Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 326 →- (א) אסור לרחוץ וכו' - גזירה שמא יבואו עי"ז להחם בשבת:(1) Il est interdit de laver, etc. – Décret de peur qu'on n'en vienne par là à chauffer de l'eau le Chabbat.
séif katan 1
- (ב) כל גופו - וה"ה רוב גופו דרובו ככולו:(2) Tout son corps – Et il en est de même de la majeure partie de son corps, car la majeure partie est comme le tout.
séif katan 2
- (ג) לבד - וכ"ש אם רוחץ כדרך הרחיצה כל הגוף ביחד:(3) Séparément – Et à plus forte raison s'il lave, selon la manière habituelle de se laver, tout le corps à la fois.
séif katan 3
- (ד) ואפילו לשפוך וכו' - היינו אפילו ממים שהוחמו מע"ש ואפילו הם בקרקע:(4) Et même verser, etc. – C'est-à-dire même de l'eau chauffée dès la veille de Chabbat, et même si elle est dans le sol.
séif katan 4
- (ה) בהם - היינו בחמין שהוחמו מע"ש אבל בחמין שהוחמו בשבת אסור אפילו ידיו לבד:(5) Avec elle – C'est-à-dire avec de l'eau chaude chauffée dès la veille de Chabbat ; mais avec de l'eau chaude chauffée le Chabbat, il est interdit de laver même ses mains seules.
séif katan 5
- (ו) או שאר אברים - ואשה שלובשת לבנים בשבת ויו"ט מותרת לרחוץ במקומות המטונפים בחמין שהוחמו מע"ש ויו"ט רק שתזהר לרחוץ בידים ולא בבגד כדי שלא תבא לידי סחיטה ויש נשים נוהגות שאין לובשות לבנים בשבת ויו"ט ובמקום שאין מנהג ידוע יש להתיר [אחרונים]:(6) Ou d'autres membres – Et une femme qui revêt des vêtements blancs (au début des sept jours de pureté) le Chabbat ou Yom Tov a le droit de laver les endroits souillés avec de l'eau chaude chauffée dès la veille de Chabbat ou de Yom Tov, à condition qu'elle prenne garde à laver avec les mains et non avec un tissu, afin de ne pas en venir à essorer. Et certaines femmes ont l'usage de ne pas revêtir de vêtements blancs le Chabbat et Yom Tov ; et là où il n'y a pas d'usage connu, on peut permettre [A'haronim].
séif katan 6
- (ז) בחמי האור - לפיכך במקום שנוהגין להחם המקוה צריך ליזהר שלא יהיה רק פושרין דאל"כ אסור לטבול בו [ח"א] ועיין בקרבן נתנאל פרק במה מדליקין סי' כ"ד ובתשו' נו"ב מ"ת סי' כ"ד:(7) Avec l'eau chauffée par le feu – C'est pourquoi, là où l'on a l'usage de chauffer le mikvé, il faut prendre garde à ce qu'il ne soit que tiède, sinon il est interdit de s'y immerger ['Hayé Adam] ; et voir dans le Korban Netanel, chapitre Bamé Madlikin, séif 24, et dans les responsa Noda BiYehouda, seconde édition, siman 24.
séif katan 7
- (ח) אבל בחמי טבריא - וה"ה שארי מעינות חמין לא גזרו עליהן איסור רחיצה ועיין לקמן בסימן שכ"ח במ"א סקמ"ט דבמקום שאין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה אסור לרחוץ בהן בשבת וע"ש מה שכתבנו בזה:(8) Mais dans les eaux chaudes de Tibériade – Et il en est de même des autres sources chaudes : on n'a pas décrété sur elles l'interdiction de s'y laver. Et voir plus loin, au siman 328, dans le Maguen Avraham, séif katan 49, qu'à un endroit où l'on n'a pas l'habitude de s'y laver si ce n'est pour se soigner, il est interdit de s'y laver le Chabbat ; et voir là-bas ce que nous avons écrit à ce sujet.
