Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 349 →- (א) כל אדם יש לו וכו' - הטעם דכתיב שבו איש תחתיו והכונה ישיבת כל איש ביום השבת יהיה כשיעור תחתיו דהיינו כשיעור אורך כל גופו ושיערו חז"ל דאורך האדם שהוא שיעור תחתיו הוי ג' אמות ועוד אמה כדי לפשוט ידיו ורגליו ובשיעור זה יכול אדם לטלטל חפצים מכאן לכאן:(1) Tout homme a, etc. – la raison : c'est qu'il est écrit : « Restez chacun à sa place (litt. sous lui) » (Exode 16, 29) ; et le sens est : l'installation de chaque homme, le jour du Chabbat, sera à la mesure de « sous lui », c'est-à-dire à la mesure de la longueur de tout son corps. Et nos Sages, de mémoire bénie, ont évalué que la longueur de l'homme, qui est la mesure de « sous lui », est de trois coudées, plus une coudée pour étendre ses mains et ses pieds ; et dans cette mesure, un homme peut transporter des objets d'ici à là.
séif katan 1
- (ב) ארבע אמות - מצומצמות [מ"א] והיינו שימדוד אותן בצמצום ועיין בס"ב דארבע אמות שאמרו הן ואלכסונן:(2) Quatre coudées – exactes [Maguen Avraham], c'est-à-dire qu'on les mesure avec précision (sans marge) ; et voir au séif 2 que les quatre coudées dont ils ont parlé, c'est elles et leur diagonale.
séif katan 2
- (ג) באמה שלו - דהיינו אם האיש הזה הוא ארוך ביותר מודדין לו הד' אמות בזרוע שלו ונמצא שד' אמות שלו יהיו גדולין מד' אמות של שאר בני אדם:(3) Selon sa propre coudée – c'est-à-dire que si cet homme est particulièrement grand, on lui mesure les quatre coudées avec son propre bras ; de sorte que ses quatre coudées seront plus grandes que les quatre coudées des autres gens.
séif katan 3
- (ד) אמתו קטנה - ר"ל שגופו בינוני כשאר כל אדם וזרוע שלו קצרה משאר בני אדם ואם ימדדו ד' אמותיו בזרוע שלו יהיו קצרות לפי צורך גופו והתורה אמרה שבו איש תחתיו ע"כ נותנים לו ד"א בינוניות של כל אדם:(4) Sa coudée est petite – c'est-à-dire que son corps est moyen, comme celui de tout homme, mais que son bras est plus court que celui des autres gens ; et si on mesurait ses quatre coudées avec son bras, elles seraient trop courtes par rapport aux besoins de son corps ; or la Torah a dit : « Restez chacun à sa place » ; c'est pourquoi on lui donne quatre coudées moyennes, celles de tout homme.
séif katan 4
- (ה) סימן שצ"ו - ר"ל דשם בהג"ה מבואר לענין יוצא חוץ לתחום דהארבע אמות מודדין מרווחות אכן בכאן לענין טלטול ד"א בר"ה יש להחמיר דוקא מצומצמות וכנ"ל בסק"ב:(5) Siman 396 – c'est-à-dire que là, dans la glose du Rema, il est expliqué, au sujet de celui qui sort hors du té'houm, que les quatre coudées se mesurent largement ; mais ici, pour le transport sur quatre coudées dans le domaine public, il faut être rigoureux et les mesurer exactement, comme plus haut, séif katan 2.
séif katan 5
- (ו) הן ואלכסונן - כלומר דשיעור ד' אמות הוא הם ואלכסונן שאינו חייב אלא אם טלטל כשיעור שעולה האלכסון של ד"א ולא מיבעיא אם טלטל לאלכסון העולם דאינו חייב בפחות משיעור אלכסון של ד"א אלא אפילו אם טלטל בריבוע העולם ממזרח למערב או מצפון לדרום נמי אינו חייב בפחות מכשיעור אלכסון:(6) C'est elles et leur diagonale – c'est-à-dire que la mesure de quatre coudées, c'est elles et leur diagonale, de sorte qu'il n'est passible que s'il a transporté sur la mesure qu'atteint la diagonale de quatre coudées. Et non seulement s'il a transporté selon la diagonale du monde (en direction oblique), il n'est pas passible pour moins que la mesure de la diagonale de quatre coudées ; mais même s'il a transporté selon le carré du monde, d'est en ouest ou du nord au sud, il n'est pas non plus passible pour moins que la mesure de la diagonale.
séif katan 6
- (ז) ויש מי שאומר וכו' - וכן הסכימו האחרונים:(7) Et il y a un avis selon lequel, etc. – et ainsi ont été d'accord les A'haronim (décisionnaires tardifs).
