Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 272 →- (א) אין מקדשין - אפילו אין לו יין אחר ואפילו בדיעבד אם קידש משמע מדברי הרמב"ן שהובא בב"י דלא יצא ועיין בבה"ל. ואם מותר להבדיל על היין כזה עיין בחדושי רע"א שמסתפק בזה ול"נ פשוט הדבר לאיסור כיון שהטעם הוא משום הקריבהו נא לפחתך אח"כ מצאתי בברכי יוסף שכ"כ בשם ספר בית יהודה. ופשוט דה"ה על השכר שריחו רע אין מקדשין:(1) On ne fait pas le Kiddouch – même s'il n'a pas d'autre vin ; et même bediavad (a posteriori), s'il a fait le Kiddouch, il ressort des paroles du Ramban, rapportées dans le Beit Yossef, qu'il ne s'est pas acquitté ; et voir le Biour Halakha. Quant à savoir s'il est permis de faire la Havdala sur un tel vin, voir les 'Hidouchim de Rabbi Akiva Eiger, qui en doute ; et il me semble évident que c'est interdit, puisque la raison est le verset : « Offre-le donc à ton gouverneur » (Malakhie 1, 8) (on ne présente pas à D.ieu ce qu'on n'oserait offrir à un dignitaire). Ensuite j'ai trouvé dans le Birkei Yossef qu'il a écrit ainsi au nom du livre Beit Yehouda. Et il est évident qu'il en est de même pour la bière dont l'odeur est mauvaise : on ne fait pas le Kiddouch dessus.
séif katan 1
- (ב) שריחו רע - היינו שמסריח קצת מחמת שמונח בכלי מאוס ואף דמברכין עליו בפה"ג אפ"ה לקדש אסור משום הקריבהו נא לפחתך וגו':(2) Dont l'odeur est mauvaise – c'est-à-dire qu'il sent un peu mauvais parce qu'il a été placé dans un récipient répugnant ; et bien qu'on dise dessus Boré peri haguéfen, malgré cela il est interdit d'en faire le Kiddouch, à cause du verset « Offre-le donc à ton gouverneur », etc.
séif katan 2
- (ג) דלא קפדינן אגילוי - משום שאין מצויין אצלנו נחשים אפ"ה אסור משום הקריבהו נא לפחתך מיהו אם עמד שעה מועטת מגולה אין להקפיד האידנא כ"ז שלא נמר טעמו וריחו וכתב הח"א דדוקא במקום שהיין ביוקר דלא קפדי כולי האי בגילוי מועט אבל המקדש על השכר יהיה זהיר בזה ונראה דבאין לו אחר אין להקפיד בדיעבד גם בשכר כמו ביין:(3) Où nous ne tenons plus rigueur du découvert – parce que les serpents ne sont pas courants chez nous ; malgré cela c'est interdit, à cause du verset « Offre-le donc à ton gouverneur ». Toutefois, s'il est resté découvert peu de temps, il n'y a pas lieu d'être pointilleux aujourd'hui, tant que son goût et son odeur ne se sont pas altérés. Et le 'Hayé Adam a écrit que cela ne vaut que dans un endroit où le vin est cher, car alors on n'est pas si pointilleux sur un bref découvert ; mais celui qui fait le Kiddouch sur la bière y prendra garde. Et il semble que, s'il n'en a pas d'autre, il n'y a pas lieu d'être pointilleux bediavad, même pour la bière comme pour le vin.
séif katan 3
- (ד) וטעמיה חלא - דבתר טעמא אזלינן וכחלא דמי ולכך לקמן בס"ג בטעמיה חמרא מקדשין עליו אע"ג דריחו חלא וטעמי' חלא נקרא כל שבני אדם נמנעין לשתותו משום חמצותו וכמ"ש סימן ר"ד ס"ד וכתבו האחרונים דלחנם העתיק הרמ"א דין זה דגם בפה"ג אין מברכין עליו כדאיתא שם וכ"ש שאין מקדשין:(4) Et le goût celui du vinaigre – car on suit le goût, et il est comme du vinaigre ; c'est pourquoi plus loin, au séif 3, lorsque le goût est celui du vin, on fait le Kiddouch dessus bien que l'odeur soit celle du vinaigre. Et on appelle « goût de vinaigre » tout vin que les gens s'abstiennent de boire à cause de son aigreur, comme il est écrit au siman 204, séif 4. Et les A'haronim ont écrit que le Rema a recopié cette règle inutilement, car même la bénédiction Boré peri haguéfen on ne la dit pas dessus, comme il est rapporté là-bas, et à plus forte raison on ne fait pas le Kiddouch dessus.
