Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 370 →- (א) הדר בבית שער וכו' - לא שנא של רבים ולא שנא של יחיד ואע"פ שיש לו להבית שער ארבע מחיצות וגם הוא מקורה אפ"ה כיון שעוברים דרך שם אינו חשוב דירה ועיין לקמן בס"ז:(1) Celui qui habite dans un beit chaar (vestibule d'entrée), etc. – qu'il soit celui de plusieurs ou celui d'un particulier ; et bien que ce vestibule ait quatre cloisons et qu'il soit aussi couvert, malgré tout, puisqu'on y passe, il n'est pas considéré comme une habitation ; et voir plus loin, au séif 7.
séif katan 1
- (ב) ומרפסת - פירושה מבואר לקמן בסימן שע"ה:(2) Et une galerie (mirpéset) – son explication est exposée plus loin, au siman 375.
séif katan 2
- (ג) אינו אוסר וכו' - אם לא נתן חלק בעירוב:(3) N'interdit pas, etc. – même s'il n'a pas donné sa part dans l'érouv.
séif katan 3
- (ד) שאינם חשובים דירה - וה"ה סוכת החג בחג ג"כ לא חשיבה דירה לאסור. בית שאין בו ד"א על ד"א אינו אוסר דלא חשיבא דירה:(4) Car ils ne sont pas considérés comme une habitation – et il en est de même de la souka de la fête : pendant la fête, elle non plus n'est pas considérée comme une habitation au point d'interdire. Une maison qui n'a pas quatre coudées sur quatre coudées n'interdit pas, car elle n'est pas considérée comme une habitation.
séif katan 4
- (ה) אבל הדר וכו' - דחשובים דירה ואע"פ שעשוים מקנים וכיו"ב ומבואר לקמן בס"ה דאם אוכל שם אע"פ שאינו ישן ושוכב שם מקרי דירה דמקום פיתא גורם:(5) Mais celui qui habite, etc. – car ces abris sont considérés comme une habitation, bien qu'ils soient faits de roseaux et autres ; et il est expliqué plus loin, au séif 5, que s'il y mange, même s'il n'y dort ni n'y couche, cela s'appelle une habitation, car c'est le lieu du pain (où l'on prend ses repas) qui détermine l'habitation.
séif katan 5
- (ו) אוסר - עד שיתן חלקו בעירוב:(6) Interdit – jusqu'à ce qu'il donne sa part dans l'érouv.
séif katan 6
- (ז) והשאילן וכו' - ודוקא כשהשאילן לזמן מרובה אבל אם השאילן לפי שעה אין אוסר עליו בכל ענין [עבוה"ק]:(7) Et les a prêtées, etc. – et seulement lorsqu'il les a prêtées pour une longue durée ; mais s'il les a prêtées pour un moment, l'emprunteur n'interdit pas au propriétaire, en aucun cas [Avodat HaKodech].
séif katan 7
- (ח) מחמת כבדן - אף שאין נעשה מוקצה ע"י הכובד מ"מ כיון שיש טורח לפנותן אין דרך ליטלן בשבת:(8) À cause de leur poids – bien qu'un objet ne devienne pas mouktsé (exclu du maniement le Chabbat) du fait de son poids, malgré tout, puisqu'il y a de la peine à les déplacer, on n'a pas l'habitude de les prendre le Chabbat.
séif katan 8
- (ט) שאסור לטלטלם אפילו וכו' - דאם היה מותר לטלטלן לצורך גופן ומקומן אפשר שיצטרך בעה"ב להשתמש בהם בשבת או להוציאן מביתו מחמת איזה סיבה ולא ישאר לו שם תפיסת יד:(9) Qu'il est interdit de les déplacer même, etc. – car s'il était permis de les déplacer pour l'usage de leur corps ou de leur emplacement, il se pourrait que le propriétaire ait besoin de s'en servir le Chabbat, ou de les sortir de sa maison pour quelque raison, et il ne lui resterait plus là de tefissat yad (emprise, prise de possession).
séif katan 9
- (י) שנעשו כולם כאורחים - כיון שלא סילק עצמו מבתים אלו מכל וכל ודוקא כשמונח שם חפציו אבל כ"ז שאין מונח שם אף שיש לו רשות להניח שם לא מהני:(10) Qu'ils deviennent tous comme des invités – puisqu'il ne s'est pas totalement retiré de ces maisons ; et seulement lorsque ses affaires sont posées là ; mais tant qu'elles n'y sont pas posées, même s'il a le droit d'y en poser, cela ne sert à rien.
