוה י"ט - דפחות מזה לא חשיב הפסק והוי כחצר אחד ומערבין אחד ואין מערבין שנים:
(42) Haut de dix téfa'him – car moins que cela, ce n'est pas considéré comme une séparation, et c'est comme une seule cour : on fait un seul érouv et on ne fait pas deux.
séif katan 42
(מג) ועשה עליו וכו' - דקי"ל דהמחיצה מצטרף להתל להשלימן לעשרה:
(43) Et il a fait dessus, etc. – car nous tenons que la paroi se joint au monticule pour compléter les dix (téfa'him).
séif katan 43
(מד) אין יכולים וכו' - וה"ה כשגבוה מחבירו עשרה בלא מחיצה:
(44) Ils ne peuvent pas, etc. – et il en est de même lorsque (l'une est) plus haute que l'autre de dix (téfa'him) sans paroi.
séif katan 44
(מה) יכולים להורידם לחצרות - כדקי"ל בראש הסימן דגגין וחצרות רשות אחת הן וראש זה הכותל לא עדיף מגג ודוקא לחצרות אבל לא לבתים אם הוא רחב ארבע:
(45) Ils peuvent les descendre dans les cours – comme nous l'avons établi au début du siman, que les toits et les cours sont un seul domaine, et le sommet de ce mur ne vaut pas mieux qu'un toit. Et seulement vers les cours, mais pas vers les maisons, s'il est large de quatre.
séif katan 45
(מו) ולהורידם ממנו וכו' - בין שערבו כ"א בפני עצמו או לא ערבו כלל דכל החצרות רשות אחת הן וכנ"ל בס"א:
(46) Et les en descendre, etc. – que chacun (des habitants des cours) ait fait un érouv pour lui-même ou qu'ils n'aient pas fait de érouv du tout, car toutes les cours sont un seul domaine, comme ci-dessus, séif 1.
séif katan 46
(מז) הכותל רחב ארבע - פירוש ארבע טפחים והטעם דכיון דהוא רחב ארבע הוא מקום חשוב בפני עצמו ואינו בטל לגבי שני החצרות ולפיכך אסור להעלות עליו מן הבתים וגם לא להוריד מן הכותל לבתים:
(47) Le mur est large de quatre – c'est-à-dire quatre téfa'him. Et la raison : puisqu'il est large de quatre, c'est un endroit important en soi, et il n'est pas annulé par rapport aux deux cours ; c'est pourquoi il est interdit d'y monter (des objets) depuis les maisons, et aussi de descendre (des objets) du mur vers les maisons.
séif katan 47
(מח) ואם אינו רחב וכו' - דבפחות מד' מקום פטור הוא ומותר להעלות מן הבתים עליו ולהוריד ממנו לבתים:
(48) Et s'il n'est pas large, etc. – car à moins de quatre, c'est un makom patour (endroit exempt), et il est permis d'y monter (des objets) depuis les maisons et d'en descendre vers les maisons.
séif katan 48
(מט) שלא יחליפו - היינו להעלות מן הבתים על הכותל ולחזור ולהורידם לחצר השני משום דלמא אתי לאפוקי להדיא מן הבתים לחצר השני בלא הנחה בינתים ועיין לעיל בסימן שמ"ו סוף סעיף א' דהמחבר הביא שם שתי דעות בזה ומלשון הרמ"א כאן משמע דחשש להחמיר:
(49) Qu'ils n'échangent pas – c'est-à-dire monter (un objet) depuis les maisons sur le mur, puis le redescendre dans la seconde cour, de peur qu'on en vienne à sortir directement des maisons vers la seconde cour sans dépôt intermédiaire. Et voir plus haut, siman 346, fin du séif 1, que l'auteur (du Choulhan Aroukh) y a rapporté deux avis à ce sujet ; et d'après la formulation du Rema ici, il ressort qu'il a craint (cet avis) pour être rigoureux.
séif katan 49
(נ) מותר וכו' אף בכלים - ומיירי כשעירבה לעצמה דאם לא עירבה אסור מבית לחצר וכש"כ למחיצה:
(50) Il est permis, etc., même avec des ustensiles – et il s'agit du cas où (cette cour) a fait un érouv pour elle-même ; car si elle n'a pas fait de érouv, il est interdit (de transporter) de la maison à la cour, et à plus forte raison vers la paroi.
séif katan 50
(נא) ששבתו בבית - דלדידיה נחשב ראש הכותל כקרקע החצר כיון שאינו גבוה י"ט וניחא ליה להשתמש שם:
(51) Qui ont reposé dans la maison – car pour lui, le sommet du mur est considéré comme le sol de la cour, puisqu'il n'est pas haut de dix téfa'him, et il lui est commode de l'utiliser.
séif katan 51
(נב) אף בכלים וכו' - דהואיל שחבירו מותר מבית למחיצה דהוי ליה כחצרו אם ישמש גם השני על המחיצה ויהיה רשות שניהם שולטת במחיצה זו ממילא יאסר הראשון להוציא מבית למחיצה כיון שעירבו כל אחד ואחד לעצמו וע"כ אי אפשר שיהיו שניהם יכולים להשתמש עליו ונותנין הרשות להשתמש לזה שהתשמיש ניחא לו ביותר ולהראשון מפני שהכותל נמוך אצלו ניחא ליה ביותר ובספר אבן העוזר בשם הרשב"א מקיל לשני להשתמש בו בכלים ששבתו בחצר:
(52) Même avec des ustensiles, etc. – car puisqu'il est permis à son prochain (de transporter) de la maison à la paroi, celle-ci étant pour lui comme sa cour, si le second utilisait aussi la paroi et que le domaine des deux s'exerçait sur cette paroi, il en résulterait que le premier se verrait interdire de sortir (des objets) de la maison vers la paroi, puisque chacun a fait un érouv pour lui-même. C'est pourquoi, puisqu'il est impossible qu'ils puissent tous deux l'utiliser, on donne le droit de l'utiliser à celui pour qui l'usage est le plus commode ; et pour le premier, parce que le mur est bas de son côté, c'est le plus commode. Et dans le livre Even HaOzer, au nom du Rachba, il est permis au second de l'utiliser avec des ustensiles qui ont reposé dans la cour.
séif katan 52
(נג) מותר לשתיהן להשתמש - דהוי מקום פטור:
(53) Il est permis aux deux de l'utiliser – car c'est un makom patour.
séif katan 53
(נד) עד עשר וכו' - ועד בכלל:
(54) Jusqu'à dix, etc. – dix inclus.
séif katan 54
(נה) הרי הוא כפתח - וע"כ אם רצו מערבין שנים ואם רצו מערבין יחד וכנ"ל בסעיף ד':
(55) Elle est comme une ouverture – et c'est pourquoi, s'ils le veulent, ils font deux érouvin, et s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble, comme ci-dessus, séif 4.
séif katan 55
(נו) שלא יהא נפרץ - דאם נפרץ במלואה אפילו פחות מעשר אמות צריכות לערב יחד דוקא:
(56) Qu'elle ne soit pas ouverte par une brèche – car si (la cour) est ouverte par une brèche sur toute sa largeur, même moins de dix coudées, elles doivent obligatoirement faire un érouv ensemble.
séif katan 56
(נז) במילואו - וע"כ בעינן שישתייר מכל צד משהו או מצד אחד פס ד"ט רוחב בגובה עשרה דבלא"ה הרי הוא כמו שנפרץ במלואו [מ"א] ועיין לעיל בסימן שס"ג סעיף ב' במ"ב מה שכתבנו בזה:
(57) Sur toute sa largeur – et c'est pourquoi nous exigeons qu'il reste (du mur) un peu de chaque côté, ou d'un seul côté une bande (pass) de quatre téfa'him de largeur sur une hauteur de dix ; car sans cela, c'est comme si elle était ouverte par une brèche sur toute sa largeur [Maguen Avraham]. Et voir plus haut, siman 363, séif 2, dans la Michna Beroura, ce que nous avons écrit à ce sujet.
séif katan 57
(נח) ביותר מעשר וכו' - פי' ואז אפילו נשאר מן הכותל מכאן ומכאן כפלי כפלים ממה שנפל הכל חשוב כנפול ואין זה פתח אלא פרצה:
(58) Plus de dix (coudées), etc. – c'est-à-dire : et alors, même s'il reste du mur, de part et d'autre, le double du double de ce qui est tombé, tout est considéré comme tombé, et ce n'est pas une ouverture mais une brèche.
séif katan 58
(נט) יחד - דאם עירבו כ"א לעצמו אוסרים זה על זה. אכן אם עשו צורת הפתח במקום הפרצה חשוב כפתח ואם רצו מערבין שנים:
(59) Ensemble – car si chacune a fait un érouv pour elle-même, elles s'interdisent mutuellement. Cependant, s'ils ont fait une tsourat hapéta'h (forme de porte : deux montants et un linteau) à l'endroit de la brèche, c'est considéré comme une ouverture, et s'ils le veulent, ils font deux érouvin.
séif katan 59
(ס) אם אין ביניהם וכו' - וה"ה אם כל המחיצה גבוה י"ט אלא שיש בתוכה מקום רחב יותר מעשר אמות שאין בגובהן י"ט הרי הוא חשוב כפרצה גמורה וצריכות לערב יחד דוקא:
(60) S'il n'y a pas entre eux, etc. – et il en est de même si toute la paroi est haute de dix téfa'him, mais qu'il y a en elle un endroit de plus de dix coudées de large qui n'a pas dix téfa'him de hauteur : c'est considéré comme une brèche complète, et elles doivent obligatoirement faire un érouv ensemble.
séif katan 60
(סא) לשניהם - ר"ל משני הצדדין:
(61) Pour les deux – c'est-à-dire des deux côtés.
séif katan 61
(סב) אם אין ביניהם ג' - דחשיבי זה כנגד זה:
(62) S'il n'y a pas entre elles trois (téfa'him) – car elles sont considérées comme (placées) l'une en face de l'autre.
séif katan 62
(סג) חשיבי כפתח - ואם רצו מערבין יחד שהרי יכולין לעלות ולירד מחצר זה לחצר זה דרך הסולמות ומיירי שהסולמות מגיעין לראש הכותל או עכ"פ בפחות משלשה טפחים סמוך לראשן וכדלקמיה:
(63) Sont considérées comme une ouverture – et s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble, puisqu'ils peuvent monter et descendre d'une cour à l'autre par les échelles. Et il s'agit du cas où les échelles atteignent le sommet du mur, ou du moins (arrivent) à moins de trois téfa'him de son sommet, comme (il est dit) plus loin.
séif katan 63
(סד) שלשה - טפחים וה"ה אפילו אם היה מופלג טובא [גמרא]:
(64) Trois – téfa'him ; et il en est de même même si (les échelles) étaient très éloignées [Guemara].
séif katan 64
(סה) עדיין חשובים כפתח - דכיון שהוא רחב ד' טפחים בעוביו נוח להשתמש עליו ויכול להוליך מסולם לסולם דרך הכותל:
(65) Sont encore considérées comme une ouverture – car puisque (le mur) est large de quatre téfa'him en épaisseur, il est commode de l'utiliser, et on peut passer d'une échelle à l'autre par le mur.
séif katan 65
(סו) ד' שליבות - דסולם כזה מסתמא הוא כבד ואינו נוטלן משם בשבת מחמת כבדו וע"כ הוא חשוב כפתח:
(66) Quatre échelons – car une telle échelle est vraisemblablement lourde, et on ne l'enlève pas de là le Chabbat à cause de son poids ; c'est pourquoi elle est considérée comme une ouverture.
séif katan 66
(סז) פחות מכאן לא - דכיון שנוח ליטלו משם בשבת הוי כמי שאינו ופשוט דאם הוא קבוע במסמרים לכותל אפי' אין בו ארבע שליבות חשוב כפתח:
(67) Moins que cela, non – car puisqu'il est commode de l'enlever de là le Chabbat, elle est comme inexistante. Et il est évident que si elle est fixée au mur par des clous, même si elle n'a pas quatre échelons, elle est considérée comme une ouverture.
séif katan 67
(סח) כבדות - יותר מכפי הרגיל ואינו נוח ליטלו משם:
(68) Lourds – plus que l'ordinaire, et il n'est pas commode de l'enlever de là.
séif katan 68
(סט) ואם אין וכו' - בא להוסיף כאן דאף בסולם זקוף שקשה לעלות עליו אל ראש הכותל סגי:
(69) Et s'il n'y a pas, etc. – il vient ajouter ici que même avec une échelle dressée (verticalement), par laquelle il est difficile de monter au sommet du mur, cela suffit.
séif katan 69
(ע) אלא עשרה - דאם הוא גבוה יותר מעשרה טפחים לא סגי בשבעה ומשהו אלא בכדי שיהיה הסולם מגיע בתוך ג"ט סמוך לראש הכותל:
(70) Que dix – car si (le mur) est haut de plus de dix téfa'him, sept et un peu ne suffisent pas, mais il faut que l'échelle arrive à moins de trois téfa'him du sommet du mur.
séif katan 70
(עא) שבעה ומשהו - ולא נשאר עד ראש הכותל רק פחות משלשה ואמרינן לבוד:
(71) Sept et un peu – et il ne reste jusqu'au sommet du mur que moins de trois (téfa'him), et nous disons lavoud (on considère comme joint ce qui est séparé de moins de trois téfa'him).
séif katan 71
(עב) במשך ד' - אסולם קאי שיחזיק משך רחבו ד"ט וכנ"ל בריש הסעיף ומשום דזהו שיעור פתח והעמודים של הסולם שתקועין השליבות בהן ג"כ מצטרפין לשיעור זה ועובי השליבות אין בהן שיעור:
(72) Sur une longueur de quatre – cela se rapporte à l'échelle : qu'elle ait une étendue de quatre téfa'him de largeur, comme ci-dessus au début du séif, parce que c'est la mesure d'une ouverture. Et les montants de l'échelle, dans lesquels sont fixés les échelons, se joignent aussi à cette mesure ; et l'épaisseur des échelons n'a pas de mesure (requise).
séif katan 72
(עג) אצל הכותל - אדלעיל קאי ור"ל שזוקף אצל הכותל בשוה ושיחזיק במשך אורך הכותל רחב ד"ט וכתב במאמר מרדכי דשיעור זה של שבעה ומשהו הוא דוקא שכעומד בזקיפה אבל אם מעמידו באלכסון צריך שיחזיק יותר לפי ערך האלכסון והעיקר שיהיה ראש הסולם בתוך ג"ט סמוך לראש הכותל:
(73) Contre le mur – cela se rapporte à ce qui précède, et cela veut dire qu'il la dresse contre le mur à plat, et qu'elle occupe, sur la longueur du mur, une largeur de quatre téfa'him. Et le Maamar Mordekhaï a écrit que cette mesure de sept et un peu ne vaut que lorsqu'elle se tient dressée (verticalement) ; mais si on la place en oblique, il faut qu'elle mesure davantage selon la proportion de l'oblique, et l'essentiel est que le sommet de l'échelle soit à moins de trois téfa'him du sommet du mur.
séif katan 73
(עד) להשתמש עליו - מכלי הבית כשלא עשה אלא סולם מצד אחד ולערב יחד כשהעמידו סולם משני הצדדין:
(74) Pour l'utiliser – avec des ustensiles de la maison, lorsqu'il n'a fait une échelle que d'un seul côté ; et pour faire un érouv ensemble, lorsqu'ils ont placé une échelle des deux côtés.
séif katan 74
(עה) משך ארבע - ר"ל המקום שנתמעט מגובה י"ט יש בו ארבעה טפחים במשך הכותל:
(75) Une longueur de quatre – c'est-à-dire que l'endroit (du mur) qui a été réduit (en dessous) de la hauteur de dix téfa'him a quatre téfa'him sur la longueur du mur.
