Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 368 →- (א) לחזור ולתקנו - זה מיירי בשבת ראשון ונתקלקל קודם שנכנס השבת דאלו נתקלקל אחר שכבר נכנס השבת א"צ שום תיקון לשבת זו אפילו כבר כלה ונאבד לגמרי. ולענין שבת שניה אף דאם כבר כלה לגמרי צריך לערב מחדש הלא עכ"פ בנשתייר אפילו כל שהוא א"צ שום תיקון כיון דהיה שיעור עירוב בבין השמשות של שבת ראשונה כמ"ש בס"ד ומה זה דקאמר בסוף הסעיף ואם לא כלה וכו' אע"פ שמערב משלהם וכו' אלא ודאי כדכתבנו דנתקלקל קודם שנכנס השבת ראשונה:(1) Le réparer à nouveau – il s'agit ici du premier Chabbat, et l'érouv s'est abîmé avant l'entrée du Chabbat ; car s'il s'était abîmé après l'entrée du Chabbat, il ne nécessiterait aucune réparation pour ce Chabbat, même s'il avait déjà été entièrement consommé ou perdu. Et quant au second Chabbat, bien que s'il a déjà été entièrement consommé il faille refaire l'érouv, en tout cas, s'il en est resté même une quantité infime, il ne nécessite aucune réparation, puisque la mesure de l'érouv était présente à bein hachmachot (le crépuscule) du premier Chabbat, comme il est écrit au séif 4. Et que signifierait alors ce qu'il dit à la fin du séif : « Et si le premier n'a pas été entièrement consommé, etc., bien qu'il fasse l'érouv avec ce qui leur appartient, etc. » ? C'est donc certainement comme nous l'avons écrit : il s'est abîmé avant l'entrée du premier Chabbat.
séif katan 1
- (ב) א"צ להודיע - לשאלם אם יתרצו לזה דמוקמינן אחזקתיה דודאי יתרצו כולם ממין זה כמו שנתרצו מתחלה [לבוש]:(2) Il n'a pas besoin d'informer – pour leur demander s'ils y consentent, car on le maintient dans sa présomption qu'ils consentiront certainement tous à cette espèce, comme ils y ont consenti au début (Levouch).
séif katan 2
- (ג) ממין אחר - כגון שהיה מתחלה פת חטים ועכשיו רוצה לערב מפת שעורים:(3) D'une autre espèce – par exemple, si c'était au début du pain de blé, et que maintenant il veut faire l'érouv avec du pain d'orge.
séif katan 3
- (ד) צריך להודיע להם - לשאלם דכיון שכבר כלה המין הראשון הו"ל כמערב לכתחלה וכתב במאמר מרדכי דדוקא בבית הפתוח לשתי חצרות דלא ידעינן בהי ניחא ליה אבל בפתוח לחצר אחד זכות הוא לו וא"צ דעתו וכ"כ שארי אחרונים:(4) Il doit les informer – pour leur demander, car puisque la première espèce a déjà été entièrement consommée, c'est comme s'il faisait l'érouv pour la première fois. Et le Maamar Mordekhaï a écrit que ce n'est que dans le cas d'une maison ouvrant sur deux cours, car nous ne savons pas laquelle lui convient ; mais pour une maison ouvrant sur une seule cour, c'est un avantage pour lui et son accord n'est pas nécessaire. Et d'autres A'haronim ont écrit de même.
séif katan 4
- (ה) ואם משלו אינו צריך להודיעם - לפי שבודאי יתרצו שיערב עליהם בכל המינים שירצה כיון שהם אינם נותנים כלום וכבר נתרצו לערב יחד:(5) Et si c'est avec ce qui lui appartient, il n'a pas besoin de les informer – car ils consentiront certainement à ce qu'il fasse l'érouv pour eux avec toute espèce qu'il voudra, puisqu'eux ne donnent rien et qu'ils ont déjà consenti à faire l'érouv ensemble.
séif katan 5
- (ו) אלא נתמעט - משיעור המפורש לקמן בס"ג ומיירי שנתמעט קודם שנכנס השבת כמש"כ בסק"א:(6) Mais seulement diminué – en deçà de la mesure explicitée plus loin, au séif 3 ; et il s'agit du cas où il a diminué avant l'entrée du Chabbat, comme nous l'avons écrit au séif katan 1.
séif katan 6
- (ז) א"צ להודיעם - דבודאי יתרצו להשלים העירוב:(7) Il n'a pas besoin de les informer – car ils consentiront certainement à compléter l'érouv.
séif katan 7
- (ח) ניתוספו דיורים וכו' - שלא היו בעת הנחת העירוב:(8) Si de nouveaux résidents se sont ajoutés, etc. – qui n'étaient pas là au moment du dépôt de l'érouv.