séif katan 7
- (ח) שמארבע אמות וכו' - ובפחות מד"א גם לדעה זו מותר לכתחלה וכנ"ל בס"א:(8) De quatre coudées, etc. – et pour moins de quatre coudées, même selon cet avis, c'est permis lekhat'hila (a priori), comme plus haut, séif 1.
séif katan 8
- (ט) פטור אבל אסור - זו היא דעת הרמב"ם ועיין בביאור הגר"א שכתב דגם הרמב"ם מודה דהיכא שבירר לו ד"א לטלטל בהם ורוצה לטלטל באלכסונן של הד"א מותר לטלטל בהם אף שעולה עד ה' אמות וג' חומשין ולא קפליג על דעה ראשונה רק ברוצה לטלטל במישור ולא באלכסון או שלא ייחד לו מתחלה הד"א לטלטל בהם דלדידיה אין לו בכל זה היתר הטלטול רק עד ארבע אמות בלא אלכסון ודע דמה דקי"ל דאם העביר חפץ בר"ה ד"א הן ואלכסונן חייב דוקא כשהיה שיעור זה בין מקום עקירת החפץ להנחתו דהיינו שהניח החפץ מחוץ לשיעור זה אבל אם היה מקום הנחת החפץ בתוך שיעור זה ואפילו רק מקצתו של החפץ פטור דהרי לא העביר החפץ ד"א הן ואלכסונן בשלימות כן מוכח מרמב"ם פי"ב הלכה י"ט עי"ש:(9) Exempt, mais c'est interdit – c'est l'avis du Rambam ; et voir le Biour du Gaon de Vilna, qui a écrit que même le Rambam reconnaît que, là où il s'est choisi quatre coudées pour y transporter et veut transporter selon la diagonale de ces quatre coudées, il est permis d'y transporter, bien que cela monte jusqu'à cinq coudées et trois cinquièmes ; et il ne conteste le premier avis que lorsqu'il veut transporter en ligne droite et non en diagonale, ou lorsqu'il ne s'est pas réservé au départ les quatre coudées pour y transporter : car selon lui, dans tous ces cas, il n'a la permission de transporter que jusqu'à quatre coudées, sans la diagonale. Et sache que ce que nous tenons – que s'il a fait passer un objet dans le domaine public sur quatre coudées et leur diagonale, il est passible – ne s'applique que lorsque cette mesure se trouvait entre le lieu de l'enlèvement de l'objet et celui de son dépôt, c'est-à-dire qu'il a déposé l'objet en dehors de cette mesure ; mais si le lieu du dépôt de l'objet était à l'intérieur de cette mesure, ne serait-ce qu'une partie de l'objet, il est exempt, car il n'a pas fait passer l'objet sur quatre coudées et leur diagonale complètement. C'est ce qui ressort du Rambam, chapitre 12 (des lois du Chabbat), halakha 19 ; voir là-bas.
séif katan 9
- (י) מותר וכו' - דאע"ג דלקמן ס"ה איתא דאדם אחד אסור להוליך חפץ פחות פחות מד"א דשמא יעבירנו ד"א בבת אחת הכא כיון שהוא ע"י הרבה בני אדם שכ"א אינו מוליך כ"א פחות מד"א אף דע"י כולם נתטלטל החפץ שטח רב לית לן בה:(10) Il est permis, etc. – car bien que plus loin, séif 5, il soit écrit qu'il est interdit à une seule personne de transporter un objet par étapes de moins de quatre coudées, de peur qu'elle ne le fasse passer quatre coudées d'un coup, ici, puisque cela se fait par de nombreuses personnes dont chacune ne le transporte que sur moins de quatre coudées, bien que, par eux tous, l'objet ait été transporté sur une grande étendue, cela ne pose pas de problème.
séif katan 10
- (יא) ובלבד שלא יוציאנו וכו' - פירוש לא יוציא את החפץ שיש לו בעלים מתחום שלו ממקום שקנה שביתה דהיינו במקום שבעליו קנו שביתה שם וא"כ מאה מילין לאו דוקא קאמר או דמיירי בחפצי הפקר שאין להם בעלים וקי"ל דלא קנו שביתה ולכן יכול להוליכן כמה דבעי וכתבו האחרונים דבעי שלא יתכוין שום אדם לזכות בהן בהגבהתן דאי נתכוין לזכות בהן הרי הוא רק כרגלי הזוכה:(11) À condition seulement qu'il ne le sorte pas, etc. – explication : il ne sortira pas l'objet qui a un propriétaire hors de son té'houm, depuis l'endroit où il a acquis sa résidence (chevita), c'est-à-dire l'endroit où ses propriétaires ont acquis leur résidence ; ainsi, « cent mil » n'est pas dit à la lettre. Ou bien il s'agit d'objets abandonnés (hefker), qui n'ont pas de propriétaire, et nous tenons qu'ils n'acquièrent pas de résidence ; c'est pourquoi on peut les transporter aussi loin qu'on veut. Et les A'haronim ont écrit qu'il faut qu'aucune personne n'ait l'intention de les acquérir en les soulevant, car s'il avait l'intention de les acquérir, ils sont seulement comme les pieds de celui qui les acquiert.