séif katan 8
- (ט) בצוננין - ועיין לקמן במ"ב סקכ"א שנהגו שלא לרחוץ בנהר:(9) Dans l'eau froide – Et voir plus loin, dans la Michna Beroura, séif katan 21, qu'on a l'usage de ne pas se baigner dans un fleuve.
séif katan 9
- (י) אבל אם המקום - היינו דמשום שהוא מקורה נפיש הבלא ואתי לידי זיעה ע"י הרחיצה וזיעה אסור כדלקמן בסי"ב:(10) Mais si l'endroit – C'est-à-dire que, parce qu'il est couvert, la vapeur est abondante, et on en vient à transpirer par la baignade ; et la transpiration est interdite, comme on le verra plus loin au séif 12.
séif katan 10
- (יא) דמותר להזיע - דלא אסרו זיעה אלא במקום שהרחיצה אסורה ולכן מותר הרחיצה אפילו במקום מקורה ויש לסמוך על דעה זו [מא"ר]:(11) Qu'il est permis de transpirer – Car on n'a interdit la transpiration qu'à un endroit où la baignade est interdite ; c'est pourquoi la baignade est permise même dans un endroit couvert ; et on peut s'appuyer sur cet avis [Maamar Mordekhaï].
séif katan 11
- (יב) של צונן - כדי שיתחממו מחום אמת המים ואסור משום דהוי כמטמין בדבר המוסיף הבל דאסור אפילו מבעוד יום וכמ"ש בסי' רנ"ז ס"א:(12) D'eau froide – Afin qu'elle se réchauffe par la chaleur du canal d'eau ; et c'est interdit parce que c'est comme enfouir un mets (hatmana) dans une matière qui ajoute de la chaleur, ce qui est interdit même pendant qu'il fait encore jour (avant Chabbat), comme écrit au siman 257, séif 1.
séif katan 12
- (יג) יוצא וכו' - היינו שממשיך את הצונן דרך סילון המוקף מכל צד ואין מתערב מימיו עם החמין אבל אם פי הסילון נכנס לתוך האמה ומתערב הצונן עם החמין יחד שרי אף ברחיצה אם המשיכו מע"ש:(13) Sort, etc. – C'est-à-dire qu'il fait passer l'eau froide par une conduite entourée de tous côtés, et son eau ne se mélange pas avec l'eau chaude ; mais si l'extrémité de la conduite entre dans le canal et que l'eau froide se mélange avec l'eau chaude, c'est permis, même pour l'ablution, s'il l'a fait passer dès la veille de Chabbat.
séif katan 13
- (יד) אפילו המים וכו' - ומיירי שסתם פי הסילון שהונח מבע"י ונתמלא בצוננים ונשאר מונח מוטמן עד ביום השבת שאז פותחין פי מוצאו שישפכו מימיו להעוקא שבקרקע והם לא הוחמו בשבת אלא מבע"י רק שהיו מוטמנים בשבת אפ"ה אסורים ככל הטמנה במוסיף הבל שאסור אף בדיעבד [בית מאיר]:(14) Même l'eau, etc. – Et il s'agit du cas où il a bouché l'extrémité de la conduite qui a été posée pendant qu'il faisait jour, et elle s'est remplie d'eau froide et est restée enfouie jusqu'au jour de Chabbat, où l'on ouvre son extrémité de sortie pour que son eau se déverse dans la cavité du sol ; et bien qu'elle n'ait pas été chauffée le Chabbat mais pendant qu'il faisait jour, et qu'elle ait seulement été enfouie le Chabbat, elle est néanmoins interdite, comme tout enfouissement dans une matière qui ajoute de la chaleur, qui est interdit même bediavad (a posteriori) [Beit Méïr].
séif katan 14
- (טו) כאלו הוחמו בשבת - ר"ל ואפילו לרחוץ בהן ידיו אסור וכנ"ל:(15) Comme si elle avait été chauffée le Chabbat – C'est-à-dire : il est interdit même de s'y laver les mains, comme dit plus haut.
séif katan 15
- (טז) ואסורים ברחיצה - ר"ל כל גופו אבל ידיו מותר כמ"ש בסי' תקי"א ס"ב:(16) Et elle est interdite pour l'ablution – C'est-à-dire de tout le corps ; mais laver ses mains est permis, comme écrit au siman 511, séif 2.
