Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 346 →- (א) ומושיט - היינו שגופו עומד ברשות אחד ומושיט בידו החפץ לרשות אחר ועיין לקמן בסימן שמ"ז במ"ב סק"ח לענין מושיט מרה"י לרה"י דרך ר"ה:(1) Et tend – c'est-à-dire que son corps se trouve dans un domaine et qu'il tend de sa main l'objet vers un autre domaine. Et voir plus loin, siman 347, dans la Michna Beroura, séif katan 8, concernant celui qui tend un objet d'un domaine privé (rechout hayahid) à un domaine privé à travers le domaine public (rechout harabim).
séif katan 1
- (ב) וחכמים אסרו וכו' - דהוא דמיא קצת לר"ה שאין מחיצות ומ"מ אינו ר"ה דלאו להילוכא דרבים עבידא. ולכן גזרו עליו חכמים שלא להוציא ולהכניס ממנו בין לר"ה ובין לרה"י כדי שלא יבאו להתיר אף מרה"י לר"ה:(2) Et les Sages ont interdit, etc. – car il (le karmelit, domaine intermédiaire) ressemble un peu au domaine public, puisqu'il n'a pas de cloisons ; et néanmoins ce n'est pas un domaine public, car il n'est pas fait pour le passage de la multitude. C'est pourquoi les Sages ont décrété à son sujet qu'on ne sorte ni ne rentre d'objet depuis lui, que ce soit vers le domaine public ou vers le domaine privé, afin qu'on n'en vienne pas à permettre même de sortir du domaine privé au domaine public.
séif katan 2
- (ג) מותר להוציא ולהכניס - וה"ה להושיט ולזרוק:(3) Il est permis de sortir et de rentrer – et il en va de même pour tendre et pour lancer.
séif katan 3
- (ד) אבל העומד - ר"ל שהיה עומד והלך והוציא או הכניס או שנשאר עומד אלא שהושיט או זרק:(4) Mais celui qui se tient – c'est-à-dire qu'il se tenait là, puis a marché et a sorti ou rentré l'objet ; ou bien il est resté debout, mais a tendu ou lancé l'objet.
séif katan 4
- (ה) חייב - דכיון שעשה עקירה ברה"י והנחה בר"ה או איפכא לא איכפת לן מה שהעביר בינתים דרך מקום פטור. ודוקא שלא עמד במקום פטור אבל עמד מעט שם ואח"כ חזר והוציא לרשות האחר פטור כיון שעשה הנחה במקום פטור ומ"מ איסורא דרבנן איכא אף בזה דגזרינן דילמא אתי לאקולי ולאפוקי להדיא מרה"י לר"ה וה"ה דאסור להוציא מטעם זה מרה"י למקום פטור דרך ר"ה אף אם יזהר שלא לעמוד בר"ה:(5) Est passible – car puisqu'il a fait l'enlèvement (akira) dans le domaine privé et le dépôt (hana'ha) dans le domaine public, ou l'inverse, peu nous importe qu'il l'ait fait passer entre-temps par un lieu exempt (makom petour). Et cela uniquement s'il ne s'est pas arrêté dans le lieu exempt ; mais s'il s'y est arrêté un peu et qu'ensuite il a de nouveau sorti l'objet vers l'autre domaine, il est exempt, puisqu'il a fait le dépôt dans un lieu exempt. Néanmoins, il y a même dans ce cas un interdit d'ordre rabbinique, car nous décrétons de peur qu'on en vienne à être indulgent et à sortir directement du domaine privé au domaine public. Et de même, il est interdit pour cette raison de sortir un objet du domaine privé vers un lieu exempt à travers le domaine public, même s'il prend garde de ne pas s'arrêter dans le domaine public.
séif katan 5
- (ו) וכן לא יעמוד וכו' - האי וכן לאו דוקא דחיובא ליכא בזה [דכיון שהוא בעצמו עומד ונייח במקום פטור מיד שהגיע החפץ נגדו נעשה כמו שהניח שם מעט] ונקט וכן משום איסורא משום דעכ"פ נעשה על ידו הוצאה מרה"י לר"ה ואתי לאקולי להוציא מרה"י לר"ה להדיא:(6) Et de même, il ne se tiendra pas, etc. – ce « et de même » n'est pas à prendre à la lettre, car il n'y a pas ici de culpabilité (passible d'une sanction de la Torah) [car puisque lui-même se tient et repose dans le lieu exempt, dès que l'objet est arrivé en face de lui, c'est comme s'il l'y avait déposé un instant] ; et il a employé « et de même » au sens d'un interdit, parce qu'en tout cas une sortie du domaine privé au domaine public s'est faite par son intermédiaire, et on en viendrait à être indulgent et à sortir directement du domaine privé au domaine public.
