Michna Beroura 313

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 313 →

(א) פקק החלון - ואפילו על ארובה שבגג שרי ואינו נחשב לאהל דהאהל כבר עשוי וכשפוקקו אינו אלא מוסיף על האהל דהיינו שמכסה החלל שהיה באהל וגם הוא עראי. הר"י הלוי כתב דהא דאיתא בש"ס שפקקו את החלון בשבת מפני המת שלא יכנס הטומאה לבית ויטמאו הכלים היינו דוקא קודם שימות המת דלא הוי אלא תוספת אהל עראי וגם לא מיקרי מתקן עדיין אבל לאחר מיתתו מיקרי תיקון גמור והמג"א חולק עליו וסובר דזה לא מיקרי מתקן דהכלים שהיו בתוכו כבר נטמאו ואינו מועיל אלא להבא שלא יטמאו כל אשר יהיה אח"כ בהבית ובשע"ת מצדד כהמג"א ועיין בפמ"ג:
(1) Le bouchon de la fenêtre – et même pour l'obturation d'une lucarne dans le toit, c'est permis, et ce n'est pas considéré comme faire une tente (ohel), car la tente est déjà faite, et lorsqu'on la bouche, on ne fait qu'ajouter à la tente, c'est-à-dire qu'on couvre le vide qui était dans la tente ; et de plus c'est provisoire. Le Ri HaLévi a écrit que ce qui est rapporté dans le Talmud, qu'on a bouché la fenêtre le Chabbat à cause du mort, afin que l'impureté n'entre pas dans la maison et ne rende pas les objets impurs, c'est seulement avant que le mort ne meure, car ce n'est alors qu'un ajout à une tente provisoire, et ce n'est pas encore appelé « réparer » (metaken) ; mais après sa mort, c'est appelé une réparation complète. Et le Maguen Avraham est en désaccord avec lui et estime que ce n'est pas appelé « réparer », car les objets qui étaient à l'intérieur sont déjà devenus impurs, et cela ne sert que pour l'avenir, afin que ne devienne pas impur tout ce qui sera ensuite dans la maison. Et le Chaarei Techouva penche vers l'avis du Maguen Avraham ; et voir le Peri Megadim.
séif katan 1
(ב) ולא אמרינן וכו' - כיון שדרכו בכך לפתוח ולסגור תמיד ועיין בבה"ל:
(2) Et nous ne disons pas, etc. – puisque son usage est ainsi, d'ouvrir et de fermer constamment. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 2
(ג) והוא שיחשוב וכו' - וזה מהני אפילו אם לא נשתמש בו עדיין מעולם לזה וכ"ש אם נשתמש בו מכבר אפילו רק פ"א דכבר ירדה עליהם תורת כלי ולא צריך תו אפילו מחשבה ודע דהא דבעינן דעתו מע"ש היינו דוקא בדבר שדרך לבטלו שם אבל דבר שאין דרך לבטלו לעולם אלא לפי שעה כגון בגד וכי"ב מותר לסתום בו אפילו לא היה דעתו עליו מע"ש [ח"א]:
(3) À condition qu'il ait pensé, etc. – et cela suffit même s'il ne s'en est encore jamais servi pour cela. Et à plus forte raison s'il s'en est déjà servi, même une seule fois, car le statut d'objet (torat kli) leur est déjà échu, et il n'est plus besoin même d'une pensée. Et sache que ce que nous exigeons son intention dès la veille de Chabbat, c'est seulement pour une chose qu'on a l'habitude d'annuler là (de laisser définitivement en place) ; mais une chose qu'on n'a jamais l'habitude d'annuler là, mais seulement pour un temps, par exemple un vêtement ou quelque chose de semblable, il est permis d'obturer avec, même s'il n'y avait pas pensé dès la veille de Chabbat ('Hayé Adam).
séif katan 3
(ד) שהתקינו וכו' - היינו שתוחבו אצל הדלת בכותל [ולא שסוגר בו את המסגרת או ב' חצאי דלת] וע"כ דמי קצת לנגר המבואר לקמיה דלא מהני ליה מחשבה:
(4) Que l'on a aménagé, etc. – c'est-à-dire qu'on l'enfonce à côté de la porte dans le mur [et non qu'on ferme avec lui le cadre ou les deux moitiés de la porte] ; c'est pourquoi il ressemble un peu au loquet (néguer) expliqué juste après, pour lequel la pensée ne suffit pas.
séif katan 4
(ה) א"צ שיקשרנו וכו' - צ"ל נמי א"צ וכו':
(5) Il n'est pas nécessaire de l'attacher, etc. – il faut lire aussi : « il n'est pas nécessaire, etc. »
séif katan 5
(ו) שיתקננו לכך - היינו דכיון שתקנו יש עליו תורת כלי ויוצא מתורת בנין רק דלרש"י בעינן דוקא שיהא ראוי לשום תשמיש אחר ולר"ת א"צ שיתקננו אלא לנעול בו דבזה נמי יש תורת כלי עליו ויוצא מתורת בנין:
(6) Qu'il l'ait aménagé pour cela – c'est-à-dire que puisqu'il l'a aménagé, il a le statut d'objet et sort du statut de construction ; seulement, selon Rachi, nous exigeons précisément qu'il soit apte à un autre usage, et selon Rabbénou Tam, il n'est pas nécessaire de l'aménager pour autre chose que pour fermer avec, car par cela aussi il a le statut d'objet et sort du statut de construction.
séif katan 6
(ז) ולר"ת וכו' - ולעת הצורך יש להקל כר"ת דכן סתם השו"ע לעיל בסימן ש"ח ס"י:
(7) Et selon Rabbénou Tam, etc. – et en cas de besoin on peut être indulgent selon Rabbénou Tam, car c'est ainsi que le Choulhan Aroukh l'a énoncé sans précision plus haut, au siman 308, séif 10.
séif katan 7
(ח) ומיקרי וכו' - דמלאכת הנעילה הוא להיתר:
(8) Et il est appelé, etc. – car le travail de fermer est permis.
séif katan 8
(ט) על ידי כך וכו' - אבל קנה שמוסקין בו זיתים אע"פ שנועלין בו מקרי מלאכתו לאיסור כיון שעיקרו עשוי לכך הולכין אחר רוב תשמישו:
(9) De ce fait, etc. – mais un roseau avec lequel on gaule les olives, bien qu'on ferme avec, est appelé « objet dont l'usage est interdit » (kli chemelakhto leissour), puisqu'il est essentiellement fait pour cela : on suit la majorité de son usage.
séif katan 9
(י) ומותר לטלטלו - היינו אפילו שלא לצורך גופו ומקומו רק צורך קצת וזהו שציין רמ"א כמו שנתבאר לעיל בסימן ש"ח אבל בעניננו דאיירינן לענין לנעול בו דהוא לצורך גופו מותר כיון שיש עליו תורת כלי אפילו עומד למסוק בו זיתים:
(10) Et il est permis de le déplacer – c'est-à-dire même pas pour les besoins de lui-même ou de sa place, mais pour un petit besoin ; et c'est ce à quoi le Rema a renvoyé : « comme cela a été expliqué plus haut au siman 308 ». Mais dans notre cas, où il est question de fermer avec, ce qui est pour les besoins de lui-même (letsorekh goufo), c'est permis, puisqu'il a le statut d'objet, même s'il est destiné à gauler les olives.
séif katan 10
(יא) לבנין - ר"ל שנראה כשאר נגרים ויתדות שנועץ בכותל דיש בזה משום בנין ולכך בעינן שיהא קשור:
(11) À une construction – c'est-à-dire qu'il ressemble aux autres chevilles et piquets qu'on enfonce dans le mur, ce qui relève de l'interdit de construire ; c'est pourquoi nous exigeons qu'il soit attaché.
séif katan 11
(יב) שדומה לכלי - היינו דכיון דכלי הוא לא הוי כבנין דנראה לכל דלפי שעה משימו שם:
(12) De sorte qu'il ressemble à un objet – c'est-à-dire que puisque c'est un objet, ce n'est pas comme une construction, car il est visible pour tous qu'on ne le place là que pour un temps.
séif katan 12
(יג) בחבל דק - משמע דעכ"פ קשור מיהו בעינן וכן פסק הט"ז דהקשירה הוא לעיכובא ובספר אליה רבא כתב דלעת הצורך יש לסמוך על המקילין ע"י גלוסטרא כיון שהוא כלי אף בלי קשירה כלל אבל בביאור הגר"א משמע דמצדד לדינא כהט"ז ואם הנגר מחובר לדלת ומושכין אותו ותוחבין בחור מותר לכו"ע אף בלי קשירה [ח"א]:
(13) Avec une corde fine – il ressort de cela qu'en tout cas nous exigeons qu'il soit attaché ; et c'est ainsi qu'a tranché le Taz : l'attache est une condition indispensable (leikouva). Et dans le livre Eliya Rabba, il a écrit qu'en cas de besoin on peut s'appuyer sur ceux qui sont indulgents lorsqu'il y a un renflement (glostra), puisque c'est un objet, même sans aucune attache. Mais dans le Biour du Gaon de Vilna, il ressort qu'il penche pour la loi vers l'avis du Taz. Et si le loquet est fixé à la porte, et qu'on le tire et qu'on l'enfonce dans le trou, c'est permis selon tous les avis, même sans attache ('Hayé Adam).
