Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 355 →- (א) גזוזטרא - פי' דף היוצא מן כותל הבית שהיה סמוך לים או לנהר והיה הדף למעלה מן המים ויש שם נקב באמצעיתו וחלון הבית פתוח לו וכשימלא מים דרך הנקב מטלטל מן המים שהם כרמלית [כדלעיל בסימן שמ"ה סי"ד] לרה"י ע"כ צריך שיעשה מחיצה גבוה עשרה טפחים כל סביבה דהשתא הוי כל שכנגדה עד למטה רה"י ואף שהמחיצה תלויה ואינה מגעת למים קל הוא שהקילו במים ואמרינן גוד אחית מחיצתא:(1) Un balcon (guezouztra) – explication : une planche qui sort du mur de la maison, laquelle était proche de la mer ou d'un fleuve ; la planche était au-dessus de l'eau, avec une ouverture en son milieu, et la fenêtre de la maison s'ouvrait sur elle. Lorsqu'il puise de l'eau par l'ouverture, il transporte de l'eau, qui est un karmelit [comme il a été dit plus haut, siman 345, séif 14], vers un domaine privé ; c'est pourquoi il doit faire une cloison haute de dix téfa'him tout autour, car alors tout ce qui est en face d'elle, jusqu'en bas, est un domaine privé. Et bien que la cloison soit suspendue et n'atteigne pas l'eau, c'est une règle légère, car on a été indulgent pour l'eau et nous disons : « prolonge, fais descendre la cloison » (goud a'hit me'hitsata).
séif katan 1
- (ב) אין ממלאין ממנו - להכניסו לבית וכן להניחו ע"ג הגזוזטרא ג"כ אסור דהגזוזטרא ג"כ אסור דהגזוזטרא נחשב רה"י כיון שהחלון פתוח לו וכדלעיל בסימן שמ"ה סט"ז:(2) On n'y puise pas – pour faire entrer l'eau dans la maison ; et de même, la poser sur le balcon est également interdit, car le balcon aussi est considéré comme un domaine privé, puisque la fenêtre s'ouvre sur lui, comme il a été dit plus haut, siman 345, séif 16.
séif katan 2
- (ג) או יעשה וכו' - ר"ל שאין צריך לעשות דוקא סביב כל רוחב הגזוזטרא אלא סגי כשיעשה המחיצות סביב הנקב שהוא רחב ד' על ד' טפחים דכל מחיצה העשויה לפחות מחלל ד' אינה מחיצה:(3) Ou de faire, etc. – c'est-à-dire qu'il n'est pas nécessaire de la faire précisément autour de toute la largeur du balcon, mais il suffit qu'il fasse les cloisons autour de l'ouverture, qui est large de quatre sur quatre téfa'him, car toute cloison faite pour entourer moins qu'un espace de quatre téfa'him n'est pas une cloison.
séif katan 3
- (ד) למטה מחוברת לה - אע"פ שרחוק עוד הרבה מן המים וכ"ש אם עושה המחיצה של עשרה טפחים למטה אצל המים דמהני דאמרינן גוד אסיק מחיצתא עד נגד הגזוזטרא:(4) En dessous, attachée à lui – bien qu'elle soit encore très loin de l'eau ; et à plus forte raison s'il fait la cloison de dix téfa'him en bas, près de l'eau, cela est efficace, car nous disons : « prolonge, fais monter la cloison » (goud assik me'hitsata) jusqu'en face du balcon.
séif katan 4
- (ה) על גבה - דגם בזה אמרינן גוד אחית מחיצתא ויש מן הראשונים שחולקין בזה וס"ל דדוקא כשעושה המחיצות למטה מן הגזוזטרא אז אמרינן גוד אחית מחיצתא אבל לא כשעושה ע"ג הגזוזטרא. ולכתחלה בודאי נכון ליזהר בזה:(5) Au-dessus de lui – car là aussi nous disons : « prolonge, fais descendre la cloison ». Et certains Richonim sont en désaccord sur ce point et estiment que c'est seulement lorsqu'il fait les cloisons en dessous du balcon que nous disons alors « prolonge, fais descendre la cloison », mais non lorsqu'il les fait au-dessus du balcon. Et lekhat'hila (a priori), il convient certainement d'y prendre garde.
