Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 317 →- בגמרא אמרינן דיש כאן ג' חלוקות אחד חייב חטאת ואחד פטור אבל אסור ואחד מותר לכתחלה ולשיטת הרי"ף והרמב"ם והמחבר דסתם כותייהו דינא הכי דאם הוא קשר של קיימא כגון שדרכו שיהיה כך לעולם [דהיינו שאינו קוצב זמן בדעתו להתירו והוא קשר שעשוי להתקיים תמיד] והוא ג"כ מעשה אומן חייב חטאת ונתבאר לקמן בסוף הסעיף בהגה מה הוא מעשה אומן ואם הוא קשר של קיימא ואינו מעשה אומן מעשה אומן ואינו קשר של קיימא פטור אבל אסור אינו מעשה אומן ואינו קשר של קיימא מותר לכתחלה ודעת רש"י והרא"ש וש"פ דלא תלי כלל בעצם הקשר אם הוא מעשה אומן אלא דעיקר החילוק הוא דאם הוא קשר של קיימא דהיינו שדרכו שישאר כך לעולם וכנ"ל חייב חטאת ואפילו אם הוא מעשה הדיוט ואם אין דרכו לקושרו רק לזמן פטור אבל אסור דדמי קצת לשל קיימא ואפילו אם הוא מעשה הדיוט ואם דרכו להתירו באותו יום מותר לכתחלה אפילו הוא מעשה אומן דאין שם קשר עליו וי"א דכל מי שדרכו להתיר בתוך שבעה ימים הוי כמו שדרכו להתיר באותו יום ומעתה יבוארו דברי המחבר והרב על נכון:Dans la Guemara, nous disons qu'il y a ici trois catégories : l'une passible d'un (sacrifice) 'hatat (expiatoire), l'une exempte mais interdite, et l'une permise lekhat'hila (a priori). Selon la méthode du Rif et du Rambam, et de l'auteur (le Choulhan Aroukh), qui a tranché sans mention d'auteur selon eux, la loi est ainsi : s'il s'agit d'un nœud permanent, par exemple qu'il est d'usage qu'il reste ainsi pour toujours [c'est-à-dire qu'il ne fixe pas dans son esprit de temps pour le dénouer, et que c'est un nœud fait pour durer toujours], et que c'est aussi un ouvrage d'artisan, on est passible d'un 'hatat ; et il est expliqué plus loin, à la fin du séif, dans la Haga, ce qu'est un ouvrage d'artisan. S'il s'agit d'un nœud permanent qui n'est pas un ouvrage d'artisan, ou d'un ouvrage d'artisan qui n'est pas un nœud permanent, on est exempt mais c'est interdit ; s'il n'est ni un ouvrage d'artisan ni un nœud permanent, c'est permis lekhat'hila. Et l'avis de Rachi, du Roch et des autres décisionnaires est que cela ne dépend nullement du nœud lui-même, s'il est un ouvrage d'artisan ; mais la distinction essentielle est la suivante : s'il s'agit d'un nœud permanent, c'est-à-dire qu'il est d'usage qu'il reste ainsi pour toujours, comme ci-dessus, on est passible d'un 'hatat, même si c'est un ouvrage de profane ; s'il est d'usage de ne le nouer que pour un temps, on est exempt mais c'est interdit, car il ressemble un peu à un (nœud) permanent, même si c'est un ouvrage de profane ; et s'il est d'usage de le dénouer le jour même, c'est permis lekhat'hila, même si c'est un ouvrage d'artisan, car il ne porte pas le nom de nœud. Et certains disent que tout (nœud) qu'on a l'habitude de dénouer dans les sept jours est comme celui qu'on a l'habitude de dénouer le jour même. Et désormais, les paroles de l'auteur et du Rav (le Rema) s'expliqueront correctement.
séif katan 1
- (א) קשר של קיימא - ואפילו לא מיהדק שפיר ויוכל להתירו באחת מידיו חייב כיון דלא יהיה ניתר מעצמו:(1) Un nœud permanent – et même s'il n'est pas bien serré et qu'il peut le dénouer d'une seule main, il est passible, puisqu'il ne se dénouera pas de lui-même.
