Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 310 →- (א) עץ וכו' - עץ זה הוי כלי כיון שמיוחד לתלות דגים אלא משום דמאיס דריחו רע הוי לר' יהודא מוקצה מחמת מיאוס ואנן קי"ל כר"ש דשרי:(1) Un bâton, etc. – Ce bâton est un ustensile, puisqu'il est réservé à suspendre des poissons ; mais parce qu'il est répugnant, car son odeur est mauvaise, il est, selon Rabbi Yehouda, mouktsé pour cause de répugnance ; et nous tenons comme Rabbi Chimon, qui le permet.
séif katan 1
- (ב) אין שום אוכל וכו' - דבדבר שאינו אוכל אף לר"ש יש מוקצה לפעמים כגון מוקצה מחמת חסרון כיס וכמ"ש בסימן ש"ח ס"א וכן בדבר שאינו כלי כגון מעות וצרורות ואבנים וכיו"ב:(2) Aucun aliment, etc. – Car pour une chose qui n'est pas un aliment, même selon Rabbi Chimon il y a parfois mouktsé, par exemple le mouktsé pour cause de perte financière (mouktsé ma'hmat 'hissaron kiss), comme il est écrit au siman 308, séif 1 ; et de même pour une chose qui n'est pas un ustensile, comme des pièces de monnaie, des cailloux, des pierres et autres choses semblables.
séif katan 2
- (ג) תלוש - דבדבר שהיה מחובר מבע"י ג"כ לכו"ע הוי מוקצה שאין דעתו עליו מאתמול ועיין בב"י:(3) Détaché – Car pour une chose qui était attachée au sol alors qu'il faisait encore jour, elle est aussi, selon tous les avis, mouktsé, car on n'y avait pas pensé dès la veille. Et voir le Beit Yossef.
séif katan 3
- (ד) לסחורה - דאע"ג דעומדים לסחורה דעתו עליהם לאכול מהם כשירצה:(4) Au commerce – Car bien qu'ils soient destinés au commerce, il pense à en manger quand il le voudra.
séif katan 4
- (ה) ואפילו חטין שזרען וכו' וביצים וכו' - ר"ל דאע"ג דדחינהו בידים מלהשתמש בהן מ"מ כיון דחזיין ללקטן ולאכול לא הוו מוקצה דלכשיהיו מוקצה בעינן שני פרטים דחינהו בידים ולא חזו וכמש"כ בסוף הסעיף:(5) Et même des grains de blé qu'on a semés, etc., et des œufs, etc. – C'est-à-dire : bien qu'il les ait écartés de ses mains de tout usage, néanmoins, puisqu'ils sont propres à être ramassés et mangés, ils ne sont pas mouktsé ; car pour qu'ils soient mouktsé, nous exigeons deux éléments : qu'il les ait écartés de ses mains, et qu'ils ne soient pas propres à la consommation, comme il est écrit à la fin du séif.
séif katan 5
- (ו) בקרקע - ועיין במאירי שכתב דדוקא כשלא היו הזרעים עדיין מכוסין בעפר ועיין לקמן בסימן שי"א ס"ח ובמ"ב שם ס"ק כ"ז:(6) Dans la terre – Et voir le Méïri, qui écrit que cela ne s'applique que lorsque les semences n'étaient pas encore recouvertes de terre. Et voir plus loin, siman 311, séif 8, et la Michna Beroura là-bas, séif katan 27.
séif katan 6
- (ז) לא השרישו - דאי השרישו היה חייב משום עוקר דבר מגידולו:(7) N'ont pas pris racine – Car s'ils avaient pris racine, il serait passible pour l'interdit de déraciner une chose de son lieu de croissance.
séif katan 7
- (ח) וביצים שתחת התרנגולת - ר"ל שהושיב התרנגולת על הביצים מבע"י כדי לגדל אפרוחים:(8) Et des œufs qui sont sous la poule – C'est-à-dire qu'il a placé la poule sur les œufs alors qu'il faisait encore jour, afin de faire éclore des poussins.
séif katan 8
- (ט) קודם בישולן - דאפילו כשהכניסו בסלים עדיין איכא דאכיל להו הכי משא"כ בגרוגרות וצמוקין כשהניחן ליבשן ונשתהו מעט שוב אינן ראויין לאכילה עד שיתייבשו ובודאי הסיח דעתו מהם. איתא בגמרא דדוקא גרוגרות וצמוקין אבל שארי פירות שהעלה לגג ליבשן אין בהם משום מוקצה דהם חזיין לאכילה אף קודם שיתייבשו:(9) Avant leur maturité – Car même lorsqu'on les a mises dans les paniers, il y a encore des gens qui les mangent ainsi ; ce qui n'est pas le cas des figues sèches et des raisins secs : lorsqu'il les a posés pour les sécher et qu'ils ont un peu séjourné, ils ne sont plus propres à la consommation jusqu'à ce qu'ils sèchent, et il en a certainement détourné son esprit. Il est rapporté dans la Guemara que cela ne concerne que les figues sèches et les raisins secs ; mais les autres fruits qu'il a montés sur le toit pour les sécher ne sont pas concernés par le statut de mouktsé, car ils sont propres à la consommation même avant de sécher.