séif katan 13
(יד) בו - שאם רוצה לטלטלו ע"י אותו חבל מיד נפסק:
(14) Par elle – car s'il voulait le soulever par cette corde, elle se romprait aussitôt.
séif katan 14
(טו) ואפילו אם אינו וכו' - והו"א דאינו מינכר כ"כ דהוא רק לנעילה:
(15) Et même s'il n'est pas, etc. – et j'aurais pu penser que dans ce cas il n'est pas si visible qu'il ne sert qu'à fermer ; il nous apprend que c'est permis.
séif katan 15
(טז) בבריח הדלת - או במזוזה שאחורי הדלת:
(16) À la barre de la porte – ou au montant (mezouza) qui est derrière la porte.
séif katan 16
(יז) ואם אין בראשו וכו' - משום דכיון דאין על הנגר תורת כלי בעינן שיהיה יותר היכר שהוא עומד רק לנעילה דלא יהיה נראה כבונה:
(17) Et s'il n'a pas à son extrémité, etc. – parce que, puisque le loquet n'a pas le statut d'objet, nous exigeons qu'il y ait un signe plus net qu'il est destiné seulement à fermer, afin que cela ne semble pas être construire.
séif katan 17
(יח) הקשר אמיץ - ובלא"ה אסור אפילו אם הנגר תלוי באויר ואינו נגרר כלל בארץ:
(18) Que l'attache soit solide – et sans cela, c'est interdit, même si le loquet pend en l'air et ne traîne pas du tout sur le sol.
séif katan 18
(יט) שאין אסור וכו' - קאי אלעיל שכתב דמותר אפילו בחבל דק וע"ז סיים וכתב שאין אסור אלא כששומטו היינו שאינו קשור כלל וכששומטו ממקום החור שנועל שם הדלת מניחו בקרן זוית דאז אינו נראה כמוכן לנעול והוי כבונה:
(19) Car ce n'est interdit, etc. – cela se rapporte à ce qu'il a écrit plus haut, que c'est permis même avec une corde fine ; et à ce sujet il a conclu en écrivant que ce n'est interdit que lorsqu'on l'a retiré, c'est-à-dire qu'il n'est pas du tout attaché, et que lorsqu'on le retire de l'endroit du trou où l'on ferme la porte, on le pose dans un coin ; car alors il ne semble pas préparé pour fermer, et c'est comme construire.
séif katan 19
(כ) כל נגר - היינו אפילו יש בראשו גלוסטרא והוא קשור ועיין בביאור הלכה:
(20) Tout loquet – c'est-à-dire même s'il a un renflement à son extrémité et qu'il est attaché. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 20
(כא) אבל אם וכו' - ואם עשה לו בית יד [הוא כמו גלוסטרא דלעיל ודומה למקבת שכותשין בו בשמים אך לעיל איירי דהגלוסטרא היה בו ממילא וכאן איירינן דעשה אותו בידים] מוכח דכלי הוא ותו לא מחזי כבונה דאין דרך לשקע כלי בבנין לבטלו שם וכיון שעשה בו מעשה לעשותו כלי שרי ואפילו אינו קשור כ"כ ב"י והביא ראיה מן הרי"ף והגר"א כתב בביאורו דלדעת רש"י והטור לא מצינו היתר בנקמז דהיינו נפחתה האסקופה אפילו ע"י עשיית בית יד:
(21) Mais si, etc. – et s'il lui a fait une poignée [c'est comme le renflement mentionné plus haut, et cela ressemble au maillet (makévet) avec lequel on pile les aromates ; mais plus haut il s'agissait du cas où le renflement y était de lui-même, et ici il s'agit du cas où il l'a fait de ses mains], il est prouvé que c'est un objet, et cela ne semble plus être construire, car on n'a pas l'habitude d'enfoncer un objet dans une construction pour l'y annuler ; et puisqu'il a accompli sur lui un acte pour en faire un objet, c'est permis, même s'il n'est pas attaché. Ainsi l'a écrit le Beit Yossef, qui en a apporté une preuve du Rif. Et le Gaon de Vilna a écrit dans son Biour que selon l'opinion de Rachi et du Tour, nous ne trouvons pas de permission pour un nikmaz, c'est-à-dire lorsque le seuil s'est abaissé, même en lui faisant une poignée.
séif katan 21
(כב) נפחתה האסקופה וכו' - ואם מתחלה עשה חלל בקרקע מקום שהנגר יהיה ראשו שם ואינו מוסיף נקב בארץ אין איסור ובזה ניחא מה שברוב הבתים עושין נקבים בחומה אצל הדלת מכאן ומכאן ותוחבין הבריח לשם שהולך מקצה זה לזה ולא אמרינן דהוי כבונה דמה לי שנכנס בחומה או למטה בארץ אלא משום שנעשה מתחלה לכך נקבים בחומה ע"כ אין איסור ועוד נראה דכיון שעושין טבעת של ברזל באמצע הבריח ובו אוחזין בשעת פתיחה ונעילה ומושכין את הבריח זה הוי כעשה לו בית יד דמותר אפילו באינו קשור אפילו בנפחתה האסקופה [ט"ז וש"א] ונראה דאפילו לדעת הגר"א שמחמיר לעיל בעשה לו בית יד לדעת רש"י והטור יש להקל בזה מפני צירוף טעם הראשון של הט"ז:
(22) Le seuil s'est abaissé, etc. – et si dès le départ on a fait un creux dans le sol, à l'endroit où l'extrémité du loquet viendra, et qu'on n'ajoute pas de trou dans la terre, il n'y a pas d'interdit. Et par cela s'explique bien ce que, dans la plupart des maisons, on fait des trous dans le mur près de la porte, de part et d'autre, et qu'on y enfonce la barre, qui va d'une extrémité à l'autre ; et nous ne disons pas que c'est comme construire — car quelle différence y a-t-il qu'elle entre dans le mur ou en bas dans la terre ? — mais puisque des trous ont été faits dès le départ dans le mur pour cela, il n'y a pas d'interdit. Et de plus, il semble que puisqu'on fait un anneau de fer au milieu de la barre, par lequel on la saisit au moment d'ouvrir et de fermer et on tire la barre, c'est comme si on lui avait fait une poignée, ce qui est permis même si elle n'est pas attachée, même lorsque le seuil s'est abaissé (Taz et d'autres décisionnaires). Et il semble que même selon l'opinion du Gaon de Vilna, qui est rigoureux plus haut dans le cas où l'on a fait une poignée, selon l'opinion de Rachi et du Tour, on peut être indulgent en cela, en y joignant la première raison du Taz.
séif katan 22
(כג) תדיר - ר"ל וע"כ אין עשוי להפתח אלא לזמנים רחוקים לפי שאין דרך כניסתו ויציאתו עליהם ומחזי כמוסיף על הבנין ע"י נעילתו אם לא באופנים המבוארים פה דאז מנכר שהם דלת:
(23) Fréquemment – c'est-à-dire : et c'est pourquoi la porte n'est faite pour être ouverte qu'à des intervalles éloignés, car on n'a pas l'habitude d'entrer et de sortir par là ; et il semble qu'on ajoute à la construction en la fermant, sauf dans les cas expliqués ici, car alors il est visible que ce sont des portes.
séif katan 23
(כד) שגדרה בקוצים - היינו שסתמה בחבילות של קוצים העשויה כעין דלת ופעמים שהוא פותחה ורוצה עתה לנועלה:
(24) Qu'il a clôturée avec des épines – c'est-à-dire qu'il l'a obturée avec des fagots d'épines faits en forme de porte, et que parfois il l'ouvre, et maintenant il veut la fermer.
séif katan 24
(כה) שהיה להם ציר - היינו שניכר שהיה להם ציר:
(25) Qu'ils en ont eu un – c'est-à-dire qu'il est visible qu'ils ont eu un pivot.
séif katan 25
(כו) אפי' וכו' רק שקשרם ותלאם - ר"ל שקשרם ותלאם שם מבע"י כדי לנעול בהן וע"כ מותר לנעול בהן בשבת שאף שכשהן פתוחין הן נגררות בארץ ורק כשהוא נועלן מגביהן וזוקפן על האסקופה מ"מ כיון שהן קשורות ומחוברות שם מבע"י ויש להן היכר ציר לא מחזי כבונה בשבת:
(26) Même, etc., pourvu qu'on les ait attachés et suspendus – c'est-à-dire qu'on les a attachés et suspendus là encore de jour (avant Chabbat) afin de fermer avec ; c'est pourquoi il est permis de fermer avec le Chabbat. Car bien que, lorsqu'elles sont ouvertes, elles traînent sur le sol, et que ce n'est que lorsqu'il les ferme qu'il les soulève et les dresse sur le seuil, néanmoins, puisqu'elles sont attachées et fixées là depuis le jour et qu'elles ont le signe du pivot, cela ne semble pas être construire le Chabbat.
