Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 358 →- (א) לדירה - דירת אדם ותשמישיו:(1) Pour l'habitation – l'habitation de l'homme et ses usages.
séif katan 1
- (ב) כגון גנות ופרדסים - שמקיפים אותם רק לשמור את הפירות והזרעים שבתוכן וה"ה קרפף שהוא היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:(2) Comme les jardins et les vergers – qu'on n'entoure que pour garder les fruits et les semences qui s'y trouvent ; et de même un karpef, qui est une grande enceinte hors de la ville pour y entreposer du bois en réserve.
séif katan 2
- (ג) ובורגנין - סוכת שומרים שבשדות:(3) Et les bourganin – la cabane des gardiens qui est dans les champs.
séif katan 3
- (ד) שאינן עשויין וכו' - ר"ל אע"ג דסוכה זו נעשית לישיבת השומר מ"מ כיון שאין דירתם שם מחמת עצמן אלא לשמור האויר שלפניהן אין זו דירה חשובה מחמת עצמה והרי זו כהיקף של גנות ופרדסים ואפי' היא מקורה בגג נמי לא מיחשבה דירה ועיין ביאור הלכה בסימן שס"ב מ"ש בזה:(4) Qui ne sont faits, etc. – c'est-à-dire : bien que cette cabane soit faite pour que le gardien y séjourne, néanmoins, puisqu'ils n'y habitent pas pour elle-même, mais pour garder l'espace qui est devant eux, ce n'est pas une habitation considérée en elle-même, et c'est comme l'enceinte des jardins et des vergers ; et même si elle est couverte d'un toit, elle n'est pas non plus considérée comme une habitation. Et voir le Biour Halakha au siman 362, ce qu'il a écrit à ce sujet.
séif katan 4
- (ה) אסרו חכמים וכו' - דאע"ג דמן התורה כל המוקף מחיצות גבוהות עשרה אע"פ שהיא רחבה כמה כורים הוא רה"י גמור ומותר לטלטל בכולו מ"מ חכמים אסרו בהיקף גדול יותר מב"ס שלא הוקף לדירה שהוא דומה קצת לר"ה ולכרמלית שלא לטלטל בה ביותר מד"א כמו בר"ה ובכרמלית:(5) Les Sages ont interdit, etc. – car bien que, de la Torah, tout ce qui est entouré de cloisons hautes de dix téfa'him, même s'il s'étend sur plusieurs kor (grande mesure de surface), soit un domaine privé à part entière où il est permis de transporter partout, néanmoins les Sages ont interdit, dans une grande enceinte de plus d'un beit saatayim qui n'a pas été entourée pour l'habitation, et qui ressemble un peu au domaine public et au karmelit, d'y transporter sur plus de quatre coudées, comme dans le domaine public et dans un karmelit.
séif katan 5
- (ו) שהוא שיעור ע' וכו' - דבית סאה הוא נ' על נ' דהיינו בין כולו אלפים וחמש מאות אמה באמה רוחב ובית סאתים הוא ה' אלפים אמה באמה רוחב וכשתעשה מזה שדה מרובעת הוא בערך שיעור ע' אמה וד' טפחים אורך על ע' אמה וד' טפחים רוחב:(6) Qui correspond à la mesure de soixante-dix, etc. – car un beit séa fait cinquante sur cinquante, c'est-à-dire en tout deux mille cinq cents coudées carrées (litt. coudée sur coudée de largeur), et un beit saatayim fait cinq mille coudées carrées ; et si l'on en fait un champ carré, cela fait approximativement soixante-dix coudées et quatre téfa'him de long sur soixante-dix coudées et quatre téfa'him de large.
séif katan 6
- (ז) וד' טפחים - ומעט יותר כשיעור אצבע בערך ולא חשו להזכירו מפני שהוא מועט ואעפ"כ יכול לחשבו בחשבון וכל שליכא יותר על ע' אמה וד' טפחים ואותו משהו מותר לטלטל ועיין בקיצור ש"ע שכתב דלפי אמות שלנו שהם גדולים הוא נ"ג על נ"ג:(7) Et quatre téfa'him – et un peu plus, environ la mesure d'un doigt ; on n'a pas pris la peine de le mentionner parce que c'est peu ; néanmoins on peut le compter dans le calcul, et tant qu'il n'y a pas plus que soixante-dix coudées et quatre téfa'him et ce petit surplus, il est permis de transporter. Et voir le Kitsour Choulhan Aroukh, qui a écrit que selon nos coudées, qui sont grandes, cela fait cinquante-trois sur cinquante-trois.
séif katan 7
- (ח) מותר לטלטל בכולו - וסמכו חכמים בשיעור זה אשיעורא של חצר המשכן שהיה ב"ס בכולו והיו מטלטלים בו:(8) Il est permis de transporter dans tout – les Sages se sont appuyés, pour cette mesure, sur la mesure du parvis du Tabernacle (Michkan), qui faisait un beit saatayim en tout, et où l'on transportait.
séif katan 8
- (ט) בין שהוא מרובע - והכלל בזה דכל דליכא יותר מה' אלפים בתשבורת לית לן בה בין שהמקום עגול או מרובע או שאר צורות וכדלקמיה:(9) Qu'il soit carré – la règle en cela est que, tant qu'il n'y a pas plus de cinq mille coudées en surface, cela ne pose pas de problème, que l'endroit soit rond, carré, ou d'autres formes, comme il est dit juste après.
séif katan 9
- (י) או אריך וקטין - כגון שהיה ארוך ק' ורוחב נ' שהוא עולה כמרובה של ע' וד"ט:(10) Ou long et étroit – par exemple s'il était long de cent et large de cinquante, ce qui équivaut au carré de soixante-dix coudées et quatre téfa'him.
séif katan 10
- (יא) ובלבד שלא יהא ארכו וכו' - דהיינו שלא יהא עכ"פ ארכו יותר ממאה אמה דכל שהוא שטח גדול אף באורך לחוד מיחלפי בר"ה וכרמלית ובמאה אמה לא רצו לגזור מפני שמצינו בחצר המשכן שארכו מאה ורחבו חמשים:(11) Pourvu que sa longueur ne soit pas, etc. – c'est-à-dire qu'en tout cas sa longueur ne dépasse pas cent coudées, car toute grande surface, même seulement en longueur, risque d'être confondue avec le domaine public et le karmelit ; et pour cent coudées, ils n'ont pas voulu décréter d'interdiction, parce que nous trouvons que le parvis du Tabernacle avait cent coudées de long et cinquante de large.
séif katan 11
- (יב) אמה אחת - אבל בפחות מאמה לא גזרו וכ"ז בדוקא אם היה עכ"פ בית סאתים בין כולה אבל אם בין כולה ליכא ב"ס לא קפדינן בזה ואפילו היה ארכו הרבה יותר ממאה אמה נמי מותר לטלטל בכולה כל שמוקף מחיצות:(12) Une coudée – mais pour moins d'une coudée, ils n'ont pas décrété. Et tout cela, seulement s'il y avait en tout cas un beit saatayim au total ; mais s'il n'y a pas un beit saatayim au total, nous ne sommes pas pointilleux là-dessus, et même si sa longueur dépassait de beaucoup cent coudées, il est aussi permis de transporter partout, du moment que c'est entouré de cloisons.
séif katan 12
- (יג) אי מוקפות - פי' היכא שיש חומה סביב לעיר ומבואר שם דמן הסתם אמרי' דהוקף לדירה דאין דרך להקיף אלא אחר שבנו הבתים מתחלה והוי בנוי ולבסוף הוקף דמהני וכדלקמן:(13) Sont-elles entourées – c'est-à-dire là où il y a une muraille autour de la ville ; et il est expliqué là-bas que, dans le cas ordinaire, nous disons qu'elle a été entourée pour l'habitation, car on n'a pas l'habitude d'entourer une ville qu'après avoir d'abord construit les maisons ; c'est donc « construit puis entouré », ce qui est efficace, comme il est dit plus loin.