séif katan 9
- (י) במוקצה - רחבה שאחורי הבתים קרוי מוקצה. ואפילו היה אוכל מן הענבים עד שחשכה והותיר והניחן במוקצה או העלן לגג ליבשן לעשות אותן צמוקין אפ"ה שם מוקצה עליהן [גמרא] דהשתא כיון דהניחן לייבשן אסח דעתיה מינייהו:(10) Dans un lieu mouktsé – L'espace découvert qui est derrière les maisons est appelé mouktsé. Et même s'il mangeait des raisins jusqu'à la tombée de la nuit, en a laissé, et les a posés dans le mouktsé ou les a montés sur le toit pour les sécher afin d'en faire des raisins secs, malgré cela, le statut de mouktsé s'applique à eux (Guemara), car maintenant, puisqu'il les a posés pour les sécher, il en a détourné son esprit.
séif katan 10
- (יא) הוי מוקצה - היינו אפילו בטלטול אסורין דהרי הן כאבנים ועפר:(11) Ils sont mouktsé – C'est-à-dire qu'ils sont interdits même au déplacement, car ils sont comme des pierres et de la poussière.
séif katan 11
- (יב) דאין הכנה וכו' - ר"ל דבר שהוא אסור בישראל משום דאתקצאי בין השמשות ולא הוזמן מבע"י בא"י לא שייך זה דאין הא"י מקצה מדעתו כלום וכיון שהוא מוכן לאיש אחד מוכן לכל אבל דבר דאסור בבין השמשות משום מחובר או משום שהיה מחוסר צידה ותלשו הא"י או צדו בשבת אף שהדבר הוא של א"י לכו"ע אסור וכן באיסור נולד ג"כ הכי:(12) Que la préparation ne s'applique pas, etc. – C'est-à-dire : une chose qui est interdite chez un Juif parce qu'elle a été mise à l'écart à bein hachemachot et n'a pas été préparée alors qu'il faisait encore jour, chez un non-Juif cela ne s'applique pas, car le non-Juif ne met rien à l'écart dans son esprit ; et puisqu'elle est préparée pour une personne, elle est préparée pour tous. Mais une chose qui est interdite à bein hachemachot parce qu'elle était attachée au sol, ou parce qu'il fallait encore la capturer, et que le non-Juif l'a détachée ou capturée le Chabbat, bien que la chose appartienne à un non-Juif, selon tous les avis elle est interdite ; et il en est de même pour l'interdit de nolad (chose apparue le Chabbat).
séif katan 12
- (יג) ואפילו גרוגרות וכו' - ר"ל דאף שהעלה הא"י מבע"י ליבשן ודחיין בידים מ"מ לא חל עלייהו שם מוקצה ועיין בספר בית מאיר שמפקפק בזה מאד כיון דדחייה בידים ולא חזי לאכילה אטו משום דא"י הוא נותן דעתו יותר לזה וע"ש שמאריך בזה והגר"ז סובר ג"כ כהבית מאיר וע"כ מפרש דמיירי השו"ע דוקא בגרוגרות וצמוקין דחזו ולא חזו וכדלקמן בס"ה דפוסק השו"ע שם דמהני הזמנה בזה פסק הכלבו דבא"י אפילו אי לא הזמין מהני דאינו מקצה מדעתו אבל אי לא חזו לגמרי דקי"ל דאפילו הזמנה לא מהני בישראל בזה אין נ"מ בין ישראל לא"י:(13) Et même les figues sèches, etc. – C'est-à-dire : bien que le non-Juif les ait montées sur le toit alors qu'il faisait encore jour pour les sécher, et les ait écartées de ses mains, néanmoins le statut de mouktsé ne s'applique pas à elles. Et voir le livre Beit Méïr, qui met cela fortement en doute, puisqu'il les a écartées de ses mains et qu'elles ne sont pas propres à la consommation : est-ce que, parce qu'il est non-Juif, il y prête davantage attention ? Et voir là-bas, où il s'étend sur ce sujet. Et le Gaon Rabbi Zalman (Choulhan Aroukh HaRav) pense lui aussi comme le Beit Méïr ; c'est pourquoi il explique qu'il s'agit, dans le Choulhan Aroukh (le Rema), uniquement de figues sèches et de raisins secs « propres et non propres » à la consommation, comme au séif 5 plus loin, où le Choulhan Aroukh tranche que la désignation est efficace dans ce cas ; le Kol Bo a tranché que chez un non-Juif, même sans désignation c'est efficace, car il ne met pas à l'écart dans son esprit. Mais s'ils ne sont pas du tout propres à la consommation, cas dans lequel nous tenons que même la désignation n'est pas efficace chez un Juif, il n'y a pas de différence entre un Juif et un non-Juif.