séif katan 5
- (ו) לשפוך ממנה - היינו דרך הנקב על הנהר והים דאף שהשופכין ילכו חוץ למחיצת הגזוזטרא אפ"ה שרי ואפילו אם הוא סמוך לרקק שהוא ר"ה כמבואר בסימן שמ"ה מ"מ כיון שאין כונתו להוציאן לר"ה שרי ועיין בבה"ל:(6) D'en verser – c'est-à-dire par l'ouverture, sur le fleuve ou la mer ; car, bien que les eaux usées aillent au-delà de la cloison du balcon, c'est malgré tout permis. Et même si c'est près d'un marécage (rekak) qui est un domaine public, comme il est expliqué au siman 345, néanmoins, puisque son intention n'est pas de les faire sortir vers le domaine public, c'est permis. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 6
- (ז) אינו יכול למלאות - דהמים כרמלית הם והספינה רה"י:(7) Ne peut pas puiser – car l'eau est un karmelit et le bateau un domaine privé.
séif katan 7
- (ח) ארבעה על ארבעה - טפחים:(8) Quatre sur quatre – téfa'him.
séif katan 8
- (ט) שהקילו בספינה - פי' שבגזוזטרא הנזכר מקודם צריך דוקא מחיצות עשרה טפחים והקולא דאמרינן גוד אחית מחיצתא עד מיא אבל בספינה מקילינן עוד דא"צ מחיצות כלל אלא אמרינן כוף הצדדים כאילו היה שם מחיצות ואח"כ אמרינן גוד אחית עד מיא:(9) Car on a été indulgent pour le bateau – explication : pour le balcon mentionné précédemment, il faut précisément des cloisons de dix téfa'him, et l'indulgence est que nous disons « prolonge, fais descendre la cloison » jusqu'à l'eau ; mais pour le bateau, nous sommes encore plus indulgents : il n'a pas du tout besoin de cloisons, mais nous disons « courbe les côtés » (kof hatsedadim), comme s'il y avait là des cloisons, puis nous disons « prolonge, fais descendre » jusqu'à l'eau.
séif katan 9
- (י) כשהוא בתוך י' טפחים - ר"ל שגובה דופן הספינה הבולט מעל המים היה פחות מעשרה טפחים אבל עומק הספינה בפנימה היה גובה יו"ד טפחים דהויא רה"י וע"כ צריך לעשות מבחוץ דף של ארבעה על ארבעה כמ"ש [דאם אין עמוק י' טפחים גם בפנימה של הספינה הלא הוי כרמלית ומותר לטלטל מתוכה לים ומים לתוכה בלי שום תקון]:(10) Lorsqu'il est à moins de dix téfa'him – c'est-à-dire que la hauteur de la paroi du bateau qui dépasse au-dessus de l'eau était de moins de dix téfa'him, mais la profondeur du bateau à l'intérieur était de dix téfa'him, de sorte qu'il est un domaine privé ; c'est pourquoi il faut faire, à l'extérieur, une planche de quatre sur quatre, comme il l'a écrit [car s'il n'était pas profond de dix téfa'him même à l'intérieur du bateau, il serait bien un karmelit, et il serait permis de transporter de l'intérieur vers la mer, et de l'eau vers l'intérieur, sans aucun aménagement].
séif katan 10
- (יא) גבוהים עשרה וכו' - ר"ל ונמצא כשהוא ממלא ע"כ צריך להגביה קצת המים למעלה מדופני הספינה שהיא יותר מי' דהוי מקום פטור וא"כ הוא מטלטל מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור וע"כ הקילו חכמים שדי שיוציא זיז כל שהוא חוץ לספינה משום היכר בעלמא:(11) Hautes de dix, etc. – c'est-à-dire qu'il se trouve que, lorsqu'il puise, il doit forcément élever un peu l'eau au-dessus des parois du bateau, ce qui est à plus de dix téfa'him, qui est un makom petour ; dès lors, il transporte d'un karmelit vers un domaine privé à travers un makom petour. C'est pourquoi les Sages ont été indulgents en disant qu'il suffit qu'il fasse sortir une saillie de n'importe quelle taille hors du bateau, simplement comme marque distinctive (hékèr).
séif katan 11
- (יב) ועושה בו נקב - והאחרונים הסכימו דבזיז א"צ לעשות נקב כיון שאינו אלא להיכר בעלמא ויכול למלאות אפילו שלא במקום הזיז:(12) Et y fait une ouverture – et les A'haronim sont tombés d'accord que, pour la saillie, il n'est pas nécessaire de faire une ouverture, puisqu'elle ne sert que de simple marque distinctive ; et il peut puiser même ailleurs qu'à l'endroit de la saillie.
