Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 353 →- (א) ועירבו - דבלא ערבו הלא אסור לטלטל מרשות לרשות אפילו בלא הפסק רשות הרבים בינתים כלל:(1) Et ils ont fait un érouv – car sans érouv, il est bien interdit de transporter d'un domaine à l'autre, même sans aucune interruption du domaine public entre les deux.
séif katan 1
- (ב) שוים וכו' - ר"ל דכיון שהם שוים אין צריך לאמן ידיו לזריקה שלא יפול החפץ למטה:(2) Égales, etc. – c'est-à-dire que, puisqu'elles sont égales, il n'a pas besoin d'ajuster ses mains pour le lancer afin que l'objet ne tombe pas en bas.
séif katan 2
- (ג) מותר לזרוק - ודוקא למעלה מי' דהוי מרה"י לרשות היחיד דרך מקום פטור אבל למטה מי' אסור:(3) Il est permis de lancer – et cela seulement au-dessus de dix téfa'him, car c'est alors un transfert d'un domaine privé à un domaine privé par l'intermédiaire d'un makom petour (lieu exempt) ; mais au-dessous de dix, c'est interdit.
séif katan 3
- (ד) גבוה מחבירו - דכיון שגבוה מחבירו צריך לצמצם ידו בזריקה וחיישינן שמא לא יכוין כ"כ ויפול לארץ ואתי לאתויי:(4) Plus haute que l'autre – car, puisqu'elle est plus haute que l'autre, il doit ajuster sa main avec précision en lançant, et nous craignons qu'il ne vise pas aussi bien, que l'objet tombe à terre et qu'il en vienne à le rapporter.
séif katan 4
- (ה) כרמלית וכו' - דכיון דאיסור כרמלית אינה אלא מדרבנן לא גזרינן שמא יפול דהוי גזירה לגזירה:(5) Karmelit, etc. – car, puisque l'interdit du karmelit n'est que d'ordre rabbinique, nous ne décrétons pas de peur que l'objet ne tombe, car ce serait un décret ajouté à un décret.
séif katan 5
- (ו) בכל גווני - היינו אפילו אחד גבוה מחבירו אבל פשוט דדוקא בשערבו:(6) Dans tous les cas – c'est-à-dire même si l'une est plus haute que l'autre ; mais il est évident que c'est seulement lorsqu'ils ont fait un érouv.
séif katan 6
- (ז) לר"ה - נקט לר"ה לרבותא דאפילו לר"ה מותר דאין ר"ה תופס למעלה מעשרה וכ"ש אם הוא בולט לרשות כרמלית דשרי ועיין בס"ג דיש חילוק בין ר"ה לכרמלית לענין ליתן עליו כלים שאין נשברים בנפילתן:(7) Vers le domaine public – il a mentionné « vers le domaine public » pour la nouveauté (rabouta) : même si elle avance vers le domaine public, c'est permis, car le domaine public ne s'étend pas au-dessus de dix téfa'him ; et à plus forte raison, si elle dépasse vers un karmelit, c'est permis. Et voir au séif 3 qu'il y a une différence entre le domaine public et le karmelit en ce qui concerne le fait d'y poser des ustensiles qui ne se brisent pas en tombant.
séif katan 7
- (ח) למעלה מעשרה - ולא מבעי אם היה החלון פתוח לו בסמוך להזיז בתוך ג' טפחים בודאי מותר להשתמש על הזיז מתוך החלון ליתן עליו ולטול ממנו דהוא בכלל חורי רה"י וכרה"י דמי אלא אפילו אם היה החלון מופלג ממנו הרבה אעפ"כ מותר להשתמש על הזיז דכל שהוא למעלה מעשרה חשבינן ליה כמקום פטור ומשמע מסתימת המחבר דאם היה הזיז למטה מעשרה אפילו אם היה חלון הבית פתוח לו בסמוך לו בתוך ג' אפ"ה אסור להשתמש על הזיז והטעם דכיון שהוא בתוך עשרה נוח גם לבני רה"ר להשתמש על הזיז ולא הוי בכלל חורי רה"י כ"א בכלל כרמלית ואסור להשתמש עליו ליתן עליו וליטול ממנו בין מר"ה ובין מתוך החלון:(8) Au-dessus de dix – il va sans dire que si la fenêtre s'ouvrait sur elle tout près de la saillie, à moins de trois téfa'him, il est certainement permis de se servir de la saillie depuis la fenêtre, pour y poser et en prendre, car elle fait partie des « trous du domaine privé » et elle est comme le domaine privé ; mais même si la fenêtre en était très éloignée, il est néanmoins permis de se servir de la saillie, car tout ce qui est au-dessus de dix téfa'him, nous le considérons comme un makom petour. Et il ressort de la formulation non détaillée de l'auteur (Rabbi Yossef Karo) que si la saillie était au-dessous de dix, même si la fenêtre de la maison s'ouvrait sur elle tout près, à moins de trois téfa'him, il est malgré tout interdit de se servir de la saillie. La raison en est que, puisqu'elle est à moins de dix téfa'him, il est commode aussi pour les gens du domaine public de se servir de la saillie, et elle ne fait pas partie des trous du domaine privé, mais elle fait partie du karmelit ; et il est interdit de s'en servir, d'y poser et d'en prendre, aussi bien depuis le domaine public que depuis la fenêtre.
