Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 314 →- (א) שאינו בנין ממש - אבל בנין גמור וסתירה גמורה שייך גם בכלים ולכן דוקא בדיבק שבריה בזפת יכול לשברה דאין זה סתירה גמורה אבל אם היתה שלמה הוי סתירה גמורה ואסור אפילו בכלי קטן וכתבו האחרונים לקמן בס"ט דהני חביות קטנות של מרקחת אסור להסיר החשוקים [שקורין רייפין] כדי ליקח מה שבתוכה ולא דמי לחבית שמדובקת שבריה בזפת דהתם דרכה מתחלה לעשות כן והוי ככלי שלמה אך ע"י א"י בודאי יש להתיר וכדלקמיה בס"ז ובקשור ע"י חבלים אפילו ע"י ישראל יש להתיר:(1) Qui n'est pas une construction véritable – mais une construction complète et une démolition complète s'appliquent aussi aux ustensiles. C'est pourquoi c'est seulement lorsqu'on a recollé ses morceaux avec de la poix qu'on peut le casser, car ce n'est pas une démolition complète ; mais s'il était entier, c'est une démolition complète, et c'est interdit même pour un petit ustensile. Et les A'haronim ont écrit, plus loin, au séif 9, que pour ces petits tonneaux de confiture, il est interdit d'ôter les cercles [qu'on appelle reifen] afin de prendre ce qu'ils contiennent ; et ce n'est pas comparable au tonneau dont les morceaux sont recollés avec de la poix, car là (pour les petits tonneaux), leur manière dès le départ est d'être faits ainsi (cerclés), et c'est comme un ustensile entier. Toutefois, par l'intermédiaire d'un non-Juif, il y a certainement lieu de permettre, comme plus loin au séif 7 ; et pour un récipient attaché par des cordes, il y a lieu de permettre même par un Juif.
séif katan 1
- (ב) שאינה מחזקת - דאלו היא מחזקת מ' סאה הו"ל כאהל ואית ביה משום בנין וסתירה אפילו בנין וסתירה כל דהו:(2) Qui ne contient pas – car s'il contient quarante séa, il est comme une tente (ohel), et l'interdit de construire et de démolir s'y applique, même pour une construction ou une démolition minime.
séif katan 2
- (ג) ארבעים סאה - היינו אמה על אמה ברום ג' אמות עם עובי הדפנות בלא עובי הלבזבזים [הוא כמו זר סובב אצל שפתה] והרגלים [מ"א בשם הרמב"ם]:(3) Quarante séa – c'est-à-dire un volume d'une coudée sur une coudée, sur une hauteur de trois coudées, y compris l'épaisseur des parois, sans l'épaisseur des rebords [c'est comme une couronne qui entoure son ouverture] ni les pieds [Maguen Avraham au nom du Rambam].
séif katan 3
- (ד) יכול לשברה - עיין בפמ"ג שמצדד דהיתר השבירה הוא אפילו שלא במקום שמדובק בזפת:(4) On peut le casser – voir le Peri Megadim, qui penche à dire que la permission de casser s'applique même à un endroit qui n'est pas recollé avec de la poix.
séif katan 4
- (ה) לנקבה נקב יפה - וה"ה אם מתיז ראשה מלמעלה ומכוין ליפות השבירה שתשאר עוד כלי:(5) Le percer d'un beau trou – et il en est de même s'il tranche sa tête par le haut et a l'intention d'embellir la cassure pour qu'il reste encore un ustensile.
séif katan 5
- (ו) מתקן מנא - עיין בט"ז דמשמע דאפילו אם הנקב הוא נקב קטן שאינו עשוי להכניס ולהוציא ג"כ אסור עכ"פ מדרבנן אפילו בחבית כזו שהיא רעועה ואם הוא נקב גדול שעשוי להכניס ולהוציא יש בו איסור תורה וכן משמע בביאור הגר"א:(6) Réparant un ustensile – voir le Taz, dont il ressort que même si le trou est un petit trou, qui n'est pas fait pour faire entrer et sortir, c'est aussi interdit, du moins d'ordre rabbinique, même dans un tel tonneau qui est en mauvais état ; et si c'est un grand trou, fait pour faire entrer et sortir, il y a là un interdit de la Torah. Et c'est aussi ce qui ressort du Biour du Gaon de Vilna.
séif katan 6
- (ז) אסור לשברה וכו' - מטעם סתירה ואף דבעלמא קי"ל דסותר אינו חייב אלא כשהוא ע"מ לבנות דאל"ה מקלקל הוא מדרבנן מיהו אסור ובביאור הגר"א הסכים להפוסקים דס"ל דאין סתירה בכלים אפילו כשעושה שבירה בכלי שלמה אם לא כשעושה אותה כלי ע"י השבירה דאז חייב עכ"פ לכו"ע משום מכה בפטיש:(7) Il est interdit de le casser, etc. – à cause de l'interdit de démolir. Et bien que, de manière générale, nous tenions que celui qui démolit n'est passible que lorsque c'est dans le but de construire, car sinon c'est un mekalkel (acte destructeur), c'est malgré tout interdit d'ordre rabbinique. Et dans le Biour du Gaon de Vilna, il s'accorde avec les décisionnaires qui pensent qu'il n'y a pas d'interdit de démolir pour les ustensiles, même lorsqu'on casse un ustensile entier, sauf lorsqu'on en fait un ustensile par la cassure, car alors on est passible, du moins selon tous les avis, à cause de la mélakha de makè bapatich (« frapper du marteau », achèvement d'un objet).
