Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 315 →- (א) אסור לעשות אהל וכו' - דהעושה אהל קבע כגון שפורס מחצלת או סדינין וכיו"ב לאהל ועושה אותן שיתקיים אף דאין זה בנין ממש חייב משום בונה דעשיית אהל הוא תולדת בונה והסותרו חייב משום סותר וגזרו על אהל עראי משום אהל קבע וכן על סתירת אהל עראי משום סתירת אהל קבע [רמב"ם] ופרטי דיני אהל קבע יבואר לקמיה:(1) Il est interdit de faire une tente (ohel), etc. – Car celui qui fait une tente permanente (ohel kéva), par exemple qui étend une natte ou des draps, ou autre chose semblable, en guise de tente, et les dispose pour qu'ils demeurent en place, bien que ce ne soit pas une véritable construction, est passible au titre de la melakha de construire (boné), car faire une tente est une toledat (dérivée) de la construction ; et celui qui la démonte est passible au titre de démolir (sotèr). Et les Sages ont décrété l'interdit sur une tente provisoire (ohel arai) à cause de la tente permanente, et de même sur le démontage d'une tente provisoire à cause du démontage d'une tente permanente [le Rambam]. Et le détail des lois de la tente permanente sera expliqué plus loin.
séif katan 1
- (ב) ודוקא גג - ואף כשאין מחיצות תחתיו כגון לפרוס מחצלת על ד' קונדיסין דרך עראי להגין מפני החמה והגשמים:(2) Et seulement un toit – Et cela est interdit même lorsqu'il n'y a pas de cloisons en dessous, par exemple étendre une natte sur quatre piquets de façon provisoire pour se protéger du soleil et de la pluie.
séif katan 2
- (ג) מותר - דעיקר אהל הוא הגג שמאהיל עליו ולכן גזרו בו משום אהל קבע משא"כ מחיצות עראי לחוד לא נחשב כאהל כלל:(3) Il est permis – Car l'essentiel de la tente, c'est le toit qui la couvre ; c'est pourquoi les Sages l'ont interdit (le toit provisoire) à cause de la tente permanente ; il n'en est pas de même de cloisons provisoires seules, qui ne sont pas du tout considérées comme une tente.
séif katan 3
- (ד) להתיר סוכה וכו' - כגון שהיה לה רק שני דפנות ועשה מחיצת עראי לדופן ג' כמבואר לקמן בסימן תר"ל דאז חשיב הך מחיצה כבנין דעל ידה נתכשרה הסוכה וה"ה כשמתרת אותה המחיצה לטלטל על ידה במקום שאסור לטלטל דכיון דחשבינן לה מחיצה לענין היתר הטלטול חשיב בנין:(4) Pour rendre permise une soukka, etc. – Par exemple si elle n'avait que deux parois et qu'il a fait une cloison provisoire comme troisième paroi, comme cela est expliqué plus loin au siman 630 : alors cette cloison est considérée comme une construction, puisque c'est grâce à elle que la soukka est devenue valable. Et il en est de même lorsque cette cloison permet de transporter des objets là où il est interdit de transporter : puisque nous la considérons comme une cloison pour ce qui est de permettre le transport, elle est considérée comme une construction.
séif katan 4
- (ה) לצניעות בעלמא - כגון להפסיק בין אנשים לנשים כששומעין הדרשה:(5) Pour la simple pudeur – Par exemple pour séparer les hommes des femmes lorsqu'ils écoutent le sermon (drasha).
séif katan 5
- (ו) שקבוע שם - ר"ל שאינו עשוי להסיר משם אלא תלוי שם תמיד אפ"ה חשיב מחיצת עראי כיון שהוא נע ונד ברוח מצויה וגם אינו מעכב לעוברים דרך שם אבל לחברה למעלה ולמטה ומן הצדדים בענין שאין נזוז ממקומו אסור משום בנין דסתימת קבע הוא:(6) Qui est fixé là – C'est-à-dire qu'il n'est pas fait pour être retiré de là, mais reste suspendu là en permanence ; malgré cela, il est considéré comme une cloison provisoire, puisqu'il bouge et flotte sous l'effet d'un vent ordinaire, et qu'en outre il n'empêche pas ceux qui passent par là de passer. Mais l'attacher en haut, en bas et sur les côtés, de sorte qu'il ne bouge pas de sa place, est interdit au titre de construction, car c'est une fermeture permanente.
séif katan 6
- (ז) וכן פרוכת - זה פשיטא דשרי דכיון שיש בלא"ה דלת לאה"ק א"כ הפרוכת אינו תלוי רק לצניעות בעלמא וכמה אחרונים מקילין אפילו אם אין דלתות לארון הקדש וכמו וילון אצל הפתח וכנ"ל. מותר לתלות בשבת סדינין המצויירים על הכותל לנוי ואפילו לקבעם שלא יהיו נזוזים ממקומם ג"כ שרי כיון שאין עשויים כלל למחיצה:(7) Et de même un rideau (parokhet) – Cela va de soi que c'est permis : puisqu'il y a de toute façon une porte à l'arche sainte, le rideau n'est suspendu que pour la simple pudeur. Et plusieurs A'haronim sont indulgents même s'il n'y a pas de portes à l'arche sainte, comme pour un rideau (vilon) devant l'entrée, comme il a été dit plus haut. Il est permis de suspendre le Chabbat des draps décorés de peintures sur le mur, pour l'ornement ; et même les fixer pour qu'ils ne bougent pas de leur place est également permis, puisqu'ils ne sont pas du tout faits pour servir de cloison.
séif katan 7
- (ח) ובלבד שלא יעשה וכו' - עיין סעיף י"ב:(8) Pourvu qu'il ne fasse pas, etc. – Voir le séif 12.
séif katan 8
- (ט) וכן מותר וכו' - פשוט דכל זה במחיצת עראי אבל לעשות מחיצת קבע שיתקיים כן אסור [תו"ש]:(9) Et de même il est permis, etc. – Il est évident que tout cela concerne une cloison provisoire ; mais faire une cloison permanente, destinée à demeurer ainsi, est interdit [la Tosséfet Chabbat].
