Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 288 →- (א) עד ו' שעות - דגם בחול האוכל אחר ו' שעות הוי כזורק אבן לחמת ע"כ נקרא כמו תענית בשבת. ולשם תענית אפילו שעה אחת אסור וע"כ שלא כדין עושין מקצת קהלות שמתענים בשבת עד סמוך לחצות על הגזרות ואם טעים מידי קודם תפלת מוסף מותר להתאחר יותר משש שעות [פמ"ג]:(1) Jusqu'à six heures – car même en semaine, celui qui mange après six heures est comme celui qui jette une pierre dans une outre ; c'est pourquoi ne pas manger jusque-là est appelé un jeûne le Chabbat. Et dans l'intention de jeûner, même une heure est interdite ; c'est pourquoi certaines communautés agissent contrairement à la règle en jeûnant le Chabbat jusqu'à près de midi, à cause des décrets (les persécutions). Et s'il a goûté quelque chose avant la prière de Moussaf, il est permis de tarder au-delà de six heures [Peri Megadim].
séif katan 1
- (ב) ומתפלל אסור - ולפ"ז הש"ץ שמנגן ואין יוצאין מבהכ"נ עד אחר שש שלא כהוגן הוא ובפרט בחורף שהימים קצרים ומכ"ש ביו"ט מלבד בר"ה [ב"ח] ובא"ר מצא סמך להקל בלומד ומתפלל להתאחר עד אחר חצות ובבגדי ישע שעל המרדכי פ"ק דשבת כתב ג"כ שמותר ללמוד ולהתפלל עד חצות:(2) Et prie, c'est interdit – Et d'après cela, l'officiant qui chante longuement, de sorte qu'on ne sort de la synagogue qu'après six heures, n'agit pas comme il convient, et en particulier en hiver, où les jours sont courts, et à plus forte raison le Yom Tov, sauf à Roch Hachana [Ba'h]. Et l'Eliya Rabba a trouvé un appui pour être indulgent, pour celui qui étudie et prie, de tarder jusqu'après midi ; et le Bigdei Yécha sur le Mordekhaï, premier chapitre de Chabbat, a aussi écrit qu'il est permis d'étudier et de prier jusqu'à midi.
séif katan 2
- (ג) לא יאכל - וכמעט קרוב לאיסור האכילה כיון שמשער שיזיק לו [פמ"ג ותו"ש] והיינו אם גם כזית קשה לו לאכול ועיין לקמן בסימן רצ"א ס"א בהג"ה:(3) Ne mangera pas – et c'est même presque proche d'un interdit de manger, puisqu'il estime que cela lui fera du tort [Peri Megadim et Tossefet Chabbat] ; c'est-à-dire si même un kezayit (volume d'une olive) lui est pénible à manger ; et voir plus loin, siman 291, séif 1, dans la glose.
séif katan 3
- (ד) הצער מלבו - כתב הט"ז היינו דוקא אם מחמת רוב דביקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות שכן מצינו ברע"ק בזוהר חדש שהיה בוכה מאד באמרו שיר השירים באשר שידע היכן הדברים מגיעים וכ"ה מצוי במתפללים בכונה אבל סתם לבכות כדי שיצא הצער מלבו לא ע"ש אבל בא"ר ותו"ש התירו כיון שע"י בכיתו ירוח לו:(4) La peine de son cœur – Le Taz a écrit : c'est seulement si, à cause de la grandeur de son attachement au Saint, béni soit-Il, ses yeux versent des larmes, comme nous le trouvons chez Rabbi Akiva, dans le Zohar 'Hadach, qui pleurait beaucoup en disant le Cantique des Cantiques, parce qu'il savait jusqu'où atteignent ces paroles ; et cela se trouve fréquemment chez ceux qui prient avec intention ; mais simplement pleurer pour que la peine sorte de son cœur, non ; voir là-bas. Mais l'Eliya Rabba et le Tossefet Chabbat l'ont permis, puisque par ses pleurs il sera soulagé.