séif katan 12
- (יג) יכול לשפוך וכו' - ר"ל דאין מחוייב לשפוך שופכיו [דהיינו מי רחיצות כוסות וקערות וכה"ג] בתוך הדף של ארבע על ארבע שעשהו למלאות המים דרך בו אלא יכול לשפוך על דופני וכו' ובזה אין חילוק בין אם דופן הספינה גבוה י' טפחים מעל המים או לא ואפילו לא היה לו דף מיוחד של ארבע על ארבע וגם לא עשה זיז כלל אפ"ה שרי לשפוך שופכיו על דופן הספינה ממש כיון דאין כאן אלא כחו:(13) Il peut verser, etc. – c'est-à-dire qu'il n'est pas obligé de verser ses eaux usées [à savoir l'eau qui a servi à laver les verres, les plats et semblables] dans la planche de quatre sur quatre qu'il a faite pour puiser l'eau à travers elle, mais il peut verser sur les parois, etc. Et en cela, il n'y a pas de différence entre le cas où la paroi du bateau est haute de dix téfa'him au-dessus de l'eau ou non ; et même s'il n'avait pas de planche spéciale de quatre sur quatre et n'avait pas non plus fait de saillie du tout, il est malgré tout permis de verser ses eaux usées sur la paroi même du bateau, puisqu'il n'y a ici que l'effet de « sa force » (ko'ho).
séif katan 13
- (יד) על דופני - דאם שופך קצת רחוק מן הדופן הוי זורק מרה"י לכרמלית ממש אבל זהו דוקא בשאין הדופן גבוה י' מעל המים דאם יש בו גבוה י' ואינו רוצה לשפוך על הדופן כגון שהם סרוחים והריח יכנס לתוך הספינה ורוצה לשפוך מרחוק לכותל שרי אך בלבד שיעשה עכ"פ זיז להיכר:(14) Sur les parois – car s'il verse un peu loin de la paroi, c'est réellement lancer d'un domaine privé vers un karmelit. Mais ceci ne vaut que lorsque la paroi n'est pas haute de dix téfa'him au-dessus de l'eau ; car si elle a une hauteur de dix et qu'il ne veut pas verser sur la paroi, par exemple parce que les eaux sont malodorantes et que l'odeur entrerait dans le bateau, et qu'il veut verser loin de la paroi, c'est permis, pourvu seulement qu'il fasse en tout cas une saillie comme marque distinctive.
séif katan 14
- (טו) לים - וה"ה דיכול להניח עצמות וקליפין על ראש הדופן בעביו והם נופלין לים [אחרונים]:(15) Dans la mer – et de même, il peut poser des os et des épluchures sur le haut de la paroi, dans son épaisseur, et ils tombent dans la mer (A'haronim).
séif katan 15
- (טז) ועיין לקמן - דשם כתב דלא בכל כרמלית כחו מותר ע"ש:(16) Et voir plus loin – car là il a écrit que l'effet de « sa force » n'est pas permis dans tout karmelit ; vois là-bas.
séif katan 16
- (יז) אלא א"כ קשורות - דכשאינן קשורות אע"פ שהן סמוכות זו לזו מ"מ עשויות להתרחק זו מזו ונמצא כרמלית מפסקת ביניהן וחיישינן דילמא נפיל ואתי לאתויי מכרמלית לרה"י ומטעם זה אפילו שתי הספינות שהם של אדם אחד ג"כ אסור ויש מתירין אם הם של אדם אחד דלא חיישינן דילמא נפיל וכו' ורק בשהם של שני בני אדם אסורין כשאינן קשורות זו בזו דכיון שעשויין לנוד ולהתרחק זו מזו לא מהני עירוב שיערבו ביניהן. איתא בגמרא דקשורות חשוב אפילו ע"י חוט ובלבד שיהא חוט חזק שיוכל להעמידן שלא יתפרדו זו מזו:(17) À moins qu'ils ne soient attachés – car lorsqu'ils ne sont pas attachés, bien qu'ils soient proches l'un de l'autre, ils sont néanmoins susceptibles de s'éloigner l'un de l'autre, et il se trouve qu'un karmelit s'interpose entre eux ; et nous craignons que l'objet ne tombe et qu'il en vienne à le rapporter du karmelit vers le domaine privé. Pour cette raison, même si les deux bateaux appartiennent à une seule personne, c'est également interdit. Et certains permettent s'ils appartiennent à une seule personne, car nous ne craignons pas qu'il l'objet ne tombe, etc. ; et ce n'est que lorsqu'ils appartiennent à deux personnes qu'ils sont interdits quand ils ne sont pas attachés l'un à l'autre, car, puisqu'ils sont susceptibles de bouger et de s'éloigner l'un de l'autre, un érouv qu'ils feraient entre eux n'est pas efficace. Il est rapporté dans la Guemara que les bateaux sont considérés comme attachés même par un fil, pourvu que ce soit un fil solide qui puisse les maintenir pour qu'ils ne se séparent pas l'un de l'autre.