séif katan 13
- (יד) בין באיסור אכילה וכו' - האי בין בין הוי רבותא טפי ברישא לענין איסור אכילה ור"ל דלא מיבעיא לענין טלטול בעלמא בודאי אמרינן דאין מוקצה לחצי שבת ומותר לטלטלו אחר שנסתלק מעליו שם מוקצה אלא אפילו לאכלו מותר:(14) Que ce soit pour l'interdit de consommation, etc. – Ce « que ce soit… que ce soit » marque une plus grande nouveauté dans le premier terme, concernant l'interdit de consommation ; et il veut dire : il va sans dire que pour le simple déplacement, nous disons certainement qu'il n'y a pas de mouktsé pour une moitié de Chabbat, et qu'il est permis de le déplacer après que le statut de mouktsé l'a quitté ; mais même le manger est permis.
séif katan 14
- (טו) אם אירע בו דבר וכו' - כגון שירדו גשמים על הצמוקים ונתפחו עד שאינן ראויין לאכילה ואח"כ שזפתן השמש ונתיבשו עד שנעשו ראוין חזר להיתרו והטעם דאין שייך שם מוקצה לחצי שבת כיון שביה"ש היה ראוי. כתב הט"ז איזמל שמל בו בשבת אין לטלטלו אחר המילה דהא מוקצה הוא מחמת חסרון כיס דהא אדם מקפיד שלא להשתמש בו דבר אחר ודלא כהמקילין לטלטל אותו מטעם דאין מוקצה לחצי שבת דהא בין השמשות ג"כ היה מוקצה מחמת חסרון כיס ואין לטלטלו אז לשום דבר וע"כ אע"פ שעומד למחר למלאכת מילה מ"מ אחר גמר צורך שלו חוזר לאיסור טלטול של בין השמשות ע"כ יצניעו באותו חדר שהוא מל שם והמ"א בסימן של"א סק"ה מסכים עמו ג"כ בעיקר הדין אך דעתו שיש להחמיר שבעוד שהאיזמל בידו לא יניחנו מידו עד שיניחנו במקום המשתמר או שיוליכנו לביתו דכל מוקצה שהוא בידו מטלטלו לאיזה מקום שירצה וכדלעיל בסימן ש"ח ס"ג. ואם הוא ג"כ פורע וצריך להניח האיזמל מידו כתב הא"ר שיקבל אחר מידו והוא יוליכנו שם למקום המשתמר. ומ"מ בדיעבד אם הניחו מידו ויש חשש שלא יגנב שם מצדד הא"ר דיש לסמוך על רמ"א וש"ך דסוברים דמותר לטלטלו והביאו החכמת אדם בהלכות מילה:(15) S'il lui est arrivé quelque chose, etc. – Par exemple, si la pluie est tombée sur les raisins secs et qu'ils ont gonflé au point de ne plus être propres à la consommation, et qu'ensuite le soleil les a brûlés et qu'ils ont séché au point de redevenir propres à la consommation, ils retrouvent leur permission ; et la raison en est que le statut de mouktsé ne s'applique pas pour une moitié de Chabbat, puisqu'à bein hachemachot ils étaient propres à la consommation. Le Taz a écrit : un scalpel avec lequel on a circoncis le Chabbat, on ne doit pas le déplacer après la circoncision, car il est mouktsé pour cause de perte financière, puisqu'on veille à ne pas l'utiliser pour autre chose ; et ce, contrairement à ceux qui sont indulgents pour le déplacer en raison du fait qu'il n'y a pas de mouktsé pour une moitié de Chabbat ; car à bein hachemachot aussi il était mouktsé pour cause de perte financière et on ne pouvait alors le déplacer pour aucun usage. Par conséquent, bien que le lendemain il soit destiné à l'acte de la circoncision, néanmoins, après la fin de son usage, il revient à l'interdit de déplacement qu'il avait à bein hachemachot ; c'est pourquoi on le rangera dans la pièce même où l'on circoncit. Et le Maguen Avraham, au siman 331, séif katan 5, est d'accord avec lui sur le fond de la loi ; mais son avis est qu'il faut être rigoureux de sorte que tant que le scalpel est dans sa main, il ne le lâche pas jusqu'à ce qu'il le pose dans un endroit protégé, ou qu'il l'apporte chez lui ; car tout objet mouktsé qui est dans sa main, il peut le déplacer à l'endroit qu'il veut, comme il est dit plus haut, siman 308, séif 3. Et s'il est aussi celui qui fait la peri'a (deuxième étape de la circoncision) et qu'il doit lâcher le scalpel, l'Eliya Rabba a écrit qu'un autre le recevra de sa main et l'apportera là, à l'endroit protégé. Et néanmoins, bediavad (a posteriori), s'il l'a lâché et qu'il y a une crainte qu'il ne soit volé là, l'Eliya Rabba penche à dire qu'on peut s'appuyer sur le Rema et le Chakh, qui pensent qu'il est permis de le déplacer ; et le 'Hokhmat Adam l'a rapporté dans les lois de la circoncision.
séif katan 15
- (טז) אסור כל היום - דעיקר הכנה מבעוד יום בעי כדכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו וזה הלא בתחלת כניסת היום הוקצה מלהשתמש בו:(16) Est interdite toute la journée – Car l'essentiel de la préparation doit se faire alors qu'il fait encore jour, comme il est écrit : « Et il arrivera, le sixième jour, qu'ils prépareront ce qu'ils apporteront » (Exode 16, 5) ; et cette chose, dès le début de l'entrée du jour, a été mise à l'écart de tout usage.