séif katan 6
- (ז) ויקח חפץ מיד וכו' - וה"ה ליקח מקרקע רה"י וליתן לקרקע ר"ה:(7) Et prendre un objet de la main, etc. – et il en va de même pour prendre un objet du sol du domaine privé et le poser sur le sol du domaine public.
séif katan 7
- (ח) ולהחליף וכו' - ר"ל שעומד על מקום פטור ונוטל מיד מי שעומד ברה"י ונותן ליד העומד בכרמלית או איפכא וה"ה אם נוטל חפץ מרה"י ומניחו במקום פטור וחוזר ונוטל ממ"פ ומניחו בכרמלית:(8) Et échanger, etc. – c'est-à-dire qu'il se tient sur un lieu exempt, prend l'objet de la main de celui qui se tient dans le domaine privé et le donne à la main de celui qui se tient dans le karmelit, ou l'inverse ; et il en va de même s'il prend un objet du domaine privé, le dépose dans le lieu exempt, puis le reprend du lieu exempt et le dépose dans le karmelit.
séif katan 8
- (ט) י"א - ס"ל דאין לחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן לענין זה:(9) Certains disent – ils pensent qu'il n'y a pas lieu de distinguer, à cet égard, entre les domaines définis par la Torah et les domaines d'ordre rabbinique.
séif katan 9
- (י) ויש מתירים - ס"ל דדוקא ברשויות דאורייתא גזרינן משא"כ ברשויות דרבנן דהוי גזירה לגזירה:(10) Et certains permettent – ils pensent que nous ne décrétons que pour les domaines définis par la Torah, ce qui n'est pas le cas pour les domaines d'ordre rabbinique, car ce serait un décret ajouté à un décret (guezéra liguezéra).
séif katan 10
- (יא) במעביר ד' אמות - היינו ע"י עקירה והנחה ואיסור דרבנן איכא ע"י עקירה או הנחה לבד וכדלקמן בסימן שמ"ז:(11) Pour celui qui transporte sur quatre coudées – c'est-à-dire par enlèvement et dépôt ; et il y a un interdit d'ordre rabbinique par l'enlèvement ou le dépôt seuls, comme il est expliqué plus loin, siman 347.
séif katan 11
- (יב) בכרמלית - דהוא דומיא דר"ה וכנ"ל ועיין לקמן בסימן שמ"ט ס"ה ובמ"ב שם:(12) Dans un karmelit – car il ressemble au domaine public, comme plus haut (séif katan 2) ; et voir plus loin, siman 349, séif 5, et la Michna Beroura là-bas.
séif katan 12
- (יג) תרי גווני וכו' ומותר וכו' - ר"ל דאעפ"כ מותר לטלטל מזו לזו ולא גזרו משום רשויות:(13) Deux sortes, etc., et il est permis, etc. – c'est-à-dire que malgré cela il est permis de transporter de l'un à l'autre, et les Sages n'ont pas décrété à cause de la différence des domaines.
séif katan 13
- (יד) יותר מבית סאתים - ושיעור בית סאתים מבואר לקמן בסימן שנ"ח שהוא שבעים אמה וד' טפחים על שבעים אמה וד' טפחים בריבוע:(14) Plus que l'espace de deux séa (beit saatayim) – et la mesure du beit saatayim est expliquée plus loin, siman 358 : c'est soixante-dix coudées et quatre téfa'him (palmes) sur soixante-dix coudées et quatre téfa'him, en carré.
séif katan 14
- (טו) שלא הוקף לדירה - כגון שהיה דעתו לנטוע או לזרוע וכה"ג וכמבואר לקמן בסי' שנ"ח:(15) Qui n'a pas été clôturé pour l'habitation – par exemple s'il avait l'intention de planter ou de semer, et autres cas semblables, comme il est expliqué plus loin, siman 358.
séif katan 15
- (טז) אסרו חכמים וכו' - שכיון שהוא גדול כ"כ אתי למיחלף בר"ה ועשאוהו חכמים ככרמלית:(16) Les Sages ont interdit, etc. – car puisqu'il est si grand, on en viendrait à le confondre avec le domaine public ; et les Sages l'ont rendu semblable à un karmelit.
