Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 290 →- (א) ירבה בפירות וכו' - וגם בליל ש"ק טוב שישלים בם המאה ברכות:(1) On multipliera les fruits, etc. – Et la nuit du saint Chabbat aussi, il est bien qu'il complète par eux les cent bénédictions.
séif katan 1
- (ב) מנין מאה ברכות - כי בכל יום מברך אדם מאה ברכות וכדאיתא לעיל בסימן רמ"ו ס"ג עי"ש במ"ב ועתה שנחסר לו כמה ברכות שבתפלת שבת יש רק ז' ברכות וע"כ ישתדל להשלימם:(2) Le nombre de cent bénédictions – Car chaque jour, l'homme récite cent bénédictions, comme cela figure plus haut, au siman 46, séif 3 ; voir là dans la Michna Beroura. Or maintenant, le Chabbat, il lui manque plusieurs bénédictions, car dans la prière (Amida) du Chabbat il n'y a que sept bénédictions ; c'est pourquoi il s'efforcera de les compléter.
séif katan 2
- (ג) אל יבטלנו - ומ"מ לא ירבה בו יותר מדאי שלא יביאנו לידי ביטול תורה שאפילו ת"ח שלומדים כל השבוע שמצוה שיתענגו ביותר וכדלקמיה בהג"ה אין הפי' שיבלו כל היום בתענוגים רק ימשכו יותר בתענוג משאר בני אדם. כתבו הספרים בשם הזוהר שמצוה על האדם לחדש חידושי תורה בשבת. ומי שאינו בר הכי לחדש ילמוד דברים שלא למד עד הנה:(3) Il ne l'annulera pas – Et néanmoins, il ne s'y attardera pas trop, afin que cela ne l'amène pas à négliger l'étude de la Torah (bitoul Torah). Car même pour les érudits qui étudient toute la semaine, pour lesquels c'est une mitsva de se délecter davantage, comme plus loin dans la Haga (séif 2), le sens n'est pas qu'ils passent toute la journée en délices, mais seulement qu'ils prolongent le plaisir plus que les autres gens. Les livres ont écrit au nom du Zohar que c'est une mitsva pour l'homme d'innover des idées nouvelles de Torah ('hiddouchim) le Chabbat ; et celui qui n'est pas capable d'innover étudiera des choses qu'il n'a pas étudiées jusqu'à présent.
séif katan 3
- (ד) כי עונג וכו' - אבל לא יאמר נלך ונישן כדי שנוכל לעשות מלאכתנו במו"ש שמראה בזה שנח וישן בשביל ימות החול:(4) Car c'est un plaisir, etc. – Mais il ne dira pas : « Allons dormir afin de pouvoir faire notre travail à la sortie du Chabbat », car il montre par là qu'il se repose et dort pour les jours de semaine.
séif katan 4
- (ה) קובעים מדרש וכו' - דאיתא במדרש אמרה תורה לפני הקב"ה רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו אני מה תהא עלי אמר לה יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך [טור]:(5) On fixe une séance d'étude, etc. – Car il est rapporté dans le Midrach : la Torah a dit devant le Saint, béni soit-Il : « Maître du monde ! Lorsque les Bnei Israël entreront dans le Pays, celui-ci courra à sa vigne et celui-là courra à son champ ; moi, que deviendrai-je ? » Il lui répondit : « J'ai un partenaire que Je t'associe, et son nom est Chabbat : ils sont alors libres de leur travail et peuvent s'occuper de toi » [Tour].
séif katan 5
- (ו) ולדרוש וכו' - והעיקר יהיה אז ללמד לרבים את חקי האלהים ואת תורותיו להורות הלכות שבת והאסור והמותר גם להמשיך לב השומעים באגדה המדריכים את האדם ליראת שמים וכדאיתא בילקוט ר"פ ויקהל אמר הקב"ה למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת וכו' להורות לישראל איסור והיתר וכו' ולא כמו שנוהגין עכשיו [ב"ח ומ"א]:(6) Et pour exposer, etc. – Et l'essentiel sera alors d'enseigner au public les lois de D.ieu et Ses enseignements (cf. Exode 18, 16), d'enseigner les lois du Chabbat, l'interdit et le permis, et aussi d'attirer le cœur des auditeurs par des aggadot qui guident l'homme vers la crainte du Ciel. Ainsi qu'il est rapporté dans le Yalkout, au début de la paracha Vayakhel : le Saint, béni soit-Il, a dit à Moché : « Fais-toi de grandes assemblées et expose devant elles en public les lois du Chabbat, etc. », pour enseigner aux Bnei Israël l'interdit et le permis, etc. ; et non comme on a l'usage aujourd'hui (de se contenter de discours sans enseignement pratique) [Ba'h et Maguen Avraham].