séif katan 16
- (יז) אע"פ שלא ידעו - ר"ל והו"א דמחמת זה חל עלייהו שם מוקצה דהוקצה מדעתם אלו הפירות בשבת זו קמ"ל דלא אמרינן הכי דהרי הוא לא הסיח דעתו מהם אלא כדי שיתיבשו והרי כבר נתיבש והוכן מבע"י [רש"י]:(17) Bien qu'ils n'aient pas su – C'est-à-dire : on aurait pu penser qu'à cause de cela, le statut de mouktsé s'applique à eux, puisque ces fruits ont été mis à l'écart dans leur esprit pour ce Chabbat ; il nous enseigne que nous ne disons pas cela, car il n'en a détourné son esprit que pour qu'ils sèchent, et voici qu'ils ont déjà séché et ont été préparés alors qu'il faisait encore jour (Rachi).
séif katan 17
- (יח) דחזו ולא חזו - היינו שנתיבשו קצת על הגג מבעוד יום:(18) « Propres et non propres » – C'est-à-dire qu'ils ont un peu séché sur le toit alors qu'il faisait encore jour.
séif katan 18
- (יט) לאו מילתא היא - דהרי הם כאבנים ועפר. כתבו הפוסקים אימתי אמרינן דאתקצאי לבין השמשות דוקא דברים שגמרו בידי שמים כגון גרוגרות דאין נגמרין אלא ע"י חום החמה ושמא יהיה יום ענן בשבת ואסח דעתיה מנייהו אבל דבר שנגמר בידי אדם כגון תמרים שנתן עליהם מים בע"ש אף דבודאי אינם ראוים בבין השמשות לא התמרים ולא המים דהא לא קלטו טעם התמרים שיהו ראוין לשתיה וגם התמרים לע"ע לא חזיין אפ"ה לא אסח דעתיה מנייהו על יום השבת שיהא מוקצה מחמת זה דהא בידו להשהותן עד למחר שיקלטו טעם התמרים:(19) La désignation n'a aucune valeur – Car ils sont comme des pierres et de la poussière. Les décisionnaires ont écrit : quand disons-nous qu'une chose « a été mise à l'écart pour bein hachemachot » ? Uniquement pour des choses dont l'achèvement se fait par le Ciel, comme les figues sèches, qui ne s'achèvent que par la chaleur du soleil, et peut-être qu'il y aura un jour nuageux le Chabbat, et il en a donc détourné son esprit. Mais une chose qui s'achève par la main de l'homme, comme des dattes sur lesquelles on a mis de l'eau la veille du Chabbat, bien qu'à bein hachemachot ni les dattes ni l'eau ne soient certainement propres à l'usage, car l'eau n'a pas encore absorbé le goût des dattes pour être propre à boire, et les dattes non plus ne sont pas propres pour le moment, malgré cela il n'en a pas détourné son esprit pour le jour du Chabbat au point qu'elles soient mouktsé à cause de cela ; car il est en son pouvoir de les laisser jusqu'au lendemain, pour que l'eau absorbe le goût des dattes.
séif katan 19
- (כ) ונמצא מבטל וכו' - והוי כסותר הכלי [טור]:(20) Et on se trouve à annuler, etc. – Et c'est comme démolir le récipient (le Tour).
séif katan 20
- (כא) אבל מותר לכפות - היינו דלא כר' יצחק דס"ל דאסור לטלטל שום כלי אלא בשביל דבר המותר לטלטל:(21) Mais il est permis de renverser – C'est-à-dire, contrairement à Rabbi Its'hak, qui pense qu'il est interdit de déplacer un quelconque ustensile si ce n'est pour une chose qu'il est permis de déplacer.
séif katan 21
- (כב) שלא יגע בו - ואע"ג דמותר ליגע במוקצה כדלעיל בסימן ש"ח ס"ג הכא אביצה קאי וכדי שלא ינענע אותה אבל דבר שאינו מתנדנד ע"י הנגיעה שרי [בה"ג והגר"א והביא ראיה לזה וכ"כ בדה"ח ודלא כמ"א וט"ז]:(22) À condition de ne pas la toucher – Et bien qu'il soit permis de toucher un objet mouktsé, comme il est dit plus haut, siman 308, séif 3, ici il s'agit d'un œuf, et c'est afin de ne pas le faire bouger ; mais une chose qui ne bouge pas par le contact, c'est permis (Halakhot Guedolot et le Gaon de Vilna, qui en apporte une preuve ; et c'est aussi ce qu'a écrit le Derekh Ha'Hayim ; et ce, contrairement au Maguen Avraham et au Taz).
séif katan 22
- (כג) והיה עליה ביה"ש - ומיירי שהניח דאי בשכח הלא אף בעודן המעות עליה מותר לנערן וכ"ש שלא נעשית המטה בסיס לכל השבת וכדלעיל בסימן ש"ט ס"ד:(23) Et qu'il y en avait à bein hachemachot – Et il est question du cas où il l'a posé intentionnellement ; car s'il l'a oublié, même pendant que l'argent est dessus, il est permis de le secouer, et à plus forte raison le lit n'est-il pas devenu un support pour tout le Chabbat, comme il est dit plus haut, siman 309, séif 4.