séif katan 13
- (יד) דסתם קרפיפות וכו' - פי' ופתח הבית פתוחה להם:(14) Que nos karpifot ordinaires, etc. – c'est-à-dire lorsque la porte de la maison s'ouvre sur eux.
séif katan 14
- (טו) דרגילים - כוונת הרמ"א במקום שאין אדם זוכר אם הקרפיפות נבנו קודם הבתים או לאחר הבתים ולשם תשמיש דירה ובזה כתב דרוב קרפיפות שלנו הוקפו אחר בנין הבתים לתשמישי הבתים ודבר פשוט הוא דלאו כללא הוא בכל מקום ובכ"ז ויש לראות בזה בזמננו לפי מנהג המקומות:(15) Car on a l'habitude – l'intention du Rema est pour le cas où personne ne se rappelle si les karpifot ont été construits avant les maisons ou après les maisons, et en vue de l'usage d'habitation ; et à ce sujet il a écrit que la plupart de nos karpifot ont été entourés après la construction des maisons, pour les usages des maisons. Il est évident que ce n'est pas une règle générale en tout lieu ; et en tout cas, il faut examiner cela à notre époque selon l'usage des lieux.
séif katan 15
- (טז) סמוך לביתו - וכל שהוא סמוך לעיר מיקרי סמוך לביתו לדיעה זו:(16) Proche de sa maison – et tout ce qui est proche de la ville est appelé « proche de sa maison » selon cet avis.
séif katan 16
- (יז) דעתיה עילויה - ופשוט דאף לדעה זו דוקא בשבנה הבית ואח"כ הקיף וקמ"ל דאע"ג דלא פתח ליה אפ"ה כיון שהיא סמוכה לעיר הרבה דעתיה עילויה להשתמש בה תדיר ומסתמא הוקפה לדירה:(17) Car il compte s'en servir – il est évident que même selon cet avis, ce n'est que lorsqu'il a construit la maison et ensuite entouré ; et cela nous enseigne que, bien qu'il n'ait pas ouvert de porte vers lui, néanmoins, puisqu'il est tout proche de la ville, il compte s'en servir fréquemment, et vraisemblablement il a été entouré pour l'habitation.
séif katan 17
- (יח) וי"ח בזה - ולדעה זו אפי' בסמוכה ממש לביתו כל שלא פתח ולבסוף הוקף לא מהני והסכימו האחרונים להלכה כדעה זו:(18) Et il y a des avis divergents à ce sujet – selon cet avis, même si l'enclos est tout proche de sa maison, tant qu'il n'a pas été « ouvert d'abord puis entouré », cela n'est pas efficace ; et les A'haronim ont tranché la halakha selon cet avis.
séif katan 18
- (יט) ואח"כ הקיפו - קאי גם אבנה בו בית דרישא וכלומר דבין שבנה בית באותו מקום ואח"כ הקיפו לאותו מקום ונמצא הבית באמצעיתא ובין שבנה בית אצל אותו מקום ופתח לו פתח ואח"כ הקיפו דבכ"ז נחשב מוקף לשם דירה דלשם תשמיש דירה הקיפו אבל היכא דהקיפו מתחלה ואח"כ בנה בו בית או אפילו בנה מתחלה ואח"כ הקיף אחורי הבית אלא דלא היה פתח בבית לצאת משם למקום המוקף מיקרי הקיף שלא לשם דירה דמוכח דלא עשאו לתשמיש תדיר לבית. ודע דאם חשב בפירוש בשעה שהקיף למקום הזה שיבנה בו בית אח"כ והקרפף הזה יהא כמו חצר או בשבית בנה מתחלה ואח"כ הקיף בסוף הבית וחשב בשעת ההיקף שיפתח אח"כ פתח בבית לאותו צד כדי שיכול להשתמש בהיקף לצרכי הבית אפשר שיש להקל ולומר דמיקרי מוקף לדירה שהרי הקיף אותו לשם דירה:(19) Et ensuite l'a entouré – cela se rapporte aussi à « a construit une maison dedans » du début du séif ; c'est-à-dire que, qu'il ait construit une maison à cet endroit puis entouré cet endroit, de sorte que la maison se trouve au milieu, ou qu'il ait construit une maison à côté de cet endroit, lui ait ouvert une porte, puis l'ait entouré, dans tous ces cas il est considéré comme entouré en vue de l'habitation, car il l'a entouré pour l'usage de l'habitation. Mais là où il l'a entouré d'abord et a ensuite construit une maison dedans, ou même s'il a d'abord construit puis entouré derrière la maison, mais qu'il n'y avait pas de porte dans la maison pour sortir de là vers l'endroit entouré, cela est appelé « entouré non pas en vue de l'habitation », car il est manifeste qu'il ne l'a pas fait pour l'usage fréquent de la maison. Et sache que, s'il a pensé explicitement, au moment où il a entouré cet endroit, qu'il y construirait ensuite une maison et que ce karpef serait comme une cour ; ou, dans le cas où il a d'abord construit la maison puis entouré au bout de la maison, s'il a pensé au moment d'entourer qu'il ouvrirait ensuite une porte dans la maison de ce côté, afin de pouvoir se servir de l'enceinte pour les besoins de la maison, il se peut qu'il y ait lieu d'être indulgent et de dire qu'il est appelé « entouré pour l'habitation », puisqu'il l'a entouré en vue de l'habitation.
séif katan 19
- (כ) ואם היה מוקף וכו' - ורוצה להקיפו לשם דירה כצ"ל וכן הוא במחבר שבעולת שבת וכן הוא בטור והכוונה שרוצה להשתמש עתה בהיקף הזה בקביעות אלא שאינו מועיל דבעינן שיהיו המחיצות עשויות לשם זה:(20) Et s'il était entouré, etc. – il faut lire : « et il veut l'entourer en vue de l'habitation » ; c'est ainsi dans le texte de l'auteur (le Choulhan Aroukh) dans l'Olat Chabbat, et c'est ainsi dans le Tour. Le sens est qu'il veut maintenant se servir de cette enceinte de façon permanente, mais cela ne suffit pas, car il faut que les cloisons soient faites dans ce but.
séif katan 20
- (כא) יפרוץ בו - ואינו צריך לפרוץ כל גובה הכותל עד למטה אלא כל שלא נשאר בגובה י' טפחים סגי דהפחות מי' טפחים בגובה לא מיקרי מחיצה:(21) Il y fera une brèche – et il n'a pas besoin d'abattre toute la hauteur du mur jusqu'en bas ; il suffit qu'il ne reste pas dix téfa'him de hauteur, car ce qui a moins de dix téfa'him de hauteur n'est pas appelé cloison.
séif katan 21
- (כב) ביותר מעשרה - ואם היה מכבר פרוץ עשרה דיו דיפרוץ מעט יותר וסגי:(22) De plus de dix – et s'il y avait déjà une brèche de dix, il lui suffit d'abattre un peu plus.
séif katan 22
- (כג) ונמצא בית פתוח - דכיון דנפרץ כ"כ נתבטלו כל המחיצות ואפילו זה שהוא עומד עדיין הרי הוא כאלו נסתר:(23) Et il se trouve que la maison s'ouvre – car, puisqu'il y a une brèche si grande, toutes les cloisons sont annulées, et même ce qui est encore debout est comme démoli.
séif katan 23
- (כד) ויחזור ויגדור - לשם כוונת דירה:(24) Puis il reconstruira – avec l'intention que ce soit pour l'habitation.