séif katan 8
- (ט) אם הבית וכו' - אקדים הקדמה קצרה והוא. קי"ל דמערבין עירובי חצרות שלא מדעת דזכות הוא וזכין לאדם שלא בפניו ומ"מ אם יש בחצר בית הפתוח לשתי חצרות אין מערבין בשבילו שלא בידיעתו דשמא אינו חפץ כלל לערב בחצר זו עם אנשים אלו אלא בחצר אחרת וקאמר המחבר דזה הדין שייך ג"כ בניתוספו דיורין בחצר דהוספה זו ג"כ כתחלת עירוב הוא וצריך לעשות עירוב דוקא בידיעתם אבל שלא בידיעתם לא ואפילו אם מערב עתה משלו [מ"א ועו"ש] ויש מקילין שיכול לערב משלו בכל גווני. ודע עוד דהא דקי"ל דמערבין ע"ח שלא לדעת ג"כ יש דיעות בין הפוסקים יש פוסקים דסברי דדוקא אם מערב משלו ויש פוסקים דסברי דיוכל לערב אפילו משלהם בלא דעתם דמסתמא מתרצים לזה ועיין במש"כ לעיל בסימן שס"ז בביאור הלכה:(9) Si la maison, etc. – je ferai précéder une brève introduction, la voici. Nous tenons qu'on fait l'érouv 'hatserot sans l'accord des intéressés, car c'est un avantage, et l'on peut faire acquérir à une personne en son absence. Néanmoins, s'il y a dans la cour une maison ouvrant sur deux cours, on ne fait pas l'érouv pour elle à son insu, car peut-être son occupant ne souhaite-t-il pas du tout faire l'érouv dans cette cour avec ces gens-là, mais dans une autre cour. Et l'auteur (le Choulhan Aroukh) dit que cette loi s'applique aussi lorsque de nouveaux résidents se sont ajoutés dans la cour, car cet ajout est lui aussi comme un début d'érouv, et il faut faire l'érouv précisément à leur connaissance, mais pas à leur insu, et même s'il fait maintenant l'érouv avec ce qui lui appartient (Maguen Avraham et Olat Chabbat). Et certains sont indulgents et disent qu'il peut faire l'érouv avec ce qui lui appartient dans tous les cas. Et sache encore que concernant ce que nous tenons, qu'on fait l'érouv 'hatserot sans l'accord des intéressés, il y a aussi des opinions divergentes parmi les décisionnaires : certains décisionnaires pensent que ce n'est que s'il fait l'érouv avec ce qui lui appartient, et certains décisionnaires pensent qu'il peut faire l'érouv même avec ce qui leur appartient sans leur accord, car vraisemblablement ils y consentent. Et voir ce que nous avons écrit plus haut, au siman 367, dans le Biour Halakha.
séif katan 9
- (י) ואם הם יותר וכו' - ר"ל דשיעור שמנה עשר גרוגרות הוא שיעור היותר גדול שהוא שיעור שתי סעודות ובשיעור הזה די אפילו לאלף ומה שכתב שיעורו שתי סעודות ר"ל שיעורו ג"כ שתי סעודות:(10) Et s'ils sont plus, etc. – c'est-à-dire que la mesure de dix-huit figues sèches est la plus grande mesure, qui est la mesure de deux repas, et cette mesure suffit même pour mille personnes. Et ce qu'il a écrit, « sa mesure est de deux repas », signifie que sa mesure est également de deux repas.
séif katan 10
- (יא) שהם כששה ביצים - היינו בקליפתן:(11) Ce qui correspond à six œufs – c'est-à-dire avec leur coquille.
séif katan 11
- (יב) וי"א שהם כשמונה ביצים - ולכתחלה נכון לנהוג כן ובדיעבד די כששה ביצים:(12) Et certains disent que cela correspond à huit œufs – et lekhat'hila, il convient de se conduire ainsi ; et bediavad, six œufs suffisent.
séif katan 12
- (יג) מכשיעורו - גרוגרת לכל אחד או שתי סעודות למרובין:(13) En deçà de sa mesure – une figue sèche pour chacun, ou deux repas pour un grand nombre.
séif katan 13
- (יד) אחר שנכנס - דאלו נתמעט קודם שקידש עליו היום הו"ל כתחלת עירוב אף שכבר הניחו לשם עירוב וכדלעיל בריש הסימן:(14) Après l'entrée – car s'il avait diminué avant que le jour (de Chabbat) ne soit sanctifié sur lui, c'est comme un début d'érouv, bien qu'on l'ait déjà déposé en vue de l'érouv, comme on l'a dit plus haut, au début du siman.
séif katan 14
- (טו) כשר - דלא צריכא שיעור אלא בתחלה ובין בע"ח ובין בשיתופי מבואות:(15) Il est valable – car on n'a besoin de la mesure qu'au début, aussi bien pour l'érouv 'hatserot que pour le chitouf mevaot.