séif katan 75
(עו) שיכול להשתמש בכל הכותל - לכאורה אם לא עירבו יחד אלא כ"א בפ"ע הלא אוסרין זה ע"ז להשתמש על ראש הכותל מכלי הבית וי"ל לצדדין קתני דמה שכתב לערב יחד מיירי שנתמעט כן כל עובי הכותל ונעשה כפתח לשניהם ומה שכתב שיכול להשתמש בכל הכותל מיירי שלא נתמעט בכל עביו אלא בצד אחד במשך ד"ט ונעשה לזה תשמישו בנחת למי שנתמעט מצדו שנוח לו לעלות במקום המיעוט וממנו יעלה על ראש כל הכותל ולהשני תשמישו בקשה ועיין בבית מאיר שכתב דאינו מותר אף למי שתשמישו בנחת אא"כ יש במקום שנפחת מעוביו ד"ט על ד"ט ע"ש טעמו:
(76) Qu'il peut utiliser tout le mur – apparemment, s'ils n'ont pas fait de érouv ensemble mais chacun pour soi, ne s'interdisent-ils pas mutuellement l'usage du sommet du mur avec les ustensiles de la maison ? On peut répondre que (le texte) enseigne deux cas distincts : ce qu'il a écrit « faire un érouv ensemble » concerne le cas où toute l'épaisseur du mur a été ainsi réduite, et il est devenu comme une ouverture pour les deux ; et ce qu'il a écrit « qu'il peut utiliser tout le mur » concerne le cas où il n'a pas été réduit sur toute son épaisseur, mais d'un seul côté, sur une longueur de quatre téfa'him, et ainsi (le mur) est devenu d'usage aisé pour celui du côté duquel il a été réduit, car il lui est commode de monter à l'endroit de la réduction et de là il montera sur le sommet de tout le mur, tandis que pour l'autre son usage est malaisé. Et voir le Beit Méïr, qui a écrit que ce n'est permis, même à celui dont l'usage est aisé, que s'il y a, à l'endroit où (le mur) a été réduit dans son épaisseur, quatre téfa'him sur quatre téfa'him ; vois là-bas sa raison.
séif katan 76
(עז) בכל הכותל - בכלי הבית ומיירי שהכותל היה רחב ד"ט דבפחות מזה מותר בכל גווני להשתמש בכל הכותל וכדלעיל בסוף ס"ו:
(77) Sur tout le mur – avec les ustensiles de la maison ; et il s'agit du cas où le mur était large de quatre téfa'him, car à moins de cela, il est permis de toute façon d'utiliser tout le mur, comme plus haut à la fin du séif 6.
séif katan 77
(עח) אלא כנגד וכו' - ששם הוא תשמישו בנחת שעומד בקרקע ומשתמש אבל אינו נוח לעלות דרך עליו לראש הכותל הואיל ואין בו ד' במשכו:
(78) Sauf en face, etc. – car là, son usage est aisé, puisqu'il se tient sur le sol et utilise (le mur) ; mais il n'est pas commode de monter par là au sommet du mur, puisque (la réduction) n'a pas quatre (téfa'him) de longueur.
séif katan 78
(עט) בנה איצטבא וכו' - אבל אם לא נתחבר להקרקע מע"ש לא מהני דהוי דבר הניטל בשבת ואינו ממעטו:
(79) Il a bâti une banquette, etc. – mais si elle n'a pas été attachée au sol depuis la veille de Chabbat, cela n'est pas efficace, car c'est un objet qu'on peut enlever le Chabbat, et il ne réduit pas (la hauteur du mur).
séif katan 79
(פ) ובולטת ד' - דהיינו שהיא ד"ט על ד"ט ולענין גובה משמע דאפילו כל שהוא סגי כמו בסמוך סעיף יו"ד כל שנתמעט עי"ז הכותל מעשרה טפחים ממנה ולמעלה:
(80) Et qui dépasse de quatre – c'est-à-dire qu'elle mesure quatre téfa'him sur quatre téfa'him. Et quant à la hauteur, il ressort que même la moindre suffit, comme juste après, séif 10, dès lors que de ce fait le mur est réduit à moins de dix téfa'him à partir d'elle vers le haut.
séif katan 80
(פא) מועיל להשתמש בכל הכותל - להעלות עליה מכלי הבית שהרי נוח לעלות דרך עליה על ראש הכותל הואיל ואין ממנה לראשו גבוה עשרה וכ"ז כשלא עשה איצטבא רק אחד בצדו אבל אם גם השני עשה כן מצד השני נעשה הכותל לשניהם תשמישו בנחת ושוב חוזרין ואוסרין זע"ז להשתמש בכותל:
(81) Est efficace pour utiliser tout le mur – pour y monter des ustensiles de la maison, puisqu'il est commode de monter par elle sur le sommet du mur, étant donné que d'elle à son sommet il n'y a pas une hauteur de dix. Et tout cela, lorsqu'il n'a fait qu'une seule banquette de son côté ; mais si le second a fait de même de l'autre côté, le mur est devenu d'usage aisé pour les deux, et ils recommencent à s'interdire mutuellement l'usage du mur.
séif katan 81
(פב) אבל וכו' לערב יחד - היינו אפילו עשה כן גם מצד השני:
(82) Mais, etc., pour faire un érouv ensemble – c'est-à-dire même s'il a fait de même aussi de l'autre côté.
séif katan 82
(פג) לראש הכותל - וה"ה אם היה נמוך מזה פחות מג"ט ג"כ דינא הכי וכנ"ל בס"ח לענין סולם:
(83) Jusqu'au sommet du mur – et il en est de même si (le sommet de l'échelle) était plus bas que cela de moins de trois téfa'him : la règle est aussi la même, comme ci-dessus, séif 8, à propos de l'échelle.
séif katan 83
(פד) כנגדו - וכ"ש דבכל הכותל אסור והטעם לפי שאין נוח לעמוד עליה ולהשתמש וכמאן דליתא דמיא ואינו דומה להנ"ל בס"ח דמותר עכ"פ כנגד אותו המקום שנתמעט דהתם עומד ע"ג קרקע ומשמש משא"כ הכא שצר לעמוד על מקום קצר כזה:
(84) En face d'elle – et à plus forte raison sur tout le mur, c'est interdit. Et la raison : parce qu'il n'est pas commode de s'y tenir et d'utiliser (le mur), et elle est comme inexistante ; et ce n'est pas comparable à ce qui est dit ci-dessus, séif 8, où il est permis du moins en face de l'endroit qui a été réduit, car là, il se tient sur le sol et utilise (le mur), ce qui n'est pas le cas ici, où il est à l'étroit pour se tenir sur un endroit aussi exigu.
séif katan 84
(פה) כפה ספסל וכו' - סמוך לכותל או בתוך ג"ט וכן למעלה לענין איצטבא:
(85) Il a retourné un banc, etc. – près du mur ou à moins de trois téfa'him (de lui) ; et de même plus haut, à propos de la banquette.
séif katan 85
(פו) ד' על ד' וכו' - הכל דינו כמו למעלה לענין איצטבא וע"כ הסכימו האחרונים דמה שכתב כנגד המיעוט ט"ס הוא וצ"ל אפילו שלא כנגד המיעוט:
(86) Quatre sur quatre, etc. – tout cela a la même règle que ci-dessus à propos de la banquette ; et c'est pourquoi les A'haronim ont conclu que ce qu'il a écrit « en face de la réduction » est une faute de copiste, et il faut lire : « même pas en face de la réduction ».
séif katan 86
(פז) שיחברנו בטיט - חבור יפה לארץ שא"א לשמטו עד שיחפור בדקר שאז א"א ליטלו משם בשבת [ואע"פ שעתיד ליטלו אחר השבת מותר] אבל אם הטיט מונח כך על אוגניו הכפויים לארץ מותר ליטלו להספל בשבת ואע"פ שניזוז ממילא הטיט דהוי טלטול מן הצד ולא שמיה טלטול וכל דבר הניטל בשבת אינו ממעט:
(87) Qu'il le fixe avec de l'argile – une bonne fixation au sol, de sorte qu'il soit impossible de le détacher sans creuser avec une pioche, car alors il est impossible de l'enlever de là le Chabbat [et bien qu'il ait l'intention de l'enlever après Chabbat, c'est permis]. Mais si l'argile est simplement posée sur ses bords retournés vers le sol, il est permis d'enlever le banc le Chabbat, et bien que l'argile se déplace d'elle-même, car c'est un déplacement indirect (tiltoul min hatsad), et ce n'est pas appelé transport ; et tout objet qu'on peut enlever le Chabbat ne réduit pas (la hauteur).
séif katan 87
(פח) בנה וכו' - סמוך לכותל זו למעלה מזו ויש אויר ביניהם:
(88) Il a bâti, etc. – près du mur, l'une au-dessus de l'autre, et il y a un espace vide entre elles.
séif katan 88
(פט) בתחתונה ד' על ד' - דאז היא עצמה מתרת להשתמש על הכותל ואע"פ שאין למעלה ממנה כלום וכדלעיל בס"ט ודע דבעינן שיהא התחתונה עכ"פ בתוך ג"ט סמוך לארץ דאל"ה הוי בכלל מיעוט באויר ולא שמיה מיעוט:
(89) Dans l'inférieure, quatre sur quatre – car alors elle-même permet d'utiliser le mur, bien qu'il n'y ait rien au-dessus d'elle, comme plus haut, séif 9. Et sache que nous exigeons que l'inférieure soit du moins à moins de trois téfa'him du sol, car sinon c'est une réduction en l'air, et ce n'est pas appelé réduction.
séif katan 89
(צ) ואין בין זו לזו ג"ט - דר"ל דאז מצרפינן לה גם האיצטבא התחתונה דהוי כלבוד וכאיצטבא אחת דמיא המתחלת מן הארץ הצרה קצרה מלמטה ורחבה מלמעלה אבל אם היו רחוקין זה מזה ג"ט אין העליונה לבד מתרת אף שרחבה ד' על ד' דהא עומדת באויר והתחתונה הסמוכה לארץ אין יכולה להתיר דהא לית בה ד' על ד':
(90) Et qu'il n'y ait pas entre l'une et l'autre trois téfa'him – c'est-à-dire qu'alors nous lui joignons aussi la banquette inférieure, car c'est comme lavoud, et elle est comme une seule banquette qui part du sol, étroite et courte en bas et large en haut. Mais si elles étaient éloignées l'une de l'autre de trois téfa'him, la supérieure seule ne permet pas, même si elle est large de quatre sur quatre, puisqu'elle se tient en l'air ; et l'inférieure, proche du sol, ne peut pas permettre, puisqu'elle n'a pas quatre sur quatre.
séif katan 90
(צא) להשתמש עליו - על הכותל שהרי אין הכותל למעלה מהאיצטבאות גבוה עשרה טפחים. ומיירי שעשה האיצטבאות רק מצד אחד וכמו שכתבנו לעיל בסקפ"א:
(91) Pour l'utiliser – le mur, puisque le mur n'est pas haut de dix téfa'him au-dessus des banquettes. Et il s'agit du cas où il a fait les banquettes d'un seul côté, comme nous l'avons écrit plus haut, séif katan 81.
séif katan 91
(צב) לערב יחד - ר"ל אפילו אם ירצה לעשות איצטבאות מצד השני ג"כ:
(92) Pour faire un érouv ensemble – c'est-à-dire même s'il voulait faire des banquettes aussi de l'autre côté.
séif katan 92
(צג) היוצא מן הכותל - בתוך עשרה טפחים סמוך לארץ:
(93) Qui sort du mur – à moins de dix téfa'him du sol.
séif katan 93
(צד) והניח עליו וכו' - ר"ל שראשו העליון של הסולם סמוך על הזיז:
(94) Et a posé dessus, etc. – c'est-à-dire que l'extrémité supérieure de l'échelle s'appuie sur la saillie (ziz).
séif katan 94
(צה) סולם כל שהוא - ר"ל שהוא סולם צר שאין מחזיק ד"ט בעובי השליבות ולא רחב ד"ט במשך הכותל מ"מ מהני כיון שראוי לעלות עליו להזיז הוי האי סולם דרגא לזיז ומצטרף עם הזיז דהוי כדבר אחד:
(95) Une échelle de n'importe quelle (taille) – c'est-à-dire que c'est une échelle étroite, qui n'a pas quatre téfa'him dans l'épaisseur des échelons, ni une largeur de quatre téfa'him sur la longueur du mur ; néanmoins cela est efficace, puisqu'elle est propre à monter par elle vers la saillie : cette échelle est une marche vers la saillie et se joint à la saillie, car elles sont comme une seule chose.
séif katan 95
(צו) להתיר לו תשמיש הכותל - אבל לעשותו פתח לערב יחד אינו מועיל אא"כ הזיז הוא בפחות מג"ט לראש הכותל והשני עשה ג"כ כזה מעבר השני:
(96) Pour lui permettre l'usage du mur – mais pour en faire une ouverture permettant de faire un érouv ensemble, cela n'est efficace que si la saillie est à moins de trois téfa'him du sommet du mur et que le second a fait de même de l'autre côté.
séif katan 96
(צז) שלא תהא וכו' - דאם רחוקה ג"ט מן הארץ הוי מיעוט באויר:
(97) Qu'elle ne soit pas, etc. – car si elle est éloignée du sol de trois téfa'him, c'est une réduction en l'air.
séif katan 97
(צח) ולא יהא וכו' - שאז נעשה הזיז עם כל השליבות הכל אחד וכאלו איצטבא אחת שיש בה ד' על ד' מלמעלה שמועלת אע"פ שקצרה מלמטה וכנ"ל בסי"א:
(98) Et qu'il n'y ait pas, etc. – car alors la saillie et tous les échelons deviennent un tout, comme s'il y avait une seule banquette ayant quatre sur quatre en haut, qui est efficace bien qu'elle soit étroite en bas, comme ci-dessus, séif 11.
séif katan 98
(צט) על גב הזיז אבל וכו' - ר"ל שיסמוך ראש העליון של הסולם בזיז ולא שיסמוך הסולם לכותל אצל הזיז בצדו אפילו אם הוא תוך שלש להזיז דא"כ לא הוי הך סולם דרגא לזיז:
(99) Sur la saillie, mais, etc. – c'est-à-dire qu'il appuie l'extrémité supérieure de l'échelle sur la saillie, et non qu'il appuie l'échelle contre le mur à côté de la saillie, même si c'est à moins de trois (téfa'him) de la saillie, car alors cette échelle n'est pas une marche vers la saillie.
séif katan 99
(ק) בתוך עשרה העליונים - ושיהיו בפחות מי"ט לתחתון וגם צריך לזה שני סולמות אחד מן הארץ עד זיז התחתון ואחד מן התחתון עד העליון:
(100) Dans les dix supérieurs – et qu'elles soient à moins de dix téfa'him de l'inférieure. Et il faut aussi pour cela deux échelles : l'une du sol jusqu'à la saillie inférieure, et l'autre de l'inférieure jusqu'à la supérieure.
séif katan 100
(קא) שאם היה הזיז וכו' - ר"ל שאם יגביה זיז התחתון גבוה עשרה מן הארץ [וכן אם הזיז העליון ירחיקנו עשרה טפחים מהזיז התחתון] לא סגי ליה בסולם כל שהוא אלא שיהיה במשכו ד' טפחים:
(101) Car si la saillie était, etc. – c'est-à-dire que s'il élève la saillie inférieure à une hauteur de dix (téfa'him) au-dessus du sol [et de même s'il éloigne la saillie supérieure de dix téfa'him de la saillie inférieure], une échelle de n'importe quelle (taille) ne lui suffit pas, mais il faut qu'elle ait quatre téfa'him dans sa longueur.
séif katan 101
(קב) והוא וכו' זה כנגד זה - אלא יהיו משוכים זה מזה כדי שיהיה ראוי להעמיד סולם על זיז התחתון ולסמכו בשפוע על זיז העליון:
(102) Et cela, etc., l'une en face de l'autre – mais qu'elles soient décalées l'une de l'autre, de sorte qu'il soit possible de placer une échelle sur la saillie inférieure et de l'appuyer en pente sur la saillie supérieure.
séif katan 102
(קג) ומילא האויר שביניהם בקש - שעשאן כעין שליבות:
(103) Et il a rempli l'espace entre eux avec de la paille – de sorte qu'il en a fait comme des échelons.
séif katan 103
(קד) והקש מן הצד - ובזה נשלם השיעור משך רוחב ד"ט להסולם:
(104) Et la paille sur le côté – et ainsi se complète la mesure de quatre téfa'him de largeur pour l'échelle.
séif katan 104
(קה) מהני וכו' - לפי שכף הרגל עולה בסולם והקש שמן הצד ראוי להחזיק בו בידיו ולעלות:
(105) Est efficace, etc. – parce que la plante du pied monte sur l'échelle, et la paille qui est sur le côté est propre à être tenue avec les mains pour monter.
séif katan 105
(קו) בין לערב יחד - אם מגיע לפחות מג"ט לראש הכותל ועשה כן גם בחצר השנית וכן בכל הסימן היכא שנזכר לערב יחד מיירי שעשה כן גם בחצר השנית:
(106) Aussi bien pour faire un érouv ensemble – si (l'échelle) arrive à moins de trois téfa'him du sommet du mur, et qu'il a fait de même dans la seconde cour. Et de même, dans tout le siman, partout où il est mentionné « faire un érouv ensemble », il s'agit du cas où il a fait de même aussi dans la seconde cour.