séif katan 9
- (י) בפני אור הנר וכו' - דכיון דאסור לשמש בפני אור הנר או ספרים מקרי מחיצה המתרת. וכתב המ"א דהיינו דוקא אם עושה מחיצה גבוה יו"ד טפחים והנר גבוה ונראית למעלה דמאפיל בטליתו ומשמש כדמשמע בסימן ר"מ סי"א בהג"ה [ובשל"ה משמע דאף באופן זה יש ליזהר מאד וע' בא"ר שם] דכיון שהנר נראית א"כ ההיתר בזה הוא רק משום דיש ע"ז שם מחיצה שגבוה יו"ד וחשבינן עי"ז להנר כעומד בחדר אחר ואז צריך שיקשרנה ג"כ שלא תניד אותה הרוח דאל"ה אין שם מחיצה עלה ולכן אסור לעשותה בשבת דחשיבא מחיצה המתרת אבל אם המחיצה מכסה את כל הנר עד שאין נראית דאין צריך שתהיה המחיצה גבוה עשרה דוקא כיון שהנר מכוסה א"כ ההיתר בזה לאו משום מחיצה אלא מחמת כיסוי בעלמא ולכן אף שהיתה המחיצה גבוה עשרה נמי מותר לעשותה דלא חשיבי מחיצה המתרת דאינו רק משום כיסוי בעלמא וכן לענין לשמש ולעשות צרכיו בפני הספרים אם המחיצה גבוה עד שאין הספרים נראין מותר לעשותה דלא חשבינן לה כמחיצה המתרת רק ככיסוי בעלמא ולכן לא בעינן אז ג"כ שיהיה קשור לצד מטה [ועיין באחרונים שפירשו דבריו דמ"מ בעינן כשעושה אותה בשבת שיהיה על הספרים עוד כיסוי דאז יהיה נחשב כאלו מונחין בכלי תוך כלי]. והנה אף שיש אחרונים שמפקפקין על חילוקו וסוברין דכיון דסוף סוף ע"י המחיצה הותר עתה לשמש ולעשות צרכיו חשיבא מחיצה המתרת ואסור לעשותה מ"מ נראה דבשעת הדחק יש לסמוך על דבריו. ועכ"פ לכו"ע מותר לכסות הספרים בכיסוי בעלמא והיינו כלי בתוך כלי להתיר התשמיש דזה לא הוי מחיצה כלל:(10) Devant la lumière de la bougie, etc. – Car puisqu'il est interdit d'avoir des rapports conjugaux devant la lumière d'une bougie ou devant des livres saints, cette cloison est appelée une « cloison qui rend permis ». Et le Maguen Avraham a écrit que cela ne s'applique que s'il fait une cloison haute de dix téfa'him, et que la bougie est plus haute et visible au-dessus de la cloison, de sorte qu'il doit encore faire de l'ombre avec son châle (talit) pour avoir des rapports, comme cela ressort du siman 240, séif 11, dans la Haga (glose du Rema) [et du Chla il ressort que même de cette manière il faut être très prudent ; voir l'Eliya Rabba là-bas] : puisque la bougie est visible, la permission ne tient ici qu'au fait qu'il y a là le statut de cloison, haute de dix téfa'him, et grâce à cela nous considérons la bougie comme se trouvant dans une autre pièce ; il faut alors qu'il l'attache également, pour que le vent ne la fasse pas bouger, sinon elle n'a pas le statut de cloison. C'est pourquoi il est interdit de la faire le Chabbat, car elle est considérée comme une « cloison qui rend permis ». Mais si la cloison couvre toute la bougie, de sorte qu'elle n'est pas visible, la cloison n'a pas besoin d'être haute de dix téfa'him précisément, puisque la bougie est couverte ; la permission ne tient donc pas alors à une cloison, mais à une simple couverture. C'est pourquoi, même si la cloison était haute de dix téfa'him, il est également permis de la faire, car elle n'est pas considérée comme une « cloison qui rend permis », puisqu'il ne s'agit que d'une simple couverture. Et de même pour ce qui est d'avoir des rapports ou de faire ses besoins devant des livres saints : si la cloison est haute au point que les livres ne sont pas visibles, il est permis de la faire, car nous ne la considérons pas comme une « cloison qui rend permis », mais comme une simple couverture ; c'est pourquoi nous n'exigeons pas non plus, dans ce cas, qu'elle soit attachée en bas [et voir les A'haronim qui ont expliqué ses paroles en ce sens que, malgré tout, lorsqu'il la fait le Chabbat, il faut qu'il y ait encore une autre couverture sur les livres, car alors ils seront considérés comme placés dans un récipient à l'intérieur d'un récipient]. Or, bien que certains A'haronim mettent en doute sa distinction et estiment que, puisqu'en fin de compte c'est grâce à la cloison qu'il lui est désormais permis d'avoir des rapports ou de faire ses besoins, elle est considérée comme une « cloison qui rend permis » et il est interdit de la faire, il semble néanmoins qu'en cas de nécessité pressante on puisse s'appuyer sur ses paroles. Et en tout cas, de l'avis de tous, il est permis de couvrir les livres d'une simple couverture, c'est-à-dire de les mettre dans un récipient à l'intérieur d'un récipient, pour permettre les rapports, car ce n'est pas du tout une cloison.
séif katan 10
- (יא) שהיה מבע"י טפח - ולכן פארווא"ן שעומד מופשט טפח מע"ש מותר לפושטו כולו אבל אם היה מקופל אע"פ שכולו הרבה יותר מטפח לא מהני שהרי לא נעשה זה בשביל מחיצה [ח"א]:(11) Qui était déployé dès la veille, sur un téfa'h – C'est pourquoi un paravent (parawan) qui se trouvait déplié sur un téfa'h depuis la veille de Chabbat, il est permis de le déplier entièrement. Mais s'il était replié, bien que l'ensemble fasse beaucoup plus d'un téfa'h, cela n'est d'aucune utilité, car il n'a pas été disposé ainsi pour servir de cloison [le 'Hayé Adam].
séif katan 11
- (יב) וכופפין ראשן וכו' - היינו שעושין כמו חשוקין [שקורין רייפי"ן] ע"פ רוחב הספינה מלמעלה ועושה כן בעצים הרבה סמוכין זה לזה על כל ארכה של ספינה וה"ה עריסת התינוק שיש עליה חשוקים ופורסין עליהם סדין להגן מפני הזבובים אם החשוקים נעשים מבע"י בדרך שנתבאר מותר לפרוס עליהם סדין בשבת ואם לאו אסור וה"ה דאסור לפרוס סדין על העגלות דעשוי ג"כ להגן על מה שתחתיה והוי כאהל אם לא שהיה פרוס כבר מע"ש ברוחב טפח וכמו שכתב השו"ע והא דלא חשיבי כ"ז לאהל קבע היינו משום דאין עושין אותן אלא לפי שעה ולא להתקיים:(12) Et on courbe leurs extrémités, etc. – C'est-à-dire qu'on fait comme des arceaux [appelés Reifen] sur la largeur du bateau, par le haut, et on fait ainsi avec de nombreuses baguettes proches les unes des autres sur toute la longueur du bateau. Et il en est de même du berceau d'un bébé sur lequel il y a des arceaux, et sur lesquels on étend un drap pour le protéger des mouches : si les arceaux ont été faits dès la veille, de la manière expliquée (dans le Choulhan Aroukh), il est permis d'étendre sur eux un drap le Chabbat ; sinon, c'est interdit. Et il en est de même : il est interdit d'étendre un drap sur les chariots, car il est fait lui aussi pour protéger ce qui se trouve dessous, et c'est comme une tente ; à moins qu'il n'ait déjà été étendu dès la veille de Chabbat sur une largeur d'un téfa'h, comme l'a écrit le Choulhan Aroukh. Et si tous ces cas ne sont pas considérés comme une tente permanente, c'est parce qu'on ne les fait que pour un temps et non pour qu'ils demeurent.
séif katan 12
- (יג) ברחבן טפח - שרוחב העץ העגול היה טפח ואפילו רק באחד מהן וכן מה שכתב אם אין בין זה לזה וכו' היינו ג"כ אפילו רק במקום אחד ואמרינן לבוד והוי כאלו היה ג' טפחים מכוסה במקום אחד:(13) Dont la largeur est d'un téfa'h – C'est-à-dire que la largeur de la baguette ronde était d'un téfa'h, et même dans une seule d'entre elles. Et de même ce qu'il a écrit : « s'il n'y a pas entre l'une et l'autre, etc. », cela s'applique aussi même en un seul endroit ; et nous appliquons le principe de lavoud (un espace de moins de trois téfa'him est considéré comme comblé), et c'est comme si trois téfa'him étaient couverts en un endroit.
séif katan 13
- (יד) חשיבי כאהל ומותר וכו' - דדוקא לעשות אהל עראי מתחלה אסור אבל אם נעשה כבר מותר להוסיף עליו ובזה כיון שהיה בעץ אחד רוחב טפח דהוא שיעור אהל או שהיה פחות מג' טפחים בין זה לזה דהוא שיעור לבוד והוי כמו העצים מחוברים יחד בשיעור ג' טפחים חשוב נעשה אהל מכבר:(14) Elles sont considérées comme une tente, et il est permis, etc. – Car seul faire une tente provisoire au départ est interdit ; mais si elle est déjà faite, il est permis d'y ajouter. Or ici, puisqu'il y avait dans une baguette une largeur d'un téfa'h, qui est la mesure d'une tente, ou qu'il y avait moins de trois téfa'him entre l'une et l'autre, ce qui est la mesure de lavoud, et c'est comme si les baguettes étaient jointes ensemble sur une mesure de trois téfa'him, on considère que la tente est déjà faite.