séif katan 23
- (כד) ואפילו לצורך גופו - דדין הבסיס כאותו המוקצה שעליו וכיון דמעות הוי מוקצה מחמת גופו דאסור אפילו לצורך גופו ומקומו גם דין המטה כך הוא:(24) Et même pour un usage de l'objet lui-même – Car la loi du support est comme celle de l'objet mouktsé qui est dessus ; et puisque l'argent est mouktsé en raison de lui-même (mouktsé ma'hmat goufo), qu'il est interdit de déplacer même pour un usage de l'objet lui-même ou de son emplacement, la loi du lit est aussi ainsi.
séif katan 24
- (כה) ויש אוסרין בייחד לכך - טעמו דהוא גריע משאר כלי שמלאכתו לאיסור כיון שיחדה בהדיא לזה מסתמא מיחד לה מקום ומקפיד שלא להשתמש בה תשמיש אחר זולת זה [ומ"מ אם לא הניח בה עדיין מעות כלל רק ביחוד בעלמא אין שם מוקצה עלה דהזמנה לאו מילתא היא] וע"כ דינה כמוקצה מחמת חסרון כיס כ"כ הפוסקים וכתב המ"א ולפ"ז אפילו לצורך גופו ומקומו אסור ונשאר בתימה על הרמ"א שכתב לשיטה זו דלצורך גופו או מקומו מותר דליתא והביא ראיות לזה וכן בפרישה וביאור הגר"א מסכימים לדבריו ועיין מה שכתבנו לקמיה:(25) Et certains l'interdisent lorsqu'il l'a réservé à cela – Leur raison est qu'il est pire que les autres ustensiles dont l'usage est interdit (keli chemelakhto leissour), puisqu'il l'a explicitement réservé à cela ; présumément, il lui réserve un emplacement et veille à ne pas l'utiliser pour un autre usage que celui-ci [et néanmoins, s'il n'y a pas encore du tout posé d'argent, mais seulement par simple réservation, le statut de mouktsé ne s'applique pas à lui, car la désignation n'a aucune valeur]. C'est pourquoi sa loi est comme celle du mouktsé pour cause de perte financière ; c'est ce qu'ont écrit les décisionnaires. Et le Maguen Avraham a écrit : d'après cela, même pour un usage de l'objet lui-même et de son emplacement, c'est interdit ; et il s'étonne du Rema, qui a écrit selon cette opinion que pour un usage de l'objet lui-même ou de son emplacement c'est permis, ce qui n'est pas exact ; et il apporte des preuves à cela. Et de même, la Pericha et le Biour du Gaon de Vilna sont d'accord avec ses propos. Et voir ce que nous avons écrit juste après.
séif katan 25
- (כו) אא"כ עשה וכו' - דמעשה זו מבטל המחשבה דיחוד והמעשה שעשה בה מעיקרא שהניח בה מעות [הגר"א]:(26) À moins d'y avoir fait, etc. – Car cette action annule la pensée de la réservation, et l'action qu'il y avait faite au départ, en y posant de l'argent (le Gaon de Vilna).
séif katan 26
- (כז) מיהו לצורך גופו - עיין בס"ק כ"ה מה שכתבנו בשם המ"א ושארי אחרונים שתמהו ע"ז וס"ל דלשיטה זו אסור בכל גווני ומ"מ לדינא מסכים בספר א"ר דאף שהכיס מיוחד למעות כל שאין דרכו להקפיד להניח בו דברים אחרים איננו בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס רק כסתם כלי שמלאכתו לאיסור ושרי לצורך גופו או מקומו וכן הסכים בספר בית מאיר ע"ש:(27) Toutefois, pour un usage de l'objet lui-même – Voir au séif katan 25 ce que nous avons écrit au nom du Maguen Avraham et des autres A'haronim, qui s'en sont étonnés et pensent que selon cette opinion c'est interdit dans tous les cas. Et néanmoins, quant à la loi, le livre Eliya Rabba conclut que bien que la bourse soit réservée à l'argent, tant qu'on n'a pas l'habitude de veiller à ne pas y mettre d'autres choses, elle n'entre pas dans la catégorie du mouktsé pour cause de perte financière, mais elle est comme un simple ustensile dont l'usage est interdit, et c'est permis pour un usage de l'objet lui-même ou de son emplacement ; et le livre Beit Méïr est aussi d'accord, voir là-bas.