séif katan 7
- (ח) שאינו עושה כלי - ר"ל שאינו עושה נקב לפתח אלא שוברה ואח"כ כתב רבותא טפי דאפילו נקב בעלמא ר"ל נקב שאינו יפה לפתח דאית ביה תרתי לטיבותא שאינו שובר החבית וגם שאינו פתח אפ"ה אסורה. כתב הרמב"ם פכ"ג העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שבלול התרנגולים שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל חייב משום מכה בפטיש [הוא שם הכולל לכל גמר מלאכה שהוא תולדת אב מלאכה זו שהאומן מכה בפטיש על הכלי בשעת גמרה להשוות עקמימותו] לפיכך גזרו על כל נקב אפילו עשוי להוציא או להכניס בלבד שמא יבוא לעשות נקב שחייבין עליו ועיין במ"א שביאר דאפילו הוא לול שאינו מחובר לקרקע דלית ביה משום בונה על עשיית הנקב אפ"ה חייב משום מכה בפטיש שהוא גמר מלאכת הלול וכתב עוד בפרק יו"ד כל העושה דבר שהוא גמר מלאכה ה"ז תולדת מכה בפטיש וחייב. העושה נקב כל שהוא בין בעץ בין במתכות בין בבנין בין בכלים ה"ז תולדת מכה בפטיש וחייב וכל פתח שאין עשוי להכניס ולהוציא אין חייבין על עשייתו עכ"ד. איתא בגמרא דאם תקע מסמר בכותל [לתלות עליו] חייב משום מכה בפטיש. העושה נקב בקרקע הבית שיצאו המים חייב משום בונה [אחרונים]:(8) Qui ne fait pas un ustensile – c'est-à-dire qu'il ne fait pas un trou servant d'ouverture, mais le casse simplement. Et ensuite il a écrit une nouveauté plus grande : même un simple trou, c'est-à-dire un trou qui n'est pas beau (ne convient pas) pour une ouverture, qui a deux éléments en faveur de la permission – il ne casse pas le tonneau et ce n'est pas non plus une ouverture –, malgré cela, c'est interdit. Le Rambam a écrit (Lois du Chabbat, chapitre 23) : Celui qui fait un trou fait pour faire entrer et sortir, par exemple le trou d'un poulailler, qui est fait pour faire entrer la lumière et sortir la vapeur, est passible à cause de makè bapatich [c'est un nom qui englobe tout achèvement d'un travail ; c'est une dérivée (tolada) de cette mélakha principale (av), car l'artisan frappe du marteau sur l'ustensile au moment de son achèvement pour en égaliser les irrégularités] ; c'est pourquoi les Sages ont décrété sur tout trou, même s'il est fait uniquement pour faire sortir ou pour faire entrer, de crainte qu'on en vienne à faire un trou dont on est passible. Et voir le Maguen Avraham, qui a expliqué que même si c'est un poulailler qui n'est pas attaché au sol, où il n'y a pas d'interdit de construire pour la confection du trou, on est malgré tout passible à cause de makè bapatich, car c'est l'achèvement de la fabrication du poulailler. Et le Rambam a encore écrit, au chapitre 10 : Quiconque fait une chose qui est l'achèvement d'un travail, c'est une dérivée de makè bapatich et il est passible. Celui qui fait un trou, si petit soit-il, que ce soit dans du bois ou dans du métal, que ce soit dans une construction ou dans des ustensiles, c'est une dérivée de makè bapatich et il est passible ; et pour toute ouverture qui n'est pas faite pour faire entrer et sortir, on n'est pas passible pour sa confection. Fin de ses paroles. Il est rapporté dans la Guemara que si on a enfoncé un clou dans un mur [pour y suspendre quelque chose], on est passible à cause de makè bapatich. Celui qui fait un trou dans le sol de la maison pour que l'eau s'écoule est passible à cause de la mélakha de construire [A'haronim].
séif katan 8
- (ט) אם להרחיבו אסור - היינו אפילו אם אין מרחיבו כ"כ שיהיה עשוי להכניס ולהוציא על ידו אפ"ה אסור עכ"פ מדרבנן [גמרא]:(9) L'élargir est interdit – c'est-à-dire que même s'il ne l'élargit pas au point qu'il soit fait pour faire entrer et sortir par lui, c'est malgré tout interdit, du moins d'ordre rabbinique [Guemara].
séif katan 9
- (י) ובלבד שיתכוין - בא לבאר בזה רק דעת המחבר דדוקא כשמתכוין להרחיב אבל אם אינו מתכוין אע"ג דהוי פסיק רישא שיתרחב ע"י פעולתו שרי וכמו שסיים המחבר בעצמו אח"כ אבל דעת הרמ"א גופא אח"כ בהג"ה דאפילו אם אינו מכוין להרחיב אסור אם הוא פסיק רישא והיה לו לכתוב זה שם בשם י"א אך שרצה לסתום כן להלכה ועיין מה שכתבנו שם:(10) Pourvu qu'on en ait l'intention – il (le Rema) vient par là seulement expliquer l'avis de l'auteur (le Choulhan Aroukh) : que c'est interdit seulement lorsqu'on a l'intention d'élargir ; mais si on n'en a pas l'intention, bien que ce soit un pessik reicha (conséquence inévitable) que le trou s'élargisse par son action, c'est permis, comme l'auteur lui-même l'a conclu ensuite. Mais l'avis du Rema lui-même est, ensuite, dans sa glose, que même si on n'a pas l'intention d'élargir, c'est interdit si c'est un pessik reicha. Et il aurait dû écrire cela là-bas au nom de « certains disent », mais il a voulu le trancher ainsi de façon anonyme pour la halakha. Et voir ce que nous avons écrit là-bas (séif katan suivant).