séif katan 14
- (טו) ומטעם זה וכו' - ר"ל דהכא נמי כיון דהיה טפח פרוסה מבע"י מותר אח"כ לפרוס עוד דאינו אלא מוסיף על אהל עראי אבל בלא"ה אסור ואף דלקמן בס"ג אמרינן דאינו אסור משום אהל עראי אלא כשעושה גם מחיצות תחתיו שאני הכא שעושה להדיא בשביל אהל לצל או להגן מפני הצינה והגשמים וכמו שכתבתי לקמיה בס"ג:(15) Et pour cette raison, etc. – C'est-à-dire qu'ici aussi, puisqu'un téfa'h était étendu dès la veille, il est permis ensuite d'étendre davantage, car il ne fait qu'ajouter à une tente provisoire ; mais sans cela, c'est interdit. Et bien que plus loin, au séif 3, nous disions qu'il n'y a d'interdit de tente provisoire que lorsqu'on fait aussi des cloisons en dessous, ici c'est différent, car on le fait expressément en guise de tente, pour l'ombre ou pour se protéger du froid et de la pluie, comme je l'ai écrit plus loin, au séif 3.
séif katan 15
- (טז) חוץ מן הכריכה - היינו שאם היתה מחצלת פרוסה לשם גג וכרכה מע"ש דצריך שתשאר טפח פרוס כדי שיהיה מותר לפרוס הכל וכנ"ל אין רוחב העיגול של הכריכה עולה בשיעור טפח דהכריכה אינה חשובה פרוסה על הגג לאהל אלא צריך שישייר טפח פרוס לבד מרוחב העיגול של הכריכה [ב"י]. יש מהאחרונים שכתבו דאפ"ה לפרוס המחצלת כשהיא כרוכה על איזה דבר ששייך בו אהל להדיא אסור משום אהל דדוקא בזה שהיה פרוס מתחלה וכרכה לא מחזי בזה כמשייר לאהל אבל לתתנה כך כשהיא כרוכה על דבר אחר אסור:(16) Excepté l'enroulement – C'est-à-dire que si une natte était étendue en guise de toit et qu'on l'a enroulée la veille de Chabbat – cas où il faut qu'il en reste un téfa'h étendu pour qu'il soit permis de tout étendre, comme il a été dit plus haut –, la largeur du rouleau formé par l'enroulement ne compte pas dans la mesure du téfa'h, car l'enroulement n'est pas considéré comme étendu sur le toit en guise de tente ; il faut au contraire qu'on laisse un téfa'h étendu, en plus de la largeur du rouleau [le Beit Yossef]. Certains A'haronim ont écrit que malgré tout, étendre la natte alors qu'elle est enroulée sur un objet auquel s'applique expressément la notion de tente est interdit au titre de tente : car c'est seulement dans ce cas-ci, où elle était étendue au départ et qu'on l'a enroulée, que cela n'apparaît pas comme si l'on en réservait une partie pour la tente ; mais la placer ainsi, enroulée, sur un autre objet est interdit.
séif katan 16
- (יז) מטה וכו' - הנה כדי שנבין היטב את דברי הסעיף אקדים הקדמה קצרה. והוא דאף דלענין בנין קבע אף אם עשה איזה דבר משהו להוסיף על הבנין בין במחיצות ובין בגג חייב וכ"ש אם עושה את כל הגג מ"מ לענין אהל עראי לא אסרו בעושה את הגג לחוד אם לא שעושה את הגג כדי להגן מפני החמה והגשמים וכיו"ב דאז הוא קצת בבחינת אהל אבל בלא"ה לא אסרו כ"א בעושה גם המחיצות עראי שתחתיו בשבת גם לא אסרו כ"א בשעשה כסדר מתחלה המחיצות ואח"כ הכיסוי דאז דומה קצת לאהל קבע אבל אם עשה להיפך לא אסרו ויש פוסקים שסוברין דבעינן שיהיה צריך ג"כ לאויר שתחתיו וכוותייהו פסק המחבר לקמן בסעיף זיי"ן:(17) Un lit, etc. – Afin que nous comprenions bien les paroles de ce séif, je ferai précéder une courte introduction. La voici : bien qu'en matière de construction permanente, même si l'on a fait la moindre chose pour ajouter à la construction, que ce soit aux cloisons ou au toit, on soit passible, et à plus forte raison si l'on fait tout le toit, néanmoins, en matière de tente provisoire, les Sages n'ont pas interdit de faire le toit seul, à moins qu'on ne fasse le toit pour se protéger du soleil, de la pluie ou autre chose semblable, car alors cela relève quelque peu de la catégorie de la tente ; mais sans cela, ils n'ont interdit que lorsqu'on fait également le Chabbat les cloisons provisoires en dessous. De plus, ils n'ont interdit que lorsqu'on a fait dans l'ordre, d'abord les cloisons et ensuite la couverture, car alors cela ressemble quelque peu à une tente permanente ; mais si l'on a fait l'inverse, ils n'ont pas interdit. Et certains décisionnaires estiment qu'il faut en outre que l'on ait besoin de l'espace situé en dessous ; et l'auteur (Rabbi Yossef Karo) a tranché selon eux, plus loin au séif 7.
séif katan 17
- (יח) אסור להניח וכו' - בדקדוק כתב לשון זה דדוקא להניח אסור דהוי בזה כמתחיל לעשות מחיצות לאהל ואסור כשמניח אח"כ הקרשים למעלה אבל אם היו מונחים מכבר בזה המקום מותר להניח הקרשים עליהם וכנ"ל בסקי"ז אך אם המטה רחבה ביותר אסור לדעת המ"א בסקכ"א אפילו באופן זה וע"ש בסי"ג מה שנכתוב בזה:(18) Il est interdit de placer, etc. – C'est avec précision qu'il a employé cette expression : seul le fait de placer (les pieds) est interdit, car on est en cela comme quelqu'un qui commence à faire des cloisons pour une tente, et c'est interdit lorsqu'on place ensuite les planches par-dessus ; mais si les pieds étaient déjà posés à cet endroit, il est permis de placer les planches sur eux, comme il a été dit plus haut, séif katan 17. Toutefois, si le lit est très large, c'est interdit selon l'avis du Maguen Avraham, séif katan 21, même de cette manière ; et voir là-bas, au séif 13, ce que nous écrirons à ce sujet.
séif katan 18
- (יט) הרגלים תחלה וכו' - דהוא כדרך בנין דהרגלים הם מחיצה והקרשים של הכיסוי הוא כמו גג ונמצא כעושה אהל בשבת וע"כ צריך לשנות לאחוז הקרשים של הכיסוי באויר ואח"כ לתת מתחתיו הרגלים דהוא שלא כדרך בנין:(19) Les pieds d'abord, etc. – Car c'est la manière de construire : les pieds sont une cloison, et les planches de la couverture sont comme un toit, si bien qu'il se trouve comme quelqu'un qui fait une tente le Chabbat. C'est pourquoi il faut procéder autrement : tenir les planches de la couverture en l'air, puis placer les pieds en dessous, ce qui n'est pas la manière de construire.