séif katan 26
(כז) גבוהים מן הארץ - ר"ל שהיו קשורות ותלויות מבע"י בענין שאף כשפותחן אינן נגררות בארץ ואפילו הן גבוהין מן הארץ רק כמלא נימא [גמרא] והטעם ששוב אינו נראה כבונה בנעילה זו אף אם אין להם היכר ציר הואיל שאף כשהן פתוחין הן מחוברין וקבועין שם היטב שאין נגררות בארץ:
(27) Surélevés par rapport au sol – c'est-à-dire qu'elles étaient attachées et suspendues depuis le jour, de telle manière que même lorsqu'il les ouvre, elles ne traînent pas sur le sol ; et même si elles ne sont surélevées par rapport au sol que de l'épaisseur d'un cheveu (Guemara). Et la raison est que dès lors, cela ne semble plus être construire par cette fermeture, même si elles n'ont pas le signe du pivot, puisque même lorsqu'elles sont ouvertes, elles sont attachées et bien fixées là, de sorte qu'elles ne traînent pas sur le sol.
séif katan 27
(כח) ופתח העשוי וכו' - שכיון שמשתמשין בה תדיר הכל יודעין שלדלת היא עשויה ולא מחזי כבונה:
(28) Et une ouverture faite, etc. – car puisqu'on l'utilise fréquemment, tout le monde sait qu'elle est faite pour servir de porte, et cela ne semble pas être construire.
séif katan 28
(כט) והוא נגרר - בארץ כשפותחה והנה מלשון המחבר משמע דעכ"פ קשור מיהו בעינן אבל מלשון הג"ה בס"ד משמע דס"ל דאפילו אינו קשור כלל שרי אם יש לה אסקופה מלמטה ויש להקל בזה [עיין בהגר"א שכתב שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ובפרט שכן סתם הרמ"א]:
(29) Et qu'elle traîne – sur le sol lorsqu'on l'ouvre. Or, de la formulation de l'auteur, il ressort qu'en tout cas nous exigeons qu'elle soit attachée ; mais de la formulation de la glose (du Rema) au séif 4, il ressort qu'il estime que même si elle n'est pas du tout attachée, c'est permis si elle a un seuil en bas ; et on peut être indulgent en cela [voir le Gaon de Vilna, qui a écrit que telle est l'opinion du Rif et du Rambam ; d'autant plus que c'est ainsi que le Rema l'a énoncé sans précision].
séif katan 29
(ל) דלת העשוי וכו' - היינו לפי שאין לה תקוני הדלת כשאר דלתות הוי כסתימה בעלמא ונראה כבונה ומיירי כאן אפילו בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר:
(30) Une porte faite, etc. – c'est-à-dire que, parce qu'elle n'a pas les aménagements d'une porte comme les autres portes, c'est comme une simple obturation, et cela semble être construire. Et il s'agit ici même d'une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment.
séif katan 30
(לא) מלוח אחד או שאין וכו' - ודעת הרמב"ם דלא אסור אלא בתרתי לריעותא דהיינו שהוא מלוח אחד וגם אין לה אסקופה. ובפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר מצדדים האחרונים דיש לסמוך על שיטתו להקל:
(31) D'une seule planche, ou qui n'a pas, etc. – et l'opinion du Rambam est que ce n'est interdit qu'en présence de deux défauts, c'est-à-dire qu'elle est d'une seule planche et qu'elle n'a pas non plus de seuil. Et pour une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment, les A'haronim penchent à dire qu'on peut s'appuyer sur son opinion pour être indulgent.
séif katan 31
(לב) וכשפותחין וכו' - משמע מזה דהוא מיירי בשאינה קשורה אבל אם היא קשורה ותלויה אף שנגררת בארץ כשפותחה שרי אף שאין לה תקוני דלתות כראוי והיינו משום דכאן מיירי בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר:
(32) Et que lorsqu'on ouvre, etc. – il ressort de cela qu'il s'agit du cas où elle n'est pas attachée ; mais si elle est attachée et suspendue, même si elle traîne sur le sol lorsqu'on l'ouvre, c'est permis, bien qu'elle n'ait pas les aménagements de portes comme il se doit ; et c'est parce qu'il s'agit ici d'une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment.
séif katan 32
(לג) אע"פ ששומטין וכו' - היינו שאינה קשורה כלל ואע"ג דבריש ס"ג בדלת של רחבה שגם היא מסתמא עשויה כשאר דלתות ואפ"ה מחמרינן שיהא קשור ותלוי מבע"י הכא איירי בפתח שהוא עשוי לכניסה ויציאה תדיר וכנ"ל וס"ל דבזה לא בעינן קשר כלל וכמ"ש בסקכ"ט [הגר"א]:
(33) Bien qu'on la retire, etc. – c'est-à-dire qu'elle n'est pas du tout attachée. Et bien qu'au début du séif 3, pour la porte d'un espace (re'hava) — qui elle aussi est vraisemblablement faite comme les autres portes —, nous soyons malgré cela rigoureux en exigeant qu'elle soit attachée et suspendue depuis le jour, ici il s'agit d'une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment, comme mentionné plus haut ; et le Rema estime qu'en cela nous n'exigeons pas du tout d'attache, comme nous l'avons écrit au séif katan 29 (Gaon de Vilna).
séif katan 33
(לד) ויש חקיקה - ר"ל דהחקיקה נחשבת כאסקופה:
(34) Et qu'il y a une rainure – c'est-à-dire que la rainure est considérée comme un seuil.
séif katan 34
(לה) שדינם כדלת - ר"ל דאע"ג דהקרשים אינם מחוברים והוא מכניס כל קרש בפני עצמו אפ"ה לא נחשב כדלת של לוח אחד:
(35) Leur loi est comme celle d'une porte – c'est-à-dire que bien que les planches ne soient pas reliées entre elles et qu'on introduise chaque planche séparément, malgré cela ce n'est pas considéré comme une porte d'une seule planche.
séif katan 35
(לו) הואיל ואינן וכו' - כבר כתבנו לעיל דהאחרונים מצדדים להקל אף בלוח אחד כיון שיש לו אסקופה והוא עשוי לכניסה ויציאה תדיר:
(36) Puisque ce n'est pas, etc. – nous avons déjà écrit plus haut que les A'haronim penchent vers l'indulgence même pour une seule planche, puisqu'elle a un seuil et qu'elle est faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment.
séif katan 36
(לז) ואחד למטה - ויש חור במפתן שהציר נכנס לתוכו וכנגדו יש למעלה חור אחד שהציר העליון הוא בתוך החור:
(37) Et l'autre en bas – et il y a un trou dans le seuil (du meuble) où entre le pivot, et en face, en haut, il y a un trou dans lequel se trouve le pivot supérieur.
séif katan 37
(לח) שמא יתקע - בחוזק בסכין וביתדות שלא יוכל עוד לצאת משם והוי מכה בפטיש ואפילו היכי שהחור הוא באמצע פתח התיבה דלא שייך למגזר כ"כ שמא יתקע אפ"ה אסור דגזרינן באמצע אטו מן הצד ואפילו בצירים שלנו שהם מברזל אסור להחזיר דלתי הכלים דגזרינן שמא יראה שהציר אינו תקוע יפה ויחבר אותו במסמרים:
(38) De peur qu'on ne l'enfonce solidement – avec force, au moyen d'un couteau et de chevilles, de sorte qu'il ne puisse plus en sortir, et c'est le travail de donner le coup de marteau (makké bapatich, achèvement d'un objet). Et même lorsque le trou est au milieu de l'ouverture du coffre, où il n'y a pas tellement lieu de décréter de peur qu'on ne l'enfonce, malgré cela c'est interdit, car nous décrétons pour le pivot du milieu à cause de celui du côté. Et même pour nos pivots, qui sont en fer, il est interdit de remettre les portes des meubles, car nous décrétons de peur qu'il ne voie que le pivot n'est pas bien enfoncé et ne le fixe avec des clous.
séif katan 38
(לט) אבל כשיצא העליון - דעי"ז הוא נופל לגמרי גם הדחיקה אסור כמו חזרה:
(39) Mais lorsque celui du haut est sorti – car de ce fait la porte tombe complètement ; pousser aussi est interdit, comme la remettre.
séif katan 39
(מ) של פרקים - היינו שעשויה פרקים פרקים בשביל בעלי אומנות שיוכלו לשאת אתם בדרך וכשבאין על מקומם מחזירין פרקיה יחד ומושיבין אותה:
(40) Démontable – c'est-à-dire faite de pièces séparées, pour les artisans, afin qu'ils puissent l'emporter avec eux en voyage ; et lorsqu'ils arrivent à leur destination, ils rassemblent ses pièces et la montent.
séif katan 40
(מא) אסור וכו' - גזרה שמא יתקע ביתדות ומסמרים דהוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש וי"א דכיון שעושה בזה כלי גמור חייב משום בונה ועיין בסימן שי"ד ס"א ובהגר"א שם:
(41) Il est interdit, etc. – décret de peur qu'on ne l'enfonce avec des chevilles et des clous, ce qui serait l'achèvement du travail, et on serait 'hayav au titre de donner le coup de marteau. Et certains disent que puisqu'on fait par là un objet complet, on est 'hayav au titre de construire. Et voir au siman 314, séif 1, et le Gaon de Vilna là-bas.
séif katan 41
(מב) ואם היא דרכה וכו' - דשוב אין לחוש כלל שמא יבוא לתקוע:
(42) Et s'il est de nature, etc. – car dès lors il n'y a plus du tout à craindre qu'on en vienne à l'enfoncer.
séif katan 42
(מג) שלא יהדק - ורפוי ואינו רפוי אסור:
(43) À condition de ne pas serrer – et un lit qui est à la fois lâche et non lâche (entre les deux) est interdit.
