Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 291 →- (א) יהא זהיר מאד - וכדאיתא בגמרא חייב אדם לאכול ג' סעודות בשבת ואסמכוהו אקרא דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה ותלתא היום כתוב בקרא זה ואחז"ל כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג שנאמר וגו'. ואף לעני העובר ממקום למקום צריך ליתן לו כל הג' סעודות בשבת וכדאיתא ביו"ד בסי' ר"נ ועיין לעיל בסימן רמ"ב במ"ב דאף בשביל סעודה שלישית כשמשיג באיזה מקום ללוות צריך ללוות:(1) On sera très attentif – Comme cela figure dans la Guemara (Chabbat 117b) : l'homme est obligé de manger trois repas le Chabbat ; et on l'a appuyé sur un verset, comme il est écrit : « Moché dit : Mangez-le aujourd'hui, car c'est aujourd'hui Chabbat pour Hachem ; aujourd'hui vous ne le trouverez pas dans le champ » (Exode 16, 25), et « aujourd'hui » est écrit trois fois dans ce verset. Et nos Sages, de mémoire bénie, ont dit (Chabbat 118a) : « Quiconque accomplit les trois repas le Chabbat est sauvé de trois calamités : des douleurs de l'enfantement du Machia'h, du jugement du Guéhinnam et de la guerre de Gog et Magog, comme il est dit, etc. » Et même au pauvre qui passe d'un endroit à l'autre, il faut lui donner les trois repas du Chabbat, comme cela figure dans le Choulhan Aroukh, Yoré Déa, siman 250. Et voir plus haut, siman 242, dans la Michna Beroura, que même pour le troisième repas, lorsqu'il trouve quelque part où emprunter, il doit emprunter.
séif katan 1
- (ב) בכביצה - לאו דוקא אלא מעט יותר מכביצה דכביצה מקרי עדיין אכילת עראי כמ"ש סוף סימן רל"ב ולא חשיב סעודה [מ"א] וי"א שאפילו בכזית יוצא ידי הסעודה ונכון להחמיר לכתחלה אם אפשר לו:(2) Avec un kebeitsa – Pas exactement, mais un peu plus qu'un kebeitsa ; car un kebeitsa s'appelle encore une consommation passagère (akhilat araï), comme il est écrit à la fin du siman 232, et cela ne compte pas comme un repas [Maguen Avraham]. Et certains disent que même avec un kezayit (volume d'une olive) on est quitte du repas ; et il convient d'être rigoureux lekhat'hila, si c'est possible pour lui.
séif katan 2
- (ג) אינו חייב וכו' - דהסעודה לעונג ניתנה ולא לצער:(3) Il n'est pas obligé, etc. – Car le repas a été donné pour le plaisir et non pour la souffrance.
séif katan 3
- (ד) ליתן מקום - דאל"כ לפעמים היא אכילה גסה ואינה חשובה אכילה:(4) Afin de laisser de la place – Car sinon, c'est parfois un manger excessif (akhila gassa), qui n'est pas considéré comme un manger.
séif katan 4
- (ה) בליל שבת וכו' - וג"כ צריך לקדש בשחרית כל הקידוש של לילה מלבד ויכלו אם לא קידש בערבית וכנ"ל בסימן רע"א ס"ח וה"ה ביו"ט מי שלא אכל בליל יו"ט צריך לאכול שתי סעודות למחר ביום [דביו"ט החיוב הוא שתי סעודות אחת בלילה ואחת ביום] וה"ה שיאמר בשחרית כל הקידוש של יו"ט של לילה אם לא קידש בלילה:(5) La nuit de Chabbat, etc. – Et il doit aussi réciter le matin tout le Kiddouch de la nuit, sauf « Vaye'hou lou », s'il n'a pas fait le Kiddouch le soir, comme plus haut, au siman 271, séif 8. Et de même à Yom Tov : celui qui n'a pas mangé la nuit de Yom Tov doit manger deux repas le lendemain pendant la journée [car à Yom Tov, l'obligation est de deux repas, un la nuit et un le jour] ; et de même il dira le matin tout le Kiddouch de la nuit de Yom Tov, s'il n'a pas fait le Kiddouch la nuit.
séif katan 5
- (ו) שלש סעודות ביום - ואם שכח רצה בבהמ"ז בסעודה שניה מצדדים האחרונים שלא לחזור ולברך:(6) Trois repas le jour – Et s'il a oublié de dire « Retsé » dans le Birkat HaMazon au deuxième repas, les A'haronim penchent vers l'avis qu'il ne doit pas recommencer la bénédiction.