séif katan 2
- (ב) קשר הגמלים - שנוקבין לגמל בחוטמו ונותנין בו טבעת של רצועה וקושרין אותה ועומדת שם לעולם וכשרוצה לקושרו קושר רצועה ארוכה באותה טבעת וקושרין בה ופעמים שמתירה ואותו קשר הראשון הוא קשר הגמלים שהוא קשר של קיימא:(2) Le nœud des chameliers – on perce le nez du chameau et l'on y met un anneau fait d'une lanière, qu'on noue, et il reste là pour toujours ; et lorsqu'on veut l'attacher, on noue une longue lanière à cet anneau et on l'attache avec, et parfois on la dénoue ; et ce premier nœud est le nœud des chameliers, qui est un nœud permanent.
séif katan 3
- (ג) וקשר הספנים - גם הוא כמין טבעת שעושין מן רצועה בנקב שבראש הספינה ואותו קשר מתקיים תמיד וכשרוצה להעמידה קושר רצועה באותה טבעת ומעמידה בה וכשרוצה להתירה מתיר הרצועה ונוטלה ואותו קשר הראשון של הטבעת הוא קשר הספנים:(3) Et le nœud des marins – c'est aussi une sorte d'anneau qu'on fait d'une lanière dans le trou qui est à la proue du navire, et ce nœud demeure toujours ; et lorsqu'on veut l'amarrer, on noue une lanière à cet anneau et on l'amarre avec ; et lorsqu'on veut la libérer, on dénoue la lanière et on la retire ; et ce premier nœud de l'anneau est le nœud des marins.
séif katan 4
- (ד) בשעת עשייתן - היינו הקשר שקושר בתוך המנעול שלא תוכל הרצועה לצאת והוא קיים לעולם:(4) Au moment de leur fabrication – c'est-à-dire le nœud qu'on noue à l'intérieur de la chaussure afin que la lanière ne puisse sortir, et il demeure pour toujours.
séif katan 5
- (ה) דכל קש"ק וכו' - היינו שאין דרכו להתירו לעולם וכנ"ל. ודעה זו פליגא אמחבר גם בשאינו של קיימא והוא מעשה הדיוט והיה דעתו שיתקיים הקשר איזה זמן דלהמחבר מותר ולדעה זו פטור אבל אסור דדמי קצת לקשר של קיימא וע"ז קאי הני תרי י"א שהביא הרמ"א דלדעה הראשונה כל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום עצמו מקרי של קיימא במקצת ואסור לכתחלה ולדעה שניה כל שמתירו בתוך שבעה ימים לא מקרי של קיימא כלל ומותר לכתחלה:(5) Que tout nœud permanent, etc. – c'est-à-dire qu'il n'est pas d'usage de le dénouer jamais, comme ci-dessus. Et cet avis est en désaccord avec l'auteur également (dans le cas d'un nœud) qui n'est pas permanent, qui est un ouvrage de profane, et dont l'intention était que le nœud dure un certain temps : selon l'auteur c'est permis, et selon cet avis on est exempt mais c'est interdit, car il ressemble un peu à un nœud permanent. Et c'est à cela que se rapportent ces deux « certains disent » qu'a rapportés le Rema : selon le premier avis, tout nœud qui n'est pas fait pour être dénoué le jour même s'appelle en partie permanent et est interdit lekhat'hila ; et selon le second avis, tout (nœud) qu'on dénoue dans les sept jours ne s'appelle pas du tout permanent et est permis lekhat'hila.
séif katan 6
- (ו) באותו יום עצמו - אלא למחר אבל אם עשוי להתיר בליל מ"ש לא מקרי של קיימא כלל ומותר לכתחלה ומיהו אם קושר בליל ש"ק ועשוי להתיר ביום שבת עצמו אע"ג דאין ממש באותו יום מ"מ י"ל דשרי דכל פחות מכ"ד שעות ביומו מקרי [פמ"ג]:(6) Le jour même – mais (seulement) le lendemain. Mais s'il est fait pour être dénoué à la sortie du Chabbat (le soir), il ne s'appelle pas du tout permanent et est permis lekhat'hila. Toutefois, s'il noue la veille du saint Chabbat (le vendredi soir) et qu'il est fait pour être dénoué le jour même du Chabbat, bien que ce ne soit pas vraiment le même jour, on peut néanmoins dire que c'est permis, car tout ce qui est moins de vingt-quatre heures s'appelle « dans son jour » [Peri Megadim].