séif katan 16
- (יז) ונמצא כרוחץ כל גופו - זהו מלשון הרמב"ם ור"ל שאין לאסור מפני חמום המים גופא דהפשר אינו בכלל בישול רק מפני חשש רחיצה וס"ל דכיון שאין זה רחיצה גמורה עשאוהו רק כחמין שהוחמו מע"ש דאין אסור אלא כל גופו כמ"ש בס"א והי"א שבסעיף שאחר זה ס"ל דדינו שוה כרוחץ בחמין שהוחמו בשבת דאסור אפילו לרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו [ואף דסתם חמין שהוחמו בשבת הוחמו המים באיסור והכא בעניננו הלא לא היה על המים שם חימום רק שם הפשר בעלמא אין לחלק בזה דאפילו מים שרק הופשרו בשבת ואין היד סולדת בהן ג"כ אסור לרחוץ בהן אפילו אבר אחד]:(17) Et il se trouve comme s'il lavait tout son corps – C'est l'expression du Rambam, et il veut dire qu'il n'y a pas lieu d'interdire à cause du réchauffement de l'eau en lui-même, car le fait de tiédir n'entre pas dans la catégorie de la cuisson, mais seulement à cause de la crainte de l'ablution ; et il pense que, puisque ce n'est pas une ablution complète, on l'a seulement considéré comme de l'eau chaude chauffée dès la veille de Chabbat, pour laquelle n'est interdit que tout le corps, comme écrit au séif 1. Et le « certains disent » du séif suivant pense que sa règle est la même que celle de celui qui se lave avec de l'eau chaude chauffée le Chabbat, où il est interdit même de s'y laver le visage, les mains et les pieds [Et bien que l'eau chaude chauffée le Chabbat, d'ordinaire, ait été chauffée de manière interdite, alors qu'ici, dans notre cas, il n'y avait pas sur l'eau de statut de chauffage mais seulement de simple tiédissement, il n'y a pas à distinguer en cela ; car même de l'eau qui a seulement été tiédie le Chabbat, et dont la main ne se rétracte pas (ein hayad solédet, chaleur modérée), il est aussi interdit de s'y laver, même un seul membre].
séif katan 17
- (יח) אחר שנתחמם - שאין המים מתחממין כ"כ:(18) Après s'être réchauffé – Car l'eau ne se réchauffe pas tellement.
séif katan 18
- (יט) ואפילו בחול - וכ"ש דאסור בשבת שמא ישפכו עליו ונמצא כרוחץ בשבת כ"כ רש"י והר"ן ולפ"ז אם החמין בכלי סגור [שקורין ווארם פלאש] שרי אבל לפירוש התוספות דהטעם משום דמינכר שהוא לרפואה וגזירה משום שחיקת סמנים גם בזה אסור [קרבן נתנאל] ולצורך גדול יש להקל:(19) Et même en semaine – Et à plus forte raison c'est interdit le Chabbat, de peur qu'elle ne se renverse sur lui et qu'il se trouve comme s'il se lavait le Chabbat ; c'est ce qu'ont écrit Rachi et le Ran. Et d'après cela, si l'eau chaude est dans un récipient fermé [qu'on appelle « Warmflasche »] (bouillotte), c'est permis ; mais selon l'explication des Tossefot, selon laquelle la raison est qu'il est visible que c'est pour se soigner, et qu'on a décrété à cause du broyage des ingrédients (des remèdes), même dans ce cas c'est interdit [Korban Netanel] ; et pour un grand besoin on peut être indulgent.
séif katan 19
- (כ) מותר להחם בגד - וה"ה להחם כלי בשבת דמותר אף לפירוש התוספות הנ"ל דלא מינכר כ"כ שהוא לרפואה:(20) Il est permis de chauffer un vêtement – Et de même il est permis de chauffer un récipient le Chabbat pour le poser sur son ventre, même selon l'explication des Tossefot mentionnée plus haut, car il n'est pas si visible que c'est pour se soigner.