séif katan 17
- (יח) זו בזו - וצריך שלא יהא ביניהם ד' טפחים:(18) L'un à l'autre – et il faut qu'il n'y ait pas entre eux quatre téfa'him.
séif katan 18
- (יט) גבוהים מן המים עשרה - דאז מותר אפילו אינם קשורות משום דקמטלטל מרה"י לרה"י דרך אויר מקום פטור ואע"ג דמושיט אסור בדיוטא אחת אפילו למעלה מי' כמ"ש בסוף סימן שמ"ז הכא איירי בשתי דיוטות זה כנגד זה דאפילו למטה מי' הוא רק איסור דרבנן ולמעלה שרי לגמרי להושיט או דאיירי בזורק:(19) Hauts de dix au-dessus de l'eau – car alors c'est permis même s'ils ne sont pas attachés, parce qu'il transporte d'un domaine privé à un domaine privé à travers l'air d'un makom petour. Et bien que tendre un objet de la main (mochit) soit interdit entre deux maisons d'un même côté (diyota) même au-dessus de dix téfa'him, comme il est écrit à la fin du siman 347, ici il s'agit de deux maisons l'une en face de l'autre, où même au-dessous de dix ce n'est qu'un interdit d'ordre rabbinique, et au-dessus c'est entièrement permis de tendre ; ou bien on peut dire qu'il s'agit de celui qui lance.
séif katan 19
- (כ) וצריכים לערב - קאי גם על ההיתר דגבוהים עשרה אף כשאינם קשורות ובספר בית מאיר חולק ע"ז ודעתו דכשאינם קשורות מכיון שעומדים להתפרד אף אם הם גבוהים עשרה אם הם של שני בני אדם אסורים בטלטול מזה לזה ואין עירוב מועיל בהם:(20) Et ils doivent faire un érouv – cela se rapporte aussi à la permission dans le cas où ils sont hauts de dix téfa'him, même lorsqu'ils ne sont pas attachés. Et le livre Beit Méïr conteste cela ; son avis est que, lorsqu'ils ne sont pas attachés, puisqu'ils sont susceptibles de se séparer, même s'ils sont hauts de dix téfa'him, s'ils appartiennent à deux personnes, il est interdit de transporter de l'un à l'autre, et un érouv n'est pas efficace pour eux.
séif katan 20
- (כא) שעל פני המים - היינו שסמוך לים או לנהר:(21) Au-dessus de l'eau – c'est-à-dire des lieux d'aisances proches de la mer ou d'un fleuve.
séif katan 21
- (כב) ע"י מחיצה תלויה - שגבוה עשרה טפחים אף שאינה מגעת למים וכנ"ל:(22) Au moyen d'une cloison suspendue – haute de dix téfa'him, bien qu'elle n'atteigne pas l'eau, comme il a été dit plus haut.
séif katan 22
- (כג) עשויה להתיר - לפנות שם בשבת כגון שיעשנה למטה סביב לצד המים דמה שנעשית למעלה לצניעות עבידא:(23) Faite pour permettre – de faire ses besoins là pendant Chabbat, par exemple s'il la fait en bas, autour, du côté de l'eau ; car celle qui est faite en haut est faite pour l'intimité.
séif katan 23
- (כד) דף או קנה פחות מג' - היינו שהם פחות מג' סמוך לנקב דהוי לבוד והוי חורי רה"י דהוא כרה"י לרה"י ואע"ג שנופל משם אח"כ למטה דהוא כרמלית כחו בכרמלית לא גזרו:(24) Une planche ou un roseau à moins de trois – c'est-à-dire qu'ils sont à moins de trois téfa'him de l'ouverture, de sorte que c'est lavoud (considéré comme joint), et ils font partie des « trous du domaine privé », qui sont comme le domaine privé ; c'est donc comme un transfert du domaine privé au domaine privé ; et bien que les excréments tombent ensuite de là vers le bas, qui est un karmelit, pour l'effet de « sa force » dans un karmelit, on n'a pas décrété.
séif katan 24
- (כה) נשבר הדף בשבת וכו' - ר"ל שנשבר בשבת גופא שא"א לתקנו ולכן מותר לפנות שם לאותו שבת:(25) Si la planche s'est cassée pendant Chabbat, etc. – c'est-à-dire qu'elle s'est cassée pendant le Chabbat même, de sorte qu'il est impossible de la réparer ; c'est pourquoi il est permis de faire ses besoins là pendant ce Chabbat.
séif katan 25
- (כו) שהוא כרמלית - ר"ל שאף שהחפירה עמוקה י' טפחים כיון שהיא מחזקת יותר מבית סאתים ולא הוקפה לדירה דין כרמלית עליה נמצא מוציא מרה"י לכרמלית:(26) Qui est un karmelit – c'est-à-dire que, bien que le fossé soit profond de dix téfa'him, puisqu'il contient plus de deux beit séa et n'a pas été entouré d'une clôture pour l'habitation, il a le statut de karmelit ; il se trouve donc qu'il fait sortir du domaine privé vers un karmelit.