séif katan 7
- (ז) דינו כמו וכו' - ר"ל דאם הוא קשר שחייבין על קשורו חייבין על התירו וכל שהוא פטור אבל אסור או מותר לכתחלה גם בהתירו כן הוא [רמב"ם] וכל קשר שמותר להתירו אם אינו יכול להתירו מותר לנתקו אם הוא לצורך ואין לעשות כן בפני ע"ה שלא יבא להקל יותר [אחרונים בשם היש"ש]:(7) Sa loi est comme, etc. – c'est-à-dire que si c'est un nœud pour lequel on est passible en le nouant, on est passible en le dénouant ; et tout ce qui est exempt mais interdit, ou permis lekhat'hila, il en est de même pour le dénouer [Rambam]. Et tout nœud qu'il est permis de dénouer, s'il ne peut le dénouer, il est permis de l'arracher, si c'est pour un besoin ; mais il ne faut pas le faire devant un am haarets (ignorant), afin qu'il n'en vienne pas à être plus indulgent [A'haronim, au nom du Yam Chel Chelomo].
séif katan 8
- (ח) כיצד נפסקה וכו' - אדלעיל קאי בשל קיימא ואינו מעשה אומן דפטור אבל אסור:(8) Comment ? Si s'est rompue, etc. – cela se rapporte à ce qui précède, au (nœud) permanent qui n'est pas un ouvrage d'artisan, pour lequel on est exempt mais c'est interdit.
séif katan 9
- (ט) חבל בדלי - התלוי שם ע"פ הבאר לשאוב בו מים:(9) Une corde à un seau – qui est suspendu là, au-dessus du puits, pour y puiser de l'eau.
séif katan 10
- (י) שאינו של קיימא - היינו אפילו בשעשאו להתיר באותו יום עצמו אסור לדעה זו כיון שעשהו מעשה אומן:(10) Qui n'est pas permanent – c'est-à-dire que même lorsqu'il l'a fait pour le dénouer le jour même, c'est interdit selon cet avis, puisqu'il en a fait un ouvrage d'artisan.
séif katan 11
- (יא) שקושר למדוד - היינו שקושר שני חבלים ביחד כדי שיוכל למדוד בהם שיעור מקוה:(11) S'il noue pour mesurer – c'est-à-dire qu'il noue deux cordes ensemble afin de pouvoir mesurer avec elles la mesure d'un mikvé (bain rituel).
séif katan 12
- (יב) מותר לקשור וכו' - היינו אפילו הוא מעשה אומן דאל"ה אפילו בלא מצוה שרי ומיירי כשא"א בענין אחר דאל"ה יעשהו מעשה הדיוט או עניבה לבד וימדוד בו ולא יצטרך להתיר איסור דרבנן:(12) Il est permis de nouer, etc. – c'est-à-dire même si c'est un ouvrage d'artisan, car sinon, même sans mitsva, c'est permis ; et il s'agit du cas où ce n'est pas possible autrement, car sinon, qu'il en fasse un ouvrage de profane, ou seulement un nœud coulant (aniva), et qu'il mesure avec, et il n'aura pas besoin de permettre un interdit d'ordre rabbinique.
séif katan 13
- (יג) שאינו של קיימא - היינו אפילו הוא עשוי לזמן. כתב בספר בית מאיר שמה שהעתיק השו"ע דמותר במקום מצוה הוא רק דעת הרמב"ם והטור אבל לרש"י והתוספות וברטנורה שם מצדד דקשר האסור אסור אפילו במקום מצוה עי"ש:(13) Qui n'est pas permanent – c'est-à-dire même s'il est fait pour un temps. Il est écrit dans le livre Beit Méïr que ce que le Choulhan Aroukh a recopié, que c'est permis pour une mitsva, n'est que l'avis du Rambam et du Tour ; mais selon Rachi, les Tossefot et le Bartenoura, il penche (vers l'avis) qu'un nœud interdit est interdit même pour une mitsva ; voir là-bas.