séif katan 19
- (כ) והני מילי וכו' - הטעם דבאהל עראי כזה שאינו מתכוין בעשייתו לשם אהל שתחתיו אלא לתשמיש אחר על גביו מלמעלה ורק ממילא נעשה כמו אהל למטה לא אסרו אלא כשעושה גם מחיצות תחתיו. והיכא שפורס סדין או מחצלת לשם אהל כגון להגן מפני החמה והגשמים או כדי שיהיה ראוי להשתמש תחתיו באיזה דבר אסור אף בלא מחיצות וכההיא דסעיף ב' בסופו. כתב המ"א דלסתום נקב שהעשן יוצא [שקורין קוימ"ן] בכר של תבן וכיוצא בו אפשר דאסור דכיון שיש לאותו המקום מחיצות בפ"ע הוי כעושה אהל בתחלה ואינו דומה למה שהתרנו בסימן שי"ג לסתום הארובה שבגג מטעם דהוא רק הוספת אהל עראי התם הארובה אינו מחזיק אלא מקצת הגג אבל כאן הנקב שהעשן יוצא מחזיק כל רוחב המחיצות שסביב לה והוי ע"י סתימת הכר כגג על המחיצות ולפ"ז פשוט דאם הנקב הוא בכותל מן הצד מותר לסתום בכר דהוא רק תוספת מחיצה בעלמא [פמ"ג]. עוד כתב דבלע"ך שעשוי בקוימ"ן וקבוע שם מותר לסתום בו בשבת ויו"ט דהואיל דקבוע שם הוי כדלת ועיין בתו"ש שכתב דמה דמסתפק המ"א הוא דוקא כשהחור שהעשן יוצא הוא מחזיק ג' טפחים דאל"ה אמרינן לבוד והוי כסתום ושרי וכעין מה שכתוב למעלה בסעיף ב' [אך הפמ"ג לא פשיטא ליה דבר זה כל כך ע"ש ומ"מ נראה דהסומך על התו"ש לא הפסיד דבלא"ה דבר זה רפוי הוא אצל המ"א גופא דאפשר דהמחיצות שתחתיו לא חשיבי מחיצות לענין זה הואיל שעשויות מכבר]. ונראה דכל זה כשאינו מונח אז גחלים לוחשות בהתנור דאל"ה בכל גווני אסור לישראל לסתום את החור למעלה דע"י סתימתו גורם כיבוי להגחלים ואף דאינו מכוין לזה פסיק רישא הוא וכעין מה שכתב בסימן רנ"ט בסופו ובסימן רע"ז ס"א:(20) Et ces paroles ne valent que, etc. – La raison en est que, pour une tente provisoire de ce genre, où l'on n'a pas l'intention, en la faisant, d'en faire une tente pour ce qui est en dessous, mais de s'en servir pour un autre usage, par-dessus, et où ce n'est qu'incidemment qu'elle devient comme une tente en dessous, les Sages n'ont interdit que lorsqu'on fait aussi des cloisons en dessous. Mais lorsqu'on étend un drap ou une natte en guise de tente, par exemple pour se protéger du soleil et de la pluie, ou pour qu'il soit possible d'utiliser quelque chose en dessous, c'est interdit même sans cloisons, comme dans le cas de la fin du séif 2. Le Maguen Avraham a écrit que boucher un trou par lequel sort la fumée [appelé Koymen, cheminée] avec un coussin de paille ou autre chose semblable est peut-être interdit : puisque cet endroit a des cloisons propres, c'est comme si l'on faisait une tente au départ. Et cela ne ressemble pas à ce que nous avons permis au siman 313, de boucher la lucarne du toit, pour la raison que ce n'est qu'un ajout à une tente provisoire : là-bas, la lucarne n'occupe qu'une partie du toit, mais ici le trou par où sort la fumée occupe toute la largeur des cloisons qui l'entourent, et, par le fait de le boucher avec le coussin, c'est comme un toit sur les cloisons. D'après cela, il est évident que si le trou se trouve dans le mur, sur le côté, il est permis de le boucher avec un coussin, car ce n'est qu'un simple ajout à une cloison [le Peri Megadim]. Il a encore écrit qu'une plaque de métal (Blech) faite pour la cheminée et fixée là, il est permis de boucher le trou avec elle le Chabbat et le Yom Tov : puisqu'elle est fixée là, elle est comme une porte. Et voir la Tosséfet Chabbat, qui a écrit que le doute du Maguen Avraham ne concerne que le cas où le trou par où sort la fumée mesure trois téfa'him ; sinon nous appliquons lavoud, et c'est comme s'il était bouché, et c'est permis, à la manière de ce qui est écrit plus haut au séif 2 [toutefois le Peri Megadim ne tient pas cela pour aussi évident, voir là-bas ; néanmoins il semble que celui qui s'appuie sur la Tosséfet Chabbat n'y a rien perdu, car de toute façon cette question est incertaine aux yeux du Maguen Avraham lui-même, puisqu'il est possible que les cloisons qui se trouvent en dessous ne soient pas considérées comme des cloisons à cet égard, du fait qu'elles sont faites depuis longtemps]. Et il semble que tout cela ne s'applique que lorsqu'il n'y a pas alors de braises ardentes dans le poêle ; sinon, il est interdit dans tous les cas à un Juif de boucher le trou du haut, car en le bouchant il provoque l'extinction des braises, et bien qu'il n'en ait pas l'intention, c'est un pessik reicha (conséquence inévitable), à la manière de ce qui est écrit à la fin du siman 259 et au siman 277, séif 1.
séif katan 20
- (כא) דפין מחוברין - בסימן תק"ב כתב הב"י דבעינן שיהיו המחיצות מגיעין עד לארץ [אך אם סמוך לארץ פחות מג' שם אין הדופן מגיע אמרינן בזה לבוד וע"ש במגן אברהם ובשארי אחרונים בזה] ולענין תיבה שיש לה שולים גם מלמטה [כמו תיבה שקורין שלא"ף באנ"ק] עיין בסי"ג מה שנכתוב בזה:(21) Des parois jointes – Au siman 502, le Beit Yossef a écrit qu'il faut que les cloisons atteignent le sol [toutefois, si, près du sol, il y a moins de trois téfa'him où la paroi n'atteint pas le sol, nous appliquons à ce cas lavoud ; et voir là-bas le Maguen Avraham et les autres A'haronim à ce sujet]. Et concernant un coffre qui a aussi un fond en bas [comme le coffre appelé Schlafbank, banc-lit], voir au séif 13 ce que nous écrirons à ce sujet.
séif katan 21
- (כב) דפני התיבה - כתב הט"ז דאף דבטור איתא ד' דפין מחוברין לאו דוקא הוא דבמטה שדרך להשתמש באוירה מתחת בהנחת מנעלים וכיו"ב אסור אפילו כשיש לה רק שני דפין משני צדדין המגיעין לארץ דבשתים לבד חשיב אהל עם מחיצות וכדלקמיה בס"ו לענין חביות וכ"כ ש"א אבל בשלחן דמתיר השו"ע הוא אפילו כשיש לו מעט מחיצות ואינו אסור אלא כשיש לו ד' דפין מכל הצדדין כמו תיבה דאז חשיב אהל בהנחת הדף מלמעלה משום דבלא"ה סתמו אינו עומד להשתמש באוירו [וכשאינו משתמש באוירו לא חשיב אהל וכדלקמיה בס"ז] וע"כ צריך שיהיה לו ד' דפין מכל הצדדין כמו תיבה דאז ראוי להשתמש באוירו ויש מאחרונים שמצדדין להקל בהשלחן להניח עליו הדף מלמעלה אפילו כשיש לו ד' מחיצות מכל צד דמסתמא א"צ לאויר שתחתיו אם לא שדרכו להשתמש שם אך לשון השו"ע שכתב וכן רגלי השלחן משמע דבשלחן אם היו מחיצות היה ג"כ צריך להחמיר וע"כ נכון בודאי לחוש לדברי הט"ז לאחוז הדף באויר ויכניסו תחתיו הרגלים ומשמע מדברי הפמ"ג דכל זה דוקא כשמטלטל הרגלים ממקום למקום כדי להניח עליהם הדף שלמעלה דאז נחשב כשמעמידן לצורך זה כאלו התחיל בעשיית האהל אבל אם עומדין במקום אחד אפילו להט"ז מותר להניח עליהם הדף אף שלהרגלים יש להם מחיצות מכל צד וכמו שכתבנו לעיל בסקי"ז ובסקי"ח גבי מטה:(22) Les parois du coffre – Le Taz a écrit que, bien que le Tour mentionne « quatre parois jointes », ce n'est pas à prendre à la lettre : car pour un lit, dont on a l'habitude d'utiliser l'espace situé en dessous pour y poser des chaussures ou autre chose semblable, c'est interdit même s'il n'a que deux parois, de deux côtés, qui atteignent le sol, car avec deux seulement c'est considéré comme une tente avec des cloisons, comme il est dit plus loin au séif 6 à propos des tonneaux ; et c'est ce qu'ont écrit d'autres A'haronim. Mais pour la table, que le Choulhan Aroukh permet, cela vaut même lorsqu'elle a quelques cloisons, et ce n'est interdit que lorsqu'elle a quatre parois de tous les côtés, comme un coffre, car alors c'est considéré comme une tente lorsqu'on pose la planche par-dessus ; en effet, sans cela, normalement elle n'est pas destinée à ce qu'on utilise l'espace qu'elle recouvre [et lorsqu'on n'utilise pas l'espace situé en dessous, ce n'est pas considéré comme une tente, comme il est dit plus loin au séif 7] ; c'est pourquoi il faut qu'elle ait quatre parois de tous les côtés, comme un coffre, car alors elle est apte à ce qu'on utilise son espace. Et certains A'haronim penchent vers l'indulgence pour la table, permettant d'y poser la planche par-dessus même lorsqu'elle a quatre cloisons de tous côtés, car vraisemblablement on n'a pas besoin de l'espace situé en dessous, à moins qu'on n'ait l'habitude de l'utiliser. Toutefois, l'expression du Choulhan Aroukh, qui a écrit « et de même les pieds de la table », implique que pour une table, s'il y avait des cloisons, il faudrait aussi être rigoureux ; c'est pourquoi il convient assurément de tenir compte des paroles du Taz : tenir la planche en l'air et faire entrer les pieds en dessous. Et il ressort des paroles du Peri Megadim que tout cela ne vaut que lorsqu'on transporte les pieds d'un endroit à un autre pour poser sur eux la planche supérieure, car alors, du fait qu'on les dresse dans ce but, c'est considéré comme si l'on avait commencé à faire la tente ; mais s'ils se trouvent déjà à un endroit, même selon le Taz il est permis de poser sur eux la planche, bien que les pieds aient des cloisons de tous côtés, comme nous l'avons écrit plus haut, séifim katan 17 et 18, à propos du lit.