séif katan 106
(קז) וחקק אצלו בכותל - כגון שזקף הסולם ביושר וחקק מכאן ומכאן בכותל שהיה עב ועשה כמין שליבות להשלים השיעור של רוחב ארבעה טפחים:
(107) Et il a creusé à côté d'elle dans le mur – par exemple, il a dressé l'échelle verticalement et a creusé de part et d'autre dans le mur, qui était épais, et a fait comme des échelons, pour compléter la mesure de quatre téfa'him de largeur.
séif katan 107
(קח) די לו וכו' - פי' אבל הסולם בעצמו צריך שיעלה עד ראש הכותל עכ"פ פחות מג"ט וכנ"ל בס"ח:
(108) Il lui suffit, etc. – c'est-à-dire : mais l'échelle elle-même doit monter jusqu'au sommet du mur, du moins à moins de trois téfa'him, comme ci-dessus, séif 8.
séif katan 108
(קט) שיחוק בגובה עשרה - שזהו שיעור גובה פתח ואע"פ שהכותל גבוה הרבה ושם אין הסולם רחב ד"ט אין בכך כלום שהרי יכול לעלות לראש הכותל בסולם אע"פ שאין ברחבו ד':
(109) Qu'il creuse sur une hauteur de dix – car c'est la mesure de la hauteur d'une ouverture ; et bien que le mur soit beaucoup plus haut, et que là l'échelle ne soit pas large de quatre téfa'him, cela ne fait rien, puisqu'il peut monter au sommet du mur par l'échelle, bien qu'elle n'ait pas quatre (téfa'him) de largeur.
séif katan 109
(קי) צריך שיחוק - ברוחב ד' בכל גובה הכותל דבזה אין נוח כ"כ לעלות כמו בשליבי סולם:
(110) Il faut qu'il creuse – sur une largeur de quatre (téfa'him), sur toute la hauteur du mur, car dans ce cas il n'est pas aussi commode de monter que par les échelons d'une échelle.
séif katan 110
(קיא) בכל גובה הכותל - ואמנם אם נשאר מן הגובה רק פחות מג"ט שלא חקקו מסתברא ג"כ דמהני [פמ"ג]:
(111) Sur toute la hauteur du mur – toutefois, s'il ne restait de la hauteur que moins de trois téfa'him qu'il n'a pas creusés, il est vraisemblable que cela aussi est efficace [Peri Megadim].
séif katan 111
(קיב) ומועיל וכו' - זה קאי גם ארישא:
(112) Et est efficace, etc. – cela se rapporte aussi au premier cas.
séif katan 112
(קיג) אם רצו מערבין אחד - שאין איסור לעלות על סתם אילן בשבת אלא מדברי סופרים ובבין השמשות שהוא שעת קניית העירוב לא גזרו על שבות של דבריהם:
(113) S'ils le veulent, ils font un seul érouv – car il n'y a d'interdit de monter sur un arbre ordinaire le Chabbat que d'après les paroles des Scribes (d'ordre rabbinique), et au bein hachemachot, qui est le moment de l'acquisition du érouv, ils n'ont pas décrété (d'interdit) sur un chevout (interdit rabbinique de Chabbat) qui est de leurs paroles.
séif katan 113
(קיד) דאילן אינו מועיל - דכיון שאסור לעלות בו בשבת והאיסור בא מכח שבת ואיך יתיר דבר לשבת דהו"ל כשני סותרין:
(114) Qu'un arbre n'est pas efficace – car puisqu'il est interdit d'y monter le Chabbat, et que l'interdit vient du fait du Chabbat, comment (l'arbre) permettrait-il une chose pour le Chabbat ? Ce serait comme deux (choses) contradictoires.
séif katan 114
(קטו) ואשירה מועלת - הואיל ולית בה משום איסור שבת אע"ג שיש בה איסור אחר שהוא איסור ע"ג לא חיישינן לזה דמ"מ פתחא הוא ואריה דרביע עלה:
(115) Et une achéra (arbre voué à l'idolâtrie) est efficace – puisqu'il n'y a pas en elle d'interdit de Chabbat ; bien qu'il y ait en elle un autre interdit, à savoir l'interdit de l'idolâtrie, nous ne nous en préoccupons pas, car de toute façon c'est une ouverture, « et un lion est couché dessus » (elle reste une ouverture, même si un obstacle extérieur empêche de l'utiliser).
séif katan 115
(קטז) יבשה - שאין בו פירות ועלין וענפים דאז לא חיישינן שמא יתלוש ומותר לעלות עליו בשבת מדינא אי לאו משום איסור אשרה ועיין לעיל סימן של"ו דיש ליזהר שלא לעלות אפילו באילן יבש התם רק משום סייג וגדר שלא יבואו להקל בשאר אילנות ועיין בא"ר שמצדד להלכה כסברא הראשונה שהיא דעת הרבה פוסקים:
(116) Sèche – qui n'a ni fruits, ni feuilles, ni branches ; car alors nous ne craignons pas qu'il arrache (quelque chose), et il serait permis d'y monter le Chabbat selon la stricte loi, n'était l'interdit de l'achéra. Et voir plus haut, siman 336, qu'il faut prendre garde de ne pas monter même sur un arbre sec ; là, ce n'est que par mesure de protection et de barrière, afin qu'on n'en vienne pas à être indulgent pour les autres arbres. Et voir l'Eliya Rabba, qui penche, pour la halakha, vers le premier avis, qui est l'opinion de nombreux décisionnaires.
séif katan 116
(קיז) חריץ שבין שתי חצרות - פי' שלא היה ביניהן שום מחיצה המפסקת רק חריץ בעלמא:
(117) Un fossé entre deux cours – c'est-à-dire qu'il n'y avait entre elles aucune paroi séparatrice, mais seulement un simple fossé.
séif katan 117
(קיח) עמוק עשרה וכו' - שכשם שמחיצה שגבוה עשרה מפסקת בין הרשויות כן חריץ שהוא עמוק שיעור זה ג"כ מחלק הרשויות. ומיירי שהחריץ הולך בכל אורך החצרות מקצה אל קצה דאם נחסר ד' טפחים נחשב אותו מקום כפתח וכדלקמיה בסי"ז:
(118) Profond de dix, etc. – car de même qu'une paroi haute de dix sépare les domaines, de même un fossé qui a cette profondeur sépare aussi les domaines. Et il s'agit du cas où le fossé court sur toute la longueur des cours, d'un bout à l'autre ; car s'il manque (sur) quatre téfa'him, cet endroit est considéré comme une ouverture, comme plus loin, séif 17.
séif katan 118
(קיט) ורחב ארבעה - טפחים דפחות מכאן נוח לפסען משפתו אל שפתו ולא חשוב הפסק וגם זה מיירי שהיה כל שטח החריץ רוחב ד"ט וכדמוכח לקמיה בסי"ז:
(119) Et large de quatre – téfa'him ; car moins que cela, il est commode de l'enjamber d'un bord à l'autre, et ce n'est pas considéré comme une séparation. Et cela aussi concerne le cas où toute l'étendue du fossé était large de quatre téfa'him, comme il ressort plus loin, séif 17.
séif katan 119
(קכ) תבן וקש - שראוי למאכל בהמה דאם היה תבן וקש סרוח שאין ראוי למאכל בהמה דינו כעפר ואפילו סתמא נמי מבוטל:
(120) Du foin et de la paille – qui sont propres à la nourriture du bétail ; car si c'était du foin et de la paille pourris, impropres à la nourriture du bétail, leur règle serait comme celle de la terre, et même sans précision (de la part du propriétaire) ils seraient annulés.
séif katan 120
(קכא) כ"ז שלא ביטלו - בפירוש ואמר לא שקילנא מהכא וי"א שאפילו לא אמר בפיו רק שהסכים בלבו לזה ג"כ ממילא מתבטל:
(121) Tant qu'il ne les a pas annulés – explicitement, en disant : « je n'en prendrai pas d'ici » ; et certains disent que même s'il ne l'a pas dit de sa bouche, mais l'a seulement accepté dans son cœur, ils sont aussi annulés d'eux-mêmes.
séif katan 121
(קכב) מלא עפר וכו' - היינו כל אורך החריץ או עכ"פ ביותר מעשר אמות [דאל"ה הוי כפתח ואם רצו מערבין שנים] ודע דמה שכתב מלא עפר הוא לאו דוקא דאם מיעט עומקו מעשרה ג"כ דינא הכי:
(122) Rempli de terre, etc. – c'est-à-dire sur toute la longueur du fossé, ou du moins sur plus de dix coudées [car sinon c'est comme une ouverture, et s'ils le veulent, ils font deux érouvin]. Et sache que ce qu'il a écrit « rempli de terre » n'est pas à prendre à la lettre, car s'il a réduit sa profondeur à moins de dix (téfa'him), la règle est aussi la même.
séif katan 122
(קכג) אפילו סתמא - דעפר וצרורות בחריץ מסתמא מבוטלין הן:
(123) Même sans précision – car la terre et les cailloux dans un fossé sont, sans précision, annulés.
séif katan 123
(קכד) וע"ל סי' שנ"ח ס"ב - בהג"ה דשם הביא שתי דיעות אם ביטלו לשבת אחת ודעתו לפנותו אח"כ אם חשיב בטול די"א דכיון דדעתו שלא ישאר שם לעולם לא חשיב בטול וגרע מסתמא ואין יכולין לערב יחד ולדינא נראה דכיון שהוא ד"ס יש לסמוך להקל אם רצו מערבין יחד ואם רצו מערבין שנים:
(124) Et voir plus haut, siman 358, séif 2 – dans la glose (du Rema), où il a rapporté deux avis : s'il les a annulés pour un seul Chabbat et a l'intention de les évacuer ensuite, est-ce considéré comme une annulation ? Car certains disent que, puisqu'il a l'intention qu'ils ne restent pas là pour toujours, ce n'est pas considéré comme une annulation, et c'est moins (valable) que (le cas) sans précision, et ils ne peuvent pas faire un érouv ensemble. Et pour la halakha, il semble que, puisque c'est (une loi) d'ordre rabbinique, on peut s'appuyer (sur l'avis) indulgent : s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble, et s'ils le veulent, ils font deux érouvin.
séif katan 124
(קכה) לעשותן שם אוצר - לאיזה זמן ולא להסתפק ממנו ועיין במ"א שמפקפק על דין זה וכן בביאור הגר"א הסכים לדבריו דדוקא בפירות טבלים שהוא דבר שאין ניטל בשבת ולכן סתמא מבוטל הא שאר פירות שמותר להסתפק מהם סתמא אינו מבוטל:
(125) Pour en faire là une réserve – pour un certain temps, et non pour s'en servir (au fur et à mesure). Et voir le Maguen Avraham, qui émet des doutes sur cette règle ; et de même, dans le Biour du Gaon de Vilna, il approuve ses propos : ce n'est que pour des fruits tevel (non prélevés), qui sont une chose qu'on ne peut pas déplacer le Chabbat, et c'est pourquoi ils sont, sans précision, annulés ; mais les autres fruits, dont il est permis de se servir, ne sont pas, sans précision, annulés.
séif katan 125
(קכו) אם הוא רחב ארבעה - אבל אם הוא פחות מד"ט כמאן דליתא דמיא ומערבין שנים דוקא:
(126) S'il est large de quatre – mais s'il fait moins de quatre téfa'him, il est comme inexistant, et ils doivent obligatoirement faire deux érouvin.
séif katan 126
(קכז) חשוב כפתח - דאף שהחריץ ארוך הרבה מאד מ"מ הרי יכול לעבור דרך אותו הנסר מחצרו לחבירו כמו דרך פתח והוא מחברן לאחד כשירצו:
(127) Est considéré comme une ouverture – car bien que le fossé soit extrêmement long, on peut néanmoins passer par cette planche de sa cour à celle de son prochain comme par une ouverture, et elle les relie en un seul (domaine) quand ils le veulent.
séif katan 127
(קכח) ואם רצו מערבין שנים - ודע דלא חשבינן אותו כפתח אלא מד"ט רוחב עד עשר אמות אבל ביותר מזה חשוב כפרצה וע"כ אם סתם החריץ בנסרים עד יותר מעשרה אמות בארכו או שנתן נסר אחד לאורך החריץ ביותר מעשר אמות ומיעט שם החריץ מרוחב ארבעה טפחים חשוב כפרצה ביותר מעשר אמות ומערבין אחד ולא שנים:
(128) Et s'ils le veulent, ils font deux érouvin – et sache que nous ne la considérons comme une ouverture que de quatre téfa'him de largeur jusqu'à dix coudées ; mais au-delà, c'est considéré comme une brèche. C'est pourquoi, s'il a bouché le fossé avec des planches sur plus de dix coudées de sa longueur, ou s'il a posé une planche dans la longueur du fossé sur plus de dix coudées et y a réduit le fossé à moins de quatre téfa'him de largeur, c'est considéré comme une brèche de plus de dix coudées, et ils font un seul érouv et non deux.
séif katan 128
(קכט) במשך ארבעה - ר"ל אפילו אין הנסר מחזיק לארכו רק ארבעה טפחים די [דבעלמא שיעור פתח הוא בד"ט] ויעמידנו ע"ג יתדות:
(129) Sur une longueur de quatre – c'est-à-dire que même si la planche n'a que quatre téfa'him en longueur, cela suffit [car d'ordinaire la mesure d'une ouverture est de quatre téfa'him] ; et il la posera sur des piquets.
séif katan 129
(קל) כל שהוא - שהיה הנסר קצר מאוד ברחבו:
(130) De n'importe quelle (largeur) – c'est-à-dire que la planche était très étroite dans sa largeur.
séif katan 130
(קלא) חשוב כפתח - ואם רצו מערבין יחד:
(131) Est considéré comme une ouverture – et s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble.
séif katan 131
(קלב) דינו ככותל - המבואר כל פרטיו בס"ו שמערבין שנים ואין מערבין אחד וכן לענין אם היה מונח פירות בחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד' טפחים שאין יכולין להוציא משם לבית ולא מבית לתוכו אך אם לאחד עמוק עשרה ולשני אינו עמוק עשרה כגון שקרקעו של אחד היה נמוך מחבירו נותנין לזה להשתמש בו שלו ניחא תשמישתיה ביותר והכל כנ"ל עי"ש:
(132) Sa règle est comme celle d'un mur – dont tous les détails sont expliqués au séif 6 : on fait deux érouvin et on ne fait pas un seul. Et de même, s'il y avait des fruits posés dans un fossé profond de dix et large de quatre téfa'him, on ne peut pas les en sortir vers la maison, ni de la maison vers l'intérieur (du fossé). Mais si, pour l'un, il est profond de dix et pour l'autre il n'est pas profond de dix – par exemple, si le sol de l'un était plus bas que celui de l'autre –, on donne à celui-ci (pour qui il n'a pas dix) l'usage (du fossé), car son usage lui est plus commode ; et tout est comme ci-dessus ; vois là-bas.
séif katan 132
(קלג) שבין שתי חצרות - והיו לכל אחד דיורין בפ"ע והיו פרוצין זה לזה ביותר מעשר אמות והתבן הזה סותם מקום הפרצה:
(133) Qui est entre deux cours – et chacune avait ses propres habitants, et elles étaient ouvertes l'une sur l'autre par une brèche de plus de dix coudées, et ce foin bouche l'endroit de la brèche.
séif katan 133
(קלד) כל אחד וכו' - דגם זה נחשב למחיצה אף שלא כוון בהנחתו לשם מחיצה:
(134) Chacun, etc. – car cela aussi est considéré comme une paroi, bien qu'en le posant on n'ait pas eu l'intention (d'en faire) une paroi.
séif katan 134
(קלה) נתמעט בחול - אבל נתמעט בשבת כיון שהותרה בתחילת כניסת השבת הותרה:
(135) A été réduit en semaine – mais s'il a été réduit le Chabbat, puisqu'il a été permis au début de l'entrée du Chabbat, il reste permis.
séif katan 135
(קלו) מי' - היינו מגובה עשרה ובמשך יותר מעשר אמות אבל בפחות מעשרה אם רצו מערבין שנים:
(136) De dix – c'est-à-dire (en dessous) de la hauteur de dix (téfa'him) et sur une étendue de plus de dix coudées ; mais sur moins de dix (coudées), s'ils le veulent, ils font deux érouvin.