séif katan 4
- (ה) ואכילה וכו' - אבל כשאין לו צער אף שמתענה על עונות ומחמת תשובה אסור:(5) Et manger, etc. – mais quand il n'en éprouve pas de peine, même s'il jeûne pour ses fautes et par repentir, c'est interdit.
séif katan 5
- (ו) מותר להתענות - ואם חבירו ראה עליו חלום רע בשבת וסיפר לו לא יתענה אבל אם אירע כן בחול יתענה [כנה"ג מ"ב ומ"א וא"ר עיין שם] ועיין לעיל בסימן ר"כ במ"א סק"ב דמי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה והביאו כאן גם הא"ר ע"ש ומשמע שהחולם בעצמו יתענה כיון שהוא בחול ואולי דשם מיירי שאינו רוצה לספר לו לצערו:(6) Il est permis de jeûner – Et si son ami a vu à son sujet un mauvais rêve le Chabbat et le lui a raconté, il ne jeûnera pas ; mais si cela est arrivé en semaine, il jeûnera [Knesset HaGuedola, « M. B. », Maguen Avraham et Eliya Rabba ; voir là-bas]. Et voir plus haut, au siman 220, dans le Maguen Avraham, séif katan 2, que celui qui a fait un rêve pénible au sujet de son ami jeûnera ; et l'Eliya Rabba l'a rapporté ici aussi, voir là-bas ; et il en ressort que c'est le rêveur lui-même qui jeûnera, puisque c'est en semaine ; et peut-être que là, il s'agit du cas où il ne veut pas le lui raconter, pour ne pas l'affliger.
séif katan 6
- (ז) תענית חלום - וגם יבלה כל היום בתורה ובתפלה ויתכפר לו ובסדר היום כתב דיוכל להתודות על עונותיו כשמתענה כמו בחול. ועיין לעיל בסימן ר"כ במ"ב דעוברות ומניקות אין להורות להן להתענות אפילו בחול אלא יתנו פדיון נפשם לצדקה ובפרט אם הן חלושות בודאי אין להן להחמיר על עצמן. כתב הט"ז אם הרהר ביום וחלם לו בלילה מענין ההרהור אין לו להתענות בשבת דההרהור גרם זה ולא הראוהו מן השמים:(7) Un jeûne pour un rêve – et il passera aussi toute la journée dans la Torah et la prière, et cela lui sera expié. Et le Séder HaYom a écrit qu'il peut se confesser de ses fautes quand il jeûne, comme en semaine. Et voir plus haut, au siman 220, dans la Michna Beroura, qu'aux femmes enceintes et allaitantes on ne doit pas enseigner de jeûner, même en semaine, mais elles donneront le rachat de leur âme à la tsedaka (charité) ; et en particulier si elles sont faibles, elles ne doivent certainement pas être strictes envers elles-mêmes. Le Taz a écrit : s'il a pensé à quelque chose le jour, et qu'il a rêvé la nuit sur le sujet de cette pensée, il ne doit pas jeûner le Chabbat, car c'est la pensée qui l'a causé, et on ne le lui a pas montré du Ciel.
séif katan 7
- (ח) ביום ראשון - ואם ביום ראשון הוא תענית חובה כגון י"ז בתמוז וכדומה או אפילו תענית יחיד שנהג בו חובה כגון שיש לו מנהג קבוע תמיד להתענות יום ראשון של סליחות אינו עולה לו כיון שאף אם לא היה מתענה בשבת היה מתענה יום זה וצריך ליתן יום אחר ויש חולקין ע"ז וס"ל דאף תענית חובה שהוא ביום ראשון עולה לו ויכוין ביום התענית חובה שיהיה לו כפרה על מה שהתענה ביום השבת ומי שקשה לו התענית יכול לסמוך על המקילין דעולה לו:(8) Le dimanche – Et si le dimanche est un jeûne obligatoire, comme le 17 Tamouz et semblables, ou même un jeûne individuel qu'il a pris l'habitude d'observer comme une obligation, par exemple s'il a un usage fixe de toujours jeûner le premier jour des Seli'hot, cela ne lui compte pas, puisque même s'il n'avait pas jeûné le Chabbat, il aurait jeûné ce jour-là ; et il doit fixer un autre jour. Et certains contestent cela et estiment que même un jeûne obligatoire tombant le dimanche lui compte, et il aura l'intention, le jour du jeûne obligatoire, que ce soit pour lui une expiation pour avoir jeûné le jour du Chabbat ; et celui pour qui le jeûne est pénible peut s'appuyer sur ceux qui sont indulgents et disent que cela lui compte.