séif katan 10
- (יא) תקוע - היינו שהיה תקוע בחוזק וע"י הוצאתו והכנסתו פסיק רישא הוא שיתרחב הנקב אפ"ה כיון דעיקר איסורו הוא רק מדרבנן ס"ל דשרי כיון שאינו מתכוין לזה ודעת הרמ"א לחלוק עליו דדוקא כשהוציאו פעם אחת מבעוד יום דעי"ז נתרחב קצת דתו לא הוי פסיק רישא אבל בלא"ה אסור דפסיק רישא הוא דאף דהוא פתח שאין עשוי להכניס ולהוציא דאיסורו הוא רק מדרבנן וכנ"ל ס"ל דפסיק רישא אסור אף במלתא דרבנן ועיין לקמן בסי"ב דבכותל שהוא מחובר גם המחבר מודה דאסור להוציא הסכין שהיה תקוע בו מערב שבת [וה"ה בחבית שמחזקת ארבעים סאה דיוצא ג"כ משם כלי דהוי כאהל] דשם במתכוין להרחיב הנקב חייב משום קודח דהוי תולדה דבונה ולכן אפילו אם אינו מכוין עכ"פ פסיק רישא הוא. והנה לענין עיקר הדין הסכימו המ"א וא"ר והגר"א והגרע"א דפסיק רישא אסור אף במלתא דרבנן ומ"מ הכא מצדדים המ"א והגר"א דמדינא אף בכותל שרי היכא שאין מתכוין כיון שא"צ להגומא והוי מלאכה שאצל"ג וגרע משאר איסור דרבנן דאסור היכא שהוא פסיק רישא כיון שהוא ג"כ מקלקל וגם הוא כלאחר יד וממילא נעשה הגומא בכותל ע"י הוצאת הסכין שמתרחב הגומא וכדלעיל בסימן שי"א ס"ח גבי צנון ע"ש אלא שהעולם נהגו בו איסור להוציא דנראה כעושה נקב בכותל וגם הט"ז מצדד כן בעיקר הדין אף בכותל ומ"מ סיים דאין בידו להקל נגד התה"ד והשו"ע והרמ"א שפסקו כולם בסוף הסימן להחמיר לענין כותל [וכן הוא ג"כ דעת הא"ר כהשו"ע והרמ"א דאפשר דניחא ליה שיהא הנקב מרווח לחזור ולתחוב בו הסכין ובאופן זה בודאי לכו"ע אסור] אלא לענין חבית דעיקר איסור הוא רק מדרבנן יש לסמוך היכא שהוא צורך גדול על דעת המחבר שמתיר להוציא הסכין בשבת כיון שאין מתכוין להוסיף הנקב אפילו היכא שלא הוציאו מעולם מתחלה:(11) Enfoncé – c'est-à-dire qu'il était enfoncé fermement, et qu'en le retirant et en le remettant, c'est un pessik reicha que le trou s'élargisse ; malgré cela, puisque son interdit essentiel n'est que d'ordre rabbinique, il (l'auteur) pense que c'est permis, puisqu'on n'en a pas l'intention. Et l'avis du Rema est de le contester : c'est permis seulement lorsqu'on l'a retiré une fois alors qu'il faisait encore jour, car par cela le trou s'est un peu élargi, et ce n'est plus un pessik reicha ; mais sans cela, c'est interdit, car c'est un pessik reicha. Car bien que ce soit une ouverture qui n'est pas faite pour faire entrer et sortir, dont l'interdit n'est que d'ordre rabbinique, comme on l'a dit plus haut, il pense qu'un pessik reicha est interdit même dans une affaire d'ordre rabbinique. Et voir plus loin, au séif 12, que pour un mur, qui est attaché au sol, l'auteur aussi reconnaît qu'il est interdit de retirer le couteau qui y était enfoncé depuis la veille de Chabbat [et il en est de même pour un tonneau qui contient quarante séa, qui sort aussi de la catégorie d'ustensile, car il est comme une tente], car là, si l'on a l'intention d'élargir le trou, on est passible à cause de kodéa'h (forer), qui est une dérivée de construire ; c'est pourquoi, même si on n'en a pas l'intention, c'est du moins un pessik reicha. Or, quant à la règle essentielle, le Maguen Avraham, l'Eliya Rabba, le Gaon de Vilna et Rabbi Akiva Eiger se sont accordés pour dire qu'un pessik reicha est interdit même dans une affaire d'ordre rabbinique. Néanmoins, ici, le Maguen Avraham et le Gaon de Vilna penchent à dire que selon la stricte loi, même pour un mur, c'est permis lorsqu'on n'en a pas l'intention, puisqu'on n'a pas besoin du creux, et que c'est une mélakha chééna tsrikha legoufa (travail dont on n'a pas besoin pour sa finalité propre) ; et c'est moins grave que les autres interdits rabbiniques, qui sont interdits lorsque c'est un pessik reicha, puisque c'est aussi un acte mekalkel (destructeur), et c'est aussi fait de manière inhabituelle (kil'a'har yad), et le creux se fait de lui-même dans le mur par le retrait du couteau, qui élargit le creux ; comme plus haut, au siman 311, séif 8, à propos du radis, voir là-bas. Seulement, les gens ont l'usage de le considérer comme interdit de le retirer, car il paraît faire un trou dans le mur. Et le Taz aussi penche dans ce sens quant à la règle essentielle, même pour un mur ; néanmoins, il a conclu qu'il n'est pas en son pouvoir d'être indulgent contre le Teroumat HaDéchèn, le Choulhan Aroukh et le Rema, qui ont tous tranché à la fin du siman d'être rigoureux pour un mur [et c'est aussi l'avis de l'Eliya Rabba, comme le Choulhan Aroukh et le Rema, car il est possible qu'il soit content que le trou soit spacieux pour y renfoncer le couteau, et dans ce cas, c'est certainement interdit selon tous les avis]. Mais pour un tonneau, dont l'interdit essentiel n'est que d'ordre rabbinique, on peut s'appuyer, en cas de grand besoin, sur l'avis de l'auteur, qui permet de retirer le couteau le Chabbat puisqu'on n'a pas l'intention d'agrandir le trou, même lorsqu'on ne l'avait jamais retiré auparavant.