séif katan 136
(קלז) לתוך קופתו בשבת - דחיישינן דלמא שקיל טובא וממעט ליה מי"ט וקאתי לטלטל בחצר ואע"ג דבשבת זו מותר מדינא דהואיל והותרה הותרה חיישינן שמא יבוא לטלטל גם בשבת הבאה וי"א דהטעם הוא משום דהאי תבן מוקצה הוא מאתמול למחיצה זו ואסור לטלטלו:
(137) Dans son panier le Chabbat – car nous craignons qu'il n'en prenne beaucoup et ne le réduise à moins de dix téfa'him, et qu'il n'en vienne à transporter dans la cour. Et bien que ce Chabbat-ci ce soit permis selon la stricte loi, puisque « dès lors que cela a été permis, cela reste permis », nous craignons qu'il n'en vienne à transporter aussi le Chabbat suivant. Et certains disent que la raison est que ce foin est mouktsé (mis à l'écart) depuis la veille pour (servir de) cette paroi, et il est interdit de le déplacer.
séif katan 137
(קלח) ואפילו להעמידה וכו' - דילמא שקיל בידו ונותן לה:
(138) Et même pour placer (sa bête), etc. – de peur qu'il n'en prenne avec sa main et ne le lui donne.
séif katan 138
(קלט) אלא לשם - והתם לא חיישינן לדלמא נתמעט מעשרה דבהמה קלי קלי אכלה [רש"י]:
(139) Mais (seulement) pour (la mener) là – et dans ce cas, nous ne craignons pas que (le foin) soit réduit à moins de dix, car l'animal mange peu à peu [Rachi].
séif katan 139
(קמ) אפילו בחול אסור וכו' - שמא יפחת מעשרה בע"ש סמוך לבין השמשות ולא ירגיש בדבר ויטלטלו בשבת באיסור ודוקא בנוטל מעט מעט חיישינן לזה אבל לא במסלק כולו בבת אחת. והעיקר כסברא ראשונה:
(140) Même en semaine, il est interdit, etc. – de peur qu'il ne le réduise à moins de dix la veille de Chabbat, près du bein hachemachot, sans s'en apercevoir, et qu'il ne transporte le Chabbat de façon interdite. Et nous ne craignons cela que lorsqu'il en prend peu à peu, mais pas lorsqu'il l'enlève entièrement en une fois. Et l'essentiel est selon le premier avis.
séif katan 140
(קמא) שבין שני בתים - ששני הבתים פרוצים ביותר מעשר אמות למקום הגדיש והוא סותם הפרצה והבתים שייכים כל אחד לחצר אחרת מפני שפתוחים כל אחד לחצר אחרת ולא עירבו שני החצירות ביחד ולכן כשיתמעט הגדיש מגובה עשרה טפחים שני הבתים אסורין בטלטול כיון שלא עירבו החצירות יחד והן פרוצין זה לזה ביותר מעשר אמות וה"ה בבית אחד גדול שנחלק לשנים ע"י מחיצת התבן שבאמצע ויש לכל אחד פתח לחצר אחרת ולא עירבו החצירות יחד דכשנסתלק התבן אוסרין זה על זה:
(141) Qui est entre deux maisons – c'est-à-dire que les deux maisons sont ouvertes par une brèche de plus de dix coudées sur l'emplacement de la meule (de foin), et celle-ci bouche la brèche ; et les maisons appartiennent chacune à une cour différente, parce que chacune donne sur une cour différente, et les deux cours n'ont pas fait de érouv ensemble. C'est pourquoi, lorsque la meule sera réduite à moins de dix téfa'him de hauteur, il sera interdit de transporter dans les deux maisons, puisque les cours n'ont pas fait de érouv ensemble et qu'elles (les maisons) sont ouvertes l'une sur l'autre par plus de dix coudées. Et il en est de même pour une grande maison divisée en deux par une paroi de foin au milieu, chaque (partie) ayant une ouverture sur une cour différente, et les cours n'ayant pas fait de érouv ensemble : lorsque le foin est enlevé, elles s'interdisent mutuellement.
séif katan 141
(קמב) מותר להאכיל - דמיירי כשיש תקרה להגדיש (או שהתבן מונח ומפסיק באמצע הבית כנ"ל) דאז אין לחוש שמא יתמעט מעשרה ולא ירגיש דכיון דאיכא תקרה כי מפחית מיו"ד מנכרא מלתא ואפילו אם לא היתה המחיצה מגעת לתקרה אלא בסמוך לה פחות מג"ט אמרינן לבוד [עו"ש]:
(142) Il est permis de donner à manger – car il s'agit du cas où la meule a un toit (ou bien où le foin est posé et sépare au milieu de la maison, comme ci-dessus) ; car alors il n'y a pas à craindre qu'il ne soit réduit à moins de dix sans qu'il s'en aperçoive, puisque, comme il y a un plafond, lorsqu'il est réduit à moins de dix, la chose est visible. Et même si la paroi n'atteignait pas le plafond mais s'en approchait à moins de trois téfa'him, nous disons lavoud [Olat Chabbat].
séif katan 142

Siman 373 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 372 →

(א) גגין - היינו על הגג שאין עוד קירוי למעלה [דאלו על התקרה שהוא תחת הגג בכלל עלית הבית הוא וכבית דמיא] וגגין שלהן חלקין היו וראויין להשתמש עליהן, ומיירי כשלא היו בולטות חוץ למחיצת הבית ואם היו בולטות עיין לעיל בסימן שמ"ה סט"ז:
(1) Les toits – c'est-à-dire sur le toit au-dessus duquel il n'y a plus de couverture ; [car s'il s'agit du plafond qui est sous le toit, il fait partie de l'étage supérieur de la maison et il est comme la maison]. Et leurs toits (à l'époque) étaient plats et propres à être utilisés. Et il s'agit du cas où (les toits) ne débordaient pas à l'extérieur de la paroi de la maison ; et s'ils débordaient, voir plus haut, siman 345, séif 16.
séif katan 1
(ב) וקרפיפות - עיין לעיל בסימן שמ"ו ס"ג:
(2) Et les enclos (karpifot) – voir plus haut, siman 346, séif 3.
séif katan 2
(ג) רשות אחד הן - דכל אלו אין תשמישן מיוחד ותדיר לפיכך אין בהם חילוק רשות ומותר לטלטל מאחד לחבירו בלי עירובי חצרות וכ"ש שמותר לטלטל בגגין או בחצרות גופא מאחד לחבירו וכן מותר לטלטל בכל החצר [או בכל הגג] אף שלא עירבו הדיורין יחד ולא הצריכו חכמים ע"ח אלא משום שיהיה מותר להוציא לתוכה כלי הבית ששבתו בבית מבעוד יום וכן מחצר לבית:
(3) Sont un seul domaine – car tous ceux-là, leur usage n'est pas particulier (à chacun) ni fréquent ; c'est pourquoi il n'y a pas entre eux de distinction de domaine, et il est permis de transporter de l'un à l'autre sans érouvé 'hatserot (fusion des cours) ; et à plus forte raison il est permis de transporter (des objets) sur les toits ou dans les cours elles-mêmes, de l'un à l'autre. Et de même il est permis de transporter dans toute la cour [ou sur tout le toit] même si les habitants n'ont pas fait de érouv ensemble ; et les Sages n'ont exigé le érouv 'hatserot que pour qu'il soit permis de sortir dans (la cour) les ustensiles de la maison qui ont « reposé » dans la maison (c'est-à-dire qui s'y trouvaient) alors qu'il faisait encore jour (à l'entrée de Chabbat), et de même de la cour vers la maison.
séif katan 3
(ד) ששבתו בתוכן - היינו שהיו מונחים שם מבעוד יום ולאפוקי כששבתו בתוך הבית:
(4) Qui ont reposé à l'intérieur – c'est-à-dire qu'ils étaient posés là alors qu'il faisait encore jour ; à l'exclusion (des objets) qui ont reposé à l'intérieur de la maison.
séif katan 4
(ה) ולא עירבו יחד - היינו החצרות בהדי הדדי או הגגין והחצרות דאלו בחצר גופא יותר רבותא הוא כשעירבו בהדדי כמו שמסיים לבסוף:
(5) Et ils n'ont pas fait de érouv ensemble – c'est-à-dire les cours entre elles, ou les toits et les cours ; car dans la cour elle-même, la nouveauté est plus grande (encore) lorsqu'ils ont fait un érouv entre eux (les habitants de la cour), comme (le Choulhan Aroukh) le conclut à la fin.
séif katan 5
(ו) או לגג - של חבירו:
(6) Ou vers le toit – de son prochain.
séif katan 6
(ז) שביניהם - שבין שתי חצרות ומבואר היטב לקמן בס"ו:
(7) Qui est entre eux – qui est entre deux cours ; et c'est bien expliqué plus loin, séif 6.
séif katan 7
(ח) אפילו גבוה וכו' - ולא אמרינן שעי"ז יתחלק לשתי רשויות:
(8) Même haut, etc. – et nous ne disons pas que de ce fait (le domaine) se divisera en deux domaines.
séif katan 8
(ט) ומהגג לקרפף - וה"ה מחצר לקרפף:
(9) Et du toit à l'enclos – et il en est de même d'une cour à l'enclos.
séif katan 9
(י) שאינו יותר מסאתים - דאלו אם היה יותר מסאתים בכלל כרמלית הוא כיון שלא הוקף לדירה ואסור להוציא מרה"י אליו וכמבואר לעיל בסימן שנ"ח:
(10) Qui ne dépasse pas deux beit séa (surface de deux séa de semence) – car s'il dépassait deux beit séa, il ferait partie de la karmelit (domaine intermédiaire rabbinique), puisqu'il n'a pas été entouré (d'une clôture) en vue de l'habitation, et il serait interdit d'y sortir (des objets) depuis le domaine privé, comme il est expliqué plus haut, siman 358.
séif katan 10
(יא) או למבוי וכו' - ר"ל שמותר להוציא לו מחצרות וגגין וקרפיפות כלים ששבתו בתוכן והטעם דגם מבוי אין תשמישו מיוחד ותדיר לפיכך הוא רשות אחד עמהן ולא הצריכו שיתופי מבואות אלא לכלים ששבתו בתוך הבית שיהיה מותר להוציא למבוי:
(11) Ou vers l'impasse (mavoï), etc. – c'est-à-dire qu'il est permis d'y sortir, depuis les cours, les toits et les enclos, des ustensiles qui ont reposé à l'intérieur de ceux-ci. Et la raison : l'impasse aussi, son usage n'est ni particulier ni fréquent ; c'est pourquoi elle forme un seul domaine avec eux, et (les Sages) n'ont exigé le chitouf mevaot (association des impasses) que pour les ustensiles qui ont reposé à l'intérieur de la maison, afin qu'il soit permis de les sortir dans l'impasse.
séif katan 11
(יב) אפילו לא עירבו בו - ר"ל שלא נשתתפו החצרות יחד:
(12) Même s'ils n'y ont pas fait de érouv – c'est-à-dire que les cours ne se sont pas associées ensemble.
séif katan 12
(יג) ואע"פ שעירבו וכו' - ר"ל ולא מיבעי אם לא עירבו בני חצר לעצמן דאז אין מצוי בחצר כלי הבית כלל דהלא אסור להוציאן שם בודאי מותר לטלטל מחצר לחצר כלים ששבתו בתוכן דהא לא שייך למיגזר אטו כלי הבית:
(13) Et bien qu'ils aient fait un érouv, etc. – c'est-à-dire : et il va sans dire que si les habitants de la cour n'ont pas fait de érouv pour eux-mêmes – car alors on ne trouve pas du tout d'ustensiles de la maison dans la cour, puisqu'il est interdit de les y sortir – il est certainement permis de transporter d'une cour à l'autre les ustensiles qui y ont reposé, puisqu'il n'y a pas lieu de décréter (un interdit) à cause des ustensiles de la maison.
séif katan 13
(יד) לחצר אחרת - וה"ה לגג וקרפף וכנ"ל:
(14) Vers une autre cour – et il en est de même vers un toit ou un enclos, comme ci-dessus.
séif katan 14
(טו) ולא חיישינן כו' - דהוי גזירה לגזירה:
(15) Et nous ne craignons pas, etc. – car ce serait un décret (rabbinique) pour protéger un (autre) décret (guezéra lighzéra, ce qu'on ne fait pas).
séif katan 15
(טז) שמא יטלטל גם כלים וכו' - מזה מבואר דכלים ששבתו בבית אף שבאו בהיתר לחצר זה מפני שעירבו בה אעפ"כ אסור להוליכן לחצר אחרת שלא עירבו עמהן וה"ה אם הוציא מבתי החצר להחצר שלא עירבו בה והוציאן שם דרך היתר כגון דרך מלבוש ופשטן שם ג"כ אסור לחזור ולהוציא משם לחצר אחרת אכן אינו מבואר בהדיא מה דין כלים אלו בטלטול חצר זה עצמו אם מותר או לא ועיין בבה"ל שביארנו שיש בזה מחלוקת הפוסקים ועכ"פ אם הביא משקין ע"י נכרי לבית אחר שלא עירב עמה כיון שבית רשות יחיד הוא מותר לישראל לטלטל המשקין אח"כ בכל הבית לכו"ע:
(16) De peur qu'il ne transporte aussi des ustensiles, etc. – il en ressort que les ustensiles qui ont reposé dans la maison, même s'ils sont arrivés de façon permise dans cette cour – parce qu'ils y ont fait un érouv –, il est néanmoins interdit de les porter dans une autre cour qui n'a pas fait de érouv avec eux. Et il en est de même si on les a sortis des maisons de la cour vers la cour où ils n'ont pas fait de érouv, et qu'on les y a sortis de façon permise, par exemple à la manière d'un vêtement (en les portant sur soi), et qu'on les y a ôtés : il est également interdit de les sortir de nouveau de là vers une autre cour. Cependant, il n'est pas expliqué explicitement quelle est la règle de ces ustensiles quant au transport dans cette cour elle-même, si c'est permis ou non ; et voir le Biour Halakha, où nous avons expliqué qu'il y a là une machlokèt (divergence) des décisionnaires. Quoi qu'il en soit, si un non-Juif a apporté des liquides dans une autre maison qui n'a pas fait de érouv avec elle (la maison d'origine), puisque la maison est un domaine privé, il est permis au Juif de transporter ensuite ces liquides dans toute la maison, selon tous les avis.
séif katan 16
(יז) ואסור לטלטל ממנו וכו' - וה"ה דבתוכו אסור לטלטל רק בתוך ד"א כמבואר לעיל בסי' שמ"ו ס"ג:
(17) Et il est interdit d'en transporter, etc. – et de même, à l'intérieur (de l'enclos), il est interdit de transporter, sauf dans (un rayon de) quatre coudées, comme il est expliqué plus haut, siman 346, séif 3.
séif katan 17
(יח) לקרפף אחר - ר"ל קרפף שהוא כמוהו שמחזיק יותר מב"ס ולא הוקף לדירה דאלו אם אינו מחזיק רק בית סאתים או שהוא מחזיק יותר מב"ס והוקף לדירה רה"י גמור הוא ואסור להכניס ולהוציא אליו כלל מקרפף זה שהוא כרמלית [אחרונים]:
(18) Vers un autre enclos – c'est-à-dire un enclos semblable à lui, qui contient plus de deux beit séa et n'a pas été entouré en vue de l'habitation ; car s'il ne contient que deux beit séa, ou s'il contient plus de deux beit séa mais a été entouré en vue de l'habitation, c'est un domaine privé complet, et il est interdit d'y faire entrer ou d'en sortir quoi que ce soit depuis cet enclos, qui est une karmelit [les A'haronim].
séif katan 18
(יט) כ"א שתי אמות וכו' - דמכרמלית לכרמלית מותר וכדלעיל בסימן שמ"ו ס"ג. וכ"ז בכלים ששבתו בתוכן דאלו כלים ששבתו בתוך הבית והובאו לקרפף ע"י עכו"ם וכה"ג אסור להוציאן לקרפף אחר:
(19) Sauf (dans) deux coudées, etc. – car d'une karmelit à une karmelit c'est permis, comme plus haut, siman 346, séif 3. Et tout cela (concerne) les ustensiles qui y ont reposé ; car les ustensiles qui ont reposé dans la maison et ont été apportés dans l'enclos par un non-Juif, ou un cas semblable, il est interdit de les sortir vers un autre enclos.
séif katan 19
(כ) יוליכנו אחד וכו' - דכיון שכבר עירבו יחד הרי הם כאיש אחד:
(20) Que l'un l'apporte, etc. – car puisqu'ils ont déjà fait un érouv ensemble, ils sont comme un seul homme.
séif katan 20
(כא) וכולם מותרים - משום דשליחותייהו קעביד כיון שכבר עירבו ביחד:
(21) Et ils sont tous autorisés – parce qu'il agit en tant que leur mandataire, puisqu'ils ont déjà fait un érouv ensemble.