séif katan 8
- (ט) חנוכה וכו' - דוקא אלו הימים שמדינא אסור להתענות בהם אבל אם יום ראשון הוא יום שאיסור התענית בו אינו אלא מנהג כגון יומי דניסן או סיון או אסרו חג או בין יוה"כ לסוכות וכה"ג יכול להתענות בהם תענית לתעניתו וגם אם התענה בהם תענית חלום א"צ למיתב אח"כ תענית לתעניתו אבל המתענה תענית חלום בר"ח וחנוכה ופורים ויו"ט שני של גליות וחוה"מ צריך למיתב תענית לתעניתו [אחרונים]:(9) 'Hanoucca, etc. – seulement ces jours où, selon la stricte règle, il est interdit de jeûner ; mais si le dimanche est un jour où l'interdit de jeûner n'est qu'un usage, comme les jours de Nissan ou de Sivan, ou Issrou 'Hag (le lendemain d'une fête), ou entre Yom Kippour et Souccot, et semblables, il peut y jeûner le jeûne (expiatoire) pour son jeûne ; et aussi, s'il y a jeûné un jeûne pour un rêve, il n'a pas besoin ensuite de jeûner un jeûne pour son jeûne. Mais celui qui jeûne un jeûne pour un rêve à Roch 'Hodech, à 'Hanoucca, à Pourim, le second jour de Yom Tov de la diaspora ou à 'Hol Hamoèd doit jeûner un jeûne pour son jeûne [A'haronim].
séif katan 9
- (י) או ר"ח - ודוקא שאר ראשי חדשים אבל בר"ח ניסן דעת המ"א דיכול להתענות בו מפני שהוא תענית צדיקים עסי' תק"פ ובתו"ש חולק עליו דהא כתב המ"א שם לקמן דמי שאינו רגיל להתענות תענית צדיקים ואירע לו איזו צרה ח"ו אל יתענה בו:(10) Ou Roch 'Hodech – et seulement les autres Roch 'Hodech ; mais à Roch 'Hodech Nissan, l'avis du Maguen Avraham est qu'il peut y jeûner, parce que c'est un jeûne des justes, voir siman 580 ; et le Tossefet Chabbat le conteste, car le Maguen Avraham a écrit là-bas, plus loin, que celui qui n'a pas l'habitude de jeûner les jeûnes des justes, et à qui est arrivée quelque calamité, à D.ieu ne plaise, ne doit pas y jeûner.
séif katan 10
- (יא) עד אח"כ - וצריך בכל זה להקדים כל מה שיכול:(11) Qu'ensuite – et dans tout cela, il faut avancer le jeûne autant qu'il peut.
séif katan 11
- (יב) מחצי היום - ואעפ"כ אינו מתפלל עננו אח"כ:(12) De la moitié du jour – et malgré cela, il ne dit pas Anénou ensuite.
séif katan 12
- (יג) עד חצי הלילה - ויש מקילין שלא יתענה רק עד הלילה ויש לסמוך ע"ז כשהיה יו"ט במוצאי שבת [א"ר] ואם חלם לו בתחלת הלילה וננער השל"ה החמיר שלא לטעום גם בלילה והביאו המ"א בסי' תקס"ד והא"ר צידד להתיר שהתענית אינו מתחיל רק כשיאיר היום:(13) Jusqu'à la moitié de la nuit – Et certains sont indulgents : il ne jeûnera que jusqu'à la nuit ; et on peut s'appuyer sur cela lorsqu'il y a Yom Tov à la sortie de Chabbat [Eliya Rabba]. Et s'il a rêvé au début de la nuit et s'est réveillé, le Chla a été strict de ne rien goûter même la nuit, et le Maguen Avraham l'a rapporté au siman 564 ; mais l'Eliya Rabba penche à permettre, car le jeûne ne commence que lorsque le jour se lève.
