Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 337 →- אקדים לסימן זה הקדמה קצרה והיא. חורש הוא אחד מל"ט אבות מלאכות וכיון שכונת החורש לרפויי ארעא דאז טוב לזריעה וגם כוונתו להשוות הגומות וליפותו כדי שיהיה המקום שוה ולכן החופר בשדה או שעשה חריץ או שהיה שם תל קטן והשפילו או שהיה שם מקום נמוך והשוה אותו וכן כל המשוה גומות במקום הראוי לזריעה חייב משום חורש [ואם היה זה בבית חייב משום בונה שמתקן הבנין עי"ז] וכן כל מה שעושה ליפות הקרקע הוא תולדת חורש וחייב בכל שהוא [רמב"ם פ"א]:Je ferai précéder ce siman d'une courte introduction, que voici. Labourer est l'un des trente-neuf travaux principaux (avot melakhot). Et puisque l'intention de celui qui laboure est d'ameublir la terre, car elle est alors bonne pour les semailles, et que son intention est aussi d'égaliser les creux et d'embellir le sol afin que l'endroit soit uni, c'est pourquoi celui qui creuse dans un champ, ou qui fait un sillon, ou s'il y avait là un petit monticule et qu'il l'a abaissé, ou un endroit bas et qu'il l'a égalisé, et de même quiconque égalise des creux dans un endroit propre aux semailles, est passible au titre de labourer [et si c'était dans une maison, il est passible au titre de construire, car il améliore ainsi la construction] ; et de même tout ce que l'on fait pour embellir le sol est un dérivé (toledah) de labourer, et on est passible pour la moindre quantité (Rambam, chapitre 1).
séif katan 1
- (א) דבר שאין מתכוין - זה לשון הרמב"ם דברים המותרין לעשותן בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה אחרת ואפשר שלא תעשה אם לא נתכוין לאותה מלאכה מותר וכן כונת המחבר:(1) Un acte non intentionnel – voici les termes du Rambam : « Des choses qu'il est permis de faire pendant le Chabbat, et au moment où on les fait il est possible qu'un autre travail soit accompli à cause d'elles, et possible qu'il ne le soit pas : si l'on n'a pas eu l'intention de ce travail, c'est permis. » Et telle est l'intention de l'auteur (le Choulhan Aroukh).
séif katan 2
- (ב) פסיק רישא - פי' שבודאי תעשה מלאכה האחרת:(2) Pessik reicha – c'est-à-dire que l'autre travail sera certainement accompli.
séif katan 3
- (ג) הלכך - פי' כיון דדבר שאין מתכוין מותר הלכך גורר דאע"ג דבגרירתו מצוי שיעשו חריצים בקרקע ואיכא בזה משום חשש חופר דהוא תולדה דחורש אפ"ה לאו פסיק רישא הוא אפילו בקרקע שאינה מרוצפת דאפשר שפיר שלא תחרוץ בקרקע:(3) C'est pourquoi – c'est-à-dire : puisqu'un acte non intentionnel est permis, c'est pourquoi on peut traîner ; car bien qu'en traînant il soit fréquent que des sillons se forment dans le sol, et qu'il y ait en cela une crainte de l'interdit de creuser, qui est un dérivé de labourer, malgré tout ce n'est pas un pessik reicha, même sur un sol non pavé, car il est tout à fait possible qu'il ne creuse pas le sol.
séif katan 4
- (ד) בין גדולים - דמיטרח ליה לישאם על כתפו ובין קטנים דיכול ליקחם על כתפו אפ"ה מותר לו לגררם על הארץ. כתב המג"א דגדולים ביותר אסור לגרור על הארץ דפסיק רישא הוא דבודאי יעשה חריץ ואפילו מרוצף בקרקע של שיש אסור לגרור דגזרינן מרוצף אטו אינו מרוצף:(4) Qu'ils soient grands – qu'il lui serait pénible de porter sur son épaule, ou petits, qu'il peut prendre sur son épaule, malgré tout il lui est permis de les traîner sur le sol. Le Maguen Avraham a écrit que des meubles très grands, il est interdit de les traîner sur le sol, car c'est un pessik reicha qu'il fera certainement un sillon ; et même sur un sol pavé de marbre, il est interdit de traîner, car on décrète pour le sol pavé à cause du sol non pavé.