séif katan 14
- (יד) דיש ליזהר וכו' - פי' כיון דלרי"ף ורמב"ם אסור לכתחלה באומן אפילו כשמתיר בו ביום ואין אנו בקיאין מהו קשר של אומן ומסתברא דכל קשר שקושרין אותו הדק היטב הוי של אומן לכך אנו נזהרים בכל קשר שהוא של שני קשרים דשני קשרים הוי קשר אמיץ ומש"כ שום קשר ר"ל אפילו אותן קשרים המבוארין לקמן בסימן זה דמותר לקשור ולהתיר היינו דוקא בקשר אחד:(14) Qu'il faut veiller, etc. – explication : puisque, selon le Rif et le Rambam, (un nœud) d'artisan est interdit lekhat'hila même lorsqu'on le dénoue le jour même, et que nous ne sommes pas experts (pour savoir) ce qu'est un nœud d'artisan, et qu'il est vraisemblable que tout nœud qu'on noue bien serré est (un nœud) d'artisan, c'est pourquoi nous prenons garde à tout nœud qui consiste en deux nœuds, car deux nœuds font un nœud solide. Et ce qu'il a écrit « aucun nœud » signifie : même les nœuds expliqués plus loin dans ce siman, qu'il est permis de nouer et de dénouer, ne (le sont) qu'avec un nœud simple.
séif katan 15
- (טו) דינו כשני קשרים - דאז מתהדק שפיר ומקרי קשר של אומן:(15) Sa loi est comme (celle de) deux nœuds – car alors il se serre bien, et il s'appelle un nœud d'artisan.
séif katan 16
- (טז) נשמטו וכו' - אבל במנעל חדש אסור ליתן הרצועות בשבת אפילו אם הנקב רחב דמתקן מנא וה"ה בסרבל או במכנסים חדשים אסור להכניס שם רצועות או משיחה דמבטל ליה התם ומקרי מתקן מנא אבל אבנט שרי להכניסו אפילו במכנסים חדשים דלא מבטל ליה התם והוא עשוי להכניס ולהוציא תדיר:(16) Se sont détachées, etc. – mais pour une chaussure neuve, il est interdit de mettre les lanières le Chabbat, même si le trou est large, car c'est achever un objet (metaken mana). Et de même, dans un manteau ou un pantalon neuf, il est interdit d'y introduire des lanières ou un cordon, car il l'y laisse définitivement, et cela s'appelle achever un objet ; mais une ceinture, il est permis de l'introduire même dans un pantalon neuf, car il ne l'y laisse pas définitivement, et elle est faite pour être introduite et retirée constamment.
séif katan 17
- (יז) רוב הרגל - שמנעלים שלהם היו עשויים פרקים ומחוברים ע"י הרצועות וכשנשמט חלק המנעל שעל רוב הרגל ממקומו מחזירו ומהדקו מחדש ע"י הרצועות [כן משמע מא"ר] ויש מפרשים שנשמט מנעלו מרוב רגלו ע"י שאין מהודק ורוצה ליתן הרצועה בנקב אחר [פמ"ג]:(17) La plus grande partie du pied – car leurs chaussures étaient faites de pièces reliées par les lanières, et lorsque la partie de la chaussure qui est sur la plus grande partie du pied s'est détachée de sa place, il la remet et la resserre de nouveau au moyen des lanières [c'est ce qui ressort de l'Eliya Rabba]. Et certains expliquent que sa chaussure a glissé de la plus grande partie de son pied parce qu'elle n'était pas serrée, et qu'il veut mettre la lanière dans un autre trou [Peri Megadim].
séif katan 18
- (יח) הרצועות למקומן - ודוקא אותן הרצועות אבל רצועה חדשה שלא היתה שם מתחלה אסור דמקרי מתקן מנא [א"ר]:(18) Les lanières à leur place – et seulement ces lanières-là ; mais une nouvelle lanière, qui n'y était pas au départ, c'est interdit, car cela s'appelle achever un objet [Eliya Rabba].
séif katan 19
- (יט) שלא יקשור - פי' שלא יעשה קשר בראשו שלא ישמט דהוי קשר של קיימא כמ"ש סוף ס"א:(19) À condition de ne pas nouer – explication : qu'il ne fasse pas un nœud à son extrémité pour qu'elle ne glisse pas, car ce serait un nœud permanent, comme il est écrit à la fin du séif 1.
