Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 347 →- (א) אלא וכו' - שזה נקרא מלאכה שלמה שעקר החפץ מרשות זה והניח ברשות אחר אבל אם אינו עושה אלא חצי מלאכה או שנעשית המלאכה שלמה ע"י שנים שזה עוקר וזה מניח פטורים שכן דרשו רז"ל מקראי בפ"ק דשבת מדכתיב גבי חיוב חטאת מעם הארץ בעשותה העושה את כולה חייב חטאת ולא העושה את מקצתה יחיד ועשה אותה חייב שנים ועשו אותה פטורים ומ"מ מדרבנן אסור שמא יבוא כל אחד ואחד לעשות מלאכה שלמה:(1) Que, etc. – car cela s'appelle un travail complet : il a enlevé l'objet de ce domaine-ci et l'a déposé dans un autre domaine ; mais s'il ne fait qu'une moitié de travail, ou si le travail complet est fait par deux personnes, l'une enlevant et l'autre déposant, ils sont exempts. Car ainsi nos Maîtres, de mémoire bénie, l'ont déduit des versets, au premier chapitre de Chabbat (3a) : de ce qu'il est écrit, au sujet de l'obligation du sacrifice expiatoire ('hatat) : « quelqu'un du peuple du pays… en le faisant » (Lévitique 4, 27), celui qui le fait en entier est passible d'un 'hatat, et non celui qui en fait une partie ; un seul qui l'a fait est passible, deux qui l'ont fait sont exempts. Et néanmoins, c'est interdit d'ordre rabbinique, de peur que chacun n'en vienne à faire un travail complet.
séif katan 1
- (ב) כשעוקר חפץ מרה"י - דע דשם עקירה לאו דוקא כשעוקר החפץ מע"ג קרקע ממש אלא אפילו אם היה החפץ מונח בבגדיו שלבוש בהן מע"ש ונטלו משם ופשט ידו לחוץ והניחו בר"ה ג"כ חייב דמה שהיה מונח מתחלה בכיסו חשוב כמונח ע"ג קרקע דבגדים שהוא לבוש בהן בטלין לגבי גופו והנחת הגוף כהנחת חפץ דמיא וממילא כשנטלו משם חשוב עקירה. וכן כשהיה החפץ מונח בידו ברה"י מע"ש ופשט ידו לחוץ והניחו שם ג"כ חייב דמה שהיה מונח מתחלה בידו חשיב כמונח ע"ג קרקע דידו וגופו דבר אחד הוא וכן בכל זה לענין הנחה וכמו שיבואר לקמיה:(2) Lorsqu'on enlève un objet du domaine privé – sache que la notion d'enlèvement (akira) ne s'applique pas uniquement lorsqu'on enlève l'objet de dessus le sol même ; mais même si l'objet était posé, depuis la veille de Chabbat, dans les vêtements qu'il porte, et qu'il l'a pris de là, a tendu la main dehors et l'a déposé dans le domaine public, il est aussi passible. Car ce qui était posé au départ dans sa poche est considéré comme posé sur le sol, puisque les vêtements qu'il porte sont annulés par rapport à son corps, et le repos du corps équivaut au repos d'un objet ; de ce fait, lorsqu'il l'a pris de là, cela compte comme un enlèvement. Et de même, si l'objet était posé dans sa main, dans le domaine privé, depuis la veille de Chabbat, et qu'il a tendu la main dehors et l'y a déposé, il est aussi passible, car ce qui était posé au départ dans sa main compte comme posé sur le sol, sa main et son corps étant une seule chose. Et il en est de même, en tout cela, pour le dépôt (hana'ha), comme il sera expliqué ci-après.
séif katan 2
- (ג) ונטלו חבירו וכו' - ר"ל שלא נתן המכניס לתוך ידו אלא הוא לקח ממנו דנמצא שעשה הראשון רק עקירה לבד וההנחה עשה השני ואפילו לא הניחו ע"ג קרקע אלא השאירו בידו הנחה חשיבא:(3) Et que son compagnon l'a pris, etc. – c'est-à-dire que celui qui rentre la main ne l'a pas mis dans sa main, mais c'est lui (le compagnon) qui l'a pris de lui ; de sorte que le premier n'a fait que l'enlèvement, et c'est le second qui a fait le dépôt. Et même s'il ne l'a pas posé sur le sol, mais l'a gardé dans sa main, cela compte comme un dépôt.
séif katan 3
- (ד) אבל אסור - הטעם כנ"ל וה"ה אם עשה אדם אחד רק עקירה או הנחה לבד ג"כ אסור מדרבנן:(4) Mais c'est interdit – la raison est comme plus haut (séif katan 1) ; et de même, si une seule personne n'a fait que l'enlèvement ou le dépôt seul, c'est aussi interdit d'ordre rabbinique.