séif katan 10
- (יא) אצלו - ומיירי כשיש לו רשות להניח שם ואפילו אין לו רשות להניח בכל הבית רק בפינה אחת אבל אם אין לו רשות לזה כלל רק שהניח לשם בדרך מקרה ואין מקפידין עליו בזה לא נעשו עי"ז כאורחים אצלו ואוסרין עליו:(11) Chez lui – et il s'agit du cas où il a le droit d'y poser ses affaires, et même s'il n'a pas le droit d'en poser dans toute la maison, mais seulement dans un coin ; mais s'il n'en a pas du tout le droit, et qu'il les a seulement posées là par hasard, et qu'on n'y tient pas rigueur à son égard, ils ne deviennent pas par là comme des invités chez lui, et ils lui interdisent.
séif katan 11
- (יב) ואם אין הבתים שלו וכו' - ר"ל דדינא דלעיל מיירי שהבתים שלו בעצם או שהוא שכור או שהוא שאול אצלו והוא השכירן או השאילן לאחר דבזה אמרינן דהוא נעשה כאורח אצלו אבל אם אין הבית שייך לו כלל אלא שניהם הם שכנים בחצר וכל אחד יש לו בית בפ"ע ואחד יש לו רשות בבית חבירו להניח שם חפציו והניח שם לא נעשה הוא כבעה"ב עליו והשכנגדו כאורח אצלו:(12) Et si les maisons ne sont pas à lui, etc. – c'est-à-dire que la règle précédente traite du cas où les maisons lui appartiennent en propre, ou qu'elles sont louées ou empruntées par lui, et qu'il les a louées ou prêtées à un autre : dans ce cas nous disons que l'autre devient comme un invité chez lui ; mais si la maison ne lui appartient pas du tout, et qu'ils sont tous deux voisins dans la cour, chacun ayant une maison à part, et que l'un a le droit de poser ses affaires dans la maison de son prochain et les y a posées, il ne devient pas par là comme le maître de maison à son égard, ni son voisin comme un invité chez lui.
séif katan 12
- (יג) דכל זה וכו' - ר"ל אימתי מועיל תפיסת יד שיש לבעה"ב בזמן שאין עמהם דיורין אחרים בחצר אלא הוא ואותן האנשים שהשאיל ושהשכיר להן [או אפילו יש עוד דיורים בחצר אלא שאותן דיורין מביאין עירובן ומניחין אותו בבית בעה"ב זה או באחד מבתים השאולין שיש לבעה"ב תפיסת יד בהן ואז א"צ כלל ליתן לעירוב פת לפי שכל בתים אלו הם כבית אחת ובית שהעירוב מונח בו א"צ ליתן פת] אבל כשיש עוד דיורין אחרים בחצר ומניחים העירוב שלא בבית בע"ב זה אלא בבתי שארי דיורין דבזה הלא הבעה"ב בלא"ה צריך ליתן חלק בעירוב לא מהני בזה תפיסת יד לפטור השוכרים מליתן חלק בעירוב דמיגו דשארי דיורים אסרי אבעה"ב הנך שדרים בביתו נמי אסרי עליו עד שיתנו חלק בעירוב:(13) Car tout cela, etc. – c'est-à-dire : quand la tefissat yad qu'a le propriétaire est-elle efficace ? Lorsqu'il n'y a pas avec eux d'autres résidents dans la cour, mais seulement lui et ces gens auxquels il a prêté ou loué [ou même s'il y a d'autres résidents dans la cour, mais que ces résidents apportent leur érouv et le posent dans la maison de ce propriétaire, ou dans l'une des maisons prêtées sur lesquelles le propriétaire a une tefissat yad ; alors il n'est pas du tout nécessaire de donner du pain pour l'érouv, car toutes ces maisons sont comme une seule maison, et les habitants de la maison dans laquelle l'érouv est posé n'ont pas besoin de donner de pain] ; mais lorsqu'il y a d'autres résidents dans la cour et qu'ils posent l'érouv non pas dans la maison de ce propriétaire, mais dans les maisons des autres résidents — cas où le propriétaire doit de toute façon donner une part dans l'érouv — la tefissat yad ne sert pas, dans ce cas, à dispenser les locataires de donner une part dans l'érouv : car, en vertu du migo (« puisque »), puisque les autres résidents interdisent au propriétaire, ceux qui habitent dans sa maison lui interdisent aussi, jusqu'à ce qu'ils donnent une part dans l'érouv.
séif katan 13
- (יד) אחד מן הבירה - היינו חדר אחד מן הבירה:(14) Une pièce du palais (bira) – c'est-à-dire une chambre du palais.