séif katan 20
- (כ) בלא טורח - דהיינו שהנקב רחב והאחרונים השיגו ע"ז דאפילו הנקב רחב אסור במקום שרגילים לקשור דחיישינן שמא יקשור ובמקום שהנקב צר אפילו במקום שאין רגילין לקשור אסור דצריך טורח וא"כ ברצועות שלנו במנעלים ובמכנסים דרגילין לקשור בראשן אפילו אם הנקב רחב אסור להחזירן ועיין בבה"ל:(20) Sans effort – c'est-à-dire que le trou est large. Et les A'haronim l'ont contesté : même si le trou est large, c'est interdit à un endroit où l'on a l'habitude de nouer, car nous craignons qu'il ne noue ; et lorsque le trou est étroit, même à un endroit où l'on n'a pas l'habitude de nouer, c'est interdit, car cela demande un effort. Et s'il en est ainsi, pour nos lanières, dans les chaussures et les pantalons, à l'extrémité desquelles on a l'habitude de nouer, même si le trou est large, il est interdit de les remettre ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 21
- (כא) שאינו קשר של קיימא - שאינו עשוי להתקיים רק עד שיקחנו הבעה"ב לביתו ויש מחמירין בדבר אלא אם כן עשוי להתיר באותו יום של הכביסה:(21) Qui n'est pas un nœud permanent – car il n'est fait pour durer que jusqu'à ce que le maître de maison l'emporte chez lui. Et certains sont rigoureux en la matière, à moins qu'il ne soit fait pour être dénoué le jour même du blanchissage.
séif katan 22
- (כב) דמתקן מנא הוא - וחייב משום מכה בפטיש דהוא גמר מלאכה:(22) Car c'est achever un objet – et l'on est passible au titre de makè bapatich (« donner le coup de marteau », achèvement d'un objet), car c'est l'achèvement du travail.
séif katan 23
- (כג) וקשרו - בטוב עד שאינו יכול להתירו אא"כ יחתוך החוטים או ינתקן ולכן חשיב עתה כפתיחה מחדש ואסור משום תיקון מנא ובספר יש"ש כתב דכתונת שנתקשרו המשיחות ולא יוכל להתיר שרי לכו"ע לנתקן שהרי אינו עשוי אלא להתירו בכל זמן שירצה ולא מקרי קשר ואף זה לא יעשה בפני ע"ה אלא בצנעא א"כ צ"ל דס"ל להיש"ש דדוקא כשחזר האומן וקשרו אסור לנתק אבל שאר קשירות שרי כ"כ מ"א [והטעם אפשר דכשקשרו האומן בשעת מלאכה יש בזה משום מכה בפטיש כשחותכו ומנתקו אח"כ דהוא גמר מלאכה אבל שאר קשירות שנקשרו אחר שכבר נגמר הבגד אין שייך בזה משום מכה בפטיש כשמנתקו אח"כ] ואם אינו רגיל להתיר הקשר של הכתונת אלא משבת לשבת אסור לנתק כמו דאסור להתיר ומ"מ אם דרכו לעשות עניבה ובלא כונה נקשר דינו כקשר שעשוי להתיר בכל יום [ח"א]:(23) Et l'a nouée – solidement, au point qu'il ne peut la dénouer à moins de couper les fils ou de les arracher ; c'est pourquoi cela est considéré maintenant comme une ouverture nouvelle, et c'est interdit au titre d'achever un objet. Et dans le livre Yam Chel Chelomo, il est écrit qu'une chemise dont les cordons se sont noués et qu'on ne peut dénouer, il est permis selon tous de les arracher, car (ce nœud) n'est fait que pour être dénoué à tout moment qu'on veut, et ne s'appelle pas un nœud ; et même cela, qu'on ne le fasse pas devant un am haarets, mais en privé. S'il en est ainsi, il faut dire que le Yam Chel Chelomo estime que c'est seulement lorsque l'artisan l'a de nouveau nouée qu'il est interdit d'arracher, mais que pour les autres nœuds c'est permis ; ainsi l'a écrit le Maguen Avraham [et la raison est peut-être que, lorsque l'artisan l'a nouée au moment de son travail, il y a en cela (un interdit) au titre de makè bapatich lorsqu'on la coupe ou l'arrache ensuite, car c'est l'achèvement du travail ; mais pour les autres nœuds, qui ont été noués après que le vêtement a déjà été achevé, makè bapatich ne s'applique pas lorsqu'on les arrache ensuite]. Et s'il n'a l'habitude de dénouer le nœud de la chemise que d'un Chabbat à l'autre, il est interdit de l'arracher, comme il est interdit de le dénouer. Néanmoins, si son habitude est de faire un nœud coulant et que (le cordon) s'est noué sans intention, sa loi est comme celle d'un nœud fait pour être dénoué chaque jour ['Hayé Adam].