séif katan 24
- (כה) הפרצה כולה - וה"ה אם עושה צורת הפתח דשוב אינו פרצה:(25) Toute la brèche – et de même s'il fait une forme de porte (tsourat hapéta'h), car alors ce n'est plus une brèche.
séif katan 25
- (כו) או אמה היתירה - ואם לא פרץ אמה רק מעט צריך לגדור אותו מעט וסגי:(26) Ou la coudée qui dépasse – et s'il n'a pas abattu une coudée en plus, mais seulement un peu, il doit reconstruire ce peu, et cela suffit.
séif katan 26
- (כז) עד שהשלימו - ליותר מעשרה כצ"ל:(27) Jusqu'à compléter – il faut lire : « à plus de dix ».
séif katan 27
- (כח) מותר - ולא אמרינן כיון דלא פרץ עשרה בבת אחת ולא גדר בבת אחת לא הוי היקף לשם דירה אלא כיון דהשתא מיהא הוי החידוש של היקף ביותר מעשר חשיב היקף לשם דירה:(28) C'est permis – et nous ne disons pas que, puisqu'il n'a pas abattu dix coudées d'un coup et n'a pas reconstruit d'un coup, ce n'est pas une enceinte en vue de l'habitation ; mais, puisque maintenant en tout cas il y a un renouvellement de l'enceinte sur plus de dix coudées, c'est considéré comme une enceinte en vue de l'habitation.
séif katan 28
- (כט) י"א דיכול וכו' - ומיירי כשהכותל הוא פחות מעשרים טפחים בגובה דבכותל עשרים או יותר לא מהני האי תקנה וכמו שיתבאר לקמיה:(29) Certains disent qu'il peut, etc. – il s'agit du cas où le mur fait moins de vingt téfa'him de haut, car pour un mur de vingt ou plus, ce procédé ne sert à rien, comme il sera expliqué juste après.
séif katan 29
- (ל) משני צדדים - כדי שיתבטל המחיצה שהרי יש דריסת הרגל מקרקע הקרפף לחוץ לקרפף:(30) Des deux côtés – afin que la cloison soit annulée, puisqu'il y a désormais un passage à pied du sol du karpef vers l'extérieur du karpef.
séif katan 30
- (לא) עד שיתמעט וכו' - והוי כפרוץ במקום הזה וא"כ יכול עתה לבנות שם בית דירה או לפתוח שם פתח מדירתו אם לא היה שם פתוח לקרפף מכבר ואח"כ כשיפנה העפר דמי כמו הקיף אחר שפתח מתחלה:(31) Jusqu'à ce que soit réduit, etc. – et c'est comme une brèche à cet endroit ; dès lors, il peut maintenant y construire une maison d'habitation, ou ouvrir là une porte depuis son habitation s'il n'y avait pas déjà là de porte ouverte vers le karpef ; et ensuite, quand il enlève la terre, c'est comparable à une enceinte faite après qu'il a d'abord ouvert une porte.
séif katan 31
- (לב) רוחב - צ"ל רוחב ד' והטעם דבפחות מארבעה אינו ראוי לעמוד עליו ולהתעכב:(32) De largeur – il faut lire : « de quatre de largeur » ; et la raison est qu'avec moins de quatre, ce n'est pas apte à ce qu'on s'y tienne et qu'on s'y attarde.
séif katan 32
- (לג) באורך הכותל - צ"ל באורך יותר מעשר דאז לא יחשב פתח אלא פרצה וכנ"ל:(33) Le long du mur – il faut lire : « sur une longueur de plus de dix », car alors cela n'est pas considéré comme une porte, mais comme une brèche, ainsi qu'il a été dit plus haut.
séif katan 33
- (לד) ואם אין בגובה - ר"ל דכל תקנה זו אינו אלא בשכל גובה הכותל הוא פחות מעשרים טפחים דאז יכול לעשות תל משני צדדיו בגובה פחות מעשרה טפחים דבשיעור כזה אפשר עוד לדרוס ולהלוך עליו ומעתה צריך לחשוב גובה הכותל רק מתל ולמעלה דהתל חשיב כקרקעית הקרפף וכיון שלא נשאר בכותל מסוף התל ולמעלה עשרה טפחים הו"ל כותל כפרוץ משני צדדיו שהרי אין בו עשרה לא מבחוץ ולא מבפנים:(34) Et si la terre n'atteint pas – c'est-à-dire que tout ce procédé ne vaut que lorsque toute la hauteur du mur est inférieure à vingt téfa'him ; car alors il peut faire un tertre des deux côtés, d'une hauteur inférieure à dix téfa'him — car à cette hauteur, on peut encore y marcher et y circuler — et désormais il faut compter la hauteur du mur seulement à partir du tertre et au-dessus, car le tertre est considéré comme le sol du karpef ; et puisqu'il ne reste pas dans le mur dix téfa'him au-dessus du tertre, c'est un mur comme ouvert d'une brèche des deux côtés, puisqu'il n'a dix téfa'him ni de l'extérieur ni de l'intérieur.
séif katan 34
- (לה) ואף אם חוזר וכו' - הלשון מגומגם שהרי בע"כ צריך ליטלו כדי שיוחזרו המחיצות למקומם [דאל"כ אסור לטלטל בה ואפילו בפחות מבית סאתים] ועיין בא"ר בשם מלבושי יו"ט שכתב שצ"ל ואף שחוזר וכו' ור"ל ואף שחוזר ולוקח העפר כדי שיתגלו המחיצות מחדש לשם דירה מ"מ לא אמרינן משום זה שהעפר לא נתבטל מעולם כלל משום שדעתו היה לחזור ולפנותם כיון דעכ"פ ביטלם לשבת אחת:(35) Et même s'il retire, etc. – la formulation est confuse, car il doit forcément l'enlever pour que les cloisons reviennent à leur place [sinon, il serait interdit d'y transporter, même s'il fait moins d'un beit saatayim]. Et voir l'Eliya Rabba, au nom du Malbouché Yom Tov, qui a écrit qu'il faut lire : « et même s'il retire, etc. » au sens de « bien qu'il retire », c'est-à-dire : bien qu'il retire ensuite la terre afin que les cloisons soient à nouveau dégagées en vue de l'habitation, nous ne disons pas pour autant que la terre n'a jamais été affectée du tout parce qu'il avait l'intention de l'enlever à nouveau, puisqu'en tout cas il l'a affectée pour un Chabbat.
séif katan 35
- (לו) הואיל ובטלו שם שבת אחת - היינו בפיו [הגר"א בביאורו]:(36) Puisqu'il l'y a affectée pour un Chabbat – c'est-à-dire verbalement [le Gaon de Vilna, dans son Biour].
séif katan 36
- (לז) דעפר לא הוי בטול - פי' באופן כזה שדעתו לפנותו:(37) La terre ne vaut pas affectation – c'est-à-dire dans un cas comme celui-ci, où il a l'intention de l'enlever.