séif katan 21
(כב) תחלה - דאל"כ הא בעת שהוליך פת שלו עדיין לא היה מעורב עמהם ואף שאח"כ עירבו יחד לא חל העירוב למפרע מיהו נראה דאם אחר שעירבו בני חצירו חזר וסמך בהדיא על אותו פת שהוליך קודם לעירובן ודאי מהני דהא קניית העירוב הוא בין השמשות ודי בזה דלא גרע מבני חבורה שסמכו על הפת שעל השולחן [כמ"ש סימן שס"ו סי"א] ואע"פ שאין עושים כלום וה"ה הכא נמי מהני אף בפת שלו דכיון שעירבו כבר הוי עתה שליח דכולהו כשחזר וסמך בהדיא על אותו פת בשביל כולם:
(22) D'abord – car sinon, au moment où il a apporté son pain, il n'était pas encore associé à eux, et même si ensuite ils ont fait un érouv ensemble, le érouv ne prend pas effet rétroactivement. Toutefois, il semble que si, après que les habitants de sa cour ont fait leur érouv, il s'est de nouveau appuyé explicitement sur ce pain qu'il avait apporté avant leur érouv, cela est certainement efficace, puisque l'acquisition du érouv se fait au bein hachemachot (crépuscule), et cela suffit ; car ce n'est pas moins (valable) que des membres d'un groupe (bnei 'havoura) qui se sont appuyés sur le pain qui est sur la table [comme il est écrit au siman 366, séif 11], bien qu'ils ne fassent rien. Et de même ici aussi, cela est efficace même avec son propre pain, car puisqu'ils ont déjà fait un érouv, il est maintenant le mandataire de tous lorsqu'il s'est de nouveau appuyé explicitement sur ce pain pour eux tous.
séif katan 22
(כג) שאין צריכים לערב - דהתם נמי אמרינן דכולהו כחד חשיבי ואחד מוליך הפת משלו וכולם מותרים:
(23) Qui n'ont pas besoin de faire de érouv – car là aussi nous disons qu'ils sont tous considérés comme un seul, et l'un apporte le pain de ce qui lui appartient, et ils sont tous autorisés.
séif katan 23
(כד) סי' ש"ע - סעיף ד' וה' ע"ש:
(24) Siman 370 – séifim 4 et 5 ; vois là-bas.
séif katan 24
(כה) והוא שעירבו וכו' - ר"ל שגם בני החצר השניה עירבו מקודם לעצמם דאל"ה אינו מועיל מה שמוליכין העירוב אצלם דלא עדיפי מבני בחצר גופא שאסורים לטלטל בחצרן:
(25) Et cela, à condition qu'ils aient fait un érouv, etc. – c'est-à-dire que les habitants de la seconde cour aussi aient fait auparavant un érouv pour eux-mêmes ; car sinon, il n'est d'aucune utilité qu'on leur apporte le érouv, puisqu'ils ne valent pas mieux que les habitants de la cour elle-même, auxquels il est interdit de transporter dans leur cour.
séif katan 25
(כו) מתירן - דעל ידו נתערבו בני חצר זו יחד וע"י הבאת הפת מחצר שאצלה נעשו מעורבין שתי החצרות יחד ומותרין גם הם לטלטל כלים ששבתו בבתיהם לחצר שאצלן וכתב בפרישה דצריכין להניח שתי העירובין ביחד:
(26) Les rend permis – car grâce à lui, les habitants de cette cour se sont associés ensemble, et par l'apport du pain depuis la cour voisine, les deux cours se sont trouvées associées ensemble, et il leur est permis, à eux aussi, de transporter les ustensiles qui ont reposé dans leurs maisons vers la cour voisine. Et la Pericha a écrit qu'il faut déposer les deux érouvin ensemble.
séif katan 26
(כז) אין שתי חצרות וכו' - וכ"ז מיירי כשלא נשתתפו החצרות יחד במבוי אבל אם נשתתפו החצרות יחד במבוי נעשו הכל כחצר אחד ומותרים לטלטל מזה לזה אפילו לא היה רק חור קטן ביניהם:
(27) Deux cours ne, etc. – et tout cela concerne le cas où les cours ne se sont pas associées ensemble dans l'impasse ; mais si les cours se sont associées ensemble dans l'impasse, elles sont toutes devenues comme une seule cour, et il est permis de transporter de l'une à l'autre, même s'il n'y avait qu'un petit trou entre elles.
séif katan 27
(כח) יכולות לערב יחד - ר"ל לענין שיהא מותר לטלטל אפילו כלי הבית מזה לזה וכנ"ל:
(28) Peuvent faire un érouv ensemble – c'est-à-dire pour qu'il soit permis de transporter même les ustensiles de la maison de l'une à l'autre, comme ci-dessus.
séif katan 28
(כט) פתח ביניהם או חלון - ואז מותר לטלטל אפי' דרך פתחים קטנים או חור שביניהם או ע"י גב הכותל למעלה דשניהם כאחד חשיבי:
(29) Une ouverture entre elles ou une fenêtre – et alors il est permis de transporter même par de petites ouvertures ou un trou qui sont entre elles, ou par le haut du mur, car les deux (cours) sont considérées comme une seule.
séif katan 29
(ל) ד' טפחים על ד' טפחים - ואפילו הפתח והחלון ארוך הרבה צריך שיהיה גם ברחבו ד' דלא חשיב פתחא בפחות מד' דלא חזי להכניס ולהוציא בו כיון שהוא צר וכמאן דליתא דמיא. ואם החלון עגול אם יש בו כדי לרבע בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים הרי הוא כמרובע:
(30) Quatre téfa'him sur quatre téfa'him – et même si l'ouverture ou la fenêtre est très longue, il faut qu'elle ait aussi quatre (téfa'him) de largeur, car on ne la considère pas comme une ouverture à moins de quatre, puisqu'elle n'est pas propre à y faire entrer et sortir (des objets), étant étroite, et elle est comme inexistante. Et si la fenêtre est ronde, s'il y a en elle (assez de place) pour y inscrire un carré de quatre téfa'him sur quatre téfa'him, elle est comme carrée.
séif katan 30
(לא) ויהיה קצתו וכו' - ואם החלון עגול אינו מספיק במה שיהיה קצה העיגול למטה בתוך עשרה אלא צריך לצמצם שמקום שמתחיל החלון להיות ד' טפחים יהיה קצתו בתוך עשרה טפחים לארץ:
(31) Et qu'une partie en soit, etc. – et si la fenêtre est ronde, il ne suffit pas que le bord (inférieur) du cercle soit en bas, dans les dix (téfa'him au-dessus du sol), mais il faut faire en sorte précisément que l'endroit où la fenêtre commence à avoir quatre téfa'him (de large) ait une partie à l'intérieur des dix téfa'him au-dessus du sol.
séif katan 31
(לב) בתוך י' טפחים - דאם כל החלון או הפתח למעלה מי"ט אינו מועיל כלום כיון שיש תחתיו מחיצה גמורה החולקת בין החצרות וא"א להם לערב יחד:
(32) À l'intérieur de dix téfa'him – car si toute la fenêtre ou l'ouverture est au-dessus de dix téfa'him, elle n'est d'aucune utilité, puisqu'il y a en dessous une paroi complète qui sépare les cours, et il leur est impossible de faire un érouv ensemble.
séif katan 32
(לג) שבין שני בתים - ומיירי שלא שיעור בהחצר אשר הבתים פתוחים לו דאי עירבו כל הבתים אשר בחצר רשות אחד הוא ממילא ואפילו דרך חלון שאין בו שיעור פתח או דרך חורים נמי יכולים לטלטל:
(33) Qui est entre deux maisons – et il s'agit du cas où ils n'ont pas fait de érouv dans la cour sur laquelle donnent les maisons ; car si toutes les maisons de la cour ont fait un érouv, c'est de toute façon un seul domaine, et ils peuvent transporter même par une fenêtre qui n'a pas la mesure d'une ouverture, ou par des trous.
séif katan 33
(לד) למעלה מעשרה - לפי שהבית כיון שהוא מקורה הרי הוא כמלא והרי זה כאלו אין החלון גבוה י"ט כיון שהבית כולו ממולא:
(34) Au-dessus de dix – parce que la maison, étant couverte d'un toit, est considérée comme pleine, et c'est comme si la fenêtre n'était pas haute de dix téfa'him, puisque toute la maison est (considérée comme) remplie.
séif katan 34
(לה) וה"ה לארובה - דדינה כדין חלון:
(35) Et il en est de même d'une trappe (arouba, ouverture dans le plafond) – car sa règle est comme celle d'une fenêtre.
séif katan 35
(לו) ואפילו אין שם וכו' - ג"כ יכולין להתאחד הבית והעליה ע"י עירוב:
(36) Et même s'il n'y a pas là, etc. – la maison et l'étage supérieur peuvent aussi s'unir par un érouv.
séif katan 36
(לז) ומ"מ בעינן וכו' - אחלון וארובה קאי:
(37) Et néanmoins nous exigeons, etc. – cela se rapporte à la fenêtre et à la trappe.
séif katan 37
(לח) ארבעה על ארבעה - ואם יש לו דרך על התחתון מלבד הארובה אז אף שאין בארובה דע"ד מערב דרך הפתח ויכול לטלטל אף דרך חור:
(38) Quatre sur quatre – et si (l'habitant de l'étage) a un passage par (l'étage) inférieur, outre la trappe, alors, même si la trappe n'a pas quatre sur quatre, il fait le érouv par l'ouverture et peut transporter même par un trou.
séif katan 38
(לט) סריגה לפני החלון - שקורין גראטע"ס בל"א והטעם שצריך שיהא החלל ד"ט במקום אחד ואין הנקבים מצטרפין לזה וה"ה לענין ארובה:
(39) Une grille devant la fenêtre – qu'on appelle « gratess » en langue allemande. Et la raison : il faut que le vide soit de quatre téfa'him en un seul endroit, et les trous ne se cumulent pas pour cela. Et il en est de même pour une trappe.
séif katan 39
(מ) אין לטלטל - ר"ל אע"ג דכלים ששבתו בבית אמצעי מותר לטלטל לשתי החצרות וכן מהבתים שבשתי החצרות אליו מ"מ מהבתים שבחצר זה לחצר זה ע"י בית האמצעי אסור דהא החצרות לא עירבו בהדדי. ודוקא שהעירובין שעשו לא היה מונח בבית האמצעי כ"א בשארי בתים שבחצרות אבל אם הניחו שתי העירובין בבית האמצעי נעשו עי"ז משותפין הכל יחד ומותר לטלטל גם מחצר זה לחצר זה וכעין ההיא דלקמן בסימן שע"ח ס"א עי"ש [מחה"ש]:
(40) On ne doit pas transporter – c'est-à-dire : bien que les ustensiles qui ont reposé dans la maison du milieu, il soit permis de les transporter vers les deux cours, et de même des maisons des deux cours vers elle, néanmoins (transporter) des maisons de cette cour-ci vers cette cour-là par la maison du milieu est interdit, puisque les cours n'ont pas fait de érouv entre elles. Et cela, seulement lorsque les érouvin qu'ils ont faits n'étaient pas déposés dans la maison du milieu, mais dans les autres maisons des cours ; mais s'ils ont déposé les deux érouvin dans la maison du milieu, ils se sont trouvés de ce fait tous associés ensemble, et il est permis de transporter aussi de cette cour-ci à cette cour-là, à l'instar de ce (cas) plus loin, siman 378, séif 1 ; vois là-bas [Ma'hatsit HaChekel].
séif katan 40
(מא) היה בין שתי חצרות כותל וכו' - ובזה אין נ"מ אם הכותל רחב ד' או לא דאפילו מחיצה דקה מפסקת בין החצרות כיון שגבוה עשרה:
(41) S'il y avait entre deux cours un mur, etc. – et dans ce cas, il n'y a pas de différence si le mur est large de quatre (téfa'him) ou non, car même une paroi mince sépare les cours, puisqu'elle est haute de dix.
séif katan 41
(מב) גבוה י"ט - דפחות מזה לא חשיב הפסק והוי כחצר אחד ומערבין אחד ואין מערבין שנים:
(42) Haut de dix téfa'him – car moins que cela, ce n'est pas considéré comme une séparation, et c'est comme une seule cour : on fait un seul érouv et on ne fait pas deux.
séif katan 42
(מג) ועשה עליו וכו' - דקי"ל דהמחיצה מצטרף להתל להשלימן לעשרה:
(43) Et il a fait dessus, etc. – car nous tenons que la paroi se joint au monticule pour compléter les dix (téfa'him).
séif katan 43
(מד) אין יכולים וכו' - וה"ה כשגבוה מחבירו עשרה בלא מחיצה:
(44) Ils ne peuvent pas, etc. – et il en est de même lorsque (l'une est) plus haute que l'autre de dix (téfa'him) sans paroi.
séif katan 44
(מה) יכולים להורידם לחצרות - כדקי"ל בראש הסימן דגגין וחצרות רשות אחת הן וראש זה הכותל לא עדיף מגג ודוקא לחצרות אבל לא לבתים אם הוא רחב ארבע:
(45) Ils peuvent les descendre dans les cours – comme nous l'avons établi au début du siman, que les toits et les cours sont un seul domaine, et le sommet de ce mur ne vaut pas mieux qu'un toit. Et seulement vers les cours, mais pas vers les maisons, s'il est large de quatre.
séif katan 45
(מו) ולהורידם ממנו וכו' - בין שערבו כ"א בפני עצמו או לא ערבו כלל דכל החצרות רשות אחת הן וכנ"ל בס"א:
(46) Et les en descendre, etc. – que chacun (des habitants des cours) ait fait un érouv pour lui-même ou qu'ils n'aient pas fait de érouv du tout, car toutes les cours sont un seul domaine, comme ci-dessus, séif 1.
séif katan 46
(מז) הכותל רחב ארבע - פירוש ארבע טפחים והטעם דכיון דהוא רחב ארבע הוא מקום חשוב בפני עצמו ואינו בטל לגבי שני החצרות ולפיכך אסור להעלות עליו מן הבתים וגם לא להוריד מן הכותל לבתים:
(47) Le mur est large de quatre – c'est-à-dire quatre téfa'him. Et la raison : puisqu'il est large de quatre, c'est un endroit important en soi, et il n'est pas annulé par rapport aux deux cours ; c'est pourquoi il est interdit d'y monter (des objets) depuis les maisons, et aussi de descendre (des objets) du mur vers les maisons.
séif katan 47
(מח) ואם אינו רחב וכו' - דבפחות מד' מקום פטור הוא ומותר להעלות מן הבתים עליו ולהוריד ממנו לבתים:
(48) Et s'il n'est pas large, etc. – car à moins de quatre, c'est un makom patour (endroit exempt), et il est permis d'y monter (des objets) depuis les maisons et d'en descendre vers les maisons.
séif katan 48
(מט) שלא יחליפו - היינו להעלות מן הבתים על הכותל ולחזור ולהורידם לחצר השני משום דלמא אתי לאפוקי להדיא מן הבתים לחצר השני בלא הנחה בינתים ועיין לעיל בסימן שמ"ו סוף סעיף א' דהמחבר הביא שם שתי דעות בזה ומלשון הרמ"א כאן משמע דחשש להחמיר:
(49) Qu'ils n'échangent pas – c'est-à-dire monter (un objet) depuis les maisons sur le mur, puis le redescendre dans la seconde cour, de peur qu'on en vienne à sortir directement des maisons vers la seconde cour sans dépôt intermédiaire. Et voir plus haut, siman 346, fin du séif 1, que l'auteur (du Choulhan Aroukh) y a rapporté deux avis à ce sujet ; et d'après la formulation du Rema ici, il ressort qu'il a craint (cet avis) pour être rigoureux.
séif katan 49
(נ) מותר וכו' אף בכלים - ומיירי כשעירבה לעצמה דאם לא עירבה אסור מבית לחצר וכש"כ למחיצה:
(50) Il est permis, etc., même avec des ustensiles – et il s'agit du cas où (cette cour) a fait un érouv pour elle-même ; car si elle n'a pas fait de érouv, il est interdit (de transporter) de la maison à la cour, et à plus forte raison vers la paroi.
séif katan 50
(נא) ששבתו בבית - דלדידיה נחשב ראש הכותל כקרקע החצר כיון שאינו גבוה י"ט וניחא ליה להשתמש שם:
(51) Qui ont reposé dans la maison – car pour lui, le sommet du mur est considéré comme le sol de la cour, puisqu'il n'est pas haut de dix téfa'him, et il lui est commode de l'utiliser.