séif katan 22
- (כג) מותר בכל גווני - דרגלי המטות ושלחנות שלנו אין להם מחיצות. ונראה דכל זה כשהיה רפוי אבל אם הדף שעל השלחן מהודק ותקוע בחוזק וכמו שמצוי בכמה שלחנות אסור משום בנין ואפילו אם עתה אינו תוקע בחוזק אם דרכו תמיד להיות מהודק ותקוע בחוזק ג"כ יש ליזהר בזה וכמו לענין ארוכות המטה אם עשויה להתחבר עם הרגלים בחוזק וכמבואר הכל בסימן שי"ד ס"ו לענין מטה של פרקים ע"ש:(23) C'est permis dans tous les cas – Car les pieds de nos lits et de nos tables n'ont pas de cloisons. Et il semble que tout cela ne vaut que lorsque la planche était lâche ; mais si la planche qui est sur la table est serrée et emboîtée fermement, comme on le trouve dans de nombreuses tables, c'est interdit au titre de construction. Et même si maintenant on ne l'emboîte pas fermement, si elle est habituellement toujours serrée et emboîtée fermement, il faut aussi y prendre garde ; de même que pour les longs côtés du lit, s'ils sont faits pour s'assembler fermement avec les pieds, comme tout cela est expliqué au siman 314, séif 6, à propos du lit démontable ; voir là-bas.
séif katan 23
- (כד) מטה שהיא וכו' - ולפי המבואר לעיל בס"ג ע"כ מיירי הכא בשיש לה מחיצות המגיעות לארץ אבל במטה שלנו מותר בכל גווני:(24) Un lit qui est, etc. – Et d'après ce qui a été expliqué plus haut au séif 3, il faut nécessairement qu'il soit question ici d'un lit qui a des cloisons atteignant le sol ; mais pour nos lits, c'est permis dans tous les cas.
séif katan 24
- (כה) ג' טפחים - דאל"ה אמרינן לבוד וכסתום מעיקרא דמיא וכנ"ל בס"ב וע"ש במ"ב דאפילו אם רק במקום אחד היה פחות מג"ט ג"כ סגי:(25) Trois téfa'him – Car sinon nous appliquons lavoud, et c'est comme si c'était bouché dès le départ, comme il a été dit plus haut au séif 2 ; et voir là-bas dans la Michna Beroura (séif katan 13) que même s'il n'y avait qu'en un seul endroit moins de trois téfa'him, cela suffit également.
séif katan 25
- (כו) ואם היה וכו' - גם בזה הטעם משום דמותר להוסיף על אהל עראי בשבת:(26) Et s'il y avait, etc. – Ici aussi la raison est qu'il est permis d'ajouter à une tente provisoire le Chabbat.
séif katan 26
- (כז) מותר לפתחו - דהא עביד וקאי מבע"י אלא שפושטו ומיישבו כדי לישב עליו ומה"ט שרי להעמיד החופה ולסלקה וה"ה הדף שקבוע בכותל שבביהכ"נ שמניחין עליו ספרים מיהו בדף בלא"ה שרי דהא אין כונתו במה שפושט את הדף לשם אהל וא"כ אין עליו שם אהל עראי כיון שהוא בלא מחיצות [תו"ש]:(27) Il est permis de l'ouvrir – Car il est fait et dressé dès la veille ; simplement on le déploie et on l'arrange pour s'asseoir dessus. Et pour cette raison il est permis de dresser le dais ('houppa) et de l'enlever ; et il en est de même de la planche fixée au mur de la synagogue sur laquelle on pose des livres. Toutefois, pour la planche, c'est permis de toute façon, car son intention, lorsqu'il déploie la planche, n'est pas d'en faire une tente ; elle n'a donc pas le statut de tente provisoire, puisqu'elle est sans cloisons [la Tosséfet Chabbat].
séif katan 27
- (כח) לכתחלה - ומטות של ברזל שלנו שעשויין מקופלין וסמוכין לכותל אם מותר לפושטן בשבת עיין בבה"ל שהארכנו בזה:(28) Lekhat'hila (a priori) – Et quant à nos lits de fer, qui sont faits pour être repliés et adossés au mur, s'il est permis de les déplier le Chabbat, voir le Biour Halakha, où nous nous sommes étendus sur ce sujet.
séif katan 28
- (כט) לא יסדר וכו' - משום דעביד כעין אהל כשמסדר אח"כ העליונה מלמעלה שהוא כגג על המחיצות ואף דבאהל צריך לאויר שתחתיו בין המחיצות הכא נמי צריך לאויר שביניהם שהיו מתעפשין אלו לא היה אויר ביניהם [אחרונים]:(29) Il ne disposera pas, etc. – Car il fait une sorte de tente lorsqu'il dispose ensuite le tonneau supérieur par-dessus, qui est comme un toit sur les cloisons. Et bien que pour une tente il faille avoir besoin de l'espace situé en dessous, entre les cloisons, ici aussi on a besoin de l'espace entre les tonneaux, car leur contenu moisirait s'il n'y avait pas d'air entre eux [les A'haronim].
séif katan 29
- (ל) אחד מכאן וכו' - והיינו דוקא כשצריך ללמוד משניהם או שהספר התחתון מונח שם כבר דאל"ה אף שהוא רוצה כדי להגביה הספר העליון ללמוד בו יש בזיון לספר התחתון ואף בחול אסור [ט"ז] אבל במ"א סימן קנ"ד מצדד להתיר וכן בח"א בכלל ל"א סמ"ח כתב דיש להתיר:(30) L'un d'un côté, etc. – Et cela seulement lorsqu'il a besoin d'étudier dans les deux, ou que le livre du dessous est déjà posé là ; sinon, bien qu'il le veuille pour surélever le livre du dessus afin d'y étudier, il y a là un mépris pour le livre du dessous, et même en semaine c'est interdit [le Taz]. Mais le Maguen Avraham, au siman 154, penche vers la permission ; et de même le 'Hayé Adam, klal 31, séif 48, a écrit qu'on peut permettre.