séif katan 26
- (כז) אינו מותר וכו' - אלא בעינן שהמחיצות יגיעו עד הקרקע:(27) Ce n'est pas permis, etc. – mais nous exigeons que les cloisons atteignent le sol.
séif katan 27
- (כח) אבל ע"י דף - או קנה או שהצואה נופל על צידי הכותל ואח"כ מתגלגל ונופל בחפירה וכנ"ל:(28) Mais au moyen d'une planche – ou d'un roseau, ou si les excréments tombent sur les côtés du mur, puis roulent et tombent dans le fossé, comme il a été dit plus haut.
séif katan 28
- (כט) למעלה מעשרה - מקרקעית החפירה והטעם דאויר למעלה מעשרה בכרמלית מקום פטור הוא ונמצא כשהוא נפנה מוציא מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור:(29) Au-dessus de dix – au-dessus du fond du fossé. La raison est que l'air au-dessus de dix téfa'him dans un karmelit est un makom petour ; il se trouve donc que, lorsqu'il fait ses besoins, il fait sortir du domaine privé vers un karmelit à travers un makom petour.
séif katan 29
- (ל) ועיין לעיל סי' שמ"ו וכו' - היינו בסוף ס"א דיש אוסרים להוציא מרה"י לכרמלית אפילו דרך מקום פטור ועיין בביאור הגר"א שמאריך בזה ודעתו דאף אי נימא דברשויות דרבנן דרך מקום פטור מותר היינו דוקא בדנח באמצע על המקום פטור אבל לא בדלא נח והכא הלא לא נח באמצע וכעין זה מפקפק הבית מאיר ג"כ על הי"א הראשון [עיין בספרו בסי' שמ"ו וכן בכ"מ] וכן בספר מאמר מרדכי בסי' שנ"ג ס"א דעתו ג"כ כדעת הגר"א הנ"ל ותמה על דעת הי"א הראשון:(30) Et voir plus haut, siman 346, etc. – c'est-à-dire à la fin du séif 1, que certains interdisent de faire sortir du domaine privé vers un karmelit, même à travers un makom petour. Et voir le Biour du Gaon de Vilna, qui développe longuement ce point ; son avis est que, même si l'on dit que, dans les domaines d'ordre rabbinique, le transfert à travers un makom petour est permis, c'est seulement lorsque l'objet s'est posé au milieu, sur le makom petour, mais non lorsqu'il ne s'y est pas posé ; or ici, il ne s'est pas posé au milieu. Et dans le même sens, le Beit Méïr émet aussi des doutes sur le premier « certains disent » [voir son livre, au siman 346, et en plusieurs endroits] ; et de même, dans le livre Maamar Mordekhaï, au siman 353, séif 1, son avis est aussi conforme à l'avis du Gaon de Vilna mentionné plus haut, et il s'étonne de l'avis du premier « certains disent ».
séif katan 30
- (לא) צואה מבעוד יום - ומיירי שמפנה ממש על הצואה ואע"פ שנופלת אח"כ מן הצד שהוא כרמלית שרי:(31) Des excréments dès la veille – et il s'agit du cas où il fait ses besoins directement sur les excréments ; et bien qu'ensuite ses excréments tombent sur le côté, qui est un karmelit, c'est permis.
séif katan 31
- (לב) הצואה הוא מקום פטור - דהא מסתמא אינה רחבה ד' ואף דבעלמא קיי"ל דפחות מג"ט גובה בטל לגבי רשות שהוא עומד בו והצואה מסתמא אינה גבוה ג"ט שאני הכא דצואה שבבה"כ בודאי לא דרסי לה רבים וע"כ אינה בטל לרשות שבצדה והוי מקום פטור:(32) Les excréments sont un makom petour – car, sans doute, ils ne sont pas larges de quatre téfa'him. Et bien qu'en général nous tenions pour règle que ce qui fait moins de trois téfa'him de hauteur est annulé par rapport au domaine où il se trouve, et que les excréments ne sont sans doute pas hauts de trois téfa'him, ici c'est différent : les excréments des lieux d'aisances, le public ne les foule certainement pas ; c'est pourquoi ils ne sont pas annulés par rapport au domaine qui est à côté d'eux, et c'est un makom petour.