séif katan 6
- (ז) ואסור לקבוע וכו' - בגמרא איתא בתלת מילי נחתי בע"ב מנכסייהו וחד מנייהו דקבעי סעודתא בשבתא בעידן בי מדרשא והענין כדאיתא בירושלמי [הובא בב"י רפ"ח] לא ניתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה מפני שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות ובשבת הם פנוים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי לפיכך אסור לו לפנות עצמו מד"ת ולקבוע סעודתו בשעה שדורשין בבהמ"ד דברי תורה ברבים אלא יקדים אותה או יאחר אותה. וזהו תוכחת מגולה לאותן האנשים שמטיילין בעת ההיא בשוקים וברחובות כי אפילו סעודת שבת שהיא מצוה אסור אז מפני בטול תורה וכ"ש לטייל ולהרבות אז בשיחה בטלה שאסור:(7) Et il est interdit de fixer, etc. – Il est dit dans la Guemara (Guittin 38b) : « Pour trois choses, des maîtres de maison déchoient de leurs biens », et l'une d'elles est « qu'ils fixent un repas le Chabbat au moment de la séance de la maison d'étude ». Et la raison est celle rapportée dans le Talmud de Jérusalem [cité dans le Beit Yossef, début du siman 288] : les Chabbatot et les Yamim Tovim n'ont été donnés aux Bnei Israël que pour s'y occuper de Torah, car tous les jours de semaine ils sont absorbés par leur travail et n'ont pas le loisir de s'en occuper de façon fixe, tandis que le Chabbat ils sont libres de tout travail et peuvent s'en occuper comme il convient. C'est pourquoi il lui est interdit de se détourner des paroles de Torah et de fixer son repas à l'heure où l'on expose en public des paroles de Torah à la maison d'étude ; il l'avancera plutôt ou le retardera. Et c'est là une réprimande explicite pour ces gens qui se promènent à ce moment-là dans les marchés et dans les rues : car même le repas du Chabbat, qui est une mitsva, est alors interdit à cause de la négligence de l'étude ; à plus forte raison se promener et multiplier alors les conversations futiles, ce qui est interdit.
séif katan 7
- (ח) סעודה באותה שעה - ולאכול בלי קביעות סעודה כמו שרגיל בימות השבת נראה שמותר וכנ"ל בסימן רמ"ט ס"ב לענין ע"ש עיין שם. והנה כיון שהטעם שאסרו חז"ל קביעות סעודה אז הוא מפני שיתבטל עי"ז מתורה וכנ"ל ממילא נשמע דמכ"ש שצריך ליזהר שלא יגרום עי"ז ביטול ת"ת דרבים כגון מה שמצוי בעו"ה לאיזה אנשים שמזרזין להעולם בשבת בקיץ אף שעוד היום גדול להתפלל מנחה ולקיים הסעודה ג' וגורמים שכל אנשי בהמ"ד יפסיקו מלמודם וכבר אחז"ל [בשבת קי"ח] אמר ר' יוסי יהא חלקי ממושבי בהמ"ד ולא ממעמידי בהמ"ד אם לא שלא ישאר זמן להתפלל מנחה ולקיים הסעודה שלישית ביום כדין אז בודאי נכון לזרז לזה. אין להמשיך הדרשה שיבטל עי"ז סעודה שלישית:(8) Un repas à ce moment-là – Mais manger sans fixer de repas, comme on en a l'habitude les jours de semaine, il semble que ce soit permis, comme plus haut, au siman 249, séif 2, à propos de la veille de Chabbat ; voir là. Or, puisque la raison pour laquelle nos Sages, de mémoire bénie, ont interdit de fixer un repas à ce moment-là est que l'on se détournerait par là de la Torah, comme plus haut, on en déduit d'elle-même qu'à plus forte raison il faut prendre garde à ne pas causer par là une négligence de l'étude de la Torah du public. Par exemple, ce qui arrive, à cause de nos nombreuses fautes, chez certaines personnes qui pressent le public, le Chabbat en été, alors que le jour est encore long, de prier Min'ha et d'accomplir le troisième repas, et qui font que tous les gens de la maison d'étude interrompent leur étude. Or nos Sages, de mémoire bénie, ont déjà dit [Chabbat 118b] : « Rabbi Yossé a dit : que ma part soit parmi ceux qui siègent à la maison d'étude et non parmi ceux qui font lever les gens de la maison d'étude ». À moins qu'il ne reste pas assez de temps pour prier Min'ha et accomplir le troisième repas de jour comme le prescrit la règle : alors, assurément, il convient de presser les gens pour cela. On ne doit pas prolonger la drasha (le sermon) au point d'annuler par là le troisième repas.
séif katan 8