séif katan 11
- (יב) דעושה נקב ופתח - ר"ל דאף דמבואר בסי"ב דהיכא שהסכין היה תחוב בדבר תלוש מותר להוציאו בשבת בכל גווני דלא שייך שם משום בונה הכא שאני דיש בו משום מתקן פתחא ואף שאין עשוי להכניס ולהוציא עכ"פ מדרבנן אסור:(12) Qu'on fait un trou et une ouverture – c'est-à-dire que bien qu'il soit expliqué au séif 12 que lorsque le couteau était enfoncé dans une chose détachée du sol, il est permis de le retirer le Chabbat dans tous les cas, car l'interdit de construire ne s'applique pas là, ici c'est différent, car il y a là l'interdit de façonner une ouverture ; et bien qu'elle ne soit pas faite pour faire entrer et sortir, c'est du moins interdit d'ordre rabbinique.
séif katan 12
- (יג) נקב ונסתם - אפילו היה אותו מקום מקום הברזא שסתמו ועשאו במקום אחר ועתה רוצה לפתחו:(13) Un trou qui s'est bouché – même si cet endroit était l'emplacement du bouchon (berza), qu'on a bouché, et qu'on l'a fait à un autre endroit, et que maintenant on veut l'ouvrir.
séif katan 13
- (יד) וחשיב כפותח מחדש - וע"כ אסור לעשות שם אפילו נקב קטן שאין עשוי להכניס ולהוציא על ידו:(14) Et est considéré comme ouvrir un trou nouveau – et c'est pourquoi il est interdit d'y faire même un petit trou, qui n'est pas fait pour faire entrer et sortir par lui.
séif katan 14
- (טו) מותר לפתחו - אפילו הוא נקב גדול דאותה הסתימה לא חשיבא סתימה כלל:(15) Il est permis de l'ouvrir – même si c'est un grand trou, car ce bouchage n'est pas du tout considéré comme un bouchage.
séif katan 15
- (טז) במקום נקב ישן - בין שהנקב ההוא היה גדול או קטן ובלבד שלא ירחיבו יותר ממה שהיה מתחלה:(16) À l'endroit d'un trou ancien – que ce trou ait été grand ou petit, pourvu qu'on ne l'élargisse pas plus qu'il n'était au départ.
séif katan 16
- (יז) נוקבים אפילו במקדח - דלא חשיב סתימה כלל כיון שהוא למעלה מן השמרים וכנ"ל ולכן מותר לנקוב במגופה שסותמין בה הכלי זכוכית [שקורין שטאפק"י] אפילו בכלי המתוקן לכך:(17) On perce, même avec une makdéa'h (vrille) – car ce n'est pas du tout considéré comme un bouchage, puisque c'est au-dessus de la lie, comme on l'a dit plus haut. C'est pourquoi il est permis de percer le bouchon avec lequel on bouche un récipient de verre [qu'on appelle chtopké], même dans un récipient aménagé pour cela.
séif katan 17
- (יח) הברזא - נקט דבר ההוה וה"ה אם היה הנקב במקום אחר שנסתם:(18) Le bouchon – il a mentionné le cas fréquent, et il en est de même si le trou qui s'est bouché était à un autre endroit.
séif katan 18
- (יט) וי"א דלא שרי וכו' - זו היא דעת הכל בו ועיין בא"ר שכתב דשאר פוסקים פליגי ע"ז ופסק כמותם וכן פסק בנחלת צבי אבל בפמ"ג וח"א משמע דיש לחוש להחמיר כדעת הי"א:(19) Et certains disent qu'il n'est permis, etc. – c'est l'avis du Kol Bo. Et voir l'Eliya Rabba, qui a écrit que les autres décisionnaires sont en désaccord avec cela, et il a tranché comme eux ; et c'est aussi ce qu'a tranché le Na'halat Tsvi. Mais d'après le Peri Megadim et le 'Hayé Adam, il ressort qu'il y a lieu d'être rigoureux selon l'avis de « certains disent ».
séif katan 19
- (כ) מותר ליתן וכו' - שהרי עומד ומיוחד לכך ואינו מתקן כלי ומ"מ נראה דאסור לתקוע היטב בחזקה ביתדות דיש בזה משום גמר מלאכה:(20) Il est permis de mettre, etc. – car le roseau est prêt et destiné à cela, et on ne répare pas un ustensile. Néanmoins, il semble qu'il soit interdit de l'enfoncer bien fermement avec des chevilles, car il y a là l'interdit d'achever un travail.
séif katan 20
- (כא) אע"פ וכו' - ואע"ג שאינו יודע אם יגיע למדתו אפ"ה מותר ועיין בב"י שכתב שנראה מדברי הרמב"ם שאע"פ שהקנה עצמה אינה מתוקנת כל צרכה וחסרה שום תיקון אפ"ה מותר להכניסה ולא חיישינן שמא יתקנה:(21) Bien que, etc. – et bien qu'on ne sache pas s'il (le roseau) atteindra sa mesure (s'il s'adaptera au trou), c'est malgré tout permis. Et voir le Beit Yossef, qui a écrit qu'il ressort des paroles du Rambam que même si le roseau lui-même n'est pas aménagé autant qu'il le faut et qu'il lui manque quelque réparation, il est malgré tout permis de l'introduire, et nous ne craignons pas qu'on vienne à le réparer.