séif katan 16
- (יז) ומותר וכו' לכרמלית אחר - אף דמן התורה הוא רה"י לכל דבר כיון שיש לו מחיצות והזורק מתוכו לר"ה חייב ומרה"י לכרמלית הלא אסור להוציא וכנ"ל מ"מ כאן התירו שאם נאסור זה יסברו שהוא רה"י גמור ואין שם כרמלית עליו כלל ויבואו לטלטל בכולו כשאר רה"י ומתוך זה יבואו שאר אנשים לטלטל גם בר"ה כי דומה זה קצת לר"ה כיון שהוא גדול ולא הוקף לדירה וע"כ נתנו עליו חכמים דין שאר כרמלית לענין זה שמותר להוציא ממנו לכרמלית אחר כגון בקעה וכיוצא בזה:(17) Et il est permis, etc., vers un autre karmelit – bien que de la Torah ce soit un domaine privé à tous égards, puisqu'il a des cloisons, que celui qui lance un objet de l'intérieur vers le domaine public soit passible, et que du domaine privé au karmelit il soit pourtant interdit de sortir un objet, comme plus haut ; néanmoins, ici, ils ont permis : car si nous interdisions cela, on penserait que c'est un domaine privé complet, qui ne porte pas du tout le nom de karmelit, et on en viendrait à transporter dans tout son espace comme dans les autres domaines privés ; et à cause de cela, d'autres gens en viendraient à transporter aussi dans le domaine public, car cet enclos ressemble un peu au domaine public, puisqu'il est grand et n'a pas été clôturé pour l'habitation. C'est pourquoi les Sages lui ont donné la loi des autres karmelit à cet égard : il est permis d'en sortir des objets vers un autre karmelit, comme une plaine (bik'a) et autres cas semblables.
séif katan 17
- (יח) ולכן מותר ליקח וכו' - דאע"פ שהגינה הוא רה"י מן התורה שמוקפת מחיצות כיון דרבנן עשאוהו ככרמלית לא אסרו הטלטול ממנו לבקעה שלפניה והטעם כנ"ל:(18) C'est pourquoi il est permis de prendre, etc. – car bien que le jardin soit un domaine privé selon la Torah, étant entouré de cloisons, puisque les Sages l'ont rendu semblable à un karmelit, ils n'ont pas interdit le transport depuis lui vers la plaine qui est devant lui ; et la raison est comme plus haut (séif katan 17).
séif katan 18
- (יט) לפתוח וכו' - היינו אף להכניס הדלת של הגינה עם המפתח לפנים:(19) Ouvrir, etc. – c'est-à-dire même pousser vers l'intérieur la porte du jardin avec la clé qui y est engagée.
séif katan 19
- (כ) שלא יהא ביניהם וכו' - ר"ל בפתח הגינה לא תהא אסקופה (שקורין שוועל) גבוה שיש עליה שם רה"י דאז אסור להכניס המפתח או להוציא דהא מטלטל מכרמלית לרה"י ומרה"י לכרמלית:(20) Qu'il n'y ait pas entre eux, etc. – c'est-à-dire qu'à l'entrée du jardin il ne doit pas y avoir de seuil (qu'on appelle « schwel ») élevé, qui porte le statut de domaine privé, car alors il est interdit de rentrer la clé ou de la sortir, puisqu'on transporte du karmelit au domaine privé et du domaine privé au karmelit.
séif katan 20
- (כא) שהיא גבוה עשרה - דאל"ה איסקופה גופא כרמלית היא וכמו בקעה דמיא וכן אם לא היה רחבה ד' מקום פטור הוא ובודאי מותר לעמוד עליה לפתוח ולסגור:(21) Qui est haut de dix téfa'him – car sinon le seuil lui-même est un karmelit, et il est semblable à une plaine ; et de même, s'il n'était pas large de quatre téfa'him, c'est un lieu exempt, et il est certainement permis de s'y tenir pour ouvrir et fermer.
séif katan 21
- (כב) שני מחיצות וכו' - והשלישית נעשה ע"י המשקוף דאמרינן פי תקרה יורד וסותם:(22) Deux cloisons, etc. – et la troisième est constituée par le linteau, car nous disons : « le bord du toit descend et ferme » (pi tikra yored vessotem).