séif katan 5
- (ה) לרבץ - להזות מים על קרקע הבית כדי שלא יעלה האבק דאע"ג דבהרבצה כמה פעמים מתמלאים הגומות בעפר ובאבק אפ"ה מותר כיון דאינו מתכוין וגם לאו פסיק רישא הוא ואפילו בקרקע שאינה מרוצפת מותר [גמרא]:(5) Asperger – répandre de l'eau sur le sol de la maison afin que la poussière ne s'élève pas ; car bien qu'en aspergeant plusieurs fois, les creux se remplissent de terre et de poussière, malgré tout c'est permis, puisqu'il n'en a pas l'intention, et que ce n'est pas non plus un pessik reicha ; et même sur un sol non pavé, c'est permis (Guemara).
séif katan 6
- (ו) לכבד הבית - דמזיז עפר ממקומו גם משוה הגומות בכיבודו שמתמלאין הגומות שבבית מהעפר והוי בנין ואע"ג דאינו מתכוין לאשויי גומות אפ"ה אסור דפסיק רישא הוא ויש אומרים דחיישינן שמא מתוך טרדתו לכבד וליפות הקרקע ישכח וישוה הגומות במתכוין:(6) Balayer la maison – car il déplace de la terre de son endroit ; il égalise aussi les creux par son balayage, car les creux de la maison se remplissent de terre, et c'est un acte de construction. Et bien qu'il n'ait pas l'intention d'égaliser les creux, malgré tout c'est interdit, car c'est un pessik reicha. Et certains disent que l'on craint que, dans son empressement à balayer et à embellir le sol, il n'oublie et n'égalise les creux intentionnellement.
séif katan 7
- (ז) אלא א"כ מרוצף - בין באבנים ובין בקרשים:(7) À moins que le sol ne soit pavé – que ce soit de pierres ou de planches.
séif katan 8
- (ח) אפילו אינו מרוצף - דס"ל דגם בזה אינו ודאי שישוה גומות ולא גרע מריבוץ דשרי בס"א וגם למזיז עפר ממקומו ג"כ לא חייש שכשאדם מכבד את הבית אינו מכבד אלא עפר תיחוח ובזה ליכא משום חופר גומא:(8) Même s'il n'est pas pavé – car ils pensent que même dans ce cas il n'est pas certain qu'il égalisera des creux, et ce n'est pas pire que l'aspersion, qui est permise au séif 1 ; et quant au fait de déplacer de la terre de son endroit, ils ne s'en inquiètent pas non plus, car lorsqu'on balaie la maison, on ne balaie que de la terre meuble, et en cela il n'y a pas d'interdit de creuser un trou.
séif katan 9
- (ט) אפילו במרוצף - בין באבנים ובין בקרשים דס"ל דבאין מרוצף הוי פ"ר וגזרינן מרוצף אטו אינו מרוצף ועיין בבאור הלכה:(9) Même pour un sol pavé – que ce soit de pierres ou de planches, car ils pensent que pour un sol non pavé c'est un pessik reicha, et l'on décrète pour le sol pavé à cause du sol non pavé. Et voir dans le Biour Halakha.
séif katan 10
- (י) ע"י א"י מותר - היינו אפילו בשאינו מרוצף דהא הוא אינו מתכוין רק לכבד הבית ואף דהוא פ"ר לענין הגומות מותר ע"י א"י דבאמירה לא"י לא קפדינן כולי האי כמ"ש בסימן רנ"ג ס"ה בהג"ה ע"ש במ"ב:(10) Par un non-Juif, c'est permis – c'est-à-dire même pour un sol non pavé, puisque lui (le Juif) n'a l'intention que de balayer la maison ; et bien que ce soit un pessik reicha en ce qui concerne les creux, c'est permis par un non-Juif, car pour la demande faite à un non-Juif on n'est pas si strict, comme il est écrit au siman 253, séif 5, dans la glose du Rema ; vois là-bas dans la Michna Beroura.
séif katan 11
- (יא) הקלים וכו' - ר"ל דכיון שהם קלים אינו נוטל בהם רק האבק שלמעלה ולא אתי לאשויי גומות כ"כ בד"מ ומוכח מזה שאם רוצה לכבד בהם היטב את כל העפרוריות הנמצאות בארץ שאסור:(11) Qui sont légers, etc. – cela veut dire que, puisqu'ils sont légers, il n'enlève avec eux que la poussière qui est en surface et n'en vient pas à égaliser les creux ; ainsi l'a écrit le Darkhei Moché. Et il ressort de cela que, s'il veut balayer avec eux soigneusement toutes les saletés qui se trouvent sur le sol, c'est interdit.