séif katan 4
- (ה) יין מגתו - ומ"מ מצוה מן המובחר ביין ישן והיינו כשכבר עבר עליו מ' יום:(5) Un vin tout juste sorti de son pressoir – Et néanmoins la manière la plus choisie d'accomplir la mitsva est avec un vin vieux, c'est-à-dire lorsque quarante jours sont déjà passés sur lui.
séif katan 5
- (ו) וסוחט אדם - בזה אשמועינן רבותא טפי אף שהוא חדש לגמרי שזה מקרוב שסחטו קודם השבת אפ"ה מותר לקדש עליו:(6) Et un homme presse – Par cela il nous enseigne une nouveauté plus grande : bien qu'il soit entièrement nouveau, puisqu'il vient d'être pressé, avant le Chabbat, malgré cela il est permis d'en faire le Kiddouch.
séif katan 6
- (ז) קמחין - היינו נקודות לבנות אבל אם יש עליו קרום לבן אין מקדשין עליו וכ' הא"ר דכשהסיר הקרום אין להחמיר:(7) Des pellicules (kim'hin) – c'est-à-dire des points blancs ; mais s'il y a dessus une croûte blanche, on ne fait pas le Kiddouch dessus. Et l'Eliya Rabba a écrit que lorsqu'on a ôté la croûte, il n'y a pas lieu d'être rigoureux.
séif katan 7
- (ח) מתוק - מדסתם משמע בין שנתבשלו הענבין בחמה יותר מדאי ועי"ז היין מתוק מאד ובין שהיין מתוק מאד מחמת הפירות עצמן שהיין הזה הוא גרוע ופסול לנסכים ואפ"ה כשר לקידוש ועיין בה"ל:(8) Doux – du fait qu'il s'est exprimé sans préciser, il ressort qu'il en est ainsi que les raisins aient trop mûri au soleil, rendant ainsi le vin très doux, ou que le vin soit très doux à cause des fruits eux-mêmes ; car ce vin est de qualité inférieure et invalide pour les libations (du Temple), et malgré cela il est valable pour le Kiddouch. Et voir le Biour Halakha.
séif katan 8
- (ט) ומ"מ מצוה וכו' - היינו אף דמקדשין אכל הני אף לכתחלה מ"מ מצוה מן המובחר לברור יין טוב וע"כ טוב שלא יקח מסתם יין שבמרתף לקידוש עד שיראה מתחלה אם אינו מקולקל:(9) Et néanmoins c'est une mitsva, etc. – c'est-à-dire que, bien qu'on fasse le Kiddouch sur tous ceux-là même lekhat'hila (a priori), néanmoins la manière la plus choisie d'accomplir la mitsva est de choisir un bon vin. C'est pourquoi il est bien de ne pas prendre pour le Kiddouch n'importe quel vin de la cave avant d'avoir vu d'abord s'il n'est pas gâté.
séif katan 9
- (י) על יין לבן וכו' - ולכו"ע מצוה לכתחלה לחזר אחר יין אדום אלא דאם אין לו אדום או שאינו משובח ס"ל לדעה זו דמותר לכתחלה לקדש על לבן:(10) Sur un vin blanc, etc. – Et selon tous les avis, c'est une mitsva lekhat'hila de rechercher un vin rouge ; mais s'il n'a pas de rouge, ou s'il (le rouge) n'est pas de qualité, cet avis estime qu'il est permis lekhat'hila de faire le Kiddouch sur le blanc.