séif katan 43
(מד) וכוס של פרקים - שיש כוס שמפרקין אותו מעל רגלו:
(44) Et une coupe démontable – car il y a des coupes que l'on démonte de leur pied.
séif katan 44
(מה) לפרקו ולהחזירו - כשהוא רפוי והטעם דאין דרך להדק כ"כ בחוזק שיהיה חשוב כמו תקיעה וע"כ אין לחוש שמא יתקע והיש מי שאומר ס"ל כיון דעכ"פ דרך להדק גם ברפוי אסור כמו במטה של פרקים. כתב המ"א דכוסות שלנו העשויים בחריצים סביב [כמו אלו שיש שרוי"ף סמוך לרגלם] ומהודקים בחוזק לכו"ע אסור וכיסוי הכלים אפילו אם עשויים כך שרי דהתם אין עשויים לקיום רק לפותחן ולסוגרן תמיד וכ"כ הט"ז ואפילו הכלים שאסור לפורקן ולהחזירן מ"מ לטלטלן שרי ולא גזרו אלא במנורה שדרכה להתפרק כמש"כ ס"ס רע"ט וכל כיוצא בו אבל דבר שאין דרכו להתפרק שרי בטלטול:
(45) De la démonter et de la remonter – lorsqu'elle est lâche ; et la raison est qu'on n'a pas l'habitude de serrer si fortement que ce soit considéré comme un enfoncement (teki'a), c'est pourquoi il n'y a pas à craindre qu'on ne l'enfonce. Et celui qui dit (l'« avis selon lequel ») estime que puisqu'en tout cas on a l'habitude de serrer, même lorsqu'elle est lâche c'est interdit, comme pour le lit démontable. Le Maguen Avraham a écrit que nos coupes, faites avec des rainures tout autour [comme celles qui ont un pas de vis (« schraub ») près de leur pied] et serrées fortement, sont interdites selon tous les avis ; et les couvercles des récipients, même s'ils sont faits ainsi, sont permis, car là ils ne sont pas faits pour durer, mais pour être ouverts et fermés constamment. Et c'est aussi ce qu'a écrit le Taz. Et même les objets qu'il est interdit de démonter et de remonter, néanmoins il est permis de les déplacer ; ils n'ont décrété que pour le chandelier, qui a l'habitude de se démonter, comme écrit à la fin du siman 279, et pour tout ce qui est semblable ; mais une chose qui n'a pas l'habitude de se démonter est permise au déplacement.
séif katan 45
(מו) ויש מי שאומר וכו' - ולכתחלה יש להחמיר כדעה זו אך אם הוא לצורך שבת יש לסמוך אדעה ראשונה [אחרונים]:
(46) Et il y a un avis selon lequel, etc. – et lekhat'hila il faut être rigoureux selon cet avis ; mais si c'est pour les besoins du Chabbat, on peut s'appuyer sur le premier avis (A'haronim).
séif katan 46
(מז) שדין הכוס - וה"ה השטענד"ר שבבהכ"נ שמונחים עליו ספרים אם הוא של פרקים:
(47) Que la loi de la coupe – et il en va de même pour le pupitre (« stender ») de la synagogue, sur lequel on pose les livres, s'il est démontable.
séif katan 47
(מח) להיות מהודק - ר"ל להיות מהודק ותקוע בחוזק שבזה אף הטור דהוא דעה ראשונה מודה דאסור:
(48) D'être serrée – c'est-à-dire d'être serrée et enfoncée avec force ; car en cela, même le Tour, qui suit le premier avis, reconnaît que c'est interdit.
séif katan 48
(מט) שהם כלי - ואם אינו כלי רק עץ בעלמא כמו מקל אע"פ שמוכן הוא לטלטל מ"מ אסור לסמכו תחת הקורה דדמי לבונה כ"כ מ"א אבל הא"ר ותו"ש חולקים עליו ומתירים בכל דבר ששם כלי עליו לענין טלטול כיון שהוא עושה רק כדי שלא תרד יותר ועיין בפמ"ג:
(49) Qui sont un objet – et si ce n'est pas un objet, mais un simple bois, comme un bâton, bien qu'il soit prêt à être déplacé, néanmoins il est interdit de l'appuyer sous la poutre, car cela ressemble à construire. Ainsi l'a écrit le Maguen Avraham ; mais l'Eliya Rabba et le Tossefet Chabbat sont en désaccord avec lui et permettent avec toute chose qui a le statut d'objet quant au déplacement, puisqu'il ne le fait que pour qu'elle ne descende pas davantage. Et voir le Peri Megadim.
séif katan 49
(נ) אם מהדקם וכו' - הטעם דמבטל כלי מהיכנו שאינו יכול שוב ליטלו משם בשבת ואם אינו תחוב בחוזק כ"כ שרי [מ"א וש"א]:
(50) Si on les serre, etc. – la raison est qu'il annule un objet de sa disponibilité (mevatel kli mehekhano), car il ne peut plus le retirer de là le Chabbat. Et s'il n'est pas enfoncé si fortement, c'est permis (Maguen Avraham et d'autres décisionnaires).
séif katan 50
(נא) להחזירו למקומו - ואפילו לעשותו רפוי גזירה שמא יתקע ביתד כדי לחזקו:
(51) De le remettre à sa place – et même de façon lâche : décret de peur qu'on ne l'enfonce avec une cheville pour le renforcer.
séif katan 51
(נב) יש מי שמחמיר - ואפילו בטלטול אסור לדידהו והכל מטעם גזירה דלמא אתי להניח הרגל בתוכו ולתקוע וכן סתם הרמ"א לעיל בסימן ש"ח סט"ז בהג"ה כהיש מי שמחמיר ועי"ש במ"ב ובה"ל כל פרטי דין זה:
(52) Il y a un avis rigoureux – et même le déplacer est interdit selon eux ; et tout cela pour cause de décret, de peur qu'on en vienne à remettre le pied dedans et à l'enfoncer. Et c'est ainsi que le Rema l'a énoncé sans précision plus haut, au siman 308, séif 16, dans sa glose, selon l'« avis rigoureux » ; et voir là-bas dans la Michna Beroura et le Biour Halakha tous les détails de cette loi.
séif katan 52
(נג) וע"ל סי' ש"ח - היינו דשם מבואר דאם ישב עליה כבר כך פ"א מבע"י כשהיה סמוך על ספסל אחר מותר גם בשבת לסמכו על ספסל אחר ולא חיישינן שמא יתקע:
(53) Et voir plus haut, siman 308 – c'est-à-dire que là il est expliqué que si l'on s'est déjà assis dessus ainsi une fois, encore de jour, alors qu'il était appuyé sur un autre banc, il est permis aussi le Chabbat de l'appuyer sur un autre banc, et nous ne craignons pas qu'on ne l'enfonce.
séif katan 53
(נד) בעץ עצמו - בין בבנין ובין בכלי. וכן התוקע העץ בתוך הקרדום [או שתקע יתד בתוך הבית יד של הקרדום כדי להדקו] וכן המפרק עץ תקוע חייב משום סותר והוא שיתכוין לתקן [רמב"ם]:
(54) Dans le bois lui-même – que ce soit dans une construction ou dans un objet. Et de même celui qui enfonce le bois (le manche) dans la hache [ou qui enfonce une cale dans la poignée de la hache pour la serrer] ; et de même celui qui démonte un bois enfoncé est 'hayav au titre de démolir (soter), à condition qu'il ait l'intention de réparer (Rambam).
séif katan 54
(נה) ולא חשיב כמוסיף - משום דלא מבטל ליה התם דחזי למאכל בהמה או לטיט אבל דבר דמבטל ליה התם כמו טיט וחול וצרורות אסור דאיכא משום אשויי גומות ודוקא הכא שבא לתקן החצר אסור דדמי לבנין אבל בענין אחר כמו שנוהגין לפזר חול בבוקר בבית כדי לכסות הרוק שרי דהא שרי לכסות הרוק באפר כמש"כ סוף סימן ש"י כיון שאינו מכוין לבנין:
(55) Et ce n'est pas considéré comme ajouter – parce qu'il ne l'annule pas là (il ne la laisse pas définitivement), car elle est apte à la nourriture du bétail ou au mortier. Mais une chose qu'il annule là, comme de la boue, du sable et des cailloux, est interdite, car il y a là l'interdit de niveler des trous. Et ce n'est qu'ici, où il vient réparer la cour, que c'est interdit, car cela ressemble à construire ; mais dans un autre cas, comme on a l'habitude de répandre du sable le matin dans la maison pour couvrir les crachats, c'est permis, puisqu'il est permis de couvrir les crachats avec de la cendre, comme écrit à la fin du siman 310, puisqu'on n'a pas l'intention de construire.
séif katan 55
(נו) אבל ביד אסור - משום דהוא עובדא דחול. וע"י אינו יהודי שרי אם יש בו צורך הרבה ככל מידי שהוא שבות דשבות [ט"ז]:
(56) Mais avec la main, c'est interdit – parce que c'est une activité de semaine (ouvdin de'hol). Et par un non-Juif c'est permis, s'il y en a un grand besoin, comme pour toute chose qui est un chevout dechevout (interdit rabbinique sur un interdit rabbinique) (Taz).