séif katan 13
- (יד) וביום ראשון יתענה - ואפילו אם חלם לו אחר שכבר קיים סעודה ג' אחר חצי היום וא"כ אפילו בלא החלום אי בעי שלא לאכול עוד הרשות בידו מ"מ כיון שהתענה לשם תענית עבירה היא בידו וצריך למיתב תענית ע"ז:(14) Et le dimanche il jeûnera – et même s'il a rêvé après avoir déjà accompli le troisième repas, après la moitié du jour, de sorte que, même sans le rêve, s'il voulait ne plus manger, il en avait le droit, néanmoins, puisqu'il s'est abstenu à titre de jeûne, il a commis une faute, et il doit jeûner un jeûne pour cela.
séif katan 14
- (טו) שעל שלשה חלומות מתענין - ואף באלו הג' אין להתענות בשבת אא"כ התענית עונג לו כגון שנפשו עגומה עליו וכשיתענה ימצא נחת רוח לאפוקי אם הוא אדם דלא קפיד בחלום רע או שהתענית קשה עליו ומצטער יותר בתעניתו ממה שמצטער בפחד החלום אסור להתענות בשבת (ריב"ש) ובשם של"ה כתבו האחרונים שאף באלו הג' היה רגיל על הרוב לפסוק שלא להתענות בשבת אלא יתענה ב' ימים בחול נגד יום השבת ויום ראשון שאחריו:(15) Que pour trois rêves on jeûne – Et même pour ces trois, on ne doit jeûner le Chabbat que si le jeûne est un plaisir pour lui, par exemple si son âme en est attristée et qu'en jeûnant il trouvera l'apaisement ; à l'exclusion du cas d'un homme qui ne fait pas cas d'un mauvais rêve, ou pour qui le jeûne est pénible et qui souffre plus de son jeûne que de la peur du rêve : il lui est interdit de jeûner le Chabbat (Rivach). Et les A'haronim ont écrit au nom du Chla que, même pour ces trois, il avait l'habitude, la plupart du temps, de décider de ne pas jeûner le Chabbat, mais de jeûner deux jours en semaine, correspondant au jour du Chabbat et au dimanche qui le suit.
séif katan 15
- (טז) ס"ת - וה"ה תפלין שיש בהן פרשיות שבתורה אבל נביאים וכתובים משמע דלא [פמ"ג] ומש"כ שנשרף לאפוקי אם רואה שנפל מידו:(16) Un Séfer Torah – et de même des tefillin, qui contiennent des sections de la Torah ; mais pour les Prophètes et les Hagiographes, il ressort que non [Peri Megadim]. Et ce qu'il a écrit, « qui brûle », c'est à l'exclusion du cas où il voit qu'il est tombé de sa main.
séif katan 16
- (יז) קורות ביתו - ובמדרש רבה איתא שפתרו לאשה שתלד זכר וכן הות לה:(17) Les poutres de sa maison – Et dans le Midrach Rabba, il est rapporté qu'on a interprété ce rêve pour une femme comme signe qu'elle enfanterait un garçon, et c'est ce qui lui arriva.
séif katan 17
- (יח) או שיניו - ואם היה לו כאב שינים לא יתענה כמו שכתב הט"ז במהרהר [שע"ת]:(18) Ou ses dents – Et s'il avait mal aux dents, il ne jeûnera pas, comme l'a écrit le Taz au sujet de celui qui y a pensé [Chaarei Techouva].
séif katan 18
- (יט) שהחלומות שאמרו - ופשוט דגם בזה דוקא אם נפשו עגומה עליו וכדלעיל:(19) Que les rêves dont on a dit – Et il est évident que là aussi, c'est seulement si son âme en est attristée, comme plus haut.