séif katan 4
- (ה) לתוך יד חבירו - ואע"ג דקי"ל דבין עקירה ובין הנחה צריך שיהיה מקום שהוא ד' על ד' טפחים ידו של אדם חשובה כד' על ד':(5) Dans la main de son compagnon – et bien que nous tenions que, tant pour l'enlèvement que pour le dépôt, il faut un emplacement de quatre téfa'him (palmes) sur quatre, la main d'un homme est considérée comme un emplacement de quatre sur quatre.
séif katan 5
- (ו) והוציא לחוץ - ואפילו אם לא הניחו בארץ הואיל והוא בידו הרי הוא כמונח בארץ וכנ"ל:(6) Et l'a sorti vers l'extérieur – et même s'il ne l'a pas posé à terre, puisqu'il est dans sa main, c'est comme s'il était posé à terre, comme plus haut (séif katan 2).
séif katan 6
- (ז) פטור אבל אסור - לא משום איסור שבת אלא שמכשיל את חבירו וגורם לו להוציא חפץ או להכניסו ויש בזה איסור תורה משום לפני עור ואם הוא מונח באופן שאם אפילו לא היה בידו היה יכול ליטלו דלא קעבר אלפני עור מ"מ איסור דרבנן איכא דאפילו קטן אוכל נבילות ב"ד מצווין להפרישו כ"ש גדול שלא יסייע לו ולמומר לעבודת כוכבים אסור להושיט ג"כ דבר איסור כמו לשאר ישראל. ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות בהם מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודוקא בדבר המצוי אבל אם המלאכת היתר אין מצוי לעשות אין תולין בה אם לא מפני דרכי שלום (מ"א) עוד כתב דלעובד כוכבים ליכא איסור לסייע במידי דאסור לו כמו אבר מן החי לרוב הפוסקים אם לא דקאי בענין שאינו יכול ליטלו דשם שייך לפני עור אבל אם יש לו אבר מן החי משלו או שיכול לקנות במקום אחר ליכא איסורא ובביאור הגר"א יו"ד סימן קנ"א משמע דס"ל להלכה דאפילו היכא דיכול לקנות במקום אחר ג"כ אסור ע"ש וכן פסק בפתחי תשובה שם בשם שו"ת אמונת שמואל וכן מצדד בברכי יוסף שם. דרך ארץ לומר לאדם שעוסק במלאכה תצלח מלאכתך ואפילו לעו"ג אבל מי שעוסק במלאכת איסור אסור לומר לו כך:(7) Exempt, mais cela lui est interdit – non pas à cause d'un interdit de Chabbat, mais parce qu'il fait trébucher son compagnon et l'amène à sortir ou à rentrer un objet ; et il y a là un interdit de la Torah, à cause de « devant un aveugle (ne mets pas d'obstacle) » (Lévitique 19, 14). Et si l'objet est placé de telle façon que, même s'il n'était pas dans sa main, l'autre aurait pu le prendre, de sorte qu'il ne transgresse pas « devant un aveugle », il y a néanmoins un interdit d'ordre rabbinique : car même un enfant qui mange des bêtes mortes (nevélot), le tribunal a l'obligation de l'en écarter ; à plus forte raison faut-il ne pas aider un adulte. Et à un apostat (mechoumad) adonné à l'idolâtrie, il est interdit aussi de tendre une chose interdite, comme aux autres Juifs. Et il est interdit de prêter à quelqu'un des outils de travail s'il est suspect de faire avec eux un travail interdit le Chabbat, à moins qu'on puisse supposer qu'il fera avec un travail permis ; et cela seulement pour une chose courante ; mais si le travail permis n'est pas courant, on ne le suppose pas, sauf à cause des voies de la paix (darkhé chalom) (Maguen Avraham). Il a encore écrit qu'envers un idolâtre, il n'y a pas d'interdit d'aider dans une chose qui lui est interdite, comme un membre d'un animal vivant (ever min ha'haï), selon la plupart des décisionnaires, sauf s'il se trouve dans une situation où il ne peut pas le prendre lui-même, car là s'applique « devant un aveugle » ; mais s'il a un membre d'animal vivant à lui, ou s'il peut en acheter ailleurs, il n'y a pas d'interdit. Mais dans le Biour du Gaon de Vilna, Yoré Déa, siman 151, il ressort qu'il pense, pour la halakha, que même là où il peut en acheter ailleurs, c'est aussi interdit ; voir là-bas. Et ainsi a tranché le Pit'hé Techouva là-bas, au nom des responsa Emounat Chmouel, et ainsi penche le Birké Yossef là-bas. Il est de bonne manière (dérekh érets) de dire à une personne occupée à un travail : « Que ton travail réussisse », même à un idolâtre ; mais à celui qui est occupé à un travail interdit, il est interdit de lui dire cela.