séif katan 10
- (יא) אבל מבדילין עליו - אם הוא חמר מדינה שם שהכל שותין אותו והטעם דלא גרע משכר דקי"ל לקמן בסימן רצ"ו ס"ב דמבדילין עליו אם הוא חמר מדינה וה"ה דמטעם זה מותר לקדש עליו בשחרית לכו"ע לפי מה שכתבו האחרונים לקמן בס"ט דבשחרית נוהגין להקל לקדש על כל משקה שהוא חמר מדינה:(11) Mais on fait la Havdala dessus – s'il est la boisson nationale ('hamar medina) de l'endroit, que tous boivent. La raison : il n'est pas inférieur à la bière, dont nous tenons (plus loin, siman 296, séif 2) qu'on fait la Havdala dessus si elle est la boisson nationale. Et de même, pour cette raison, il est permis de faire le Kiddouch dessus le matin selon tous les avis, d'après ce qu'ont écrit les A'haronim plus loin au séif 9, que le matin on a l'usage d'être indulgent pour faire le Kiddouch sur toute boisson qui est la boisson nationale.
séif katan 11
- (יב) כסברא ראשונה - ובא"ר משמע דביין שהוא לבן יותר מדאי נכון לחוש לדעת הרמב"ן שלא לקדש עליו אלא בשעת הדחק שאין לו אדום:(12) Selon le premier avis – Et il ressort de l'Eliya Rabba que, pour un vin trop blanc, il convient de tenir compte de l'avis du Ramban, et de ne pas faire le Kiddouch dessus, sauf en cas de nécessité pressante, quand on n'a pas de rouge.
séif katan 12
- (יג) יותר טוב למזגו - היינו שהוא מצוה מן המובחר:(13) Il est préférable de le couper – c'est-à-dire que c'est la manière la plus choisie d'accomplir la mitsva.
séif katan 13
- (יד) כראוי - היינו שלא יחלישנו יותר מדאי. והמברכין על היין שאין בו אלא מתיקות בעלמא וטעמו כמים מברכים לבטלה ואינם יוצאין ידי קידוש [ח"א] ועיין מה שכתבנו לקמיה:(14) Convenablement – c'est-à-dire qu'il ne l'affaiblisse pas trop. Et ceux qui bénissent sur un vin qui n'a plus qu'une simple douceur et dont le goût est comme de l'eau prononcent une bénédiction en vain, et ne s'acquittent pas du Kiddouch ['Hayé Adam] ; et voir ce que nous écrivons juste après.
séif katan 14
- (טו) יין צמוקים - היינו שנעשה היין מענבים שנצטמקו בין שנצטמקו מחמה או ע"י תולדות האור אף דלענין נסכים אין מביאין מהן לכתחלה מ"מ לקידוש כשר. ואופן עשייתן הוא שלוקח הצמוקין וכותשן ונותנין עליהם מים ותוסס אז נקרא יין אחר שנשתהו ג' ימים:(15) Un vin de raisins secs – c'est-à-dire le vin fait de raisins qui se sont desséchés, qu'ils se soient desséchés au soleil ou par des dérivés du feu. Bien que pour les libations on n'en apporte pas lekhat'hila, néanmoins pour le Kiddouch il est valable. Et la manière de le faire est qu'on prend les raisins secs, qu'on les écrase, qu'on verse de l'eau dessus et qu'il fermente ; il s'appelle alors vin après être resté trois jours.