séif katan 19
- (כ) שהם רעים - ולא יתענה על חלומות שהם הפסד ממון אלא דוקא על דברים שמחללין עליהם שבת:(20) Qu'ils sont mauvais – Et il ne jeûnera pas pour des rêves annonçant une perte d'argent, mais seulement pour des choses pour lesquelles on profane le Chabbat (un danger de mort).
séif katan 20
- (כא) גם עליהם וכו' - וצריך האדם לדקדק שהרבה דברים הולכים אחר השם בלשון כגון שונרא שינרא ע"ש בגמרא:(21) Aussi pour eux, etc. – Et l'homme doit être attentif (dans l'interprétation), car beaucoup de choses suivent le nom selon la langue locale, comme chounra, chinra (le chat : selon le parler, ce nom évoque « beau chant » ou « mauvais changement ») ; voir là-bas dans la Guemara.
séif katan 21
- (כב) אחר סיום תפלתו - היינו קודם יהיו לרצון. כתבו האחרונים דמותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' יהי רצון וכו' דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום כיון שאינו בלשון וידוי:(22) Après la fin de sa prière – c'est-à-dire avant Yihyou leratson. Les A'haronim ont écrit qu'il est permis de dire le Chabbat « Mon D.ieu, avant que je ne sois formé, etc. » et « Qu'il soit Ta volonté, etc. », car la demande de ses besoins n'est interdite que lorsqu'il demande pour une maladie ou la subsistance, et semblables, où il y a une peine devant lui ; mais le regret des fautes, il est bon de le dire chaque jour, puisque ce n'est pas formulé comme une confession.
séif katan 22
- (כג) ישנה בשבת - כדי שיהיה מינכר שהוא לכבוד שבת:(23) Changera le Chabbat – afin qu'il soit manifeste que c'est en l'honneur du Chabbat.
séif katan 23
- (כד) להקדים או לאחר - פי' שעה מועטת אבל לאחר הרבה אין נראה שיהא רעב בשבת:(24) En avançant ou en retardant – c'est-à-dire d'un peu de temps ; mais retarder beaucoup ne paraît pas convenable, car il serait affamé le Chabbat.
séif katan 24
- (כה) על שום צרה - היינו אפי' על אותן שמבואר בסמוך שזועקין ומתחננין עליהן:(25) Pour aucune calamité – c'est-à-dire même pour celles dont il est expliqué juste après qu'on crie et qu'on supplie pour elles.
séif katan 25
- (כו) מהצרות - כשיש מאורע וצריך אדם לרחמים מותר לבקש וליפול על פניו ביחיד [מ"א]:(26) Des calamités – Lorsqu'il arrive un événement et qu'un homme a besoin de miséricorde, il lui est permis de demander et de tomber sur sa face (nefilat apayim) en privé [Maguen Avraham].
séif katan 26
- (כז) מפני רוח רעה - שנכנס בו רוח שד ורץ והולך שמא יטבע בנהר או יפול וימות או שהוא חולה ממיני החלאים [ר"ן]:(27) Par un mauvais esprit – c'est-à-dire qu'un esprit de démon est entré en lui et qu'il court et s'en va, et l'on craint qu'il ne se noie dans le fleuve ou ne tombe et meure ; ou qu'il soit atteint de l'une des sortes de maladies [Ran].
séif katan 27
- (כח) המסוכן בו ביום - אבל מי שאינו מסוכן לא וכשעושין מי שבירך לחולה שאין בו סכנה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא. ולברך המקשה לילד בודאי מותר דהא בכלל מסוכנת היא וכן היולדת בתוך שבוע ראשון ג"כ נראה דלכו"ע אין להחמיר:(28) En danger le jour même – mais celui qui n'est pas en danger, non ; et quand on fait un Mi chébérakh pour un malade qui n'est pas en danger, on dit : « C'est Chabbat, on ne doit pas crier, et la guérison est proche de venir ». Et bénir une femme qui a un accouchement difficile est certainement permis, car elle fait partie des personnes en danger ; et de même pour l'accouchée durant la première semaine, il semble aussi que selon tous les avis on ne doit pas être strict.
séif katan 28