séif katan 14
- (טו) אדעתא דהכי - ר"ל בשעה ששכר מן העכו"ם לא כיון לשכור בעדו ובעד חבירו:(15) Dans cette intention – c'est-à-dire qu'au moment où il a loué au non-Juif, il n'a pas eu l'intention de louer pour lui et pour son compagnon.
séif katan 15
- (טז) אבל וכו' אדעתא דהכי - ר"ל דמתחלת שכירות כוון לשכור גם בעד חבירו ונתרצה אתו לדור יחדו אשתכח דהאי שוכר מן העכו"ם שליחותו דחבריה קעביד ושניהם שוין בבית זה:(16) Mais, etc., dans cette intention – c'est-à-dire que dès le début de la location il a eu l'intention de louer aussi pour son compagnon, et qu'il a consenti à habiter avec lui ensemble : il se trouve que ce locataire a agi auprès du non-Juif en tant qu'émissaire de son compagnon, et tous deux sont égaux dans cette maison.
séif katan 16
- (יז) ולא מהני - וכנ"ל בדברי המחבר דאם אין הבתים שלו וכו':(17) Et cela ne sert pas – comme il a été dit plus haut dans les paroles de l'auteur (le Choulhan Aroukh) : « et si les maisons ne sont pas à lui, etc. ».
séif katan 17
- (יח) ששבתו בטרקלין - ר"ל שדירתם בטרקלין:(18) Qui ont passé le Chabbat dans une grande salle (teraklin) – c'est-à-dire que leur habitation est dans la grande salle.
séif katan 18
- (יט) אלא שנים הפנימים - דאף דהשני הוא ג"כ בית שער לראשון שהראשון עובר דרך עליו מ"מ לא מקרי בית שער לפטרו מן העירוב דבית שער דיחיד [דהיינו שרק יחיד עובר דרך עליו] לא מקרי בית שער כדלקמן בס"ז וע"כ כל אחד ואחד מהן חייב בעירוב ומיירי באופן שהמחיצות שביניהן מגיעות לתקרה ואי אין המחיצות מגיעות לתקרה נחשבין שנים כבית אחד ואין צריכין ליתן רק עירוב אחד בין שניהן אם יש עמהן עוד דיורין בחצר:(19) Sauf les deux intérieures – car bien que la deuxième pièce soit aussi un vestibule pour la première, puisque l'occupant de la première passe par elle, malgré tout elle ne s'appelle pas vestibule au point de la dispenser de l'érouv, car le vestibule d'un particulier [c'est-à-dire celui par lequel un seul passe] ne s'appelle pas vestibule, comme il est dit plus loin, au séif 7 ; c'est pourquoi chacun d'eux est obligé à l'érouv. Et il s'agit du cas où les cloisons qui sont entre elles atteignent le plafond ; si les cloisons n'atteignent pas le plafond, les deux sont considérées comme une seule maison, et elles n'ont à donner qu'un seul érouv pour les deux, s'il y a avec eux d'autres résidents dans la cour.
séif katan 19
- (כ) ואם היה לכ"א - ר"ל שאינם עוברים זה ע"ז רק שיש לכ"א מחדרו פתח פתוח לחצר:(20) Et si chacun avait – c'est-à-dire qu'ils ne passent pas l'un par l'autre, mais que chacun a, depuis sa chambre, une porte ouverte sur la cour.