séif katan 56

Siman 314 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 313 →

(א) פקק החלון - ואפילו על ארובה שבגג שרי ואינו נחשב לאהל דהאהל כבר עשוי וכשפוקקו אינו אלא מוסיף על האהל דהיינו שמכסה החלל שהיה באהל וגם הוא עראי. הר"י הלוי כתב דהא דאיתא בש"ס שפקקו את החלון בשבת מפני המת שלא יכנס הטומאה לבית ויטמאו הכלים היינו דוקא קודם שימות המת דלא הוי אלא תוספת אהל עראי וגם לא מיקרי מתקן עדיין אבל לאחר מיתתו מיקרי תיקון גמור והמג"א חולק עליו וסובר דזה לא מיקרי מתקן דהכלים שהיו בתוכו כבר נטמאו ואינו מועיל אלא להבא שלא יטמאו כל אשר יהיה אח"כ בהבית ובשע"ת מצדד כהמג"א ועיין בפמ"ג:
(1) Le bouchon de la fenêtre – et même pour l'obturation d'une lucarne dans le toit, c'est permis, et ce n'est pas considéré comme faire une tente (ohel), car la tente est déjà faite, et lorsqu'on la bouche, on ne fait qu'ajouter à la tente, c'est-à-dire qu'on couvre le vide qui était dans la tente ; et de plus c'est provisoire. Le Ri HaLévi a écrit que ce qui est rapporté dans le Talmud, qu'on a bouché la fenêtre le Chabbat à cause du mort, afin que l'impureté n'entre pas dans la maison et ne rende pas les objets impurs, c'est seulement avant que le mort ne meure, car ce n'est alors qu'un ajout à une tente provisoire, et ce n'est pas encore appelé « réparer » (metaken) ; mais après sa mort, c'est appelé une réparation complète. Et le Maguen Avraham est en désaccord avec lui et estime que ce n'est pas appelé « réparer », car les objets qui étaient à l'intérieur sont déjà devenus impurs, et cela ne sert que pour l'avenir, afin que ne devienne pas impur tout ce qui sera ensuite dans la maison. Et le Chaarei Techouva penche vers l'avis du Maguen Avraham ; et voir le Peri Megadim.
séif katan 1
(ב) ולא אמרינן וכו' - כיון שדרכו בכך לפתוח ולסגור תמיד ועיין בבה"ל:
(2) Et nous ne disons pas, etc. – puisque son usage est ainsi, d'ouvrir et de fermer constamment. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 2
(ג) והוא שיחשוב וכו' - וזה מהני אפילו אם לא נשתמש בו עדיין מעולם לזה וכ"ש אם נשתמש בו מכבר אפילו רק פ"א דכבר ירדה עליהם תורת כלי ולא צריך תו אפילו מחשבה ודע דהא דבעינן דעתו מע"ש היינו דוקא בדבר שדרך לבטלו שם אבל דבר שאין דרך לבטלו לעולם אלא לפי שעה כגון בגד וכי"ב מותר לסתום בו אפילו לא היה דעתו עליו מע"ש [ח"א]:
(3) À condition qu'il ait pensé, etc. – et cela suffit même s'il ne s'en est encore jamais servi pour cela. Et à plus forte raison s'il s'en est déjà servi, même une seule fois, car le statut d'objet (torat kli) leur est déjà échu, et il n'est plus besoin même d'une pensée. Et sache que ce que nous exigeons son intention dès la veille de Chabbat, c'est seulement pour une chose qu'on a l'habitude d'annuler là (de laisser définitivement en place) ; mais une chose qu'on n'a jamais l'habitude d'annuler là, mais seulement pour un temps, par exemple un vêtement ou quelque chose de semblable, il est permis d'obturer avec, même s'il n'y avait pas pensé dès la veille de Chabbat ('Hayé Adam).
séif katan 3
(ד) שהתקינו וכו' - היינו שתוחבו אצל הדלת בכותל [ולא שסוגר בו את המסגרת או ב' חצאי דלת] וע"כ דמי קצת לנגר המבואר לקמיה דלא מהני ליה מחשבה:
(4) Que l'on a aménagé, etc. – c'est-à-dire qu'on l'enfonce à côté de la porte dans le mur [et non qu'on ferme avec lui le cadre ou les deux moitiés de la porte] ; c'est pourquoi il ressemble un peu au loquet (néguer) expliqué juste après, pour lequel la pensée ne suffit pas.
séif katan 4
(ה) א"צ שיקשרנו וכו' - צ"ל נמי א"צ וכו':
(5) Il n'est pas nécessaire de l'attacher, etc. – il faut lire aussi : « il n'est pas nécessaire, etc. »
séif katan 5
(ו) שיתקננו לכך - היינו דכיון שתקנו יש עליו תורת כלי ויוצא מתורת בנין רק דלרש"י בעינן דוקא שיהא ראוי לשום תשמיש אחר ולר"ת א"צ שיתקננו אלא לנעול בו דבזה נמי יש תורת כלי עליו ויוצא מתורת בנין:
(6) Qu'il l'ait aménagé pour cela – c'est-à-dire que puisqu'il l'a aménagé, il a le statut d'objet et sort du statut de construction ; seulement, selon Rachi, nous exigeons précisément qu'il soit apte à un autre usage, et selon Rabbénou Tam, il n'est pas nécessaire de l'aménager pour autre chose que pour fermer avec, car par cela aussi il a le statut d'objet et sort du statut de construction.
séif katan 6
(ז) ולר"ת וכו' - ולעת הצורך יש להקל כר"ת דכן סתם השו"ע לעיל בסימן ש"ח ס"י:
(7) Et selon Rabbénou Tam, etc. – et en cas de besoin on peut être indulgent selon Rabbénou Tam, car c'est ainsi que le Choulhan Aroukh l'a énoncé sans précision plus haut, au siman 308, séif 10.
séif katan 7
(ח) ומיקרי וכו' - דמלאכת הנעילה הוא להיתר:
(8) Et il est appelé, etc. – car le travail de fermer est permis.
séif katan 8
(ט) על ידי כך וכו' - אבל קנה שמוסקין בו זיתים אע"פ שנועלין בו מקרי מלאכתו לאיסור כיון שעיקרו עשוי לכך הולכין אחר רוב תשמישו:
(9) De ce fait, etc. – mais un roseau avec lequel on gaule les olives, bien qu'on ferme avec, est appelé « objet dont l'usage est interdit » (kli chemelakhto leissour), puisqu'il est essentiellement fait pour cela : on suit la majorité de son usage.
séif katan 9
(י) ומותר לטלטלו - היינו אפילו שלא לצורך גופו ומקומו רק צורך קצת וזהו שציין רמ"א כמו שנתבאר לעיל בסימן ש"ח אבל בעניננו דאיירינן לענין לנעול בו דהוא לצורך גופו מותר כיון שיש עליו תורת כלי אפילו עומד למסוק בו זיתים:
(10) Et il est permis de le déplacer – c'est-à-dire même pas pour les besoins de lui-même ou de sa place, mais pour un petit besoin ; et c'est ce à quoi le Rema a renvoyé : « comme cela a été expliqué plus haut au siman 308 ». Mais dans notre cas, où il est question de fermer avec, ce qui est pour les besoins de lui-même (letsorekh goufo), c'est permis, puisqu'il a le statut d'objet, même s'il est destiné à gauler les olives.
séif katan 10
(יא) לבנין - ר"ל שנראה כשאר נגרים ויתדות שנועץ בכותל דיש בזה משום בנין ולכך בעינן שיהא קשור:
(11) À une construction – c'est-à-dire qu'il ressemble aux autres chevilles et piquets qu'on enfonce dans le mur, ce qui relève de l'interdit de construire ; c'est pourquoi nous exigeons qu'il soit attaché.
séif katan 11
(יב) שדומה לכלי - היינו דכיון דכלי הוא לא הוי כבנין דנראה לכל דלפי שעה משימו שם:
(12) De sorte qu'il ressemble à un objet – c'est-à-dire que puisque c'est un objet, ce n'est pas comme une construction, car il est visible pour tous qu'on ne le place là que pour un temps.
séif katan 12
(יג) בחבל דק - משמע דעכ"פ קשור מיהו בעינן וכן פסק הט"ז דהקשירה הוא לעיכובא ובספר אליה רבא כתב דלעת הצורך יש לסמוך על המקילין ע"י גלוסטרא כיון שהוא כלי אף בלי קשירה כלל אבל בביאור הגר"א משמע דמצדד לדינא כהט"ז ואם הנגר מחובר לדלת ומושכין אותו ותוחבין בחור מותר לכו"ע אף בלי קשירה [ח"א]:
(13) Avec une corde fine – il ressort de cela qu'en tout cas nous exigeons qu'il soit attaché ; et c'est ainsi qu'a tranché le Taz : l'attache est une condition indispensable (leikouva). Et dans le livre Eliya Rabba, il a écrit qu'en cas de besoin on peut s'appuyer sur ceux qui sont indulgents lorsqu'il y a un renflement (glostra), puisque c'est un objet, même sans aucune attache. Mais dans le Biour du Gaon de Vilna, il ressort qu'il penche pour la loi vers l'avis du Taz. Et si le loquet est fixé à la porte, et qu'on le tire et qu'on l'enfonce dans le trou, c'est permis selon tous les avis, même sans attache ('Hayé Adam).