séif katan 37
- (לח) אלא אם כן אין עתיד - וצריך לבטלו בפירוש לעולם ועיין באחרונים שדעתם להורות כסברא קמא להקל ועיין בביאור הלכה שהגר"א חולק על עיקר דין זה ולפי המבואר בס"ו יש עצה שלא יצטרך לפרוץ הכותל דהיינו שיעשה מחיצה שהיא גבוה י"ט באורך יותר מעשר אמות ורחוקה ממנה ג"ט אך כ"ז אינו מועיל ג"כ רק בעת שעומדת המחיצה אבל לא לאחר שנפלה דיחזור לאיסורו דהא הכותל הראשון לא הוקפה לדירה וכדלקמן סעיף י"ד:(38) À moins qu'il n'ait pas l'intention – et il doit l'affecter explicitement pour toujours. Et voir les A'haronim, dont l'avis est de trancher selon le premier avis, avec indulgence. Et voir le Biour Halakha, que le Gaon de Vilna conteste le fond même de cette loi. Et d'après ce qui est expliqué au séif 6, il y a un moyen pour ne pas avoir à abattre le mur : faire une cloison haute de dix téfa'him, d'une longueur de plus de dix coudées, éloignée de l'ancien mur de trois téfa'him. Mais tout cela n'est efficace que tant que la cloison est debout, et non après qu'elle est tombée, car alors l'enclos revient à son interdiction, puisque le premier mur n'a pas été construit pour l'habitation, comme il est dit plus loin, séif 14.
séif katan 38
- (לט) תל גבוה עשרה - טפחים ואפילו אינו זקוף בגובה הרבה אלא כל שמתלקט העשרה טפחים מתוך ד"א הוי מחיצה גמורה:(39) Un tertre haut de dix – téfa'him ; et même s'il n'est pas dressé à pic en hauteur, mais que les dix téfa'him s'élèvent progressivement sur une distance de quatre coudées, c'est une cloison à part entière.
séif katan 39
- (מ) דינו כקרפף - דעד סאתים מותר לטלטל בכולו דכאלו מוקף מחיצות דמי וביותר מסאתים אסור לטלטל דהוא מחיצה הנעשית מאליה ולא הוקף לשם דירה:(40) Sa loi est comme celle d'un karpef – c'est-à-dire que jusqu'à deux séa, il est permis de transporter dans tout son espace, car c'est comme s'il était entouré de cloisons ; et au-delà de deux séa, il est interdit de transporter, car c'est une cloison qui s'est faite d'elle-même et qui n'a pas été entourée en vue de l'habitation.
séif katan 40
- (מא) למעט אוירו - שלא יהיה שטחו יותר מסאתים ויהא מותר לטלטל בו:(41) Pour réduire son espace – afin que sa surface ne dépasse pas deux séa et qu'il soit permis d'y transporter.
séif katan 41
- (מב) לא הוי מיעוט - שדרך לעשות כן בקרפיפות ליהנות בהן ולישב תחתיהן בצל וא"א למעט ולהכשיר אלא בדברים שאין דרך הקרפיפות בכך:(42) Cela ne vaut pas réduction – car on a l'habitude de faire cela dans les karpifot, pour en profiter et s'asseoir dessous à l'ombre ; or on ne peut réduire l'espace et le rendre valable qu'avec des choses qu'on n'a pas l'habitude de mettre dans les karpifot.
séif katan 42
- (מג) אפילו יש בהן גבוה עשרה וכו' - דחולקין בכל מקום רשות לעצמן ונעשו רה"י אפ"ה אינו ממעט כיון שהוא מתשמישי הקרפף:(43) Même s'ils sont hauts de dix, etc. – de sorte que partout ailleurs ils constituent un domaine à part et deviennent un domaine privé ; malgré cela, ils ne réduisent pas l'espace, puisque c'est un élément des usages du karpef.
séif katan 43
- (מד) לחופר בו בור - של מים ואפילו עמוק עשרה טפחים ורוחב ד' ואע"ג דמקום חללו אינו מקום הילוך מ"מ נמדד בשיעור סאתים דהוא נמי מתשמישי קרפף הוא כאילנות וכן אם עשה בור בגינה ג"כ אינו ממעט דתשמיש הגינה הוא להשקותו ודבר אחר שאינו צורך הגינה ממעטו ופשוט דדבר המיטלטל אינו ממעט לעולם:(44) Pour celui qui y creuse une citerne – d'eau, et même profonde de dix téfa'him et large de quatre ; et bien que l'emplacement de son creux ne soit pas un lieu de passage, il est néanmoins compté dans la mesure de deux séa, car elle aussi fait partie des usages du karpef, comme les arbres. De même, s'il a fait une citerne dans un jardin, elle ne réduit pas non plus l'espace, car l'usage du jardin est de l'arroser ; mais une autre chose, qui n'est pas pour les besoins du jardin, le réduit. Et il est évident qu'un objet mobile ne réduit jamais l'espace.
séif katan 44
- (מה) עמוד - בין באמצע בין סמוך לכותלי הקרפף:(45) Une colonne – que ce soit au milieu ou près des murs du karpef.
séif katan 45
- (מו) רחב ג' טפחים - וגבוה עשרה:(46) Large de trois téfa'him – et haute de dix.
séif katan 46
- (מז) הוי מיעוט - אבל בפחות מעשרה ורוחב ג' לא חשיב והוי כמי שאינו:(47) Cela vaut réduction – mais si elle a moins de dix de haut et moins de trois de large, elle ne compte pas et est comme inexistante.
séif katan 47
- (מח) באורך - יותר מעשר כצ"ל ומיירי דגובהה היה ג"כ עשר:(48) D'une longueur – il faut lire : « de plus de dix » ; et il s'agit du cas où sa hauteur était également de dix.
séif katan 48
- (מט) לפני מחיצה - לפנים בקרפף:(49) Devant la cloison – à l'intérieur du karpef.
séif katan 49
- (נ) שתהיה כמו שאינה - והוי כאילו נפרץ במחיצה הישנה כל אורך הזה שמתבטל כל המחיצות בשביל פרצה זו כדלעיל בסעיף ב':(50) Afin qu'elle soit comme inexistante – et c'est comme si l'ancienne cloison avait une brèche sur toute cette longueur, de sorte que toutes les cloisons sont annulées à cause de cette brèche, comme il a été dit plus haut, au séif 2.
séif katan 50
- (נא) ויהיה מוקף לדירה - ומיירי שפתח לו פתח קודם שבנה מחיצה החדשה:(51) Et qu'il soit entouré pour l'habitation – il s'agit du cas où il lui a ouvert une porte avant de construire la nouvelle cloison.
séif katan 51
- (נב) ג' טפחים מותר - דהו"ל היקף חדש לשם דירה אבל אם קירב הכותל החדש בתוך ג' להכותל הישן לא מהני דתו לא נחשב ככותל חדש אלא כמו שמוסיף בבנין על כותל הראשון לשם דירה דלא מהני וכ"ז בשלא נתמעט הקרפף משיעור יותר מבית סאתים ע"י כותל החדש אבל אם נתמעט הקרפף משיעורו בודאי מותר אפילו קירב בתוך ג"ט שהרי אפילו בטח טיט על הכותל מהני כמבואר בס"ז:(52) Trois téfa'him, c'est permis – car c'est une nouvelle enceinte en vue de l'habitation. Mais s'il a rapproché le nouveau mur à moins de trois téfa'him de l'ancien mur, cela ne sert à rien, car il n'est plus considéré comme un nouveau mur, mais comme s'il ajoutait de la construction sur le premier mur en vue de l'habitation, ce qui ne sert à rien. Et tout cela, lorsque le karpef n'a pas été réduit au-dessous de la mesure de plus d'un beit saatayim par le nouveau mur ; mais si le karpef a été réduit au-dessous de sa mesure, c'est certainement permis, même s'il l'a rapproché à moins de trois téfa'him, puisque même enduire d'argile le mur est efficace, comme il est expliqué au séif 7.
séif katan 52
- (נג) למעט אוירו - שלא יהיה שטחו יותר מבית סאתים ויהא מותר לטלטל בו:(53) Pour réduire son espace – afin que sa surface ne dépasse pas un beit saatayim et qu'il soit permis d'y transporter.