séif katan 24
- (כד) עושין - שתופרין אותו עד שנגמרה מלאכתו:(24) Font – c'est-à-dire qu'on la coud jusqu'à ce que son travail soit achevé.
séif katan 25
- (כה) לנתק או לחתוך - והטעם נראה משום דהוא חשיב כקורע ע"מ לתקן. כל קשר שהוא עשוי לזמן ולא לתמידות ואפילו אם הוא קשר אמיץ יש להקל ע"י א"י לקשור ולהתיר אם הוא לצורך הרבה דהוי שבות דשבות [אחרונים]:(25) De détacher ou de couper – et la raison semble être que cela est considéré comme déchirer en vue de réparer. Tout nœud qui est fait pour un temps et non pour toujours, même si c'est un nœud solide, on peut être indulgent pour le nouer et le dénouer par un non-Juif, si c'est pour un grand besoin, car c'est un chevout dichvout (double interdit rabbinique) [A'haronim].
séif katan 26
- (כו) דלי וכו' - סעיף זה איירי כשקושר דלי לבאר שיהיה לשאוב בו מים וה"ה כשנפסק חבל שעל הדלי גופא דבמשיחה ואבנט מותר ובחבל אסור אם לא בעניבה וכדלקמיה ואפילו אם יחשוב לקשרו שם רק לפי שעה ג"כ אסור:(26) Un seau, etc. – ce séif traite du cas où il attache un seau au puits pour y puiser de l'eau ; et il en est de même lorsque la corde qui est sur le seau lui-même s'est rompue : avec un cordon ou une ceinture c'est permis, et avec une corde c'est interdit, si ce n'est par un nœud coulant, comme plus loin ; et même s'il pense ne l'y attacher que pour un moment, c'est aussi interdit.
séif katan 27
- (כז) במשיחה או באבנט - דהוא חשיב ואינו מבטלו שם והוי קשר שאינו של קיימא אבל בחבל אפילו חבל דגרדי דהוא חשיב ג"כ אסור דגזרינן אטו חבל דעלמא דאינו חשיב ודרכו לבטלו שם והוי של קיימא:(27) Avec un cordon ou avec une ceinture – car il a de la valeur et on ne l'y laisse pas définitivement, et c'est un nœud qui n'est pas permanent ; mais avec une corde, même une corde de tisserand, qui a elle aussi de la valeur, c'est interdit, car nous décrétons à cause d'une corde ordinaire, qui n'a pas de valeur et qu'on a l'habitude d'y laisser définitivement, et qui est (un nœud) permanent.
séif katan 28
- (כח) שאינם קבועים - ר"ל ועתיד לחזור וליטול את הדלי משם ועיין בבה"ל:(28) Qui ne sont pas fixés – c'est-à-dire qu'il compte revenir reprendre le seau de là ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 29
- (כט) נוהגין בו היתר - וכתבו האחרונים הא דנוהגין היתר בקשר אחד למטה היינו דוקא כשעשוי להתיר בו ביום ומשום דע"י עניבה ע"ג קשר עדיין אינו נקרא מעשה אומן אבל אם היא לקיימא על איזה זמן כגון בלולב וכיוצא בו אסור לעשות קשר למטה אלא עניבה בלבד ורשאי לעשות שתי עניבות זה ע"ג זה וכן יש לנהוג:(29) On a l'usage de le permettre – et les A'haronim ont écrit que ce qu'on a l'usage de permettre un nœud simple en dessous, c'est seulement lorsqu'il est fait pour être dénoué le jour même, et parce qu'avec un nœud coulant par-dessus un nœud, cela ne s'appelle pas encore un ouvrage d'artisan ; mais s'il est (fait) pour durer un certain temps, par exemple pour le loulav et autres semblables, il est interdit de faire un nœud en dessous, mais seulement un nœud coulant ; et il est permis de faire deux nœuds coulants l'un sur l'autre ; et c'est ainsi qu'il faut se conduire.