séif katan 13
(יד) בו - שאם רוצה לטלטלו ע"י אותו חבל מיד נפסק:
(14) Par elle – car s'il voulait le soulever par cette corde, elle se romprait aussitôt.
séif katan 14
(טו) ואפילו אם אינו וכו' - והו"א דאינו מינכר כ"כ דהוא רק לנעילה:
(15) Et même s'il n'est pas, etc. – et j'aurais pu penser que dans ce cas il n'est pas si visible qu'il ne sert qu'à fermer ; il nous apprend que c'est permis.
séif katan 15
(טז) בבריח הדלת - או במזוזה שאחורי הדלת:
(16) À la barre de la porte – ou au montant (mezouza) qui est derrière la porte.
séif katan 16
(יז) ואם אין בראשו וכו' - משום דכיון דאין על הנגר תורת כלי בעינן שיהיה יותר היכר שהוא עומד רק לנעילה דלא יהיה נראה כבונה:
(17) Et s'il n'a pas à son extrémité, etc. – parce que, puisque le loquet n'a pas le statut d'objet, nous exigeons qu'il y ait un signe plus net qu'il est destiné seulement à fermer, afin que cela ne semble pas être construire.
séif katan 17
(יח) הקשר אמיץ - ובלא"ה אסור אפילו אם הנגר תלוי באויר ואינו נגרר כלל בארץ:
(18) Que l'attache soit solide – et sans cela, c'est interdit, même si le loquet pend en l'air et ne traîne pas du tout sur le sol.
séif katan 18
(יט) שאין אסור וכו' - קאי אלעיל שכתב דמותר אפילו בחבל דק וע"ז סיים וכתב שאין אסור אלא כששומטו היינו שאינו קשור כלל וכששומטו ממקום החור שנועל שם הדלת מניחו בקרן זוית דאז אינו נראה כמוכן לנעול והוי כבונה:
(19) Car ce n'est interdit, etc. – cela se rapporte à ce qu'il a écrit plus haut, que c'est permis même avec une corde fine ; et à ce sujet il a conclu en écrivant que ce n'est interdit que lorsqu'on l'a retiré, c'est-à-dire qu'il n'est pas du tout attaché, et que lorsqu'on le retire de l'endroit du trou où l'on ferme la porte, on le pose dans un coin ; car alors il ne semble pas préparé pour fermer, et c'est comme construire.
séif katan 19
(כ) כל נגר - היינו אפילו יש בראשו גלוסטרא והוא קשור ועיין בביאור הלכה:
(20) Tout loquet – c'est-à-dire même s'il a un renflement à son extrémité et qu'il est attaché. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 20
(כא) אבל אם וכו' - ואם עשה לו בית יד [הוא כמו גלוסטרא דלעיל ודומה למקבת שכותשין בו בשמים אך לעיל איירי דהגלוסטרא היה בו ממילא וכאן איירינן דעשה אותו בידים] מוכח דכלי הוא ותו לא מחזי כבונה דאין דרך לשקע כלי בבנין לבטלו שם וכיון שעשה בו מעשה לעשותו כלי שרי ואפילו אינו קשור כ"כ ב"י והביא ראיה מן הרי"ף והגר"א כתב בביאורו דלדעת רש"י והטור לא מצינו היתר בנקמז דהיינו נפחתה האסקופה אפילו ע"י עשיית בית יד:
(21) Mais si, etc. – et s'il lui a fait une poignée [c'est comme le renflement mentionné plus haut, et cela ressemble au maillet (makévet) avec lequel on pile les aromates ; mais plus haut il s'agissait du cas où le renflement y était de lui-même, et ici il s'agit du cas où il l'a fait de ses mains], il est prouvé que c'est un objet, et cela ne semble plus être construire, car on n'a pas l'habitude d'enfoncer un objet dans une construction pour l'y annuler ; et puisqu'il a accompli sur lui un acte pour en faire un objet, c'est permis, même s'il n'est pas attaché. Ainsi l'a écrit le Beit Yossef, qui en a apporté une preuve du Rif. Et le Gaon de Vilna a écrit dans son Biour que selon l'opinion de Rachi et du Tour, nous ne trouvons pas de permission pour un nikmaz, c'est-à-dire lorsque le seuil s'est abaissé, même en lui faisant une poignée.
séif katan 21
(כב) נפחתה האסקופה וכו' - ואם מתחלה עשה חלל בקרקע מקום שהנגר יהיה ראשו שם ואינו מוסיף נקב בארץ אין איסור ובזה ניחא מה שברוב הבתים עושין נקבים בחומה אצל הדלת מכאן ומכאן ותוחבין הבריח לשם שהולך מקצה זה לזה ולא אמרינן דהוי כבונה דמה לי שנכנס בחומה או למטה בארץ אלא משום שנעשה מתחלה לכך נקבים בחומה ע"כ אין איסור ועוד נראה דכיון שעושין טבעת של ברזל באמצע הבריח ובו אוחזין בשעת פתיחה ונעילה ומושכין את הבריח זה הוי כעשה לו בית יד דמותר אפילו באינו קשור אפילו בנפחתה האסקופה [ט"ז וש"א] ונראה דאפילו לדעת הגר"א שמחמיר לעיל בעשה לו בית יד לדעת רש"י והטור יש להקל בזה מפני צירוף טעם הראשון של הט"ז:
(22) Le seuil s'est abaissé, etc. – et si dès le départ on a fait un creux dans le sol, à l'endroit où l'extrémité du loquet viendra, et qu'on n'ajoute pas de trou dans la terre, il n'y a pas d'interdit. Et par cela s'explique bien ce que, dans la plupart des maisons, on fait des trous dans le mur près de la porte, de part et d'autre, et qu'on y enfonce la barre, qui va d'une extrémité à l'autre ; et nous ne disons pas que c'est comme construire — car quelle différence y a-t-il qu'elle entre dans le mur ou en bas dans la terre ? — mais puisque des trous ont été faits dès le départ dans le mur pour cela, il n'y a pas d'interdit. Et de plus, il semble que puisqu'on fait un anneau de fer au milieu de la barre, par lequel on la saisit au moment d'ouvrir et de fermer et on tire la barre, c'est comme si on lui avait fait une poignée, ce qui est permis même si elle n'est pas attachée, même lorsque le seuil s'est abaissé (Taz et d'autres décisionnaires). Et il semble que même selon l'opinion du Gaon de Vilna, qui est rigoureux plus haut dans le cas où l'on a fait une poignée, selon l'opinion de Rachi et du Tour, on peut être indulgent en cela, en y joignant la première raison du Taz.
séif katan 22
(כג) תדיר - ר"ל וע"כ אין עשוי להפתח אלא לזמנים רחוקים לפי שאין דרך כניסתו ויציאתו עליהם ומחזי כמוסיף על הבנין ע"י נעילתו אם לא באופנים המבוארים פה דאז מנכר שהם דלת:
(23) Fréquemment – c'est-à-dire : et c'est pourquoi la porte n'est faite pour être ouverte qu'à des intervalles éloignés, car on n'a pas l'habitude d'entrer et de sortir par là ; et il semble qu'on ajoute à la construction en la fermant, sauf dans les cas expliqués ici, car alors il est visible que ce sont des portes.
séif katan 23
(כד) שגדרה בקוצים - היינו שסתמה בחבילות של קוצים העשויה כעין דלת ופעמים שהוא פותחה ורוצה עתה לנועלה:
(24) Qu'il a clôturée avec des épines – c'est-à-dire qu'il l'a obturée avec des fagots d'épines faits en forme de porte, et que parfois il l'ouvre, et maintenant il veut la fermer.
séif katan 24
(כה) שהיה להם ציר - היינו שניכר שהיה להם ציר:
(25) Qu'ils en ont eu un – c'est-à-dire qu'il est visible qu'ils ont eu un pivot.
séif katan 25
(כו) אפי' וכו' רק שקשרם ותלאם - ר"ל שקשרם ותלאם שם מבע"י כדי לנעול בהן וע"כ מותר לנעול בהן בשבת שאף שכשהן פתוחין הן נגררות בארץ ורק כשהוא נועלן מגביהן וזוקפן על האסקופה מ"מ כיון שהן קשורות ומחוברות שם מבע"י ויש להן היכר ציר לא מחזי כבונה בשבת:
(26) Même, etc., pourvu qu'on les ait attachés et suspendus – c'est-à-dire qu'on les a attachés et suspendus là encore de jour (avant Chabbat) afin de fermer avec ; c'est pourquoi il est permis de fermer avec le Chabbat. Car bien que, lorsqu'elles sont ouvertes, elles traînent sur le sol, et que ce n'est que lorsqu'il les ferme qu'il les soulève et les dresse sur le seuil, néanmoins, puisqu'elles sont attachées et fixées là depuis le jour et qu'elles ont le signe du pivot, cela ne semble pas être construire le Chabbat.