séif katan 53
- (נד) הוי מיעוט - ואפילו לא טח אלא באחד מכתלי הקרפף ואפילו במקצתו סגי ומ"מ נראה שתהיה עכ"פ גובה הטיח עשרה מקרקע ולמעלה ורחבה שלשה ואי לא"ה לא חשיב וכההיא דעמוד בסעיף ה' ועיין בה"ל:(54) Cela vaut réduction – et même s'il n'a enduit qu'un seul des murs du karpef, et même en partie seulement, cela suffit. Néanmoins, il semble qu'il faille au moins que l'enduit ait une hauteur de dix téfa'him à partir du sol et une largeur de trois ; sinon, il ne compte pas, comme dans le cas de la colonne au séif 5. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 54
- (נה) לא הוי מיעוט - דכמי שאינה דמיא ויש חולקים ע"ז דכל שיכולה לעמוד עם הכותל ממעט ויש להקל לעת הצורך וכ"ז אם נתמעט השיעור עי"ז מבפנים אבל אם לא נתמעט השיעור בודאי אסור ואפילו כיון בטיח הזה לשם דירה אף שעשהו עב כ"כ שיכול לעמוד בפני עצמו דהוי כמחיצה ע"ג מחיצה כמבואר בס"ו:(55) Cela ne vaut pas réduction – car c'est comme inexistant. Et il y a des avis divergents à ce sujet, selon lesquels tout ce qui peut tenir avec le mur réduit l'espace ; et on peut être indulgent en cas de besoin. Et tout cela, si la mesure a été réduite de ce fait à l'intérieur ; mais si la mesure n'a pas été réduite, c'est certainement interdit, même s'il a fait cet enduit avec l'intention qu'il serve pour l'habitation, et même s'il l'a fait si épais qu'il peut tenir de lui-même, car c'est comme une cloison sur une cloison, ainsi qu'il est expliqué au séif 6.
séif katan 55
- (נו) אינו מועיל - דלא מהני ליה לקרפף ולא מידי שהרי בלא זה מוקף כבר:(56) Cela ne sert à rien – car cela n'apporte rien au karpef, puisque même sans cela il est déjà entouré.
séif katan 56
- (נז) ואם נבלעו התחתונות - שהיה העפר רך ותחוח ונחבט הכותל עד שלא נשאר בה עשרה טפחים בגובה:(57) Et si les inférieures se sont enfoncées – car la terre était molle et meuble, et le mur s'est tassé jusqu'à ce qu'il n'en reste pas dix téfa'him de hauteur.
séif katan 57
- (נח) ניתר על ידם - שהרי נעשו לשם דירה מתחילתן אלא שלא יכלו להתיר עד עתה שהיו שלא לצורך אבל עתה שבלא הם ליכא עשרה בגובה מחיצה הישנה שפיר מהני ליה לקרפף:(58) Il est permis par leur moyen – car elles ont été faites dès l'origine en vue de l'habitation ; seulement, elles ne pouvaient pas rendre permis jusqu'à présent, car elles n'étaient pas nécessaires ; mais maintenant que sans elles il n'y a pas dix téfa'him de hauteur dans l'ancienne cloison, elles sont bel et bien efficaces pour le karpef.
séif katan 58
- (נט) ועשה מחיצות - לדור ולהשתמש על התל:(59) S'il a fait des cloisons – pour habiter et se servir de l'espace sur le tertre.
séif katan 59
- (ס) אפי' על שפתו - ר"ל דלא מיבעיא אם הרחיק משפת התל ג' טפחים דבודאי מועיל וכמבואר בס"ו:(60) Même sur son bord – c'est-à-dire qu'il va sans dire que, s'il s'est éloigné du bord du tertre de trois téfa'him, cela est certainement efficace, comme il est expliqué au séif 6.
séif katan 60
- (סא) מועיל - ואע"ג דבלא מחיצות אלו הרי יש בגובה התל עשרה ויותר והרי הוא מוקף מאליו אעפ"כ שרי דכיון דאינו דר למטה בעמק אלא על התל בגובה למעלה הרי אדרבה מהני ליה רק מחיצות עליונות ותחתונות לא מהני ליה ולא מידי וכדמסיים שהרי דר וכו':(61) Cela est efficace – et bien que, même sans ces cloisons, le tertre ait une hauteur de dix et plus, et qu'il soit entouré de lui-même, c'est néanmoins permis : puisqu'il n'habite pas en bas, dans la vallée, mais sur le tertre, en hauteur, au contraire, seules les cloisons supérieures lui sont utiles, tandis que les cloisons inférieures ne lui servent à rien du tout ; comme il le conclut : « car il habite, etc. »
séif katan 61
- (סב) באויר מחיצות - ולא בעינן שיעשה כמה מחיצות אלא כיון שבנה מחיצה אחת לשם דירה סגי ושארי שלש מחיצות נחשב ע"י התל גופא שהוא גבוה עשרה טפחים וכדלעיל בס"ג ואפילו אותה מחיצה לא בעינן שיעשנה ע"פ כל רוחב התל אלא כיון שעשאה באורך עשר ומעט יותר לשם דירה סגי וכדלעיל בסעיף וי"ו:(62) Dans l'espace des cloisons – et il n'est pas nécessaire qu'il fasse plusieurs cloisons ; il suffit qu'il construise une seule cloison en vue de l'habitation, et les trois autres cloisons sont constituées par le tertre lui-même, qui est haut de dix téfa'him, comme il a été dit plus haut au séif 3. Et même cette cloison-là, il n'est pas nécessaire qu'il la fasse sur toute la largeur du tertre ; il suffit qu'il la fasse sur une longueur de dix coudées et un peu plus, en vue de l'habitation, comme il a été dit plus haut au séif 6.
séif katan 62
- (סג) ונטע רובו - ה"ה כולו:(63) Et dont on a planté la majeure partie – de même s'il l'a planté en totalité.
séif katan 63
- (סד) שורות שורות - אלא מעורבין:(64) En rangées – mais mélangés.
séif katan 64
- (סה) אינם מבטלים הדירה - דעבידי אינשי לנטוע אילנות בחצירות כדי להסתופף בצלן:(65) Ils n'annulent pas l'habitation – car les gens ont l'habitude de planter des arbres dans les cours pour s'abriter à leur ombre.
séif katan 65
- (סו) הזרעים מבטלים הדירה - דבזרעונים לא דיירי אנשי והוי ליה גינה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטל לה לגבי רובו וכזרע כולו דמיא:(66) Les semences annulent l'habitation – car les gens n'habitent pas parmi les semis ; cela devient un jardin, et il est interdit de transporter même dans la partie qui n'est pas ensemencée, car elle est annulée par rapport à la majorité, et c'est comme si tout était ensemencé.
séif katan 66
- (סז) אפילו אין בהם וכו' - ר"ל בשטח מקום הזריעה ובית סאתים אינו צריך להיקף דירה אפ"ה אסור דכיון דמיעוט בטיל לגבי רוב הרי הוא כאלו כולו נזרע ובכולו הא איכא יותר מבית סאתים:(67) Même si elles n'occupent, etc. – c'est-à-dire dans la surface de l'endroit ensemencé ; et bien qu'un beit saatayim n'ait pas besoin d'une enceinte pour l'habitation, malgré cela c'est interdit : puisque la minorité est annulée par rapport à la majorité, c'est comme si tout était ensemencé, et dans l'ensemble, il y a bien plus d'un beit saatayim.
séif katan 67
- (סח) אלא סאתים - וה"ה פחות כיון שהם הרוב וביחד עם המיעוט יש יותר מבית סאתים:(68) Que deux séa – et de même moins, puisqu'elles sont la majorité, et qu'avec la minorité, il y a plus d'un beit saatayim.