séif katan 32
- (לג) ולפי מה וכו' - כאן מתחיל הרמ"א לבאר דין אחר אודות בהכ"ס שהיה שייך מקום החפירה שתחתיה לשני אנשים ולא עירבו ביניהם וקאמר דכאן לא שייך ההיתר שכתב מתחלה דהצואה הוי מקום פטור כיון דהרשויות בעצמן רה"י הם אין מקום פטור ברה"י:(33) Et selon ce que, etc. – ici le Rema commence à expliquer une autre règle, au sujet de lieux d'aisances dont l'emplacement du fossé situé en dessous appartenait à deux personnes, lesquelles n'avaient pas fait d'érouv entre elles. Il dit qu'ici ne s'applique pas la permission qu'il a écrite d'abord, selon laquelle les excréments sont un makom petour, puisque les domaines eux-mêmes sont des domaines privés, et qu'il n'y a pas de makom petour dans un domaine privé.
séif katan 33
- (לד) אסור לפנות שם - מיירי שמקום מושב בהכ"ס היה שייך לכל אחד לבדו כי היה מחיצה מפסקת ביניהם אלא שהחפירה שתחתיה היה שייך לשניהם ולכך אסור דמוציא מרשותו לקרקע שותפים דאם גם מקום מושב שייך להשותפים אין כאן הוצאה מרשות לרשות ומותר [בית מאיר וחידושי רע"א עי"ש]:(34) Il est interdit d'y faire ses besoins – il s'agit du cas où l'emplacement du siège des lieux d'aisances appartenait à chacun séparément, car une cloison les séparait, mais le fossé en dessous appartenait aux deux ; c'est pourquoi c'est interdit, car il fait sortir de son domaine vers un terrain d'associés. Car si l'emplacement du siège aussi appartient aux associés, il n'y a pas ici de sortie d'un domaine à un autre, et c'est permis (Beit Méïr et 'Hidouchei Rabbi Akiva Eiger ; vois là-bas).
séif katan 34
- (לה) כמו שנתבאר ס"ב - היינו תיקון דדף או קנה. אבל תיקון דמחיצה תלויה אינו מועיל הכא עד שיורדת עד למטה:(35) Comme il a été expliqué au séif 2 – c'est-à-dire l'aménagement d'une planche ou d'un roseau. Mais l'aménagement d'une cloison suspendue n'est pas efficace ici, à moins qu'elle ne descende jusqu'en bas.
séif katan 35
- (לו) כדלקמן סי' שנ"ז - ס"ג בהג"ה דשם מבואר דבחצר שאינה מעורבת לכו"ע מותר כחו:(36) Comme il sera dit plus loin, siman 357 – séif 3, dans la Haga ; car là il est expliqué que, dans une cour sans érouv, l'effet de « sa force » est permis selon tous.
séif katan 36
- (לז) ששכחו ולא עירבו - או שלא היה לו באפשר לעשות תיקון הנזכר [ח"א]:(37) S'ils ont oublié et n'ont pas fait d'érouv – ou qu'il ne lui était pas possible de faire l'aménagement mentionné ('Hayé Adam).
séif katan 37
- (לח) דגדול כבוד הבריות - שהתירו חכמים במקום שאין בו איסור דאורייתא:(38) Car grande est la dignité humaine – que les Sages ont permise (de faire prévaloir) là où il n'y a pas d'interdit de la Torah.
séif katan 38
- (לט) מן המשוטה לים - אבל מן הספינה לים [בלא תיקון הנזכר בס"ב] לא דהא מוציא מן רה"י לים שהוא כרמלית ואם א"א ליה מפני איזה סבה אא"כ יעשה צרכיו בספינה מותר דגדול כבוד הבריות [א"ר]:(39) Depuis la barque à rames vers la mer – mais depuis le bateau vers la mer [sans l'aménagement mentionné au séif 2], non, car il fait sortir du domaine privé vers la mer, qui est un karmelit. Et s'il ne lui est pas possible, pour une raison quelconque, de faire autrement que de faire ses besoins dans le bateau, c'est permis, car grande est la dignité humaine (Eliya Rabba).
séif katan 39
- (מ) מים שאין עמוקים וכו' - קאי על ס"א ובי"ת:(40) Une eau qui n'est pas profonde, etc. – cela se rapporte aux séifim 1 et 2.