séif katan 20
- (כא) או שאין עוברין וכו' - ר"ל דהמחבר צייר אינם עוברים בגווני שהיה לכ"א מחדרו פתח לחצר והרמ"א מוסיף דאפילו כל הפתחים לא היו פתוחים לחצר אלא שהיו פתוחים כ"א בפני עצמו להבית שער שהיה נגד כל החדרים ובבית שער היה פתח אחד שממנו יוצאים לחצר ואשמעינן דלא תימא כיון שכולם יוצאים לחצר דרך פתח אחד דהיינו פתח של בית שער מקרי מחוברים כולם וכעוברים זה ע"ז דמי קמ"ל דלא משגחינן בזה כיון שאינם עוברים זה על זה. ולפ"ז בבתים שלנו שדרים כמה שכנים בבית וכ"א בחדרים מיוחדים אע"פ שעוברים לחוץ דרך הבית שלפניהם שהוא להם כבית שער מ"מ חייבים כולם בעירוב ולפיכך אם נתקלקל העירוב של עיר אסורים לטלטל כ"א מחדרו לחדר חבירו [אם לא שיש לבעה"ב תפיסת יד בחדריהם כגון דברים שאינם ניטלין וכו' וכדעיל בס"ב שאז נחשב כאלו כל הבית והחדרים שלו והם רק כאורחים אצלו וא"צ לעירוב] ולענין טלטול מחדר לבית עיין לקמן בסעיף זיי"ן ועיין בבה"ט ובבה"ל מה שכתבנו בזה:(21) Ou qu'ils ne passent pas, etc. – c'est-à-dire que l'auteur (le Choulhan Aroukh) a illustré le cas où ils ne passent pas l'un par l'autre par l'exemple où chacun avait, depuis sa chambre, une porte sur la cour ; et le Rema ajoute que, même si toutes les portes n'étaient pas ouvertes sur la cour, mais que chacune était ouverte séparément sur le vestibule qui se trouvait face à toutes les chambres, et que dans le vestibule il y avait une seule porte par laquelle on sort dans la cour, il en est de même. Il nous enseigne ainsi : ne dis pas que, puisqu'ils sortent tous dans la cour par une seule porte, à savoir la porte du vestibule, ils sont tous considérés comme reliés et comme s'ils passaient l'un par l'autre ; il nous enseigne que nous ne prêtons pas attention à cela, puisqu'ils ne passent pas l'un par l'autre. Et selon cela, dans nos maisons, où plusieurs voisins habitent dans une maison, chacun dans des chambres particulières, bien qu'ils sortent à l'extérieur par la pièce qui est devant eux, qui est pour eux comme un vestibule, malgré tout ils sont tous obligés à l'érouv ; et c'est pourquoi, si l'érouv de la ville s'est abîmé, il est interdit à chacun de transporter de sa chambre à la chambre de son prochain [à moins que le propriétaire n'ait une tefissat yad (emprise) dans leurs chambres, par exemple des objets qu'on ne déplace pas, etc., comme plus haut au séif 2 ; car alors on considère que toute la maison et les chambres sont à lui, et qu'eux ne sont que comme des invités chez lui, et il n'est pas besoin d'érouv] ; et concernant le transport d'une chambre à la pièce commune (la maison), voir plus loin au séif 7, et voir dans le Ba'er Hétev et dans le Biour Halakha ce que nous avons écrit à ce sujet.
séif katan 21
- (כב) בתוך ג"ט - דהוי לבוד וכסתום עד למעלה דמי:(22) À moins de trois téfa'him – car c'est un lavoud (un espace considéré comme comblé) et c'est comme si la cloison était fermée jusqu'en haut.
séif katan 22
- (כג) של יריעות - אכן באופן שקשורות היטב מלמטה שלא ינידם הרוח וכדלעיל בסי' שס"ב ס"א [אחרונים]:(23) De tentures – toutefois, seulement lorsqu'elles sont bien attachées en bas, de sorte que le vent ne les fasse pas bouger, comme plus haut au siman 362, séif 1 [A'haronim].
séif katan 23
- (כד) צריך כל אחת ואחת וכו' - דכיון דאסרו הנך דיורין שבחצר אם לא עירבו אסרי נמי הנך שבטרקלין כיון שהמחיצות שבהן מחולקות אף שהן מחיצות גרועות:(24) Chacune doit, etc. – car puisque ces résidents de la cour interdisent s'ils n'ont pas fait d'érouv, ceux de la grande salle interdisent aussi, puisque les cloisons qui sont entre eux les séparent, bien que ce soient des cloisons de moindre qualité.
séif katan 24
- (כה) אין צריכין וכו' - ומיירי במחיצות עראי כעין מחיצות של יריעות דאלו חלקוהו במחיצות גמורות כגון של נסרים וכדומה בוודאי אין נ"מ בין עירוב בא אצלן וכו' ובין יש דיורין אחרים בחצר או אין דיורין דבכולהו צריכין ליתן חלק בעירוב וכדמסיים המחבר בסוף אם היו דיורין בעליות ממש וכו':(25) Ils n'ont pas besoin, etc. – et il s'agit de cloisons provisoires, comme des cloisons de tentures ; car s'ils l'avaient divisée par des cloisons véritables, par exemple de planches et autres, il n'y aurait certainement pas de différence entre le cas où l'érouv vient chez eux, etc., et celui où il y a d'autres résidents dans la cour ou non : dans tous les cas ils doivent donner une part dans l'érouv, comme le conclut l'auteur à la fin : « s'il y avait des résidents dans de véritables étages, etc. ».