séif katan 68
- (סט) נזרע מיעוט - נראה דה"ה מחצה על מחצה:(69) Si une minorité a été ensemencée – il semble qu'il en soit de même si c'est moitié-moitié.
séif katan 69
- (ע) אם אין בו - ר"ל במקום הזרוע:(70) Si elle ne fait que – c'est-à-dire l'endroit ensemencé.
séif katan 70
- (עא) מותר - דאין כח במיעוט לבטל הרוב שהוקף לדירה והמיעוט עצמו ג"כ מותר דלו יהא דלגבי דידיה נתבטל המחיצות שהוקפו לדירה ג"כ לאו מידי הוא דהא בית סאתים לא צריך היקף לדירה:(71) C'est permis – car la minorité n'a pas la force d'annuler la majorité, qui a été entourée pour l'habitation ; et la minorité elle-même est aussi permise, car à supposer même que, pour elle, les cloisons entourées pour l'habitation soient annulées, cela ne change rien, puisqu'un beit saatayim n'a pas besoin d'enceinte pour l'habitation.
séif katan 71
- (עב) יותר מסאתים אסור - לטלטל בכולו דהמיעוט אסור כיון שיש בו יותר מבית סאתים אינו ניתר בלא היקף לדירה וזרעים מבטלים מחיצה של דירה ורוב הקרפף ג"כ נאסר מפני שהוא פתוח ופרוץ לזרעים שהוא מקום אסור:(72) Plus de deux séa, c'est interdit – de transporter dans tout l'enclos : la minorité est interdite, puisque, ayant plus d'un beit saatayim, elle n'est pas permise sans enceinte pour l'habitation, et que les semences annulent la cloison d'habitation ; et la majeure partie du karpef est également interdite, parce qu'elle est ouverte, par une brèche, sur les semences, qui sont un lieu interdit.
séif katan 72
- (עג) מי שיש לו גינה וכו' - אף שכבר נתבאר כ"ז בסעיף הקודם לענין קרפף מ"מ חזר המחבר ושנה דין זה לענין חצר לאשמועינן דכשם שזרעים מבטלי מחיצות של קרפף שהוקפו לדירה כמו כן מבטלי מחיצות של חצר ולא אמרינן דחצר חשיבא טפי ולא מתבטל בשביל זרעים ועוד הוסיף לבאר בסעיף זה לענין טלטול מן החצר לבית וכמו שנבאר:(73) Celui qui a un jardin, etc. – bien que tout cela ait déjà été expliqué au séif précédent au sujet du karpef, l'auteur (le Choulhan Aroukh) a néanmoins répété cette loi au sujet de la cour, pour nous apprendre que, de même que les semences annulent les cloisons d'un karpef entouré pour l'habitation, de même elles annulent les cloisons d'une cour ; et nous ne disons pas qu'une cour a plus d'importance et n'est pas annulée à cause des semences. Et il a en outre ajouté à expliquer dans ce séif la loi du transport de la cour vers la maison, comme nous l'expliquerons.
séif katan 73
- (עד) אפילו אין בה - ר"ל בכל החצר:(74) Même si elle ne fait que – c'est-à-dire toute la cour.
séif katan 74
- (עה) אלא בית סאתים - וה"ה פחות:(75) Qu'un beit saatayim – et de même moins.
séif katan 75
- (עו) לא יטלטל וכו' - דבחצר בעצמו בודאי מותר לטלטל בכולו אפילו במקום הזרעים דאף שזרעים מבטל מחיצות של דירה בזה שאין בה אלא סאתים הרי לא בעינן היקף לדירה:(76) Il ne transportera pas, etc. – car dans la cour elle-même, il est certainement permis de transporter partout, même à l'endroit des semences ; car bien que les semences annulent les cloisons d'habitation, ici, où il n'y a que deux séa, on n'a pas besoin d'enceinte pour l'habitation.
séif katan 76
- (עז) ממנה ומן החצר - דכיון דנתבטל היקף של דירה הרי כל החצר כקרפף דעלמא שאסור לטלטל ממנו לבית וכן מן הבית לתוכה ואפילו בקרפף פחות מבית סאתים ואפילו הן של אדם אחד:(77) De lui ni de la cour – car, puisque l'enceinte d'habitation a été annulée, toute la cour est comme un karpef ordinaire, dont il est interdit de transporter vers la maison, et de même de la maison vers lui, même pour un karpef de moins d'un beit saatayim, et même s'ils appartiennent à une seule personne.
séif katan 77
- (עח) ואם הוא יותר וכו' - ר"ל כל החצר:(78) Et si elle fait plus, etc. – c'est-à-dire toute la cour.
séif katan 78
- (עט) אלא בד"א - כדין כרמלית כיון דבין כולה יש יותר מבית סאתים ורוב הזרעים ביטל שם דירה מחצר וכנ"ל בס"ט:(79) Que sur quatre coudées – selon la loi du karmelit, puisqu'au total il y a plus d'un beit saatayim, et que la majorité faite de semences a annulé le statut d'habitation de la cour, comme il a été dit plus haut, au séif 9.
séif katan 79
- (פ) מה שיש וכו' - ר"ל אם יש במקום הזרוע:(80) S'il fait, etc. – c'est-à-dire s'il y a, dans l'endroit ensemencé, plus de deux séa.
séif katan 80
- (פא) אוסר כל החצר - אף דחצר רוב לגבי גינה ולא נבטל ממנו שם דירה ע"י הזרעים אבל עכ"פ נבטל היקף דירה לגבי זרעים עצמם ואסור לטלטל שם כיון שהם יותר מבית סאתים ומשום זה אסור גם בשאר החצר דנפרץ הוא למקום הזרעים שהוא מקום אסור:(81) Il interdit toute la cour – bien que la cour soit majoritaire par rapport au jardin et que son statut d'habitation ne soit pas annulé par les semences, en tout cas l'enceinte d'habitation est annulée pour les semences elles-mêmes, et il est interdit d'y transporter, puisqu'elles font plus d'un beit saatayim ; et à cause de cela, c'est interdit aussi dans le reste de la cour, car elle est ouverte par une brèche sur l'endroit des semences, qui est un lieu interdit.
séif katan 81
- (פב) אסור להוציא וכו' - דבמקום הזרעים גופא מותר לטלטל וכמ"ש בס"ט אלא דעכ"פ אסור להוציא ממנה לבית כדין קרפף שאין מוקף לדירה שאין מטלטלים ממנו לבית:(82) Il est interdit de sortir, etc. – car à l'endroit des semences lui-même, il est permis de transporter, comme nous l'avons écrit au séif 9 ; mais en tout cas il est interdit de sortir des objets de lui vers la maison, selon la loi d'un karpef qui n'est pas entouré pour l'habitation, à partir duquel on ne transporte pas vers la maison.
