Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 327 →- (א) שמן וחומץ - הטעם דאין דרך לסוך בשתיהן יחד אלא לרפואה וכל מילי דהוא לרפואה אסרו רבנן גזירה משום שחיקת סממנים דאסור מן התורה משום טוחן כמש"כ בסימן שכ"ח ודע דבגירסתנו במשנה וכן בר"ח ורי"ף ורמב"ם איתא יין וחומץ והיינו אפילו באחד מהן:(1) D'huile et de vinaigre – La raison est qu'on n'a pas l'habitude de s'oindre des deux ensemble si ce n'est pour se soigner ; et toute chose qui est pour se soigner, les Sages l'ont interdite, par décret à cause du broyage des ingrédients (des remèdes), qui est interdit par la Torah au titre du travail de moudre, comme je l'ai écrit au siman 328. Et sache que dans notre version de la Michna, ainsi que chez Rabbénou 'Hananel, le Rif et le Rambam, il est écrit « du vin et du vinaigre », c'est-à-dire même avec l'un des deux.
séif katan 1
- (ב) שמן לבדו - דגם דרך הבריאים לסוך אותו ולא מינכר שהוא לרפואה וכן על גבי מכה מותר לסוך בשמן מטעם זה וכדלקמן בסימן שכ"ח סכ"ב:(2) D'huile seule – Car les gens en bonne santé aussi ont l'habitude de s'en oindre, et il n'est pas visible que c'est pour se soigner ; et de même, sur une plaie il est permis de s'oindre d'huile pour cette raison, comme on le verra plus loin au siman 328, séif 22.
séif katan 2
- (ג) דמוכחא מילתא - שדמיו יקרין ואין אדם סך אותו אלא לרפואה וכל מילי דרפואה אסור וכנ"ל. ואפילו ע"י א"י אסור אם מתחזק והולך כבריא וכדלקמן בסימן שכ"ח [פמ"ג]:(3) Car c'est évident – Car son prix est élevé et l'on ne s'en oint que pour se soigner, et toute chose de soin est interdite, comme dit plus haut. Et même par un non-Juif c'est interdit, s'il se tient fort et marche comme une personne en bonne santé, comme on le verra plus loin au siman 328 [Peri Megadim].
séif katan 3
- (ד) בכל שמן אסור - ומשו"ה אסור לסוך בשמן במדינותינו הראש שיש בו חטטין וכן אם יש לו נפח בכל מקום שהוא אסור לסוך בשמן במדינותינו. ובחלב ושומן אסור בכל מקום משום דניתך ונימס והוי נולד וכדלעיל בסימן שכ"ו ס"י בהג"ה:(4) Avec toute huile c'est interdit – C'est pourquoi il est interdit, dans nos pays, d'oindre d'huile une tête qui a des croûtes ; et de même, s'il a une enflure, à quelque endroit qu'elle soit, il est interdit de l'oindre d'huile dans nos pays. Et avec du suif ou de la graisse, c'est interdit en tout lieu, parce qu'ils fondent et se liquéfient, et c'est un nolad, comme dit plus haut au siman 326, séif 10, dans la glose du Rema.
séif katan 4
- (ה) סכין וממשמשין - היינו שסכין בשמן וממשמשין ביד על כל הגוף להנאה:(5) On peut s'oindre et se masser – C'est-à-dire qu'on s'oint d'huile et qu'on masse avec la main tout le corps, pour l'agrément.
séif katan 5
- (ו) ע"י שינוי - מכפי הרגיל לעשות בחול שאין דרכו אז לסוך ולמשמש ביחד:(6) Avec une modification – Par rapport à ce qu'on a l'habitude de faire en semaine, où l'on n'a pas l'habitude alors d'oindre et de masser en même temps.