séif katan 22
- (כג) שהן רחבין ארבע - דבפחות מזה אפילו ד' מחיצות גמורות לא הוי רה"י וכנ"ל בסימן שמ"ה סי"ט:(23) Qui sont larges de quatre – car avec moins que cela, même quatre cloisons complètes ne constituent pas un domaine privé, comme plus haut, siman 345, séif 19.
séif katan 23
- (כד) שאינה גבוה עשרה - ר"ל האיסקופה וה"ה כשאינה גבוה ג' או שאין בה איסקופה כלל דהרה"י נעשה ע"י המחיצות:(24) Qui n'est pas haut de dix – c'est-à-dire le seuil ; et il en va de même s'il n'est pas haut de trois téfa'him, ou s'il n'y a pas de seuil du tout, car le domaine privé est constitué par les cloisons.
séif katan 24
- (כה) מהאסקופה לרשות היחיד - אינו קאי אדלעיל שהאיסקופה עומדת לפני הגינה אלא באיסקופת הבית שעומדת תחת המשקוף ואשמועינן דאפילו אם המשקוף שעליה רחבה ד"ט ששם רה"י עליה וכנ"ל אפ"ה יש להחמיר שלא להכניס מאותו מקום לבית או איפכא שמא לפעמים לא יהיה המשקוף רחבה ד"ט ויבוא ג"כ לעשות כן:(25) Du seuil au domaine privé – cela ne se rapporte pas à ce qui précède, où le seuil se trouve devant le jardin, mais au seuil de la maison, qui se trouve sous le linteau ; et il nous enseigne que même si le linteau qui est au-dessus de lui est large de quatre téfa'him, de sorte qu'il (le seuil) a le statut de domaine privé, comme plus haut, malgré cela il faut être rigoureux et ne pas rentrer d'objet de cet endroit dans la maison, ou l'inverse, de peur qu'une autre fois le linteau ne soit pas large de quatre téfa'him et qu'on en vienne à faire de même là aussi.
séif katan 25
- (כו) דחיישינן שמא לא וכו' - וה"ה דאסור להוציא מאסקופה לר"ה אפילו אם אינו רחב ד"ט דשמא יזדמן שיהיה המשקוף ד"ט ואז הלא הוא רה"י גמורה (שם במרדכי):(26) Car nous craignons que peut-être ne, etc. – et de même, il est interdit de sortir un objet du seuil vers le domaine public, même si le linteau n'est pas large de quatre téfa'him, car peut-être arrivera-t-il une autre fois que le linteau soit de quatre téfa'him, et alors le seuil est un domaine privé complet (là, dans le Mordekhaï).
séif katan 26
- (כז) הדין שלפניה - אם הוא ר"ה זה המקום בטל לגביה ונעשה ג"כ ר"ה ואם כרמלית כרמלית:(27) La loi de ce qui est devant lui – si c'est un domaine public, cet endroit lui est annulé et devient aussi domaine public ; et si c'est un karmelit, il est karmelit.
séif katan 27
- (כח) ואפילו אם גבוה שלשה - ר"ל וא"כ הוי אותו המקום מקום פטור דמסתמא כיון שאין המשקוף שעל האיסקופה רחב ד"ט הוי ג"כ המזוזות שמן הצדדין וגם האיסקופה גופא ג"כ אין רחב ארבעה טפחים וממילא הוי מקום פטור וממקום פטור הלא קי"ל דמותר לטלטל לרה"י ולר"ה מ"מ כיון שכל רשויות שלנו הם כרמלית לדעת כמה פוסקים ואיסקופה זו סמוכה לו אמרינן מצא וכו' ואין חילוק בכל זה בין פתח הבית פתוח או נעול לעולם אסור להכניס מהאיסקופה לפנים [מ"א]. והנה לפי המבואר בהגה זו יש לזהר באותן המקומות שאסור הטלטול מחמת שאין שם עירוב ופתח ביהכ"נ הוא לצד הרחוב ואין שם חדר לפני הפתח והעכו"ם מביא המפתח שלא יקח השמש המפתח מידו עד שיהיה עם העכו"ם יחד תחת משקוף שעל הפתח דשמא יש שם בתקרה ד' טפחים והוי רה"י ומטלטל מכרמלית שלפני ביהכ"נ לתוך רה"י ע"כ יקח המפתח מיד העכו"ם תחת המשקוף ואח"כ יפתח המנעול ולא יפתח הדלת עד שיסיר המפתח ואח"כ יפתח דשמא אין בתקרה שחוץ לדלת ד"ט נמצא ששם הוא כרמלית והוא מכניס מכרמלית לרה"י ע"כ יסיר תחלה המפתח ויתנהו לעכו"ם או יטמינהו בתחתית האיסקופה או למעלה לפני שקיפת הדלת [וראוי לקהל שיעשו לפני הפתח איזה חדר שהוא רה"י