séif katan 21
- (כב) במקום שיש לו - דע דהמחבר שכתב טעם האיסור מפני שנראה כעושה מרזב ורמ"א מסיים ואין לחוש שמא יקטום הוא פלוגתא דאמוראי בגמרא ח"א טעם האיסור שמא יעשה מרזב וח"א גזירה שמא יקטום העלה מן הענף ליתנו לחבית ואמרינן מאי בינייהו דקטים ומנחי [היינו שהיו לו הרבה קטומים מוכנים מע"ש לזה ולכך אין לחוש שמא יבוא לקטום] למ"ד משום מרזב אסור אף בכה"ג ולמ"ד שמא יקטום שרי ופסק הרא"ש והטור כמ"ד שמא יקטום:(22) Là où il a – sache que ce qu'ont écrit l'auteur, qui a écrit comme raison de l'interdit que cela paraît fabriquer une gouttière, et le Rema, qui conclut : « et il n'y a pas à craindre qu'il en détache », c'est une controverse d'Amoraïm dans la Guemara. L'un dit que la raison de l'interdit est la crainte qu'il ne fasse une gouttière, et l'autre dit que c'est un décret de crainte qu'il ne détache la feuille de la branche pour la mettre dans le tonneau. Et nous disons (dans la Guemara) : quelle différence y a-t-il entre eux ? Lorsqu'il y en a de détachées et posées [c'est-à-dire qu'il avait beaucoup de feuilles détachées, préparées depuis la veille de Chabbat pour cela, et qu'ainsi il n'y a pas à craindre qu'il en vienne à en détacher] : selon celui qui dit que c'est à cause de la gouttière, c'est interdit même dans ce cas ; et selon celui qui dit que c'est de crainte qu'il ne détache, c'est permis. Et le Roch et le Tour ont tranché comme celui qui dit que c'est de crainte qu'il ne détache.
séif katan 22
- (כג) מותר להתיז - דאין בנין וסתירה בכלים ומיירי בחבית גרועה שמדובק שבריה בזפת ולא בשלמה וכמבואר הכל לעיל בס"א ואם ירצה להתיז רק ראש המגופה לבד אפילו בחבית שלמה שרי דלא מקרי שבירה כיון שאינה מחוברת לחבית:(23) Il est permis de trancher – car il n'y a pas d'interdit de construire et de démolir pour les ustensiles ; et il s'agit d'un tonneau de mauvaise qualité, dont les morceaux sont recollés avec de la poix, et non d'un tonneau entier, comme tout cela est expliqué plus haut au séif 1. Et s'il veut trancher seulement la tête du couvercle (megoufa), même pour un tonneau entier, c'est permis, car cela ne s'appelle pas casser, puisqu'il (le couvercle) n'est pas attaché au tonneau.
séif katan 23
- (כד) בסייף - דכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו:(24) Avec une épée – car un ustensile dont l'usage est pour un travail interdit, il est permis de le déplacer pour l'usage de son corps même (pour s'en servir à un usage permis).
séif katan 24
- (כה) דלאו לפתח מכוין - אלא להרחיב מוצא שפתיה שיוכל בקל ליקח מה שבתוכה. ודוקא כשהוא עושה זה מפני האורחים [א"ר בשם רש"ל] ומותר ג"כ לקרוע העור מע"פ חבית של יין ובלבד שלא יכוון לעשות זינוק [פי' כעין מרזב] (תוספתא):(25) Car il n'a pas l'intention de faire une ouverture – mais d'élargir le débouché de son ouverture afin de pouvoir prendre facilement ce qu'il contient. Et cela n'est permis que lorsqu'il fait cela à cause des invités [Eliya Rabba au nom du Maharchal]. Et il est aussi permis de déchirer la peau qui recouvre l'ouverture d'un tonneau de vin, pourvu qu'on n'ait pas l'intention de faire un zinouk [explication : une sorte de gouttière] (Tossefta).
séif katan 25
- (כו) אבל לנקבה בצדה וכו' - דנקב הרי הוא כעושה פתח לחבית ואפילו נקב קטן שאינו עשוי להכניס ולהוציא ג"כ אסור מדרבנן בין במגופה ובין בחבית אלא דיש חילוק ביניהם דלענין מגופה אינו אסור בנקב כזה אלא כשעושה הנקב מצדה של מגופה אבל כשמנקב למעלה בראש המגופה למשוך משם את היין מותר וכדלקמיה אבל בחבית אסור בכל מקום שעושה בה נקב ומה שנקט השו"ע בצדה משום מגופה נקט:(26) Mais le percer sur son côté, etc. – car un trou, c'est comme faire une ouverture au tonneau ; et même un petit trou, qui n'est pas fait pour faire entrer et sortir, est aussi interdit d'ordre rabbinique, que ce soit dans le couvercle ou dans le tonneau. Seulement, il y a une différence entre eux : pour le couvercle, un tel trou n'est interdit que lorsqu'on fait le trou sur le côté du couvercle ; mais lorsqu'on perce en haut, au sommet du couvercle, pour tirer de là le vin, c'est permis, comme il est dit juste après ; mais dans le tonneau, c'est interdit à tout endroit où l'on y fait un trou. Et si le Choulhan Aroukh a mentionné « sur son côté », c'est à cause du couvercle qu'il l'a mentionné.
séif katan 26
- (כז) ודאי לפתח מכוין - דאי אינו מכוין לפתח אלא להרחיב מוצא היין היה לו לפתוח את המגופה אבל כשנוקב במגופה למעלה ע"כ לאו לפתח מכוין שאין דרך לעשות שם פתח שלא יפלו עפר וצרורות:(27) Il a certainement l'intention de faire une ouverture – car s'il n'avait pas l'intention de faire une ouverture, mais d'élargir l'écoulement du vin, il aurait dû ouvrir le couvercle (l'enlever) ; mais lorsqu'il perce le couvercle en haut, forcément il n'a pas l'intention de faire une ouverture, car on n'a pas l'habitude de faire une ouverture à cet endroit, afin que n'y tombent pas de la poussière et des cailloux.