séif katan 20
- (כא) הרוחץ בנהר וכו' - כתבו הפוסקים דנהגו שלא לרחוץ כלל בנהר או במקוה דמצוי לבוא לידי סחיטת שער ועוד כמה טעמים עיין במ"א ולענין טבילה עיין לקמיה מיהו ידיו ורגליו מותר לרחוץ בנהר כשמנגב קודם שילך ד"א [א"ר]:(21) Celui qui se baigne dans un fleuve, etc. – Les décisionnaires ont écrit qu'on a l'usage de ne pas du tout se baigner dans un fleuve ou dans un mikvé, car il arrive fréquemment qu'on en vienne à essorer les cheveux, et pour plusieurs autres raisons ; voir dans le Maguen Avraham ; et pour l'immersion, voir bientôt. Toutefois, il est permis de se laver les mains et les pieds dans un fleuve, lorsqu'on s'essuie avant de marcher quatre coudées [Eliya Rabba].
séif katan 21
- (כב) כשעולה וכו' - ר"ל תיכף כשעולה סמוך לנהר ינגב נפשיה ולא ילך כלל בהמים שעליו דלמא ישכח וילך בהם ד"א וא"כ משמע מזה דמלבושיו שפושטן קודם שיורד לנהר צריך שיניחם סמוך לנהר ועכ"פ המטפחת שמטפח גופו בו כדי שלא ילך בהמים שעליו ועיין בפמ"ג דה"ה בנהר גופא כשעולה ממקום עמוק וחצי גופו הוא חוץ למים צריך ליזהר שלא ילך כך ד"א שהנהר הוא כרמלית ונמצא שנושא ד"א בכרמלית ולפ"ז כשיורד לטבול בנהר ובתחלתו המים נמוכין סמוך לקרקע צריך ליזהר שלא ילך ד"א רחוק משפתו שבחזרתו ישא המים עליו ד"א:(22) Quand il remonte, etc. – C'est-à-dire : aussitôt qu'il remonte, près du fleuve, il doit s'essuyer, et ne pas marcher du tout avec l'eau qui est sur lui, de peur qu'il n'oublie et ne marche avec elle quatre coudées. Et dès lors, il en ressort que ses vêtements, qu'il ôte avant de descendre dans le fleuve, il doit les poser près du fleuve, et en tout cas la serviette avec laquelle il essuie son corps, afin de ne pas marcher avec l'eau qui est sur lui. Et voir dans le Peri Megadim que de même dans le fleuve même, quand il remonte d'un endroit profond et que la moitié de son corps est hors de l'eau, il doit prendre garde à ne pas marcher ainsi quatre coudées, car le fleuve est un karmelit, et il se trouve qu'il porte l'eau sur quatre coudées dans un karmelit. Et d'après cela, quand il descend s'immerger dans un fleuve et qu'au début l'eau est basse, près du fond, il doit prendre garde à ne pas aller à quatre coudées loin de la rive, car à son retour il porterait l'eau sur lui sur quatre coudées.
séif katan 22
- (כג) לא הקפידו בו - ר"ל לפי שהם מועטים ואין מצוי בהם שיעור הוצאת המים שיתחייב בהן לא גזרו בזה שהוא שלא כדרך הוצאה ועיין בביאור הגר"א דלפירוש התוספות משמע דאפילו ריבוי המים נבלע בלבושו ג"כ מותר לילך בהן ועיין בט"ז הטעם:(23) On n'y a pas prêté attention – C'est-à-dire : parce qu'elle (l'eau) est peu abondante et qu'on n'y trouve pas habituellement la mesure de transport d'eau qui rendrait passible, on n'a pas décrété en cela, puisque c'est une manière inhabituelle de transporter. Et voir dans le Biour du Gaon de Vilna que selon l'explication des Tossefot il ressort que même si une grande quantité d'eau est absorbée dans son vêtement, il est aussi permis de marcher avec ; et voir dans le Taz la raison.