séif katan 25
- (כו) שכולם דרין בבית זה - היינו אף שהעירוב מונח בחדר אחד דמי כמאן שהעירוב היה מונח אצל כולם דהתקרה מחברן לבית אחד כיון שתחתיו הם מחיצות גרועות:(26) Car tous habitent dans cette maison – c'est-à-dire que, bien que l'érouv soit posé dans une seule chambre, c'est comme si l'érouv était posé chez tous, car le plafond les relie en une seule maison, puisque en dessous il n'y a que des cloisons de moindre qualité.
séif katan 26
- (כז) במחיצות שאין נוגעות לתקרה - אפי' הם מחיצות קבועות של נסרים ואבנים ואפילו גבוהות יותר מעשרה:(27) Par des cloisons qui ne touchent pas le plafond – même si ce sont des cloisons fixes, de planches ou de pierres, et même si elles sont plus hautes que dix téfa'him.
séif katan 27
- (כח) די בעירוב א' וכו' - דכבית אחד דמי:(28) Un seul érouv suffit, etc. – car c'est comme une seule maison.
séif katan 28
- (כט) עשו מחיצות - המגיעות לתקרה:(29) Ils ont fait des cloisons – qui atteignent le plafond.
séif katan 29
- (ל) הם כמשותפין - פי' ואז כולם נותנין עירוב א':(30) Ils sont comme des associés – c'est-à-dire qu'alors ils donnent tous un seul érouv.
séif katan 30
- (לא) בעליות ממש - כבר כתבנו דה"ה כשנתחלקו החבורות ע"י מחיצות קבועות כגון של נסרים וכדומה כיון שהם מגיעות לתקרה:(31) Dans de véritables étages – nous avons déjà écrit qu'il en est de même lorsque les groupes ont été séparés par des cloisons fixes, par exemple de planches et autres, puisqu'elles atteignent le plafond.
séif katan 31
- (לב) צריכה כל חבורה וכו' - ואפי' כשאין דיורין אחרים בחצר צריכין לעשות עירובי חצרות:(32) Chaque groupe doit, etc. – et même lorsqu'il n'y a pas d'autres résidents dans la cour, ils doivent faire un érouv 'hatserot (érouv des cours).
séif katan 32
- (לג) אבל מי שיש לו וכו' - הטעם כיון שכולם משתמשין בשל בעה"ב באפיה ובישול ובכל דבר חשיבי כולהו כאלו אוכלים וישנים במקום אחד ואע"פ שיש להם פתח לצד חצר נקראים ע"ש בע"ה ועוד דאין משאיל להם רשותו לאסור עליו. וכ"ז בשהיה שאול להם אבל אם היה מקום החדרים קנוי או מושכר להם או אפילו בשאול רק שמשתמשין כל אחד בפ"ע בחדרו אוסרין דדוקא בצירוף שני הטעמים ביחד מקילינן. וכ"ז בשלא היה לבעה"ב אצלם תפיסת יד דאל"ה מותר בכל גווני וכנ"ל בס"ב:(33) Mais celui qui a, etc. – la raison en est : puisque tous se servent de ce qui appartient au maître de maison pour cuire le pain, cuisiner et en toute chose, ils sont tous considérés comme s'ils mangeaient et dormaient en un seul lieu ; et bien qu'ils aient une porte du côté de la cour, ils sont appelés du nom du maître de maison ; et de plus, celui-ci ne leur prête pas son domaine pour qu'ils puissent lui interdire. Et tout cela, lorsque l'endroit leur était prêté ; mais si l'emplacement des chambres leur était acheté ou loué, ou même prêté mais que chacun se sert séparément dans sa chambre, ils interdisent, car ce n'est que par la combinaison des deux raisons ensemble que nous sommes indulgents. Et tout cela, lorsque le maître de maison n'avait pas chez eux de tefissat yad ; sinon, c'est permis dans tous les cas, comme plus haut au séif 2.
séif katan 33
- (לד) פתח פתוח לחצר - והו"א דיכול לאסור על בני החצר כשלא עירבו:(34) Une porte ouverte sur la cour – et j'aurais pu penser qu'il peut interdire aux gens de la cour lorsqu'ils n'ont pas fait d'érouv.
séif katan 34
- (לה) אינם אוסרים - על אנשי החצר ולא זה על זה:(35) Ils n'interdisent pas – aux gens de la cour, ni l'un à l'autre.
séif katan 35
- (לו) אוכלים על שלחן אחד - אע"פ שכל אחד אוכל משלו [ב"י]:(36) Ils mangent à une seule table – bien que chacun mange du sien [Beit Yossef].
séif katan 36
- (לז) יש לו בית בפ"ע - ללינה ולשאר תשמישין וכדלקמיה:(37) Il a une maison à part – pour dormir et pour les autres usages, comme il est dit juste après.