séif katan 51
(נב) אף בכלים וכו' - דהואיל שחבירו מותר מבית למחיצה דהוי ליה כחצרו אם ישמש גם השני על המחיצה ויהיה רשות שניהם שולטת במחיצה זו ממילא יאסר הראשון להוציא מבית למחיצה כיון שעירבו כל אחד ואחד לעצמו וע"כ אי אפשר שיהיו שניהם יכולים להשתמש עליו ונותנין הרשות להשתמש לזה שהתשמיש ניחא לו ביותר ולהראשון מפני שהכותל נמוך אצלו ניחא ליה ביותר ובספר אבן העוזר בשם הרשב"א מקיל לשני להשתמש בו בכלים ששבתו בחצר:
(52) Même avec des ustensiles, etc. – car puisqu'il est permis à son prochain (de transporter) de la maison à la paroi, celle-ci étant pour lui comme sa cour, si le second utilisait aussi la paroi et que le domaine des deux s'exerçait sur cette paroi, il en résulterait que le premier se verrait interdire de sortir (des objets) de la maison vers la paroi, puisque chacun a fait un érouv pour lui-même. C'est pourquoi, puisqu'il est impossible qu'ils puissent tous deux l'utiliser, on donne le droit de l'utiliser à celui pour qui l'usage est le plus commode ; et pour le premier, parce que le mur est bas de son côté, c'est le plus commode. Et dans le livre Even HaOzer, au nom du Rachba, il est permis au second de l'utiliser avec des ustensiles qui ont reposé dans la cour.
séif katan 52
(נג) מותר לשתיהן להשתמש - דהוי מקום פטור:
(53) Il est permis aux deux de l'utiliser – car c'est un makom patour.
séif katan 53
(נד) עד עשר וכו' - ועד בכלל:
(54) Jusqu'à dix, etc. – dix inclus.
séif katan 54
(נה) הרי הוא כפתח - וע"כ אם רצו מערבין שנים ואם רצו מערבין יחד וכנ"ל בסעיף ד':
(55) Elle est comme une ouverture – et c'est pourquoi, s'ils le veulent, ils font deux érouvin, et s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble, comme ci-dessus, séif 4.
séif katan 55
(נו) שלא יהא נפרץ - דאם נפרץ במלואה אפילו פחות מעשר אמות צריכות לערב יחד דוקא:
(56) Qu'elle ne soit pas ouverte par une brèche – car si (la cour) est ouverte par une brèche sur toute sa largeur, même moins de dix coudées, elles doivent obligatoirement faire un érouv ensemble.
séif katan 56
(נז) במילואו - וע"כ בעינן שישתייר מכל צד משהו או מצד אחד פס ד"ט רוחב בגובה עשרה דבלא"ה הרי הוא כמו שנפרץ במלואו [מ"א] ועיין לעיל בסימן שס"ג סעיף ב' במ"ב מה שכתבנו בזה:
(57) Sur toute sa largeur – et c'est pourquoi nous exigeons qu'il reste (du mur) un peu de chaque côté, ou d'un seul côté une bande (pass) de quatre téfa'him de largeur sur une hauteur de dix ; car sans cela, c'est comme si elle était ouverte par une brèche sur toute sa largeur [Maguen Avraham]. Et voir plus haut, siman 363, séif 2, dans la Michna Beroura, ce que nous avons écrit à ce sujet.
séif katan 57
(נח) ביותר מעשר וכו' - פי' ואז אפילו נשאר מן הכותל מכאן ומכאן כפלי כפלים ממה שנפל הכל חשוב כנפול ואין זה פתח אלא פרצה:
(58) Plus de dix (coudées), etc. – c'est-à-dire : et alors, même s'il reste du mur, de part et d'autre, le double du double de ce qui est tombé, tout est considéré comme tombé, et ce n'est pas une ouverture mais une brèche.
séif katan 58
(נט) יחד - דאם עירבו כ"א לעצמו אוסרים זה על זה. אכן אם עשו צורת הפתח במקום הפרצה חשוב כפתח ואם רצו מערבין שנים:
(59) Ensemble – car si chacune a fait un érouv pour elle-même, elles s'interdisent mutuellement. Cependant, s'ils ont fait une tsourat hapéta'h (forme de porte : deux montants et un linteau) à l'endroit de la brèche, c'est considéré comme une ouverture, et s'ils le veulent, ils font deux érouvin.
séif katan 59
(ס) אם אין ביניהם וכו' - וה"ה אם כל המחיצה גבוה י"ט אלא שיש בתוכה מקום רחב יותר מעשר אמות שאין בגובהן י"ט הרי הוא חשוב כפרצה גמורה וצריכות לערב יחד דוקא:
(60) S'il n'y a pas entre eux, etc. – et il en est de même si toute la paroi est haute de dix téfa'him, mais qu'il y a en elle un endroit de plus de dix coudées de large qui n'a pas dix téfa'him de hauteur : c'est considéré comme une brèche complète, et elles doivent obligatoirement faire un érouv ensemble.
séif katan 60
(סא) לשניהם - ר"ל משני הצדדין:
(61) Pour les deux – c'est-à-dire des deux côtés.
séif katan 61
(סב) אם אין ביניהם ג' - דחשיבי זה כנגד זה:
(62) S'il n'y a pas entre elles trois (téfa'him) – car elles sont considérées comme (placées) l'une en face de l'autre.
séif katan 62
(סג) חשיבי כפתח - ואם רצו מערבין יחד שהרי יכולין לעלות ולירד מחצר זה לחצר זה דרך הסולמות ומיירי שהסולמות מגיעין לראש הכותל או עכ"פ בפחות משלשה טפחים סמוך לראשן וכדלקמיה:
(63) Sont considérées comme une ouverture – et s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble, puisqu'ils peuvent monter et descendre d'une cour à l'autre par les échelles. Et il s'agit du cas où les échelles atteignent le sommet du mur, ou du moins (arrivent) à moins de trois téfa'him de son sommet, comme (il est dit) plus loin.
séif katan 63
(סד) שלשה - טפחים וה"ה אפילו אם היה מופלג טובא [גמרא]:
(64) Trois – téfa'him ; et il en est de même même si (les échelles) étaient très éloignées [Guemara].
séif katan 64
(סה) עדיין חשובים כפתח - דכיון שהוא רחב ד' טפחים בעוביו נוח להשתמש עליו ויכול להוליך מסולם לסולם דרך הכותל:
(65) Sont encore considérées comme une ouverture – car puisque (le mur) est large de quatre téfa'him en épaisseur, il est commode de l'utiliser, et on peut passer d'une échelle à l'autre par le mur.
séif katan 65
(סו) ד' שליבות - דסולם כזה מסתמא הוא כבד ואינו נוטלן משם בשבת מחמת כבדו וע"כ הוא חשוב כפתח:
(66) Quatre échelons – car une telle échelle est vraisemblablement lourde, et on ne l'enlève pas de là le Chabbat à cause de son poids ; c'est pourquoi elle est considérée comme une ouverture.
séif katan 66
(סז) פחות מכאן לא - דכיון שנוח ליטלו משם בשבת הוי כמי שאינו ופשוט דאם הוא קבוע במסמרים לכותל אפי' אין בו ארבע שליבות חשוב כפתח:
(67) Moins que cela, non – car puisqu'il est commode de l'enlever de là le Chabbat, elle est comme inexistante. Et il est évident que si elle est fixée au mur par des clous, même si elle n'a pas quatre échelons, elle est considérée comme une ouverture.
séif katan 67
(סח) כבדות - יותר מכפי הרגיל ואינו נוח ליטלו משם:
(68) Lourds – plus que l'ordinaire, et il n'est pas commode de l'enlever de là.
séif katan 68
(סט) ואם אין וכו' - בא להוסיף כאן דאף בסולם זקוף שקשה לעלות עליו אל ראש הכותל סגי:
(69) Et s'il n'y a pas, etc. – il vient ajouter ici que même avec une échelle dressée (verticalement), par laquelle il est difficile de monter au sommet du mur, cela suffit.
séif katan 69
(ע) אלא עשרה - דאם הוא גבוה יותר מעשרה טפחים לא סגי בשבעה ומשהו אלא בכדי שיהיה הסולם מגיע בתוך ג"ט סמוך לראש הכותל:
(70) Que dix – car si (le mur) est haut de plus de dix téfa'him, sept et un peu ne suffisent pas, mais il faut que l'échelle arrive à moins de trois téfa'him du sommet du mur.
séif katan 70
(עא) שבעה ומשהו - ולא נשאר עד ראש הכותל רק פחות משלשה ואמרינן לבוד:
(71) Sept et un peu – et il ne reste jusqu'au sommet du mur que moins de trois (téfa'him), et nous disons lavoud (on considère comme joint ce qui est séparé de moins de trois téfa'him).
séif katan 71
(עב) במשך ד' - אסולם קאי שיחזיק משך רחבו ד"ט וכנ"ל בריש הסעיף ומשום דזהו שיעור פתח והעמודים של הסולם שתקועין השליבות בהן ג"כ מצטרפין לשיעור זה ועובי השליבות אין בהן שיעור:
(72) Sur une longueur de quatre – cela se rapporte à l'échelle : qu'elle ait une étendue de quatre téfa'him de largeur, comme ci-dessus au début du séif, parce que c'est la mesure d'une ouverture. Et les montants de l'échelle, dans lesquels sont fixés les échelons, se joignent aussi à cette mesure ; et l'épaisseur des échelons n'a pas de mesure (requise).
séif katan 72
(עג) אצל הכותל - אדלעיל קאי ור"ל שזוקף אצל הכותל בשוה ושיחזיק במשך אורך הכותל רחב ד"ט וכתב במאמר מרדכי דשיעור זה של שבעה ומשהו הוא דוקא שכעומד בזקיפה אבל אם מעמידו באלכסון צריך שיחזיק יותר לפי ערך האלכסון והעיקר שיהיה ראש הסולם בתוך ג"ט סמוך לראש הכותל:
(73) Contre le mur – cela se rapporte à ce qui précède, et cela veut dire qu'il la dresse contre le mur à plat, et qu'elle occupe, sur la longueur du mur, une largeur de quatre téfa'him. Et le Maamar Mordekhaï a écrit que cette mesure de sept et un peu ne vaut que lorsqu'elle se tient dressée (verticalement) ; mais si on la place en oblique, il faut qu'elle mesure davantage selon la proportion de l'oblique, et l'essentiel est que le sommet de l'échelle soit à moins de trois téfa'him du sommet du mur.
séif katan 73
(עד) להשתמש עליו - מכלי הבית כשלא עשה אלא סולם מצד אחד ולערב יחד כשהעמידו סולם משני הצדדין:
(74) Pour l'utiliser – avec des ustensiles de la maison, lorsqu'il n'a fait une échelle que d'un seul côté ; et pour faire un érouv ensemble, lorsqu'ils ont placé une échelle des deux côtés.
séif katan 74
(עה) משך ארבע - ר"ל המקום שנתמעט מגובה י"ט יש בו ארבעה טפחים במשך הכותל:
(75) Une longueur de quatre – c'est-à-dire que l'endroit (du mur) qui a été réduit (en dessous) de la hauteur de dix téfa'him a quatre téfa'him sur la longueur du mur.
séif katan 75
(עו) שיכול להשתמש בכל הכותל - לכאורה אם לא עירבו יחד אלא כ"א בפ"ע הלא אוסרין זה ע"ז להשתמש על ראש הכותל מכלי הבית וי"ל לצדדין קתני דמה שכתב לערב יחד מיירי שנתמעט כן כל עובי הכותל ונעשה כפתח לשניהם ומה שכתב שיכול להשתמש בכל הכותל מיירי שלא נתמעט בכל עביו אלא בצד אחד במשך ד"ט ונעשה לזה תשמישו בנחת למי שנתמעט מצדו שנוח לו לעלות במקום המיעוט וממנו יעלה על ראש כל הכותל ולהשני תשמישו בקשה ועיין בבית מאיר שכתב דאינו מותר אף למי שתשמישו בנחת אא"כ יש במקום שנפחת מעוביו ד"ט על ד"ט ע"ש טעמו:
(76) Qu'il peut utiliser tout le mur – apparemment, s'ils n'ont pas fait de érouv ensemble mais chacun pour soi, ne s'interdisent-ils pas mutuellement l'usage du sommet du mur avec les ustensiles de la maison ? On peut répondre que (le texte) enseigne deux cas distincts : ce qu'il a écrit « faire un érouv ensemble » concerne le cas où toute l'épaisseur du mur a été ainsi réduite, et il est devenu comme une ouverture pour les deux ; et ce qu'il a écrit « qu'il peut utiliser tout le mur » concerne le cas où il n'a pas été réduit sur toute son épaisseur, mais d'un seul côté, sur une longueur de quatre téfa'him, et ainsi (le mur) est devenu d'usage aisé pour celui du côté duquel il a été réduit, car il lui est commode de monter à l'endroit de la réduction et de là il montera sur le sommet de tout le mur, tandis que pour l'autre son usage est malaisé. Et voir le Beit Méïr, qui a écrit que ce n'est permis, même à celui dont l'usage est aisé, que s'il y a, à l'endroit où (le mur) a été réduit dans son épaisseur, quatre téfa'him sur quatre téfa'him ; vois là-bas sa raison.
séif katan 76
(עז) בכל הכותל - בכלי הבית ומיירי שהכותל היה רחב ד"ט דבפחות מזה מותר בכל גווני להשתמש בכל הכותל וכדלעיל בסוף ס"ו:
(77) Sur tout le mur – avec les ustensiles de la maison ; et il s'agit du cas où le mur était large de quatre téfa'him, car à moins de cela, il est permis de toute façon d'utiliser tout le mur, comme plus haut à la fin du séif 6.
séif katan 77
(עח) אלא כנגד וכו' - ששם הוא תשמישו בנחת שעומד בקרקע ומשתמש אבל אינו נוח לעלות דרך עליו לראש הכותל הואיל ואין בו ד' במשכו:
(78) Sauf en face, etc. – car là, son usage est aisé, puisqu'il se tient sur le sol et utilise (le mur) ; mais il n'est pas commode de monter par là au sommet du mur, puisque (la réduction) n'a pas quatre (téfa'him) de longueur.
séif katan 78
(עט) בנה איצטבא וכו' - אבל אם לא נתחבר להקרקע מע"ש לא מהני דהוי דבר הניטל בשבת ואינו ממעטו:
(79) Il a bâti une banquette, etc. – mais si elle n'a pas été attachée au sol depuis la veille de Chabbat, cela n'est pas efficace, car c'est un objet qu'on peut enlever le Chabbat, et il ne réduit pas (la hauteur du mur).
séif katan 79
(פ) ובולטת ד' - דהיינו שהיא ד"ט על ד"ט ולענין גובה משמע דאפילו כל שהוא סגי כמו בסמוך סעיף יו"ד כל שנתמעט עי"ז הכותל מעשרה טפחים ממנה ולמעלה:
(80) Et qui dépasse de quatre – c'est-à-dire qu'elle mesure quatre téfa'him sur quatre téfa'him. Et quant à la hauteur, il ressort que même la moindre suffit, comme juste après, séif 10, dès lors que de ce fait le mur est réduit à moins de dix téfa'him à partir d'elle vers le haut.
séif katan 80
(פא) מועיל להשתמש בכל הכותל - להעלות עליה מכלי הבית שהרי נוח לעלות דרך עליה על ראש הכותל הואיל ואין ממנה לראשו גבוה עשרה וכ"ז כשלא עשה איצטבא רק אחד בצדו אבל אם גם השני עשה כן מצד השני נעשה הכותל לשניהם תשמישו בנחת ושוב חוזרין ואוסרין זע"ז להשתמש בכותל:
(81) Est efficace pour utiliser tout le mur – pour y monter des ustensiles de la maison, puisqu'il est commode de monter par elle sur le sommet du mur, étant donné que d'elle à son sommet il n'y a pas une hauteur de dix. Et tout cela, lorsqu'il n'a fait qu'une seule banquette de son côté ; mais si le second a fait de même de l'autre côté, le mur est devenu d'usage aisé pour les deux, et ils recommencent à s'interdire mutuellement l'usage du mur.
séif katan 81
(פב) אבל וכו' לערב יחד - היינו אפילו עשה כן גם מצד השני:
(82) Mais, etc., pour faire un érouv ensemble – c'est-à-dire même s'il a fait de même aussi de l'autre côté.
séif katan 82
(פג) לראש הכותל - וה"ה אם היה נמוך מזה פחות מג"ט ג"כ דינא הכי וכנ"ל בס"ח לענין סולם:
(83) Jusqu'au sommet du mur – et il en est de même si (le sommet de l'échelle) était plus bas que cela de moins de trois téfa'him : la règle est aussi la même, comme ci-dessus, séif 8, à propos de l'échelle.