séif katan 11
- (יב) ויש מי שאוסר - ולדעה זו אף במקום שהתירו לטלטל פחות מד"א כגון מי שהחשיך לו בדרך המוזכר בסי' רס"ו ס"ט או במוצא תפילין המוזכר בסימן ש"א סמ"ב ע"י כמה אנשים אסור דגרע משום דאיכא זילותא דשבת:(12) Et il y a un avis qui interdit – et selon cet avis, même là où les Sages ont permis de transporter par étapes de moins de quatre coudées – par exemple celui que la nuit a surpris en chemin, mentionné au siman 266, séif 9, ou celui qui trouve des tefillin, mentionné au siman 301, séif 42 –, par plusieurs personnes c'est interdit ; c'est pire, parce qu'il y a là un mépris du Chabbat.
séif katan 12
- (יג) וע"ל סימן ש"א - ר"ל דשם סתם המחבר כדעה הראשונה להקל ומ"מ לדבר הרשות טוב לחוש לדעת האוסרים. ודע דמה שהתיר המחבר ההולכה ע"י הרבה בני אדם אינו מועיל כ"א לענין ההולכה בר"ה או בכרמלית אבל לא להוציא מרה"י לכרמלית וע"כ לא יפה עושין איזה קהלות בשבת שנותנים ס"ת לבהכ"נ והולכין דרך הרחוב שהיא עכ"פ כרמלית ע"י הושטה מאחד לחבירו בפחות מד"א ועושין איסור במה שמוציאין מן הבית לרחוב דלזה לא מהני הושטה ועיין בט"ז שדעתו דאף ע"י עכו"ם אסור להוציאה מן הבית ועיין בביאור הלכה מש"כ בזה ולענין מילה עיין במה שכתבתי בסימן של"א סק"כ במ"ב:(13) Et voir plus haut, siman 301 – c'est-à-dire que là, l'auteur (le Choulhan Aroukh) a tranché sans mentionner d'avis contraire, comme le premier avis, dans le sens de l'indulgence ; et néanmoins, pour une chose facultative, il est bon de tenir compte de l'avis de ceux qui interdisent. Et sache que ce que l'auteur a permis – le transport par de nombreuses personnes – n'est efficace que pour le transport dans le domaine public ou dans un karmelit, mais pas pour sortir un objet du domaine privé vers un karmelit. C'est pourquoi certaines communautés font mal, lorsque, le Chabbat, elles apportent un séfer Torah à la synagogue et passent par la rue – qui est en tout cas un karmelit – en le tendant de l'un à l'autre sur moins de quatre coudées : elles commettent un interdit en le sortant de la maison vers la rue, car pour cela, le fait de tendre n'est d'aucune utilité. Et voir le Taz, dont l'avis est que même par un non-Juif il est interdit de le sortir de la maison ; et voir le Biour Halakha, ce qu'il a écrit à ce sujet. Et au sujet de la circoncision (mila), voir ce que j'ai écrit au siman 331, séif katan 20, dans la Michna Beroura.
séif katan 13
- (יד) היו שנים וכו' - היינו שאחד יש לו דבר מאכל ומונח אצלו בתחלת ד' אמותיו וכן השני יש לו דבר מאכל ומונח אצלו ג"כ בתחלת ד' אמותיו וביניהם יש הפסק שש אמות נמצא דשתי אמות השניות של כל אחד ואחד מובלעים זה בתוך זה לכן מותרים שניהם להביא האוכל בתוך השתי אמות האמצעיות שהם עדיין בתוך ד' אמות של כל אחד ואחד:(14) S'ils étaient deux, etc. – c'est-à-dire que l'un a un aliment posé près de lui, au début de ses quatre coudées, et de même le second a un aliment posé près de lui, lui aussi au début de ses quatre coudées, et qu'entre eux il y a un intervalle de six coudées ; il se trouve que les deux dernières coudées de chacun sont englobées l'une dans l'autre. C'est pourquoi ils sont tous deux autorisés à apporter la nourriture dans les deux coudées du milieu, qui sont encore dans les quatre coudées de chacun.