séif katan 12
- (יב) ואינו וכו' - וע"כ מותר אפילו אינו מרוצף. ואפילו יש בבית קליפי אגוזים וכיוצא בהם מדברים האסורים בטלטול אפ"ה מותר לכבד דהו"ל לדידיה כגרף של רעי [אחרונים]. כתב בספר כלכלת שבת דה"ה במה שקורין בארש"ט הרכים דינו ג"כ ככנף אווז ועיין בבאור הלכה דאין כדאי להקל בזה אלא במרוצף:(12) Et n'égalisent pas, etc. – et c'est pourquoi c'est permis même si le sol n'est pas pavé. Et même s'il y a dans la maison des coquilles de noix et des choses semblables, parmi les choses interdites au déplacement, malgré tout il est permis de balayer, car pour lui elles sont comme un pot de chambre (graf chel rei, qu'on peut évacuer) (A'haronim). Le livre Kalkelet Chabbat a écrit que de même, ce qu'on appelle des brosses (barchte) souples a la même règle que la plume d'oie ; et voir dans le Biour Halakha qu'il ne convient d'être indulgent en cela que pour un sol pavé.
séif katan 13
- (יג) לכבד הבגדים - היינו אפילו באופן שמצד הכיבוד בעצמם אין בהם איסור כגון בבגד ישן שאין מקפיד עליו וכדומה וכמבואר לעיל בסימן ש"ב ס"א בהג"ה ולפ"ז ה"ה שאסור בהם לכבד את השלחן אע"פ שכיבוד השלחן מותר מצד עצמו (כמבואר בש"ס):(13) Brosser les vêtements – c'est-à-dire même dans un cas où, du point de vue du brossage lui-même, il n'y a pas d'interdit, par exemple pour un vieux vêtement auquel il ne tient pas, et ce qui est semblable, comme il est expliqué plus haut, au siman 302, séif 1, dans la glose du Rema. Et d'après cela, de même il est interdit de balayer la table avec eux (ces balais), bien que balayer la table soit permis en soi (comme il est expliqué dans la Guemara).
séif katan 14
- (יד) שלא ישתברו קיסמיהם - ולפ"ז ה"ה שאסור לכבד הבית [אפילו במרוצף למאן דשרי] במכבדות העשויות מענפי אילן יבשים שאינם נכפפים דבודאי נשברים כשמכבדין בהם וטעם כ"ז דהוי כמו סותר כלי ואף שמקלקל פטור מ"מ אסור לכתחלה [אחרונים]:(14) Afin que leurs brindilles ne se cassent pas – et d'après cela, de même il est interdit de balayer la maison [même un sol pavé, selon celui qui le permet] avec des balais faits de branches d'arbre sèches qui ne se plient pas, car elles se cassent certainement lorsqu'on balaie avec. Et la raison de tout cela est que c'est comme démolir un ustensile ; et bien que celui qui détériore soit exempt, malgré tout c'est interdit lekhat'hila (A'haronim).
séif katan 15
- (טו) אין סכין וכו' - פי' דרכם היה לסוך שמן על הקרקע של בית המרחץ וכיוצא בו ולהתגלגל עליהם [תוספתא פי"ז]:(15) On n'enduit pas, etc. – c'est-à-dire que leur habitude était d'enduire d'huile le sol des bains et ce qui est semblable, et de s'y rouler (Tossefta, chapitre 17).
séif katan 16
- (טז) ולא מדיחין אותו - שהיו פוקקין סילון שהמים נכנסו דרך בה לבית המרחץ ופותחים נקב שבצד אחר שילכו אותם המים ומנקים את הקרקע מפני הזוהמא וטעם כל אלה משום דחיישינן להשוות גומות ואפי' למאן דשרי כיבוד בשבת דשאני הכא דכיון שהוא רוצה ליפות את הקרקע לסוך אותה או להדיחה חיישינן שמא יראה גומות וישכח ויבא להשוותם במתכוין [רי"ו]:(16) Et on ne le lave pas – car ils bouchaient la conduite par laquelle l'eau entrait dans les bains et ouvraient un trou sur un autre côté pour que cette eau s'écoule, et ils nettoyaient le sol de la saleté. Et la raison de tout cela est que l'on craint qu'il n'égalise les creux, et même selon celui qui permet le balayage pendant le Chabbat ; car ici c'est différent : puisqu'il veut embellir le sol en l'enduisant ou en le lavant, on craint qu'il ne voie des creux, n'oublie et n'en vienne à les égaliser intentionnellement (Rabbénou Yerou'ham).