séif katan 83
(פד) כנגדו - וכ"ש דבכל הכותל אסור והטעם לפי שאין נוח לעמוד עליה ולהשתמש וכמאן דליתא דמיא ואינו דומה להנ"ל בס"ח דמותר עכ"פ כנגד אותו המקום שנתמעט דהתם עומד ע"ג קרקע ומשמש משא"כ הכא שצר לעמוד על מקום קצר כזה:
(84) En face d'elle – et à plus forte raison sur tout le mur, c'est interdit. Et la raison : parce qu'il n'est pas commode de s'y tenir et d'utiliser (le mur), et elle est comme inexistante ; et ce n'est pas comparable à ce qui est dit ci-dessus, séif 8, où il est permis du moins en face de l'endroit qui a été réduit, car là, il se tient sur le sol et utilise (le mur), ce qui n'est pas le cas ici, où il est à l'étroit pour se tenir sur un endroit aussi exigu.
séif katan 84
(פה) כפה ספסל וכו' - סמוך לכותל או בתוך ג"ט וכן למעלה לענין איצטבא:
(85) Il a retourné un banc, etc. – près du mur ou à moins de trois téfa'him (de lui) ; et de même plus haut, à propos de la banquette.
séif katan 85
(פו) ד' על ד' וכו' - הכל דינו כמו למעלה לענין איצטבא וע"כ הסכימו האחרונים דמה שכתב כנגד המיעוט ט"ס הוא וצ"ל אפילו שלא כנגד המיעוט:
(86) Quatre sur quatre, etc. – tout cela a la même règle que ci-dessus à propos de la banquette ; et c'est pourquoi les A'haronim ont conclu que ce qu'il a écrit « en face de la réduction » est une faute de copiste, et il faut lire : « même pas en face de la réduction ».
séif katan 86
(פז) שיחברנו בטיט - חבור יפה לארץ שא"א לשמטו עד שיחפור בדקר שאז א"א ליטלו משם בשבת [ואע"פ שעתיד ליטלו אחר השבת מותר] אבל אם הטיט מונח כך על אוגניו הכפויים לארץ מותר ליטלו להספל בשבת ואע"פ שניזוז ממילא הטיט דהוי טלטול מן הצד ולא שמיה טלטול וכל דבר הניטל בשבת אינו ממעט:
(87) Qu'il le fixe avec de l'argile – une bonne fixation au sol, de sorte qu'il soit impossible de le détacher sans creuser avec une pioche, car alors il est impossible de l'enlever de là le Chabbat [et bien qu'il ait l'intention de l'enlever après Chabbat, c'est permis]. Mais si l'argile est simplement posée sur ses bords retournés vers le sol, il est permis d'enlever le banc le Chabbat, et bien que l'argile se déplace d'elle-même, car c'est un déplacement indirect (tiltoul min hatsad), et ce n'est pas appelé transport ; et tout objet qu'on peut enlever le Chabbat ne réduit pas (la hauteur).
séif katan 87
(פח) בנה וכו' - סמוך לכותל זו למעלה מזו ויש אויר ביניהם:
(88) Il a bâti, etc. – près du mur, l'une au-dessus de l'autre, et il y a un espace vide entre elles.
séif katan 88
(פט) בתחתונה ד' על ד' - דאז היא עצמה מתרת להשתמש על הכותל ואע"פ שאין למעלה ממנה כלום וכדלעיל בס"ט ודע דבעינן שיהא התחתונה עכ"פ בתוך ג"ט סמוך לארץ דאל"ה הוי בכלל מיעוט באויר ולא שמיה מיעוט:
(89) Dans l'inférieure, quatre sur quatre – car alors elle-même permet d'utiliser le mur, bien qu'il n'y ait rien au-dessus d'elle, comme plus haut, séif 9. Et sache que nous exigeons que l'inférieure soit du moins à moins de trois téfa'him du sol, car sinon c'est une réduction en l'air, et ce n'est pas appelé réduction.
séif katan 89
(צ) ואין בין זו לזו ג"ט - דר"ל דאז מצרפינן לה גם האיצטבא התחתונה דהוי כלבוד וכאיצטבא אחת דמיא המתחלת מן הארץ הצרה קצרה מלמטה ורחבה מלמעלה אבל אם היו רחוקין זה מזה ג"ט אין העליונה לבד מתרת אף שרחבה ד' על ד' דהא עומדת באויר והתחתונה הסמוכה לארץ אין יכולה להתיר דהא לית בה ד' על ד':
(90) Et qu'il n'y ait pas entre l'une et l'autre trois téfa'him – c'est-à-dire qu'alors nous lui joignons aussi la banquette inférieure, car c'est comme lavoud, et elle est comme une seule banquette qui part du sol, étroite et courte en bas et large en haut. Mais si elles étaient éloignées l'une de l'autre de trois téfa'him, la supérieure seule ne permet pas, même si elle est large de quatre sur quatre, puisqu'elle se tient en l'air ; et l'inférieure, proche du sol, ne peut pas permettre, puisqu'elle n'a pas quatre sur quatre.
séif katan 90
(צא) להשתמש עליו - על הכותל שהרי אין הכותל למעלה מהאיצטבאות גבוה עשרה טפחים. ומיירי שעשה האיצטבאות רק מצד אחד וכמו שכתבנו לעיל בסקפ"א:
(91) Pour l'utiliser – le mur, puisque le mur n'est pas haut de dix téfa'him au-dessus des banquettes. Et il s'agit du cas où il a fait les banquettes d'un seul côté, comme nous l'avons écrit plus haut, séif katan 81.
séif katan 91
(צב) לערב יחד - ר"ל אפילו אם ירצה לעשות איצטבאות מצד השני ג"כ:
(92) Pour faire un érouv ensemble – c'est-à-dire même s'il voulait faire des banquettes aussi de l'autre côté.
séif katan 92
(צג) היוצא מן הכותל - בתוך עשרה טפחים סמוך לארץ:
(93) Qui sort du mur – à moins de dix téfa'him du sol.
séif katan 93
(צד) והניח עליו וכו' - ר"ל שראשו העליון של הסולם סמוך על הזיז:
(94) Et a posé dessus, etc. – c'est-à-dire que l'extrémité supérieure de l'échelle s'appuie sur la saillie (ziz).
séif katan 94
(צה) סולם כל שהוא - ר"ל שהוא סולם צר שאין מחזיק ד"ט בעובי השליבות ולא רחב ד"ט במשך הכותל מ"מ מהני כיון שראוי לעלות עליו להזיז הוי האי סולם דרגא לזיז ומצטרף עם הזיז דהוי כדבר אחד:
(95) Une échelle de n'importe quelle (taille) – c'est-à-dire que c'est une échelle étroite, qui n'a pas quatre téfa'him dans l'épaisseur des échelons, ni une largeur de quatre téfa'him sur la longueur du mur ; néanmoins cela est efficace, puisqu'elle est propre à monter par elle vers la saillie : cette échelle est une marche vers la saillie et se joint à la saillie, car elles sont comme une seule chose.
séif katan 95
(צו) להתיר לו תשמיש הכותל - אבל לעשותו פתח לערב יחד אינו מועיל אא"כ הזיז הוא בפחות מג"ט לראש הכותל והשני עשה ג"כ כזה מעבר השני:
(96) Pour lui permettre l'usage du mur – mais pour en faire une ouverture permettant de faire un érouv ensemble, cela n'est efficace que si la saillie est à moins de trois téfa'him du sommet du mur et que le second a fait de même de l'autre côté.
séif katan 96
(צז) שלא תהא וכו' - דאם רחוקה ג"ט מן הארץ הוי מיעוט באויר:
(97) Qu'elle ne soit pas, etc. – car si elle est éloignée du sol de trois téfa'him, c'est une réduction en l'air.
séif katan 97
(צח) ולא יהא וכו' - שאז נעשה הזיז עם כל השליבות הכל אחד וכאלו איצטבא אחת שיש בה ד' על ד' מלמעלה שמועלת אע"פ שקצרה מלמטה וכנ"ל בסי"א:
(98) Et qu'il n'y ait pas, etc. – car alors la saillie et tous les échelons deviennent un tout, comme s'il y avait une seule banquette ayant quatre sur quatre en haut, qui est efficace bien qu'elle soit étroite en bas, comme ci-dessus, séif 11.
séif katan 98
(צט) על גב הזיז אבל וכו' - ר"ל שיסמוך ראש העליון של הסולם בזיז ולא שיסמוך הסולם לכותל אצל הזיז בצדו אפילו אם הוא תוך שלש להזיז דא"כ לא הוי הך סולם דרגא לזיז:
(99) Sur la saillie, mais, etc. – c'est-à-dire qu'il appuie l'extrémité supérieure de l'échelle sur la saillie, et non qu'il appuie l'échelle contre le mur à côté de la saillie, même si c'est à moins de trois (téfa'him) de la saillie, car alors cette échelle n'est pas une marche vers la saillie.
séif katan 99
(ק) בתוך עשרה העליונים - ושיהיו בפחות מי"ט לתחתון וגם צריך לזה שני סולמות אחד מן הארץ עד זיז התחתון ואחד מן התחתון עד העליון:
(100) Dans les dix supérieurs – et qu'elles soient à moins de dix téfa'him de l'inférieure. Et il faut aussi pour cela deux échelles : l'une du sol jusqu'à la saillie inférieure, et l'autre de l'inférieure jusqu'à la supérieure.
séif katan 100
(קא) שאם היה הזיז וכו' - ר"ל שאם יגביה זיז התחתון גבוה עשרה מן הארץ [וכן אם הזיז העליון ירחיקנו עשרה טפחים מהזיז התחתון] לא סגי ליה בסולם כל שהוא אלא שיהיה במשכו ד' טפחים:
(101) Car si la saillie était, etc. – c'est-à-dire que s'il élève la saillie inférieure à une hauteur de dix (téfa'him) au-dessus du sol [et de même s'il éloigne la saillie supérieure de dix téfa'him de la saillie inférieure], une échelle de n'importe quelle (taille) ne lui suffit pas, mais il faut qu'elle ait quatre téfa'him dans sa longueur.
séif katan 101
(קב) והוא וכו' זה כנגד זה - אלא יהיו משוכים זה מזה כדי שיהיה ראוי להעמיד סולם על זיז התחתון ולסמכו בשפוע על זיז העליון:
(102) Et cela, etc., l'une en face de l'autre – mais qu'elles soient décalées l'une de l'autre, de sorte qu'il soit possible de placer une échelle sur la saillie inférieure et de l'appuyer en pente sur la saillie supérieure.
séif katan 102
(קג) ומילא האויר שביניהם בקש - שעשאן כעין שליבות:
(103) Et il a rempli l'espace entre eux avec de la paille – de sorte qu'il en a fait comme des échelons.
séif katan 103
(קד) והקש מן הצד - ובזה נשלם השיעור משך רוחב ד"ט להסולם:
(104) Et la paille sur le côté – et ainsi se complète la mesure de quatre téfa'him de largeur pour l'échelle.
séif katan 104
(קה) מהני וכו' - לפי שכף הרגל עולה בסולם והקש שמן הצד ראוי להחזיק בו בידיו ולעלות:
(105) Est efficace, etc. – parce que la plante du pied monte sur l'échelle, et la paille qui est sur le côté est propre à être tenue avec les mains pour monter.
séif katan 105
(קו) בין לערב יחד - אם מגיע לפחות מג"ט לראש הכותל ועשה כן גם בחצר השנית וכן בכל הסימן היכא שנזכר לערב יחד מיירי שעשה כן גם בחצר השנית:
(106) Aussi bien pour faire un érouv ensemble – si (l'échelle) arrive à moins de trois téfa'him du sommet du mur, et qu'il a fait de même dans la seconde cour. Et de même, dans tout le siman, partout où il est mentionné « faire un érouv ensemble », il s'agit du cas où il a fait de même aussi dans la seconde cour.
séif katan 106
(קז) וחקק אצלו בכותל - כגון שזקף הסולם ביושר וחקק מכאן ומכאן בכותל שהיה עב ועשה כמין שליבות להשלים השיעור של רוחב ארבעה טפחים:
(107) Et il a creusé à côté d'elle dans le mur – par exemple, il a dressé l'échelle verticalement et a creusé de part et d'autre dans le mur, qui était épais, et a fait comme des échelons, pour compléter la mesure de quatre téfa'him de largeur.
séif katan 107
(קח) די לו וכו' - פי' אבל הסולם בעצמו צריך שיעלה עד ראש הכותל עכ"פ פחות מג"ט וכנ"ל בס"ח:
(108) Il lui suffit, etc. – c'est-à-dire : mais l'échelle elle-même doit monter jusqu'au sommet du mur, du moins à moins de trois téfa'him, comme ci-dessus, séif 8.
séif katan 108
(קט) שיחוק בגובה עשרה - שזהו שיעור גובה פתח ואע"פ שהכותל גבוה הרבה ושם אין הסולם רחב ד"ט אין בכך כלום שהרי יכול לעלות לראש הכותל בסולם אע"פ שאין ברחבו ד':
(109) Qu'il creuse sur une hauteur de dix – car c'est la mesure de la hauteur d'une ouverture ; et bien que le mur soit beaucoup plus haut, et que là l'échelle ne soit pas large de quatre téfa'him, cela ne fait rien, puisqu'il peut monter au sommet du mur par l'échelle, bien qu'elle n'ait pas quatre (téfa'him) de largeur.
séif katan 109
(קי) צריך שיחוק - ברוחב ד' בכל גובה הכותל דבזה אין נוח כ"כ לעלות כמו בשליבי סולם:
(110) Il faut qu'il creuse – sur une largeur de quatre (téfa'him), sur toute la hauteur du mur, car dans ce cas il n'est pas aussi commode de monter que par les échelons d'une échelle.
séif katan 110
(קיא) בכל גובה הכותל - ואמנם אם נשאר מן הגובה רק פחות מג"ט שלא חקקו מסתברא ג"כ דמהני [פמ"ג]:
(111) Sur toute la hauteur du mur – toutefois, s'il ne restait de la hauteur que moins de trois téfa'him qu'il n'a pas creusés, il est vraisemblable que cela aussi est efficace [Peri Megadim].
séif katan 111
(קיב) ומועיל וכו' - זה קאי גם ארישא:
(112) Et est efficace, etc. – cela se rapporte aussi au premier cas.
séif katan 112
(קיג) אם רצו מערבין אחד - שאין איסור לעלות על סתם אילן בשבת אלא מדברי סופרים ובבין השמשות שהוא שעת קניית העירוב לא גזרו על שבות של דבריהם:
(113) S'ils le veulent, ils font un seul érouv – car il n'y a d'interdit de monter sur un arbre ordinaire le Chabbat que d'après les paroles des Scribes (d'ordre rabbinique), et au bein hachemachot, qui est le moment de l'acquisition du érouv, ils n'ont pas décrété (d'interdit) sur un chevout (interdit rabbinique de Chabbat) qui est de leurs paroles.
séif katan 113
(קיד) דאילן אינו מועיל - דכיון שאסור לעלות בו בשבת והאיסור בא מכח שבת ואיך יתיר דבר לשבת דהו"ל כשני סותרין:
(114) Qu'un arbre n'est pas efficace – car puisqu'il est interdit d'y monter le Chabbat, et que l'interdit vient du fait du Chabbat, comment (l'arbre) permettrait-il une chose pour le Chabbat ? Ce serait comme deux (choses) contradictoires.
séif katan 114
(קטו) ואשירה מועלת - הואיל ולית בה משום איסור שבת אע"ג שיש בה איסור אחר שהוא איסור ע"ג לא חיישינן לזה דמ"מ פתחא הוא ואריה דרביע עלה:
(115) Et une achéra (arbre voué à l'idolâtrie) est efficace – puisqu'il n'y a pas en elle d'interdit de Chabbat ; bien qu'il y ait en elle un autre interdit, à savoir l'interdit de l'idolâtrie, nous ne nous en préoccupons pas, car de toute façon c'est une ouverture, « et un lion est couché dessus » (elle reste une ouverture, même si un obstacle extérieur empêche de l'utiliser).