séif katan 23
- (כד) אדם וכו' - ר"ל אע"ג דכלי אסור להטבילו ולטהרו מטומאתו בשבת ויו"ט מפני שנראה כמתקן הכלי עי"ז אדם שאני מפני שהוא נראה כמצנן עצמו במים ואפילו אם העת קר וגם המים סרוחים שאין דרך לרחוץ בהם מ"מ לפעמים כשאדם בא מן הדרך ומלוכלך בטיט וצואה הדרך לרחוץ אף באלו וע"כ מותר אפי' היה יכול לטבול קודם השבת. ונוהגות הנשים שאינן טובלות שלא בזמנן בשבת וכתבו הפוסקים דיפה נהגו משום דכיון דסוף סוף המנהג בזמננו לאסור בשבת לרחוץ כל הגוף אפילו בצונן וכנ"ל א"כ ניכר דהוא משום טבילה ומחזי כמתקן וכתבו האחרונים דמ"מ נראה דמותר לטבול לקריו כיון דנתבטל התקנה ומותר בתורה ובתפלה אפילו קודם טבילה וכנ"ל בסי' פ"ח א"כ לא מחזי כמתקן ע"י הטבילה ועיין במש"כ בביאור הלכה דיש מחמירין וסוברין דאין לחלק בין טבילת קרי לשאר טומאות ומי שנוהג להקל אין למחות בידו כי רוב האחרונים סותמין להקל בזה ועכ"פ בנטמא בשבת ויו"ט גופא נראה בודאי דאין להחמיר וכן נתפשט המנהג להתיר אך יזהר מאד שלא יבוא לידי סחיטה דהוא איסור גמור:(24) Une personne, etc. – C'est-à-dire : bien qu'il soit interdit d'immerger un ustensile et de le purifier de son impureté le Chabbat et Yom Tov, parce qu'il semble réparer l'ustensile par là, une personne est différente, parce qu'elle semble se rafraîchir dans l'eau ; et même si le temps est froid et que l'eau aussi est malodorante, de sorte qu'on n'a pas l'habitude de s'y laver, néanmoins parfois, lorsqu'une personne revient de voyage et est souillée de boue et d'excréments, on a l'habitude de se laver même dans celles-ci ; c'est pourquoi c'est permis, même s'il aurait pu s'immerger avant Chabbat. Et les femmes ont l'usage de ne pas s'immerger le Chabbat en dehors de leur temps (lorsque l'immersion a été retardée), et les décisionnaires ont écrit qu'elles ont bien fait ; car puisque finalement l'usage à notre époque est d'interdire le Chabbat de laver tout le corps, même à l'eau froide, comme dit plus haut, il est donc visible que c'est pour l'immersion, et cela a l'air de réparer. Et les A'haronim ont écrit que néanmoins il semble qu'il soit permis de s'immerger pour un keri (pollution nocturne), puisque l'ordonnance (d'Ezra) a été annulée et qu'il est permis d'étudier la Torah et de dire la prière même avant l'immersion, comme dit plus haut au siman 88 ; dès lors, cela n'a pas l'air de réparer par l'immersion. Et voir ce que j'ai écrit dans le Biour Halakha, qu'il y a des décisionnaires sévères qui pensent qu'il n'y a pas à distinguer entre l'immersion pour un keri et les autres impuretés ; et celui qui a l'usage d'être indulgent, il n'y a pas lieu de protester contre lui, car la plupart des A'haronim écrivent sans réserve qu'on est indulgent en cela ; et en tout cas, lorsqu'il est devenu impur pendant le Chabbat ou Yom Tov même, il semble certain qu'il n'y a pas lieu d'être sévère, et ainsi s'est répandu l'usage de permettre ; mais qu'il prenne bien garde à ne pas en venir à essorer, ce qui est un interdit complet.
séif katan 24
- (כה) לרחוץ פניו ידיו וכו' - היינו אפילו יש לו זקן וה"ה שער ראשו אך שלא יסחטם אחר רחיצתו:(25) De se laver le visage, les mains, etc. – C'est-à-dire même s'il a une barbe, et il en est de même des cheveux de sa tête ; mais qu'il ne les essore pas après s'être lavé.