séif katan 14
- (טו) והאמצעי מובלע ביניהם - שהוא עומד באמצע השמונה ואצלו מונח דבר מאכל ונמצא שארבע אמותיו מובלעין בתוך שניהם שאם ירצה יכול לטלטל שנים מצד זה ושנים מצד זה וזה שכתב האמצעי מותר עם כל אחד מהחיצונים:(15) Et celui du milieu est englobé entre eux – il se tient au milieu des huit coudées, et près de lui est posé un aliment ; il se trouve que ses quatre coudées sont englobées dans celles des deux, car s'il le veut, il peut transporter deux coudées de ce côté-ci et deux de ce côté-là ; et c'est ce qu'il a écrit : « celui du milieu est autorisé avec chacun des extérieurs ».
séif katan 15
- (טז) אסור להוליך וכו' - דחיישינן שמא יבוא להוליך ארבע אמות בבת אחת דזמנין דלאו אדעתיה ואתי לידי איסור דאורייתא [ויש פעמים שהתירו פחות פחות מד"א (אבל פעם אחת פחות מד"א) עיין לעיל בסימן רס"ו ס"ט וסימן ש"א סמ"ב וסימן ש"ח סי"ח עי"ש] ודוקא כשמוליך כמה פעמים פחות מד"א אבל פעם אחת פחות מד"א מותר וכמש"כ בריש הסימן:(16) Il est interdit de transporter, etc. – car nous craignons qu'il n'en vienne à transporter quatre coudées d'un coup, car parfois il n'y fait pas attention, et il en viendrait à un interdit de la Torah. [Et il y a des cas où les Sages ont permis par étapes de moins de quatre coudées (mais non une seule fois moins de quatre coudées) ; voir plus haut, siman 266, séif 9, siman 301, séif 42, et siman 308, séif 18 ; voir là-bas.] Et cela uniquement lorsqu'il transporte plusieurs fois sur moins de quatre coudées ; mais une seule fois sur moins de quatre coudées, c'est permis, comme il est écrit au début du siman.
séif katan 16
- (יז) פחות פחות וכו' - מקרי פחות ע"י שעמד לפוש בינתים דהוי כמו שמניח החפץ לארץ אבל אם עמד תוך ד"א לתקן משאוי הוי כמהלך כל הד"א בבת אחת וחיובא נמי יש בזה:(17) Par étapes, etc. – cela s'appelle « par étapes » lorsqu'il s'est arrêté pour se reposer entre-temps, ce qui revient à poser l'objet à terre ; mais s'il s'est arrêté à l'intérieur des quatre coudées pour arranger sa charge, c'est comme s'il parcourait les quatre coudées d'un coup, et il y a là aussi culpabilité.
séif katan 17
- (יח) ואפילו בין השמשות - אף דלענין פחות מד"א הוא ספיקא דרבנן והקילו בכגון זה בסימן שמ"ב עי"ש כיון דהוא קרוב לבוא עי"ז לידי מלאכה דאורייתא גזרו בהם טפי:(18) Et même pendant bein hachmachot – bien que, pour le transport de moins de quatre coudées, ce soit un doute portant sur une règle rabbinique, et que les Sages aient été indulgents dans un cas comme celui-ci au siman 342 – voir là-bas –, puisque cela est proche de mener à un travail interdit de la Torah, ils ont décrété plus sévèrement à ce sujet.
séif katan 18
- (יט) ואפי' בכרמלית - הטעם דאם נקיל בזה קרוב הדבר שיוליך ד"א בבת אחת [ט"ז] ובביאור הגר"א כתב הטעם דכל דבר שאסרו בר"ה משום שבות ה"ה שאסור בכרמלית ואם הוא בה"ש ג"כ דהוי תרתי לטיבותא דעת הט"ז וא"ר להקל בזה אך לפי המבואר לעיל בסימן שמ"ב דלא התירו שבות בין השמשות כ"א לצורך מצוה או במקום הדחק אפשר דהכא נמי אין להקל אלא בכגון זה:(19) Et même dans un karmelit – la raison : si nous étions indulgents en cela, il est probable qu'il transporterait quatre coudées d'un coup [Taz]. Et dans le Biour du Gaon de Vilna, il a donné comme raison que toute chose que les Sages ont interdite dans le domaine public au titre de chevout (interdit rabbinique) est aussi interdite dans un karmelit. Et si c'est aussi pendant bein hachmachot, de sorte qu'il y a deux raisons d'indulgence, l'avis du Taz et de l'Eliya Rabba est d'être indulgent en cela ; mais selon ce qui a été expliqué plus haut, au siman 342 – qu'on n'a permis un chevout pendant bein hachmachot que pour le besoin d'une mitsva ou en cas de nécessité pressante –, il est possible qu'ici aussi on ne doive être indulgent que dans un tel cas.
séif katan 19