séif katan 82
- (פג) ממנה - ומשמע מזה דעכ"פ מחלק החצר שרי לטלטל לבית אף כשיש שיעור בית סאתים כדין כל חצר שמוציאין ממנו לבית ויש אוסרים בזה להוציא אף מחצר לבית דאע"ג דבחצר וגינה מותר לטלטל מ"מ לענין כלי הבית מקרי גינה מקום האסור שהרי אסור להוציא ממנה לבית וממילא נאסר גם החצר לענין זה משום שהוא פרוץ ופתוח לגינה. והיכי שהזרעים פחות מן בית סאתים בודאי אין להחמיר לטלטל מן החצר לבית ויש מקילין בכגון זה לטלטל אף מן חלק הגינה גופא לבית וה"ה מן הבית לגינה ויש לסמוך ע"ז במקום הדחק. וכל המוזכר בכאן הוא בשאין מחיצה בין החצר למקום הזרעים ואם יש מחיצה אין חלק אחד שייך לחבירו כלל וא"כ חלק החצר דינו כחצר ומותר לטלטל בכולו וממנו לבית ומקום הנזרע הוא נידון לעצמו ואם חלק הנזרע הוא יותר מבית סאתים דינו ככרמלית ואסור לטלטל אף בתוכו וכ"ש להוציא ממנו לחצר או להיפך דחצר דינו כרה"י גמור ואם הוא רק ב"ס או פחות מותר לטלטל בכולו וכן ממנו לחצר ומחצר לו חוץ כלים ששבתו בבית אסור להוציא מן החצר לגינה ע"כ ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת דא"א ליזהר בזה וכ"ש באם הוא יותר מב"ס דאסור בטלטול יותר מד"א:(83) De lui – il en ressort qu'en tout cas, de la partie qui est cour, il est permis de transporter vers la maison, même s'il y a la mesure d'un beit saatayim, selon la loi de toute cour à partir de laquelle on sort des objets vers la maison. Et certains interdisent dans ce cas de sortir des objets même de la cour vers la maison : car bien que dans la cour et le jardin il soit permis de transporter, néanmoins, en ce qui concerne les ustensiles de la maison, le jardin est appelé lieu interdit, puisqu'il est interdit d'en sortir des objets vers la maison ; et par voie de conséquence, la cour est aussi interdite à cet égard, parce qu'elle est ouverte par une brèche sur le jardin. Et là où les semences font moins d'un beit saatayim, il n'y a certainement pas lieu d'être rigoureux pour transporter de la cour vers la maison ; et certains sont indulgents dans un tel cas pour transporter même de la partie jardin elle-même vers la maison, et de même de la maison vers le jardin, et on peut s'appuyer sur cela en cas de nécessité pressante. Et tout ce qui est mentionné ici concerne le cas où il n'y a pas de cloison entre la cour et l'endroit des semences ; mais s'il y a une cloison, une partie n'a aucun rapport avec l'autre ; dès lors, la partie cour a la loi d'une cour, et il est permis de transporter dans toute son étendue et d'elle vers la maison, et l'endroit ensemencé est jugé pour lui-même : si la partie ensemencée fait plus d'un beit saatayim, sa loi est comme celle d'un karmelit, et il est interdit de transporter même à l'intérieur, et à plus forte raison d'en sortir des objets vers la cour ou l'inverse, car la cour a la loi d'un domaine privé à part entière ; et s'il ne fait qu'un beit saatayim ou moins, il est permis de transporter dans tout son espace, et de même de lui vers la cour et de la cour vers lui, sauf les ustensiles qui ont « reposé » (se trouvaient à l'entrée du Chabbat) dans la maison, qu'il est interdit de sortir de la cour vers le jardin. C'est pourquoi il convient de ne pas manger ni boire dans le jardin le Chabbat, car il est impossible d'y faire attention ; et à plus forte raison s'il fait plus d'un beit saatayim, où il est interdit de transporter sur plus de quatre coudées.
séif katan 83
- (פד) ונכנסו בו מים - ומיירי שהמים קוו וקיימי בתוך הקרפף:(84) Et où de l'eau est entrée – il s'agit du cas où l'eau stagne et demeure à l'intérieur du karpef.
séif katan 84
- (פה) אם ראויים לשתיה - ר"ל לשתית אדם ויש מקילין אף בשראוים לכביסה וכדומה:(85) Si elle est potable – c'est-à-dire pour la boisson de l'homme ; et certains sont indulgents même si elle est apte à la lessive, etc.
séif katan 85
- (פו) אין מבטלין הדירה - דאין לך דירה מעולה מזו:(86) Elle n'annule pas l'habitation – car il n'y a pas d'habitation plus excellente que celle-ci.
séif katan 86
- (פז) יותר מסאתים - ולא אמרינן דבור גדול כהאי אין דרך לעשות דשפיר מצוי דאדם עושה בריכה גדולה של מים לתשמישו ומבואר בטור דלאו דוקא יותר מסאתים אלא אפילו נתמלא כל החצר נמי שרי:(87) Plus de deux séa – et nous ne disons pas qu'on n'a pas l'habitude de faire un si grand réservoir, car il est bien courant qu'un homme fasse un grand bassin d'eau pour son usage. Et il est expliqué dans le Tour que ce n'est pas précisément « plus de deux séa », mais que même si toute la cour était remplie d'eau, c'est aussi permis.
séif katan 87
- (פח) ואם אינם ראוים לשתיה - ולאידך סברא דלעיל דוקא בשאינם ראוים לא לשתיה ולא לכביסה כגון שהיו עכורים מאד:(88) Et si elle n'est pas potable – et selon l'autre avis mentionné plus haut, seulement si elle n'est apte ni à la boisson ni à la lessive, par exemple si elle était très trouble.
séif katan 88
- (פט) דינם כזרעים - משמע מלשון זה דהוא ממש כזרעים ולכן אם נתפשטו ברובו כולו אסור אפילו אין בהם סאתים ואם במיעוטו אם יש בהם יותר מב"ס כולו אסור וכדלעיל בזרעים וכתבו האחרונים דכ"ז דוקא כשאין עמוק י"ט בשפתו וגם אין מתלקט י"ט בתוך הילוך ד"א דאם עמוק י"ט בשפתו או עכ"פ מתלקט י' בתוך הילוך ד"א כותלי המים עצמן נעשו מחיצה בין מקום המים לשאר החצר ואין אסור אלא מקום המים עצמו ועיין בה"ל:(89) Sa loi est comme celle des semences – il ressort de cette formulation que c'est exactement comme les semences ; c'est pourquoi, si l'eau s'est répandue sur la majeure partie, tout est interdit, même si elle n'occupe pas deux séa ; et si elle est sur une minorité, si elle fait plus d'un beit saatayim, tout est interdit, comme il a été dit plus haut au sujet des semences. Et les A'haronim ont écrit que tout cela ne vaut que lorsqu'elle n'est pas profonde de dix téfa'him à son bord, et que les dix téfa'him ne s'élèvent pas non plus sur une distance de quatre coudées ; car si elle est profonde de dix téfa'him à son bord, ou du moins que les dix téfa'him s'élèvent sur une distance de quatre coudées, les parois de l'eau elles-mêmes deviennent une cloison entre l'endroit de l'eau et le reste de la cour, et seul l'endroit de l'eau lui-même est interdit. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 89
- (צ) והוא שיהא בעמקם י"ט - דפחות מי"ט הו"ל כטיט ורפש בעלמא שאין חולקין רשות לעצמן:(90) À condition que sa profondeur soit de dix téfa'him – car avec moins de dix téfa'him, c'est comme de la simple boue et fange, qui ne constituent pas un domaine à part.
séif katan 90
- (צא) מותר - שפי תקרה יורד וסותם והוי כאלו מחיצה מפסקת בין הסאה המקורה לבית סאתים שאינה מקורה ונמצא שאין שם אלא בית סאתים:(91) C'est permis – car on applique le principe : « le bord du toit descend et ferme » (pi tikra yored vessotem), et c'est comme si une cloison séparait le séa couvert du beit saatayim non couvert ; il se trouve donc qu'il n'y a là qu'un beit saatayim.