séif katan 40
- (מא) לשפוך בהם - וה"ה למלאות ע"י מחיצה תלויה והטעם דכיון שאין בהם י"ט כיבשה דמיא. ועיין בב"ח ומ"א שחולקין ע"ז וס"ל דאין לחלק בזה אם לא שרבים מהלכין שם ע"י הדחק דאז לכו"ע כקרקע דמיא ועיין בביאור הגר"א שיישב דעת השו"ע וכתב דדבר זה תלוי בשיטת הראשונים עי"ש ומ"מ אף לדידיה נוכל לסמוך ע"ד הפוסקים המקילין בזה:(41) D'y verser – et il en est de même pour puiser au moyen d'une cloison suspendue. La raison est que, puisqu'elle n'a pas dix téfa'him de profondeur, elle est considérée comme la terre ferme. Et voir le Ba'h et le Maguen Avraham, qui contestent cela et estiment qu'il n'y a pas lieu de faire de distinction en cela, sauf si le public y marche avec difficulté, car alors, selon tous, elle est considérée comme le sol. Et voir le Biour du Gaon de Vilna, qui justifie l'avis du Choulhan Aroukh et écrit que cette question dépend de la méthode des Richonim ; vois là-bas. Néanmoins, même selon lui, nous pouvons nous appuyer sur l'avis des décisionnaires qui sont indulgents en cela.
séif katan 41
- (מב) היו שתי וכו' - אבאר בקצרה והוא דבית ועליה ע"ג העומדת אצל הנהר ויש להם לכל אחת גזוזטרא הבולטת לדלות על ידה מים מן הנהר אם היו עושים כ"א מחיצות סביבה כדין המבואר בס"א היו שתיהן מותרות בשבת כל אחד לדלות בשלו אפי' אם לא ערבו יחד ואם תקנו שתיהן בשותפות רק גזוזטרא אחת כדין בין לעליונה בין לתחתונה נחשבין כשני אנשים הדרין בחצר אחת ואסורין שניהם לדלות דרך הגזוזטרא ההיא כיון שרשות שניהם שולטת עליה אם לא שעירבו ביניהן. בד"א ששתי הגזוזטרא העומדים זה ע"ג זה אינם רחוקים זה מזה במשך הכותל ד' טפחים שנוח תשמישתיה אבל אם היו רחוקים ד' טפחים א"כ כשרוצה בעל התחתון להשתמש בגזוזטרא העליונה צריך לזרוק דלי שלו באויר להלאה דרך ד' טפחים ותשמיש מופלג כזה אין חשיב לאסור על חבירו אף כשלא עירבו ביניהן:(42) S'il y avait deux, etc. – j'expliquerai brièvement : il s'agit d'une maison avec un étage au-dessus, située près du fleuve, chacun des deux logements ayant un balcon en saillie pour puiser par lui de l'eau du fleuve. S'ils avaient fait chacun des cloisons autour de son balcon, selon la règle expliquée au séif 1, toutes deux (les deux occupantes) seraient autorisées pendant Chabbat, chacune à puiser par le sien, même si elles n'avaient pas fait d'érouv ensemble. Mais si toutes deux ont aménagé en association un seul balcon, conformément à la règle, que ce soit le supérieur ou l'inférieur, elles sont considérées comme deux personnes habitant une même cour, et il leur est interdit à toutes deux de puiser par ce balcon, puisque le domaine de chacune d'elles s'exerce sur lui, à moins qu'elles n'aient fait un érouv entre elles. En quel cas cela a-t-il été dit ? Lorsque les deux balcons situés l'un au-dessus de l'autre ne sont pas éloignés l'un de l'autre, dans le sens de la longueur du mur, de quatre téfa'him, de sorte que leur usage est commode ; mais s'ils étaient éloignés de quatre téfa'him, alors, lorsque l'occupant de l'inférieur veut se servir du balcon supérieur, il doit lancer son seau en l'air au loin, sur une distance de quatre téfa'him, et un usage aussi éloigné n'est pas considéré comme suffisant pour interdire à son prochain, même s'ils n'ont pas fait d'érouv entre eux.
séif katan 42
- (מג) משוכה זו וכו' - ר"ל אפילו משוכה וכ"ש אם עומדת זו כנגד זו בשוה:(43) L'un décalé, etc. – c'est-à-dire même s'il est décalé, et à plus forte raison s'ils se trouvent exactement l'un en face de l'autre.
séif katan 43
- (מד) ואינה רחוקה וכו' - דברחוקה מכנגדה במשך רוחב הכותל ד' טפחים שוב לא אסרי אהדדי שאינה יכולה להשתמש אלא ע"י זריקת הדלי באויר מרחוק ואינו חשוב תשמיש לאסור:(44) Mais non éloigné, etc. – car, lorsqu'il est éloigné de l'aplomb de l'autre de quatre téfa'him dans le sens de la largeur du mur, ils ne s'interdisent plus l'un l'autre, car l'occupante ne peut s'en servir qu'en lançant le seau en l'air de loin, et cela n'est pas considéré comme un usage suffisant pour interdire.