séif katan 30
- (לא) הואיל ואין צריך וכו' - מזה הטעם נמי שרי לפרוס מפה על השלחן וקצות המפה תלויות למטה מן השלחן מכל צד ואפילו אם מגיעות סמוכות לארץ דאין בזה משום אהל כיון דא"צ לאויר שתחת השלחן ועוד כיון שמה שמונח על השלחן אין בו משום אהל שאין שם חלל בינו לשלחן מותר גם היוצא ממנו:(31) Puisqu'il n'a pas besoin, etc. – Pour cette raison également, il est permis d'étendre une nappe sur la table, les bords de la nappe pendant au-dessous de la table de tous côtés, et même s'ils arrivent près du sol, car il n'y a pas là d'interdit de tente, puisqu'on n'a pas besoin de l'espace situé sous la table. De plus, puisque ce qui est posé sur la table n'est pas concerné par l'interdit de tente, car il n'y a pas d'espace vide entre cela et la table, ce qui en dépasse est également permis.
séif katan 31
- (לב) כל אהל וכו' - היינו אפילו עשאו לקבע שיתקיים כמה ימים מ"מ כיון שאין בגגו טפח לא חשיב רק אהל עראי:(32) Toute tente, etc. – C'est-à-dire même si on l'a faite de façon permanente, pour qu'elle demeure plusieurs jours ; néanmoins, puisque son toit n'a pas la largeur d'un téfa'h, elle n'est considérée que comme une tente provisoire.
séif katan 32
- (לג) משופע - וה"ה אם עשה הגג בשוה ג"כ אין חייב מחמתו אא"כ רוחב טפח דבלא"ה לא חשיב אהל והא דנקט משופע משום סיפא לאשמעינן דדוקא אם לא היה בפחות מג' סמוך לגגו רוחב טפח דהיינו שאינה מתרחבת טפח עד לאחר שירדה ג' טפחים הא אם מתרחבת טפח בתוך ג' הוי כאלו היה גגה טפח:(33) En pente – Et il en est de même si l'on a fait le toit plat : on n'est pas non plus passible à cause de lui, à moins qu'il n'ait une largeur d'un téfa'h, car sinon ce n'est pas considéré comme une tente. Et s'il a mentionné « en pente », c'est à cause de la fin du séif, pour nous enseigner que l'on n'est exempt que si, à moins de trois téfa'him de son sommet, il n'y avait pas une largeur d'un téfa'h, c'est-à-dire qu'elle ne s'élargit pas à un téfa'h avant d'être descendue de trois téfa'him ; mais si elle s'élargit à un téfa'h dans les trois premiers téfa'him, c'est comme si son toit avait un téfa'h.
séif katan 33
- (לד) שאין בגגו טפח - אבל אם יש בגגו טפח חשיב אהל קבע וחייב שכן מצינו אהלי טומאה טפח ודוקא שעשאו לקבע אבל לעראי כגון שפרס מחצלת ע"ג ד' עמודים אף שיש בגגו כמה טפחים איסורו רק מדרבנן:(34) Dont le toit n'a pas un téfa'h – Mais si son toit a un téfa'h, elle est considérée comme une tente permanente et l'on est passible, car c'est ce que nous trouvons pour les tentes qui transmettent l'impureté (ohel hatoum'a) : un téfa'h. Et cela seulement lorsqu'on l'a faite de façon permanente ; mais si on l'a faite de façon provisoire, par exemple si l'on a étendu une natte sur quatre poteaux, bien que son toit ait plusieurs téfa'him, son interdit n'est que d'ordre rabbinique.
séif katan 34
- (לה) פטור - היינו מחטאת אבל אסור מדרבנן גזירה אטו אהל קבע ועיין במ"א שכ"ז הוא לדעת הרי"ף והרמב"ם אבל לדעת רש"י והרא"ש כיון שאין בגגו טפח לא חשיב אהל כלל ומותר לכתחלה והשו"ע סתם כדעת הרי"ף והרמב"ם וכן הוא ג"כ דעת ר"ח ובפמ"ג מצדד דגם רש"י והרא"ש מודו לדעת הרמב"ם בזה כיון שעשאו לקבע שיתקיים זמן כמה ימים:(35) Il est exempt (pétour) – C'est-à-dire exempt d'apporter un sacrifice expiatoire ('hatat), mais c'est interdit d'ordre rabbinique, par décret à cause de la tente permanente. Et voir le Maguen Avraham, selon qui tout cela est selon l'avis du Rif et du Rambam ; mais selon l'avis de Rachi et du Roch, puisque son toit n'a pas un téfa'h, ce n'est pas du tout considéré comme une tente, et c'est permis lekhat'hila. Et le Choulhan Aroukh a tranché de façon anonyme selon l'avis du Rif et du Rambam, et c'est aussi l'avis de Rabbénou 'Hananel. Et le Peri Megadim penche à dire que Rachi et le Roch aussi reconnaissent ici l'avis du Rambam, puisqu'on l'a faite de façon permanente, pour qu'elle demeure plusieurs jours.
séif katan 35
- (לו) משמרת וכו' - ונראה דעשוי כמין שק שקורין לוגין זא"ק והוא רחב ופתוח למעלה וסתום וחדוד למטה ומכניסין קצה החדוד בתוך הכלי והקצה העליון הרחב מסבבים בשפת פיהו את הכלי ונמצא הוא גג לכלי ועשוי כאהל ואסור מדרבנן אבל לתלות המשמרת כשהיא שטוחה על איזה יתד ובלי כלי תחתיה מותר דאפילו אהל עראי לא חשיב וכ"ש דמותר לתלות כלי ביתד:(36) Un filtre, etc. – Il semble qu'il est fait comme une sorte de sac, appelé Laugensack (sac à lessive), qui est large et ouvert en haut, fermé et pointu en bas ; on introduit l'extrémité pointue dans le récipient, et l'on fait faire à l'extrémité supérieure, large, le tour du bord de l'ouverture du récipient ; il se trouve ainsi être un toit pour le récipient, fait comme une tente, et c'est interdit d'ordre rabbinique. Mais suspendre le filtre à plat à une cheville, sans récipient en dessous, est permis, car ce n'est même pas considéré comme une tente provisoire ; et à plus forte raison est-il permis de suspendre un récipient à une cheville.
séif katan 36
- (לז) טלית כפולה - שנותנה על המוט הנתון בין שתי כתלים ושני ראשי הכפל משולשלין ומגיעין לארץ ונכנס בין שני קצותיה וישן מפני החמה והיה אסור לעשות כן בשבת דמקרי אהל עראי ופטור אבל אסור כמבואר בסעיף חי"ת ובא לומר דאם כשהיתה הטלית מקופלת ומונחת על המוט מע"ש היו בה חוטין תלויין שעל ידן פושטן לקצותיה מותר לפושטה בשבת על כל אורך המוט והטעם דכיון דע"י החוטין קל למושכה בהן הוי כאלו היתה הטלית פרוסה מכבר טפח מע"ש והוי רק מוסיף על אהל עראי ושרי וכנ"ל בס"ב. וכתב המ"א דמיירי שאחר פריסתה לא יהיה בגגה מלמעלה רוחב טפח וגם לא בפחות משלש סמוך לגגה רוחב טפח דאי יש בה רוחב טפח הו"ל כאהל קבוע ולא מהני החוטין:(37) Un châle plié – Qu'on pose sur la perche placée entre deux murs, les deux extrémités du pli pendant et atteignant le sol ; on entre entre ses deux extrémités et l'on dort à l'abri du soleil. Il serait interdit de faire cela le Chabbat, car cela s'appelle une tente provisoire, pour laquelle on est exempt mais c'est interdit, comme cela est expliqué au séif 8. Et l'auteur vient dire que si, lorsque le châle était plié et posé sur la perche dès la veille de Chabbat, il y avait des fils qui y pendaient, au moyen desquels on le déploie jusqu'à ses extrémités, il est permis de le déployer le Chabbat sur toute la longueur de la perche. La raison en est que, puisqu'il est facile de le tirer au moyen des fils, c'est comme si le châle était déjà étendu d'un téfa'h dès la veille de Chabbat, et l'on ne fait qu'ajouter à une tente provisoire, ce qui est permis, comme il a été dit plus haut au séif 2. Et le Maguen Avraham a écrit qu'il est question du cas où, après l'avoir étendu, il n'y aura pas en haut, à son sommet, une largeur d'un téfa'h, ni, à moins de trois téfa'him de son sommet, une largeur d'un téfa'h ; car s'il y a une largeur d'un téfa'h, c'est comme une tente permanente, et les fils ne sont d'aucune utilité.