ויביא העכו"ם המפתח לשם דאל"ה קשה לצמצם שיעמדו שניהם במקום קצר כזה] וכן צריך ליזהר שלא יטלטל מן הבית ולחוץ כשהוא פתוח לכרמלית רק עד שיעור שהדלת שוקף שם ותו לא דשמא אין בחלק החיצון של האיסקופה שמחוץ לדלת ד"ט והוי כרמלית ומטלטל מרה"י לכרמלית (ט"ז):(28) Et même s'il est haut de trois – c'est-à-dire : et ainsi cet endroit serait un lieu exempt, car vraisemblablement, puisque le linteau qui est au-dessus du seuil n'est pas large de quatre téfa'him, les montants des côtés ne le sont pas non plus, et le seuil lui-même n'est pas non plus large de quatre téfa'him, de sorte que c'est de fait un lieu exempt ; et depuis un lieu exempt, nous tenons pourtant qu'il est permis de transporter vers le domaine privé et vers le domaine public. Néanmoins, puisque tous nos domaines publics sont des karmelit selon plusieurs décisionnaires, et que ce seuil lui est contigu, nous disons : « il a trouvé, etc. » (« l'espèce a trouvé son espèce et s'est réveillée » : le seuil prend le statut du karmelit voisin). Et il n'y a aucune différence en tout cela entre le cas où la porte de la maison est ouverte ou fermée à clé : il est toujours interdit de rentrer un objet du seuil vers l'intérieur [Maguen Avraham].
Et voici que, selon ce qui est expliqué dans cette glose, il faut prendre garde, dans les endroits où le transport est interdit faute d'érouv, que l'entrée de la synagogue donne sur la rue, qu'il n'y a pas de pièce devant l'entrée, et que le non-Juif apporte la clé : le bedeau (chamach) ne prendra pas la clé de sa main avant de se trouver ensemble avec le non-Juif sous le linteau qui est au-dessus de l'entrée ; car peut-être y a-t-il là, au plafond, quatre téfa'him, de sorte que c'est un domaine privé, et il transporterait du karmelit qui est devant la synagogue vers le domaine privé. C'est pourquoi il prendra la clé de la main du non-Juif sous le linteau, ensuite il ouvrira la serrure, et il n'ouvrira pas la porte avant d'avoir retiré la clé, et ensuite il ouvrira ; car peut-être le plafond qui est à l'extérieur de la porte n'a-t-il pas quatre téfa'him, de sorte que là c'est un karmelit, et il rentrerait la clé du karmelit au domaine privé. C'est pourquoi il retirera d'abord la clé et la donnera au non-Juif, ou la cachera au bas du seuil, ou en haut, devant l'endroit où la porte vient buter. [Et il convient que la communauté aménage devant l'entrée une sorte de pièce qui soit un domaine privé, et que le non-Juif y apporte la clé, car sinon il est difficile d'être assez précis pour qu'ils se tiennent tous deux dans un endroit aussi étroit.] Et de même, il faut prendre garde de ne pas transporter de la maison vers l'extérieur, lorsqu'elle s'ouvre sur un karmelit, au-delà de l'endroit où la porte vient buter, et pas plus loin ; car peut-être la partie extérieure du seuil, hors de la porte, n'a-t-elle pas quatre téfa'him, de sorte que c'est un karmelit, et il transporterait du domaine privé au karmelit (Taz).séif katan 28
- (כט) וכן אם התקרה - כעין שמצוי בגגין שלפני החנויות שמוציאין הקורות לחוץ ומחפין עליהם בנסרים:(29) Et de même, si le plafond – comme on le trouve couramment dans les auvents qui sont devant les boutiques, où l'on fait dépasser les poutres vers l'extérieur et où on les recouvre de planches.