séif katan 44
- (מה) יותר מגובה וכו' - דאגובה לא קפדינן אע"פ דהוכרח עי"ז להשתמש בדלי ע"י זריקה למעלה והיא תשמיש קשה כיון שאינו משתמש דרך אויר ברוחב חשיבא תשמישתיה לאסור:(45) Plus de dix coudées de hauteur, etc. – car pour la hauteur nous ne sommes pas pointilleux ; bien qu'il soit ainsi obligé de se servir du seau en le lançant vers le haut, ce qui est un usage difficile, puisqu'il ne s'en sert pas à travers l'air dans le sens de la largeur, son usage est considéré comme suffisant pour interdire.
séif katan 45
- (מו) וכ"ש אם עשו שתיהן לתחתונה - שתשמיש זה נוח יותר לעליונה שהוא דרך ירידה:(46) Et à plus forte raison si toutes deux l'ont faite à l'inférieur – car cet usage est plus commode pour l'occupante du supérieur, puisque c'est en descendant.
séif katan 46
- (מז) אין האחרת וכו' - היינו אפילו רגילה להשתמש בשל חברתה בחול אעפ"כ אינה אוסרת עליה שבעצם הלא הרשות אין שייך לה אם לא שהתנו ביניהן בפירוש שכל אחד ישתמש בשל חבירו אז צריכין עירוב [פמ"ג]:(47) L'autre ne, etc. – c'est-à-dire même si elle a l'habitude de se servir de celui de sa voisine en semaine, elle ne lui interdit néanmoins pas l'usage, car en substance ce domaine ne lui appartient pas ; sauf si elles ont stipulé explicitement entre elles que chacune se servirait de celui de l'autre : alors il faut un érouv (Peri Megadim).
séif katan 47
- (מח) אפילו לא עשתה וכו' - וכ"ש אם כ"א עשתה לעצמה דמותרת כל אחת להשתמש בגזוזטרא שלה בלי עירוב אך י"א דכל זה דוקא בשמשוכות הגזוזטרות זו מזו ואין צריכין לשמש אחת בחברתה אבל אם העליונה מכוונת ממש נגד התחתונה וכשהיא צריכה לדלות מים יורד הדלי שלה דרך נקב גזוזטרא התחתונה ואין ביניהן אויר של עשרה טפחים בגובה שתיהן אסורות למלאות [רמב"ם]:(48) Même si l'autre n'a pas fait, etc. – et à plus forte raison si chacune en a fait une pour elle-même : chacune est autorisée à se servir de son balcon sans érouv. Toutefois, certains disent que tout cela ne vaut que lorsque les balcons sont décalés l'un par rapport à l'autre et qu'elles n'ont pas besoin de se servir l'une du balcon de l'autre ; mais si le supérieur est exactement en face de l'inférieur, et que, lorsqu'elle a besoin de puiser de l'eau, son seau descend par l'ouverture du balcon inférieur, et qu'il n'y a pas entre eux un espace d'air de dix téfa'him de hauteur, toutes deux se voient interdire de puiser (Rambam).
séif katan 48
- (מט) אם עשו בשתיהן וכו' - ר"ל דאף דאמרינן לעיל דאם תקנו לאחת בשותפות שתיהן אסורות למלאות שם כשלא עירבו הוא דוקא אם תקנו רק אחת ובשניה לא עשו מחיצה כלל אבל אם עשו תיקון בשתיהן בשותפות מותרים כל אחת בשלה משום דאמרינן דכל אחת סלקה נפשה מחברתה כיון שעשתה לה תיקון בפנ"ע [ומה שעשתה בשותפות איזה טעם היה להם בדבר] וכ"ש אם עשו רק באחת בשותפות והשניה עשתה מחיצה להגזוזטרא שלה לבדה בודאי מותר כ"א למלאות בלי עירוב דבהא בודאי סילקה נפשה מחברתה:(49) Si elles en ont fait aux deux, etc. – c'est-à-dire que, bien que nous ayons dit plus haut que si elles en ont aménagé un en association, toutes deux se voient interdire d'y puiser lorsqu'elles n'ont pas fait d'érouv, c'est seulement si elles n'en ont aménagé qu'un seul et n'ont pas du tout fait de cloison au second ; mais si elles ont fait un aménagement aux deux en association, chacune est autorisée à se servir du sien, parce que nous disons que chacune a renoncé à sa part chez sa voisine, puisqu'elle s'est fait un aménagement à part [et quant au fait qu'elles l'aient fait en association, elles avaient une raison quelconque pour cela]. Et à plus forte raison, si elles n'en ont fait qu'à un seul en association et que la seconde a fait une cloison à son balcon à elle seule, chacune est certainement autorisée à puiser sans érouv, car dans ce cas elle a certainement renoncé à sa part chez sa voisine.
séif katan 49