séif katan 26
(כז) גבוהים מן הארץ - ר"ל שהיו קשורות ותלויות מבע"י בענין שאף כשפותחן אינן נגררות בארץ ואפילו הן גבוהין מן הארץ רק כמלא נימא [גמרא] והטעם ששוב אינו נראה כבונה בנעילה זו אף אם אין להם היכר ציר הואיל שאף כשהן פתוחין הן מחוברין וקבועין שם היטב שאין נגררות בארץ:
(27) Surélevés par rapport au sol – c'est-à-dire qu'elles étaient attachées et suspendues depuis le jour, de telle manière que même lorsqu'il les ouvre, elles ne traînent pas sur le sol ; et même si elles ne sont surélevées par rapport au sol que de l'épaisseur d'un cheveu (Guemara). Et la raison est que dès lors, cela ne semble plus être construire par cette fermeture, même si elles n'ont pas le signe du pivot, puisque même lorsqu'elles sont ouvertes, elles sont attachées et bien fixées là, de sorte qu'elles ne traînent pas sur le sol.
séif katan 27
(כח) ופתח העשוי וכו' - שכיון שמשתמשין בה תדיר הכל יודעין שלדלת היא עשויה ולא מחזי כבונה:
(28) Et une ouverture faite, etc. – car puisqu'on l'utilise fréquemment, tout le monde sait qu'elle est faite pour servir de porte, et cela ne semble pas être construire.
séif katan 28
(כט) והוא נגרר - בארץ כשפותחה והנה מלשון המחבר משמע דעכ"פ קשור מיהו בעינן אבל מלשון הג"ה בס"ד משמע דס"ל דאפילו אינו קשור כלל שרי אם יש לה אסקופה מלמטה ויש להקל בזה [עיין בהגר"א שכתב שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ובפרט שכן סתם הרמ"א]:
(29) Et qu'elle traîne – sur le sol lorsqu'on l'ouvre. Or, de la formulation de l'auteur, il ressort qu'en tout cas nous exigeons qu'elle soit attachée ; mais de la formulation de la glose (du Rema) au séif 4, il ressort qu'il estime que même si elle n'est pas du tout attachée, c'est permis si elle a un seuil en bas ; et on peut être indulgent en cela [voir le Gaon de Vilna, qui a écrit que telle est l'opinion du Rif et du Rambam ; d'autant plus que c'est ainsi que le Rema l'a énoncé sans précision].
séif katan 29
(ל) דלת העשוי וכו' - היינו לפי שאין לה תקוני הדלת כשאר דלתות הוי כסתימה בעלמא ונראה כבונה ומיירי כאן אפילו בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר:
(30) Une porte faite, etc. – c'est-à-dire que, parce qu'elle n'a pas les aménagements d'une porte comme les autres portes, c'est comme une simple obturation, et cela semble être construire. Et il s'agit ici même d'une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment.
séif katan 30
(לא) מלוח אחד או שאין וכו' - ודעת הרמב"ם דלא אסור אלא בתרתי לריעותא דהיינו שהוא מלוח אחד וגם אין לה אסקופה. ובפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר מצדדים האחרונים דיש לסמוך על שיטתו להקל:
(31) D'une seule planche, ou qui n'a pas, etc. – et l'opinion du Rambam est que ce n'est interdit qu'en présence de deux défauts, c'est-à-dire qu'elle est d'une seule planche et qu'elle n'a pas non plus de seuil. Et pour une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment, les A'haronim penchent à dire qu'on peut s'appuyer sur son opinion pour être indulgent.
séif katan 31
(לב) וכשפותחין וכו' - משמע מזה דהוא מיירי בשאינה קשורה אבל אם היא קשורה ותלויה אף שנגררת בארץ כשפותחה שרי אף שאין לה תקוני דלתות כראוי והיינו משום דכאן מיירי בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר:
(32) Et que lorsqu'on ouvre, etc. – il ressort de cela qu'il s'agit du cas où elle n'est pas attachée ; mais si elle est attachée et suspendue, même si elle traîne sur le sol lorsqu'on l'ouvre, c'est permis, bien qu'elle n'ait pas les aménagements de portes comme il se doit ; et c'est parce qu'il s'agit ici d'une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment.
séif katan 32
(לג) אע"פ ששומטין וכו' - היינו שאינה קשורה כלל ואע"ג דבריש ס"ג בדלת של רחבה שגם היא מסתמא עשויה כשאר דלתות ואפ"ה מחמרינן שיהא קשור ותלוי מבע"י הכא איירי בפתח שהוא עשוי לכניסה ויציאה תדיר וכנ"ל וס"ל דבזה לא בעינן קשר כלל וכמ"ש בסקכ"ט [הגר"א]:
(33) Bien qu'on la retire, etc. – c'est-à-dire qu'elle n'est pas du tout attachée. Et bien qu'au début du séif 3, pour la porte d'un espace (re'hava) — qui elle aussi est vraisemblablement faite comme les autres portes —, nous soyons malgré cela rigoureux en exigeant qu'elle soit attachée et suspendue depuis le jour, ici il s'agit d'une ouverture faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment, comme mentionné plus haut ; et le Rema estime qu'en cela nous n'exigeons pas du tout d'attache, comme nous l'avons écrit au séif katan 29 (Gaon de Vilna).
séif katan 33
(לד) ויש חקיקה - ר"ל דהחקיקה נחשבת כאסקופה:
(34) Et qu'il y a une rainure – c'est-à-dire que la rainure est considérée comme un seuil.
séif katan 34
(לה) שדינם כדלת - ר"ל דאע"ג דהקרשים אינם מחוברים והוא מכניס כל קרש בפני עצמו אפ"ה לא נחשב כדלת של לוח אחד:
(35) Leur loi est comme celle d'une porte – c'est-à-dire que bien que les planches ne soient pas reliées entre elles et qu'on introduise chaque planche séparément, malgré cela ce n'est pas considéré comme une porte d'une seule planche.
séif katan 35
(לו) הואיל ואינן וכו' - כבר כתבנו לעיל דהאחרונים מצדדים להקל אף בלוח אחד כיון שיש לו אסקופה והוא עשוי לכניסה ויציאה תדיר:
(36) Puisque ce n'est pas, etc. – nous avons déjà écrit plus haut que les A'haronim penchent vers l'indulgence même pour une seule planche, puisqu'elle a un seuil et qu'elle est faite pour qu'on y entre et en sorte fréquemment.
séif katan 36
(לז) ואחד למטה - ויש חור במפתן שהציר נכנס לתוכו וכנגדו יש למעלה חור אחד שהציר העליון הוא בתוך החור:
(37) Et l'autre en bas – et il y a un trou dans le seuil (du meuble) où entre le pivot, et en face, en haut, il y a un trou dans lequel se trouve le pivot supérieur.
séif katan 37
(לח) שמא יתקע - בחוזק בסכין וביתדות שלא יוכל עוד לצאת משם והוי מכה בפטיש ואפילו היכי שהחור הוא באמצע פתח התיבה דלא שייך למגזר כ"כ שמא יתקע אפ"ה אסור דגזרינן באמצע אטו מן הצד ואפילו בצירים שלנו שהם מברזל אסור להחזיר דלתי הכלים דגזרינן שמא יראה שהציר אינו תקוע יפה ויחבר אותו במסמרים:
(38) De peur qu'on ne l'enfonce solidement – avec force, au moyen d'un couteau et de chevilles, de sorte qu'il ne puisse plus en sortir, et c'est le travail de donner le coup de marteau (makké bapatich, achèvement d'un objet). Et même lorsque le trou est au milieu de l'ouverture du coffre, où il n'y a pas tellement lieu de décréter de peur qu'on ne l'enfonce, malgré cela c'est interdit, car nous décrétons pour le pivot du milieu à cause de celui du côté. Et même pour nos pivots, qui sont en fer, il est interdit de remettre les portes des meubles, car nous décrétons de peur qu'il ne voie que le pivot n'est pas bien enfoncé et ne le fixe avec des clous.
séif katan 38
(לט) אבל כשיצא העליון - דעי"ז הוא נופל לגמרי גם הדחיקה אסור כמו חזרה:
(39) Mais lorsque celui du haut est sorti – car de ce fait la porte tombe complètement ; pousser aussi est interdit, comme la remettre.
séif katan 39
(מ) של פרקים - היינו שעשויה פרקים פרקים בשביל בעלי אומנות שיוכלו לשאת אתם בדרך וכשבאין על מקומם מחזירין פרקיה יחד ומושיבין אותה:
(40) Démontable – c'est-à-dire faite de pièces séparées, pour les artisans, afin qu'ils puissent l'emporter avec eux en voyage ; et lorsqu'ils arrivent à leur destination, ils rassemblent ses pièces et la montent.
séif katan 40
(מא) אסור וכו' - גזרה שמא יתקע ביתדות ומסמרים דהוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש וי"א דכיון שעושה בזה כלי גמור חייב משום בונה ועיין בסימן שי"ד ס"א ובהגר"א שם:
(41) Il est interdit, etc. – décret de peur qu'on ne l'enfonce avec des chevilles et des clous, ce qui serait l'achèvement du travail, et on serait 'hayav au titre de donner le coup de marteau. Et certains disent que puisqu'on fait par là un objet complet, on est 'hayav au titre de construire. Et voir au siman 314, séif 1, et le Gaon de Vilna là-bas.
séif katan 41
(מב) ואם היא דרכה וכו' - דשוב אין לחוש כלל שמא יבוא לתקוע:
(42) Et s'il est de nature, etc. – car dès lors il n'y a plus du tout à craindre qu'on en vienne à l'enfoncer.
séif katan 42
(מג) שלא יהדק - ורפוי ואינו רפוי אסור:
(43) À condition de ne pas serrer – et un lit qui est à la fois lâche et non lâche (entre les deux) est interdit.