séif katan 7
- (ח) והניחו ביד חבירו - ואם יד חבירו למעלה מיו"ד פטור דמקום פטור הוא ויש חולקין. הזורק ונעקר חבירו ממקומו וקבלו שניהן פטורין הראשון משום דלא אתעביד הנחה מכחו שהשני חטפו באמצע הליכתו והשני משום דלא עשה רק הנחה ואם רץ הוא עצמו וקבלו ה"ז ספק אם חייב אף דעשה גם ההנחה בעצמו אפשר שאין ההנחה גמורה עד שינוח במקום שהיה לנוח בשעת עקירה. הזורק מר"ה לר"ה ורה"י באמצע או מרה"י לרה"י ור"ה באמצע פטור ואם הלך החפץ שתי אמות בר"ה זה ושתי אמות בר"ה שמעבר השני ה"ז חייב שהרשויות מצטרפות. המושיט מרה"י לרה"י דרך ר"ה בדיוטא אחד [ר"ל ששני רה"י עומדים בצד אחד לאורך ר"ה ור"ה מפסיק בין שני רשות היחיד] אפילו למעלה מיו"ד שהוא מקום פטור חייב בשני דיוטות [דהיינו ששני רה"י עומדים זה כנגד זה] פטור והיינו אפילו למטה מיו"ד ע"ש בגמ' הטעם פשט ידו לפנים ונטל מים מעל גומא והוציאו לחוץ חייב שהמים כגוף אחד הן ומונחים על הארץ וכשלוקח מהן מעט שעוקר מן הקרקע אבל אם נטל פירות או שמן מע"ג המים פטור שמה שהיו מונחין ע"ג המים לא הוי הנחה וממילא כשעקרן מעל המים לא מקרי עקירה:(8) Et l'a déposé dans la main de son compagnon – et si la main de son compagnon est au-dessus de dix téfa'him, il est exempt, car c'est un lieu exempt (makom petour) ; et certains contestent. Celui qui lance un objet, et que son compagnon s'est déplacé de sa place et l'a reçu : tous deux sont exempts ; le premier, parce que le dépôt n'a pas été fait par sa force, puisque le second l'a saisi au milieu de son trajet ; et le second, parce qu'il n'a fait que le dépôt. Et si lui-même (le lanceur) a couru et l'a reçu, il y a doute s'il est passible : bien qu'il ait fait lui-même aussi le dépôt, il est possible que le dépôt ne soit pas complet tant que l'objet ne s'est pas posé à l'endroit où il devait se poser au moment de l'enlèvement. Celui qui lance du domaine public au domaine public, avec un domaine privé au milieu, ou du domaine privé au domaine privé, avec le domaine public au milieu, est exempt ; et si l'objet a parcouru deux coudées dans ce domaine public-ci et deux coudées dans le domaine public qui est de l'autre côté, il est passible, car les domaines se combinent. Celui qui tend un objet d'un domaine privé à un domaine privé à travers le domaine public, d'un même côté [c'est-à-dire que les deux domaines privés se trouvent d'un même côté, le long du domaine public, et que le domaine public sépare les deux domaines privés], même au-dessus de dix téfa'him, qui est un lieu exempt, est passible ; de deux côtés [c'est-à-dire que les deux domaines privés se font face], il est exempt, et cela même en dessous de dix téfa'him ; voir la raison dans la Guemara, là-bas. S'il a tendu la main vers l'intérieur, a pris de l'eau à la surface d'une fosse et l'a sortie dehors, il est passible, car l'eau est comme un seul corps et repose sur le sol ; et lorsqu'il en prend un peu, il l'enlève du sol. Mais s'il a pris des fruits ou de l'huile à la surface de l'eau, il est exempt, car le fait qu'ils reposaient sur l'eau n'est pas un dépôt, et de ce fait, lorsqu'il les a enlevés de dessus l'eau, cela ne s'appelle pas un enlèvement.
séif katan 8
- (ט) או שנטל וכו' - ואפילו אם העומד בפנים היה נכרי ג"כ העומד בחוץ יש איסור עלי' שיאמרו שהוא נותן לו ע"מ להכניס:(9) Ou s'il a pris, etc. – et même si celui qui se tient à l'intérieur était un non-Juif, il y a aussi un interdit pour celui qui se tient à l'extérieur, car on dira qu'il lui donne l'objet afin qu'il le rentre.
séif katan 9