séif katan 37
- (לח) ומותר לפרקה - שכל אהל שאין בו משום בנין אין בו משום סתירה:(38) Et il est permis de la démonter – Car toute tente qui n'est pas concernée par l'interdit de construire n'est pas concernée par l'interdit de démolir.
séif katan 38
- (לט) וכן הפרוכת - כלול בזה גם וילון שלפני הפתח ועיין במ"א דהאי וכן לאו דוקא הוא דשרי בזה אע"פ שלא היו עליה חוטין משום דאין אהל אלא העשוי כעין גג. והנה לפי מה שהביא בעל מגדול עוז בשם רבינו חננאל וכן הוא בפיר"ח שלפנינו שיצא מקרוב לאור דבפרוכת נמי צריך שיהיו חוטין כרוכין עליה מע"ש לתלות בם יותר טוב לומר דהרמב"ם בעל הלכה זו נמי ס"ל כהר"ח ואתי שפיר מלת וכן כפשטיה וכן מוכח מביאור הגר"א דהוא מפרש כן. אך לדינא אין נ"מ בזה דמוכח מהטור וש"פ דמותר לתלות בכל גווני וכן מוכח מהרמ"א לעיל בס"א בהג"ה דכיון שלא נעשית להתיר אין שום איסור עלה. כתב מ"א דמחיצה העשויה להתיר שפסק השו"ע לעיל בס"א דאסור לעשותה בשבת הוא אפילו כשהיו חוטין כרוכין עליה מע"ש ויש שמקילין בזה:(39) Et de même le rideau (parokhet) – Cela inclut aussi le rideau (vilon) qui est devant l'entrée. Et voir le Maguen Avraham, selon qui ce « et de même » n'est pas à prendre à la lettre, car ici c'est permis même s'il n'y avait pas de fils dessus, puisque n'est une tente que ce qui est fait en forme de toit. Or, d'après ce qu'a rapporté l'auteur du Migdal Oz au nom de Rabbénou 'Hananel – et c'est ainsi dans le commentaire de Rabbénou 'Hananel que nous possédons, qui a paru récemment –, à savoir que pour le rideau aussi il faut que des fils y soient enroulés dès la veille de Chabbat pour le suspendre par eux, il vaut mieux dire que le Rambam, auteur de cette halakha, pense lui aussi comme Rabbénou 'Hananel, et le mot « et de même » se comprend bien au sens littéral ; et c'est aussi ce qui ressort du Biour du Gaon de Vilna, qui l'explique ainsi. Toutefois, pour la halakha, il n'y a pas de différence pratique, car il ressort du Tour et des autres décisionnaires qu'il est permis de le suspendre dans tous les cas ; et c'est aussi ce qui ressort du Rema plus haut, au séif 1, dans la Haga : puisqu'il n'est pas fait pour rendre permis, il n'y a aucun interdit le concernant. Le Maguen Avraham a écrit que la cloison faite pour rendre permis, dont le Choulhan Aroukh a tranché plus haut, au séif 1, qu'il est interdit de la faire le Chabbat, l'est même lorsque des fils y étaient enroulés dès la veille de Chabbat ; et certains sont indulgents à ce sujet.
séif katan 39
- (מ) כילת חתנים - עץ אחד עומד לראש המטה גבוה מהמטה וכן עומד עץ במרגלות המטה ומוט נתון עליהם ופרוש על המוט וילון גדול ושני ראשין יורדין מכאן ומכאן כמין אהל ע"פ כל המטה:(40) Un baldaquin de jeunes mariés – Un montant en bois se dresse à la tête du lit, plus haut que le lit, et de même un montant se dresse au pied du lit ; une perche est posée sur eux, et sur la perche est étendu un grand rideau, dont les deux extrémités descendent de part et d'autre, comme une sorte de tente sur toute la longueur du lit.
séif katan 40
- (מא) הואיל שהיא מתוקנת - פי' שהכינה לכך מבע"י ולכן שרי בזה אע"פ שלא היו חוטין כרוכין עליה מע"ש אבל אם אינה מתוקנת אסור כמו שפסק השו"ע בס"ח דאפילו אהל שאין בגגו טפח אסור לעשותו בשבת אא"כ היו חוטין כרוכין עליה מע"ש וכנ"ל:(41) Puisqu'il est préparé – Explication : on l'a préparé à cet effet dès la veille ; c'est pourquoi c'est permis dans ce cas, bien qu'il n'y ait pas eu de fils enroulés dessus dès la veille de Chabbat. Mais s'il n'est pas préparé, c'est interdit, comme l'a tranché le Choulhan Aroukh au séif 8 : même une tente dont le toit n'a pas un téfa'h, il est interdit de la faire le Chabbat, à moins que des fils n'y aient été enroulés dès la veille de Chabbat, comme il a été dit plus haut.
séif katan 41
- (מב) מעל המטה טפח - הטעם דכיון שהיא משולשת מעל המטה טפח בזקיפה לאחר כלות השיפוע הו"ל האי טפח מחיצה וכל השיפוע שממעל למטה נחשב לגג והוי אהל ממש מיהו מטה דידן שאין כילה עליה שפורסין עליה סדין אע"פ דנחית מפוריא טפח לית לן בה והטעם דהא מה שמונח על המטה לא מקרי אהל כיון שאין חלל תחתיו:(42) Au-dessus du lit, un téfa'h – La raison en est que, puisqu'il pend verticalement d'un téfa'h au-dessus du lit après la fin de la pente, ce téfa'h est une cloison, et toute la pente qui est au-dessus est considérée comme un toit, et c'est une véritable tente. Toutefois, notre lit, qui n'a pas de baldaquin, sur lequel on étend un drap, bien qu'il descende du lit d'un téfa'h, cela ne pose pas de problème ; la raison en est que ce qui est posé sur le lit ne s'appelle pas une tente, puisqu'il n'y a pas d'espace vide en dessous.
séif katan 42
- (מג) הנוטה פרוכת - כ"ז הוא לשון הרמב"ם וס"ל דאף שמסתמא יש עליה חוטין מבע"ש שהיא תלויה בהן דאל"ה אסור לתלותה לדעתו כמו שכתב השו"ע בסי"א אפ"ה צריך ליזהר בזה:(43) Celui qui tend un rideau – Tout cela est l'expression du Rambam, et il estime que, bien que vraisemblablement il y ait dessus des fils dès la veille de Chabbat par lesquels il est suspendu – car sinon il est interdit de le suspendre selon son avis, comme l'a écrit le Choulhan Aroukh au séif 11 –, il faut malgré cela y prendre garde.
séif katan 43
- (מד) בשעה שנוטה - כלומר דבשעה שעוסק בתלייתה דרך הוא שמתקפלת מעט מרחבה ואם יהיה הכפל טפח הו"ל אהל:(44) Au moment où il le tend – C'est-à-dire qu'au moment où l'on s'occupe de le suspendre, il arrive habituellement qu'il se replie un peu dans sa largeur ; et si le pli fait un téfa'h, c'est une tente.
séif katan 44
- (מה) תולין אותה שנים - דשנים יכולין לתלותו כולו כאחד שלא תתקפל ומשא"כ אחד ומטעם זה יש נמנעין קצת שלא לתלות הפרוכת בשבת:(45) Deux personnes le suspendent – Car deux personnes peuvent le suspendre entièrement d'un seul coup, sans qu'il se replie, ce qui n'est pas le cas d'une seule. Et pour cette raison, certains s'abstiennent quelque peu de suspendre le rideau le Chabbat.