séif katan 30
- (ל) בשני ראשי הפתח - דמסתמא יתיר את שניהם ולא הוי קשר של קיימא וה"ה דמותר לקשור שני חבלים זו למעלה מזו ולא אמרינן דמבטל ליה לאחד דפעמים מתיר את זו ולפעמים זו אבל אם בדעתו לבטל לאחד אסור:(30) Aux deux côtés de l'entrée – car vraisemblablement il dénouera les deux, et ce n'est pas un nœud permanent. Et de même, il est permis de nouer deux cordes l'une au-dessus de l'autre, et nous ne disons pas qu'il laisse l'une définitivement, car parfois il dénoue celle-ci et parfois celle-là ; mais s'il a l'intention d'en laisser une définitivement, c'est interdit.
séif katan 31
- (לא) של גרדי - ולא גזרינן אטו חבל דעלמא כמו שכתב בס"ד דהכא בפרה אפילו חבל דעלמא לא שכיח דיהא של קיימא:(31) De tisserand – et nous ne décrétons pas à cause d'une corde ordinaire, comme il est écrit au séif 4, car ici, pour une vache, même avec une corde ordinaire il n'est pas fréquent que (le nœud) soit permanent.
séif katan 32
- (לב) ולא חיישינן וכו' - דחבל גרדי חשוב ולא יניחו שם:(32) Et nous ne craignons pas, etc. – car la corde de tisserand a de la valeur, et on ne la laisse pas là.
séif katan 33
- (לג) חבל דעלמא לא - דלמא יניח ראש אחד קשור אבל אין הטעם משום מוקצה דסתם חבל שבבית מוכן הוא לתשמיש [א"ר בשם התוספתא]:(33) Mais une corde ordinaire, non – de peur qu'il ne laisse une extrémité nouée ; mais la raison n'est pas (un interdit) de moukstsé (objet qu'on ne peut manipuler le Chabbat), car une corde ordinaire qui est dans la maison est prête à l'usage [Eliya Rabba, au nom de la Tossefta].
séif katan 34
- (לד) מותר בכל חבל - דסתמא אותו הקשר שהיה כבר מניחו להיות קשור ומתיר ראש השני [ב"ח]. כל קשר שלפעמים נמלך ומבטלו שם לעולם אע"פ שתחלת עשייתו לא היתה ע"מ להניח שם אסור מדרבנן הלכך אסור לקשור רצועות המכנסים שלפעמים נמלך ומבטלו שם לעולם עד שיהיה בלוי ועיין בתחלת הסימן בביאור הלכה מה שכתבנו שם אודות זה. אוכלי בהמה מותר לקשור בהן בשבת דלא שייך בו קשר של קיימא [רמב"ם] וכתב הח"א דדוקא בגמי לח וכיוצא בו דכשיתיבש תנתק אבל קש וכיוצא בו וכן בעלין של לולבין דלא מינתק דינו כתבן [עיין בגמרא קי"ב וקנ"ז ע"ב ע"ש ברש"י] ועיין בבה"ל מה שכתבנו בזה. הפותל חבלים חייב משום קושר והמפרידן ואינו מכוין לקלקל חייב משום מתיר [רמב"ם]:(34) C'est permis avec toute corde – car vraisemblablement ce nœud qui existait déjà, il le laisse noué, et il dénoue l'autre extrémité [Ba'h]. Tout nœud que parfois on se ravise et qu'on laisse là pour toujours, bien qu'au début de sa fabrication il n'ait pas été (fait) pour l'y laisser, est interdit d'ordre rabbinique. C'est pourquoi il est interdit de nouer les lanières du pantalon, que parfois on se ravise et qu'on laisse là pour toujours, jusqu'à ce qu'il soit usé ; et voir au début du siman, dans le Biour Halakha, ce que nous y avons écrit à ce sujet. Avec la nourriture des animaux, il est permis de nouer le Chabbat, car le nœud permanent ne s'y applique pas [Rambam]. Et le 'Hayé Adam a écrit que c'est seulement avec du jonc frais et autres semblables, qui, lorsqu'il séchera, se rompra ; mais la paille et autres semblables, ainsi que les feuilles de palmier, qui ne se rompent pas, leur loi est comme (celle de la) paille [voir dans la Guemara (Chabbat) 112 (a) et 157b, voir là-bas Rachi] ; et voir le Biour Halakha, ce que nous avons écrit à ce sujet. Celui qui tresse des cordes est passible au titre de (celui qui) noue ; et celui qui les sépare, sans intention de détériorer, est passible au titre de (celui qui) dénoue [Rambam].
séif katan 35