séif katan 6
- (ז) משש שעות ומחצה - ואם התחיל לאכול הסעודה שלישית קודם חצות ונמשכה הסעודה עד אחר שהגיע זמן מנחה גדולה יצא דהא עכ"פ אכלה בזמנה ולא אזלינן בזה בתר התחלה:(7) À partir de six heures et demie – Et s'il a commencé à manger le troisième repas avant midi ('hatsot) et que le repas s'est prolongé jusqu'après l'arrivée du temps de Min'ha Guedola, il est quitte, puisqu'en tout cas il l'a mangé en son temps ; et nous ne suivons pas en cela le commencement du repas.
séif katan 7
- (ח) דאז חוזרות - ר"ל דאז קרוב לזמן החזרה לגיהנם ואיתא במדרש כל השותה מים בשבת בה"ש כאלו גוזל קרוביו המתים ועיין במרדכי פרק ערבי פסחים באורו:(8) Car c'est alors qu'elles retournent – Il veut dire que c'est alors proche du moment du retour au Guéhinnam. Et il est rapporté dans le Midrach : quiconque boit de l'eau le Chabbat au crépuscule (bein hachemachot), c'est comme s'il volait ses proches défunts ; et voir dans le Mordekhaï, chapitre Arvé Pessa'him, son explication.
séif katan 8
- (ט) ועל כן אין לאכול - דפן יבוא גם לשתות:(9) Et c'est pourquoi on ne doit pas manger – De peur qu'il n'en vienne aussi à boire.
séif katan 9
- (י) מנחה תחלה - דאסור לאכול עד שיתפלל והדעה הראשונה ס"ל דסעודה קטנה שרי כמ"ש בסימן רל"ב:(10) Prier Min'ha d'abord – Car il est interdit de manger avant d'avoir prié ; et le premier avis estime qu'un petit repas est permis, comme il est écrit au siman 232.
séif katan 10
- (יא) וכן נוהגים לכתחלה - ובמקום שקשה לו לקיים הסעודה לאחר מנחה יוכל אפילו לכתחלה לקיים הסעודה קודם מנחה אם הוא קודם זמן מנחה קטנה ועיין לעיל בסימן רל"ב במ"ב ובסימן ר"צ במ"ב:(11) Et tel est l'usage lekhat'hila – Et là où il lui est difficile d'accomplir le repas après Min'ha, il peut même lekhat'hila accomplir le repas avant Min'ha, si c'est avant le temps de Min'ha Ketana ; et voir plus haut, au siman 232 dans la Michna Beroura, et au siman 290 dans la Michna Beroura.
séif katan 11
- (יב) הנהרות - ס"ל לדעה זו דמה דאיתא במדרש הנ"ל דאין לשתות מים בין השמשות היינו דוקא בשותה מן הנהרות:(12) Des fleuves – Cet avis estime que ce qui est rapporté dans le Midrach cité plus haut, qu'on ne doit pas boire d'eau au crépuscule, concerne uniquement celui qui boit directement des fleuves.
séif katan 12
- (יג) רק בע"ש - שמפרשים מה דאיתא במדרש הנ"ל בשבת בין השמשות היינו בין השמשות של ליל שבת:(13) Seulement la veille de Chabbat – Car ils expliquent que ce qui est rapporté dans le Midrach cité plus haut, « le Chabbat au crépuscule », désigne le crépuscule de l'entrée de la nuit de Chabbat.
séif katan 13
- (יד) ויברך בהמ"ז וכו' - וכתבו האחרונים שאח"כ יקום וילך מעט בינתים והנשארים במקומן לא יצאו ידי חובתן דהוי כסעודה אחת. וכתב הב"י דלא ידרוש ברבים לעשות כן להפסיק סעודתן כיון שקודם חצות אין רשאין להפסיק אין הכל בקיאין בזה:(14) Il récitera le Birkat HaMazon, etc. – Et les A'haronim ont écrit qu'ensuite il se lèvera et marchera un peu entre-temps. Et ceux qui restent à leur place ne sont pas quittes de leur obligation, car c'est comme un seul repas. Et le Beit Yossef a écrit qu'on ne doit pas enseigner en public d'agir ainsi, d'interrompre son repas, car avant midi on n'a pas le droit d'interrompre (pour cela), et tout le monde n'est pas expert en la matière.