séif katan 15
- (טז) אף לשאר וכו' - דאלו לשבת זה כשר אפילו לא נשתייר כלל כיון שהיה העירוב קיים בין השמשות. ועיין במ"א שכתב דדינא דנשתייר כשר הוא רק בזמן הש"ס שהיו עושין עירובי חצרות ושיתופי מבואות כ"א בפני עצמו משא"כ לדידן דנהגינן לעשות שיתוף ועירוב ביחד וכמבואר בסימן שפ"ז פסול לשבת שניה אם אין בו שיעור עירוב ועיין בבה"ל שיש חולקין בזה ולכתחלה בודאי צריך ליזהר להוסיף עד כשיעור:(16) Aussi pour les autres, etc. – car pour ce Chabbat-ci, il est valable même s'il n'en est rien resté du tout, puisque l'érouv existait à bein hachmachot. Et voir le Maguen Avraham, qui a écrit que la loi selon laquelle le reste est valable ne s'appliquait qu'à l'époque du Talmud, où l'on faisait l'érouv 'hatserot et le chitouf mevaot chacun séparément ; ce qui n'est pas le cas pour nous, qui avons l'usage de faire le chitouf et l'érouv ensemble, comme il est expliqué au siman 387 : il est invalide pour le second Chabbat s'il ne contient pas la mesure de l'érouv. Et voir dans le Biour Halakha qu'il y a des avis contraires à ce sujet ; et lekhat'hila, il faut certainement veiller à ajouter jusqu'à la mesure.
séif katan 16
- (יז) שבתות - ואף שקי"ל לעיל בסימן שס"ו ס"ו שאין מערבין בפרוסה היינו כשהיתה פרוסה בשעה שהניחה לשם עירוב משא"כ הכא שנפרסה אח"כ לית לן בה ומ"מ יש מחמירין בשנפרסה קודם בין השמשות כיון שיש שהות עדיין להניח ככר אחר שלם:(17) Chabbatot – et bien que nous tenions plus haut, au siman 366, séif 6, qu'on ne fait pas l'érouv avec un morceau (de pain), c'est lorsqu'il était en morceau au moment où on l'a déposé en vue de l'érouv ; ce qui n'est pas le cas ici, où il s'est morcelé ensuite : cela ne pose pas de problème. Néanmoins, certains sont rigoureux lorsqu'il s'est morcelé avant bein hachmachot, puisqu'il reste encore du temps pour déposer une autre miche entière.
séif katan 17
- (יח) אם נתעפש וכו' - וה"ה כשהתליע בתולעים קטנים (שקורין מילבין) [אחרונים]:(18) Si le pain a moisi, etc. – et il en est de même lorsqu'il a été infesté de petits vers (qu'on appelle milben, mites) (A'haronim).
séif katan 18
- (יט) ונפסל מלאכול - היינו כשנתעפש כולו:(19) Et est devenu impropre à la consommation – c'est-à-dire lorsqu'il a entièrement moisi.
séif katan 19
- (כ) מחדש - ואם ראה ד"ז בשבת ואינו ידוע לו מתי נתעפש אם קודם שבת או בשבת תלינן לקולא ואמרינן דמקרוב נתעפש ובהמ"ש היה ראוי לאכול וכבסימן שצ"ד:(20) À nouveau – et s'il a vu cela pendant Chabbat et qu'il ne sait pas quand il a moisi, si c'est avant Chabbat ou pendant Chabbat, on penche vers l'indulgence et l'on dit qu'il a moisi récemment et qu'à bein hachmachot il était propre à la consommation ; et comme au siman 394.
séif katan 20
- (כא) טוב יותר וכו' - והאחרונים כתבו דיותר טוב לערב כל ע"ש כי רוב פעמים מצה של עירוב מתקלקלת ומתעפשת מאורך הזמן וגם מצוי ליפול בו תולעים [שקורין מילבין] מאורך הזמן ואינה ראויה לאכילה והרי היא כמו שכלתה לגמרי וכנ"ל והרוצה לעשות עצהיו"ט יערב משלו בכל ע"ש ויזכהו לכל הקהל ע"י אחר ובזה אין חשש אם יתקלקל העירוב שבבהכ"נ ולא יברך על שלו כיון שיש עירוב בבהכ"נ ושמא הוא כשר והברכות אין מעכבות:(21) Cela est préférable, etc. – mais les A'haronim ont écrit qu'il est préférable de faire l'érouv chaque veille de Chabbat, car la plupart du temps, la matsa de l'érouv s'abîme et moisit à cause de la longue durée, et il est aussi fréquent que des vers [qu'on appelle milben] y tombent à cause de la longue durée, et elle n'est plus propre à la consommation, et elle est comme si elle avait été entièrement consommée, comme on l'a dit plus haut. Et celui qui veut faire le conseil du Yetser tov (c'est-à-dire agir au mieux) fera l'érouv avec ce qui lui appartient chaque veille de Chabbat et le fera acquérir à toute la communauté par l'intermédiaire d'un autre ; et ainsi, il n'y a pas de crainte si l'érouv qui est à la synagogue s'abîme. Et il ne récitera pas de bénédiction sur le sien, puisqu'il y a un érouv à la synagogue et qu'il est peut-être valable ; et les bénédictions ne sont pas indispensables (à la validité de l'érouv).
séif katan 21
- (כב) ולאכול העירוב כל שבת - משום דהואיל ואיתעביד ביה מצוה חדא יתעבד ביה מצוה אחריתא:(22) Et manger l'érouv chaque Chabbat – parce que, puisqu'on a accompli avec lui une mitsva, qu'on accomplisse avec lui une autre mitsva (en le mangeant le Chabbat).
séif katan 22