séif katan 43
(מד) וכוס של פרקים - שיש כוס שמפרקין אותו מעל רגלו:
(44) Et une coupe démontable – car il y a des coupes que l'on démonte de leur pied.
séif katan 44
(מה) לפרקו ולהחזירו - כשהוא רפוי והטעם דאין דרך להדק כ"כ בחוזק שיהיה חשוב כמו תקיעה וע"כ אין לחוש שמא יתקע והיש מי שאומר ס"ל כיון דעכ"פ דרך להדק גם ברפוי אסור כמו במטה של פרקים. כתב המ"א דכוסות שלנו העשויים בחריצים סביב [כמו אלו שיש שרוי"ף סמוך לרגלם] ומהודקים בחוזק לכו"ע אסור וכיסוי הכלים אפילו אם עשויים כך שרי דהתם אין עשויים לקיום רק לפותחן ולסוגרן תמיד וכ"כ הט"ז ואפילו הכלים שאסור לפורקן ולהחזירן מ"מ לטלטלן שרי ולא גזרו אלא במנורה שדרכה להתפרק כמש"כ ס"ס רע"ט וכל כיוצא בו אבל דבר שאין דרכו להתפרק שרי בטלטול:
(45) De la démonter et de la remonter – lorsqu'elle est lâche ; et la raison est qu'on n'a pas l'habitude de serrer si fortement que ce soit considéré comme un enfoncement (teki'a), c'est pourquoi il n'y a pas à craindre qu'on ne l'enfonce. Et celui qui dit (l'« avis selon lequel ») estime que puisqu'en tout cas on a l'habitude de serrer, même lorsqu'elle est lâche c'est interdit, comme pour le lit démontable. Le Maguen Avraham a écrit que nos coupes, faites avec des rainures tout autour [comme celles qui ont un pas de vis (« schraub ») près de leur pied] et serrées fortement, sont interdites selon tous les avis ; et les couvercles des récipients, même s'ils sont faits ainsi, sont permis, car là ils ne sont pas faits pour durer, mais pour être ouverts et fermés constamment. Et c'est aussi ce qu'a écrit le Taz. Et même les objets qu'il est interdit de démonter et de remonter, néanmoins il est permis de les déplacer ; ils n'ont décrété que pour le chandelier, qui a l'habitude de se démonter, comme écrit à la fin du siman 279, et pour tout ce qui est semblable ; mais une chose qui n'a pas l'habitude de se démonter est permise au déplacement.
séif katan 45
(מו) ויש מי שאומר וכו' - ולכתחלה יש להחמיר כדעה זו אך אם הוא לצורך שבת יש לסמוך אדעה ראשונה [אחרונים]:
(46) Et il y a un avis selon lequel, etc. – et lekhat'hila il faut être rigoureux selon cet avis ; mais si c'est pour les besoins du Chabbat, on peut s'appuyer sur le premier avis (A'haronim).
séif katan 46
(מז) שדין הכוס - וה"ה השטענד"ר שבבהכ"נ שמונחים עליו ספרים אם הוא של פרקים:
(47) Que la loi de la coupe – et il en va de même pour le pupitre (« stender ») de la synagogue, sur lequel on pose les livres, s'il est démontable.
séif katan 47
(מח) להיות מהודק - ר"ל להיות מהודק ותקוע בחוזק שבזה אף הטור דהוא דעה ראשונה מודה דאסור:
(48) D'être serrée – c'est-à-dire d'être serrée et enfoncée avec force ; car en cela, même le Tour, qui suit le premier avis, reconnaît que c'est interdit.
séif katan 48
(מט) שהם כלי - ואם אינו כלי רק עץ בעלמא כמו מקל אע"פ שמוכן הוא לטלטל מ"מ אסור לסמכו תחת הקורה דדמי לבונה כ"כ מ"א אבל הא"ר ותו"ש חולקים עליו ומתירים בכל דבר ששם כלי עליו לענין טלטול כיון שהוא עושה רק כדי שלא תרד יותר ועיין בפמ"ג:
(49) Qui sont un objet – et si ce n'est pas un objet, mais un simple bois, comme un bâton, bien qu'il soit prêt à être déplacé, néanmoins il est interdit de l'appuyer sous la poutre, car cela ressemble à construire. Ainsi l'a écrit le Maguen Avraham ; mais l'Eliya Rabba et le Tossefet Chabbat sont en désaccord avec lui et permettent avec toute chose qui a le statut d'objet quant au déplacement, puisqu'il ne le fait que pour qu'elle ne descende pas davantage. Et voir le Peri Megadim.
séif katan 49
(נ) אם מהדקם וכו' - הטעם דמבטל כלי מהיכנו שאינו יכול שוב ליטלו משם בשבת ואם אינו תחוב בחוזק כ"כ שרי [מ"א וש"א]:
(50) Si on les serre, etc. – la raison est qu'il annule un objet de sa disponibilité (mevatel kli mehekhano), car il ne peut plus le retirer de là le Chabbat. Et s'il n'est pas enfoncé si fortement, c'est permis (Maguen Avraham et d'autres décisionnaires).
séif katan 50
(נא) להחזירו למקומו - ואפילו לעשותו רפוי גזירה שמא יתקע ביתד כדי לחזקו:
(51) De le remettre à sa place – et même de façon lâche : décret de peur qu'on ne l'enfonce avec une cheville pour le renforcer.
séif katan 51
(נב) יש מי שמחמיר - ואפילו בטלטול אסור לדידהו והכל מטעם גזירה דלמא אתי להניח הרגל בתוכו ולתקוע וכן סתם הרמ"א לעיל בסימן ש"ח סט"ז בהג"ה כהיש מי שמחמיר ועי"ש במ"ב ובה"ל כל פרטי דין זה:
(52) Il y a un avis rigoureux – et même le déplacer est interdit selon eux ; et tout cela pour cause de décret, de peur qu'on en vienne à remettre le pied dedans et à l'enfoncer. Et c'est ainsi que le Rema l'a énoncé sans précision plus haut, au siman 308, séif 16, dans sa glose, selon l'« avis rigoureux » ; et voir là-bas dans la Michna Beroura et le Biour Halakha tous les détails de cette loi.
séif katan 52
(נג) וע"ל סי' ש"ח - היינו דשם מבואר דאם ישב עליה כבר כך פ"א מבע"י כשהיה סמוך על ספסל אחר מותר גם בשבת לסמכו על ספסל אחר ולא חיישינן שמא יתקע:
(53) Et voir plus haut, siman 308 – c'est-à-dire que là il est expliqué que si l'on s'est déjà assis dessus ainsi une fois, encore de jour, alors qu'il était appuyé sur un autre banc, il est permis aussi le Chabbat de l'appuyer sur un autre banc, et nous ne craignons pas qu'on ne l'enfonce.
séif katan 53
(נד) בעץ עצמו - בין בבנין ובין בכלי. וכן התוקע העץ בתוך הקרדום [או שתקע יתד בתוך הבית יד של הקרדום כדי להדקו] וכן המפרק עץ תקוע חייב משום סותר והוא שיתכוין לתקן [רמב"ם]:
(54) Dans le bois lui-même – que ce soit dans une construction ou dans un objet. Et de même celui qui enfonce le bois (le manche) dans la hache [ou qui enfonce une cale dans la poignée de la hache pour la serrer] ; et de même celui qui démonte un bois enfoncé est 'hayav au titre de démolir (soter), à condition qu'il ait l'intention de réparer (Rambam).
séif katan 54
(נה) ולא חשיב כמוסיף - משום דלא מבטל ליה התם דחזי למאכל בהמה או לטיט אבל דבר דמבטל ליה התם כמו טיט וחול וצרורות אסור דאיכא משום אשויי גומות ודוקא הכא שבא לתקן החצר אסור דדמי לבנין אבל בענין אחר כמו שנוהגין לפזר חול בבוקר בבית כדי לכסות הרוק שרי דהא שרי לכסות הרוק באפר כמש"כ סוף סימן ש"י כיון שאינו מכוין לבנין:
(55) Et ce n'est pas considéré comme ajouter – parce qu'il ne l'annule pas là (il ne la laisse pas définitivement), car elle est apte à la nourriture du bétail ou au mortier. Mais une chose qu'il annule là, comme de la boue, du sable et des cailloux, est interdite, car il y a là l'interdit de niveler des trous. Et ce n'est qu'ici, où il vient réparer la cour, que c'est interdit, car cela ressemble à construire ; mais dans un autre cas, comme on a l'habitude de répandre du sable le matin dans la maison pour couvrir les crachats, c'est permis, puisqu'il est permis de couvrir les crachats avec de la cendre, comme écrit à la fin du siman 310, puisqu'on n'a pas l'intention de construire.
séif katan 55
(נו) אבל ביד אסור - משום דהוא עובדא דחול. וע"י אינו יהודי שרי אם יש בו צורך הרבה ככל מידי שהוא שבות דשבות [ט"ז]:
(56) Mais avec la main, c'est interdit – parce que c'est une activité de semaine (ouvdin de'hol). Et par un non-Juif c'est permis, s'il y en a un grand besoin, comme pour toute chose qui est un chevout dechevout (interdit rabbinique sur un interdit rabbinique) (Taz).
séif katan 56

Siman 314 →