séif katan 25
- (כו) בדברים שאינם משירים שער - ר"ל שאינם ודאי משירים אף דלפעמים הם ג"כ משירים אפ"ה מותר כיון דהוא אינו מתכוין לזה אלא לצחצח עצמו בלבד וקי"ל כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר:(26) Avec des substances qui ne font pas tomber les poils – C'est-à-dire qui ne les font pas tomber avec certitude ; même si parfois elles les font aussi tomber, c'est néanmoins permis, puisqu'il n'en a pas l'intention, mais seulement de se nettoyer, et nous tranchons selon Rabbi Chimon, qu'une chose non intentionnelle est permise.
séif katan 26
- (כז) שלא יהיה הרוב - הטעם דאז פסיק רישא הוא ואסור משום גוזז אף שאינו מתכוין לכו"ע:(27) Pourvu que la majorité ne soit pas – La raison en est qu'alors c'est un pessik reïcha (conséquence inévitable), et c'est interdit à cause du travail de tondre, même s'il n'en a pas l'intention, selon tous.
séif katan 27
- (כח) לרחוץ ידיו במורסן - וה"ה פניו אף שיש לו זקן דמורסן הוא דבר שאין משיר שער ומותר לשפשף בהן ורק צריך ליזהר שלא יערב מתחלה המורסן במים משום לישה אלא יקחם בידיו הרטובות ממים ואף דגם בזה מתגבל קצת מורסן במים הטפוחות שעל ידיו אין לחוש דגיבול כלאחר יד הוא וזהו שמסיים הרמ"א ואע"פ שיש להחמיר שלא לגבל אפילו ע"י שינוי בשבת אא"כ נתן המים מע"ש כמו שנתבאר בסימן שכ"ד מ"מ כאן שאינו נותן המים ממש על המורסן אלא שלוקחו בידים הרטובות מותר לד"ה:(28) De se laver les mains avec du son – Et il en est de même du visage, même s'il a une barbe, car le son est une substance qui ne fait pas tomber les poils, et il est permis de s'en frotter ; mais il faut seulement prendre garde à ne pas mélanger d'abord le son avec de l'eau, à cause du pétrissage, mais à le prendre dans ses mains humides d'eau ; et bien que même ainsi un peu de son se pétrisse avec les gouttes d'eau qui sont sur ses mains, il n'y a pas à le craindre, car c'est un pétrissage de manière inhabituelle ; et c'est ce que conclut le Rema. Et bien qu'il faille être sévère et ne pas pétrir même avec modification le Chabbat, à moins d'avoir mis l'eau dès la veille de Chabbat, comme il a été expliqué au siman 324, néanmoins ici, où il ne met pas réellement l'eau sur le son mais le prend avec les mains humides, c'est permis selon tous.
séif katan 28
- (כט) לרחוץ ידיו במלח - הטעם כדלקמיה דע"י רחיצתו נימח המלח ונולד דבר חדש ודמי למלאכה אבל לרחוץ ידיו במי מלח שרי לכו"ע וכמו שכתבתי לעיל בסימן ש"כ סי"ב במ"ב ע"ש:(29) De se laver les mains avec du sel – La raison est comme on le verra bientôt : par son lavage, le sel fond et une chose nouvelle apparaît, et cela ressemble à un travail ; mais se laver les mains avec de l'eau salée est permis selon tous, comme je l'ai écrit plus haut au siman 320, séif 12, dans la Michna Beroura ; voir là-bas.