séif katan 45
- (מו) כילה - היינו יריעה פרוסה מלמעלה על איזה דבר ונעשית כעין טלית כפולה שביארנו בס"י ומיירי בשכרוך עליה חוט או משיחה מבע"י דומיא דפרוכת דאיירי ביה מעיקרא דצריך לדעת הרמב"ם שיהיה עליה כרוך חוט מבע"י וכנ"ל בסעיף יו"ד ולהכי מסיים שיש לה גג היינו שיהיה עכ"פ הגג רוחב טפח וכ"ש היכא שהגג רחב הרבה דאי אין לה למעלה רוחב טפח הלא קי"ל דמותר לפורסה לכו"ע כשכרוך עליה חוט או משיחה מבע"י:(46) Une moustiquaire (kila) – C'est-à-dire une toile étendue par le haut sur quelque chose, et qui devient comme une sorte de châle plié, que nous avons expliqué au séif 10. Et il est question du cas où un fil ou une corde y était enroulé dès la veille, à l'instar du rideau dont il était question au début, pour lequel il faut, selon l'avis du Rambam, qu'un fil y soit enroulé dès la veille, comme il a été dit plus haut au séif 10. C'est pourquoi il conclut : « qui a un toit », c'est-à-dire qu'il faut que le toit ait au moins une largeur d'un téfa'h, et à plus forte raison lorsque le toit est très large ; car si elle n'a pas en haut une largeur d'un téfa'h, nous tenons pour établi qu'il est permis de l'étendre de l'avis de tous, lorsqu'un fil ou une corde y était enroulé dès la veille.
séif katan 46
- (מז) שא"א וכו' - ר"ל דלא נימא היכא שהכילה היא רחבה שכל אחד יקשור רק זוית הכילה להכתלים ונשאר אמצע הכילה מונח על הקרקע ואין שם אהל עליה קמ"ל:(47) Qu'il est impossible, etc. – C'est-à-dire que nous ne disions pas que, lorsque la moustiquaire est large, chacun n'attachera que le coin de la moustiquaire aux murs, et que le milieu de la moustiquaire restera posé sur le sol, si bien qu'il n'y aura pas là de tente : il nous enseigne qu'il n'en est pas ainsi.
séif katan 47
- (מח) על פי החבית וכו' משום אהל - ואע"ג דשרי להחזיר הקדירה ע"ג כירה ולא חיישינן משום אהל הואיל והמחיצות כבר עשויות [ובאהל כזה שאין כונתו לאהל אלא שממילא נעשה אינו אסור אלא אם יעשה מחיצות ג"כ וכנ"ל בס"ג במ"ב] יש לומר הואיל והכובא רחבה יותר מדאי נעשה כאהל [מ"א בשם תוס' ור"ן] ולפ"ז מה שכתב בשו"ע חבית היינו נמי ברחבה הרבה וכתב המ"א בסק"ו דה"ה בתיבה רחבה שיש עליה כיסוי אם אינו קבוע בצירים אסור להניח עליה בשבת ותיבה שאינה רחבה כ"כ מותר לכסותה ואין בזה משום חשש אהל הואיל והמחיצות כבר עשויות. והיכא שמטלטלה ממקום זה להעמידה במקום אחר ושם מכסה אותה אסור בכל גווני דהוי ע"י העמדתו כאלו עושה המחיצה עם הכיסוי ביחד ולכן צריך ליזהר בסעודות גדולות שמניחין שלחנות על חביות צריכין ליזהר שיהפוך צד החבית הפתוח לצד הקרקע ועל צד הסתום יניח השלחן [ח"א]. עוד כתב דטי"ש קעסטי"ל שנשמט כולה מן השלחן אם יש טפח בעומק חללה אסור להחזירה שעושה אהל וכן מטה שקורין [שלאף באנק] שיש לו כסוי ואינה מחוברת בצירים אין להחזיר עליה הכיסוי דיש בזה משום עשיית אהל מ"מ אין למחות בהנוהגין להקל בכל זה דיש להם על מי שיסמוכו [הם דעת הראב"ד והרשב"א שאביא לקמן בסקמ"ט וגם דעת הב"ח עי"ש] ועיין בבה"ל:(48) Sur l'ouverture du tonneau, etc., au titre de tente – Et bien qu'il soit permis de remettre la marmite sur le fourneau, sans que nous craignions l'interdit de tente, puisque les cloisons sont déjà faites [et pour une tente de ce genre, où l'on n'a pas l'intention de faire une tente, mais où elle se fait d'elle-même, ce n'est interdit que si l'on fait aussi des cloisons, comme il a été dit plus haut au séif 3, dans la Michna Beroura], on peut répondre que, puisque la cuve (kouba) est très large, elle devient comme une tente [le Maguen Avraham au nom de Tossefot et du Ran]. Et d'après cela, ce que le Choulhan Aroukh a écrit : « un tonneau », il s'agit aussi d'un tonneau très large. Et le Maguen Avraham a écrit, au séif katan 6, qu'il en est de même d'un coffre large qui a un couvercle : s'il n'est pas fixé par des charnières, il est interdit de le poser dessus le Chabbat ; mais un coffre qui n'est pas si large, il est permis de le couvrir, et il n'y a pas là de crainte d'interdit de tente, puisque les cloisons sont déjà faites. Et lorsqu'on le transporte de cet endroit pour le dresser à un autre endroit, et que là on le couvre, c'est interdit dans tous les cas, car en le dressant c'est comme si l'on faisait la cloison en même temps que la couverture. C'est pourquoi il faut prendre garde, lors des grands repas où l'on pose des tables sur des tonneaux : il faut veiller à tourner le côté ouvert du tonneau vers le sol et à poser la table sur le côté fermé [le 'Hayé Adam]. Il a encore écrit qu'un tiroir de table (Tischkastel) qui est entièrement sorti de la table, s'il y a un téfa'h de profondeur dans son creux, il est interdit de le remettre, car on fait une tente ; et de même un lit appelé [Schlafbank] (banc-lit) qui a un couvercle non relié par des charnières, il ne faut pas remettre le couvercle dessus, car il y a là l'interdit de faire une tente. Néanmoins, il ne faut pas protester contre ceux qui ont l'usage d'être indulgents en tout cela, car ils ont sur qui s'appuyer [ce sont les avis du Raavad et du Rachba, que je rapporterai plus loin au séif katan 49, ainsi que l'avis du Ba'h ; voir là-bas]. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 48
- (מט) חסרה טפח - כלומר שאינה מלאה דא"כ אין כאן אהל אלא בשחסרה שיש מהכיסוי עד מה שבתוך הכובא טפח משו"ה מקרי אהל. ודעת הראב"ד והרשב"א דבכל גווני אין בכיסוי כלים משום אהל והא דאסרו בגמרא לכסות על כל הכובא [גיגית] מפני שנראה כמשמר ר"ל כאלו מסנן מן הפסולת ונכון להחמיר כדעת השו"ע שהיא דעת הרבה ראשונים וע"כ חבית גדולה של מים אין לכסותה כולה בשבת כשאינה מלאה כולה והנוהגין להקל בזה אין למחות בידם שיש להם על מי לסמוך וכנ"ל בסוף ס"ק מ"ח:(49) Il en manque un téfa'h – C'est-à-dire que la cuve n'est pas pleine ; car si elle est pleine, il n'y a pas ici de tente ; mais seulement lorsqu'il en manque de sorte qu'il y ait un téfa'h entre le couvercle et ce qui se trouve dans la cuve, pour cette raison cela s'appelle une tente. Et l'avis du Raavad et du Rachba est qu'en aucun cas il n'y a, dans le fait de couvrir des récipients, d'interdit de tente ; et si les Sages ont interdit dans la Guemara de couvrir toute la cuve [le baquet], c'est parce que cela paraît comme un filtrage, c'est-à-dire comme si l'on filtrait le liquide de ses déchets. Et il convient d'être rigoureux selon l'avis du Choulhan Aroukh, qui est l'avis de nombreux Richonim ; c'est pourquoi un grand tonneau d'eau, il ne faut pas le couvrir entièrement le Chabbat lorsqu'il n'est pas entièrement plein. Et ceux qui ont l'usage d'être indulgents à ce sujet, il ne faut pas protester contre eux, car ils ont sur qui s'appuyer, comme il a été dit plus haut à la fin du séif katan 48.
séif katan 49