séif katan 14
- (טו) אלא אכילה גסה - כי כל זמן האכילה האיצטומכא פתוחה משא"כ אחר הסעודה ולא חיישינן שגורם ברכה שא"צ כיון שמוכרח לעשות כן משום סעודה ג' שתהיה כדין וזהו מה שמסיק רמ"א אבל מי שיודע וכו' כדי לצאת מחשש ברכה שאינה צריכה:(15) Qu'en mangeant avec excès – Car tout le temps du repas, l'estomac est ouvert, ce qui n'est pas le cas après le repas. Et nous ne craignons pas qu'il cause ainsi une bénédiction inutile, puisqu'il est contraint d'agir ainsi à cause du troisième repas, pour qu'il soit conforme à la règle. Et c'est ce que conclut le Rema : « mais celui qui sait, etc. », afin d'échapper au risque d'une bénédiction inutile.
séif katan 15
- (טז) אבל מי שיודע - היינו שמשער בנפשו שלא תהיה אז אכילתו אכילה גסה:(16) Mais celui qui sait – C'est-à-dire qu'il estime en lui-même que son manger ne sera pas alors un manger excessif.
séif katan 16
- (יז) אחר שיתפלל מנחה - ואפילו אם חל יו"ט במו"ש שאי אפשר לו לאכול סעודה שלישית בסוף היום כנהוג שהרי ראוי לו להמנע מלקבוע אז סעודה בעיו"ט כמו בע"ש מ"מ אם יודע שיוכל אז לאכול עכ"פ כשיעור ביצה ויותר וכנ"ל בס"א לא יחלק סעודת שחרית לשתים דהא י"א דאסור לעשות כן משום ברכה שאינה צריכה. כתב מ"א בשם ס"ח מי שיש לו מזון ב' סעודות מצומצמות ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו כל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה ומ"מ אם נמשכה סעודת הבקר עד אחר חצות יחלקנה לשנים וכמ"ש בסעיף זה דהא מ"מ ישבע כשאוכל שנית אבל לכתחלה אין להמתין עד אחר חצות משום זה דמבטל במקצת עונג שבת:(17) Après avoir prié Min'ha – Et même si Yom Tov tombe à la sortie du Chabbat, où il ne peut pas manger le troisième repas à la fin de la journée comme d'habitude, puisqu'il convient alors de s'abstenir de fixer un repas la veille de Yom Tov, comme la veille de Chabbat, néanmoins, s'il sait qu'il pourra alors manger au moins la mesure d'un œuf et plus, comme plus haut au séif 1, il ne divisera pas le repas du matin en deux, car certains disent qu'il est interdit de le faire à cause de la bénédiction inutile. Le Maguen Avraham a écrit au nom du Séfer 'Hassidim : celui qui a tout juste de la nourriture pour deux repas, et s'il la divisait en trois repas il n'aurait pas de quoi se rassasier à chaque repas, mieux vaut qu'il mange deux repas à satiété. Et néanmoins, si le repas du matin s'est prolongé jusqu'après midi, il le divisera en deux, comme il est écrit dans ce séif, car il sera de toute façon rassasié en mangeant la deuxième fois ; mais lekhat'hila, on ne doit pas attendre jusqu'après midi pour cela, car il annule en partie le plaisir du Chabbat.
séif katan 17
- (יח) א"צ לקדש - דהיינו לברך על היין קודם הסעודה דאיתקש יום ללילה לענין קידוש מה לילה סגי בחד זימנא אף ביום כשתקנו חכמים לקדש סגי נמי בחד זימנא בבוקר אבל שתי ככרות צריך דכל הסעודות שאדם סועד ביום השבת שוות:(18) Il n'est pas nécessaire de faire le Kiddouch – C'est-à-dire de réciter la bénédiction sur le vin avant le repas. Car le jour est comparé à la nuit (hékech) pour le Kiddouch : de même que la nuit une fois suffit, de même le jour, lorsque les Sages ont institué de faire le Kiddouch, une fois suffit, le matin. Mais deux pains sont nécessaires, car tous les repas que l'homme prend le jour du Chabbat sont égaux.
séif katan 18
- (יט) פחות מככר אחד - דביום ששי ירד המן לכל אחד שני עמרים ומכל עומר עשו ב' ככרות הרי ד' לב' עמרים אכל אחד בע"ש ואחד בליל שבת ואחד בבוקר הרי נשאר לו רק אחד שלם לסעודה ג':(19) Moins d'un pain – Car le sixième jour, la manne descendait pour chacun en quantité de deux omer, et de chaque omer ils faisaient deux pains ; cela fait quatre pour les deux omer. Il en mangeait un la veille de Chabbat, un la nuit de Chabbat et un le matin ; il ne lui restait donc qu'un seul pain entier pour le troisième repas.