séif katan 29
- (ל) והוי נולד - ודמי לריסוק שלג וברד שנתבאר לעיל בסימן ש"כ שאסור ג"כ מטעם זה ועיין במ"א שכתב בשם ש"ג שיש מתירין בזה דס"ל דמה שאסרו חז"ל לרסק שלג וברד הוא משום גזירת סחיטת פירות העומדין למשקין שאף השלג וברד למימיהם הם עומדים וא"כ בורית ושאר חלב שאינם עומדים למשקין מותר לכתחלה ועיין בספר תפארת ישראל שכתב דבבורית שלנו שהיא רכה לכו"ע אסור משום ממחק וכעין מה דאיתא לענין שעוה בסימן שי"ד סי"א ע"ש וכן מצאתי בספר דברי מנחם בשם המעש"ר בפ' כ"ב מהלכות שבת דין י"ג דהוא ממרח וממחק והוא אב מלאכה ופסיק רישא וכו' והוא פשוט ויש להזהיר העם ע"ז מאד עכ"ל ולבד כ"ז משמע ברש"י דף נ' ע"ב דבורית משיר השער וכ"כ הר"ן וכן הוא מנהג כל ישראל להחמיר בזה:(30) Et c'est un nolad – Et cela ressemble à l'écrasement de la neige et de la grêle, qui a été expliqué plus haut au siman 320, qui est aussi interdit pour cette raison. Et voir dans le Maguen Avraham, qui a écrit au nom des Chiltei HaGuibborim que certains permettent cela, car ils pensent que ce que nos Sages ont interdit d'écraser la neige et la grêle est à cause du décret sur l'essorage de fruits destinés au jus, car la neige et la grêle aussi sont destinées à leur eau ; dès lors, le savon et autres graisses, qui ne sont pas destinés à devenir liquides, sont permis lekhat'hila. Et voir dans le livre Tiféret Israël, qui a écrit qu'avec notre savon, qui est mou, c'est interdit selon tous, à cause du travail de lisser (mema'hek), semblable à ce qui est dit à propos de la cire au siman 314, séif 11 ; voir là-bas. Et j'ai trouvé de même dans le livre Divrei Mena'hem, au nom du Maassé Rokéa'h sur le chapitre 22 des lois de Chabbat, règle 13, que c'est étaler et lisser, et c'est un travail principal (av mela'kha) et un pessik reïcha, etc. ; et c'est évident, et il faut mettre le peuple bien en garde à ce sujet ; fin de citation. Et outre tout cela, il ressort de Rachi (Chabbat) page 50b que le savon fait tomber les poils, et c'est ce qu'a écrit le Ran ; et tel est l'usage de tout Israël, d'être sévère en cela.
séif katan 30
- (לא) שסתמו נקביו - אותן נקבים שהמרחץ מתחמם על ידיהן שהאור ניסקת מבחוץ מתחתיו ואותן בתי חורף שמחממין אותן מתחתיהן ועל הנקבים יש קערות ברזל או סתימת אבן נוהגין בו היתר לפותחן בשבת:(31) Dont on a bouché les ouvertures – Ces ouvertures par lesquelles le bain se chauffe, car le feu est allumé à l'extérieur, en dessous de lui. Et ces maisons d'hiver qu'on chauffe par en dessous, et sur les ouvertures desquelles il y a des plaques de fer ou un bouchon de pierre, on a l'usage de permettre de les ouvrir le Chabbat.
séif katan 31
- (לב) רוחץ בו מיד - שהרי לא נתחמם בשבת. ואם ספק אם היה פקוק נקביו עיין לעיל בסימן שכ"ה ס"ז:(32) On peut s'y laver immédiatement – Puisqu'il n'a pas été chauffé le Chabbat. Et s'il y a doute si ses ouvertures étaient bouchées, voir plus haut au siman 325, séif 7.
séif katan 32
- (לג) שמאליו הוחם בשבת - ע"י שנתנו בו עצים בע"ש מבעוד יום:(33) Bien qu'il se soit chauffé de lui-même le Chabbat – Du fait qu'on y a mis du bois la veille de Chabbat pendant qu'il faisait jour.
séif katan 33
- (לד) שמא יחתה בגחלים - וכיון שאסרו חז"ל לעשות כן לפיכך צריך להמתין למוצאי שבת בכדי שיעשו כדי שלא יעשה כן בפעם אחרת שלא יסתום נקביו ויבוא לידי חיתוי [תו"ש]:(34) De peur qu'on ne remue les braises – Et puisque nos Sages ont interdit d'agir ainsi, il faut donc attendre à motsaei Chabbat le temps nécessaire pour le faire, afin qu'on n'agisse pas ainsi une autre fois, en ne bouchant pas ses ouvertures, et qu'on n'en vienne pas à remuer les braises [Tossefet Chabbat].