séif katan 27
- (כח) מותר - אפילו בחבית שלמה שרי שאין המגופה חיבור לחבית וכנ"ל בסקכ"ג ומסתברא דבזה לכו"ע מותר ואפילו שלא מפני האורחים:(28) C'est permis – même pour un tonneau entier, c'est permis, car le couvercle n'est pas considéré comme attaché au tonneau, comme il est dit plus haut, au séif katan 23. Et il est logique que dans ce cas, ce soit permis selon tous les avis, et même pas à cause des invités.
séif katan 28
- (כט) חותמות שבכלים - הוא לשון סגירה כלומר שהכיסוי שלהם סגור בקשרי חבלים:(29) Les fermetures ('hotamot) des ustensiles – c'est un terme de fermeture, c'est-à-dire que leur couvercle est fermé par des nœuds de cordes.
séif katan 29
- (ל) יכול להתירו - דלאו קשר של קיימא הוא שהרי להתיר תמיד הוא עשוי:(30) On peut la dénouer – car ce n'est pas un nœud permanent, puisqu'il est fait pour être toujours dénoué.
séif katan 30
- (לא) או לחתכו בסכין וכו' - ולא מקרי סותר משום דלאו סתירה גמורה היא זו ואינו אסור בכלים לכו"ע משא"כ בשבירת פותחת של עץ ומתכת דהוי סתירה גמורה ושייך אף בכלים:(31) Ou la couper au couteau, etc. – et cela ne s'appelle pas démolir, car ce n'est pas une démolition complète, et ce n'est pas interdit pour les ustensiles selon tous les avis ; ce qui n'est pas le cas pour casser une serrure de bois ou de métal, qui est une démolition complète et s'applique même aux ustensiles.
séif katan 31
- (לב) או להתיר קליעתו - עיין בבה"ל דלדעת הרמב"ם יש איסור בזה:(32) Ou en défaire la tresse – voir le Biour Halakha, que selon l'avis du Rambam, il y a un interdit en cela.
séif katan 32
- (לג) אסור להסיר הצירים - דכשבירת פותחת דמיא ויש בזה משום סתירה וכן המחזיר דלת הכלי על צירה יש בזה משום בנין:(33) Il est interdit d'ôter les charnières – car c'est comparable à casser une serrure, et il y a là l'interdit de démolir ; et de même, celui qui remet la porte de l'ustensile sur ses charnières, il y a là l'interdit de construire.
séif katan 33
- (לד) בזו - ס"ל דלא דמי לשבירת פותחת וסתירה גרועה היא כיון שא"צ לשבור שום דבר. ודע דלכו"ע אסור לקבוע הצירים או מנעל במסמרים להכלי דהוי תיקון מנא ועיין בח"א שכתב דאפילו ע"י אינו יהודי אסור דהוי מלאכה דאורייתא:(34) Dans ce cas – ils pensent que ce n'est pas comparable à casser une serrure, et que c'est une démolition de moindre importance, puisqu'on n'a besoin de casser aucune chose. Et sache que selon tous les avis, il est interdit de fixer des charnières ou une serrure avec des clous à l'ustensile, car c'est réparer un ustensile. Et voir le 'Hayé Adam, qui a écrit que même par l'intermédiaire d'un non-Juif c'est interdit, car c'est une mélakha de la Torah.
séif katan 34
- (לה) של תיבות - וה"ה שאר כלים:(35) Des caisses – et il en est de même pour les autres ustensiles.
séif katan 35
- (לו) יש מתיר - ס"ל דאין שייך שם סתירה כלל בכלים וכמו שביארתי לעיל בס"א במשנה ברורה דיש ראשונים שסוברין כן ואף דהמחבר סתם מתחלה בסעיף זה גופא בשבירת פותחת לאיסור אפ"ה הביא כאן דעת היש מתירין כדי לסמוך עליהן להקל עכ"פ ע"י א"י וכמו שמסיים אח"כ וכדאיתא בב"י:(36) Il y a un avis qui permet – il pense que l'interdit de démolir ne s'applique pas du tout là, pour les ustensiles, comme je l'ai expliqué plus haut, au séif 1, dans la Michna Beroura (séif katan 7), qu'il y a des Richonim qui pensent ainsi. Et bien que l'auteur ait tranché de façon anonyme au début, dans ce séif même, pour la casse d'une serrure, que c'est interdit, il a malgré tout rapporté ici l'avis de ceux qui permettent, afin de s'appuyer sur eux pour être indulgent, du moins par l'intermédiaire d'un non-Juif, comme il le conclut ensuite, et comme cela figure dans le Beit Yossef.
séif katan 36
- (לז) ע"י א"י - ויש שכתבו דדוקא בהפסד מרובה או שנחפז הרבה לצורך מצוה. וכ"ז בשבירת הפותחת אבל לפתוח אותו בסכין או במחט גדול שרי אפילו דלת של בית [אחרונים]:(37) Par l'intermédiaire d'un non-Juif – et certains ont écrit que c'est permis seulement en cas de grande perte, ou lorsqu'on est très pressé pour les besoins d'une mitsva. Et tout cela concerne la casse de la serrure ; mais l'ouvrir avec un couteau ou avec une grosse aiguille est permis, même pour la porte d'une maison [A'haronim].