séif katan 29
- (ל) דינה כרשות שלפניה - וע"כ אסור להכניס ממנה לפנים כיון שאין לה מחיצות ולענין להוציא לחוץ אם היה בצדה כרמלית מותר ואם היה ר"ה בצדה אסור להוציא דכיון שמקורה יש עליה דין כרמלית וכנ"ל בסימן שמ"ה סי"ד:(30) Sa loi est celle du domaine qui est devant lui – c'est pourquoi il est interdit de rentrer un objet de là vers l'intérieur, puisqu'il n'a pas de cloisons ; et quant à sortir vers l'extérieur : s'il y avait à côté un karmelit, c'est permis ; et s'il y avait à côté un domaine public, il est interdit de sortir, car puisqu'il est couvert, il a le statut de karmelit, comme plus haut, siman 345, séif 14.
séif katan 30
- (לא) וכן בגגין וכו' - כתב הט"ז בכאן מבואר הספק שמסתפקין בו הרבה אנשים בענין הבית שיש לפניו לצד הרחוב גג בולט לרחוב שקורין בל"א פי"ר ליב"ן מה דינם אם יוכל לטלטל לשם מן הבית והרבה טועים לומר תקרה הבולט לרחוב יורד וסותם והוי כאלו בנוי עד למטה בארץ ומכאן משמע להדיא דדרך שתחת הגג כרשות שלפניהם ע"ש וכ"כ כל האחרונים. ומה תיקונם שאם יש לבליטת הגג עמודים לצד הרחוב יעמיד מכוון כנגדם גם קנים לצד הבתים ויהיה להגג שעליהם דין צורת הפתח ונמצא שיש צורת הפתח מכל הג' צדדים ואם הם של בתים רבים שעומדים זה אצל זה א"צ לעשות לכל בית ובית אלא יעשה תיקון זה בשני בתים שעומדים בסוף מקצה מזה ומקצה מזה אך צריכין לערוב עירובי חצירות ואז מותר להכניס ולהוציא מן הבתים לתחת הגגין וכן להיפך [אחרונים] ובכל גוונא אסור להוציא ולהכניס מן רה"ר תחת הגגין וכן להיפך [ח"א] והיינו כשהיה רחב הבליטה ארבעה טפחים דאז יש על שטח שתחתיה שם כרמלית ועיין בח"א כלל נ"ג סעיף י"ד מה שכתב עוד לענין הגאנקע"ס שסמוכים לבתי האושפיזא והגג נשען על העמודים:(31) Et de même pour les toits, etc. – le Taz a écrit : ici est clarifié le doute que se posent beaucoup de gens au sujet d'une maison qui a devant elle, du côté de la rue, un toit en saillie sur la rue, qu'on appelle en langue vernaculaire « pir liben » : quelle est leur loi, peut-on y transporter depuis la maison ? Et beaucoup se trompent en disant que le plafond qui fait saillie sur la rue « descend et ferme », et que c'est comme s'il était construit jusqu'en bas, au sol ; or d'ici il ressort explicitement que le passage qui est sous le toit est soumis à la loi du domaine qui est devant lui ; voir là-bas. Et ainsi ont écrit tous les A'haronim (décisionnaires tardifs). Et quel est leur remède ? Si la saillie du toit a des colonnes du côté de la rue, on dressera exactement en face d'elles des perches aussi du côté des maisons, et le toit qui est au-dessus d'elles aura le statut de « forme de porte » (tsourat hapéta'h) ; il se trouve ainsi qu'il y a une forme de porte sur les trois côtés. Et s'il s'agit des auvents de plusieurs maisons qui se tiennent l'une à côté de l'autre, il n'est pas nécessaire de le faire pour chaque maison, mais on fera ce remède aux deux maisons qui se trouvent à l'extrémité, de part et d'autre. Mais il faut faire un érouv des cours (érouv 'hatserot), et alors il est permis de rentrer et de sortir des objets des maisons vers le dessous des toits, et inversement [A'haronim]. Et dans tous les cas, il est interdit de sortir et de rentrer des objets du domaine public vers le dessous des toits, et inversement ['Hayé Adam] ; et cela lorsque la saillie était large de quatre téfa'him, car alors l'espace qui est en dessous a le statut de karmelit. Et voir le 'Hayé Adam, règle 53, séif 14, ce qu'il a écrit en outre au sujet des galeries (« ganekes ») contiguës aux auberges, dont le toit repose sur des colonnes.
séif katan 31