séif katan 34
- (לה) אפילו להזיע - מפני עוברי עבירה שהיו רוחצין בחמין שהוחמו מבעוד יום ואמרו מזיעין אנחנו לפיכך אסרו גם הזיעה ואם אינו מתכוין להזיע מותר לדעה זו אפילו אם המרחץ קטן דנפיש הבליה שבודאי יזיע:(35) Même pour transpirer – À cause des transgresseurs qui se lavaient avec de l'eau chaude chauffée pendant qu'il faisait jour, et disaient : « Nous transpirons » ; c'est pourquoi on a interdit aussi la transpiration. Et s'il n'a pas l'intention de transpirer, c'est permis selon cet avis, même si le bain est petit, de sorte que la vapeur est abondante et qu'il transpirera certainement.
séif katan 35
- (לו) במקום שיכול להזיע - היינו שהמרחץ קטן דנפיש הבליה ומזיע אסור אע"פ שאינו מכוין לכך. ולדעה זו העולין מבית הטבילה ולובשין בגדיהן במרחץ בשבת צריכין ליזהר שלא לשהות הרבה כדי שלא יבואו לידי זיעה ובלילה שהמרחץ חם מאד א"א ליזהר בזה ולענין טבילת נשים צ"ל שסמכו בעת הצורך על דעה ראשונה:(36) À un endroit où l'on peut transpirer – C'est-à-dire que le bain est petit, la vapeur est abondante, et on transpire : c'est interdit, même s'il n'en a pas l'intention. Et selon cet avis, ceux qui remontent de la maison d'immersion et s'habillent dans le bain le Chabbat doivent prendre garde à ne pas s'attarder beaucoup, afin de ne pas en venir à transpirer ; et la nuit, quand le bain est très chaud, il est impossible de prendre garde à cela ; et en ce qui concerne l'immersion des femmes, il faut dire qu'on s'est appuyé, en cas de besoin, sur le premier avis.
séif katan 36
- (לז) בשבת - נראה דלרבותא נקט דאף שבשבת גופא מסתמא רוחצין בו א"י כיון שבמו"ש רוחצין בו רוב ישראל כי חממוהו בסוף יום השבת אדעתא דישראל מחממי:(37) Le Chabbat – Il semble qu'il l'ait mentionné pour signifier une nouveauté : même si le Chabbat lui-même, vraisemblablement, ce sont des non-Juifs qui s'y lavent, puisqu'à motsaei Chabbat ce sont en majorité des Israélites qui s'y lavent, comme on l'a chauffé à la fin du jour de Chabbat, c'est en pensant aux Israélites qu'on le chauffe.
séif katan 37
- (לח) אם רוב א"י וכו' - אין תלוי ברוב דיורי העיר אלא באנשים הרגילין לרחוץ במרחץ זה בעת הזו של מוצאי שבת דמסתמא אדעתן מחמם את המרחץ:(38) Si la majorité sont des non-Juifs, etc. – Cela ne dépend pas de la majorité des habitants de la ville, mais des gens qui ont l'habitude de se laver dans ce bain à ce moment-là, à motsaei Chabbat, car vraisemblablement c'est en pensant à eux qu'on chauffe le bain.
séif katan 38
- (לט) או אפילו מחצה וכו' - דאפילו המקילין לעיל בסימן שכ"ה ס"ז לענין ספק אם נעשה המלאכה בשביל ישראל או בשביל א"י הכא אסור דכיון דהם מחצה על מחצה בשביל שניהם נעשה:(39) Ou même moitié-moitié, etc. – Car même selon ceux qui sont indulgents plus haut, au siman 325, séif 7, concernant le doute de savoir si le travail a été fait pour un Israélite ou pour un non-Juif, ici c'est interdit, car puisqu'ils sont moitié-moitié, c'est pour tous les deux que cela a été fait.
séif katan 39
- (מ) עד כדי שיוחם - ר"ל כדי שיוחמו חמין:(40) Jusqu'au temps nécessaire pour qu'il soit chauffé – C'est-à-dire le temps nécessaire pour que de l'eau chaude soit chauffée.
séif katan 40