séif katan 37
- (לח) עירוב אחד לכולן - ואיזה מהם שירצה יכול ליתן הפת וא"צ לזכות דשליחותא דכולהו קעביד:(38) Un seul érouv pour tous – et n'importe lequel d'entre eux peut donner le pain, et il n'a pas besoin de le faire acquérir aux autres, car il agit en tant qu'émissaire de tous.
séif katan 38
- (לט) וכן וכו' - כ"א על שולחנו. הרמ"א הוסיף דלאו דוקא על שולחן אחד דה"ה על שולחנות מיוחדות הואיל שהם בבית אחת:(39) Et de même, etc. – chacun à sa table. Le Rema a ajouté que ce n'est pas précisément à une seule table, mais qu'il en est de même à des tables séparées, puisqu'ils sont dans une seule maison.
séif katan 39
- (מ) הוי כחמשה ששבתו בטרקלין - וע"כ אפילו היתה שם מחיצה אלא שאין מגיע לתקרה או לסמוך לה בתוך ג"ט הוי כאלו אינה [כן איתא בב"י]:(40) C'est comme cinq qui ont passé le Chabbat dans une grande salle – c'est pourquoi, même s'il y avait là une cloison, mais qu'elle n'atteint pas le plafond ni ne s'en approche à moins de trois téfa'him, c'est comme si elle n'existait pas [ainsi est-il rapporté dans le Beit Yossef].
séif katan 40
- (מא) בקביעות - דאין פורסין אותה אלא כשעושה דבר צניעות:(41) De façon fixe – car on ne l'étend que lorsqu'on fait quelque chose qui demande de la pudeur.
séif katan 41
- (מב) וישן במקום אחר - ר"ל בחצר אחר:(42) Et dort dans un autre endroit – c'est-à-dire dans une autre cour.
séif katan 42
- (מג) אינם אוסרים - פי' לא במקום השינה כשלא עירבו עם שאר אנשי החצר ולא במקום האכילה שהם נגררים אחר אביהן ויוצאים בעירובו:(43) Ils n'interdisent pas – c'est-à-dire ni au lieu où ils dorment, lorsqu'ils n'ont pas fait d'érouv avec les autres gens de la cour, ni au lieu où ils mangent, car ils sont entraînés à la suite de leur père et sont acquittés par son érouv.
séif katan 43
- (מד) פרס - פי' שהם מקבלים הוצאה מבית אביהן ואין חילוק בין כשמקבלים לחם או מעות [אחרונים]:(44) Une portion (peras) – c'est-à-dire qu'ils reçoivent leur entretien de la maison de leur père ; et il n'y a pas de différence selon qu'ils reçoivent du pain ou de l'argent [A'haronim].
séif katan 44
- (מה) אוסרים - על אחרים וה"ה זה ע"ז כשלא עירבו ואפילו הם דרים בחצר אחת עם אביהם הואיל ואינם אוכלים על שולחנו ממש:(45) Ils interdisent – aux autres, et de même l'un à l'autre, lorsqu'ils n'ont pas fait d'érouv, et même s'ils habitent dans une même cour avec leur père, puisqu'ils ne mangent pas réellement à sa table.
séif katan 45
- (מו) וה"מ כשנותנין וכו' - פי' אימתי אמרינן שקבלת פרס אינו מועיל כשחוץ מן האחין ואביהן היו עוד דיורין בחצר והוזקקו לעירוב והניחו אותו אצל אחד מהדיורין דאז אמרינן כשם ששארי דיורין אסרי זה ע"ז אם לא היו מערבין אינהו נמי אסרי אהדדי אבל כשאין עמהם דיורין אחרים בחצר הם בעצמן אין מזקיקין לעירוב [דהואיל שמקבלין עכ"פ פרס מאביהן האב מחברן ומצרפן להיות כאיש אחד] וכן כשנתנו בני החצר עירובן אצל אחד מהאחין אמרינן הואיל דהוא פטור מליתן חלק בעירוב משום בית שמניחין בו עירוב גם שאר אחיו נמי פטורין ומטעם הנ"ל:(46) Et cela ne s'applique que lorsqu'ils donnent, etc. – c'est-à-dire : quand disons-nous que recevoir une portion n'est pas efficace ? Lorsque, en dehors des frères et de leur père, il y avait d'autres résidents dans la cour, qu'ils ont été obligés à l'érouv et qu'ils l'ont posé chez l'un des autres résidents ; alors nous disons : de même que les autres résidents s'interdiraient l'un à l'autre s'ils ne faisaient pas d'érouv, eux aussi s'interdisent l'un à l'autre. Mais lorsqu'il n'y a pas avec eux d'autres résidents dans la cour, eux-mêmes ne rendent pas l'érouv nécessaire [car puisqu'ils reçoivent en tout cas une portion de leur père, le père les relie et les joint pour être comme un seul homme] ; et de même, lorsque les gens de la cour ont donné leur érouv chez l'un des frères, nous disons : puisque celui-ci est dispensé de donner une part dans l'érouv, en raison de sa maison, dans laquelle on pose l'érouv, ses autres frères aussi sont dispensés, pour la raison susdite.