séif katan 6
- (ז) בכח - דהוא עובדין דחול ועיין לקמן בסימן שכ"ח סמ"ב במש"כ שם בביאור הלכה דלהרמב"ם מותר כל שאינו מכוין להביא עצמו עי"ז לידי זיעה:(7) Avec force – Car ce sont des actes de semaine (ouvdin de'hol). Et voir plus loin au siman 328, séif 42, ce que j'ai écrit là-bas dans le Biour Halakha : selon le Rambam, c'est permis tant qu'il n'a pas l'intention de s'amener par là à transpirer.
séif katan 7
- (ח) אין מגרדין וכו' - דהוא כעובדין דחול:(8) On ne se gratte pas, etc. – Car c'est comme des actes de semaine.
séif katan 8
- (ט) בכלי - אבל יכול לגרד בידיו על הבשר אך שיזהר שלא יעשה חבורה:(9) Avec un instrument – Mais il peut se gratter avec ses mains sur la chair, à condition de prendre garde à ne pas faire de plaie.
séif katan 9
- (י) העשוי לכך - אמרינן בגמרא דאם היה לו כלי המיוחד לשבת שרי וכתב המ"א דמזה נהגו הבתולות להיות להם כלי משער חזיר המיוחד לשבת דתו לא מחזי כעובדין דחול ועיין לעיל בסוף סימן ש"ג במ"ב דגם בזה אינו מותר כ"א לתקן בו מעט את השערות להשכיבם אבל לסרוק בו אסור אף בזה שא"א שלא יתלוש שער:(10) Fait pour cela – Il est dit dans la Guemara que s'il avait un instrument réservé au Chabbat, c'est permis ; et le Maguen Avraham a écrit que de là, les jeunes filles ont l'usage d'avoir une brosse en poils de porc réservée au Chabbat, car alors cela n'a plus l'air d'actes de semaine. Et voir plus haut, à la fin du siman 303, dans la Michna Beroura, que même ainsi il n'est permis que d'arranger un peu les cheveux avec, pour les aplatir ; mais se peigner avec est interdit même ainsi, car il est impossible de ne pas arracher de cheveux.
séif katan 10
- (יא) מטונפות - דתו לא מחזי ע"י הגירוד כעובדא דחול:(11) Souillés – Car alors cela n'a plus l'air, par le grattage, d'un acte de semaine.
séif katan 11
- (יב) לא יסוך וכו' - דהנה עיבוד העור הוא אחד מאבות מלאכות ועיבוד הוא אם מולח את העור או שמעבדו בשאר דברים שדרך לעבדו וכן אם דורס העור ברגלו עד שיתקשה או שמרככו בידו ומושכו ומשוה אותו כדרך שהרצענין עושין חייב דהוא תולדת מעבד וכן אם מרכך העור בשמן ג"כ מענין עיבוד הוא וחייב ולכן צריך ליזהר מטעם זה שלא למשוח מנעל חדש בשמן [ובח"א כתב דחיובא נמי יש בזה] ויש אוסרין גם במנעל ישן ובפרט בזמן הזה דנפישי עמי הארץ ויבואו להקל גם בחדשים בודאי יש להחמיר בכל גווני [ח"א] וכ"ש אם כונתו במשיחת השמן כדי שיהיה המנעל שחור נראה דיש לאסור לכו"ע משום חשש צביעה ועתה נחזור לעניננו דמשום איסור עיבוד אסרו ג"כ לאדם שיסבב ע"י פעולתו שיתרכך העור ולכן אסור לסוך רגלו וכו':(12) Qu'il n'oigne pas, etc. – Car voici, le tannage du cuir est l'un des travaux principaux (avot mela'kha) ; et le tannage, c'est si l'on sale le cuir ou qu'on le traite avec d'autres choses avec lesquelles on a coutume de le tanner ; et de même, si l'on foule le cuir avec le pied jusqu'à ce qu'il durcisse, ou qu'on l'assouplisse avec la main, l'étire et l'égalise comme le font les cordonniers, on est passible, car c'est un dérivé (tolda) du tannage ; et de même, si l'on assouplit le cuir avec de l'huile, c'est aussi de l'ordre du tannage, et on est passible. C'est pourquoi il faut prendre garde, pour cette raison, à ne pas enduire d'huile une chaussure neuve [et le 'Hayé Adam a écrit qu'on en est même passible] ; et certains interdisent même pour une chaussure usagée ; et surtout à notre époque, où les ignorants sont nombreux et en viendraient à être indulgents même pour les neuves, il faut certainement être sévère dans tous les cas ['Hayé Adam] ; et à plus forte raison si son intention, en enduisant d'huile, est que la chaussure soit noire, il semble qu'il faille interdire selon tous, à cause de la crainte du travail de teindre. Et maintenant, revenons à notre sujet : à cause de l'interdit du tannage, on a interdit aussi à une personne de provoquer par son action que le cuir s'assouplisse ; c'est pourquoi il est interdit d'oindre son pied, etc.