séif katan 91
- (צב) ואפילו אם הקירוי משופע - כעין גגין שלנו שפיה באלכסון וקמ"ל שגם בפי תקרה כזו יורד וסותם ואף דלקמן בסימן שס"א ס"ב סתם המחבר דהיכא דפי התקרה בשיפוע לא אמרינן פי התקרה יורד וסותם חילקו האחרונים דשאני הכא דמן התורה רה"י גמור הוא לכו"ע שהרי מוקף ד' מחיצות אלא שחכמים גזרו בקרפף יותר מבית סאתים ולהכי הקילו בפי תקרה אף שפיה בשיפוע משא"כ התם דנפרץ מחיצה לא אמרינן יורד וסותם אלא א"כ פיה שוה:(92) Même si le toit est en pente – comme nos toits, dont le bord est en oblique. Cela nous enseigne que, même pour le bord d'un tel toit, on dit qu'il « descend et ferme ». Et bien que plus loin, au siman 361, séif 2, l'auteur ait tranché que là où le bord du toit est en pente, nous ne disons pas que « le bord du toit descend et ferme », les A'haronim ont distingué : ici, c'est différent, car de la Torah c'est un domaine privé à part entière selon tous les avis, puisqu'il est entouré de quatre cloisons ; seulement les Sages ont décrété une interdiction pour un karpef de plus d'un beit saatayim, et c'est pourquoi ils ont été indulgents pour le bord du toit, même si son bord est en pente ; ce qui n'est pas le cas là-bas, où une cloison a une brèche : nous ne disons pas qu'il « descend et ferme », sauf si son bord est droit.
séif katan 92
- (צג) מצומצם - ולא היה מוקף לדירה:(93) Exactement – et il n'était pas entouré pour l'habitation.
séif katan 93
- (צד) שנפרצו במילואה זה לזה וכו' - הלשון מגומגם דבאמת אם שניהם נפרצו במילואם גם החצר אסור שהרי הוא פתוח ופרוץ לקרפף שנאסר אלא מיירי שהיה החצר רחב מהקרפף ונשארו גפופים מהצדדין וע"כ החצר מותר דלא נפרץ במילואו להקרפף וגם מיירי שפרצת החצר לא היה יותר מעשר אמות דביותר מעשר אפילו נשארו גפופין שניהם אסורין דשוב לא מיקרי פתח אלא פרצה:(94) Qui ont été ouverts par une brèche de toute leur largeur l'un vers l'autre, etc. – la formulation est confuse, car en réalité, si les deux ont une brèche de toute leur largeur, la cour aussi est interdite, puisqu'elle est ouverte par une brèche sur le karpef, qui est devenu interdit. Il s'agit plutôt du cas où la cour était plus large que le karpef, et qu'il est resté des rebords de mur (gueifoufim) sur les côtés ; c'est pourquoi la cour est permise, car elle n'est pas ouverte de toute sa largeur sur le karpef. Et il s'agit aussi du cas où la brèche de la cour ne dépassait pas dix coudées, car si elle est de plus de dix, même s'il reste des rebords, les deux sont interdits, car ce n'est plus appelé une porte, mais une brèche.
séif katan 94
- (צה) שמקום המחיצה מייתרו - דאויר החצר אינו עושהו יותר על בית סאתים משום שהוא אויר המותר רק מקום שהיה המחיצה שאינו בכלל החצר נצטרף עתה עם הקרפף ועושהו יותר על בית סאתים:(95) Car l'emplacement de la cloison l'augmente – car l'espace de la cour ne le rend pas plus grand qu'un beit saatayim, parce que c'est un espace permis ; seul l'emplacement où était la cloison, qui ne fait pas partie de la cour, s'est maintenant joint au karpef et le rend plus grand qu'un beit saatayim.
séif katan 95
- (צו) ונעשה יותר על סאתים - ומיירי שכותלי הקרפף נכנסין בתוך חלל החצר מבפנים או שהיו כותלי החצר שבצד זה ובצד זה יתירים על רוחב הקרפף ד' אמות ואם לאו אין זה נקרא נפרץ במילואו:(96) Et il devient plus grand que deux séa – il s'agit du cas où les murs du karpef pénètrent à l'intérieur de l'espace de la cour, ou bien où les murs de la cour, de part et d'autre, dépassaient la largeur du karpef de quatre coudées ; sinon, cela n'est pas appelé « ouvert par une brèche de toute sa largeur ».
séif katan 96
- (צז) ופתח בו פתח וכו' - הלשון מגומגם קצת ובמקור הדברים מבואר ביותר שהסמיך ג' כתלים בסוף כותל ביתו וכותל ביתו היה הכותל הרביעי ובו עשה פתח וזהו שכתב המחבר ופתח בו פתח אלא שלא פתח הפתח רק אחר ההקפה של הכתלים דלא מהני כמבואר לעיל ולהכי עשה בקרפף מחיצה חדשה דהשתא הוי ההקפה לאחר הפתיחה ומבואר שם עוד דגם במחיצה החדשה עשה פתח כדי שיכול לילך ולהשתמש בפנים הקרפף וכן הוא גם כונת המחבר:(97) Et où l'on a ouvert une porte, etc. – la formulation est un peu confuse ; dans la source de ces propos, c'est expliqué plus clairement : il a adossé trois murs à l'extrémité du mur de sa maison, et le mur de sa maison était le quatrième mur ; il y a fait une porte, et c'est ce qu'a écrit l'auteur : « et où l'on a ouvert une porte ». Seulement, il n'a ouvert la porte qu'après avoir entouré l'espace des murs, ce qui ne sert à rien, comme il a été expliqué plus haut ; c'est pourquoi il a fait dans le karpef une nouvelle cloison, car alors l'enceinte vient après l'ouverture. Et il y est encore expliqué qu'il a fait aussi une porte dans la nouvelle cloison, afin de pouvoir aller se servir de l'intérieur du karpef ; et c'est aussi l'intention de l'auteur.
séif katan 97
- (צח) ועשה מחיצה לפניו - בפנים והרחיק לכה"פ מכותל הבית ג' טפחים כדלעיל בסעיף ו':(98) Puis fait une cloison devant elle – à l'intérieur, et il s'est éloigné du mur de la maison d'au moins trois téfa'him, comme il a été dit plus haut, au séif 6.
séif katan 98
- (צט) יותר מעשרה - וכשיטת המחבר בסעיף ו' דמהני בשיעור זה ועיי"ש מה שכתבנו בביאור הלכה:(99) De plus de dix – conformément à la position de l'auteur au séif 6, selon laquelle cette mesure est efficace ; et voir là-bas ce que nous avons écrit dans le Biour Halakha.
séif katan 99
- (ק) ואח"כ נפלה - וה"ה אם הפילה בידים כדי לסמוך על המחיצה הראשונה ג"כ לא מהני:(100) Si ensuite elle est tombée – et de même s'il l'a fait tomber de ses mains afin de s'appuyer sur la première cloison, cela ne sert pas non plus.
séif katan 100
- (קא) חוזר לאיסורו - ולא אמרינן כיון שהקרפף הותר פעם אחת אינו חוזר לאיסורו. כתבו הפוסקים דאם אחד מצדי הקרפף הוא כותל של בית והיה פתח ולבסוף הוקף ונפל הכותל אע"ג דנשארו כותלי גוואי שבבית והם סותמים הקרפף אעפ"כ נאסר הקרפף שהרי מחיצות הפנימיות לחדרים הפנימים נעשו ולא ליעשות כותל לקרפף ולא דמי למחיצות חיצוניות שלזה ולזה נעשו:(101) Il revient à son interdiction – et nous ne disons pas que, puisque le karpef a été permis une fois, il ne revient pas à son interdiction. Les décisionnaires ont écrit que si l'un des côtés du karpef est le mur d'une maison, qu'il y avait une porte « ouverte puis entourée », et que le mur est tombé, bien que restent les murs intérieurs de la maison et qu'ils ferment le karpef, le karpef devient néanmoins interdit, car les cloisons intérieures ont été faites pour les chambres intérieures, et non pour servir de mur au karpef ; et ce n'est pas comparable aux cloisons extérieures, qui ont été faites pour l'un et pour l'autre.
séif katan 101