séif katan 46
- (מז) באחד מבתים אלו - ר"ל או אצל אב או אצל אחין:(47) Dans l'une de ces maisons – c'est-à-dire soit chez le père, soit chez les frères.
séif katan 47
- (מח) חמשה נשים וכו' - דהם נמי נמשכין אחר בעליהן ואדוניהן:(48) Cinq femmes, etc. – car elles aussi sont entraînées à la suite de leurs maris et de leurs maîtres.
séif katan 48
- (מט) עבדים - וה"ה משרתים:(49) Des esclaves – et il en est de même des serviteurs.
séif katan 49
- (נ) אם אין וכו' - וכמו אצל אחין בס"ה. ודוקא בכל אלו מועיל פרס לפי שהן נמשכין אחריהן אבל באדם דעלמא המקבל פרס מחבירו אין מועיל כלל:(50) S'il n'y a pas, etc. – comme pour les frères, au séif 5. Et ce n'est que pour tous ceux-là que la portion est efficace, parce qu'ils sont entraînés à leur suite ; mais pour un homme quelconque qui reçoit une portion de son prochain, cela n'est pas du tout efficace.
séif katan 50
- (נא) צריכין ליתן בעירוב - שהם לבדם תורת בית עליהם ואוסרים לטלטל בחצר וכן לטלטל מזה לזה וכן מהם לבתים שלפניהם ואע"ג דהשני הוי בית שער לפנימי שעובר דרך עליו לא מתבטל מתורת בית עי"ז כיון דהוי רק בית שער ליחיד:(51) Ils doivent donner dans l'érouv – car à eux seuls ils ont le statut de maison, et ils interdisent de transporter dans la cour, et de même de transporter de l'une à l'autre, et de même d'elles vers les maisons qui sont devant elles ; et bien que la deuxième soit un vestibule pour l'intérieure, dont l'occupant passe par elle, elle ne perd pas par là le statut de maison, puisque ce n'est un vestibule que pour un particulier.
séif katan 51
- (נב) שחשובים כולם וכו' - שכל אחד מהם הוא בית שער לכל הפנימים ממנו ואינו חשיב דירה כיון שרבים עוברים עליו ולפ"ז בבית שיש בתוכו שני חדרים ומושכרים לשני בני אדם ובבית שלפני החדרים דר בו בעה"ב בעצמו ועוברים דרך עליו הם בעצמם חייבים ליתן בעירוב ובעה"ב בעצמו פטור שהוא כבית שער להם:(52) Car elles sont toutes considérées, etc. – car chacune d'elles est un vestibule pour toutes celles qui sont plus à l'intérieur qu'elle, et elle n'est pas considérée comme une habitation puisque plusieurs passent par elle. Et selon cela, dans une maison où il y a deux chambres louées à deux personnes, et où le propriétaire lui-même habite dans la pièce qui est devant les chambres, et qu'ils passent par elle, ce sont eux-mêmes qui sont obligés de donner dans l'érouv, et le propriétaire lui-même est dispensé, car sa pièce est pour eux comme un vestibule.
séif katan 52
- (נג) המתארח בחצר - אפילו היה הדירה בשכירות:(53) Celui qui est reçu en invité dans une cour – même si l'habitation était en location.
séif katan 53
- (נד) בבית בפני עצמו - שאוכל וישן שם ונקט בפ"ע דאם היה ביחד עם בעה"ב אפילו בקבע אינו אוסר כשלא עירב:(54) Dans une maison à part – où il mange et dort ; et l'auteur a précisé « à part », car s'il était avec le maître de maison, même de façon permanente, il n'interdit pas lorsqu'il n'a pas fait d'érouv.