séif katan 19
- (כ) שלם - ואם אין לו די בפרוסה שהיא כביצה וכנ"ל בס"א דאע"ג דמצות לחם משנה אין לו מצות סעודה מיהא קיים [אחרונים]:(20) Entier – Et s'il n'en a pas, il suffit d'un morceau d'un kebeitsa, comme plus haut au séif 1 : car bien qu'il n'accomplisse pas la mitsva du double pain (le'hem michné), il accomplit au moins la mitsva du repas [A'haronim].
séif katan 20
- (כא) ליקח שנים - וכן ראוי לנהוג לכתחלה כי הסברא הראשונה היא העיקר. וטוב להדר לברך על היין תוך הסעודה [תיקוני שבת]. ואם אין לו לחם משנה לכל אחד מהמסובין נכון לנהוג שזה שבוצע יכוין לפטור בברכת המוציא כל המסובין וגם יאמר להמסובין שיכוונו שיצאו בברכתו כדי שכולם יצאו בלחם משנה [ח"א]:(21) En prendre deux – Et il convient d'agir ainsi lekhat'hila, car le premier avis est l'essentiel. Et il est bien de s'efforcer de réciter la bénédiction sur le vin pendant le repas [Tikouné Chabbat]. Et s'il n'y a pas de double pain pour chacun des convives, il convient d'agir ainsi : celui qui rompt le pain aura l'intention d'acquitter par la bénédiction HaMotsi tous les convives, et il dira aussi aux convives d'avoir l'intention d'être acquittés par sa bénédiction, afin que tous soient quittes avec le double pain ['Hayé Adam].
séif katan 21
- (כב) צריך לעשותה בפת - כיון דילפינן ג' סעודות מג' פעמים היום דכתיבי גבי מן צריך לעשותה בפת. וגם מצוה לכתחלה להרבות במעדנים כפי יכלתו [אחרונים]:(22) Il faut le faire avec du pain – Puisque nous apprenons les trois repas des trois fois « aujourd'hui » écrites à propos de la manne, il faut le faire avec du pain. Et c'est aussi une mitsva lekhat'hila de multiplier les mets délicats selon ses moyens [A'haronim].
séif katan 22
- (כג) וי"א שיכול לעשותה בכל וכו' - ולכו"ע למצוה מן המובחר בפת ושני ככרות וכנ"ל בס"ד אלא דפליגי לענין דיעבד אם יצא בזה [מב"ח]:(23) Et certains disent qu'on peut le faire avec tout, etc. – Et selon tous les avis, la mitsva sous sa forme la plus choisie est de le faire avec du pain et deux pains, comme plus haut au séif 4 ; ils ne divergent que bediavad (a posteriori), sur la question de savoir si l'on est quitte ainsi [Ma'hatsit HaChékel].
séif katan 23
- (כד) מאחד מחמשת וכו' - שמברכין עליהם בורא מיני מזונות וטעם דעה זו כיון דאין דרך לאכול סעודה ג' לתיאבון סגי בהכי וזהו ג"כ טעם שאר הדעות שמקילין בזה [תו"ש]:(24) De l'une des cinq, etc. – Sur lesquelles on récite la bénédiction « Boré minei mezonot ». Et la raison de cet avis est que, puisqu'on n'a pas l'habitude de manger le troisième repas avec appétit, cela suffit ; et c'est aussi la raison des autres avis qui sont indulgents en la matière [Tossefet Chabbat].
séif katan 24
- (כה) שאסור לו וכו' - ע"כ יקיים אותה במיני טיגון שעושין ממצה כתושה או בבשר ודגים או פירות:(25) Où il lui est interdit, etc. – C'est pourquoi il l'accomplira avec des sortes de fritures que l'on fait avec de la matsa concassée, ou avec de la viande et du poisson, ou des fruits.
séif katan 25
- (כו) חייבות בסעודה שלישית - דלכל מילי דשבת איש ואשה שוין כמו שנתבאר בסי' רע"א ועוד שגם הם היו בנס של המן ועל כולם אמר אכלוהו היום דמזה נלמד חיוב ג' סעודות בשבת:(26) Sont obligées au troisième repas – Car pour tout ce qui concerne le Chabbat, homme et femme sont égaux, comme il a été expliqué au siman 271 ; et de plus, elles aussi ont bénéficié du miracle de la manne, et c'est à propos de tous qu'il a dit : « Mangez-le aujourd'hui », d'où l'on apprend l'obligation des trois repas le Chabbat.
séif katan 26