séif katan 15
- (טז) מקדשין עליו - כתב בספר בכור שור דלפי מה שמבואר לעיל בסימן ר"ד ס"ה בהג"ה דאחד מששה יין במים ודאי בטל ואין מברכין עליו בפה"ג אף בכאן צריך ליזהר ליתן צמוקים כ"כ במים עד שיהיו הצמוקים מעט יותר מאחד מששה נגד המים דאל"ה תהיה הברכה לבטלה דלא עדיף מאלו היו כל הצמוקים יין [וכתב דמשערינן את גודל הצמוקים כמו שנתהוו אחר שנפחו ע"י המים ולא כשעת נתינתן במים אבל ביד אפרים בסימן ר"ד מפקפק עליו בזה וכן בדרך החיים חולק עליו בפשיטות בזה וסובר דמשערינן הצמוקין כפי עת נתינתן למים ולא כפי נפיחתן אח"כ דנפיחתן הוא רק ע"י המים שנכנסו בם] והנה יש פוסקים שסוברים דכ"ז שיש בו טעם יין יין מקרי [עיין ביו"ד סימן קכ"ג ס"ח בהג"ה] מ"מ כל י"ש יזהר בזה דכבר נפסק ביו"ד סימן קל"ד ס"ה ולעיל בסימן ר"ד ס"ה בהג"ה דבטלו באחד מששה במים וסתם יין שלנו יש בו בודאי שיעור הזה ויוכל לקדש עליו ועיין בבה"ל מה שכתבנו בשם תשו' משכנות יעקב:(16) On fait le Kiddouch dessus – Il est écrit dans le livre Bekhor Chor que, d'après ce qui est expliqué plus haut, siman 204, séif 5, dans la Haga, qu'une part de vin sur six parts d'eau est certainement annulée et qu'on ne dit pas dessus Boré peri haguéfen, ici aussi il faut veiller à mettre assez de raisins secs dans l'eau pour que les raisins secs soient un peu plus d'un sixième par rapport à l'eau ; sinon la bénédiction serait en vain, car ce n'est pas mieux que si tous les raisins secs étaient du vin [et il a écrit qu'on évalue le volume des raisins secs tels qu'ils sont devenus après avoir gonflé par l'eau, et non au moment où on les a mis dans l'eau. Mais le Yad Efraïm, au siman 204, émet des doutes sur ce point contre lui, et de même le Dérekh Ha'Hayim le contredit nettement à ce sujet et estime qu'on évalue les raisins secs au moment où on les met dans l'eau, et non selon leur gonflement ultérieur, car leur gonflement n'est dû qu'à l'eau qui y est entrée]. Or certains décisionnaires estiment que tant qu'il a le goût du vin, il s'appelle vin [voir Yoré Déa, siman 123, séif 8, dans la Haga] ; néanmoins, toute personne qui craint le Ciel (yeré chamayim) y prendra garde, car il a déjà été tranché dans Yoré Déa, siman 134, séif 5, et plus haut au siman 204, séif 5, dans la Haga, qu'il est annulé dans six parts d'eau. Et notre vin ordinaire contient certainement cette proportion, et on peut faire le Kiddouch dessus. Et voir dans le Biour Halakha ce que nous avons écrit au nom des responsa Michkenot Yaakov.
séif katan 16
- (יז) לחלוחית קצת - ר"ל שאם אינו יוצא מהם שום לחלוחית אף אם ידרכום ברגל או יעצרום בקורה אלא ע"י שריה בלבד אין מקדשין עליו ואפילו בורא פה"ג אין מברכין עליו:(17) Un peu d'humidité – cela signifie que s'il n'en sort aucune humidité, même si on les foule au pied ou qu'on les presse avec une poutre (de pressoir), mais seulement par trempage, on ne fait pas le Kiddouch dessus, et même Boré peri haguéfen on ne le dit pas dessus.
séif katan 17
- (יח) וע"ל סימן ר"ד - דשם מבואר איזה שמרי יין וחרצנים שמברכין עליהן:(18) Et voir plus haut, siman 204 – car là est expliqué sur quelle lie de vin et quels pépins on dit la bénédiction Boré peri haguéfen.
séif katan 18
- (יט) על יין מבושל וכו' - ס"ל דע"י כל זה אין משתנה היין לגריעותא והי"א ס"ל דמשתנה לגריעותא ואפילו בפה"ג אין מברכין עליהם אלא שהכל:(19) Sur un vin cuit, etc. – Il estime que par tout cela le vin ne se dégrade pas ; et les « certains disent » estiment qu'il se dégrade, et que même Boré peri haguéfen on ne le dit pas dessus, mais Chehakol.
séif katan 19
- (כ) שיש בו דבש - כעין קונדיטון שנעשה מיין ודבש ופלפלין ואפילו אם נשתנה טעמיה וריחיה עי"ז:(20) Qui contient du miel – comme le konditon, qui est fait de vin, de miel et de poivre ; et même si son goût et son odeur ont changé de ce fait.
séif katan 20
- (כא) שאין מקדשין עליהן - אפילו אם נתן בו דבש כל שהוא [רמב"ם] ואותן האנשים שמשימין מי דבש ביין למתק או משימין שם צוקער יש להחמיר לפי דבריו [פמ"ג]:(21) Qu'on ne fait pas le Kiddouch sur eux – même s'il y a mis la moindre quantité de miel [Rambam]. Et ces gens qui mettent de l'eau miellée dans le vin pour l'adoucir, ou qui y mettent du sucre, doivent être rigoureux selon ses paroles [Peri Megadim].