séif katan 27
- (כח) דהכיס בטל אצלו - ר"ל וע"כ מותר לצאת בו אפילו לר"ה ולא אמרינן דהכיס הוי משאוי [מ"א] עוד כתב דאפילו אם נסבור למעלה בדעת ר"ת דאף לצורך גופו ומקומו אסור וכמו שכתבנו בס"ק כ"ה וכ"ז מ"מ הכא שרי ליתן בתוך הכיס וליטול ממנו דהא חזינן דלא קפיד עלייהו בחול להניח בו גם דברים אחרים:(28) Car la poche est annulée par rapport à lui – C'est-à-dire : c'est pourquoi il est permis de sortir avec, même dans le domaine public, et nous ne disons pas que la poche constitue une charge (Maguen Avraham). Il a encore écrit que même si nous pensons plus haut, selon l'avis de Rabbénou Tam, que même pour un usage de l'objet lui-même et de son emplacement c'est interdit, comme nous l'avons écrit aux séifim katanim 25 et 27, néanmoins ici il est permis de mettre des choses dans la poche et d'en prendre, car nous voyons qu'en semaine on ne veille pas à ne pas y mettre aussi d'autres choses.
séif katan 28
- (כט) אבל אם שכח - כונתו העיקר לברר לנו דהואיל ויש עדיין מעות בהכיס אסור ללבשו שמא ישכח ויצא וכדמסיים לבסוף ורק לטלטל מותר. ודע עוד דלאו דוקא שכח דאפילו אם הניח מעות בכוון מבע"י ודעתו היה שישאר שם כל השבת אף דהכיס נעשה בסיס להמעות מ"מ מותר לטלטל הבגד אף בעוד שהמעות מונח בכיס דהבגד לא נעשה בסיס הואיל ואינם על עיקר הבגד [ומ"מ אסור להכניס ידו בהכיס דעכ"פ הכיס נעשה בסיס להמעות ואפילו לאחר שהוסרו המעות מתוכם דהרי עכ"פ ביה"ש אתקצאי הכיס להמעות] ומ"מ אם אפשר בניעור יראה לנער מתחלה דיש שסוברין דאף שהמעות אינם על עיקר הבגד ג"כ צריך לנער קודם שיטלטל הבגד בין בהניח ובין בשכח וכמו שנכתוב לקמיה:(29) Mais si l'on y a oublié – Son intention principale est de nous éclaircir que, puisqu'il y a encore de l'argent dans la poche, il est interdit de porter le vêtement, de peur qu'il n'oublie et ne sorte (dans le domaine public), comme il le conclut à la fin, et que seul le déplacer est permis. Et sache encore que ce n'est pas précisément le cas de l'oubli : même s'il a posé de l'argent intentionnellement alors qu'il faisait encore jour, et que son intention était qu'il reste là tout le Chabbat, bien que la poche devienne un support pour l'argent, néanmoins il est permis de déplacer le vêtement, même pendant que l'argent est posé dans la poche, car le vêtement n'est pas devenu un support, puisque l'argent n'est pas sur la partie principale du vêtement [et néanmoins, il est interdit de mettre sa main dans la poche, car en tout cas la poche est devenue un support pour l'argent, et même après que l'argent en a été retiré, car en tout cas, à bein hachemachot, la poche a été mise à l'écart pour l'argent]. Et néanmoins, s'il est possible de secouer, il devra secouer d'abord, car certains pensent que même si l'argent n'est pas sur la partie principale du vêtement, il faut aussi secouer avant de déplacer le vêtement, que ce soit dans le cas où on l'a posé ou dans celui où on l'a oublié, comme nous l'écrirons juste après.
séif katan 29
- (ל) הואיל וכו' - כלומר דהכיס אינו תפור לארכו בבגד אלא פיו לבד תפור והוא כולו תלוי [ב"י] דאם היה הכיס כולו תפור בבגד אמרינן דכל הבגד נעשה בסיס ואף דהכא מיירי בשכח מ"מ עכ"פ היה צריך לנער מתחלה המוקצה וכדלעיל בסימן ש"ט ס"ד משא"כ כשהכיס תלוי אין צריך אפילו ניעור מתחלה ויש מחמירין וסוברין דגם בזה צריך ניעור מתחלה:(30) Puisque, etc. – C'est-à-dire que la poche n'est pas cousue sur toute sa longueur au vêtement, mais seule son ouverture est cousue, et elle est entièrement pendante (Beit Yossef). Car si la poche était entièrement cousue au vêtement, nous dirions que tout le vêtement est devenu un support ; et bien qu'ici il soit question de l'oubli, néanmoins il aurait fallu en tout cas secouer d'abord l'objet mouktsé, comme il est dit plus haut, siman 309, séif 4 ; ce qui n'est pas le cas lorsque la poche est pendante : il n'est même pas nécessaire de secouer d'abord. Et certains sont rigoureux et pensent que dans ce cas aussi, il faut secouer d'abord.