séif katan 54
- (נה) אלא לשלושים יום - וביותר משלשים אפילו אם היה רק בשאילה לבד תו מקרי קבע ויצא מכלל אורח ואוסר. ומסתברא דאם קבע עצמו לכתחלה יותר משלשים אוסר מיד. כתב הט"ז דביותר משלשים דאסרינן דוקא במתארח במקום שאין קהל אבל במקום שיש קהל ועושין ע"ח בע"פ כדרכנו אז פטור גם בזה כי לב ב"ד מתנה על כל הדיורים שיתוספו וכמו שמבואר בסימן שס"ו ס"ט עי"ש. ומ"מ טוב במקום שיש ירידים שרגילין לבוא אורחין ולהשתהות שם יותר משלשים יום שיתנו הקהל בפירוש בשעה שעושין העירוב דהוא לכל מי שיתוסף בעיר הזאת:(55) Sinon pour trente jours – et pour plus de trente jours, même si c'était seulement en prêt, cela s'appelle déjà permanent : il sort de la catégorie d'invité et il interdit. Et il est logique que, s'il s'est fixé dès le départ pour plus de trente jours, il interdit immédiatement. Le Taz a écrit que le cas de plus de trente jours, où nous interdisons, ne concerne que celui qui est reçu dans un lieu où il n'y a pas de communauté ; mais dans un lieu où il y a une communauté, et où l'on fait un érouv 'hatserot la veille de Pessa'h selon notre usage, alors il est dispensé même dans ce cas, car l'intention du tribunal (lev beit din) pose une condition pour tous les résidents qui s'ajouteront, comme il est expliqué au siman 366, séif 9 ; voir là-bas. Malgré tout, il est bien, dans un lieu où il y a des foires, où des visiteurs ont l'habitude de venir et de séjourner plus de trente jours, que la communauté stipule explicitement, au moment où l'on fait l'érouv, qu'il vaut pour quiconque s'ajoutera dans cette ville.
séif katan 55
- (נו) אינו אוסר וכו' - י"א שאפילו רגיל לבוא שם כמה פעמים להתארח ויש מי שמחמיר בזה וכמו לענין עכו"ם בסי' שפ"ד ס"א עי"ש:(56) N'interdit pas, etc. – certains disent qu'il en est ainsi même s'il a l'habitude d'y venir plusieurs fois pour être reçu ; et il y a un avis qui est rigoureux à ce sujet, comme pour le non-Juif au siman 384, séif 1 ; voir là-bas.
séif katan 56
- (נז) ואפילו אם האורחים רבים וכו' - נמי בטלים לגבי בעה"ב ונעשים כאנשי ביתו:(57) Et même si les invités sont nombreux, etc. – ils sont néanmoins annulés par rapport au maître de maison et deviennent comme les gens de sa maison.
séif katan 57
- (נח) אבל אורחים ביחד - ר"ל שלא היו שם רק אורחים בחצר ומיירי בשיש לכל אחד חדר מיוחד לאכילה כמ"ש ס"ג:(58) Mais des invités ensemble – c'est-à-dire qu'il n'y avait là, dans la cour, que des invités ; et il s'agit du cas où chacun a une chambre particulière pour manger, comme il est écrit au séif 3.
séif katan 58
- (נט) אוסרים וכו' - דכיון דליכא כאן קבוע שיהיו נטפלים לגביה הוו כשאר בע"ב ומיירי בשאותו חצר היה חצר יחידי אבל כשנתארחו בעיר ויש שם עוד חצרות של ישראל והעיר עשויה בתיקון מבואות כדין בטילי הני אורחים לגבי שאר בע"ב קבועים שבעיר דעיר שעשויה בתיקון מבואות כדין היא חשובה כולה כחצר אחת וכנ"ל:(59) Ils interdisent, etc. – car puisqu'il n'y a pas ici de résident fixe auquel ils seraient rattachés, ils sont comme les autres maîtres de maison. Et il s'agit du cas où cette cour était une cour isolée ; mais lorsqu'ils ont été reçus dans une ville où il y a d'autres cours de Juifs, et que la ville est aménagée par un aménagement des ruelles (tikoun mevoot) conforme à la loi, ces invités sont annulés par rapport aux autres maîtres de maison fixes de la ville, car une ville aménagée en ruelles selon la loi est tout entière considérée comme une seule cour, comme il a été dit plus haut.
séif katan 59
- (ס) זה על זה - ואם הוא במקום עכו"ם צריכים לשכור גם רשותו [מ"א]:(60) L'un à l'autre – et si c'est dans un lieu où habite un non-Juif, ils doivent aussi louer son domaine [Maguen Avraham].
séif katan 60
- (סא) מיד - היינו אפילו אם שבתו רק שבת אחת [אחרונים]:(61) Immédiatement – c'est-à-dire même s'ils n'y ont passé qu'un seul Chabbat [A'haronim].
séif katan 61