séif katan 21
- (כב) לקדש עליו - וע"כ מותר לבשל הצמוקין ולסנן היין ולקדש עליו [ח"א] ויש מחמירין דלא נקרא יין עד שיהיה תוסס ג' ימים אחר בישול הצמוקין [ספר החיים]:(22) Faire le Kiddouch dessus – C'est pourquoi il est permis de cuire les raisins secs, de filtrer le vin et de faire le Kiddouch dessus ['Hayé Adam]. Et certains sont rigoureux en disant qu'il ne s'appelle pas vin tant qu'il n'a pas fermenté trois jours après la cuisson des raisins secs [Séfer Ha'Hayim].
séif katan 22
- (כג) שאינו טוב וכו' - דאם הם שוין יש לחוש לדעת היש אומרים שמחמירין בזה שלא לקדש ולענין ברכה כבר נפסק לעיל בפשיטות בסימן ר"ב ס"א דמברכין עליו בפה"ג:(23) Qui n'est pas aussi bon, etc. – car s'ils sont égaux, il faut tenir compte de l'avis des « certains disent », qui sont rigoureux en cela pour ne pas faire le Kiddouch. Et quant à la bénédiction, il a déjà été tranché nettement plus haut, siman 202, séif 1, qu'on dit dessus Boré peri haguéfen.
séif katan 23
- (כד) שמקדשין על שכר - ודוקא במקום דהוי חמר מדינה דהיינו שאין יין מצוי בכל העיר בשנה הזו ועיקר שתייתן הוא משכר ושאר משקין ואם יש שם יין אלא שהוא ביוקר מקרי מצוי ואם אין יין ישראל מצוי אע"פ שיין א"י מצוי לא מקרי מצוי עי"ז:(24) Qu'on fait le Kiddouch sur la bière – Et seulement dans un endroit où c'est la boisson nationale, c'est-à-dire où le vin ne se trouve pas dans toute la ville cette année, et où la boisson principale est la bière et les autres boissons. Et s'il y a là du vin, mais qu'il est cher, il est appelé « courant ». Et si du vin d'Israël (vin cachère) n'est pas courant, bien que du vin de non-Juif soit courant, il n'est pas appelé « courant » de ce fait.
séif katan 24
- (כה) ושאר משקין - וחלב ושמן אין בכלל זה דהא אינו חמר מדינה דאין רגילין לשתותו למשקה ומ"ש חוץ מן המים ר"ל אף אם שתיית כל המקום ההוא הוא רק מים אפ"ה אין דינו לקרותו חמר מדינה עי"ז ואודות יין שרוף עיין לקמיה:(25) Et les autres boissons – Le lait et l'huile ne sont pas inclus là-dedans, car ce n'est pas une boisson nationale, puisqu'on n'a pas l'habitude de les boire comme boisson. Et ce qu'il a écrit « à l'exception de l'eau » signifie : même si la boisson de tout cet endroit n'est que de l'eau, malgré cela sa règle n'est pas qu'on l'appelle boisson nationale de ce fait. Et au sujet de l'eau-de-vie (yayin saraf), voir juste après.
séif katan 25
- (כו) חוץ מן המים - עיין לקמן בסימן רצ"ו ס"ב במש"כ שם במ"ב:(26) À l'exception de l'eau – voir plus loin, siman 296, séif 2, ce que nous avons écrit là-bas dans la Michna Beroura.