séif katan 12
- (יג) החדשים - דבישנים תו אין בו משום חשש עיבוד:(13) Neuves – Car pour les usagées il n'y a plus de crainte de tannage.
séif katan 13
- (יד) אבל סך וכו' - כיון דבעת הסיכה לא נגע השמן בהעור:(14) Mais il peut oindre, etc. – Puisqu'au moment de l'onction l'huile n'a pas touché le cuir.
séif katan 14
- (טו) והוא שלא יהא וכו' - דאם יש בהשמן שיעור כדי לעבדו אסור אף דאינו מכוין לזה [גמרא]:(15) À condition qu'il n'y ait pas, etc. – Car s'il y a dans l'huile une quantité suffisante pour le tanner, c'est interdit même s'il n'en a pas l'intention [Guemara].
séif katan 15
- (טז) אפילו לצחצחו - דאי מכוין בגלגולו על גבי העור או בסך רגלו ומניחו במנעל כדי לצחצח העור ע"י השמן אסור גזירה אטו היכא שמתכוין לעבדו [רש"י] וכ"ש היכא שמושח המנעל בשמן אפילו אם השמן מועט ומכוין רק כדי לצחצחו דאסור. ולצחצח המנעלים ע"י המרוח שחור [שקורין וויקסין] כתב בספר תפארת ישראל דאם עשה אפילו ע"י א"י אסור עד לערב בכדי שיעשו. ודע דלענין חיוב חטאת בעיבוד וכן לענין הפשטת העור דהוא ג"כ מלאכה דאורייתא הוא אם יש בו שיעור כדי לעשות קמיע ולענין איסורא אפילו בכל שהוא. המפרק דוכסוסטוס מעל הקלף [דוכסוסטוס הוא חלק העור של צד הבשר וקלף הוא החלק של צד השער] ה"ז תולדת מפשיט [רמב"ם]:(16) Même le lustrer – Car s'il a l'intention, en se roulant sur le cuir ou en oignant son pied et en le mettant dans la chaussure, de lustrer le cuir par l'huile, c'est interdit, par décret à cause du cas où il a l'intention de le tanner [Rachi] ; et à plus forte raison là où il enduit la chaussure d'huile, même si l'huile est en petite quantité et qu'il n'a l'intention que de la lustrer, c'est interdit. Et concernant le fait de lustrer les chaussures avec du cirage noir [qu'on appelle « Wichse »], le livre Tiféret Israël a écrit que si on l'a fait, même par un non-Juif, c'est interdit jusqu'au soir, le temps nécessaire pour le faire. Et sache que, concernant la culpabilité d'un sacrifice expiatoire ('hatat) pour le tannage, et de même concernant l'écorchage de la peau, qui est aussi un travail de la Torah, c'est s'il y en a la mesure suffisante pour faire une amulette ; et concernant l'interdit, même pour la moindre quantité. Celui qui sépare le doukhsoustos du klaf [le doukhsoustos est la partie de la peau du côté de la chair, et le klaf est la partie du côté du poil], c'est un dérivé du travail d'écorcher [Rambam].
séif katan 16