séif katan 17
- (יז) אפילו הוא מרוצף - דגזרינן אטו שאינו מרוצף [רמב"ם] והא דהתיר בס"א לענין כיבוד ולא גזר כן משום דכיבוד הוא יותר דבר נחוץ מהדחה. ודע דהדחת רצפת הקרשים שנוהגין כהיום יש בזה עוד איסור לעשות בשבת מלבד הדחה דהא צריך לזה שריית אלונטית במים כידוע ויש בזה משום כיבוס:(17) Même s'il est pavé – car on décrète à cause d'un sol non pavé (Rambam). Et la raison pour laquelle il a permis au séif 1 (en fait au séif 2) pour le balayage, et n'a pas décrété ainsi, est que le balayage est une chose plus nécessaire que le lavage. Et sache que le lavage d'un plancher de planches, comme on en a l'habitude aujourd'hui, comporte encore un autre interdit à faire pendant le Chabbat, outre le lavage, car il faut pour cela tremper une serpillière dans l'eau, comme on le sait, et il y a en cela l'interdit de laver (kibbous, blanchissage).
séif katan 18
- (יח) לצדד - היינו שהוא מצדדה עד שתעמוד בקרקע יפה ע"י הצידוד:(18) Incliner – c'est-à-dire qu'il l'incline jusqu'à ce qu'il tienne bien sur le sol par l'inclinaison.
séif katan 19
- (יט) חבית על הארץ - היינו חבית מלאה וכן לא יכריע החבית וישפוך ממנה אלא מגביה מן הארץ ושופך שאל"כ יחפיר מן הארץ בודאי. ואף שמקלקל הוא וגם מלאכה שא"צ לגופה היא וגם חופר כלאחר יד הוא אעפ"כ אסור מד"ס:(19) Un tonneau sur le sol – c'est-à-dire un tonneau plein. Et de même, il ne doit pas pencher le tonneau pour en verser le contenu, mais il le soulève du sol et verse ; car sinon il creusera certainement le sol. Et bien qu'il détériore, que ce soit aussi un travail dont on n'a pas besoin pour lui-même (melakha che-eina tsrikha legoufa), et qu'il creuse aussi de façon inhabituelle (kil'a'har yad), malgré tout c'est interdit selon les Sages.
séif katan 20
- (כ) דכיון וכו' והוי פ"ר - ר"ל דע"י הצידוד גופא נעשה הקרקע חלקה בלא גומות אבל מתוס' שם משמע דלא הוי פ"ר אלא דאסור מטעם שמא ישכח ויבוא להשוות גומות במתכוין כדי שיהא נוח לו הצידוד. והנה אם מותר לצדדה ע"ג קרקע מרוצפת התו"ש כתב דמותר אפילו לדעת השו"ע דס"ל דהוי פ"ר לא גזרו בזה במרוצפת ע"ש והפמ"ג בריש הסימן מצדד להחמיר וע"ש במ"ז אות ג' מש"כ עוד בזה. ודע דכל הסימן הזה לאו דוקא לענין שבת דה"ה לענין יו"ט [מביצה כ"ב ע"ב] ויש שנכשלין בזה:(20) Car, puisque, etc., et c'est un pessik reicha – cela veut dire que par l'inclinaison même, le sol devient lisse, sans creux. Mais des Tossefot là-bas, il ressort que ce n'est pas un pessik reicha, mais que c'est interdit pour la raison qu'il risque d'oublier et d'en venir à égaliser les creux intentionnellement, afin que l'inclinaison lui soit aisée. Et quant à savoir s'il est permis de l'incliner sur un sol pavé, le Tosefet Chabbat a écrit que c'est permis même selon l'avis du Choulhan Aroukh, qui pense que c'est un pessik reicha : on n'a pas décrété en cela pour un sol pavé ; vois là-bas. Et le Peri Megadim, au début du siman, penche vers la rigueur ; et vois là-bas dans ses Michbetsot Zahav, paragraphe 3, ce qu'il a encore écrit à ce sujet. Et sache que tout ce siman ne concerne pas spécifiquement le Chabbat, mais il en va de même pour le Yom Tov (d'après traité Beitsa 22b), et certains trébuchent en cela.
séif katan 21