séif katan 26
- (כז) ולהרא"ש וכו' - גם הרא"ש ס"ל כהי"א הראשון אלא דכיון שהפת בא לצורך סעודת שבת חשיב טפי משכר לקדש בו בלילה ולדינא יש ליזהר לכתחלה שלא לקדש בלילה על שום משקה חוץ מן היין או פת אם אין יין בעיר וכדלקמיה דהרבה גדולי הראשונים מחמירין שאינו יוצא בזה ידי קידוש וגם המחבר לא הכריע בזה להלכה:(27) Et selon le Roch, etc. – Le Roch aussi est de l'avis du premier « certains disent » ; mais puisque le pain vient pour le repas de Chabbat, il est plus important que la bière pour faire le Kiddouch dessus la nuit. Et en pratique, il faut veiller lekhat'hila à ne faire le Kiddouch la nuit sur aucune boisson autre que le vin, ou le pain s'il n'y a pas de vin dans la ville, comme on le verra juste après ; car beaucoup des plus grands Richonim sont rigoureux et estiment qu'on ne s'acquitte pas par là du Kiddouch, et l'auteur (Rabbi Yossef Karo) non plus n'a pas tranché cela pour la halakha.
séif katan 27
- (כח) על הפת - ומניח ידיו עליו עד גמר הקידוש כמ"ש סי' תפ"ג והטעם דכמו שצריך לאחוז בידו הכוס של קידוש כך צריך לאחוז הפת בידו כשמקדש על הפת:(28) Sur le pain – et il pose ses mains dessus jusqu'à la fin du Kiddouch, comme il est écrit au siman 483. La raison : de même qu'il faut tenir en main la coupe du Kiddouch, de même il faut tenir le pain en main lorsqu'on fait le Kiddouch sur le pain.
séif katan 28
- (כט) טוב לקדש - היינו דבזה הוא יותר טוב מעל הפת כמו שמפרש הטעם אבל יין במקום שהוא מצוי ודאי יברך עליו אפילו ביום וכדמוכח בסימן רפ"ט ס"ב ומ"מ במדינתנו שהיין ביוקר ורוב שתיית המדינה הוא משאר משקין לא נהגו אפילו הגדולים להדר אחר יין ביום שהקידוש שלו הוא רק מדרבנן לכו"ע וסומכין עצמן על דברי המקילין בזה ומי שמברך גם ביום על היין ודאי עושה מצוה מן המובחר:(29) Il est préférable de faire le Kiddouch – c'est-à-dire que dans ce cas c'est préférable au pain, comme il en explique la raison ; mais le vin, dans un endroit où il est courant, assurément on bénira dessus même le jour, comme cela ressort du siman 289, séif 2. Néanmoins, dans notre pays, où le vin est cher et où la majeure partie de la boisson du pays consiste en d'autres boissons, même les grands (les Sages) n'ont pas l'usage de rechercher du vin le jour, puisque le Kiddouch du jour n'est que d'ordre rabbinique selon tous les avis, et ils s'appuient sur les paroles des indulgents en cela ; et celui qui bénit aussi le jour sur le vin accomplit assurément la mitsva de la manière la plus choisie.
séif katan 29
- (ל) על השכר - ואם חביב לו יין שרוף יכול לקדש עליו ביום לכתחלה במדינתנו שהוא חמר מדינה אך שיזהר ליקח כוס מחזיק רביעית ולשתות ממנו מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית ובדיעבד או בשעת הדחק שאין יכול לשתות כמלא לוגמיו ואין לו יין ושאר משקין אפילו שתיית כל המסובין מצטרפין למלא לוגמיו וכדלעיל סימן רע"א סי"ד. ולענין מי דבש ושאר משקים עיין במה שכתבנו לקמן בסימן רצ"ו במ"ב:(30) Sur la bière – Et si l'eau-de-vie lui est chère, il peut faire le Kiddouch dessus le jour lekhat'hila, dans notre pays où c'est la boisson nationale ; mais il veillera à prendre une coupe contenant une revi'it et à en boire un plein-joues, qui est la majeure partie d'une revi'it. Et bediavad, ou en cas de nécessité pressante, quand il ne peut pas boire un plein-joues et qu'il n'a ni vin ni autres boissons, même la boisson de tous les convives se combine pour former un plein-joues, comme dit plus haut, siman 271, séif 14. Et au sujet de l'hydromel (mei devach) et des autres boissons, voir ce que nous avons écrit plus loin, siman 296, dans la Michna Beroura.