séif katan 30
- (לא) ואין המעות וכו' - כתב המ"א דוקא כשפה הכיס תפור להבגד אז אמרינן דהוא בטל לגבי הבגד וכן כשיש מעות תוך תיבה שבשלחן [שקורין טישקעסטיל] ועשוי בענין שא"א להוציאו לגמרי מן השלחן וע"כ נתבטל לעיקר השלחן אבל כשכיס מלא מעות קשור לבגד הוא כלי בפני עצמו ואינו בטל לגבי הבגד וכן התיבה אם יכולין להוציאו לגמרי מן השלחן וא"כ כל אחד ואחד כלי בפ"ע ולא נתבטל לגבי השלחן וממילא אסור לטלטל הבגד והשלחן שהרי הם נעשים בסיס להמעות כשהניח את המעות בם מע"ש ע"ד שיהיו שם בשבת [אם לא שמונח על השלחן דבר היתר שחשוב יותר ונעשה השלחן בסיס לו וכדלקמיה בס"ח] ואם שכח ליטלם מע"ש עכ"פ צריך מדינא ניעור מתחלה. אך אם יש בתוכם רק איזה פרוטות בטלים לגבי הבגד והשלחן דאין אדם מבטל בגדו ושלחנו בשביל איזה פרוטות [ח"א]. עוד כתב דנ"ל דוקא כשהתיבה שבשלחן הוא מיוחד תמיד למעות או שאר דבר מוקצה אבל כשהתיבה התלויה בשלחן עשויה תמיד להניח בה לחם וסכינים ואירע שהניח בה מעות אפילו אין בה לחם וסכינים אע"ג דהטישקעסטי"ל ודאי אסור לטלטל אבל מותר לטלטל השלחן שהרי גם הטישקעסטי"ל הוא בעצם כלי שמלאכתו להיתר וא"כ נעשה השלחן בסיס לאיסור ולהיתר וצ"ע וע"ש עוד מה שכתב בענין זה:(31) Puisque l'argent n'est pas, etc. – Le Maguen Avraham a écrit : ce n'est que lorsque l'ouverture de la poche est cousue au vêtement que nous disons qu'elle est annulée par rapport au vêtement ; et de même, lorsqu'il y a de l'argent dans un tiroir de la table [qu'on appelle tichkestel], fait de telle manière qu'il est impossible de le sortir entièrement de la table, et qui est donc annulé par rapport à la partie principale de la table. Mais lorsqu'une bourse pleine d'argent est attachée au vêtement, c'est un ustensile à part entière, qui n'est pas annulé par rapport au vêtement ; et de même le tiroir, si on peut le sortir entièrement de la table ; et dans ce cas, chacun est un ustensile à part entière, qui n'est pas annulé par rapport à la table ; et par conséquent, il est interdit de déplacer le vêtement et la table, car ils sont devenus un support pour l'argent, lorsqu'il a posé l'argent dedans la veille du Chabbat dans l'intention qu'il y reste pendant le Chabbat [à moins qu'il n'y ait sur la table une chose permise plus importante, et que la table soit devenue un support pour elle, comme il est dit juste après, au séif 8]. Et s'il a oublié de les retirer la veille du Chabbat, en tout cas il faut, selon la loi, secouer d'abord. Mais s'il n'y a dedans que quelques petites pièces, elles sont annulées par rapport au vêtement et à la table, car on ne subordonne pas son vêtement et sa table à quelques petites pièces ('Hayé Adam). Il (le Maguen Avraham) a encore écrit : il me semble que cela ne s'applique que lorsque le tiroir de la table est toujours réservé à l'argent ou à un autre objet mouktsé ; mais lorsque le tiroir suspendu à la table est toujours destiné à y mettre du pain et des couteaux, et qu'il est arrivé qu'on y mette de l'argent, même s'il n'y a dedans ni pain ni couteaux, bien qu'il soit certainement interdit de déplacer le tichkestel, il est néanmoins permis de déplacer la table, car le tichkestel est lui aussi essentiellement un ustensile dont l'usage est permis ; et ainsi, la table devient un support pour une chose interdite et pour une chose permise. Et cela reste à examiner ; et voir là-bas ce qu'il a encore écrit à ce sujet.
séif katan 31
- (לב) שיש עליה מבע"י וכו' - לאפוקי אם הוסק בשבת דאסור בזה לכו"ע משום נולד דנעשה מעשה חדש דמעיקרא עצים והשתא אפר ואם נתערב אפר המותר באפר האסור והאיסור לא היה ניכר קודם שנתערב בטל ברוב דאי היה ניכר קי"ל דדשיל"מ אפילו באלף לא בטל ומוקצה יש לה מתירין בערב. כתב הח"א נ"ל דמים הנוטפין מן האילנות בימי ניסן אסורין ג"כ משום נולד ואפילו יש כבר כלי עם מים מע"ש שנוטף לתוכו אפ"ה אסור ולא אמרינן בזה דבטל דהא טיפה הנוטפת היתה ניכר קודם שנתערב בהמים וקי"ל דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל:(32) Sur laquelle il y a, depuis le moment où il faisait encore jour, etc. – Pour exclure le cas où le feu a été allumé le Chabbat, où c'est interdit selon tous les avis à cause de nolad (chose apparue le Chabbat), car une chose nouvelle s'est produite : au début c'était du bois, et maintenant c'est de la cendre. Et si de la cendre permise s'est mélangée à de la cendre interdite, et que la cendre interdite n'était pas reconnaissable avant d'être mélangée, elle est annulée dans la majorité ; car si elle était reconnaissable, nous tenons qu'une chose qui a un moyen de devenir permise (davar chéyech lo matirin) n'est pas annulée, même dans mille, et le mouktsé a un moyen de devenir permis le soir (à la sortie du Chabbat). Le 'Hayé Adam a écrit : il me semble que l'eau qui coule des arbres pendant les jours de Nissan est aussi interdite à cause de nolad, et même s'il y a déjà un récipient avec de l'eau depuis la veille du Chabbat dans lequel elle coule, malgré cela c'est interdit, et nous ne disons pas dans ce cas qu'elle est annulée, car la goutte qui coule était reconnaissable avant de se mélanger à l'eau, et nous tenons qu'une chose qui a un moyen de devenir permise n'est pas annulée, même dans mille.