séif katan 115
(קטז) יבשה - שאין בו פירות ועלין וענפים דאז לא חיישינן שמא יתלוש ומותר לעלות עליו בשבת מדינא אי לאו משום איסור אשרה ועיין לעיל סימן של"ו דיש ליזהר שלא לעלות אפילו באילן יבש התם רק משום סייג וגדר שלא יבואו להקל בשאר אילנות ועיין בא"ר שמצדד להלכה כסברא הראשונה שהיא דעת הרבה פוסקים:
(116) Sèche – qui n'a ni fruits, ni feuilles, ni branches ; car alors nous ne craignons pas qu'il arrache (quelque chose), et il serait permis d'y monter le Chabbat selon la stricte loi, n'était l'interdit de l'achéra. Et voir plus haut, siman 336, qu'il faut prendre garde de ne pas monter même sur un arbre sec ; là, ce n'est que par mesure de protection et de barrière, afin qu'on n'en vienne pas à être indulgent pour les autres arbres. Et voir l'Eliya Rabba, qui penche, pour la halakha, vers le premier avis, qui est l'opinion de nombreux décisionnaires.
séif katan 116
(קיז) חריץ שבין שתי חצרות - פי' שלא היה ביניהן שום מחיצה המפסקת רק חריץ בעלמא:
(117) Un fossé entre deux cours – c'est-à-dire qu'il n'y avait entre elles aucune paroi séparatrice, mais seulement un simple fossé.
séif katan 117
(קיח) עמוק עשרה וכו' - שכשם שמחיצה שגבוה עשרה מפסקת בין הרשויות כן חריץ שהוא עמוק שיעור זה ג"כ מחלק הרשויות. ומיירי שהחריץ הולך בכל אורך החצרות מקצה אל קצה דאם נחסר ד' טפחים נחשב אותו מקום כפתח וכדלקמיה בסי"ז:
(118) Profond de dix, etc. – car de même qu'une paroi haute de dix sépare les domaines, de même un fossé qui a cette profondeur sépare aussi les domaines. Et il s'agit du cas où le fossé court sur toute la longueur des cours, d'un bout à l'autre ; car s'il manque (sur) quatre téfa'him, cet endroit est considéré comme une ouverture, comme plus loin, séif 17.
séif katan 118
(קיט) ורחב ארבעה - טפחים דפחות מכאן נוח לפסען משפתו אל שפתו ולא חשוב הפסק וגם זה מיירי שהיה כל שטח החריץ רוחב ד"ט וכדמוכח לקמיה בסי"ז:
(119) Et large de quatre – téfa'him ; car moins que cela, il est commode de l'enjamber d'un bord à l'autre, et ce n'est pas considéré comme une séparation. Et cela aussi concerne le cas où toute l'étendue du fossé était large de quatre téfa'him, comme il ressort plus loin, séif 17.
séif katan 119
(קכ) תבן וקש - שראוי למאכל בהמה דאם היה תבן וקש סרוח שאין ראוי למאכל בהמה דינו כעפר ואפילו סתמא נמי מבוטל:
(120) Du foin et de la paille – qui sont propres à la nourriture du bétail ; car si c'était du foin et de la paille pourris, impropres à la nourriture du bétail, leur règle serait comme celle de la terre, et même sans précision (de la part du propriétaire) ils seraient annulés.
séif katan 120
(קכא) כ"ז שלא ביטלו - בפירוש ואמר לא שקילנא מהכא וי"א שאפילו לא אמר בפיו רק שהסכים בלבו לזה ג"כ ממילא מתבטל:
(121) Tant qu'il ne les a pas annulés – explicitement, en disant : « je n'en prendrai pas d'ici » ; et certains disent que même s'il ne l'a pas dit de sa bouche, mais l'a seulement accepté dans son cœur, ils sont aussi annulés d'eux-mêmes.
séif katan 121
(קכב) מלא עפר וכו' - היינו כל אורך החריץ או עכ"פ ביותר מעשר אמות [דאל"ה הוי כפתח ואם רצו מערבין שנים] ודע דמה שכתב מלא עפר הוא לאו דוקא דאם מיעט עומקו מעשרה ג"כ דינא הכי:
(122) Rempli de terre, etc. – c'est-à-dire sur toute la longueur du fossé, ou du moins sur plus de dix coudées [car sinon c'est comme une ouverture, et s'ils le veulent, ils font deux érouvin]. Et sache que ce qu'il a écrit « rempli de terre » n'est pas à prendre à la lettre, car s'il a réduit sa profondeur à moins de dix (téfa'him), la règle est aussi la même.
séif katan 122
(קכג) אפילו סתמא - דעפר וצרורות בחריץ מסתמא מבוטלין הן:
(123) Même sans précision – car la terre et les cailloux dans un fossé sont, sans précision, annulés.
séif katan 123
(קכד) וע"ל סי' שנ"ח ס"ב - בהג"ה דשם הביא שתי דיעות אם ביטלו לשבת אחת ודעתו לפנותו אח"כ אם חשיב בטול די"א דכיון דדעתו שלא ישאר שם לעולם לא חשיב בטול וגרע מסתמא ואין יכולין לערב יחד ולדינא נראה דכיון שהוא ד"ס יש לסמוך להקל אם רצו מערבין יחד ואם רצו מערבין שנים:
(124) Et voir plus haut, siman 358, séif 2 – dans la glose (du Rema), où il a rapporté deux avis : s'il les a annulés pour un seul Chabbat et a l'intention de les évacuer ensuite, est-ce considéré comme une annulation ? Car certains disent que, puisqu'il a l'intention qu'ils ne restent pas là pour toujours, ce n'est pas considéré comme une annulation, et c'est moins (valable) que (le cas) sans précision, et ils ne peuvent pas faire un érouv ensemble. Et pour la halakha, il semble que, puisque c'est (une loi) d'ordre rabbinique, on peut s'appuyer (sur l'avis) indulgent : s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble, et s'ils le veulent, ils font deux érouvin.
séif katan 124
(קכה) לעשותן שם אוצר - לאיזה זמן ולא להסתפק ממנו ועיין במ"א שמפקפק על דין זה וכן בביאור הגר"א הסכים לדבריו דדוקא בפירות טבלים שהוא דבר שאין ניטל בשבת ולכן סתמא מבוטל הא שאר פירות שמותר להסתפק מהם סתמא אינו מבוטל:
(125) Pour en faire là une réserve – pour un certain temps, et non pour s'en servir (au fur et à mesure). Et voir le Maguen Avraham, qui émet des doutes sur cette règle ; et de même, dans le Biour du Gaon de Vilna, il approuve ses propos : ce n'est que pour des fruits tevel (non prélevés), qui sont une chose qu'on ne peut pas déplacer le Chabbat, et c'est pourquoi ils sont, sans précision, annulés ; mais les autres fruits, dont il est permis de se servir, ne sont pas, sans précision, annulés.
séif katan 125
(קכו) אם הוא רחב ארבעה - אבל אם הוא פחות מד"ט כמאן דליתא דמיא ומערבין שנים דוקא:
(126) S'il est large de quatre – mais s'il fait moins de quatre téfa'him, il est comme inexistant, et ils doivent obligatoirement faire deux érouvin.
séif katan 126
(קכז) חשוב כפתח - דאף שהחריץ ארוך הרבה מאד מ"מ הרי יכול לעבור דרך אותו הנסר מחצרו לחבירו כמו דרך פתח והוא מחברן לאחד כשירצו:
(127) Est considéré comme une ouverture – car bien que le fossé soit extrêmement long, on peut néanmoins passer par cette planche de sa cour à celle de son prochain comme par une ouverture, et elle les relie en un seul (domaine) quand ils le veulent.
séif katan 127
(קכח) ואם רצו מערבין שנים - ודע דלא חשבינן אותו כפתח אלא מד"ט רוחב עד עשר אמות אבל ביותר מזה חשוב כפרצה וע"כ אם סתם החריץ בנסרים עד יותר מעשרה אמות בארכו או שנתן נסר אחד לאורך החריץ ביותר מעשר אמות ומיעט שם החריץ מרוחב ארבעה טפחים חשוב כפרצה ביותר מעשר אמות ומערבין אחד ולא שנים:
(128) Et s'ils le veulent, ils font deux érouvin – et sache que nous ne la considérons comme une ouverture que de quatre téfa'him de largeur jusqu'à dix coudées ; mais au-delà, c'est considéré comme une brèche. C'est pourquoi, s'il a bouché le fossé avec des planches sur plus de dix coudées de sa longueur, ou s'il a posé une planche dans la longueur du fossé sur plus de dix coudées et y a réduit le fossé à moins de quatre téfa'him de largeur, c'est considéré comme une brèche de plus de dix coudées, et ils font un seul érouv et non deux.
séif katan 128
(קכט) במשך ארבעה - ר"ל אפילו אין הנסר מחזיק לארכו רק ארבעה טפחים די [דבעלמא שיעור פתח הוא בד"ט] ויעמידנו ע"ג יתדות:
(129) Sur une longueur de quatre – c'est-à-dire que même si la planche n'a que quatre téfa'him en longueur, cela suffit [car d'ordinaire la mesure d'une ouverture est de quatre téfa'him] ; et il la posera sur des piquets.
séif katan 129
(קל) כל שהוא - שהיה הנסר קצר מאוד ברחבו:
(130) De n'importe quelle (largeur) – c'est-à-dire que la planche était très étroite dans sa largeur.
séif katan 130
(קלא) חשוב כפתח - ואם רצו מערבין יחד:
(131) Est considéré comme une ouverture – et s'ils le veulent, ils font un érouv ensemble.
séif katan 131
(קלב) דינו ככותל - המבואר כל פרטיו בס"ו שמערבין שנים ואין מערבין אחד וכן לענין אם היה מונח פירות בחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד' טפחים שאין יכולין להוציא משם לבית ולא מבית לתוכו אך אם לאחד עמוק עשרה ולשני אינו עמוק עשרה כגון שקרקעו של אחד היה נמוך מחבירו נותנין לזה להשתמש בו שלו ניחא תשמישתיה ביותר והכל כנ"ל עי"ש:
(132) Sa règle est comme celle d'un mur – dont tous les détails sont expliqués au séif 6 : on fait deux érouvin et on ne fait pas un seul. Et de même, s'il y avait des fruits posés dans un fossé profond de dix et large de quatre téfa'him, on ne peut pas les en sortir vers la maison, ni de la maison vers l'intérieur (du fossé). Mais si, pour l'un, il est profond de dix et pour l'autre il n'est pas profond de dix – par exemple, si le sol de l'un était plus bas que celui de l'autre –, on donne à celui-ci (pour qui il n'a pas dix) l'usage (du fossé), car son usage lui est plus commode ; et tout est comme ci-dessus ; vois là-bas.
séif katan 132
(קלג) שבין שתי חצרות - והיו לכל אחד דיורין בפ"ע והיו פרוצין זה לזה ביותר מעשר אמות והתבן הזה סותם מקום הפרצה:
(133) Qui est entre deux cours – et chacune avait ses propres habitants, et elles étaient ouvertes l'une sur l'autre par une brèche de plus de dix coudées, et ce foin bouche l'endroit de la brèche.
séif katan 133
(קלד) כל אחד וכו' - דגם זה נחשב למחיצה אף שלא כוון בהנחתו לשם מחיצה:
(134) Chacun, etc. – car cela aussi est considéré comme une paroi, bien qu'en le posant on n'ait pas eu l'intention (d'en faire) une paroi.
séif katan 134
(קלה) נתמעט בחול - אבל נתמעט בשבת כיון שהותרה בתחילת כניסת השבת הותרה:
(135) A été réduit en semaine – mais s'il a été réduit le Chabbat, puisqu'il a été permis au début de l'entrée du Chabbat, il reste permis.
séif katan 135
(קלו) מי' - היינו מגובה עשרה ובמשך יותר מעשר אמות אבל בפחות מעשרה אם רצו מערבין שנים:
(136) De dix – c'est-à-dire (en dessous) de la hauteur de dix (téfa'him) et sur une étendue de plus de dix coudées ; mais sur moins de dix (coudées), s'ils le veulent, ils font deux érouvin.
séif katan 136
(קלז) לתוך קופתו בשבת - דחיישינן דלמא שקיל טובא וממעט ליה מי"ט וקאתי לטלטל בחצר ואע"ג דבשבת זו מותר מדינא דהואיל והותרה הותרה חיישינן שמא יבוא לטלטל גם בשבת הבאה וי"א דהטעם הוא משום דהאי תבן מוקצה הוא מאתמול למחיצה זו ואסור לטלטלו:
(137) Dans son panier le Chabbat – car nous craignons qu'il n'en prenne beaucoup et ne le réduise à moins de dix téfa'him, et qu'il n'en vienne à transporter dans la cour. Et bien que ce Chabbat-ci ce soit permis selon la stricte loi, puisque « dès lors que cela a été permis, cela reste permis », nous craignons qu'il n'en vienne à transporter aussi le Chabbat suivant. Et certains disent que la raison est que ce foin est mouktsé (mis à l'écart) depuis la veille pour (servir de) cette paroi, et il est interdit de le déplacer.
séif katan 137
(קלח) ואפילו להעמידה וכו' - דילמא שקיל בידו ונותן לה:
(138) Et même pour placer (sa bête), etc. – de peur qu'il n'en prenne avec sa main et ne le lui donne.
séif katan 138
(קלט) אלא לשם - והתם לא חיישינן לדלמא נתמעט מעשרה דבהמה קלי קלי אכלה [רש"י]:
(139) Mais (seulement) pour (la mener) là – et dans ce cas, nous ne craignons pas que (le foin) soit réduit à moins de dix, car l'animal mange peu à peu [Rachi].
séif katan 139
(קמ) אפילו בחול אסור וכו' - שמא יפחת מעשרה בע"ש סמוך לבין השמשות ולא ירגיש בדבר ויטלטלו בשבת באיסור ודוקא בנוטל מעט מעט חיישינן לזה אבל לא במסלק כולו בבת אחת. והעיקר כסברא ראשונה:
(140) Même en semaine, il est interdit, etc. – de peur qu'il ne le réduise à moins de dix la veille de Chabbat, près du bein hachemachot, sans s'en apercevoir, et qu'il ne transporte le Chabbat de façon interdite. Et nous ne craignons cela que lorsqu'il en prend peu à peu, mais pas lorsqu'il l'enlève entièrement en une fois. Et l'essentiel est selon le premier avis.
séif katan 140
(קמא) שבין שני בתים - ששני הבתים פרוצים ביותר מעשר אמות למקום הגדיש והוא סותם הפרצה והבתים שייכים כל אחד לחצר אחרת מפני שפתוחים כל אחד לחצר אחרת ולא עירבו שני החצירות ביחד ולכן כשיתמעט הגדיש מגובה עשרה טפחים שני הבתים אסורין בטלטול כיון שלא עירבו החצירות יחד והן פרוצין זה לזה ביותר מעשר אמות וה"ה בבית אחד גדול שנחלק לשנים ע"י מחיצת התבן שבאמצע ויש לכל אחד פתח לחצר אחרת ולא עירבו החצירות יחד דכשנסתלק התבן אוסרין זה על זה:
(141) Qui est entre deux maisons – c'est-à-dire que les deux maisons sont ouvertes par une brèche de plus de dix coudées sur l'emplacement de la meule (de foin), et celle-ci bouche la brèche ; et les maisons appartiennent chacune à une cour différente, parce que chacune donne sur une cour différente, et les deux cours n'ont pas fait de érouv ensemble. C'est pourquoi, lorsque la meule sera réduite à moins de dix téfa'him de hauteur, il sera interdit de transporter dans les deux maisons, puisque les cours n'ont pas fait de érouv ensemble et qu'elles (les maisons) sont ouvertes l'une sur l'autre par plus de dix coudées. Et il en est de même pour une grande maison divisée en deux par une paroi de foin au milieu, chaque (partie) ayant une ouverture sur une cour différente, et les cours n'ayant pas fait de érouv ensemble : lorsque le foin est enlevé, elles s'interdisent mutuellement.
séif katan 141
(קמב) מותר להאכיל - דמיירי כשיש תקרה להגדיש (או שהתבן מונח ומפסיק באמצע הבית כנ"ל) דאז אין לחוש שמא יתמעט מעשרה ולא ירגיש דכיון דאיכא תקרה כי מפחית מיו"ד מנכרא מלתא ואפילו אם לא היתה המחיצה מגעת לתקרה אלא בסמוך לה פחות מג"ט אמרינן לבוד [עו"ש]:
(142) Il est permis de donner à manger – car il s'agit du cas où la meule a un toit (ou bien où le foin est posé et sépare au milieu de la maison, comme ci-dessus) ; car alors il n'y a pas à craindre qu'il ne soit réduit à moins de dix sans qu'il s'en aperçoive, puisque, comme il y a un plafond, lorsqu'il est réduit à moins de dix, la chose est visible. Et même si la paroi n'atteignait pas le plafond mais s'en approchait à moins de trois téfa'him, nous disons lavoud [Olat Chabbat].
séif katan 142

Siman 373 →