séif katan 30
- (לא) שהכל - ובזו הברכה שהוא מוסיף קודם הסעודה הוא היכר שהוא לכבוד השבת משא"כ אם יברך על הפת אין כאן היכר כלל שהרי בבוקר אין אומרים נוסח הקידוש:(31) Chehakol – Et par cette bénédiction, qu'il ajoute avant le repas, il y a un signe distinctif que c'est en l'honneur du Chabbat ; ce qui n'est pas le cas s'il bénit sur le pain : il n'y a là aucun signe distinctif, puisque le matin on ne dit pas le texte du Kiddouch (la bénédiction Achèr kidechanou).
séif katan 31
- (לב) לא יקדש על הפת - כדי לחוש לדעת ר"ת שסובר דאין מקדשין על הפת כלל [מ"א]. ודע דאפילו להרא"ש ויתר הפוסקים דנקטינן כוותייהו דמותר לקדש על הפת ג"כ מודו דבמקום שיש יין בעיר אין מקדשין על הפת דעיקר מצוה הוא על היין אך דלדידהו אם הפת חביב לו יותר מיין אז מותר לקדש על הפת אפילו יש לו יין וכן פסק בדה"ח ואפשר שע"ז סומכין העולם להקל בזה:(32) On ne fera pas le Kiddouch sur le pain – afin de tenir compte de l'avis de Rabbénou Tam, qui estime qu'on ne fait pas du tout le Kiddouch sur le pain [Maguen Avraham]. Et sache que même le Roch et les autres décisionnaires, que nous suivons, pour qui il est permis de faire le Kiddouch sur le pain, reconnaissent aussi que là où il y a du vin dans la ville, on ne fait pas le Kiddouch sur le pain, car l'essentiel de la mitsva est sur le vin. Mais selon eux, si le pain lui est plus cher que le vin, il est alors permis de faire le Kiddouch sur le pain même s'il a du vin ; et ainsi a tranché le Dérekh Ha'Hayim, et il est possible que ce soit sur cela que les gens s'appuient pour être indulgents en cela.
séif katan 32
- (לג) יכול לקדש עליו וכו' - ובמ"א הכריע דאסור בזה לקדש ע"מ שישתו אחרים כיין שהם יודעים לברך בעצמן בפה"ג וכדמוכח לקמן סימן רע"ג ס"ד אלא הם יקדשו בעצמן והוא יקדש על הפת:(33) Il peut faire le Kiddouch dessus, etc. – Et le Maguen Avraham a tranché qu'il est interdit dans ce cas de faire le Kiddouch à condition que d'autres en boivent, lorsqu'ils savent bénir eux-mêmes Boré peri haguéfen, comme cela ressort plus loin, siman 273, séif 4 ; mais eux feront le Kiddouch eux-mêmes, et lui fera le Kiddouch sur le pain.
séif katan 33
- (לד) או ישמע קידוש מאחרים - ר"ל ילך אצל מסובין אחרים שמקדשין לעצמן:(34) Ou il entendra le Kiddouch d'autres personnes – cela signifie qu'il ira chez d'autres convives qui font le Kiddouch pour eux-mêmes.
séif katan 34
- (לה) פוטרת - דכיון שהוא במקום הסעודה צרכי סעודה הוא ומחמתה הוא בא:(35) Exempte – car puisque c'est à l'endroit du repas, c'est un besoin du repas et il vient à cause de lui.
séif katan 35
- (לו) שבתוך הסעודה - מברכת בפה"ג וה"ה שפוטרת יין שלאחר הסעודה קודם בהמ"ז:(36) Au cours du repas – de la bénédiction Boré peri haguéfen ; et il en est de même qu'elle exempte le vin bu après le repas, avant le Birkat HaMazone.
séif katan 36
- (לז) דברכת המזון פוטרתו - דכוס של קידוש הוא ג"כ בכלל דברים הבאים מחמת הסעודה:(37) Car le Birkat HaMazone l'exempte – car la coupe du Kiddouch fait aussi partie des choses qui viennent à cause du repas.
séif katan 37
- (לח) ועיין לעיל סימן קע"ד - היינו דשם מבואר דאפילו לא היה לו יין כלל בתוך המזון ג"כ פוטר הבהמ"ז לכוס של קידוש:(38) Et voir plus haut, siman 174 – c'est-à-dire que là il est expliqué que même s'il n'avait pas du tout de vin au cours du repas, le Birkat HaMazone exempte aussi la coupe du Kiddouch (de la bénédiction finale).
séif katan 38