séif katan 8
- (ט) ויש בו ד' על ד' - לפי מה שפסק המחבר בס"ג דבכלים שאינם נשברים אסור שמא יפולו ואתי לאתויי מר"ה וע"כ הכא מיירי בכלים שישברו ע"י נפילתן וא"כ אפילו אין בהזיז ד' על ד' שמצוי שיפלו ממנו ג"כ מותר להשתמש עליו ויש לומר בדוחק דנקט ד' על ד' משום דמסיים והחלון פתוח לו ובאין בהזיז ד' על ד' א"צ שיהיה החלון פתוח לו דהוא מקום פטור ובכל גווני מותר להשתמש עליו:(9) Et elle mesure quatre sur quatre – selon ce que l'auteur a tranché au séif 3, que pour les ustensiles qui ne se brisent pas c'est interdit, de peur qu'ils ne tombent et qu'il en vienne à les rapporter du domaine public, ici il s'agit donc d'ustensiles qui se briseraient en tombant ; dès lors, même si la saillie ne mesure pas quatre sur quatre, de sorte qu'il est fréquent que des objets en tombent, il est également permis de s'en servir. On peut répondre, de façon forcée, qu'il a mentionné « quatre sur quatre » parce qu'il conclut « et la fenêtre s'ouvre sur elle » ; or, lorsque la saillie ne mesure pas quatre sur quatre, il n'est pas nécessaire que la fenêtre s'ouvre sur elle, car c'est un makom petour, et il est permis de s'en servir dans tous les cas.
séif katan 9
- (י) והם של וכו' - אבל של איש אחד שרי כיון שהם של רשות אחד. ואם ערבו יחד אפילו של שני אנשים שרי [פמ"ג]:(10) Et elles appartiennent à, etc. – mais si elles appartiennent à une seule personne, c'est permis, puisqu'elles relèvent d'un seul domaine. Et s'ils ont fait un érouv ensemble, même si elles appartiennent à deux personnes, c'est permis (Peri Megadim).
séif katan 10
- (יא) אסור להשתמש - דוקא בכלים ששבתו בתוך הבית אבל אם שבתו בין השמשות על גבי הזיז מותר לטלטל מזיז לחברו:(11) Il est interdit de s'en servir – seulement pour les ustensiles qui ont reposé (au début du Chabbat) dans la maison ; mais s'ils ont reposé, au moment de bein hachmachot (le crépuscule), sur la saillie, il est permis de les transporter d'une saillie à l'autre.
séif katan 11
- (יב) זה על זה - ר"ל בין העליון ובין התחתון והלבוש מיקל בתחתון. כתב המ"א בשם המגיד משנה דאפילו אין בתחתון ד' ג"כ אוסרין אלו על אלו ובלבוש מיקל בזה וכתב בא"ר שכן הוא ג"כ בעה"ק:(12) L'une à l'autre – c'est-à-dire aussi bien la supérieure que l'inférieure ; et le Levouch est indulgent pour l'inférieure. Le Maguen Avraham a écrit, au nom du Maguid Michné, que même si l'inférieure ne mesure pas quatre téfa'him, elles s'interdisent également l'une l'autre ; et le Levouch est indulgent en cela, et l'Eliya Rabba a écrit que tel est aussi l'avis du Ba'al HaK. (sigle בעה״ק).
séif katan 12
- (יג) כנגד חלונו - בלבד שהוא כזוית החלון והרחבתו:(13) En face de sa fenêtre – seulement, c'est-à-dire selon l'angle de la fenêtre et sa largeur.
séif katan 13
- (יד) שחלק רשות לעצמו - וממילא אסור להשתמש גם בזיז התחתון שאוסרים זה על זה וכנ"ל ולדעת הלבוש הנ"ל הכא בודאי מותר בתחתון:(14) Qui a constitué un domaine à part – et par conséquent il est interdit de se servir aussi de la saillie inférieure, car elles s'interdisent l'une l'autre, comme il a été dit plus haut ; et selon l'avis du Levouch mentionné plus haut, ici il est certainement permis de se servir de l'inférieure.
séif katan 14
- (טו) כל זיז וכו' - היינו בין שהוא רחב ד' או לא:(15) Toute saillie, etc. – c'est-à-dire qu'elle soit large de quatre téfa'him ou non.
séif katan 15
- (טז) כל שהוא גבוה יו"ד - דשם אין אויר כרמלית תופס וכנ"ל בסימן שמ"ה סי"ח ולכן מותר להשתמש עליו דרך החלון אבל למטה מעשרה הוי כמוציא מרשות היחיד לכרמלית:(16) Du moment qu'elle est haute de dix – car là, l'air du karmelit ne s'étend pas, comme il a été dit plus haut, siman 345, séif 18 ; c'est pourquoi il est permis de s'en servir par la fenêtre. Mais au-dessous de dix téfa'him, c'est comme s'il faisait sortir un objet du domaine privé vers un karmelit.
séif katan 16