séif katan 37
- (לח) חותלות - כלים עשויים מכפות תמרים כמין סלים ומניחים בתוכן תמרים רעים להתבשל:(38) Les paniers ('houtalot) – ustensiles faits de feuilles de palmier, une sorte de corbeilles, dans lesquels on place des dattes pas encore bonnes pour qu'elles mûrissent.
séif katan 38
- (לט) אם הכיסוי וכו' - באמת כל האי דינא היינו הך דס"ז ונקטיה משום סיפא לאשמועינן דבזה אפילו גופן של חותלות מותר לשבור כמו שמפרש הטעם:(39) Si le couvercle, etc. – en vérité, toute cette règle est la même que celle du séif 7, et il l'a mentionnée à cause de la fin, pour nous enseigner que dans ce cas, il est permis de casser même le corps des paniers, comme il en explique la raison.
séif katan 39
- (מ) ששובר אגוזים - ודוקא הני דלאו כלים גמורים הן דאינם עשוים אלא שיתבשלו התמרים בתוכן אבל כלי גמור כבר סתם המחבר בריש ס"ז לאיסור ומחצלת שתופרים בו פירות מסתפק הפמ"ג אם דמי לחותלות:(40) Qu'on casse des noix – et cela vaut seulement pour ceux-là, qui ne sont pas des ustensiles à part entière, car ils ne sont faits que pour que les dattes mûrissent dedans ; mais pour un ustensile à part entière, l'auteur a déjà tranché de façon anonyme, au début du séif 7, que c'est interdit. Et pour une natte dans laquelle on coud des fruits, le Peri Megadim est dans le doute pour savoir si elle est comparable aux paniers.
séif katan 40
- (מא) מותר להפקיע וכו' - דפסיקת החוט מותר בדבר תלוש כנ"ל בס"ז ואין בו משום מלאכת מחתך שאינו מקפיד על המדה. כתבו הפוסקים המבקע עצים לחתיכות גדולות איסורו הוא רק מד"ס משום עובדא דחול והמבקע לחתיכות קטנות חייב משום טוחן ואם מקפיד הוא על המדה חייב משום מחתך אפילו בחתיכות גדולות:(41) Il est permis de forcer, etc. – car couper le fil est permis pour une chose détachée du sol, comme il est dit plus haut au séif 7 ; et il n'y a pas là l'interdit de la mélakha de me'hatekh (couper à mesure), car on ne tient pas à la mesure. Les décisionnaires ont écrit : celui qui fend du bois en gros morceaux, son interdit n'est que d'ordre rabbinique (des Sages), parce que c'est une activité profane (ouvda dé'hol) ; et celui qui le fend en petits morceaux est passible à cause de la mélakha de moudre ; et s'il tient à la mesure, il est passible à cause de me'hatekh, même pour de gros morceaux.
séif katan 41
- (מב) קשרי השפוד וכו' - וה"ה פירות שקשורים או תפורים יחד בחוט מותר להתיר או לחתוך החוט:(42) Les liens de la broche, etc. – et il en est de même pour des fruits attachés ou cousus ensemble avec un fil : il est permis de dénouer ou de couper le fil.
séif katan 42
- (מג) משום סתירה - דכיון שהוא מחובר לקרקע יש בו משום בנין וסתירה:(43) À cause de l'interdit de démolir – car puisque c'est attaché au sol, l'interdit de construire et de démolir s'y applique.
séif katan 43
- (מד) שלא להסירו בשבת - אלא במוצאי שבת אבל אם אין דעתו להסירו אף במוצאי שבת גם להתירו אסור דהוי קצת קשר של קיימא [פמ"ג וחידושי רע"א]:(44) Dans l'intention de ne pas l'ôter le Chabbat – mais à la sortie de Chabbat ; mais s'il n'a pas l'intention de l'ôter même à la sortie de Chabbat, même la dénouer est interdit, car c'est un peu un nœud permanent [Peri Megadim et 'Hidouché Rabbi Akiva Eiger].
séif katan 44
- (מה) שעוה או שמן עב - אע"ג דאין מירוח בשמן אסור דגזרינן אטו שעוה ודוקא שמן עב כיון דשייך בו קצת מירוח אתי לאחלופי. והאי שעוה צ"ל דהכינו לתשמיש מאתמול דאל"כ בלאו הכי אסור משום מוקצה דלאו כלי הוא וכשהכינו לכך מותר לטלטלו ולא גזרינן שמא ידבקנו לכותל או לד"א דאף אם ידבק אינו אלא מדרבנן שמא ידבק בעת המירוח. שומן וחלב דינו כשעוה:(45) De la cire ou de l'huile épaisse – bien que l'interdit d'étaler ne s'applique pas à l'huile, c'est interdit, car nous décrétons à cause de la cire ; et cela vaut seulement pour l'huile épaisse : puisqu'un peu d'action d'étaler s'y applique, on en viendrait à confondre. Et cette cire, il faut dire (supposer) qu'on l'a préparée pour cet usage depuis la veille, car sinon, de toute façon, c'est interdit à cause de l'interdit de mouktsé, car ce n'est pas un ustensile ; et lorsqu'on l'a préparée pour cela, il est permis de la déplacer, et nous ne décrétons pas de crainte qu'on ne la colle au mur ou à une autre chose, car même si on la colle, ce n'est que interdit d'ordre rabbinique de crainte qu'on ne la colle au moment de l'étalement. La graisse et le suif ont la même règle que la cire.
séif katan 45
- (מו) ממרח - וכיון דהוא משום חשש מירוח אסור אפילו אם אין מכניס השמן בתוך הנקב אלא בהנחה בעלמא ע"ג מלמעלה וגם אין חילוק בזה בין ת"ח לע"ה [אחרונים]:(46) Il étale – et puisque c'est à cause de la crainte d'étaler, c'est interdit même si on n'introduit pas l'huile à l'intérieur du trou, mais qu'on la pose simplement dessus, par-dessus ; et il n'y a pas non plus de différence en cela entre un érudit (talmid 'hakham) et un ignorant (am haarets) [A'haronim].