séif katan 32
- (לג) חשוב מדבר האסור - ואם שניהם שוין אסור. כתבו הפוסקים דאם לכל העולם ההיתר חשוב יותר ולדידיה אינו חשוב אזלינן בתר דידיה וה"ה איפכא:(33) Plus importante que la chose interdite – Et si toutes deux sont égales, c'est interdit. Les décisionnaires ont écrit que si pour tout le monde la chose permise est plus importante, mais que pour lui elle n'est pas importante, nous suivons son appréciation à lui ; et il en est de même dans le cas inverse.
séif katan 33
- (לד) וטעם היתר טלטול וכו' - ר"ל דלמה בסימן ש"ט ס"ג אמרינן בפירות המונחים עם אבן בסל דאע"ג דהסל הוא בסיס לאיסור ולהיתר מ"מ היכא דאפשר לא יטלטל הפירות והסל כ"ז שהאבן מונח שם אלא ינער מתחלה הכל על הארץ ואח"כ ילקט הפירות לתוך הסל ויטלטלם והכא נמי אף שצריך להאפר נימא דינער הקיטמא עם השברי עצים על הארץ ואח"כ יכנס הקיטמא לבד תוך הכלי ויטלטל למקום שירצה ולזה כתב דהכא לא אפשר לכנס אח"כ הקיטמא לבד משום דשברי עצים היינו שברים קטנים או פחמין קטנים שאי אפשר ליטול האפר מבלעדם:(34) Et la raison de la permission de ce déplacement, etc. – C'est-à-dire : pourquoi, au siman 309, séif 3, disons-nous, pour des fruits posés avec une pierre dans un panier, que bien que le panier soit un support pour une chose interdite et pour une chose permise, néanmoins, lorsque c'est possible, on ne déplacera pas les fruits et le panier tant que la pierre est posée là, mais on secouera d'abord le tout par terre, puis on ramassera les fruits dans le panier et on les déplacera ? Et ici aussi, bien qu'il ait besoin de la cendre, disons qu'il secoue la cendre avec les morceaux de bois par terre, et qu'ensuite il rassemble la cendre seule dans le récipient et la déplace à l'endroit qu'il veut ! Et à cela, il écrit qu'ici il n'est pas possible de rassembler ensuite la cendre seule, car les morceaux de bois sont de petits fragments, ou de petits charbons, sans lesquels il est impossible de prendre la cendre.
séif katan 34
- (לה) למקום המחתה - דאז א"א לנער דיפול למקום שצריך אליו לכן מטלטלה כולה ביחד:(35) L'emplacement de la pelle – Car alors il est impossible de secouer, car le contenu tomberait à l'endroit dont il a besoin ; c'est pourquoi il la déplace tout entière ensemble.
séif katan 35
- (לו) ינער האפר וכו' - ואי איכא הפסד בניעור א"צ לנער וכמ"ש בסימן ש"ט ס"ג [אחרונים]:(36) Il secouera la cendre, etc. – Et s'il y a une perte en secouant, il n'est pas nécessaire de secouer, comme il est écrit au siman 309, séif 3 (A'haronim).
séif katan 36
- (לז) האיסור עליו לבד - ר"ל בבין השמשות ע"כ לא מהני הנחת ההיתר אצלו דאפילו אם היה ניטל האיסור לגמרי משם ג"כ אסור כיון דאתקצאי לבין השמשות וכנ"ל בס"ז אבל אם בשבת הונח עליו דבר איסור הואיל וביה"ש לא אתקצאי הו"ל מוקצה לחצי שבת וקי"ל דאין מוקצה לחצי שבת אלא כל זמן שהאיסור מונח עליו אסור בטלטול ע"כ מותר להניח עליו דבר של היתר החשוב יותר ומטלטל הכל ביחד אם אי אפשר לו לנער האיסור משם:(37) Si l'objet interdit était seul dessus – C'est-à-dire à bein hachemachot ; c'est pourquoi cela ne sert à rien de poser l'objet permis à côté de lui, car même si l'objet interdit était entièrement retiré de là, ce serait aussi interdit, puisqu'il a été mis à l'écart pour bein hachemachot, comme il est dit plus haut, au séif 7. Mais si un objet interdit a été posé dessus le Chabbat, puisqu'à bein hachemachot il n'avait pas été mis à l'écart, c'est un mouktsé pour une moitié de Chabbat ; or nous tenons qu'il n'y a pas de mouktsé pour une moitié de Chabbat, mais seulement tant que l'objet interdit est posé dessus, il est interdit au déplacement ; c'est pourquoi il est permis de poser dessus une chose permise plus importante, et de tout déplacer ensemble, s'il lui est impossible de secouer l'objet interdit de là.
séif katan 37