séif katan 46
- (מז) מותר - היינו אפילו להכניסו תוך הנקב דהואיל ואין היין יוצא אפילו בלי תיקון לא מחזי כמתקן והאחרונים כתבו דהעיקר כדעת הרמב"ם שחולק ע"ז וס"ל דאפילו אם אין היין יוצא דרך שם ג"כ אסור ליתן שום דבר בתוך הנקב לסתמו משום דהוי כעין בונה אלא דע"ג הנקב מלמעלה דלית ביה משום בנין אינו אסור כ"א בדבר שמתמרח:(47) C'est permis – c'est-à-dire même de l'introduire à l'intérieur du trou, car puisque le vin ne sort pas, même sans réparation, cela n'a pas l'air d'une réparation. Et les A'haronim ont écrit que l'essentiel est selon l'avis du Rambam, qui conteste cela et pense que même si le vin ne sort pas par là, il est aussi interdit de mettre quoi que ce soit à l'intérieur du trou pour le boucher, car c'est une sorte de construction ; seulement, par-dessus le trou, où l'interdit de construire ne s'applique pas, ce n'est interdit qu'avec une chose qui s'étale.
séif katan 47
- (מח) אסור לסתמו - מדרבנן מפני דמחזי כמתקן ודוקא כשסותמו בדבר שאין דרך לסתום בו כמו בצרור קטן או בקיסם אבל מותר לכ"ע לסתום בעץ כגון בברזא כמו שהוא דרך תמיד לסתום בו:(48) Il est interdit de le boucher – d'ordre rabbinique, parce que cela a l'air d'une réparation ; et cela vaut seulement lorsqu'on le bouche avec une chose avec laquelle on n'a pas l'habitude de boucher, comme un petit caillou ou un éclat de bois ; mais il est permis selon tous les avis de boucher avec du bois, par exemple avec un bouchon (berza), comme on a toujours l'habitude de boucher avec.
séif katan 48
- (מט) לומר שאינו מכוין - כיון דבאמת מכוין הוא לסתמו:(49) En disant qu'on n'a pas l'intention – puisqu'en vérité, on a l'intention de le boucher.
séif katan 49
- (נ) ואם הוא ת"ח - דכיון שהוא ת"ח אין לחוש בו שאם נתירנו ע"י הערמה יבוא לעבור על איסור דרבנן זה אפילו בלי הערמה וכתב המ"א דאף דקי"ל דהאידנא אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אין להחמיר ע"ש ויש שחולקין עליו:(50) Et si c'est un érudit – car puisque c'est un érudit (talmid 'hakham), il n'y a pas à craindre à son sujet que, si nous le lui permettons par ruse, il en vienne à transgresser cet interdit rabbinique même sans ruse. Et le Maguen Avraham a écrit que bien que nous tenions qu'aujourd'hui nous n'avons pas le statut d'érudit, néanmoins, à ce sujet, il n'y a pas lieu d'être rigoureux, voir là-bas ; et certains le contestent.
séif katan 50
- (נא) של עץ - נקט של עץ דבכותל של לבנים מצוי כמה פעמים שאין שורותיהם מדובקים זה לזה ואז מותר להוציא אפילו אם לא היה דצה ושלפה מבעוד יום:(51) De bois – il a mentionné un mur de bois, car dans un mur de briques, il arrive souvent que leurs rangées ne soient pas collées l'une à l'autre, et alors il est permis de le retirer même s'il ne l'avait pas enfoncé et retiré alors qu'il faisait encore jour.
séif katan 51
- (נב) אסור להוציאו - דע"י הוצאתו כיון שהיה מתחלה תקוע קצת בחוזק א"א שלא יתרחב הסדק שם ועשיית נקב כל שהוא בכותל מחובר יש בו משום קודח דהוא תולדה דבונה ואף דאין מתכוין לזה כמעט פסיק רישא הוא ועיין לעיל בסקי"א במ"ב מה שכתבנו דעת אחרונים בזה:(52) Il est interdit de le retirer – car en le retirant, puisqu'il était au départ enfoncé assez fermement, il est impossible que la fente ne s'élargisse pas à cet endroit ; et faire un trou, si petit soit-il, dans un mur attaché au sol comporte l'interdit de kodéa'h (forer), qui est une dérivée de construire ; et bien qu'on n'en ait pas l'intention, c'est presque un pessik reicha. Et voir plus haut, au séif katan 11, dans la Michna Beroura, ce que nous avons écrit de l'avis des A'haronim à ce sujet.
séif katan 52
- (נג) שרי - להוציאה ואף לחזור ולתחוב אותו בכותל דכיון דכבר נעץ הסכין בכותל מבעוד יום והוציאו והדר נעצו כבר הורחב מקום מושבו ותו לא הוי פסיק רישא אבל אם לא חזר ונעצו מבעוד יום נראה דאסור לתחוב אותו בכותל דעדיין לא נתרחב במה שהוציאו פעם אחת מן הכותל:(53) C'est permis – de le retirer, et même de le renfoncer dans le mur, car puisqu'il avait déjà enfoncé le couteau dans le mur alors qu'il faisait encore jour, l'avait retiré et l'avait renfoncé, son emplacement s'est déjà élargi, et ce n'est plus un pessik reicha. Mais s'il ne l'avait pas renfoncé alors qu'il faisait encore jour, il semble qu'il soit interdit de l'enfoncer dans le mur, car l'emplacement ne s'est pas encore élargi par le fait qu'il l'ait retiré une fois du mur.
séif katan 53